PAGE
18
ועדת העלייה הקליטה והתפוצות

6.01.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות

יום רביעי כ' בטבת תש"ע, (06 בינואר 2010), שעה 09:30

דווח שר ההסברה והתפוצות חה"כ יולי אדלשטיין על פעילות משרדו .

חברי הוועדה: היו"ר – ליה שמטוב

אברהם מיכאלי

זאב אלקין

חה"כ יולי אדלשטיין – שר ההסברה והתפוצות, משרד ההסברה והתפוצות

אנסטסיה מיכאלי – חברת כנסת
רונן פלוט – מנכ"ל, משרד ההסברה והתפוצות

שי אטיאס – מנהל הסברה, משרד ההסברה והתפוצות

פיני מור – יועץ בכיר למנכ"ל, משרד ההסברה והתפוצות

ערן סידיס – יועץ השר, משרד ההסברה והתפוצות

פלורינה לוין – יועצת השר, משרד ההסברה והתפוצות

אולגה דדון – מנהלת לשכת השר, משרד ההסברה והתפוצות

ענת ויינשטיין-ברקוביץ – דוברת המשרד, משרד ההסברה והתפוצות

חיים טמייט – יועץ למנכ"ל משרד ההסברה, משרד ההסברה והתפוצות

אייל קציר – עוזר השר, משרד ההסברה והתפוצות

יואש בן-יצחק – דובר, משרד ההסברה והתפוצות

יגאל כספי – סמנכ"ל הסברה ותקשורת, משרד החוץ

יהודית דנילוב – מ"מ מנהל האגף לקליטת עלייה, משרד החינוך

מוטי שקלאר – מנכ"ל הרשות השנייה, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

משה ויגדור – מנכ"ל, הסוכנות היהודית

שי פלבר – יועץ למנכ"ל הסוכנות היהודית

אבינועם בר-יוסף – מנכ"ל, המכון לתכנון מדיניות עם יהודי

רחל קידר – מנהלת תכניות חינוכיות, הליגה נגד השמצה

אליהו ולק – מנכ"ל, אגודה לחקר תפוצות ישראל

איילת זליג-טישלר – מנהלת תכניות, הועד היהודי האמריקאי

לואיזה וליטסקי – מנהלת פרוייקטים, קרן קרב

אירינה נבזלין קוגן – נשיאת קרן נדב

יצחק הילדסהיימר – עיתונאי – מקור ראשון

דניאל אוברמן – סמנכ"ל, הקונגרס היהודי העולמי

דנה גורדון

אתי בן שמחון

דווח שר ההסברה והתפוצות חה"כ יולי אדלשטיין על פעילות משרדו

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. לכבוד לנו לארח בוועדה את שר ההסברה והתפוצות, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, את מנכ"ל המשרד רונן פלוט, אנשי סוכנות, קליטה וכל הארגונים האחרים.


שנת 2009 היתה שנה מוצלחת מאוד, הגיעו יותר מ-10 אלף עולים, הגיעו גם תושבים חוזרים. אני מקווה מאוד ששנת 2010 לא תהיה פחות מוצלחת ויגיעו עוד עולים חדשים. לפי החוברת שאני רואה, יש לכם מה להראות ולהסביר.

בבקשה, אדוני השר.

תודה רבה גברתי יושבת ראש הוועדה וכל הנוכחים, אני רוצה להקדים ולומר שהדיווח שהוועדה ביקשה לשמוע כבר לפני מספר חודשים נדחה, כי מאוד לא רציתי להיות במצב של אחד שיושב כאן ואומר אנחנו מתכוונים לעשות, אנחנו חושבים לעשות, אנחנו עוד נעשה. עכשיו אמנם אנחנו משרד בהקמה, תוך כדי תנועה אנחנו מסתדרים בכל התחומים, החל מהביורוקרטיה הפשוטה, וכלה במנדט של המשרד, תחומי פעילות של המשרד, צוות העובדים של המשרד וכן הלאה.

אני מודה לך על ההערה שלך, המצגת שנעבור עליה בקצרה היא כבר כוללת לא רק תכניות לעתיד אלא גם דברים שנעשו ונעשים ונתייחס לתחומי הפעילות השונים. אני רוצה להקדים ולומר, גם הדברים התפרסמו, במסגרת ההיערכות בתחום המוביל - כל התחומים חשובים, אבל אחד התחומים של המשרד – תחום ההסברה, החלטנו שלפני שאנחנו באים עם תכניות נעשה איזושהי בדיקה כי כולנו אוהבים לדבר על חומרת המצב בתחום ההסברה, כולנו, החל מהאדם שפוגש אותי בסופרמרקט, או בבית מרקחת או בכל מקום אחר.

זה הגיע עד לשם?

זה הגיע לכל מקום. פעם, אחד משרי הבריאות לשעבר אמר לי שלכל מקום שהוא נכנס - שר הבריאות, כואב לי הראש תביא תרופה. השתכנעתי שההסברה חשובה לא פחות לאזרחי ישראל, אני אומר את זה לא בציניות, אני גם אתייחס לזה - מעז כנראה יוצא מתוק. המצב שלנו לא פשוט, ובאמת בכל מקום האזרחים ניגשים לדבר ולהסביר מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות. אנחנו גם שומעים את ההנהגה של המדינה, את ראש הממשלה לפני שבועיים כאן בכנסת שמדבר על המצב התדמיתי של ישראל כמשהו שהוא סכנה אסטרטגית. אנחנו ערכנו יחד עם אחת היחידות של המשרד סקר באמצעות אינטרנט בקרב האזרחים, התוצאות מדברות בעד עצמן. 91% מן האזרחים סבורים שיש לנו בעיה בתדמית בחוץ לארץ, ו-80% מן האזרחים סבורים שמדינת ישראל מצטיירת כמדינה מיליטנטית, אגרסיבית וכן הלאה. סבורים שאנחנו נתפסים – כ-30% אם אני לא טועה, אומרים שאנחנו נתפסים כמדינה לא מפותחת, ואנחנו צריכים להתמודד עם כל הדברים האלה.


אני רוצה להקדים ולומר כבר עכשיו שההתמודדות של משרד ההסברה היא לא באמצעות דחיפת עוד דובר ממשלתי לעוד שתי דקות, או בדרך כלל זה לא שתי דקות, אלא שלושים שניות ב-סי.אן.אן. או ב-בי.בי.סי. אני לא חושב ששם נמצאת התשובה.


התשובה נמצאת ולזה התכוונתי – מעז ייצא מתוק, שגם בקרב אזרחי ישראל וגם בקרב ידידינו ברחבי העולם יהודים ולא יהודים כאחד, יש תחושה שהגיעה שעת מעשה וצריך לעשות משהו. ואם אנחנו כמשרד ההסברה והתפוצות נצליח לתרגם את האנרגיות האלה לעשייה ולהעביר את האנשים גם בארץ וגם מחוצה לה ממצב של מקטרים ומתלוננים ויושבי בסלון ותסלחו לי על הביטוי, אבל יורקים על מסך הטלוויזיה מרוב כעס, אם נצליח את האנרגיות האלה לנצל לעשייה אז כנראה לא בחינם טרחנו ולא בחינם הקימו את המשרד שלנו.

גברתי היושבת ראש, נעבור בקצרה, רצינו לפרט בפני הוועדה את כל מה שנעשה, אז נעבור על המצגת. נעבור על תחומי הפעילות, הייתי מציין ארבעה תחומי פעילות עיקריים של המשרד: הסברה ותפוצות – כפי שמופיע בשם של המשרד, במנדט של המשרד. יש תחום של אנטישמיות ותחום של שואה שבדרך כלל מייחסים את זה לנושא של התפוצות, אבל אני כבר מקדים ואומר, כל הזמן אנחנו במשרד וטוב שכך. זאת אומרת, הצרוף הזה לא מקרי בכל מיני תחומי פעילות. אנחנו נתקלים בבעייה, אפילו בקיום איזושהי פגישת עבודה, מי בדיוק צריך להיות שם, אנשים שאחראים על התפוצות, או אנשים שאחראים על ההסברה? כי התחומים האלה חופפים, או אם זה אנטישמיות, זה יותר איך אנחנו נערכים הסברתית או יותר מצב של היהודים בתפוצות. כלומר, יש חפיפה ואני אומר את זה לכף זכות ולא כמשהו שקשה להתמודד איתו. אני חושב שזה מאפשר לנו לשלב גם תחומי פעילות וגם תקציבים.


בתחום ההסברה – אני כבר חשפתי ואמרתי, שאנחנו גם באנגלית מכנים את המשרד PUBLIC DIPLOMACY מתוך כוונה כפי שאמרתי לא למצוא עוד דובר מוצלח מטעם משרד החוץ או מטעם לשכת ראש הממשלה, אלא למצוא את הכוחות בדמות של מאות אלפים אם לא מיליונים על מנת שהם יצטרפו להסברה של מדינת ישראל, וכפי שמופיע בשקף, מטרת ההסברה היא לחזק את הלגיטימיות, את כוח המשיכה, מעמד ודימוי של המדינה. כאן אני מסכים עם אזרחי ישראל שאומרים שאנחנו סובלים מבעיות בתחום הזה, גם אלה שלא חס ושלום שונאים אותנו, וגם אלה שהם לא נגדנו סבורים שאם אתה נוחת במדינת ישראל אז הכל בטון וגדרות תיל ואנשים מפוחדים שהולכים ליד הקיר ברחובות - וודאי שחיוך זה לא משהו שניתן למצוא במדינה הזאת - את הדברים האלה כפי שאמרתי ננסה במאמץ עממי לשנות.

איך נראית החלוקה ביניכם לבין משרד החוץ?

מצויין. זאת שאלה טובה מאוד. אני אעבור על כמה כותרות ואני אתייחס למה שאמרת.

גיבוש אסטרטגי – עשינו סקר, עשינו מספר ישיבות עם כל הגורמים, עם משרד החוץ, עם דובר צה"ל, עם מטה הסברה לאומי, כל הגורמים הרלבנטיים, מומחים מתחום האקדמיה בתחום הזה בפורמים מצומצמים ובפורומים רחבים יותר על מנת לבנות אסטרטגיה של המשרד. מה שמתגבש זה מאמץ עממי המבוסס על אזרחי ישראל ועל מוסדות יהודים וקהילות יהודיות בחוץ לארץ וידידי ישראל - לצורך הדוגמה - נוצרים איוונגליסטים ועוד קהלים שיכולים לשתף פעולה בתחום הזה במתן מסרים מתאימים, מתן הכשרות, חומר שוטף, קשר באמצעות אינטרנט וכן הלאה. התייחסתי לנושא פחות או יותר, בניית פלטפורמה, ארגונים, המצגת נמצאת בפני כולם.

חבר הכנסת מיכאלי שאל שאלה מאוד חשובה, מה בעצם גבולות הגיזרה בינינו לבין גורמים אחרים, ובראשם משרד החוץ, אגיד את זה בצורה הכי אישית שיכולה להיות.


כשהוקם המשרד והודיעו על כך שאני מתמנה לשר לענייני הסברה והתפוצות, היו אנשים שניגשו אליי ואמרו: אנחנו מכירים אותך, סליחה שאני מעיד על עצמי אבל בציטוט - אתה אדם ישר, תוך חודשיים שלושה אתה תיקח את המפתחות, אתה תלך לראש הממשלה, תשים אצלו את המפתחות, ותגיד אני לא מוכן להיות שר שאין לו מה לעשות, לא מוכן סתם לקבל משכורת. אמרתי, למה לא יהיה לי מה לעשות, אלה דברים חשובים. אמרו לי, לא עזוב, כבר היו נסיונות בעבר, לא לשכת רוה"מ, לא משרד החוץ ולא גורמים אחרים, אף אחד לא ייתן לפעול, אתה אחרי כמה חודשים תשתכנע ותחזיר את המפתחות ותבקש איזשהו תפקיד אחר.


אני חייב לומר, שהתחזית הקודרת הזאת היתה לא נכונה בעליל, יש שיתוף פעולה טוב מאוד גם עם משרד ראש הממשלה, גם עם משרד החוץ. אני מתייחס לתחום ההסברה, אבל זה גם אותו דבר בנושא תפוצות, ודאי גם עם הסוכנות היהודית במה שנוגע יותר לתפוצות, אבל גם בתחום ההסברה ועוד שלל גופים אם שכחתי מישהו, ארגונים שונים שעוסקים בזה אז איתם הסליחה לרגע זה.

אני חושב שחלק מן האי דיוק בתחזית נובע מן התשובה שלי לחבר הכנסת מיכאלי. אנחנו לא מנסים לפעול במקום משרד החוץ. משרד החוץ באמצעות השגרירים והקונסולים והנציגויות שלנו אחראי על המסר היומי שיוצא אליהם, אחראי על מה שנעשה בזירה הדיפלומטית, אחראי על גיבוש מדיניות בתחומים שונים, ודאי לשכת ראש הממשלה, אבל גם משרד החוץ.

אנחנו מנסים לתרגם את זה למה שכיניתי בלועזית – פאבליק דיפלומסי, למאמץ עממי רחב. כלומר, אותם פעילים, אותם שגרירים של רצון טוב, אותם בוגרי תוכניות שונות כגון: בוגרי "תגלית" שרק אתמול היו כאן בכנסת, ומשתתפי משחקי המכביה שהיו כאן באלפיהם בארץ. אותם אנשים יכולים לעזור באמצעות מדיה חדשה – אינטרנט. באמצעות היותם בכל מקום, החל בישיבה ליד שולחן בקפיטריה עם כמה חברים, וכלה במכתבים למערכת וטוק-בקים, וכתיבת מאמר וכל דבר אחר, הם יכולים להיות הגל שנושא את המסרים האלה בנוסף לכפי שאמרתי כל מיני דוברים רשמיים.

אחד הפתרונות נמצא בכך שאנחנו לא נדבר רק על צידקתנו במאבק, אלא ננסה להתמודד עם אותה תדמית שציינתי כאן של ישראל כמדינת בטון וגדרות תיל, ואנשים שליד הקיר מתקדמים עם רובה ביד, אז אם אנחנו נצליח קצת לפתוח את התמונה אז מה טוב, בזה לא רק שאין לנו תחרות, יכול להיות שיתוף פעולה וחלק מן הדברים נעשו אכן עד כה כבר בשיתוף פעולה עם גורמים שונים, בהם משרד החוץ.

אחד הדברים שאנחנו שומעים בתקשורת לאחרונה, אחד המקומות הבולטים בנוגע לדעה שלילית על מדינת ישראל זה באוניברסיטאות השונות בעולם, בקמפוסים, שם מסתבר שיש לנו נציגים יהודיים לא בכמות מבוטלת. איך ניתן להפוך אותם לשליחים שלנו במובן שהם מסכימים לכך גם באופן פיזי שהם נוכחים שם - הזכרת אינטרנט, זה אחד הדברים החשובים שיש כדי להיעזר בהם.

שאלה טובה מאוד. לגבי הקמפוסים, הדברים שכבר נעשו, נמצא כאן מנכ"ל הסוכנות, יחד עם הסוכנות היהודית חיזקנו את מערך השליחים.

אגב, נמצא שם כתבנו לשעבר מהכנסת.

חיזקנו את המערך של הסוכנות היהודית בכמה קמפוסים באמצעות השתתפות כספית של המשרד בפרוייקט הזה, וגם אחת המטרות שלנו בכל מה שאמרתי בנושא הסברה, זה עבודה עם הצעירים שהם בוגרי תכניות שונות בראש וראשונה "תגלית" או "מכביה" או כל הגופים, איפה הם נמצאים? הם נמצאים בקמפוסים.

כפי שאמר לי אחד מראשי המשלחות למכביה, אני עוד אתייחס לזה בקטע של הפרוייקטים, הוא אמר, אדוני השר, תעזוב אותנו, אנחנו בגיל שלנו יודעים להתמודד, יודעים מה לומר, אנחנו אוהבים את ישראל, תעזור לילדים שלנו, כי אנחנו שולחים אותם לקמפוס, זה כמו לשלוח אותם לקרב בלי תחמושת. אז המשימה שלנו זה באמת לספק את התחמושת, כפי שאמרתי, אתייחס לזה בקטע של פרוייקטים. אני לא מפרט כאן שאנשים רבים ואני בתוכם נוסעים לקמפוסים, מופיעים בקמפוסים, זה טוב, זה חשוב, זה לא מה שישנה את התמונה. אנחנו נמצאים שם יום אחד, ואחר כך במהלך עוד כמה חודשים עד שיבוא הדובר הבא, נמצאים שם כל מיני גורמים שתוקפים – זאת מלה הכי רכה שאני יכול להשתמש. לכן אני אומר - הקמת הגרעינים האלה היא המשימה.


זה שקף שמתאר את האוכלוסייה היהודית בעולם. ניכנס לנושא של אנטישמיות, העלאת המודעות לחומרת התופעה, הפעלת תכניות לצמצום התופעה והערכת מצב ומדידה. מבחינת הערכת מצב ומדידה, גברתי היושבת ראש, זה יגיע ודאי לכלל חברי הכנסת, מתכוונים להוציא עדכון, כל שלושה חודשים יגיע דוח מסודר על המצב. אנחנו רוצים שכל השרים וחברי הכנסת, ומה שמכונה במדינה שלנו סגל אלף, אנשים מובילים יקבלו את הדוח הזה באופן קבוע ויוכלו לראות.

אני כאן חייב במשפט אחד לומר, כשאנחנו חושבים על אנטישמיות ועל התפרצויות של אנטישמיות, חושבים על כל מיני מדינות חשוכות, ולצערי הרב, זה מזמן לא המצב ומתחת לאף של מיטב הדמוקרטיות בעולם מציירים על בתי כנסת ואפילו זורקים בקבוקי תבערה על מוסדות יהודים.

אלה מקצת הנתונים. דוגמאות מן העיתונות שמדברות בעד עצמן, אני תמיד אוהב לומר במשרד שלי ומציע להסתכל על התאריך. חשוב לראות שהתאריך כאן הוא שנת 2010, נניח שגם אם הדברים לקוחים מ-2009, זה עדיין לא 39, אבל הסגנון אותו סגנון. אני לא עושה שום השוואות ולא מנסה להחמיר יתר על המידה. אבל מבחינת הסגנון, ודאי גם בעתונות הערבית, ולצערי הרב גם במקומות נוספים אנחנו רואים את הסגנון.


בנושא השואה – אנחנו רואים את עצמנו כמי שאמונים על כל הנושא על כל הנושא של גם הוראה וזיכרון וגם הסברה והשפעה בקרב מקבלי החלטות, קהלים רלבנטיים ברחבי העולם, ודאי שגם כאן הדברים נעשים בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החוץ, וודאי בראש וראשונה עם יד ושם, אבל גם עם מוסדות נוספים. בשונה מן המצב בעבר, כשהשר לענייני תפוצות, אמנם לא היה משרד, אבל היה שר שאחראי על זה. היה גם אחראי על הנושא שמכונה השבת הרכוש היהודי - הפעם המשרד לא עוסק בנושא של השבת הרכוש היהודי.


אני רוצה לחזור על המשפט, לא כולם אומרים שזה משפט נכון, אולי הוא קצת פוליטיקלי אינקורקט, לא רק מבחינת השבת הרכוש, אלא גם מבחינת ההוראה והזיכרון והעדות האישית - אנחנו נמצאים בפרקי סיום של הסיפור הזה. עוד 65 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית, לא קשה לעשות את החישובים וחלק מאיתנו יכולים לעשות את החישובים האלה בבית. כשאני מסתכל על חמי שהוא המחזור האחרון של גיוס רשמי למלחמה, מחזור 44 אז מה לעשות, הוא כבר לא בחור צעיר. למה זה אקטואלי ורלוונטי, ברור לגמרי שכל הנושא של יום השואה, טקסי השואה, זכרון והוראה יהיה שונה כשמן המצב הנוכחי, תשימו לב, עכשיו יהיה יום השואה הבינלאומי ב-27 בינואר, יום השואה שלנו עוד שלושה חודשים, תשימו לב איך נפתח כל ראיון ברדיו.


מר משה, אתה היית בן 3 כשפרצה מלחמת העולם השנייה, מה אתה זוכר... הרי מדברים כבר עם אלה שהם ילדי השואה, בעוד כמה שנים זה יהיה עוד יותר גרוע. אני מתנצל, לכולם עד 120, אבל אנחנו צריכים פה להיערך ויוצאים עם פרוייקט יחד עם יד ושם ועם גורמים נוספים על מנת לעשות כל מה שאפשר בתחום הזה, ולנצל את השנים האלה לנושאים האלה לתת ביטוי עכשיו, גם להכשיר את אלה שעדיין איתנו ויש להם כוח להופיע בפני קהל ולהעיד, להכשיר אותם, לעזור להם לחשוף את הדברים, וגם לגבי הדור הצעיר, לחפש דרכים איך הוא ירגיש שהשואה זה כמו משא צלב בימי הביניים, משהו שאי פעם קרה ליהודים בהיסטוריה, לנסות ולקרב.

לגבי הנקודה הזאת, בוודאי אתה כבר פה בדיונים השונים שישבנו עם החברה שהיא בעצם היום אמורה לטפל בנושא של ניצולי השואה - חלוקת כספים, ישבנו בוועדת חוקה איתם. הבעיה היא עם כל המבוגרים שביניהם, אני לא חושב שעדיין מיצו את העניין הזה של התיעוד, אם הם לא מופיעים במקומות, אפילו חולה בבית מביאים עכשיו. אחד הפרוייקטים שאני חושב הוא נכון לערב בזה את בני נוער, לתת להם פרוייקט אישי, עבודות מחקר בבתי הספר, ולתת להם איזשהו תמרוץ. להגיד, רבותיי, קחו וידאו, תשבו, וכל אחד יש לו שכן, קרוב, מישהו - לתעד, אז פתאום יהיו לך במקום 10 פקידים אלפים.

כיוונתי לדעת גדולים, אנחנו בדיוק בכיוון.

דרך אגב, יש ערים שכן עושים את הפרוייקטים, כמו חדרה שבאו תלמידים למוזיאונים, אחר כך ממשרד החינוך אמרו למה הלכתם לשם.

מצאנו לנכון לציין במיוחד את הנושא של האינטרנט, אפרופו במה שפתחתי. הסברה זה ברור לכולנו לגמרי. הסברה זה תחום שהוא קריטי לעתיד מדינת ישראל, לא פחות חשוב לא מביטחון ולא מחינוך, ולא משום תחום אחר שוודאי קליטת העלייה שהוועדה הזאת עוסקת בה יומם ולילה, אז תחום ההסברה היא קריטי לכולנו להמשך קיומנו כאן, אני לא רוצה לומר פחות מזה.

אנחנו כל הזמן קובלים על מה שנעשה. למה הכוונה? איך בעיתון מסוים או בערוץ מסוים משקפים את מדינת ישראל ועד כמה שזה נורא. אבל כנראה אנחנו עוד לא מספיק מנצלים את האפשרויות של מה שנקרא המדיה החדשה – האינטרנט – בנוסף לכך שכל אחד שם יכול להיות במרכאות, ודאי עיתונאי, ולתרום לטוב או לרע, גם האנטישמיות דרך אגב, מנצלת את זה יפה מאוד את הפלטפורמה הזאת, אבל אני כרגע מתרכז בצד הטוב.

בנוסף לזה, אנחנו גם יכולים לפנות לקהלים שאנחנו רוצים לפנות אליהם עם מסרים יותר מחודדים. אתה לא חייב לצאת לכל העולם עם משהו שאולי מעניין 10% או 20%. אבל לאותם 10% או 20% או למדינות מסוימות, או לשכבות גיל מסוימות, לאנשים עם תחביב מסוים, אתה דרך האינטרנט יוכל לפנות, אם לחזור להתחלה, אנחנו מנסים להקים ממש "צבא" של אנשים שיחד איתנו יעשו את הדברים, כשאני כבר מסתייג ואומר יש ארגוני מתנדבים, ארגונים שעושים עבודה נהדרת בתחום הזה, המשימה לא למחוק אותם, ולא להחליף אותם, אלא להיפך לארגן ולנצל את הכוח הזה יחד איתנו ולהתקדם בזירה הזאת שהיא כנראה גם זירת ההווה והעתיד מבחינת התקשורת, מבחינת ההסברה שלנו.


אנחנו נעבור לפרוייקטים. הקדמתי ואמרתי שני קהלים. אחד, זה ישראלים – יש כ-4 מיליון יציאות לחו"ל של ישראלים לחו"ל בשנה, מתוך זה יותר ממליון וחצי, זה תעודת זהות, כלומר זה אדם שיוצא, יש כאלה שיוצאים יותר מפעם אחת. לא כולם ודאי רלבנטיים, לא כנראה משפחה שנוסעת לאיזה קלאב בתורכיה היא רלבנטית לנו לעניין הזה, אבל מאות אלפי אנשים הם אנשים רלבנטיים, כפי שמשתמע מן הסקר שלנו, אנחנו גם מגלים שהאנשים הם מאוד נכונים, אפילו ברמה של תגידו לנו מה לעשות. אז אנחנו לא נגיד מה לעשות, אבל כן נעזור לאנשים שרוצים לעשות מבחינת ההכשרה, המסרים, מדובר בשלב הראשון לפחות במשלחות שיוצאות, את מכירה את זה טוב מאוד כי צמחת על רקע מוניציפלי, משלחות של שלטון מקומי שיוצאות לערים תאומות או לכל מיני כנסים, משלחות של ספורט, משלחות של נוער, אומנים וכן הלאה וכן הלאה, כל האנשים האלה הם הקהל הראשון. אנחנו גם כאן יחד עם הסוכנות היהודית נכנסים לעניין של הכשרה של האנשים האלה, ודאי קצרה, לא מדובר בשנת לימודים, מדובר בכמה שעות שיקבלו האנשים האלה, גם הכלים, גם המסרים, איזשהו חומר. אני מאוד מקווה שהמאמץ הזה ישא פרי.

איך זה התבצע, אתם תתנו הנחיות במיוחד לגופים הרשמיים?

נתחיל עם הגופים הרשמיים, יש היענות. המנכ"ל נפגש עם רוב הגורמים שהזכרתי, יש היענות אצל כולם, אפילו צמאון מסויים. אני מקווה מאוד שהנושא הזה יפעל. מדובר במרכזי הכשרה לפחות בשלושה מוקדים ברחבי הארץ – צפון, מרכז, דרום, שם הדבר התבצע, כשלשלב יותר רחוק אנחנו חושבים גם על הנושא הפרטי. גם סוכני נסיעות – המנכ"ל אומר שכבר בסביבות 200 משלחות מוכנות ורוצות לקבל את ההכשרה מסוג זה, הלוואי ונעמוד בזה.

לגבי הנושא הפרטי. דיברנו גם עם התאחדות סוכני הנסיעות, הם מוכנים ללכת לקראתנו, גם חברות התעופה. חברים, דבר אחד שאני יכול לומר לכם - מורי דרך, עוד שלושה שבועות יש להם כנס שנתי שגם שם נציג את העניין. בקיצור, דבר כזה שאפשר לומר ברמה של כותרת - ההיענות גם של הגופים וגם של האזרחים לנושא הזה היא פשוט מדהימה. גופים מסחריים במקום שאלה ראשונה, מה ייצא לנו מזה, וכמה תשלמו לנו מזה, בהרבה מקרים מוכנים ללכת חינם אין כסף לשיתוף הפעולה הזה. אני מקווה שאם נעשה את הדברים נכון, אז זה התקדם ויימשך.


יש דוגמה ספציפית של ארגון אחד מני רבים שעושה עבודה טובה מאוד, הרבה לפני שהמשרד שלנו הוקם -
STAND WITH US בעבר גם משרד החוץ סייע לו בכל מיני פעילויות, כרגע גם אנחנו נכנסנו לתמונה בזמן שצעדנו בשדרות, לצערי, הודות לאחד מעמיתנו שבזמן שצעדנו בשדרות היה במחסום ארז ויחד עם חברו איסמעיל הנייה אמר כמה מלים חמות למדינת ישראל, אז הארוע התפרסם, ראיתם דוגמה של כמה כלי תקשורת בינלאומיים שהתייחסו לצעדת השלום בשדרות – ניו-יורק טיימס, סי.אן.אן. וושיגנגטון פוסט כל אלה כיסו את המצעד שהשתתפו בו סטודנטים של ווג'יס ותושבי שדרות, ראש עיריית שדרות – אמנם זה תמיד מתסכל לראות שביטויי שינאה מקבל יותר חשיפה מביטויי או כמיהה לשלום, אבל כאן לפחות כל מי שלא היה מלכתחילה נגדנו, היה יכול להשתכנע שיש כאלה שפשוט יורקים רוק לכל הכיוונים ומדברים שינאה, ויש כאלה שמדברים על שלום ודו-קיום.


סמינר הסברה שהתקיים בנובמבר בוושינגטון בשולי הועידה היהודית הגדולה -GA , שם הופיע גם ראש הממשלה, קיימנו סמינר הסברה לצעירים – אפרופו שאלה של חברי כנסת כאן בנושא של קמפוסים, זה גם חלק מן התרומה לפעילות הזאת.

חברי הכנסת הישראלים השתתפו בסמינר הזה. האם הם השתתפו בסמינר של הסטודנטים?

למיטב זכרוני חברי כנסת לא. לא היו נציגים מחברי הכנסת, אני לא זוכר אם ב- GA היה מישהו מחברי הכנסת.

ברק וגם ציפי לבני.

יושבת ראש האופוזיציה היתה, אבל לא ח"כים. דרך אגב, אני לא פוסל את העניין הזה מה ששאלה חברת הכנסת מיכאלי. אני מתנסח בזהירות, הממשלה לא תגיד לחברי הכנסת ודאי עם אלו מסרים לצאת לחו"ל, חברי כנסת הם אופוזיציה וקואליציה, וכן הלאה. אבל באם יהיו חברי כנסת שירצו ביוזמתם או אגודות ידידות גם לפנות ולקבל לפחות מבחינת הכלים את ההכשרה שתינתן למשלחות של שלטון מקומי או של אגודות ספורט וכן הלאה, אנחנו ודאי פתוחים ומאוד נשמח. כפי שאמרתי, אני מתנסח בזהירות, אנחנו לא נבוא כממשלה לומר לחברי כנסת עם איזה דף מסרים לצאת. אבל באם ירצו כלים, את לא זקוקה לזה, יש לך מספיק תקשורתי, אבל באם יהיו אנשים שירצו בשמחה רבה ניענה לפנייה.


תגלית. אני לא אפרט, הפרוייקט מוכר, וגם אמרתי רק אתמול היו פה מספר דיונים ומפגשים. אבל הם מבחינתנו, אותם 220 אלף צעירים מרחבי העולם, קודם כל מצפון אמריקה אבל ודאי לא רק. הם הקהל מבחינת ההכשרות. אנחנו יחד איתם חושבים על תכניות בכיוון של תכניות המשך, ודאי לא ל-220 אלף, מתוכם כבר ברוך השם אם אני לא טועה, זה 17 אלף בכלל אזרחי ישראל. אבל אלה שנמצאים עדיין בקמפוסים ובחוץ לארץ הם קהל יעד מאוד טבעי שלנו, יש שיתוף פעולה נהדר עם המנהלת ועם ההנהלה שלהם.


יש תכנית דוגמה לתכנית עם התפוצות, מנהלי בתי ספר אורט לתכנית די יומרנית. בתי ספר יהודיים – אנחנו עושים את זה יחד עם אורט עולמי, תכנית די יומרנית שביסודה אמורה לחבר מנהל בית ספר ישראלי למנהל בית ספר כזה בתפוצות, להיות מעין חונך אישי גם בעת ביקור בארץ, וגם בעת פעילותו בחוץ לארץ. אני מאוד מקווה שהאנשים האלה יהיו דוגמה לקשר בין איש מקצוע ישראלי לאיש מקצוע בתפוצות, ובמידה ודבר כזה יצליח, אז השמיים הם הגבול, אפשר לעשות את זה ודאי גם בתחומים רבים שהמכנה המשותף הוא לא רק ציונות או יהדות, אלא גם אינטרס מקצועי משותף.


מצאתי פרטנר טוב מאוד במכבי עולמי. אגיד לכם כסיפור, באו אלי מארגני מכבייה זמן קצר כבר לפני המכביה, אתם זוכרים את לוח הזמנים מתי קמה הממשלה, ואמרו, אתה היית שר הקליטה, תמיד עזרת לנו, אז תעזור לנו גם הפעם. אתה השר לענייני תפוצות, אמרתי בשמחה רבה, מכיר ומוקיר, רק שאני גם שר ההסברה. אז בואו נחשוב מה אנחנו יכולים לעשות בתחום ההסברה, והם נענו ברצון. התארגנו ממש מעכשיו לעכשיו, עוד לא היה לנו חומרים, גם היום בקושי יש לנו צוות מקצועי, כלומר, לשכת השר ולשכת המנכ"ל מהווים גם את רוב הצוות המקצועי.

התארגנו, אלפי משתתפי מכבייה עברו סמינר קצר, קיבלו דיסק עם חומרים שפשוט לקחנו מארגונים והעלנו על הדיסק, ושיתוף הפעולה איתם נמשך. מקיימים דברים ברחבי העולם, המנכ"ל היה בארוע שלהם בסן-פטרסבורג, ומתקיים גם סמינר לחברים ממדינות לא פשוטות בדרום אמריקה שאנחנו מנסים לצעירים לתת גם קצת כלים להתמודד עם המצב.


"שבט אחים" – הנחת יסוד שלי, גברתי היושבת ראש, את מכירה את זה. במדינת ישראל כשמדברים על קשר ישראל והתפוצות מייד חושבים על ניו-יורק, אבל יש עוד שניים שלושה יהודים במקומות אחרים. לכן מתוך הנחה שאני לא יכול להיות הנוסע המתמיד ולהגיע לכל מקום וכן הלאה, אבל צריך להיות בקשר עד כמה שאפשר עם כל קהילה, פתחנו יחד עם הקונגרס, בפרוייקט של וידאו קונפרנס, של שיחת ועידה באמצעות האינטרנט עם קהילות שונות. בינתיים עשינו שלושה מפגשים כאלה, עם שטוקהולם, בודפשט ורומא, כשהתנאי שלי היה שאני לא אראה במקומות האלה רק פנים מוכרות, אלא אראה קצת גם פנים צעירות יותר. זה מתקיים, באים סטודנטים, חבר'ה מהלל וכן הלאה. לדעתי, זה פרוייקט עם לא מעט פוטנציאל כי הוא גם משודר ישירות באינטרנט, ואז תוך די שיחה עם שטוקהולם אתה מתחיל לקבל שאלות מלונדון ומפריז ועם כל מיני דברים שאמרת או לא אמרת או מסכימים או לא מסכימים, ואז זה באמת הופך לארוע מעניין.


שלושת המפגשים הראשונים ניהלתי בעצמי, אני שמח שזה כך, כי גם לפחות בשניים היו גם בעיות טכניות כדרך העולם. אני מן המפגש הבא מתכוון גם לארח איזושהי אישיות מישראל, ואז מראש להודיע להם באיזה נושא יותר התרכז המפגש. השיחה הקרובה בעוד שבועיים היא עם לונדון. לא יודע אם זה קשור לכותרות או לא קשור לכותרות, אבל האורח שלי יהיה השר משה בוגי יעלון, אנחנו דבר על סוגיות של ביטחון וגם על סוגיות של יחסים וגם על סוגיות של איך מרגיש קצין בכיר, שהדרך היחידה שלו כרגע לתקשר עם הקהילה בלונדון, זה באמצעות וידאו קונפרנס.


"עמק התנ"ך" זה פרוייקט לא שלנו. אני רוצה לציין, פשוט ההגינות מחייבת, זה בשותפות. אני רוצה לציין למען ההגינות שחלק מן הפרוייקטים לא אלה שעד עכשיו התייחסתי אליהם, אבל חלק מן הפרוייקטים לא המצאנו אותם, היו לי קודמים טובים בתפקיד, מלכיאור, שרנסקי, בוז'י הרצוג, וחלק מן הדברים זה בעצם ירושה, לא הכל המשכנו, יש תחומי פעילות שהחלטנו לא להמשיך. כי כמו שאמרת זה קצת שונה, לא היה משרד, היה שר תפוצות ורווחה או תפוצות וחברה שחלק מן הדברים התגלגלו, ויחד עם זאת, זה פרוייקט יפה של עמותת "עמק התנ"ך", עמי העולם כותבים את התנ"ך. לדעתי יש פה פוטנציאל גם הסברתי גם של יחסי ציבור למדינת ישראל.

תספר שהשתתפת וגם אני השתתפתי, אני באודיסה.

כאלה שמתפתים לנסוע לאודיסה מפספסים את עיר הולדתם, אז מה אני אשם. אני התאפקתי ולא השתתפתי בשום ארוע עד שהגיע לעיר הולדתי ואז הסכמתי במפתיע לנסוע.

בנימה יותר רצינית, זה באמת מחזה יפה של אנשים לא יהודים, בחלק מן הספרים, יש ספרים שכותבים לא יהודים שסביב המכנה המשותף של התנ"ך מתחברים ונעים גם לשמוע - אנשים שביום יום לא עוסקים לא ביהדות ולא בישראל, מה הרשמים שלהם, ומה הכוונות שלהם בעקבות השתתפות בפרוייקט הזה.


אנחנו מתכוונים למסד את זה עם פרופ' דינה פורת, מרכז לחקר אנטישמיות באוניברסיטת תל אביב. אנחנו נספק נתונים בנושא הזה לכל מי שצריך לדעת וירצה לדעת.


ארוע שהתקיים בדצמבר. משרד החוץ ואנחנו מארגנים ארוע שבאים לכאן אנשי ציבור, אנשי אקדמיה, נבחרי ציבור, פעילי זכויות אדם מרחבי העולם. אני חושב שחברי כנסת והאורחים כאן ראו בתקשורת את ההדים. לדעתי, זה היה ארוע מרשים בהשתתפות מספר שרים, מספר רב של חברי פרלמנט. חייבים לציין, שפרט לדיונים אקדמיים וסמי אקדמיים נחשף חומר רב לאנשים. גם משרד החוץ מעלה את הכל לאתר אינטרנט מיוחד ששם הכל עד עצם היום הזה, הדיונים, הנאומים, הישיבות השונות הכל נמצא. חלק מן העניין הזה זה קואליציה בין-פרלמנטרית שחשוב לציין שחברי פרלמנט שנמצאים בהם לא רק או לאו דווקא יהודים, יש לנו בעלי ברית. אני תמיד אומר שמצד אחד נורא בא לך כיהודי טוב וישראלי טוב לומר תודה רבה. אבל אני לא חושב שצריך לומר תודה רבה. זה אנשים שזוכרים את הכלל הידוע, זה תמיד מתחיל ביהודים ואף פעם לא נגמר ביהודים, ופועלים בעצם למען העמים שלהם והמדינות שלהם יחד איתנו במאבק באנטישמיות, כולל בחקיקה, כולל ועדות חקירה שהתקיימו באנגליה, באיטליה, בעצם היום הזה. אני מדבר על ועדות חקירה פרלמנטריות רשמיות של נושא האנטישמיות, והדברים האלה אני חושב שהם מדברים בעד עצמם.


כח המשימה - משרד החוץ ואנחנו משתתפים במימון הפרוייקט הזה. השנה מדינת ישראל היא יושבת ראש של הארגון לשנה, יש שם רוטציה. יושב ראש הכנסת דן תיכון מונה לתפקיד יו"ר המשימה לשנה זו. הפעילות סביב הקווים שאנחנו דיברנו עליהם, חשוב לציין שהפעילות היא לא פעילות שמיועדת ליהודים. בבתי ספר כלליים במדינות רבות, אני לא צריך לפרט לנוכחים ברור העניין.


בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת מיכאלי, אנחנו יוצאים כאן לפרוייקט ברחבי הארץ, בשיתוף עם ועידת התביעות ויד ושם שהתרכז בסוגיות שהזכירו חברי כנסת, גם אלה שהם לצערי לא מספיק יודעים ולא מספיק מכירים, וגם משהו שמופנה יותר לרחבי העולם, בימים הקרובים תראו מודעות. אם יש אנשי יצירה בין הנוכחים הם גם מוזמנים מיד ושם יחד איתנו יקיים תחרות כרזה לקראת יום השואה. כולם מוזמנים – זה משהו בסגנון של קצת הדים במדים, אבל סביב יום השואה גם חיילים וקצינים יקיימו פעילות בארצות הברית. השנה יוזמה מקומית של חיפה שהמשרד החליט לתמוך בה והיא נראית לנו משהו מעניין.


פרוייקט חגים בקהילה זה קצת שונה, דיברתי על ירושה שיש במשרד, זאת אחת הדוגמאות. אמרתי, לא את כל תחומי הפעילות אנחנו ממשיכים, אבל את התחום הזה החלטנו להמשיך, כי אני לא התייחסתי לנושא תפוצות במשפטים יותר כלליים או פילוסופיים יותר, אבל אין ספק שאנחנו צריכים לחשוב ברצינות מה המכנה המשותף שלנו ושל יהודי התפוצות כשבתפוצות אנחנו רואים את ההבדל העצום וכולם מדברים על זה - לא שאני מן הצד מסתכל והגעתי למסקנה, כולם מדברים על זה שהדור, שהתגובה המיידית שלו למושגים כמו השואה, הקמת מדינת ישראל, מלחמת ששת הימים, מאבק למען יהודי ברית המועצות, מבצע שלמה, מבצע משה – היה מלא אמוציות והאנשים התחילו לבכות. הדור הצעיר לא במצב הזה, אנחנו צריכים לחשוב מבחינתם מה המכנה המשותף שקושר אותם לישראל. מבחינתנו בארץ, בכל זאת, סממנים של מסורת ישראל סבא זה דבר שבעינינו הוא דבר חשוב, ולכן החלטנו להמשיך את הפרוייקט הזה של חגים בקהילה שהתחיל בזמנו בימי שרנסקי ומלכיאור כשרים לענייני תפוצות וחברה.

לא מאשימים אותך בהחזרה בתשובה?

בינתיים לא. אם אתה תדאג שזה יקרה, אולי אני אזכה בכותרת. עד כאן, אני מתנצל שלא פירטתי את כל הדברים, אבל אני בטוח שיש התרשמות כללית, יש חוברת לכל אחד.

תודה רבה כבוד השר, כבוד יושבת הראש, אני רוצה לברך את המשרד ואת הכיוון שהמשרד מוביל, כמובן את השר ואת המנכ"ל, ולציין גם את שיתוף הפעולה שהתחלנו למסד אותו בצורה מסודרת. יושב ראש הסוכנות נתן שרנסקי כבר ציין שהנושא של קמפוסים, במיוחד הנושאים המטרידים ביותר אותו, לכן הפרוייקט המשותף שאנחנו מצליחים לעשות אותו ביחד, זה פרוייקט של הקמפוסים, צעירים בקמפוסים שמחברים חינוך לזהות יהודית ביחד עם הסברה, עם ערכות הסברה שהמשרד מכין ועם היכולת שלנו לעשות בהם שימוש. היעד שיושב ראש הסוכנות קבע הוא 100 שליחים כאלה ביחד עם גופים שנמצאים בתפוצות, בעיקר בקמפוסים בצפון אמריקה - כמו הלל, למשל, וקהילות נוספות שמעורבות. אנחנו מקווים שבאמת נצליח בתוך שנה להגיע למספר הזה. כרגע אנחנו נמצאים במספר של 20, זה לא מספיק, צריך להיות רחב, דבר שצריך להדגיש אותו, וגם להודות למשרד על התמיכה ועל השותפות בנושא הזה.


מעבר לזה יש כ-150 שליחים של הסוכנות ברחבי העולם שאנחנו גם אותם רוצים לשלב עם ערכות שייתן לנו המשרד, זה כולל מורים בכל מקום, זה כולל שליחי עלייה, כולל שליחי חינוך כמובן, זה כולל גם שותפויות שיש לנו עם גורמים נוספים כמו, למשל, שותפות של אנשים עם אנשים עם קרן נדב ופדרציית ניו יורק שיכולים גם איתם לשתף פעולה איך לפעול בנושא הזה. זאת אומרת, מבחינתנו הנושא של הסברה משתלב מצויין עם פעילויות נוספות שלנו, זה בעצם בלי השקעה גדולה נוספת אפשר לעשות פעולה שהיא מאוד משמעותית.

אנחנו מאוד שמחים וגאים על כך שאנחנו משתפים פעולה עם המשרד בהדרכה ובחינוך של אותם אלפי צעירים ומשלחות שיוצאים לרחבי העולם. אני חושב שהדבר הזה התחיל, יש לנו מערכת משותפת שייתן תוצאות, ויש גם תכנית אחרת גדולה מאוד של פרוייקט שנמצא בדרך, שאני מקווה שאפשר לדווח עליו בעתיד, פרוייקט הסברה מאוד גדול שיהיה מעורב בשימוש באנשים שנמצאים בתפוצות ומתנדבים מהקהילות היהודיות בכל מקום בעולם. כפי שאמר השר, אי אפשר להיות בכל מקום, אבל אפשר בהחלט להשתמש בטכנולוגיה, כל אותם טכנולוגיות כפי שנראו פה ואנחנו משתמשים בהם בשיחות וידאו ובמערכות של טוייטר ופליקר, ויו-טיוב, כל הדברים האלה יכולים לשמש אותנו מאוד טוב, אגב, הם כלים שעובדים גם נגדנו בהרבה דברים - אז אפשר להשתמש בהם.


יש פורום אחד שאני מוכרח לציין אותו שהוא גם חשוב ביותר שמרכזים אותו השר אדלשטיין ויושב ראש הסוכנות שרנסקי, וזה הפורום למשברים בקהילות. זה פורום שמתכנס ונציגים בו חברים מגופים ממלכתיים רלבנטיים שכאשר יש משבר מכל סוג שהוא הוא גם יכול להיות משבר הסברתי, יכול להיות משבר של כלכלה, משבר פוליטי, בכל קהילה שהוא הפורום מתכנס ונותן תשובות. ככל ששיתוף הפעולה בין הסוכנות ומשרד התפוצות וגורמים ממלכתיים נוספים גדל, אפשר להגיע לתוצאות טובות.


אני מוכרח גם לברך את ההעלאה של הנושא של האנטישמיות ברמה הלאומית. יש אצלנו פורום שמרכז נושאים אנטישמיים, פעם בשבוע מפיץ את כל הארועים האנטישמיים שקרו בשבוע האחרון. מוכרח לומר לכם שכל פעם אני עובר על זה, זה מפחיד ומבהיל במקומות שלא ציפינו, במקומות שאמרו שאין בעיה, במקומות שמסתובבים יהודים ובטוחים שזה גן עדן, ולא יקרה שם כלום, זה קורה וזה בא וחשוב שהנושא הזה יהיה בסדר היום כפי שהמשרד מוביל. אני רוצה להודות על ההצגה המהירה הזאת וגם ועל שיתוף הפעולה שהולך ונרקם במשרד, אני חושב שהוא מאוד טוב ומשרת מטרות לאומיות של הסברה וקשר עם התפוצות. תודה.

הערה קצרה, הזכיר לי מנכ"ל הסוכנות את העניין הזה. אני הקדשתי כמה דקות לנושא החשוב מאוד של הכשרת ישראלים בכל הנושא ההסברתי. אני פסחתי על אותו עניין בנושא התפוצות. כשאני דיברתי על מכנה משותף, אני רק רוצה להבהיר שאנחנו כן הולכים לנקוט בסדרת פרוייקטים, וסידרת פעולות, במקרה זה, למשל, יחד עם בית התפוצות - גם תערוכה וגם ארועים מסויימים על מנת להכניס לראש של ידידינו, עמיתנו אזרחי ישראל את כל הנושא של התפוצות. לצערי הרב, אנחנו לא רואים מספיק מודעות, לא מספיק עניין, לפעמים אפילו עיוותים בנושא הזה. כבר קיבלנו את השאלות האלה לא פעם, כולל בפרוייקט שהזכרתי של וידאו קונפרנס עם קהילות שונות, אז שואלים את השאלה הזאת – תגיד אתה שר שרק מייצג את ישראל בתפוצות, אולי אתה גם איכשהו מייצג את יהודי התפוצות בישראל. אנחנו מתייחסים לזה ברצינות ונעשה מספר פרוייקטים בתחום הזה על מנת שגם מן הצד יהיה עניין ומודעות, אנחנו לא יכולים לדרוש מיהודי התפוצות להזדהות עם ישראל בלי שאנחנו מרגישים איזשוהי הזדהות ומגדישים זמן לזה.

תודה רבה גברתי היושבת ראש. ברכות לשר. זו הופעה ראשונה?

הופעתי בנושא של חוק מורשת יהדות אתיופיה.

אני חושב שרק מהסקירה ברור עד כמה היתה הקמת המשרד כשלעצמו.

יולי חשש כנראה שיקחו לו את המפתחות או שהוא יחזיר את המפתחות אחרי חודשיים, אבל הוא אומר שהוא התבדה בזה וזה בסדר.

אני מאוד מקווה שהמצב הזה שגם הקימו משרד שמזמן היה צריך להקים אותו, וגם יש שם שר שמבין בתחום – אז בסופו של דבר יביאו לכך שהמשרד גם ימשיך הלאה בעקבות הניסיון הזה.


כמה שאלות. מדינת ישראל פועלת מול התפוצות דרך הרבה זרועות, תחת הרבה כובעים. עד כמה אתם מצליחים בינתיים לתכלל הכל פנימה בצורה כזאת או אחרת בשותפות עם המשרד? אני אביא דוגמה, אתה התייחסת ל"תגלית", לא התייחסת ל"מסע", אם זה מקרי או לא, ומה מידת ההשפעה של המשרד על המסע, ומה בכלל עמדת המדינה לגבי המשך התכנית, מה הולך לקרות עם זה וכו'.


השאלה השנייה - מעורבות בבתי ספר, במערכת החינוך בתפוצות. הזכרת למשל שיתוף פעולה עם אורט. בדוח הזה מלה שהכי מוזכרת זה - קדימה. השאלה היא איך זה עומד מול מכלול יותר רחב של מעורבות מדינת ישראל בכל נושא "חפציבה" שעברה עליות וירידות כאלה ואחרות ואיפה כאן המשרד, האם יש שיתוף פעולה עם משרד החינוך, אין שיתוף פעולה עם משרד החינוך, ואצל מי היד המכוונת, כי הרבה פעמים מה שקורה למדינת ישראל, היא משקיעה בתפוצות הרבה מאוד זמן, היא לא מקבלת את זה ביחד, אז לפעמים יד ימין לא יודעת לאן יד שמאל מובילה, והפוך וכפילויות. לכן דווקא כשסוף סוף יש משרד, מאוד הגיוני להעביר אליו או בחיבור אליו את כל הפעילות והאם זה נעשה על ידי משרד החינוך בהקשר של "חפציבה", כי דווקא התכנית הזאת עוברת משברים קשים בשנים האחרונות.


עוד הערה אחת הקשורה לתחום מספרי. הסתכלתי על המפה, אני הייתי ממליץ דווקא לכם, בוודאי למשרד שאתה השר שעומד בראשו, לא לאמץ מספר שכבר מזמן נאמר שאין אחריו שום משמעות, זה מספר 324 אלף כמספר יהודים בחמ"ע. אין משמעות למספר הזה, משמעותו אחרת לגמרי, המספרים האמיתיים הם אחרים לגמרי, נאמר פה בוועדה הזאת לא פעם, ולא פעמיים, אבל אתה יודע כשיש נתון שחוזרים עליו מאה פעמים הוא הופך לאמת, את המספרים האמיתיים לא יודעים. אם היושבת ראש תרשה לי, אגיד שני משפטים.

המספר הזה הוא תוצאה של מפקד אוכלוסין, כאשר יש הבדל דרמטי בין מפקד אוכלוסין בארצות הברית זה המספר המגביל לבין מפקד אוכלוסין בחבר המדינות, כי במפקד אוכלוסין בחבר המדינות בדרך כלל בן לנישואין מעורבים לא יענה שהוא יהודי במפקד אוכלוסין, ב-90% של המקרים זה דבר ידוע ונמדד. לכן המספר הזה תופס אוכלוסייה מאוד מעניינת, אלה אנשים שהם בדרך כלל יהודים מכל הצדדים, מכל הכיוונים, מכל הסבים והסבתות, אין שום קשר בין מספר הזה לבין יהודים על פי ההלכה. חלק גדול מאוד מהיהודים על פי ההלכה ככלל לא רק שהם לא נכנסו ל-324, הם אפילו לא נכנסו למה שקרוי בני בית בתוך משפחה יהודית – מה שכרוך בסיעה מורחבת, הם אפילו לא שם, שלא לדבר על זכאי חוק השבות. זאת אומרת, היות ואחוז נישואין מעורבים בחבר המדינות הוא סדר גודל כ-70%-80%, לכן אני אומר שהמספר הזה לא משקף כלום. אבל כשהוא חוזר על עצמו הוא מתחיל לשקף, לכן כדאי לדעת את זה. אגב, מה המספרים האמיתיים זה אולי כפפה למשרד. סך הכל זה לא מאמץ קשה מדי לעשות מחקר שיגלם במפקד האוכלוסין לבין הקטיגוריות שמעניינות אותנו – יהודים על פי ההלכה, וזכאי חוק השבות. הסיפור הזה מסתובב בין יהודים ארגוניים משהו כמו עשר שנים לפחות. העלות שלו יחסית זניחה, זה כמה עשרות אלפי דולרים וכמה ארגונים גדולים ביחד בהחלט יכלו להקים דבר כזה, ופעם אחת לתמיד לענות תשובה סטטיסטית נכונה מה עם המספרים הנכונים, למה זה חשוב? זה חשוב למשל בפיזור השקעות, כאשר משקיעים משאבים חשוב לדעת מול איזה קהל, איזה סדר גודל אנחנו עומדים, גם קהל יהודי, יש פה שאלה שאולי הגיע סוף סוף זמן לתת לה תשובה במקביל למפקד, זה היה הרבה יותר זול לעשות אז פספסנו את הזמן כי הסוכנות והג'ויינט וארגונים רוסים לא הצליחו להגיע לעמק השווה, אבל אולי דווקא אתה תוכל להוביל כאן מחדש כדי שיתחבר ביחד כל אחד יתן קצת, ובסוף תהיה תשובה מוסמכת, זה לא כל כך קשה לעשות את זה מבחינה מקצועית.


עוד נקודה אחת בנוגע להסברה. הזכרת כאן את האפשרות של הסברה בערבית, כולל אולי בטלוויזיה, זה בכלל אתגר, השאלה היא אם אנחנו מסוגלים לעמוד בו תקציבית עובדה שאנחנו לא קיימים כערוצי טלוויזיה שלנו – לוויניים, לא בערבית, לא באנגלית, השאלה היא אפילו מה חשוב יותר. אנחנו חשבנו שאנחנו צריכים למעשה לפרוץ לקהל הערבי כי קהל דובר אנגלית הוא אצלנו בבית, אנחנו רואים מה קורה בעולם היום, יכול להיות שהאנגלית אפילו עכשיו יותר חשובה כערוץ הסברה ישראלי שהוא קליט, ויותר מזה אנחנו נסוגים אחורה איפה שהיינו בסיפור עם הרוסית, למשל עם פעילות של R.T.V.I הוא דוגמה לנסיגה אחורה שלא הצלחנו להציל. היה ערוץ שנתן מקום די גדול לישראל, ובסופו של דבר מקומה של ישראל הצטמצם שם, ערוץ 9 קצת עונה על זה דרך האינטרנט ובשידורים בארצות הברית, אבל אנחנו לא מנצלים מספיק גם ברוסית את המשאבים שקיימים היום, בוודאי לא פעילים באנגלית מעבר לרצון להתחיל לפעול בערבית, השאלה היא אם המדינה מסוגלת כאן להרים את הכפפה, זה סיפור יקר מאוד, אבל יכול להיות שכאן ניתן למצוא שותפים דווקא בעולם.

תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, אני מברכת את המצגת, תודה לשר שטרח רבות בשביל להציג את עמדתו.

המצגת הזאת זו רק התחלה ואני מאחלת לך כשר החדש בהיסטוריה של מדינת ישראל שמכהן עכשיו בכנסת הצלחה. אני חושבת שהמצגת הזאת צריכה להיות מוצגת לא רק בוועדת קליטה ועלייה, המשרד עושה עבודה מצויינת ומשתף פעולה לא רק עם משרד ראש הממשלה בשביל לאסוף את כל המסרים יחד ולהעביר קו יחיד מול הלחץ הבינלאומי בתקשורת הבינלאומית - צריך לשתף פעולה עם משרדי הממשלה, כמו משרד החינוך, משרד התקשורת עם שר התקשורת וגם משרד הקליטה והעלייה, זה לא פשוט כי גם זה עניין פוליטי, ואני מבינה שמול הרבה לחצים אתה עומד כאן.

מבחינת משרד החינוך אני מסכימה עם זאב אלקין שאמר ששר החינוך עומד מול הרבה בעיות. אני חברה בוועדת עלייה וקליטה, אני חברה בוועדת החינוך תרבות וספורט. בוועדה אני נלחמת על בעיות של ספרים של ילדים. אני מצפה שהילדים שלנו, הדור הצעיר יקבל ספרים בחינם. הילדים שלנו יכולים להיות השגרירים של מדינת ישראל בבתי הספר, ואם הסוכנות היהודית, אנחנו שמענו ממך שאתם פועלים בקמפוסים - אם הסוכנות היהודית תעשה שיתוף פעולה עם ילדי מדינת ישראל שעכשיו נתקלים בתופעה של אלימות בבתי ספר, ואם אנחנו ניתן להם כלי לתת משימה בתור דור צעיר להיות שגרירים הטובים ביותר של מדינת ישראל, אז הרעיון של קמפוסים ולשתף פעולה עם קמפוסים בחו"ל, זה רעיון שיוביל למשימה ולמטרה משותפת של כל אחד מאיתנו ולא ללכת לכיוון של שתייה ואלימות בבתי ספר.

גם לגבי העניין של מצלמות בכל בית ספר – אני חושבת שזה גם הסברה להרכיב מצלמות בכל בתי הספר. תדברו עם התלמידים בכל העולם, זאת אומרת, שזה תקציב משותף עם שר החינוך. לגבי משרד התקשורת – אני חושבת שזאת בעיה של מדינת ישראל שאין לנו ועדת תקשורת במדינת ישראל. כשאנחנו מדברים על תקשורת פנימית, אנחנו באים לוועדה שמדברת על ועדת החינוך. כשאנחנו מדברים על בעיות של פרובוגנדה, אז אנחנו באים לוועדה של חוץ וביטחון. כשאנחנו מדברים על העניין העסקי של התקשורת של מדינת ישראל, אנחנו באים לועדת הכלכלה. לדעתי, יוזמתך תהיה מבורכת אם אתה תקים ועדה של תקשורת, ושיתוף פעולה עם משרדך בכל העניין של גם פרובוגנדה וכל המסרים שאנחנו צריכים לדון עליהם.


לגבי הנושא של שר התיירות. אני חושבת ששר התיירות הוא שגריר של מדינת ישראל. אנחנו צריכים להביא לכאן הרבה תיירים, ובשביל להביא אותם לכאן, צריך לשתף פעולה. טיילתי הרבה בחו"ל ראיתי עמדות של מחשבים ואינטרנט, וגישה לכל אחד בעמדות האלו. למשל, בשוויץ, ברוסיה בשדה התעופה אפשר לראות איפה כל אחד נמצא. משרד ההסברה צריך לשתף פעולה בתקציב שלו ובתקציב של משרד התיירות בשביל להביא עוד זוג עיניים ולראות מה מתרחש במדינת ישראל. תודה.

תודה גברתי היושבת ראש, אדוני השר, היום באת אלינו יותר בקטע של תפוצות, כוועדת העלייה, ואני מברך על המצגת שתיארת לנו ועל הפעילות של המשרד בכלל, אני חושב שזה כן מתקשר גם לנושא של הועדה הזאת וגם עניין של התפוצות.

שמחתי לשמוע את הדברים שהצגת אותם כפרוייקטים שאתם מטפלים בזה, אני רק מקווה שהנושאים שהזכרת פה - הנושא של סטודנטים בקמפוסים, הנושא של החינוך לזהות יהודית שהוא בעצם גם הדגל של הסוכנות היהודית, אני מבין, בשנים האחרונות, חבר הכנסת אלקין הזכיר את זה נכון. אם באמת תהיה איזה יד מכוונת בדבר הזה שלא יקרה שכולם פועלים ובסוף לא רואים שום דבר מרוב פעילות. אני כן חושב שהתפקיד שלך הוא חשוב מאוד, פעם קראו לזה משרד פסול, סגרו אותו בגלל כביכול פרובוגנדה, כך קראו לזה, אבל מצד שני, מרוב בושה שאנחנו כנראה מתביישים להסביר דברים ובסוף הגענו לאיפה שהגענו היום. אנחנו נמצאים היום כפי שתיארת במצב לא טוב. השאלה מה ניתן לעשות מבחינת הקהילות היהודיות שחלק מאיתנו לפעמים מבקר אצלם, חלק מחברי כנסת יוצאים למשלחות, והן לא תמיד שליליות כפי שתמיד מציגים אותנו בתקשורת. המשלחות האלה יש להן יעד ומטרה. אם קבוצה של חברי כנסת יוצאים אפילו ליומיים, שלושה, למקום מסויים, האם באותה הזדמנות גם כהדרכה של המשרד לא יבואו לכנסת לבקש מחברי כנסת לשים במשבצת שעה, שעתיים להיפגש עם אותם גורמים שאתה רוצה להשתמש בהם בקהילות שם. אנחנו מוכנים כבר אם נמצאים שם להיפגש וגם לתת להם את הגאווה היהודית הזאת שבאים חברי כנסת ממדינת ישראל, לבקש אותם בפעם נוספת מעבר למה שאתה מבקש וגם הסוכנות היהודית מבקשת, או כל מיני ארגונים יהודים שמסתובבים שם, אולי זה ייתן עוד איזה הזדמנות, אנחנו מסתובבים בפרלמנטים בעולם ואנחנו רואים שם את ההתנכרות כמעט למדינת ישראל.

השבוע שמעתי חוויות של אחת המומחיות בתחום, היא אמרה כך: "הבעיה היום כבר זה לא אנטישמיות". הבעיה שהיום הם כבר מגיעים למצב קטסטרופלי שלא מכירים בה כמדינה יהודית, מפה מתחילה הבעיה, זה לא שהגענו לאיזשהו שלב גרוע, זה שלב כמעט קטסטרופלי, לא מכירים בנו כמדינה יהודית, אין לנו כבר לגיטימיות בעולם בכלל שאנחנו קיימים פה, ולפה הגענו. צריכים לחשוב בצורה הרבה יותר רדיקלית, הרבה יותר נועזת ולא להתבייש ולא לפחד מאף אחד. לנצל את כל הכוחות. לדעתי, גם לגיטימי שהכנסת תעזור לכם בעניין הזה, בוודאי שרי ממשלה שמסתובבים בכל מיני מקומות בעולם, וכל הגופים שהזכרת פה כולם לגיטימיים. אני זוכר שלפני שנתיים קיימנו דיון בוועדת מדע והבאנו לפה את כל הגורמים שיכולים לעזור בהסברה. אני זוכר את הדיון הפורה שהיה שם, אבל מישהו צריך לקחת את הזה ביד ולרכז את זה. לכן, לדעתי, אתה כן אמור להיות פה המשרד המוביל ולא להתבייש. אנחנו כנסת, נעזור לך בזה, שתמיד תהיה יד מכוונת אחת מול כל הגורמים שיש להם רצון טוב, אבל אתה המשרד הייעודי, אתה המשרד שאמור לעשות את זה. אני מאחל לך בהצלחה.

תודה.

אולי עוד שאלה לפני שאתה עונה על הכל, זה אמנם פחות שייך לתפוצות, זה חלק מההסברה, אבל בגלל שזה עולה כאן בשבוע, שבועיים אחרונים, זו ועדה נכונה להבהיר סופית את הדברים, זה רקע.

יש לנו ישיבה בנושא.

השאלה היא אם אתה יכול להסביר מאיפה בכלל צצה, מה הפתרון אני יודע, אבל מאיפה בכלל זה עלה כבעיה.

מודה על השאלות.

אני עיתונאי ב"מקור ראשון" ואיש תנועת עזרא באוקראינה. בנוגע ללוח העברי, אמרת שאתם רוצים לטפח את השימוש בלוח העברי, ואת ההזדהות עם ארועים יהודיים לפי הלוח העברי וכך הלאה. ידוע שיש בממשלה תקנה שבכל מכתב או כל מסמך שיוצא ממשרדי הממשלה לפני התאריך האזרחי חייב להיות התאריך העברי, לא כל כך מקפידים על זה.

הכנסת מקפידה, תסתכל, שורה ראשונה עברית, אחר כך בסוגריים לועזית.

בשבוע שעבר קיים מוסד לאומי יהודי חשוב מאוד מסיבת עיתונאים, עם כיבוד, עם שתייה בצום עשרה בטבת אחר הצהריים, בשעה שיהודי טוב רוצה ללכת לבית הכנסת להתפלל מנחה ולשמוע את קריאת התורה המיוחדת לרגל הצום. אני השתתפתי במסיבה, מחיתי מראש ובגלל המחאה שלי נמנעו מלהגיש את העוגות, אבל הגישו את השתייה. אני מציע לטפל בנושא, ולהתריע בפני כל הגורמים והמוסדות שלא יקרו דברים כאלה, ושלא יעשו אירועים בימים שהם ימי חג או ימים מיוחדים בלוח העברי.


ידוע לי שבשעה זאת התקיימה ישיבה של ועדת החינוך בנושא תנועות הנוער העולמיות שאין להן היום תקציב. אני התפלאתי שהביאו את זה לוועדת החינוך ולא לועדת העלייה הקליטה והתפוצות. הם רוצים לפנות לממשלה לסייע להם כי הסוכנות הפסיקה כמעט לחלוטין את התקציב שלהם.


הנקודה האחרונה – אינני יודע אם ידוע לכם, זה לא פורסם כמעט בתקשורת העברית. בשבת היתה משלחת של אנשי נטורי קרתא שבילו בעזה, אני מניח שאנשי חמאס אכלו צ'ולנט, אבל הם בכל אופן הסיטו נגד מדינת ישראל. אני חושב שדווקא משרד התפוצות וההסברה צריך לנקוט בפעולה כשקרה דבר כזה עם אנשי נטורי קרתא שהזדהו עם אחמדניגא'ד וביקרו אצלו, כל הקהילות היהודיות בוינה כולל בית כנסת של סאטמר שמאוד קרוב לנטורי קרתא החרימו את האנשים האלה, אסרו עליהם להיכנס לכל בית כנסת.

תודה רבה.

גברתי היושבת ראש, תודה לשר, רציתי להעלות שתי נקודות על הסקירה המקיפה והמרשימה פה. אחד זה הנושא שמאוד קרוב לוועדה הזאת - למנף את העולים החדשים והוותיקים שבארץ על מנת לעשות הסברה גם בעולם האינטרנטי באון-ליין וגם בחוץ לארץ הרבה יותר יעיל ואפקטיבי, מאשר להכשיר ישראלים עם המבטא, אנחנו "נפש בנפש" עושים את זה, משתמשים באמריקאים במודל עלייה אמריקאית, ובריטית וכן הלאה, כל מקום והייעוד שלו.


נושא שני, אני לא חושב שאנחנו עובדים בואקום, צריכה להיות התייחסות רצינית לכלים של הגופים הפרו-פלסטינים והפרו-ערבים שהם משתמשים בעולם ה"און ליין" על מנת לתקוף את ישראל בצורה סמוייה, בצורה מאוד יעילה. הנוכחות שלהם מאוד גבוהה, אני מבקש אם השר יכול להתייחס, או לתת מענה באופן פעיל היות וכל הפעילויות שמתוארות פה הם חד-כיווניים, אנחנו יוצאים החוצה, אבל הפוקוס צריך להיות כנגד – קודם כל ללמוד את השיטות שלהם ואחרי זה להגיב לפעילות שלהם. תודה רבה.

זה בהחלט הגישה הנכונה בזמן הנכון, הדגש על איגום משאבים, עבודה בינמשרדית עם הרבה מאוד ארגונים מאוד מבורך. אנחנו כמובן שותפים בחלק גדול מהפרוייקטים הגדולים שדיברת עליהם "תגלית" "מסע", וודאי עבודת הסוכנות היהודית המבורכת. אנחנו היינו שמחים מאוד לתת יד בכל מה שקשור לחינוך בישראל על המצב בתפוצות, יש לנו פה אפשרות לסייע ונשמח. גם בקשר לעבודת הסינכרון עם אנשים שנוסעים אל צפון אמריקה לביקורים, נשמח לעזור בפתיחת דלתות ותיאום.

הזכרת שאין משרד שמופקד באופן רשמי על החזרת רכוש - - -

משרד הגמלאים.

עדיין נשאר. אני מתייחס למשרד הגמלאים שאמור גם לתת תמיכה לפעולות הנצחה, והזכרת כאן שכבר אין את מי לשאול, שואלים אנשים שהיו בגיל שלוש. משרד הגמלאים פועל לפי כל הכללים של החשב הכללי ומעמיד כאלה דרישות בהגשת בקשה לעזרה שאי אפשר לקבל, למשל, תשובה על מענק ב-2009 התקבלה בסוף נובמבר 2009.

יש שם שרה חדשה.

יש סגנית שר, ועדיין זה לא עזר, גם הייתי בפגישה איתה. שאלה מתייחסת ישירות למשרד הזה. אנחנו מדברים על תפוצות, המונח החשוב התבוללות בתפוצות. רציתי לשמוע מנציג המשרד הבכיר מה המדד להתבוללות – נישואי תערובת, התרחקות מערכי יהדות, ואם נישואי תערובת מה פירוש?


לגבי שבט אחים - אירופה, חשוב מאוד, גם בקהילות קטנות, מה פירוש קהילה קטנה? אם יש למלש קהילה בלטית כולה, 15,000 יהודים, יש מקום לטפל בקהילה כזו, אין שם בעיה של אינטרנט וטכנולוגיה.


שאלה נוספת. שימוש באנשי היי-טק, האם יש כיוון מיוחד לאנשי היי-טק שיוצאים בהמוניהם מטעם העבודה שלהם. אני חושב שיש לצייד אותם בכלים, למרות שהם היי-טק והם אנשי אלקטרוניקה, יש להם גם לתת משהו בכתב מודפס.

בעבודה שלנו אנחנו הרבה מתעסקים עם העם היהודי בכל העולם. אני חושבת שיש בעיה בשם של הוועדה הזאת ושם של המשרד, כי ההפרדה בין ישראל והתפוצות זה מסר אולי לא נכון, אולי יש אפשרות לשנות את השם לענייני העם היהודי שזה יאפשר לדבר ביחד על העתיד של העם היהודי לעומת התפוצות מול ישראל. תודה.

המיקום הוועדה אומר בפני עצמו – איפה אנחנו נמצאים בקליטת העלייה של מדינת ישראל, זה צריך להיות המשרד הראשון בקומה הראשית.

תודה לחברי הכנסת, ולכל אלה ששאלו שאלות חשובות. ודאי תודה מראש על כל המחמאות. אני אשתדל לענות בקצרה בסגנון טלגרפי.


"תגלית" – אני אכן כשר לענייני תפוצות, גם יושב ראש ועדת היגוי, תכנית "מסע" עומדים בראשה נציג הסוכנות היהודית ומטעם הממשלה מזכיר הממשלה. באופן כללי זה נוגע לשאלות של חבר הכנסת אלקין, שאלות נכונות, ואחרים גם התייחסו לזה - איגום ושילוב הדברים, בעצם איחוד הדברים תחת קורת גג אחת. יכול להיות שלפני מספר שנים, הייתי פועל בנסיון לתפוס כל מה שאפשר ולהעביר למשרד. היום אני רואה את הדברים בצורה קצת שונה. כשפנה אליי מזכיר הממשלה וביקש להמשיך את המסורת של המזכיר הקודם להיות יושב ראש "מסע", אני הסכמתי ברצון, לא הסכמתי ואמרתי עכשיו אתה חייב לי, אלא הסכמתי ברצון כי אני חושב שאסור להגיע למצב שרק שר לענייני תפוצות יהיה מודע בכלל לנושא התפוצות וכל האחרים יראו בו איזה נודניק שרץ אחריהם וכל הזמן מעלה נושאים לא חשובים. אני חושב שזה טוב מאוד שגם שרים אחרים ומזכיר הממשלה ודאי ומשרדים אחרים התייחסו לנושא ויראו בנושא הזה נושא חשוב.


לגבי החינוך – מהותית העניין נשקל לגבי "חפציבה", אני לא אומר שבקלות הייתי יכול לקבל אבל נשקל במסגרת הקמת המשרד. אני מהותית לא חושב שזה נכון, כי כל העניין של מורים ומורים בשבתון ובעלי תעודות הוראה שהם משמשים בעצם כוח אדם מאוד טבעי, אני חששתי מאוד שאנחנו נתעסק שנתיים בכל הנושא של מעבר וזכויות וכן הלאה, ולא נגיע למהות. אני חושב שיותר חשוב כאן זה עניין של תיאום. כפי שציינת ואמרת, אנחנו כן נוגעים בנושא חינוך. בנושא של אורט שהזכרת – אני אגיד לכם, אנחנו בהרבה מאוד פרוייקטים רואים פיילוט. נבוא לוועדה בעוד כמה חודשים, או לקראת סוף השנה הנוכחית ונדווח מה צדקנו בהערכה שלנו, מה צלח מה פחות צלח, זה גם קורה, זה משרד חדש, אין בזה שום בושה. ניסינו והגענו למבוי סתום באיזשהו כיוון, אז אומרים שחברות מסחריות גדולות עושים במקרה כזה מסיבה. זאת אומרת, שמיצו כיוון מסויים, עכשיו הם יודעים שהכיוון שהזה הוא לא הכיוון. אורט זה פיילוט, משתתפים לא רק מנהלים של בתי ספר של אורט, אפילו של בתי ספר של חב"ד ועוד כמה, אורט פשוט שותפים שלנו גם כספית והמארגנים של הפרוייקט הזה. מי כמוך חבר הכנסת אלקין מבין את זה. אז ארבעים אין להם, אבל הם המארגנים מאחורי הפרוייקט.


לנושא המספרים, מפאת קוצר הזמן לא אכנס. אני הסתכלתי על השקף הזה, היו לי שאלות, אני נתתי אותם רק להתרשמות כללית לא רק בחבר המדינות. אתמול היה לי דיון מעניין עם פרופ' ליאון ז'קס שעשה את הערכה של "תגלית" על מספרים בצפון אמריקה, אותו דבר, אותו מצב, אין הגדרות.

תלוי על איזה ארגון אתה שואל - - -

"אתגר", אני מסכים עם חבר הכנסת אלקין שזה אתגר. הסברה בערבית – רק אתמול קיים המנכ"ל פגישה אחרונה כרונולוגית, אבל לא אחרונה בהיערכות הזאת בנושא של הסברה בערבית. אתמול זו היתה פגישה עם מנכ"ל משרד החוץ, אנחנו מנסים כמשרד לארגן את כל הגורמים ולהוביל. אני גם אנצל את הכובע שלי כמי שממונה על רשות השידור – יש פלטפורמות שלא מנוצלות. המצב "שווח" המצב ממש לא טוב בתחום הזה.


אנחנו מנסים להוביל כאן מהלך שיאחד את הגורמים, משרד החוץ, דובר צה"ל, השר שממונה על המגזר כאן בארץ וכן הלאה על מנת להגיע לתוצאות קצת שונות. שיתופי פעולה – דיברה על זה גם חברת הכנסת מיכאלי, יש שיתופי פעולה עם המון משרדי ממשלה, פרט למה שהזכרתי, משרד החוץ והסוכנות, משרדי ממשלה – אתן שתי דוגמאות מהירות, הזכרת את משרד התיירות, יש את העניין של מורי דרך. מי אם לא מורי דרך נמצאים במגע היום יומי עם תיירים מחוץ לארץ, הולכים איתם על פרוייקט, משרד התיירות כבר הלך לקראתנו והכשרות של משרד ההסברה ייחשבו למה שנקרא גמול השתלמות למורי דרך שמחוייבים לעבור שנתית איזושהי הכשרה.

קונגרס של עיתונות בשפה הרוסית מאורגן על ידי מספר משרדי ממשלה, כולל חוץ, תיירות, תמ"ת קליטה וכן הלאה כיוזמה משותפת. משלחות של ח"כים – שאלה על זה חברת הכנסת מיכאלי בנושא של הסברה, בנושא של תפוצות חבר הכנסת מיכאלי, בנושא של משלחות של ח"כים בנושא תפוצות, אני מבקש, מתחנן, מעודד, מסכים, רוצה, אם יהיו פניות של משלחות או של ח"כים שיוצאים לתפוצות, אבל ודאי שלא יום לפני, לא שעתיים לפני הטיסה לארגן פגישה עם גורמים יהודיים בלי היסוס וברצון רב, אנחנו נארגן, אתם יכולים לפנות אליי, אתם יכולים לפנות לפלורינה הלמן לוין למשרד ולמי שמטפלים בנושא.

מה בקשרי חוץ שתהיה הנחייה כזאת?

זה רעיון טוב נארגן פגישה עם קשרי חוץ של הכנסת, אם הם רוצים בבקשה. צום עשרה בטבת, אני צמתי ואני חייב לומר שבישיבת הממשלה התחשבו בנו במיעוט הדתי בממשלה, את האוכל שמו באיזשהו חדר צדדי ולשם היו מתגנבים אלה שלא צמו ואכלו. לגבי מסיבת העיתונאים אני לא יודע שום דבר.

אדוני השר, יש לי שאלה קצרה. האם אפשר לתמוך בחקיקה, אני עכשיו עושה חקיקה למען הספרים והוזלת ספרים. ספרי לימוד של שפה צרפתית ואנגלית עולים 125, 135 שקלים. אני מאוד מבקשת תמיכה.

אם זה יגיע, בלי כל קשר להסברה ותפוצות, אני חסיד של לימוד שפות, ולכן זה יגיע לועדת שרים לחקיקה, חברת הכנסת מיכאלי, אני אשמח מאוד לתמוך.

תודה רבה.

אני לא רוצה להיכנס לנושא של נטורי קרתא, אני מזעזע כמו כולם. בכלל, מבחינת הסברה תבינו, אני בדרך כלל יודע מה לענות על שאלות. הבעיה הכי גדולה זה כשקם מולך אדם, וזה לא רק נטורי קרתא, מתחיל לצטט לך עיתון בישראל או גורם מוכר בישראל.

או קריקטורה מישראל.

או קריקטורה או כל דבר אחר, ואומר מה אתה מדבר על אלה ואלה כשאצלך בבית... זה מצב מאוד מביך, אבל מה לעשות, זה מחיר של מדינה דמוקרטית.


הכשרה לעולים. יש פניות מארגוני עולים שונים שרוצים להיות שותפים. אמרתי, בשלב ראשון, כל העניין של לוגיסטיקה ומשפט, בשלב ראשון אנחנו פונים לקהלים מאורגנים, קרי, שלטון מקומי, אגודות ספורט, משלחות נוער וכן הלאה. אנחנו כן כבר עכשיו חושבים איך להרחיב את הנושא הזה. ארגון שאתה מייצג "נפש בנפש", אני לא חושב שצריך להיות שם כאחד הקליינטים, יכול להיות שמלכתחילה אתם צריכים להיכנס כמו, למשל, תגלית ואחרים נכנסים ולהיות שותפים יחד איתנו ועם הסוכנות בפרוייקט הזה.


לגבי און ליין התייחסתי. הפתרון נמצא באותו מקום היכן שנמצאת הבעיה. תוקפים אותנו המון באינטרנט, עושים המון נזק באינטרנט, אבל זה גם יכול להיות חלק מהפתרון אם נפעל נכון.

התבוללות ו"שבט אחים", ברור מאוד, יש כאלה שלא מסכימים, ברור שלידי נישואי תערובת זאת בעיה חמורה של התבוללות, ואני שמחתי מאוד לראות את הנתונים של "תגלית" שמראים שבוגרי "תגלית" לעומת קבוצת ביקורת נמצאים במצב משופר ונמשיך עם העניין הזה.

"שבט אחים" – הסיבה היחידה שעדיין לא התקיים עם הבלטיות, ידידי אלי ולק, כמו שאתה יודע אפילו יותר טוב מאחרים, כבוד השר לענייני השר לענייני הסברה ותפוצות היה לא מזמן בביקור גם בוילנה וגם בריגה לעומת כל המקומות האחרים שהזכרתי שלא הייתי שם וגם לא מתעתד להיות בעתיד הקרוב, אבל כעיקרון, גם עם הבירות האלה נקיים ודאי וידאו-קונפרנס.

לידידים נישואי תערובת בעיה חמורה. לראות נתונים של תגלית, ונמשיך עם העניין הזה. שבט אחים, עם הבלטיות ידידי אלי ולק, יודע כבוד השר לענייני הסברה ותפוצות, וגם בריגה, לעומת כל המקומות האחרים, לא מתעד, גם עם הבירות נקיים וידאו-קונפרנס.


שאלה אחרונה שהיא טובה לסיכום. העלה בפניי מנכ"ל בית התפוצות מר אבי ארמוני את השאלה יחד עם יועצו, היו בפגישה אצלי. הייתה לי דילמה כזאת, אני מדבר מתוך נסיון, יש כמה אנשים שעבדו איתי באותה תקופה וזוכרים את זה. גם לגבי משרד הקליטה, קיבלנו המון הערות מעולים, אמיתי לגמרי, שהם לא רוצים להיקלט, זה לא תהליך כימי. הם רוצים להשתלב במדינת ישראל, הם רוצים שילוב תרבויות וכן הלאה, ואפילו היו לנו הצעות לשמות חלופיים וכן הלאה.

הנסיון שלי אומר זה גורם, אם עושים את זה בשלב לא נכון גורם להמון ציניות. אנשים לא עושים כלום, לא יכולים לעזור בשום דבר אמיתי, אז הם מתעסקים עם השם של המשרד.

גברתי היושבת ראש, הצגנו מה שיש לנו כרגע להציג, כבר דברים מסויימים - אני אומר בביטוי לא יפה, אבל אפשר להיות גאים בזה שתוך כדי תנועה, אמרתי, אנחנו עדיין רק במכרזים ראשוניים לתפקידים מקצועיים במשרד, למרות שקיבלנו שלוש יחידות, ואני מאוד מברך על כך, והם משתפים פעולה נהדר בתחומים האלה - מרכז ההסברה לפ"מ ולעם על צוות העובדים שלהם משתלבים עם המשרד ועוזרים לנו המון בפרוייקטים שאנחנו עושים, אבל עדיין בשלב כזה יש לנו דברים להציג.

אני מקווה שעם התפתחות העניין כולל בשיתופי פעולה שהזכרתי גם עם בית התפוצות, גם עם הסוכנות וגורמים אחרים, כשיראו פעילות כזאת שבאמת משקפת את השם, שזה לא רק שר לענייני תפוצות כי לא היה תיק מתאים והיה צריך לעשות מישהו לשר, באמת יש פה פעילות אמיתית שדורשת גם אולי חשיבה בתחום הזה, אז אנחנו בהחלט נשקול להפוך את המילה תפוצות לעניין של עם ישראל, קשר עם ישראל, או משהו כזה. אני מקווה מאוד שהדבר הזה לא יהיה רק כותרת ריקה מתוכן, אלא איזושהי השתקפות של פעילות ענפה של המשרד. אני מודה לך על קיום הישיבה. תודה.

תודה גם הוועדה מודה לך מאוד ההסבר ועל הסקירה. בהצלחה למשרד שלך ולמנכ"ל שלך ולעובדים שלך. הוועדה תמשיך לעכוב.

בתור בוגר הוועדה, אפשר לתת לו ציון טוב.

אני רק רוצה לציין, לא נכנסתי לנושא הזה, אבל הציון הטוב ביותר מגיע למנכ"ל, אני אומר את זה כשר לשעבר גם במשרדים אחרים. אנחנו סיימנו את השנה כמשרד חדש שקיבל את תקציבו רק לפני מספר חודשים, סיימנו את השנה בסיפרה אפס מבחינת ניצול התקציב, אני אומר בצורה הכי אמיתית, לא שלחתי את המנכ"ל לקנות עוד איזה שולחן כי נשאר משהו מהתקציב. אלא מבחינת הפרוייקטים האלה כל הדברים שהזכרתי הם בתקיצוב לשנה הזאת, לשנה הבאה, ובאמת בתחום הזה לא החזרנו כספים לאוצר.

האדם הנכון במקום הנכון. תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:10)