PAGE
11
ועדת הכספים

29.12.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ב בטבת התש"ע (29 בדצמבר 2009), שעה 10:30

1.
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התש"ע-2009

2.
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל בניהול אישי) (תיקון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

חיים אורון

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

פניה קירשנבאום

ענת פייער, מנהלת מחלקת שוק ההון, אגף שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד טלי ארפי, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד ורד פיליכובסקי, איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים

עו"ד אמיר שרף, איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים

ענת פרומקיס, מנכ"ל מגדל שירותי בורסה

אלעד בנבג'י, מנכ"ל אקסלנס, שירותי בורסה

דוד ברוך, מנכ"ל בית השקעות אקסלנס

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1.
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
(רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התש"ע-2009

2.
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל בניהול אישי)
(תיקון), התש"ע-2009

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

מה שעומד כאן על הפרק, זה לא רק תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל בניהול אישי) אלא זה גם תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך).


אני רוצה להסביר את ההצעה ואת הרקע בגינה אנחנו מתכנסים כאן. ההצעה לתיקון התקנות מציעה לקבוע שרכישות ומכירות של ניירות ערך, קרי, ביצוע עסקאות בניירות ערך, ניתן יהיה לאפשר לבצע באמצעות צד קשור לגוף המוסדי, לחברת ביטוח, לקופת גמל או לקרן פנסיה עד מגבלה בשיעור של 20 אחוזים מסך העסקאות בניירות ערך באותה שנה קלנדרית.


ברשותכם, אני רוצה להסביר את כל הרקע להצעה הזאת. בחודש פברואר 2009 אנחנו הגענו לוועדת הכספים, זה היה דיון שנכח בו הממונה ידין ענתבי, והגשנו הצעה לוועדת הכספים שכוללת את התיקון המוצע עכשיו. הצענו להגביל את שיעור הרכישות והמכירות של גופים מוסדיים לצד קשור עד מגבלה בשיעור של 20 אחוזים. עם זה הגענו לוועדת הכספים כמעט לפני שנה.

כהוראת שעה.

לא, כהוראת קבע. ביקשנו להציע את זה בפברואר 2009. באותו הדיון נכחו נציגים של הרשות לניירות ערך שהצהירו, בפברואר 2009, שבכוונתם לתקן את חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק שמעגן את אופן פעילותן של קרנות הנאמנות בישראל, ולקבוע שלא ניתן יהיה בכלל לבצע עסקאות באמצעות חבר בורסה שהוא צד קשור לגוף המוסדי.

זה היה הסיכום של הישיבות האלה.

נכון.

לא דיברנו על 20 אחוזים על אפס אחוזים. הייתה תמימות דעים בין כל הגורמים, לרבות ידין ענתבי עצמו ולרבות חברי הכנסת שהשתתפו, ואני לא מבינה את מהות הדיון עכשיו.

ברשותך, אני אשלים את דבריי. באותה ישיבה ידין ענתבי הסכים, למרות שהגענו עם הצעה מקורית של 20 אחוזים, לשנות את נוסח התקנות וזה קיבל כמובן את אישורה של ועדת הכספים, כך שבעצם החל מה-1 בינואר 2010 המגבלה תהיה בשיעור של אפס אחוזים. הוא הצהיר באותה ישיבה שבמידה שהרשות לניירות ערך בסופו של דבר תביא הצעה שתעלה לכדי חקיקה או תעלה לדיונים ותהיה הצעה שונה מזו שהם הצהירו באותה ישיבה, אנחנו נפעל לשנות את התקנות.

הוא לא הצהיר דבר כזה.

הוא אמר לי שהוא הצהיר.

זה מופיע בפרוטוקול הישיבה.

יש לי את הפרוטוקול ביד. לא הייתה שום הצהרה כזאת. הוא אמר: "נשמח להיענות להצעה של הרשות לעבור לאפס" וכן הלאה וכן הלאה. אין כל הפניה. "אני מוסיף כי זה יהיה מעבר הדרגתי כי אי אפשר לעבור מהרגע להרגע. הוראת מעבר של עד ינואר 2010 או משהו כזה".

בנובמבר 2009, לפני חודש, הרשות במהלך השנה נפגשה עם גופים שונים, עם פעילים בשוק ההון והחליטה לסגת מהעמדה המקורית שלה או לשנות את העמדה המקורית שלה כך שבעצם היא מציעה להגביל את שיעור הרכישות והמכירות של קרנות נאמנות באמצעות צד קשור לשיעור של 20 אחוזים.

באמצעות שינוי בחוק של הצעה פרטית.

כן. נכון.

אמנון כהן.

אני אחר כך אתן את ההקשר.

הרשות החליטה באמצעות חוק פרטי. זה לא מעורר כמה שאלות? אצלי לפחות זה מעורר.

שוני אמר שהיא תהפוך להיות הצעה ממשלתית.

אם זאת עמדה מקצועית, למה צריך הצעת חוק פרטית?

הסיכום היה לגבי ההצעה של אמנון כהן שהממשלה שוקדת ועובדת על תיקון מספר 13 לחוק השקעות משותפות בנאמנות. לכשתגיע ההצעה אחרי שההצעה של חבר הכנסת אמנון כהן תעבור קריאה ראשונה, ההצעות ימוזגו.

נכון. שוני אמר ש"המשמעות של הדבר היא כאן שאם יאומץ ההסדר שאנחנו מציעים לתיקון 13 לחוק הקרנות – שעדיין לא עבר אבל נמצא בתהליכי הכנה על בסיס הצעת חוק של חבר הכנסת אמנון כהן – אזי לברוקראז' כאן יהיה אפס". שאלתי אותו: "איפה עומדת הצעת החוק כרגע?" והוא אומר: "היא עומדת כרגע בדיונים בין הרשות לניירות ערך, הופץ תזכיר ונקדם אותה מיד כאשר תהיה ממשלה חדשה". שאלתי אותו: "זאת הצעה ממשלתית"? ואז הוא אומר: "היא תהפוך להיות הצעה ממשלתית".


אם כן, מה קרה?

היא תמוזג. זה הסיכום והוועדה אישרה את ההצעה של אמנון כהן לקריאה הראשונה. ההצעה הוצבעה במליאה והיא עברה קריאה ראשונה. כרגע הסיכום הוא שהוועדה תמתין להצעה הממשלתית וככל הנראה תמוזג בוועדה.

ברשותכם, אני רוצה להשלים. לאור ההצבעה כאן של ה-30 בנובמבר 2009, אנחנו מציעים שוב לשנות את התקנות ולקבוע מגבלה כהוראת שעה עד סוף 2010.

להשאיר את המגבלה. לא לקבוע.

להאריך אותה. גם אם אנחנו מסתכלים כאן על המהות, אנחנו חושבים שבעצם זאת לא מילת גנאי וזה לא דבר פסול לבצע עסקאות באמצעות צד קשור.

אני לא מבינה מה קורה כאן. ישבנו, דנו, קיבלנו החלטה. בינואר 2010 זה היה אמור לרדת לאפס, פתאום אנחנו מקבלים מכתב כאילו הכל מתחיל מהתחלה.

יום לפני.

יום לפני, כאילו הכל מתחיל מהתחלה, כאילו לא היו כאן דיונים, כאילו לא ישבנו עם הרשות לניירות ערך, כאילו לא היו הצבעות. גם המכתב של שטייניץ כתוב במין תום לב כזה, כאילו זה מכתב פורמליסטי שכזה, אז עוד שנה. איזה משמעות יש בכלל לישיבות שלנו אם אתם באים עכשיו? הגעתם בעצם למסקנה שזה בסדר 20 אחוזים, אבל אנחנו הגענו למסקנה שזה לא בסדר והגענו כבר להחלטה ועכשיו אתם באים כבדרך אגב, במין הליך כאילו סתמי ובירוקרטי, ומבקשים להאריך בשנה דבר שכבר החלטנו שלא יוארך בשנה.

אני מבקש לתת לאנשי המקצוע, לאוצר, לסיים את דבריהם.

אני לא מהאוצר. אני מייצג את איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים. רציתי לתת תשובה עניינית ועובדתית לשתי נקודות שעלו כאן כאשר האחת היא השאלה שהעלתה חברת הכנסת יחימוביץ לגבי ההצהרה של ידין ענתבי בישיבה ואני מקריא מהפרוטוקול של הישיבה מה-4 בפברואר 2009, שם ידין ענתבי אומר: "אנחנו נשמח ללכת בהתאם להצעה של הרשות של האפס, ואני חושב שבסופו של דבר אנחנו צריכים להיות אקוויוולנטיים בטיפול בנושאים כמו ברוקראז' בשני האלמנטים האלה – אלה, זה קרנות וקופות גמל – נעבור לאפס אחוזים ברוקראז' ככל שהחקיקה תתקדם, ואם תחליטו – רשות ניירות ערך – אחרת, אז כמובן נתאים כי אני חושב שצריך להיות מספר זהה אחד גם לקרנות וגם לקופות".


לגבי השאלה אם מדובר כאן בהצעת חוק פרטית וממשלתית. הצעת החוק הממשלתית, תיקון 13, תהיה בדיוק בנוסח הזה שאושר.

אבל למה שנה?

לא למה שנה. למה 20 אחוזים? עוד לפני למה שנה. אני רוצה להבין לא למה שנה אלא למה 20 אחוזים. ידין אמר שנה, בסדר, עכשיו אני רוצה באופן המהותי לדעת למה השתנתה העמדה המהותית. למה כן להשאיר 20 אחוזים שחשבו קודם שלא להשאיר אותם.

דיברנו על חומה סינית, על אפס סיכונים.

הנושא של ה-20 אחוזים, הדיון המהותי, יתקיים בין הקריאה השנייה והשלישית.

לא, אנחנו קיימנו על זה הרבה דיונים.

אני מבין שהכל עומד בנושא של הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אמנון כהן.

והממשלתית.

כאשר תגיע. היא עוד לא הגיעה.

זה לא הדבר המהותי. הדבר המהותי הוא שאנחנו סיכמנו על אפס אחוזים ולא על 20 אחוזים כי אמרנו ש-20 אחוזים מאפשרים בסופו של דבר ניגוד אינטרסים מאוד מובהק ושזאת פרצה שקוראת לגנב. נאמרו כאן דברים חוצבי להבות והיה קונצנזוס מוחלט. הרשות הסכימה והאוצר הסכים וכולם הסכימו, והיום הם באים אלינו ומבקשים עוד שנה ל-20 אחוזים.

מבקשים היום קבוע 20 אחוזים.


הוויכוח המהותי בעיניי הוא לא על השנה כי אני מבין את המסלול. בחוק, בקריאה שנייה של אמנון כהן, הממשלה תבוא ותאמר לנו 20 אחוזים ואז יאמרו שלא יכולים להיות שני מסלולים שעוסקים באותו תחום שיש בהם מצבים שונים וצריך לאחד על פי ה-20 אחוזים. אני שואל למה לא לאחד על פי אפס אחוזים.

נכון.

זה בעצם הוויכוח העיקרי כי עוד שנה או פחות שנה, בעיניי זה פחות מהותי. השאלה המהותית היא על פי מה מתיישרים. אני הייתי פחות שותף בדיון ההוא, אבל מאז דיברו אתי אנשים ואני רוצה להבין למה צריך לאפשר להנמיך את החומה הסינית כפי שאומרת חברת הכנסת יחימוביץ, כאשר היא רק הנמכה חלקית כי כבר באים עכשיו ואומרים שהבעיה היא לא רק ה-20 אחוזים. הסדרים של רוטציה. לך 20 אחוזים לי, אני 20 אחוזים לך, אתה 20 אחוזים לי, אני 20 אחוזים לך והרגולטור בא אחרי שהעסק מתפוצץ ואומר שהוא לא יכול לשלוט בזה כי מסדרים אותו. במקרים כאלה, איזה מחיר נורא משלמים מי שמחזיקים. הרי הוא לא מחזיק רק את הנושא הזה שהוא בעל עניין בו אלא יש לו תיק עם אני לא יודע כמה אחזקות ובאחזקה מסוימת הוא בתוך הסיפור ובקטע הזה הוא לא יעסוק. אם אני מבין נכון, חתם לא יכול לעסוק בדברים שהוא מושקע בהם. אנחנו מחפשים יום ולילה דרכים לעשות קצת סדר בדבר הזה. אנחנו כולנו יודעים שההצלחה היא הרבה פחות גדולה ממה שנדמה והחיים הם הרבה יותר מסובכים. רק אתמול קראנו ארבעה עמודים בעיתון מאוד חשוב איך הכל משתרשר אחד לתוך השני ובכלל לא נודע כי בא אל קירבו. הממשלה באה אלינו ואומרת שנוריד את החומה, שנשאיר את האופציה של 20 אחוזים, אפשר יהיה לעשות בזה רק עד 20 אחוזים ואז מתחיל הסיפור של אתה 20 אחוזים פה, אני 20 אחוזים שם, אתה 20 אחוזים שם וכולי. בואו נאמר פשוט שאם אתה בעסק, אפס.

אני מאוד מופתע. יש חוק ויש רוח דברים שנדונו כאן ורוח הדברים שנדונו כאן הייתה שהולכים על ה-20 אחוזים כי צריך איזה שלב של התאמה והתארגנות כי בסך הכל אנשים מחזיקים תיקים ומחזיקים השקעות, כך שאתה לא יכול לקום בוקר אחד ולומר שמה שיש להם כרגע, תחזירו ותשלחו לכל רוח.


אני הבנתי מהדיון שהיה כאן, ורוח החוק זכורה למי שהיה בכנסת הקודמת וישב בדיון הזה, שאנחנו מתפשרים על ה-20 אחוזים כי אנחנו גם צריכים להיות ריאליים. יש אחזקות כאן ויש אחזקות שם ואי אפשר בוקר אחד להפוך את המדינה על פיה. היה ברור לגמרי שבאים ב-1 בינואר והסיפור נגמר. באים ב-31 בדצמבר ואומרים שניתן להם עוד שנה. אני אומר שאני אהיה מפא"יניק לרגע ואומר שלעוד שנה אני לא נותן יד. אני מבין שלא התארגנתם לזה. אי אפשר מחר בבוקר להציב עובדה ברורה. מציגים בפנינו עובדה ברורה כרגע. ראשית, ה-20 אחוזים אחזקות קיימות ב-31 בדצמבר ואי אפשר הלילה לבצע את ניקיון המנהרות האלה. אי אפשר. שמים חבל על הצוואר ואנחנו שואלים קודם כל למה באתם היום ולמה לא באתם לפני חודשיים.


בעובדה, המצב הוא שיש כרגע אחיזות ויש אוחזים, אני מציע לומר שאנחנו לא רוצים את זה. שנית, אנחנו מבינים שאין ברירה. רבותיי, תתנכו מהתיקים האלה עד 31 במרץ ולכו הביתה כי העובדה היא קיימת ואין מה לעשות כי התיקים מוחזקים.

אם ההצעה בכל זאת תאושר לשנייה ושלישית, צריך בכל זאת להתאים את המצב. אני סבורה שכן צריכה להיות איזושהי אחידות בעניין הזה. איך יתאימו את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים לחקיקה, אם החקיקה תאושר? החקיקה כרגע היא בידכם.

רגע לפני תום החוק, במצב הקיים, מחזיקים מאות מיליונים ואי אפשר להזיז אותם הלילה.

נסתנכרן בין שני הדיונים.

לדעתי הדיון המהותי בעניין הזה הוא לחלוטין בשליטתכם.

תאריכי את ההצעה של שי חרמש בשלושה חודשים ועד אז יסתיים החוק.

אני מסכימה.

אני סבורה שאפשר להאריך את זה לזמן פחות משנה.

אני אומר איך זה נראה מזווית הראייה שלנו. אני מצטרף לגמרי להחלטה שצריך לטפל בניגוד העניינים וזה שהולכים להגביל את היקף הברוקראז' בגוף קשור, זו החלטה נכונה. שנית, באה רשות ניירות ערך אחרי תקופה ארוכה שהיא למדה את העניין ומתעמקת מאוד בתיקון 13 וישבה כאן ואמרה שברמה של 20 אחוזים היא חושבת שהניגוד הזה מטופל.

לא נכון. הם לא אמרו את זה.

היא גם קבעה שיהיה הליך תחרותי בשיטה של מכרז. היה כאן דיון לפני חודש.


אמר האוצר לאורך כל השנה הזאת בצורה פורמלית, וזה גם מופיע בדיון ונאמרו דברים כאלה בצורה מפורשת לכל התעשייה, שלא תהיה איפה ואיפה בין קרנות נאמנות לקופות גמל, תהיה החלטה על שיעור זהה. ברגע שהרשות הביעה את עמדתה כאן בחדר הזה וההחלטה התקבלה, מה שנעשה כאן בנובמבר, לאלתר האוצר מימש את התחייבותו שאמר שהוא לא עושה את האפליה ולכן המכתב הזה הגיע.


זה ברמה של הרקע איך הדברים נראים מבחינתנו.

באים ביום האחרון?

הערה שנייה נוגעת למה שקורה בתעשייה. רבותיי, וחבר הכנסת אורון, אני משיב לך בעניין הזה, אתה כרגע מדבר על הורדת החומה, אבל רבותיי, זאת לא הבעיה. אתם כרגע הוצאתם מתוך התעשייה את ה-80 אחוזים. ה-80 אחוזים האלה הולכים למערכת הבנקאית. אתם בלי להרגיש הופכים את ועדת בכר.

אבל אתה מתחיל את הדיון מהתחלה.

ודאי שאני עושה את הדיון מהתחלה כי לא ראוי שאם מטפלים במדינת ישראל בתחרות, יש כאן מונופול ששולט על 70 אחוזים מהשוק, יושבת כאן הוועדה, מוציאה את הברוקראז' מהמערכת הבנקאית ולמי היא נותנת את זה? למי שמתפעל את הבנקים, למי שהוא בעל מערכת ההפצה החזקה ביותר במדינת ישראל. מה אתם חושבים? לאן הברוקראז' הזה ילך? הוא ילך בין הברוקרים לבין עצמם? הכל ילך לבנקים וזאת לא הייתה הכוונה של כל הרפורמה.


ה-20 אחוזים האלה לדעתי הם בגדר פשרה ראויה. גם כך אני מוטרד לאן ילכו ה-80 אחוזים האלה. אתם חושבים שזה ילך בין הברוקרים? זה ילך לבנקים. אז בבקשה, תקבלו את הפשרה הזאת שגם האוצר וגם רשות ניירות ערך מציעים.

זאת לא פשרה.

תשמרו על זה שלא תהיה ארוזיה וילכו עוד פעולות ועוד שירותים למערכת הבנקאית. זה לא הגיוני מה שקורה כאן.

אתה בעצם אומר לנו עכשיו שנחליט על קריאה שנייה ושלישית בלי דיון.

לא, חס וחלילה.

אתה מבין בבנק ואני מבין בכנסת. אם אנחנו לא מקבלים החלטה שהחוק הזה הוא לשנה, וכאן תלויה ועומדת קריאה שנייה ושלישית על נושא שהוא בוויכוח בוועדה, הרי אתה לא מצפה ממני לשנות את עמדתי לקריאה שנייה ושלישית. הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות הבוקר הוא לאחד את שני התהליכים.

זה מה שמבוקש.

לכן לא שנה אלא שלושה חודשים ואז יתקיים הדיון המהותי שאתה מעלה אותו כאן.

אגב, הוא כבר התקיים בעבר.

אבל הוא חוזר כי אין ברירה.

חברי הכנסת, בעניין הזה אתם מעבירים ברוקראז' לבנקים. בבקשה, אל תעשו את זה. כבר עכשיו העברתם הרבה מאוד לבנקים. למה זה צריך להיעשות?

אנחנו לא יכולים לקבל עכשיו את ההחלטה הזאת. הם באים אלינו יום לפני.

אני רוצה להשלים משפט אחד בנקודה הזאת. הדיון המהותי, ככל שחברי הכנסת חושבים שההצעה המהותית היא לא נכונה, צריך להתקיים באמת בחדר הזה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק הממשלתית וזה צפוי להתקיים במהלך השנה הקרובה. כל מה שאנחנו מבקשים כאן היום זה לא לעשות זיגזג רגולטורי. זאת אומרת, לא היום יורדים לאפס, מפטרים אנשים בחברות הברוקראז', משנים את כל המערכת ובעוד חודשיים או שלושה או חצי שנה מחליטים שבעצם נשארים ב-20 אחוזים.

יפה. הארכה לשלושה חודשים זה יפה.

מה זה שלושה חודשים? עוד לא נפתח את העיניים ונסגור אותם, יעברו שלושה חודשים. תן לזה שנה ובעוד שנה נדבר. מה ייתנו לכם שלושה חודשים?

ייתן לי אפשרות שהם יגמרו את זה לכאן או לכאן.

אני שומעת את הטענה לראשונה, אבל אם הם טוענים שיש בעיה עם זה שכל הברוקראז' עובר בעצם למערכת הבנקאית, אולי כדאי להרחיב את החוק שמונח היום ולשים הגבלה על הברוקראז' גם במערכת הבנקאית.

נכון. זו החלטה ראויה.

זה קצת מרחיב את היריעה של הדיון.

אתם רוצים לבנות אלטרנטיבה לבנקים? אתם בונים אלטרנטיבה לבנקים. לאן הברוקראז' הזה ילך? אתה חושב שזה ילך לברוקרים?

לפחות חצי שנה-שנה.

מישהו יכול לעמוד בפני הכוח של פועלים ולאומי? חבר הכנסת אורון, אתה יודע את זה טוב מאוד.

חצי שנה עם התחייבות משרד האוצר.

אפשר חצי שנה?

אולי שלושה חודשים.

שלושה חודשים זה מעט מדיי ושנה זה יותר מדיי.

חצי שנה.

חצי שנה.

חצי שנה והרחבה גם לבנקים.

אי אפשר את ההרחבה על הבנקים.

לדון על הנושא.

זה מה שהם מתכוונים לעשות בחצי השנה.

כבוד היושב ראש, מעבר ללוח הזמנים, אנא צרו מצב שתהיה חפיפה בין הקרנות לבין התעודות. רשות ניירות ערך אמרה כבר. שנית, אני באמת מבקש מחברי הכנסת, אתם בונים תעשייה פיננסית חוץ בנקאית. אנא, הביאו בחשבון שבהחלטות מהסוג הזה, של לקחת את זה לאפס, אתם מעבירים כוח מהתעשייה החוץ בנקאית לבנקים.

אני רוצה להשיב לחבר הכנסת אורון. גם בחיתום מותר לבצע עסקאות.

חברים, לא שנה ולא שלושה חודשים אלא נלך על חצי שנה.

אנחנו נתקן את שתי התקנות המוצעות בפני הוועדה ל-30 ביוני 2010 ואנחנו נבקש שההתחייבות של משרד האוצר, ככל שההצעה הפרטית והממשלתית יקבעו איזשהו הסדר מסוים, וגם אם זה יהיה לפני תום ששת החודשים, הם יבואו עם תקנות שמסדירות את הנושא.

אנחנו נתקן בחקיקה הראשית את התקנות האלה.

אנחנו לא נחכה.

אל תדאגו, הם יבואו קודם. הם יבואו מהר.

אנחנו מצביעים על תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התש"ע-2009 עם התיקון של 30 ביוני 2010.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד


אנחנו מצביעים על תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופת גמל בניהול אישי) (תיקון), התש"ע-2009 עם התיקון של עד ה-30 ביוני 2010.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

אני מבקש שכאשר יבוא הדיון על התיקון של אמנון כהן, כל הליך החקיקה - לא הבנתי כל הזמן מה פתאום אבל עכשיו אני מבין יותר – שזה לא יופיע בסדר היום ככה כי יש כאן סיפור. צריכים לבוא לכאן לא רק נציגי הבנקים מול נציגי הברוקרים אלא יבוא אדם או שניים מהאקדמיה כדי שייתנו לנו תמונה לגבי מה שקורה כאן כי זה נושא מאוד מהותי.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50