PAGE
9
צוות בדיקה של ועדת הכספים

לנושא השבת נכסי נספי השואה ליורשיהם

29.12.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת צוות בדיקה של ועדת הכספים

השבת נכסי נספי השואה ליורשיהם

יום שלישי, י"ב בטבת התש"ע (29 בדצמבר 2009), שעה 09:30

הצעה לסדר היום בנושא טיפול הבנקים בהשבת נכסי נספי השואה ליורשיהם

הצעתו של חבר הכנסת זאב בילסקי

חברי הוועדה: זאב בילסקי – היו"ר

חיים אורון

יצחק וקנין

אלכס מילר

פניה קירשנבאום

איתמר לוגר, רפרנט משרדים מינהליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

עו"ד אסף רדזינר, משרד המשפטים

אהרן מור, מנהל אגף בכיר להשבת זכויות ורכוש יהודי, המשרד לענייני גמלאים

מנחם אריאב, יו"ר דירקטוריון החברה לאיתור ולהשבת נכסים של ניצולי שואה

צבי קנור, מנכ"ל החברה לאיתור ולהשבת נכסים של ניצולי שואה

מרים רובינשטיין, חברת דירקטוריון החברה לאיתור ולהשבת נכסים של ניצולי שואה

עו"ד נדב העצני, יועץ משפטי, החברה לאיתור ולהשבת נכסים של ניצולי שואה

נח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים לניצולי השואה

אהרן רוני כהן, יו"ר מחוז ירושלים, הסתדרות הגמלאים

ברכיה רוזנברג, רגולציה, בנק לאומי, איגוד הבנקים בישראל

אבירם כהן, דוברות, רגולציה, בנק לאומי לישראל

יורם בר, בנק לאומי לישראל

אריאלה מלכה, מנהלת העמותה הפרלמנטרית לניצולי השואה, הכנסת

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום בנושא טיפול הבנקים בהשבת נכסי נספי השואה ליורשיהם

הצעתו של חבר הכנסת זאב בילסקי

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


התאריך ההיסטורי שאני קיבלתי את המינוי הוא משהו בסביבות ה-20 וכמה למרץ ולא אשכח את היום הזה. אני לא יודע איך קרה שאדם עתיר ניסיון כמוני הגיע למצב כזה, אבל כאשר ראיתי שחבר הכנסת אורון כאן, אמרתי שכנראה זה מקום שנכון להיות בו. מאז יעידו עלי חבריי שבכוחותיי הדלים, בידיעתי המועטה את נושא החוק והמשפט במדינת ישראל, אני מנסה בכל כוחותיי, יחד עם חבריי, להביא לכך שהמטרה לשמה כולנו עובדים תתגשם.


מצד אחד יש לנו בנקים, מצד אחד יש לנו חברה שהוקמה על פי חוק וכל מה שצריך לעשות זה לחבר כדי שאלה יעבירו קצת מכספם לחברה שתקבל ותפעל. משום מה, למרות שחשבתי שניסיוני העשיר יביא לכך שאני מהר מאוד אצליח בזה, אני לא מצליח.


לכן כינסנו את הישיבה הזאת, כדי לדווח לכם ואתחיל בצד הפוזיטיבי. אנחנו עוסקים בחמישה בנקים בערך, כאשר שניים מהבנקים סילקו את מלוא חובם, שני בנקים אחרים הבאנו אותם לשבת ביחד עם החברה ואני מקבל דיווחים שוטפים מהחברה בכל פעם שהדברים הולכים חלק כי אז לא צריך את ההתערבות שלנו, אבל כאשר זקוקים לנו, אנחנו מיד מופיעים שם כדי לחבר את הדברים.


הבעיה הקשה ביותר היא הבעיה עם בנק לאומי. עם בנק לאומי ניהלנו אין ספור ישיבות. אני אפילו לא זוכר כמה ישיבות. הישיבות התקיימו כדי לנסות ולחבר בין הצדדים. למדתי טוב מאוד מה אלה דיני ראיות ואני בטוח שבגלגול הבא באוניברסיטה אני אהיה מרצה לדיני ראיות ואני אסביר לכולם מה אלה דיני ראיות אבל מכיוון שלמדתי מכל כך הרבה אנשים שהם כל כך מבינים וכל כך יודעים, יכול להיות ששכחו שדברים פשוטים הם אלה שמסדרים עניינים. הגענו למצב שהיינו צריכים לחבר בין הצדדים.


אני חייב לומר שהחיבור הזה היה קשה מאוד. בכל אופן, שני צדדים, מדובר בסכום גדול, מדובר בגופים ששניהם גופים ציבוריים, יש להם אחריות כלפי הדירקטוריון, ולכן המשימה לא הייתה קלה.


ידידי הטוב חבר הכנסת אורון ואני עשינו כמיטב יכולתנו כדי לחבר ולפני כחודש נפל הפור כאשר בנק לאומי, שמנהל את ענייניו בדרך מסוימת, בואו נאמר שלחצנו ועשינו את הכל כדי שבנק לאומי יסכים לגשת לבוררות בלי תנאים מוקדמים. זה היה המפתח כדי להגיע ואז אנחנו הבנו מהחברה שכל הדברים האחרים יכולים להסתדר ברגע שהנושא הזה מסודר.


אנחנו מדברים על בוררות בפני שופט עליון בדימוס, אולי שופטים עליונים בדימוס, ובכל אופן, אדם שקצת מבין יותר ממני בדיני ראיות, שמבין מה זה סכסוכים, שעסק בזה. הרעיון של יושב ראש ועדת הכספים שמינה אותנו היה שתוך שלושה חודשים נסיים את זה. אני התחלתי ביולי ואמרתי שאם נגיע לספטמבר, הכסף כבר יהיה מזמן אצל החברה ויוכלו לחלק אותו אבל לא הצלחתי. לא הצלחתי בגלל שהחברה די מתבצרת בעניין ונכנסה לנו עז נוספת כאשר החברה החליטה שהיא חייבת לגרור גם את הממשלה לתוך הבוררות. זו הייתה החלטה של החברה והחברה פעלה בנושא הזה. ניסו לעזור לה כולם ובסוף התקבל מכתב חד צדדי של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה שמודיע שהממשלה לא תהיה צד לבוררות ולכן אנחנו נמצאים היום במצב שאנחנו מאוד רוצים לסיים את העניין הזה. אני מאוד מקווה שהחברה, הדירקטוריון שלה, כל היועצים המשפטיים שלה יפנו לשכל הטוב ולרצון הטוב שלנו, ינצלו את הרגע של הרצון הטוב ויקבלו את ההצעה כך שנוכל לגשת מיד לעצם העניין שהוא הבוררות. הבוררות הזאת צריכה להתקבל מהר ככל האפשר וצריך להביא את העניין הזה לידי סיום. יש כאן עניין ציבורי ממדרגה ראשונה. הכישלון שאני חש באופן אישי הוא כישלון של אולי עשרות אלפי אנשים שצריכים ליהנות מהכסף הזה ואין שום סיבה שהכסף הזה בטיעונים כאלה ואחרים לא ייכנס לחברה. המילה בוררות מגלמת בתוכה בוררות בין שני צדדים, יכולים לשבת, לעשות את זה ולסיים את זה.


עד כאן היו דבריי. אני מבקש מחבר הכנסת אורון להתייחס.

לא, בוא נתחיל את הדיון.

בסדר, נתחיל בדיון. אחרי שאני לקחתי שבע דקות, נשארו לנו 23 דקות עד לסיום הישיבה.

אני מנהל אגף בכיר להשבת זכויות ורכוש יהודי במשרד לענייני גמלאים. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לאספקט נוסף שישנו כאן והוא האספקט הבינלאומי. ביולי הייתה ועידת פראג בה החליטו 46 מדינות, כולל ישראל, לטפל בנושא של השבת רכוש יהודי מהשואה ולנסות לסיים בטווח הנראה לעין. כאשר אנחנו באים לתבוע סכומים גדולים ממדינות אחרות באירופה, אנחנו, מדינת ישראל, מה שזורקים לנו בפרצוף זאת שאלה: ומה קורה אצלכם? לכן חשוב לנו כמייצגים את התהליך הזה שהנושא הזה יסתיים בהקדם האפשרי וכל מה שניתן לעשות כדי שזה יסתיים מהר כדי שנוכל לבוא בידיים נקיות ולדרוש מאחרים סכומים גדולים מאוד, הרבה יותר גדולים מאשר מדובר כאן, לטובת ניצולי השואה ואחרים. חשוב לנו שהנושא הזה יקבל עדיפות ויסתיים בהקדם האפשרי.

תודה. מי מטעם החברה רוצה להתייחס?

תודה רבה, אדוני היושב ראש, מכובדיי חברי הכנסת, אנחנו במצב שלחברה אין כרגע דירקטוריון, לא בגללנו ולא בגלל מרכז הארגונים אלא זה התעכב היכן שהוא במשרד המשפטים או ברשות החברות הממשלתיות. אני מקווה שעד סוף השבוע העניין הזה יסתדר ונוכל להגיע להכרעה.


אני מבקש להודות לכם על כל מה שעשיתם. חבר הכנסת בילסקי, אני מכיר אותך לא מכאן וגם את חבר הכנסת אורון מהנגב, ולא התפלאתי שאתם מטפלים בנושא. תודתי לכן היא כפולה ומכופלת. יש לנו בעיה של ייעוץ משפטי ולא רק של ייעוץ משפטי אלא גם של חוות דעת משפטית. מאחר שאינני משפטן, אני הייתי מבקש ממרים רובינשטיין שתציג את העמדה.


אומרים לנו בוררות, אבל הבוררות בבית משפט? אותה חוות דעת משפטית קיימת גם בבתי המשפט. אני מקווה שנתכנס ביום ראשון ונוכל להכריע. זה דיון לא פשוט ואת אחריות כבדה. זה כסף של ניצולים. אני ניצול שואה. לכן האחריות היא כבדה, גם ציבורית, גם לצורך הזיכרון וגם לצורך סיוע לאנשים נזקקים.

אני רוצה קודם כל להצטרף לתודות כי באמת בזכות הוועדה הזאת אנחנו התקדמנו הרבה מאוד. גם בנושא של הבוררות, באמת הבאנו להחלטת הדירקטוריון ועל פי המלצת היועצים המשפטיים שלנו הסכמנו ללכת לבוררות. אני חושבת שהתקדמנו יפה במשא ומתן. אמנם לא סיימנו אותו עד הסוף אבל כאן נכנס, אתה קראת לזה עז, אבל זאת לא עז אלא זה דבר שהיה מלכתחילה כי התביעה שהוגשה על ידינו נגד בנק לאומי הוגשה נגד בנק לאומי כמשיב מספר 1 ומדינת ישראל כמשיב מספר 2. זה כתוצאה מכך שבנק לאומי טוען שהוא לא מחזיק בכספים ולכן הוא לא חייב לשלם לנו. הטענה שלו היא שאם יש מי שחייב, זו מדינת ישראל.


לכן, כדי לא ליפול בין הכיסאות, היועצים המשפטים, הצוות המשפטי, צירפו את מדינת ישראל לתביעה, ובצדק. זו הייתה רשלנות מקצועית אם לא היו מצרפים את המדינה. אנחנו יודעים מה עמדת המדינה. עמדת המדינה היא כעמדתנו, שמי שחייב בזה, זה הבנק אבל היא צריכה להיות שם ולומר את דברה ובית המשפט צריך לפסוק כך.


לכן ללכת לבוררות רק עם בנק לאומי, זו תהיה שגיאה, וכך אמרו לנו היועצים המשפטים וכך גם החליט הדירקטוריון. לכן פנינו כבר בחודש ספטמבר ליועץ המשפטי וביקשנו הצטרפות לבוררות כאשר עלו הנימוקים שעלו כאן והם הנושא של מהירות הדיון, לחתוך מהר, הנושא של ציבוריות והנימוקים האלה היו בפני היועץ.


כפי שדיווחנו לך, לקח הרבה זמן ובסופו של דבר בלחץ של קבלת תשובה, זימנו אותנו לפגישה בפרקליטות. היינו בפגישה, הפגישה הייתה מאוד עניינית ואנחנו טענו את כל הטענות והם טענו את שלהם וחיכינו לתשובת היועץ.

בואי נאמר שזה מאחורינו. קיבלנו את התשובה והתשובה היא חד משמעית.

נכון, אבל בתשובה הזאת יש גם משהו טוב והדבר הטוב גם נאמר לנו בפגישה. הם באמת חידדו מאוד את העמדה שלהם שהם הולכים אתנו בנושא המהותי. זאת אומרת, לתמוך בעמדה שלנו שבנק לאומי חייב והוא צריך לשלם, והדבר הנוסף שהם הוסיפו גם בפגישה וזה גם עולה במכתב, שהם מוכנים ללכת אתנו ביחד לנשיאת בית המשפט המחוזי, לבקש הקדמת דיון ולבקש לא רק הקדמת דיון אלא שכל הדיון יהיה במהירות נוכח הנושא הזה שהוא חשוב ודחוף. יותר מזה, אנחנו גם נבקש להקדים את השאלה הזאת, את שאלת המחזיק, ואם אנחנו באים ביחד עם המדינה לבקש להקדים את זה בשלב הראשון.


היועצים המשפטיים אמרו שברגע שקיבלנו את התשובה, אנחנו לא יכולים כרגע ללכת לבוררות בלי מדינת ישראל. מדינת ישראל אומרת שהיא תבקש שהתביעה נגדה תידחה. תידחה, זאת אומרת שלא נוכל לחזור אליהם אפילו. לפי אנחנו צריכים למצות – וזאת דעת היועצים המשפטיים שלנו – את ההליך הזה ולפנות לבית המשפט המחוזי. אני לא חושבת שדרך הבוררות נסגרה.

הבעיה היא שהקדנציה שלי מסתיימת בעוד שלוש שנים.

לא. אני חושבת שהדלת לא נסגרה. אנחנו נצטרך ללכת לבית המשפט, וזאת חוות דעת היועצים המשפטיים, אבל כמו שאמר מנחם אריאב, הדירקטוריון הוא שקיבל את ההמלצה הראשונית והחליט לבחון את הנושא של בוררות. הדירקטוריון הוא זה שצריך יהיה עכשיו לקבל את חוות הדעת של המשפטנים ולהחליט האם אנחנו הולכים בדרך הזאת כן או לא. כפי שאמר מנחם, תהיה לנו ישיבה וזה יעלה. נביא את חוות הדעת ואני מבינה שהוזמן גם יושב ראש הצוות המשפטי שלנו, כך שיתקיים דיון ויוחלט. גם אם נחליט שכרגע אנחנו הולכים לבית משפט בזרועות משולבים עם המדינה לשם הקדמת הדיון והקדמת השאלה, אני סבורה שלא נסגרה הדלת לבוררות ומבחינת המהירות יכול להיות שאנחנו נשיג את התוצאה של המהירות וגם ציבורית נראה לי שאם אנחנו הולכים יחד עם המדינה לבית המשפט, יש בזה חשיבות גדולה וגם תמיכה מהותית וציבורית.

ועדת המשנה הוקמה אחרי דיון מאוד מאוד בעייתי בחדר הזה והיא בהרכב שונה והרבה יותר תוסס ממה שנמצא הבוקר. אני אומר מראש שאם העניין הוא בין יועצים משפטיים, אסור לי להתערב ואני לא רוצה להתערב, ושחררו אותנו מהעניין ואל תבואו אלינו בשום נושא. אם יועצים משפטיים מנהלים את המדינה וגם את החברה, אז אני לא מבין מה הכנסת עושה בסיפור הזה. תחליטו מה שאתם רוצים, כי גם אסור לי להתערב בצד המשפטי. מה אתם רוצים ממני? שאני אבוא ואומר עכשיו שאני אקח את הסיכון על הסיכוי להביא עוד מיליון שקלי לניצולים? מינו אתכם לשם, תעשו את זה. לי מראש היה ברור שהמדינה לא תלך למשפט עם חברה שהיא הקימה אותה כי זאת עמדה שלא קשורה לכאן. יכול להיות שהיו ישיבות מאוד נינוחות ומאוד רגועות, כל אחד מאתנו ניצל את הקשרים שלו לברר את זה ואמרו לנו שאין מה לדבר. אם אתם מחפשים עוד תירוצים למשוך את העניין, אמרו לי, תמשכו אותו, אבל אנחנו לא ניכנס לשום בוררות.


מבחינת המדינה, אני לא צריך לא בית משפט ולא בוררות. מבחינת המדינה יש כאן כנסת. אם נשתכנע שהבוררות תאמר שלא בנק לאומי לקח את הכסף אלא הכסף נמצא אצל האפוטרופוס, קרי, בידי המדינה והיא הרוויחה כסף, נחתים כאן 80 חברי כנסת ונעביר חוק שהמדינה לא תיקח כסף מהניצולים. גם אתי דיברו יועצים משפטיים, גם אני דיברתי עם יועצים משפטיים, וסליחה שאני קצת חסר סבלנות אבל אני חושב שאנחנו הולכים אחורנית כמה חודשים. מה שהיה מונח כאן על השולחן, זעקו הניצולים שלהם חשוב הזמן. את אומרת שאתם תבקשו מבית המשפט, אבל אני כבר רואה את הספרים של רם כספי למה הוא אומר לא מהר כי הוא רוצה קודם את הסעיף הבא והוא יודע למשוך את זה וללכת לערעור נוסף. אנחנו נתגלגל חמש-שש שנים בתביעות האלה ואני לא מבין איך נראה את פנינו בכלל. זאת סמכותכם, אף אחד לא לוקח מהדירקטוריון את הסמכות שלו, אבל אל תבואו אלינו. תגמרו את זה במסגרת הזאת, תעשו מה שאתם חושבים כנכון.

אני באופן ציבורי לחלוטין – לחלוטין לא משפטי – חושב שזה שגוי באופן מהותי משום שאם יש מחלוקת בין המדינה ובין בנק לאומי, צריך לגמור אותה כאן. אם יש מחלוקת בין החברה ובין בנק לאומי, הדרך הכי טובה לגמור אותה היא בבוררות אחרי שבנק לאומי ירד מהכל ובסוף מבחינתנו זה נייר בוררות עם שורה אחת: הבורר יחליט ויפסוק בכל הנושאים שתלויים בין הצדדים.

מרים, את משפטנית הרבה יותר גדולה ממני. אני לא מכיר בוררות יותר פתוחה שבעצם מעביר הבורר הנכבד כולל בשאלה של הראיות, כל הנושאים האלה שעסקנו בהם ודנו בהם בישיבות רבות.

על זה כמעט התגברנו.

בסדר. אנחנו התגברנו אבל מה קורה עכשיו? אחרי שאנחנו מתגברים ומתגברים, אנחנו הולכים לבית המשפט. מה שאתם אומרים לנו עכשיו זה שאין דרך לא לעבור את דלתו של בית המשפט. שאתם תיכנסו לבית המשפט, אנחנו קודם כל חייבים על פי חוק – ואת יודעת טוב ממני – לברוח. שנית, לא אתם שולטים בלוח הזמנים ולא המדינה שולטת בלוח הזמנים אלא כל אחד ישחק את המשחק על פי השיקולים שלו. יכול להיות שגם לבנק לאומי יש שיקול שהעניין יסתיים בבית המשפט בתוך שבוע, אבל לשם כך יש הליך של בוררות עם שופטים עליונים ובלי אינסטנציה נוספת של בית משפט מחוזי כאשר אחר כך ילכו לבית המשפט העליון והרי ילכו עם זה אחר כך לבית המשפט העליון ואת יודעת טוב ממני כמה זה יתגלגל.


אנחנו הולכים לפתוח תהליך שיימשך שנים. על מה?


ההיבט הזה הבינלאומי, לא הייתי מודע לו. תמיד ליהודים נוח להסתתר כי הגויים אומרים להם. עזבו אותי עכשיו ממה שאומרים לנו הגויים. השאלה היא מה אנחנו אומרים לאנשים שישבו כאן סביב השולחן, הניצולים ויורשיהם, ואמרו שהם רוצים שתהיה להם אפשרות לממש את הזכויות שלהם ועכשיו. גם היורשים הם כבר לא בני 17 וחצי.


זאת הייתה הגישה שלנו ואני חושב שבה צריך להמשיך. ההחלטה היא שלכם.

תודה. אני למדתי מאנשים מאוד קרובים אלי שדרך ארץ קדמה לתורה. אנחנו נכנסנו להליך של בוררות בהסכמת שני הצדדים. ישבו כאן שני הצדדים ואמרו שהם רוצים שאתם תהיו. אתם החלטתם במהלך חד צדדי ללכת ולפנות לממשלה, להתכתב עם זה ואנחנו בכלל לא צד לזה. אתם מודיעים לנו שאתם פונים ושאתם הולכים.


אני רוצה לומר לכם משהו. האנשים שכאן ייכנסו, כל חברי הכנסת שבאו לכאן עכשיו, הם חשים תחושת שליחות אדירה ומכירים באחריות שמוטלת על כתפינו. כאשר אני מסתכל על נח פלוג, ואני מכיר שנים את המאבקים שלו, המאבקים האלה הם תמיד דחופים כי יש לנו כאן ציבור שמסתכל עלינו לראות מה אנחנו עושים. חברה כזאת שמחזיקה כסף, שקיבלה מקדמה מבנק לאומי, שלא מצליחה לתת את הכסף לתרופות. היה רעיון לתת לאנשים את ההשתתפות בתרופות, אבל עד היום לא הגיעו הרשימות.

מינואר זה יהיה.

אני מאחל לך ולי שנגיע שנינו לינואר וזה יהיה. שנים זה לא מתבצע. אני הייתי כאן כדי להגן על החברה בפני יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ולהתחנן כדי שלא יורידו לכם מהתקציב בגלל כל מיני דברים שאתם עושים.


לכן אני פונה ובאמת מבקש מכם. אם אתם באמת חושבים שאתם תלכו לבית המשפט וזה יהיה מהיר והמדינה תהיה אתכם, אני לא יודע. אני חי במדינה הזאת די הרבה שנים כדי לומר לך, גברת רובינשטיין, שזה לא יהיה כמו שאת חושבת. אנחנו הלכנו על תהליך של בוררות שהוא מהיר, שהוא מסודר, שאנחנו יודעים איך אנחנו מתחילים ואנחנו גם פחות או יותר יודעים איך הוא מסתיים. יש לנו אור בקצה המנהרה. אנחנו דיברנו עם הנהלת בנק לאומי ואני אומר לך לשבחם של האנשים האלה, הם משתפים פעולה כל הדרך יחד אתנו. כל הדרך, כולל ויתורים על דברים שהיועצים המשפטיים שלהם נשכבו על הרצפה ולא הסכימו בשום פנים ואופן.


לכן כגוף ציבורי אנחנו מצפים מכם לקצת מצב כזה שאנחנו נוכל להגשים את השליחות שלנו, להביא את זה לבוררות, לסיים את זה תוך מספר חודשים ואז אני מקווה שגם יהיה לכם שכל, גם בעיני אלוקים וגם בעיני אדם, לקחת את הכסף הזה ולהשתמש למטרות לשמם הוא נועד.

אמרת שאתה יודע איך יסתיים הליך הבוררות. תגיד איך הוא יסתיים. הבנקים סיימו אתנו.

הבנקים סיימו אתכם הרבה בגללנו. יושב כאן צביקה והוא יאמר לך את הדברים. לכן בסבירות רבה מאוד אני יכול לומר לך שגם הסיפור עם בנק לאומי יסתיים ויסתיים לטובה במהרה בימנו אמן. יש לנו את הסבירות להניח כך. אנחנו ישבנו עם האנשים, עם הדרגים הכי גבוהים, וכופפנו והבאנו, ויש רצון לסיים את זה.

אנחנו לא יודעים בכמה תסתיים הבוררות, אבל ההנחה שלנו היא ששופט בית המשפט העליון במעמדו כבורר הוא לא חייב לפסוק פחות מאשר בית משפט מחוזי שכולם מביאים את כל התיקים שלהם, אלא אם כן אתם אומרים שיש לכם שם דרך מלך להגיע ל-243 מיליון שקלים וכל שקל פחות מבחינתנו הוא הפסד. זאת האחריות שלכם.

לא אמרנו את זה.

אמר לכם חבר הכנסת אורון שהחברה הזאת הוקמה כתוצאה מפעילות של הכנסת. היא לא הוקמה ככה כי מישהו שם כסף כדי לבזבז אותו. לכן אותו ריבון, אותה כנסת שהקימה את החברה, במידה – וזה באמת דבר נכון מאוד שהוא אמר – שהבורר יפסוק שבנק לאומי לא חייב שום דבר, לכן אותה כנסת יכולה להמשיך הלאה את הפעילות שלה. יש לנו היום עניין בינינו לבין בנק לאומי. יש שעה של רצון טוב. הבנק הזה הביע רצון טוב לוותר על הליכים משפטיים שאתם לא מסוגלים להתגבר עליהם אבל הוא התגבר עליהם ומוכן ללכת הלאה. זוהי שעת כושר, צריך לנצל אותה. אנחנו לא מסתלקים מתפקידנו אלא אנחנו נלווה את הבוררות הזאת ונהיה יחד אתה. אנחנו נביא אותה לגמר.

לכן אני פונה אליכם ומבקש מכם. אני מקווה שיקום הדירקטוריון ואני מכיר את מנחם אריאב שהיה בערך שנתיים ראש רשות ובשנתיים האלה הוא העביר כמעט את כל מה שהוא חשב לנכון להעביר. אנחנו התרשמנו מהמנכ"ל שלכם ויש לי היסטוריה ארוכה מאוד עם היועץ המשפטי שלכם שהוא גם חייב לי משהו. כולכם עכשיו ביחד, תחזרו לדירקטוריון שלכם, תחליטו החלטה ותגידו שאתם הולכים. מה יש פה להפסיד שאנחנו יכולים לעשות את זה? גברת רובינשטיין, היום אנחנו נמצאים כבר בתחילת חודש ינואר. מ-22 במרץ לא היה שום נושא בכנסת שעסקתי בו אישית כל כך הרבה כמו שאני עוסק בנושא הזה. אני הולך וחוזר, הולך וחוזר, הולך וחוזר, מנסה, מקרב. חבר הכנסת אורון עושה כך, חברי הצוות עושים כך. כמה מאמץ הושקע כאן בעניין הזה כדי שאתם תבואו היום ותאמרו את הדברים? הלא כל המהלך המשפטי, גברת רובינשטיין, אני בהשכלתי המשפטית יכולתי לומר לך בהתחלה איך הוא גם יסתיים. אני לא רוצה להפיץ את המכתב הזה כי המכתב הזה לא מחמיא לחברה למרות שמצאת שהמדינה תהיה אתנו ותזרז וכולי. יש אנשים שמכירים טוב את מערכת המשפט. אף אחד לא מזרז את מערכת המשפט, אף שר לא יצלצל לשופט ויאמר לו שעכשיו יעזוב את הכל ויתחיל לטפל בנושא הזה. אני יכול להפנות אותך לאנשים שישכילו אותך בעניין הזה יותר טוב מכל אחד אחר. זאת הדרך. לכן הלכנו בדרך של בוררות כי מהרגע הראשון הבנו שיש כאן הזדמנות.

אדוני היושב ראש, אני חייב לומר כאן בפורום הזה שבאמת הוועדה הזאת עשתה הרבה ופתחה את הדלתות מול בנק המזרחי ומול בנק מרכנתיל שלא דיברו אתנו. אני חושב שחשוב לציין את זה, כפי שאמר חבר הכנסת בילסקי וחבר הכנסת אורון, ואני עד לזה שהיו מדברים אתי ביום, בליל ובערפל. באמת זה הפתיע אותי מאוד. לא הייתה לי אף פעם אינטראקציה עם חברי כנסת וזה הפתיע אותי מאוד. הפתיעה אותי ההתמסרות שלי לעניין הזה ולראיה סגרנו גם עם בנק הפועלים וגם עם בנק דיסקונט. אני רק רוצה לציין שזה למעט המניות בהן עדיין לא טיפלנו ועכשיו אנחנו בעיצומו של הטיפול ואני מאמין שהם ילכו אתנו. בנק המזרחי ובנק מרכנתיל, ישבנו אתם ודיברו אתי מנהלי הבנקים ואני מאמין שאנחנו נסגור אתם בפשרה.


חשוב לי לציין שההחלטה צריכה ליפול בדירקטוריון. היא עוד לא התקבלה. נשמע כאן זעם גדול אבל בואו לא נקדים את המאוחר משום שיש דעות שונות ומגונות. גם אני לא עורך דין אבל אני חושב שכל דבר הוא שפיט. גם אני חי במדינה הזאת בערך 62 וחצי שנים ואני מכיר היטב את כל המערכות. כאמור, ההחלטה עדיין לא התקבלה. אנא מכם, אם אתם רוצים להתעצבן, תעשו את זה אחרי ישיבת הדירקטוריון.

אני לא מציע שיתעצבנו אחרי ישיבת הדירקטוריון כי זה לא יהיה מצב טוב.

גם אני לא מציע.


אני מבקש, אנא, תנו הזדמנות. יש דעות מגוונות ועוד לא נפלה ההכרעה.

דבר קצר ובלתי משפטי בעליל כי האווירה נגד הייעוץ המשפטי ברורה.

זה לא נגד הייעוץ המשפטי.

בסדר. מה שנאמר, נאמר.


אם אנחנו יוצאים מנקודת מוצא שיכול להיווצר מצב שבהליך בוררות לחברה יהיה מאה מיליון שקלים פחות לתת לניצולי השואה, זאת תהיה התוצאה וזה מה שיעמוד לנגד עיני הדירקטוריון שיצטרך לקבל החלטה אם ילכו לבוררות ולא לבית משפט, את זה צריך לקחת בחשבון.

עוד לא הגעתם לסוף הבוררות.

אנחנו לקחנו את הכל בחשבון והדרך היחידה כפי שעשינו עד עכשיו וכפי שנעשה עכשיו היא שכדאי שתהיו קשובים למה שנאמר כאן. אם הייתם שומעים את זה מהתחלה, כבר היום היינו אחרי כן.

הנקודה החשובה היא, תשימו לב ואני אומר את זה במלוא הכבוד כי אני מצטרף לכל המחמאות שנאמרו והם נאמרו בכנות. אני שותף להן. שימו לב מה קרה כאן. אנחנו עם שני בנקים, בנק דיסקונט ובנק הפועלים, הגשנו להם דרישה והם קיבלו את הטענות שלנו ושילמו את עיקר הכסף. שני בנקים מדברים אתנו על בסיס שונה לחלוטין מבנק לאומי.

דע לך שהבנקים האלה באו אליכם בגלל שהוועדה הזאת נכנסה לפעולה.

אם אני בורר, ובחיים אני לא אהיה בורר כי אני לא שופט, זה מבחינתי נימוק מכריע.

שבנק לאומי יעשה מה שעשו אחרים.

אבל הוא כבר לא עושה כלום עכשיו. הוא לא עושה כרגע כלום. הוא אומר שהוא נותן את גורלו במחלוקות השונות בידי א', ב', ג'. זה מה שהוא עושה.

רבותיי, אנחנו חייבים לסיים כי מתחילה ישיבת מליאת ועדת הכספים.


אני מציע את הסיכון כלהלן. אני חושב ששמעתם את רוח הדברים כאן.

בכבוד ובהערכה.

תודה רבה. אני מציע שאנחנו נאפשר לכם את יום ראשון או מתי שאתם צריכים להתכנס ואני בטוח שהנוכחים – ואני מודה לכם על הייצוג המכובד שהגיע לכאן – יביאו את רוח הדברים כפי שנאמרו כאן. אנחנו נבקש ממנהל הוועדה הנכבד לזמן דיון נוסף בשבוע הבא אחרי שתקיימו ישיבות דירקטוריון, הדברים ילובנו ואתם תבואו לכאן לומר את הדברים. אחרי שדנתם והתייעצתם ביניכם לבין עצמכם וקיבלתם את ההצעות שלנו, אתם תחזרו לכאן ותספרו לנו ולכל עם ישראל שצופה בכם מה הייתה החלטתכם ומשם אנחנו נמשיך הלאה.



לכן אנחנו ניפגש כאן בשבוע הבא ברוח טובה ובאווירה טובה. גם נציגי הבנק יהיו כאן ויאמרו את דברם.


רבותיי, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00