PAGE
26
ועדת הפנים והגנת הסביבה

3.2.10


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 151

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, י"ט בשבט התש"ע (3 בפברואר 2010), שעה 9:30

הצעת חוק למניעת הסתננות, התשס"ח-2008

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר



יעקב אדרי



אריה ביבי



דב חנין



איתן כבל



חמד עמאר

אברהים צרצור



פניה קירשנבאום



מירי רגב



כרמל שאמה



חיים אורון



אילן גילאון

יעקב כץ



גדעון עזרא

מייק בלס
- משנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), משרד המשפטים

אביטל שטרנברג
- ראש תחום ייעוץ, משרד המשפטים



הילה טנא-גלעד
- ממונה על זכויות אדם, משרד המשפטים



אפרת בורגנסקי
- ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים



אלון הראל
- יועמ"ש פיקוד דרום, משרד הביטחון



מיכאל בבלי
- נציב, נציבות האו"ם לפליטים



ווילאם טול
- נציג נציבות האו"ם



רחל ברקאי
- מנהלת אגף הנצחה והסברה, יד ושם

אילן גזית
- מזכ"ל המחנות העולים תנועת נוער

יאיר רביב
- סמזכ"ל המחנות העולים תנועת נוער



עדי שני

- רכזת פעילות פליטים – המחנות העולים תנועת נוער



ליאור לקנר
- נציגת עמותת נערן (תנועת נוער והמחנות העולים)



נעם קולודני
- עו"ד



אורי מתוקי
- רכז פעילות תנועת דרור ישראל



איתי אפשטיין
- מנכ"ל אמנסטי ישראל



עודד דינר
- מנהל מח' פעילות ומערכות ציבוריות, אמנסטי ישראל



רונה מורן
- רכזת זכויות פליטים, אמנסטי ישראל



יואל מרשק
- יו"ר אגף המשימות, התנועה הקיבוצית



אוסקר אוליביה
- נציג ארגון סיוע לפליטים



אריה ריבקין
- נציג ארגון סיוע לפליטים



מנחם שטרן
- נציג ארגון סיוע לפליטים



מקסים אוקנין
- נציג העיר ערד

מירי פרנקל-שור




עידו בן יצחק

יפה שפירא

רויטל יפרח

הצעת חוק למניעת הסתננות, התשס"ח-2008

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת חוק ממשלתית. הצעת חוק למניעת הסתננות, התשס"ח-2008. זוהי הצעת חוק למניעת מסתננים למדינת ישראל. הצעת חוק שמעוררת תהודה רבה. אנחנו מקיימים היום בפעם הראשונה את הדיון, זהו דיון פתיחה, כאשר הדיון הזה אמור להסתיים לכל המאוחר בשעה 10:50, היות וחברי הכנסת שנוכחים כאן יצטרכו להיות במליאה ב-11:00, לקבלת פניו של ראש ממשלת איטליה.

אני אקדים ואומר שאני יודע שהנושא מעורר ויכוח. בפתיחת דבריי אני חייב להגיד שהחוק, כפי שהובא לוועדה, אני מניח שתוך כדי הדיונים בוועדה יהיו בו שינויים. זה לא יהיה "כזה ראה וקדש". כמובן שמי שישתתף בדיון יוכל תמיד להביע את עמדותיו. יהיו פגישות מקדימות, אם צריך. לגבי סדר הדיון היום, אני מאמין שיש הרבה דוברים ולכן, אשתדל לאפשר גיוון בין ח"כים לבין האורחים. אני אקפיד על זמן הדיבור, לא יותר מאשר 5 דקות לכל דובר. אני מבקש מהדוברים להקפיד על כך. אורחים שמבקשים רשות דיבור מתבקשים להעביר לכאן פתק עם שם ותפקיד, ואנחנו נשתדל לאפשר לכולם להתבטא. מי שיפתח את הדיון הוא נציג הממשלה, נציג היועמ"ש לממשלה, מר בלס. הוא ייתן דברי הסבר להצעת החוק ולאחר מכן, הרשות הנתונה. בבקשה אדוני.

תודה רבה. בוקר טוב. מונחת בפניכם הצעת החוק החדשה למניעת הסתננות. אני רוצה לומר שמאז 1954 חל במדינת ישראל חוק למניעת הסתננות. החוק הקיים קובע עבירות פליליות שונות שנוגעות להסתננות לישראל מצד תושבי מדינות ערב מסוימות ומי שמבקר במדינות האלה. החוק הקיים מסמיך גם את שר הביטחון למנות קציני צבא לדיינים בבית דין למניעת הסתננות, שאמור היה להתמודד עם תופעת ההסתננות.

החוק הקיים כמעט ואינו עוסק בכלל בנושא ההיבטים המנהליים של טיפול במסתננים שלא באפיק של העמדה לדין פלילי. בסך הכל יש סעיף אחד שמסמיך את השר להורות על גירוש ולהחזיק במשמורת. זה הכל. בחוק הקיים אין ביקורת שיפוטית קבועה על מי שמוחזקים במשמורת לפי חוק למניעת הסתננות. בפועל, שר הביטחון מינה דיינים שיערכו ביקורת על האחזקה במשמורת אבל הסמכויות שלהם מאוד מאוד לא מפותחות, וזה לא הסדר ראוי לשנת 2010 לטפל באנשים שמוחזקים במשמורת לפי החוק הזה.

החוק הקיים היום אמור לעמוד בתוקפו עד שיחדל להתקיים בישראל מצב חירום. מצב חירום קיים, כידוע, מכוח החלטות הכנסת. במסגרת הפעילות של הממשלה, בלי כל קשר לדברים שמתרחשים דווקא בשנים האחרונות, במסגרת הפעילות הכללית של הממשלה להכין חקיקה מודרנית יותר במקום החקיקה כתלויה במצב של שעת חירום ובכדי להתאים את החוק גם להתפתחויות שעוברות על המדינה בשנים האחרונות, עבדו מספר משרדי ממשלה למשך מספר שנים על הכנת הצעת חוק חדשה, שתחליף את החוק הקיים מ-1954. ההצעה הזאת עברה בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, הוחל עליה דין רציפות בכנסת הזאת ועכשיו מתחילים הדיונים.

הצעת החוק הזאת מושכת אליה ביקורת רבה, ואנסה בדברים שאומר להבהיר חלק מהחידושים שיש בהצעה הזאת, ולהתייחס בתמצית לתיקונים שגם יהיו תוך כדי הדיון, מן הסתם, כמו שיו"ר הוועדה כבר אמר.

בפתח הדברים חשוב לי לומר שהצעת החוק נועדה להתמודד עם הצורך לשמור על גבולות המדינה. להתמודד עם תופעה של כניסה שלא כדין דרך גבולות המדינה, לקבוע את היחס בין דיני מניעת הסתננות לחוק הכניסה לישראל. החוק הזה אמור לטפל, בסופו של דבר, בכל מי שיעבור את גבולות המדינה שלא כדין, ולאחר תשאול ראשוני שייערך לו יימצא שיש רקע ביטחוני להסתננותו. מי שיישאר בסופו של יום בטיפולו של החוק הזה, זה אנשים שימצא רקע ביטחוני להסתננותם. מי שאין רקע ביטחוני להסתננותו, יש כאן מנגנון איך לטפל בו, והכלל, כפי שקורה גם היום, עוד לפני החוק הזה, הוא יועבר לטיפול לפי חוק הכניסה לישראל ולא לפי החוק הזה. זה יהיה הכלל של המקרים.

אני רוצה לתת מספר נתוני רקע כי אני חושב שהם חשובים לשיח: למדינת ישראל יש גבולות של מאות קילומטרים סביבה עם שכנותיה, חלקם מגודרים היטב וחלקם פרוצים למדי. הגבול עם מצרים, אורכו למעלה מ-200 ק"מ, הוא גבול שנכון להיום אינו מגודר, אינו מונע מעבר לתוך מדינת ישראל. הגבול הזה הוא נתיב למעבר של סוחרי סמים, סוחרי נשים, מבריחי אמצעי לחימה, ובשנים האחרונות גם למעברם של אנשים רבים שחלקם, בסופו של יום, אולי פליטים, חלקם מבקשי מעמד בישראל, חלקם מהגרי עבודה. סוגים שונים של אנשים מגיעים דרך הגבול הזה. בחלק מהמקרים, זה בהחלט אנשים שנמלטו מאזורי קרבות שהיו בארצם, אנשים שהם קורבנות של אלימות ורדיפה. זה חלק מהמקרים, זה לא בהכרח כל המקרים. לא מעט מהאנשים מגיעים למדינת ישראל במגמה של שיפור איכות חיים. הארץ הזאת היא אטרקטיבית ומגיעים אליה. במדינות המוצא שלהם החיים הרבה יותר קשים מאשר במדינת ישראל.

בשנים האחרונות, ב-2007, הגיעו דרך הגבול עם מצרים כ-5000 מסתננים. ב-2008 הגיעו כ-6800 מסתננים, ב-2009 למעלה מ-4000 מסתננים, והמגמה בחודשים האחרונים היא בעליה. בדצמבר 2009 היו למעלה מ-700 מסתננים. ינואר 2010, למעלה מ-800,900 אולי קרוב ל-1000 מסתננים. כשאני נותן את הנתונים, זה אלה שעברו דרך הרשויות ואנחנו יודעים עליהם. בהחלט יכול להיות שיש מספרים שלא עברו, אני מניח שהם יותר נמוכים אבל גם המספרים שאנחנו יודעים עליהם, מצביעים על מגמה שאם היא תמשך, יכול להיות שבסוף 2010 יעברו עוד כ-10,000 מסתננים ויותר בשנה הנוכחית. זה יביא אותנו לאזור ה-30,000 מסתננים בארץ רק מהשנים האחרונות, מהגבול עם מצרים.

מבין המסתננים האלה יש אנשים שהגיעו מדארפור, אזור שמתקיים בו טבח עם. האנשים האלה קיבלו מעמד במדינת ישראל. כמה מאות מהם מחזיקים באשרה שמאפשרת להם עבודה, מאפשרת להם ביטוח לאומי, ביטוח בריאות כמעט מלא ומעמדם מוסדר. מדינת ישראל, למי שהוא קורבן של דברים איומים שאירעו בארצו, נותנת את הטיפול הנכון. ישנם כמה אלפים שהגיעו מאריתריאה. למעשה, כחצית מהמסתננים עכשיו מגיעים ממדינה אחת באפריקה שהיא אריתריאה. זה הרוב המכריע של האנשים שמגיעים לכאן - -

כמעט מחצית או הרוב המכריע?

אמרתי שכמחצית מהמסתננים שנמצאים כאן הם מאריתריאה. הרוב המכריע של מי שמגיע עכשיו הוא מאריתריאה. זה תלוי אם אתה מסתכל על הכל או על החצי. בערך כ-10,000 מתוך ה-20,000 הם אריתריאים ועכשיו, בחודשים האחרונים, הכמות הולכת וגדלה. זה סוג של תופעה.

במקומות מסוימים בישראל הריכוז הולך וגדל. באילת הריכוז גדול, חלקו בגלל - -

כמה יש באילת להערכתכם?

הנתונים שאני יודע עליהם היו כ-10% מתושבי אילת. למעלה מ-3000. בתל אביב - -

3000 מינימום ואולי 5000.

קשה לדעת בדיוק את מספר האנשים ולכן מדובר בהערכה.

זה נתונים שרשומים. מה שלא רשום, אף אחד לא יודע.

כבוד היושב ראש, אני אומר שזה משתנה מיום ליום.

תראו, צריך להבין את התופעה הזאת ואת השורשים שלה, ומכאן גם החובה והאחריות של המדינה להתמודד עם הדבר הזה. העלות של הגעה לישראל מאפריקה היא יחסית לא גבוהה. יש מעבר יבשתי, ובמונית או ברכב במחירים לא גבוהים אפשר להגיע עד הגבול - -

קלי קלות...

אולי לא "קלי קלות" אבל לא צריך לחצות ים סוער בספינות מיטלטלות בשביל להגיע, כמו להגיע לאירופה.

לפי נתונים שקיבלנו בוועדה שלנו, 2500 דולר לראש.

זה שום דבר בשביל פליטים מאריתריאה או מדארפור. 2500 דולר זה קטן עליהם.

10,000 דולר למשפחה אז היא לא "פליטית" כל כך אם יש לה כסף לשלם.

בסופו של יום, מדינה אחראית אמורה לשמור על הסדר התקין בכניסה אליה, והיא אמורה להתמודד מראש עם תוצאות של הגירה בלתי צפויה, והיא חייבת לנקוט באמצעים לשמור על הגבולות שלה.

מה החידושים שהצעת החוק הזאת מביאה לעומת החוק הקודם? מתקיפים את הצעת החוק הזאת באופן תקיף ביותר אבל שוכחים מה החוק הקיים היום. החוק הקיים היום לגבי מסתננים הוא חוק מאוד מחמיר. הצעת החוק החדשה חלק מהדברים הקיימים היום מוחקת ומבטלת. סעיפים שונים שקיימים בחוק הקיים, שעליו לא שמענו את המתקפה, ימחקו אבל זה נשכח. למשל, היום יש מאסר עולם על חלק מהעבירות הפליליות לפי חוק למניעת הסתננות, עבירות מסוימות חמורות. זה מורד ל-20 שנות מאסר אבל זה מעולם לא נאמר. יש חזקות היום לגבי אנשים שסייעו למסתננים, ואנשים ששוהים כאן שלא כחוק חזקה שהם מסתננים, אנחנו מבטלים אותם. אנחנו נעבור לפסי פעולה לפי המשפט הפלילי הרגיל במדינת ישראל וגם את זה צריך לזכור. השינויים גם בתחום הפלילי הם שינויים משמעותיים. יש גם החמרות מכיוון שאנחנו רואים תופעה הולכת ומתגברת, אנחנו גם צריכים להביא דברים מסוימים שישדרו החמרה. למשל: אם החוק הקודם התייחס למסתננים רק ממדינות שהיו אתנו במלחמה, החוק הנוכחי מתייחס למסתננים שעוברים שלא כדין את הגבול באופן רחב יותר, לא חשוב מאיזו מדינה אתה מגיע, אם אתה עובר את הגבול בצורה לא חוקית אתה מסתנן. זאת אומרת, זו תופעה שלא היתה קיימת בעבר ממדינות אחרות והיום היא קיימת וחייבים להתמודד אתה ולתת לה יתרון.

אם בחוק הקודם היתה אפשרות להקים בתי משפט צבאיים לטפל בתופעת ההסתננות, הם לא הוקמו בפועל אבל אנחנו מבטלים את זה. השיפוט, אם יהיה, יהיה בבתי משפט אזרחיים רגילים. אם בחוק הקודם סמכויות מעצר היו לכל חייל לאכוף את החוק הזה, אנחנו מצמצמים את מעגל המוסמכים בצה"ל רק לאנשים שהתפקיד שלהם יהיה לבצע את הוראות החוק. לא כל חייל יכול לראות מסתנן ולעצור אותו אלא למי שיאבטח את גבולות המדינה.

כתבנו פרקים חדשים לחלוטין בתחום של הטיפול המינהלי ומי שיהיה במשמורת. בית דין לביקורת משמורת עם מועדים, אפשרות לשחרר בערובה. זה מערך שלא היה קיים קודם. התייחסות למשמרות זמנית לפרק הזמן הראשוני של 96 שעות והארכה על ידי קצין בכיר יותר לפרקי זמן ארוכים עד יובא האדם בפני בית הדין, וחובה להביא אותו בפני בית דין במועד שהיום, פורמאלית בחוק, לא קיים כי אין גם בית דין לביקורת משמורת.


גם קבענו הסדר למשהו שמתקיים היום בפועל, שמכונה "החזרה חמה". המצב שבו חיילים שומרים על הגבול ורואים שמישהו מגיע. השאלה האם הם יכולים להחזיר אותו בחזרה ואם כן, באילו תנאים או שמרגע שאדם דרך עם כף רגלו בתוך מדינת ישראל, הוא חייב להישאר כאן עד שימוצו כל ההליכים בבית המשפט המחוזי ואח"כ בבג"ץ או ישר בבג"ץ ובדיון הנוסף וכולי.

כמה דיונים נוספים היו בבית המשפט העליון? אתה אומר "ובדיון הנוסף וכדומה".

יכולות להתקיים פרוצדורות מאוד משמעותיות בנושא הזה - -

כמה היו כאלה? אתם באים לתקן מצב קיים, כמה דיונים מוצדקים היו?

אני מוכן לענות על כל דבר אבל השאלה נשארת כשאלה עדין: האם מרגע שאדם דרך, מדינת ישראל אחרי בירור מוסמכת להגיד לו: סליחה, אתה לא נכנס כי אין סיבה שתיכנס בדרך הזאת או שמרגע שהוא דרך, היא חייבת לאפשר לו לשהות כאן.

התשובה היא כן.

לא, התשובה היא לא.

רבותי, אני מבקש. כולם רשומים ברשות דיבור וכל אחד יוכל להגיד את דבריו.

אני מציב את השאלות מכיוון שאני לא חושב שאנחנו פטורים מלהתחמק מהן.

תגיד שאתה במצוקה.

לא, אני חושב שאנחנו לא פטורים מלהתחמק מהן כי אם התשובה היא "כן", יכול להיות שאנחנו גם צריכים לומר לעצמנו שאנחנו לא יכולים להקים גדר מסביב למדינה, כי הגדר מונעת ממנו להציב את הרגל בתוך מדינת ישראל.

להיפך, צריך לשלוח שליחים להביא עוד.

אני לא מרחיק עד כדי משלוח שליחים אבל יכול להיות - -

המספרים שאתה נתת מוכיחים - -

חבר הכנסת כץ, אני מבין שאתם שלחתם שליחים להודו.

בסופו של דבר, אני רוצה להתייחס ל-2,3 נקודות כי אני חושב שהן חשובות: אין שום כוונה בחוק הזה לסטות מהמחויבויות של מדינת ישראל לפי אמנת הפליטים. אנחנו כתבנו זאת בדברי ההסבר, אנחנו עומדים מאחורי הדברים האלה ואתם תדונו בנושא הזה לעומק.

האם כתבתם בדברי ההסבר את הנתונים של צה"ל, שכמיליון עד 2 מיליון אריתריאים וסודאנים רוצים להיכנס למדינת ישראל?

לא.

יש מיליארד תושבים באפריקה.

בין מיליון ל-2 מיליון, ככה צה"ל האמון והאהוב עלינו מדווח.

אתה הרי כל הזמן מטיף לריבוי טבעי.

אנחנו עדין מדברים על מדינה יהודית.

אני מבקש לאפשר לנציג הממשלה לסיים את דבריו.

אני גם רוצה לומר שאין שום כוונה להעמיד פליטים לדין בגין הסתננותם לישראל. תראו, החוק הזה קיים משנת 54 ולכאורה יכולנו להעמיד פליט - -

מי שמוגדר.

מי שלא פליט לא עומד לדין ולא יועמד לדין. אפשר להעמיד לדין מי שהוא מסתנן שאיננו פליט. עם השימוש במשפט הפלילי בחוק הזה אנחנו מאוד זהירים. מאוד זהירים.

לגבי הנושא הנוסף שעולה בסוגיה הזאת, זה הנושא של סיוע למסתננים שנאמר בהמון מקומות בתקשורת, שעל מתן כוס תה למישהו בתל אביב יעמידו לדין. לא היה ולא נברא. אין כוונה כזאת - -

אז למה כתבתם את זה בחוק? למה זה כתוב?

אני אסביר בדיוק את הדברים. החוק הקיים היום, אקרא מה שהוא אומר: מי שנתן מחסה למסתנן או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או על שהותו שלא כדין בישראל, דינו כך וכך. המלים האלה מהחוק הקיים היום מועתקות גם לחוק המוצע.

לא נכון.

העונש שונה - -

וגם הנוסח שונה. אדוני יועץ משפטי... בבקשה, אקריא לך: המסייע למי שעבר עבירה לפי - -

חבר הכנסת דב חנין, מספר פעמים אדוני מעיר ושואל, ואני מבין את זה, אבל בואו נשמור על הסדר אחרת לא יהיה כאן סדר.

תודה. הנוסח הקיים היום בחוק, אקרא אותו. אני מדבר על העבירה ולא על הענישה. הענישה הוחמרה, אני מדבר על העבירה: "מי שנתן מחסה למסתנן או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או על שהותו שלא כדין בישראל." הויכוח עוסק "בשהותו שלא כדין בישראל". זה הנוסח הקיים היום. הנוסח המוצע בנושא הזה: "המסייע - -

יפה.

- - למי שעבר עבירה לפי חוק זה כדי להקל על הסתננותו או על שהותו בישראל". מי שהסתנן ואח"כ עבר דרך משרד הפנים וקיבל את התיעוד שמאפשר לו לשהות בישראל עם אשרה מסוימת הוא אדם שבכלל אנחנו לא נכנסים לחוק המוצע להתעסק אתו. מצווה לעזור לאדם כזה, לתת לו את כוס המים, את כוס התה, את השמיכה והמזון. כל מי שעושה את זה, מבורך. גם לא עמדו לדין אנשים כאלה. אבל צריך לזכור שיש גם מי שמקלים על אנשים לעבור את הגבולות ומסיעים אותם ומבריחים אותם ומחביאים אותם מן הרשויות שלא יראו.

תמורת כסף.

תמורת כסף, עם רשתות של מבריחים. גם עם תופעות כאלה אנחנו מתמודדים. כאילו ששיקול הדעת של התביעה בהעמה לדין לא קיים ונעלם. הוא קיים, הוא מופעל ואתם יודעים היטב שהחוק הזה בנוסחו הקיים היה לכאורה מאפשר להעמיד גם היום. אף אחד לא העלה על דעתו להעמיד לדין ולא רוצה להעמיד לדין. יחד עם זאת, אחרי שאמרתי את הדברים האלה, אנחנו נביא לכנסת הצעה שתבהיר שאותם אנשים שמסייעים להקל על החיים של מי שנמצא בתוך מדינת ישראל, לא על מי שעובר כרגע את הגבול אלא על מי שנמצא במדינת ישראל, לא יחשבו כאנשים שהם עבריינים. אם היה למישהו ספק שהמדינה הזאת מתכוונת לעשות משהו, היא לא מתכוונת ואנחנו נכתוב את זה ויהיה ברור, יהיה פה נוסח בפני הוועדה ותדונו בו. יספק אתכם, לא יספק אתכם - -

למה אתה מתכוון, לא הבנתי.

אני אומר שהמצב הקיים שבו יהיו אנשים שמסייעים בצורה - -

אומר היועמ"ש שיביאו חוק אחר לכנסת.

לא, זה החוק - -

אמרתי שאני רוצה להבהיר את אותה נקודה שהטרידה, שהמסייעים שהיום לא מעמידים אותם לדין אולי יועמדו לדין.

שיעביר את זה בחוק.

- - מה אנחנו רוצים או שואפים שיקרה. כתוב בדיוק לשון החוק וההגדרה. זה שמתכוונים או לא מתכוונים, כוונות זה לא בתוך החוק.

בסדר. אז אמרתי שלפי החוק הקיים הדבר הזה הוא לכאורה עבירה. אנחנו נבהיר שזה לא יהיה עבירה והסירו דאגה מלבכם בנושא הזה.

אני מודאג. עזרתי לפליט כזה והדחתי גם את כל תנועת הצופים באשדוד...

תודה רבה. אני אסתפק בדברים כי הזמן קצר והדברים רבים.

אדוני היושב ראש, שאלה לגבי ההבהרה ויכול להיות שהוא ענה על זה בהתחלה כי לא הייתי כאן. האם יש בחוק הפרדה בין מסתנן לפליט?

אני אסביר: בשער הכניסה, בגבול, אנחנו לא יודעים מיהו מסתנן ומיהו פליט. ולכן, אמרתי בהתחלה שנעשה תחקור של האנשים, תשאול, על מנת להבין מיהו מי. מרגע שאנחנו מבינים שאין רקע ביטחוני להסתננותו של אדם, יכול להיות שהוא פליט ויכול להיות שהוא לא פליט אבל זה לא על רקע ביטחוני, אנשים כאלה יועברו לטיפול לפי חוק הכניסה לישראל, שלפיו מטופלים כל מבקשי - -

תגיד "מועברים היום" ולא "יועברו".

מי שיישארו עם רקע ביטחוני, וזה בודדים - -

אני לא מדברת על רקע ביטחוני.

רבותי חברי הכנסת, זמננו קצר. חבר הכנסת כץ, אתה רשום לרשות דיבור. רבותי, אנחנו נתחיל את הדיון. אני מניח שיהיו שאלות.

לא קיבלתי תשובה לשאלה המאוד מהותית לדיון הזה.

תרשו לי, בואו נחסוך בזמן. חבר הכנסת איברהים צרצור, בבקשה. אני אקפיד על לוח הזמנים של 5 דקות. כל חברי הכנסת רשומים לרשות דיבור. גם מי שלא ביקש, רשמתי אותו. תודה.

אני מצאתי לנכון להודות מקרב לב לכל ארגוני זכויות האדם, גם כקבוצות וגם כיחידים שהתנדבו לכך שהם מנסים לשמור מכל משמר, כמיטב יכולתם, על שארית זכויות האדם שמנסות לפלס את דרכן בסבך האתגרים שעומדים בפניהם. לגופו של ענין, אני לא מופתע מהנחת הצעת החוק הזאת על שולחן הכנסת. אני גם לא מופתע שביום מן הימים תונח על שולחן הכנסת הצעת חוק אחרת שבה חלק מהעם יבקש לגרש חלק שני מהעם בגלל שהוא לא אוהב אותו, ככה סתם. הרי שאנחנו היינו בסרט הזה גם קודם. בשנת - -

זה כבר קרה בגוש קטיף.

בשנת 2003 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שבאה לתקן את חוק האזרחות. מה מטרת התיקון הזה? שאכן זה במסגרת של הוראת שעה אבל זה אט אט הולך להיות חוק קבוע. החוק הזה, מאז 2003 ועד היום הפך עשרות אלפי ילדים, מאות של אבות ואימהות לפליטים בארצם. אני מדבר על משפחות שביקשו שאחד משני ההורים הוא ישראלי, האב או האם. החוק הזה ביטל כמעט באופן מוחלט את הבקשות לאיחוד משפחות והפך את מאות ואלפי הילדים האלה, אימהות ואבות לפליטים בתוך ארצם. לכן, מה שהחוק הזה בא לעשות היום במלים פשוטות: החוק הזה מכשיר גירוש מיידי של כל מי שנכנס לארץ ללא היתר, כולל פליטי רצח עם. החוק הזה מאפשר העמדה לדין בגזר דין עד 7 שנות מאסר לכל פליט שהינו נתין מדינת אויב. הצעת החוק הזאת מכילה גזר דין זהה גם על מתנדבים ישראלים ופעילי ארגוני סיוע המסייעים לפליטים לאחר כניסתם לארץ. אני לא אפרט, אני חושב שלא צריכים להגיב על מה שאמרת עכשיו בנושא של הקלאסיפיקציה שעשית לגבי מי שמסייע. אתה עשית הגדרה מסוימת ואני לא חושב שלפי החוק הזה, המוצע בפנינו, מי שלא עזר לאנשים להסתנן, מי שלא החביא אותם בביתו אבל מי שעובר ברחוב ורואה שם אדם זרוק, מי שנותן לו סיוע, המינימום בסיוע שאפשר להעלות על הדעת הוא גם במסגרת הצעת החוק שאתה מדבר עליה, נופל בין הכיסאות.

הוא אמר חד משמעית שלא.

הצעת החוק הזאת גם מאפשרת מעצר מינהלי ממושך ושרירותי של פליטים ללא ביקורת שיפוטית נאותה וללא הליך ראוי. הצעת החוק הזאת מאפשרת מעצר בלתי מוגבל בזמן של ילדים, בלי לבחון את עיקרון טובת הילד. הצעת החוק מתעלמת מכך שעוד באוגוסט 2007 בוטלה למעשה חזקת המסוכנות שהוחלה על נתיני סודאן. הצעת החוק הזאת, ואני מסיים בזאת, מתעלמת מכך שחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, מספק כבר היום את כל הכלים הדרושים כדי להתמודד עם סכנה ביטחונית אינדיבידואלית, וקובע מפורשות כי אין לשחרר מי שנשקף ממנו סיכון לביטחון המדינה.

אני מסכם, כבוד היו"ר, בכך שבעצם הצעת החוק הזאת באה כדי להמחיש ולהשריש עד כמה שאפשר את הרוח הרעה, לצערי הרב, ששוכנת בתוככי המדיניות של ישראל כלפי האחר. אני חושב שהצעת החוק הזאת באה כדי "לייבש" את מה שנשאר מזכויות האדם, שאנחנו חייבים כולנו, ללא משוא פנים, להילחם כדי לשמור עליהם מכל משמר. תודה.

בוקר טוב. החוק מדבר על מסתננים באופן כללי, ומגדיר מיהו מסתנן. אנחנו חושבים שצריך לעשות אבחנה בין אותם מסתננים שמסתננים מסיבות ביטחוניות או אחרות לבין אותם פליטי חרב, שחרב מונחת על צווארם, שהם נמלטים מרצח עם, מרצח המוני, מטיהור אתני, ואותם כאלה שהם פליטים של רצח כזה שהזכרתי, המדינה צריכה לקלוט אותם ולאפשר להם להיות כאן עד שיימצא פיתרון או ברמה בינלאומית או עד יעבור זעם בארצם ויוכלו לשוב לארצם. יש פה עמדה מוסרית מאוד ברורה, ואני חושבת שההגדרה של "מיהו מסתנן" בלי לציין "למעט פליט חרב" זו טעות, ואני ממליצה באופן אישי לשנות את ההגדרה. תודה.

זה מצוין בחוק.

זה לא מצוין. היועץ המשפטי מדבר מהרהורי ליבו ולא מהטקסט.

ככה אתה חושב?

- - -

- - -

חברת הכנסת מירי רגב, ברוכה הבאה. חבר הכנסת חיים אורון, ברוך הבא, ידידנו.

ברוך הנמצא, ידידנו.

חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה אדוני.

תודה, אדוני היו"ר. אני אשתדל לעמוד ב-5 דקות. לגופו של ענין, אני חשוב שזאת זכותה של מדינה, כל מדינה, לקבוע לעצמה כללים של מי מותר לו ומי אסור לו להיכנס לגבולותיה. אני תמיד מעדיף שיהיו כללים מאשר שלא יהיו כללים. זה תמיד רצוי. אבל יחד עם זאת, אני אומר כמאמרו של אלוהים לכוזרי בחלום: "כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים". זאת אומרת, לאדם כמוני, שמאמין וחושב שזו זכותה ואולי חובתה של המדינה לקבוע את הכללים, בוודאי ובוודאי כפי שאני רואה את החוק, כפי שאני מבין אותו נכון לעכשיו. אני שמח על ההבהרות של עורך דין מייק בלס בשלב הזה, שהן הערות חשובות אבל הן תצטרכנה לעמוד עם הזמן במבחן של המילה הכתובה. נכון לרגע זה, בשלב הזה אני רואה את הדברים כפי שאני קורא אותם.

חברים יקרים, אני לא רוצה שתהיה פה מדינה לא יהודית, שיהיה ברור. למרות שהממשל הנוכחי עושה הכל שהמדינה הזאת תהיה מדינה דו-לאומית, אבל זה ענין אחר.

לא, זה אותו ענין.

נכון, מענין לענין לאותו ענין, אבל אני לא רוצה לקשור את שני הדברים ברגע זה ולסטות מהנושא. אני אומר לך, מייק, ולנציגי הממשלה, אני לא רוצה ליפול בפח ברגע זה ולהתחיל להיכנס לרזולוציות כאלה ואחרות כי החוק הזה הוא כמו אוקיינוס של נושאים שצריך לעסוק בהם. יחד עם זאת, גם בשיחתי אתך אמרתי לך שיש נקודה שאולי תשנה את כל האווירה במקום הזה, מבלי להיכנס שוב לכל אותם עניינים של כן יעצרו, כן ישתה קפה, לא ישתה תה, יתנו לו עוגייה או לא יתנו לו עוגייה בכניסה. יש כאן תפיסה מרכזית האם מדינת ישראל שהובילה את אותה אמנת פליטים מפורסמת אחרי השואה הנוראית שעברה על מדינת ישראל, האם היא בחוק הנוכחי ושוב, אני מקווה שכל מה שאני אומר אלה דברים בעלמא, אבל שיובהר כאן באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שבכל הנוגע לאותם פליטים המבקשים לקבל ממדינת ישראל את המקלט המדיני כי הם באו מדארפור ומכל אותם מקומות נוראיים, מדינת ישראל תקבע כללים מסודרים, ברורים, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שלא נידרש לכל מיני פרשנויות, שלא נידרש לכל מיני בתי משפט כדי שיבהירו במה דברים אמורים כי אדם שהגיע מדארפור, יודעים שהוא מגייע מדארפור, יודעים בדיוק. היום לא צריך לשלוח את המוסד כדי לדעת מה קורה. בכל זמן נתון אנחנו יודעים מה קורה בכל הנוגע לזכויות בכל מקום בעולם.

לכן, אני אומר לכם כאן שאני יודע שהאווירה כאן, בכנסת, אני מכיר אותה כי בתוך עמי אני יושב, שהחוק הזה יעבור. אבל כמערכת ייעוץ משפטי של מדינת ישראל זאת חובתכם להוביל כאן את המהלך שלא ייתן לבית הזה להשתולל יותר ממה שצריך. אני אומר את זה ומפיל את זה על כתפיכם יותר מאשר על כתפי הבית הזה, כי פופוליזם לא חסר כאן, וקל מאוד מאוד להעביר פה חקיקה שאוי לנו, כמדינה דמוקרטית מצד אחד ומצד שני כמדינה המתיימרת להיות מדינה נאורה, מדינה שחוותה את השואה. אני אומר את זה אולי בפאתוס אבל אני מאמין בכל מילה שאני אומר. תודה.

אני הייתי במילואים על גבול מצרים בקיץ 2007.

מה אדוני עושה כיום?

אני דוקטורנט לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. אני עדין במילואים אבל מאז לא הייתי שם. אנחנו היינו אלה שקיבלנו את הפליטים ומהגרי העבודה, מי שנכנס.

כפי שאני מבין את החוק, אני אמור לקבל אותם בגבול ואני עושה את הסינון הראשוני. אני מחליט אם יש רקע ביטחוני או לא ואם אין, האם אני צריך להחזיר אותם למצרים או לא להחזיר או אם זה מהגר עבודה מגאנה או פליט מדארפור. אני סטודנט די מוצלח, רואה את עצמי כאדם אינטליגנט ואני לא יכול לעשות את זה, אני לא יודע. לא קיבלתי הכשרה. יש אנשים במשרד הפנים שכן קיבלו הכשרה, זאת העבודה שלהם. אני לא יכול לעשות את זה, אני לא יודע לעשות את זה. אני חושב גם שזה מאוד לא הוגן מצד המדינה שלי להטיל עלי לעשות דבר כזה.

לא מבקשים ממך לעשות את זה.

בדיוק זה מה שמבקשים.

בקשר לכל הנושא של החזרות למצרים והאם יש סכנה להחזיר את האנשים שעברו את הגבול למצרים או לא מסוכן? אני יודע דבר אחד: המצרים מפוצצים אותם במכות רצח על הגבול, גם כשמחזירים וגם אם הם תופסים אותם לפני שהם עוברים, הם יורים בהם. אמנם הם יורים כך שזה לא יפגע בחיילי צה"ל אבל אני ראיתי שם אנשים פצועים, המצרים יורים בהם ומפוצצים בהם מכות - -

האם גם חיילי צה"ל מפוצצים במכות רצח?

חס וחלילה.

זה חשוב לשמוע. שישמעו שחיילי צה"ל מתוקים וטובים ולא מפוצצים כי אפשר לחשוב שאנחנו הכי גרועים - -

המצרים זה הרף שלך? מה שמעל זה מצוינות ומה שמתחת...

אני חטפתי אר.פי.ג'י ממצרי.

דבר נוסף ואחרון: אם אני בא לעשות מילואים, בא לגבול, אני רואה אדם שעבר את הגבול שהמצב שלו בדרך כלל די נורא. אם אתחקר אותו, אני לא יודע באיזו שפה אעשה זאת ואני אודיע לקצין, הקצין יגיד לי: תחזיר אותו. תהיה לי וגם לכל מילואימניק, שזה אנשים עם ערכים בדרך כלל, אנשים שבאים לשרת את המדינה, תהיה להם בעיה מאוד גדולה להחזיר אותם חזרה.

תודה רבה. חבר הכנסת כרמל שאמה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. מאוד נחמד, אדוני היושב ראש, לפתור בעיות של פליטים. אבל לדעתי מדינת ישראל קטנה מדי כדי לפתור את הבעיות של העולם ושל אפריקה. אין לנו את היכולות בטח בגלל הבעיות הביטחוניות והדמוגרפיות שלנו, ואנחנו יכולים לעזור ממש רק בקצה ואין לנו את היכולות לספוג את מה שהיבשת הזאת על המצוקות שלה, שהן מצוקות קשות, עלולה להביא לתוכנו.

אני הייתי יחד עם יו"ר הוועדה לבחינת העובדים הזרים בסיור בגבול הדרומי, והתארחנו אצל האוגדה ושמענו נתונים ממפקד האוגדה. נתונים ברורים, לא נתונים פוליטיים, לא מוטים פוליטית, של צה"ל, שאני לא מטיל בהם ספק. גם נתונים עובדתיים וגם נתונים של צפי, שמבוססים על תחקירים מודיעיניים כאלה ואחרים. התמונה היא תמונה קשה, וגם הפגישה עם הפונקציות המוניציפאליות בערים שסובלות מהתופעה הזאת לא יכולות להותיר לנו להיות פה יפי נפש ולהתענג על חשבונם של אחרים, כי באיזה שהוא שלב זה יביא לתוצאה הפוכה. ישראל יכולה להוביל ולרתום כל מאמץ ולנסות לעורר את הקהילה הבינלאומית, לעורר את דעת הקהל הבינלאומית, לפעול במוסדות בינלאומיים. זאת בעיה בינלאומית שהקהילה הבינלאומית צריכה לטפל בה. לא מדינת ישראל עם הבעיות שלה, בטח עם הבעיות המיוחדות שלה, תפתח את שעריה ותחבק את כל מי שבא, גם אם הוא בא ממצוקה. גם אני הייתי רוצה לעזור לפליטים אבל מה לעשות? יש לנו אחריות למדינת ישראל שקודם כל תישאר מדינה דמוקרטית וגם יהודית, אדוני היושב ראש. כשאני מסתכל על המטרה הזאת, שזאת המטרה שתמיד אני רואה לנגד עיניי, בכל שאלה שאני הולך להצביע עליה, לא רק בנקודה הזאת. מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית לא יכולה להמשיך ולקלוט 1000 מסתננים שמגיעים מאפריקה כל חודש. מתמטית זה לא יכול להיות, גם אם אנחנו מאוד רוצים.

לכן, אדוני היושב ראש, אני לא חושב שבחקיקה הזאת יש משהו קיצוני. המצב הוא קיצוני והחקיקה פחות קיצונית מהמצב. מדינת ישראל הולכת להשקיע מיליארדים של שקלים שיכלו ללכת לרווחה ולחינוך רק כדי לפתור את הבעיה הזאת. זה מראה כמה הבעיה אקוטית. ולכן, אדוני היו"ר, אני גם קיבלתי פניות, כמו חברים אחרים, מארגוני זכויות אדם. זכויות אדם זה נושא חשוב עד שזה מגיע לביטחון מדינת ישראל. הרבה פעמים אנחנו מאזנים בין הדברים. צר לנו שאנחנו לא יכולים לפתור זאת וגם מדינות חזקות מאתנו, גם ארה"ב ומדינות אחרות, לפעמים נאלצות להגיד "לא" גם לאנשים שמגיעים ממצוקה, כמה שהיא לא תהיה קשה. המצוקה והעתיד של ילדינו ושל המדינה שלנו קודמים לרצון שלנו לחיות באווירה נעימה ולהיות נחמדים לאנשים במצוקה, ואני זוכר זאת כי לפני שבוע הייתי באושוויץ. אנחנו מדינה ועם שעבר את השואה. אני לא משתמש בזה לדברים אחרים ולא צריך להשתמש בזה גם בענין הזה. כולנו זוכרים את זה, לכולנו יש את הרגישות ושאני מסתובב, ותאמין לי שאנחנו באים גם מחוץ לבנין הזה, אני פוגש אנשים שהגיעו מאפריקה ואני תמיד שמח לעזור גם באופן פרטי בכל מיני דברים שלא אעלה פה, וזה לא המצב לעזור באופן גלובאלי כללי של מדינת ישראל וליצור לנו בעיה עתידית, כשאחרי זה נצטרך להיות באמת אכזרים.

תודה רבה. עורך דין אדווין פרידמן, נציג לשכת עורכי הדין, בבקשה.

אנחנו סבורים שכדי לשמור על הדמוקרטיה, אסור לפגוע בשלטון החוק. יש דברים שבהצעת החוק פוגעים בשלטון החוק.

הצעת חוק שפוגעת בשלטון החוק? את זה לא הבנתי.

אני אסביר: שלטון החוק, שמבוסס על שיטה דמוקרטית, לא יכול לחוקק חוק שפוגע בבסיס שלו, והוא פוגע בבסיס שלו במספר דברים.

לפי הפרשנות שלך...

לפי הדיון שקיימנו בפורום החוקתי בלשכת עורכי הדין. גם עורך דין מייק בלס היה שם ושוחחנו על זה, ואין לי שום ספק שהדברים שנאמרו פה, בוועדה, על ידי מייק הם דברים כנים אבל כפי שנאמר, לא מספיקה הצהרת כוונות טובות, הדברים חייבים להיות ברורים וכתובים ואני אפרט מספר דברים שאנחנו מצאנו אותם כבעייתיים:

נאמר בחוק כי יש אפשרות להעביר מסתננים למסלול של חוק הכניסה לישראל אבל לא כתוב מתי המסלול הזה יפתח למסתנן, איך קובעים את המועדים להעברה, מי קובע, מה הנסיבות, איך יעבירו אותם וכדומה. יש כאן שאלות בלי מענה. יש אפשרות שכדי לשמור על המדינה אנחנו ננצל את המעמד החלש של האנשים, וזו הפגיעה בשלטון החוק.

חזקת הידיעה. כתוב כאן, בסעיף 9 לנספח, 9(2) לדוגמה: רואים נאשם לפי סעיף 7 כאילו ידע באדם שסחר עמו שהוא מסתנן ושהוא שוהה בישראל שלא כדין. כלומר, אנחנו הופכים את חזקת הידיעה - -

זה החוק הקיים היום וזה יבוטל.

יפה, אבל החוק הקיים, שאתה מתייחס אליו משנת 54 ואתה מנסה לשפר אותו, יש התקדמות גם במדינת ישראל מאז שנת 54 על זכויות אדם וההתחייבויות שלנו למען פליטים. לכן, לא הייתי מצטט חוק מ-54 כדי להוכיח שאנחנו שומרים יותר על הזכויות, כי אני לא חושב שדברים שהיו מקובלים אז מקובלים גם היום לפי ההתחייבויות שלנו גם על פי חוקי יסוד וגם על פי אמנות שאנחנו חתומים עליהן.

איפה אתה גר?

בתל אביב.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. עמיתיי חברי הכנסת, יש הרבה מאוד מה לומר על החוק הזה. רבי הגיעו לפה כדי לדבר ואני אדבר בקיצור. אני בוודאי בדיונים נוספים ארחיב ואומר. דבר אחד טוב כבר קרה בדיון הזה, החוק הפסיק להיות חוק יתום. מי שהציג אותו בזמנו בפני הכנסת, סגן השר מתן וילנאי, שלא בצדק הוכתר כאבי החוק הזה ומאז הוא מנסה להתנער מהתדמית הזאת ואומר שהוא לא אחראי לחוק הזה. אני שמח שמייק בלס הגיע לכאן היום כדי לייצג את הממשלה ולקחת בעלות על החוק הזה, שלא היה לי ברור עד היום מי עובד מאחוריו.

עמיתיי חברי הכנסת - -

חבר הכנסת חנין, להעמיד דברים על דיוקם: מי שמציג את החוק במליאה זה נציג הממשלה, ובמקרה הזה זה סגן השר וילנאי. אם סגן השר היה מבקש, היינו נותנים לו.

הוא לא ביקש ולא רצה.

דב, למה אתה משחרר אותו כל כך בקלות מאחריות?

לא שחררנו אותו והוא יבוא לפה אם צריך. מה אתם דואגים, רבותי.

ג'ומס, כי וילנאי שייך למפלגת העבודה, לשמאל הישראלי. מה אתה רוצה?

אדוני היושב ראש, אמר כאן ובצדק המשנה ליועמ"ש עורך הדין בלס, שבמדינת ישראל היום קיימת חקיקה דרסטית נגד מסתננים, חקיקה מ-1954, שנועדה נגד מסתננים פלסטינים. השאלה הגדולה היא למה צריך היום להביא לכנסת, בשנת 2008 הביאו וב-2010 אנחנו דנים, חקיקה שהיא עוד יותר דרסטית. למה? החקיקה הזאת היא חסרת תקדים. עמיתיי חברי הכנסת, אתן לכם כמה דוגמאות ועל כולן נוכל לדבר, וכולם יסבירו לנו שאין הכוונה ולא התכוונו אבל מה לעשות? כמו עורך הדין בלס גם אני למדתי בפקולטה למשפטים, למדתי לכבד את לשונו של החוק, ואם מתכוונים למשהו אחר - שייקחו את החוק הזה מאתנו ויביאו לנו חוק אחר שיבטא את הכוונות האמיתיות. בחוק הזה, מי שמוברח מחצי האי סיני על ידי בדואים, דינו 20 שנות מאסר. זה כמו מי שעושה עבירה חמורה של אונס. שאלה: אנחנו צריכים את זה? אנחנו רוצים את זה? בחוק הזה, עמיתיי חברי הכנסת, בניגוד לכל החקיקה הפלילית במדינת ישראל, מי שמסייע דינו כדין העבריין העיקרי, לא מחצית מעונשו של העבריין העיקרי, כמו בכל החקיקה הפלילית אלא פה המסייע, מלא עונשו של העבריין העיקרי. אם זה אותו פליט מאפריקה שהוברח מסיני ודינו 20 שנה, דינו של המסייע 20 שנה. אתה יודע לקרוא חוקים, עורך הדין בלס? באמת.

איפה זה כתוב? אם הוא מזוין בנשק כן, 20 שנה אבל לא אם הוא לא מזוין בנשק. מסתנן דינו 5 שנים.

תודה רבה.

אדוני נתן 5 דקות ולא דיברתי אפילו דקה.

מדובר באדם שנושא נשק וזה משהו אחר לגמרי - -

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר את הדברים העיקריים ואעשה את זה מאוד בקיצור: לפי הצעת החוק הזאת, בסעיף 11 של הצעת החוק הזאת קציני צה"ל מוסמכים לגרש באופן מיידי פליטים שמגיעים לארץ.

לא פליטים, מסתננים. פליטים לא.

אין אפשרות לברר את המעמד שלהם, כי מי יברר את המעמד שלהם, אותו חייל שנמצא בגבול?

כן.

לא, הוא לא יכול לברר, אין לו כלים לברר את המעמד הזה. אדוני היושב ראש, לפי החוק הזה, מסתנן שמגיע ממדינה שבה מתנהלת פעילות עוינת לישראל כמו סודאן, כמו חבל דארפור, אי אפשר לשחרר אותו. לפי סעיף 15 של החוק, כיוון שבמדינה שלו מתנהלת פעילות עוינת לישראל, אי אפשר לשחרר אותו, הוא יהיה במעצר עד תום ההליכים. עמיתיי חברי הכנסת, כל ההסדרים האלה הם מרחיקי לכת ולא מתאימים למדינה נאורה ודמוקרטית, ובודאי לא מתאימים למדינה שהוקמה על ידי פליטים ולמען פליטים. אני מתבייש שמובאת לכנסת ישראל הצעת חוק כזאת. אני רוצה לומר בתשובה לטיעון הביטחוני, שעד כה עוד לא הביאו לנו מקרה אחד של פליט מדארפור או מאריתריאה, שחשוד בעבירות ביטחונית. תביאו לנו, אז נראה אם יש באמת טענות ביטחוניות, אז נדון בהן. אבל אין טענות כאלה. תפסיקו להפחיד את הציבור ותתחילו להתייחס ברצינות לעובדה שהמדינה הזאת הוקמה כמדינה דמוקרטית, כך היא רוצה להיות.

וגם מדינה יהודית.

"יהודית" זה לא כולל את המוסר היהודי? זה לא כולל את "ואהבת את הגר הגר בשעריך"? מה את מביאה מהיהדות? מה למדת מהיהדות? זו ההוראה שהכי רווחת ביהדות, "ואהבת את הגר הגר בשעריך".

לכן עושים הבדל בין "פליט, ל"מסתנן".

אל תיתן לכמה שיותר לבוא בשעריך.

"מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים".

הפליטים האלה הם אכזריים? מה אתם לומדים מהיהדות?

- - -

זה לא יאומן.

אדוני היו"ר, ראשי הערים הוזמנו לכאן?

הוזמנו ולא הגיעו. יש פה נציג של ערד ונשמע אותו.

למען הפרוטוקול, כיוון ששאלו אותי, אני לא רוצה להישאר ללא תשובה.

אני מרשה לך להישאר בלי תשובה.

את מרשה לי ואני לא מרשה לעצמי. עורך הדין בלס, לפי סעיף 4 ב' רבתי (1): מי שמסתנן כאשר הוא מלווה עם אדם המזוין בנשק, כאשר נשק כולל סכין, והבדואים שמבריחים מסיני למרבית הצער מצוידים בסכינים וגם עם נשק, מי שמבריחים אותו צפוי ל-20 שנות מאסר וגם מי שמסייע לו ל-20 שנות מאסר. זה כתוב בחוק שלכם.

חבר הכנסת אורון, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אדבר מאוד בקיצור. אני לא רוצה להתייחס לפרטים העולים בחוק. מעל הדיון הזה ישנה השאלה האם קיימת אבחנה אמיתית בין פליט ובין מסתנן. אני מקצר כי אני חייב לרוץ לוועדה אחרת, שם עומדים למנות ועדת חקירה שתחקור אותי עד כמה אני ציוני וכולי בועדת החוקה.

אדוני מייק בלס, סגן היועמ"ש, יש מבחן מאוד פשוט. אני עם חברים אחרים הגשנו לוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שהכנסת תאשר את אמנת הפליט. אמנה שהיא חתומה עליה, היא היתה אחת המדינות הראשונות שהיו שותפות לחיבורה, תהפוך אותו לחלק מספר החוקים הישראלי, ותיתן לכל המתחייב ממנה כלפי הפליט את אותו מעמד כפי שאתם טוענים שקיים ממילא. קיבלתי תשובה, אני יודע שאתה לא אחראי לזה, מוועדת שרים לחקיקה בלי הסברים והחליטו להגיד לי: לא. זה מה-14 בדצמבר. אני מציע הצעה מאוד פשוט ליו"ר ולכל אלה שאומרים שאין בעיה. בואו נצרף, ואני מציע את זה באופן רשמי לוועדה כהסתייגות, בואו נצרף את החוק הזה, שהופך ללשון חוק את אמנת הפליט ומחייב את מדינת ישראל לקיים אותה בחוק ולהקציב לה משאבים, בואו נהפוך אותו קודם כל חוק הזה, ואח"כ נדון בפרטים שדב העלה ואחרים העלו, האם צריך 20 שנה? מספיקות 10 שנים, האם סכין זה כמו קלצ'ניקוב. אבל אז יהיה המבחן המאוד ברור, מייק ידידי. הכנסת קיבלה את אמנת הפליט כחלק מספר החוקים. היא קיבלה על עצמה את המחויבות המוסרית, ההיסטורית, שכל אחד יבוא עם זה לאן שהוא רוצה לגבי מי שהוא פליט. יהיה ברור לכולם פה שאנחנו כן עושים אבחנה בין פליטים ובין אחרים, גם כשמדובר בדמוגרפיה וגם כשמדובר בדברים אחרים. זאת הדרך שלנו כמחוקקים. נעשה את הפעולה הזאת. הצעת החוק מונחת כאן ויש לה דברי הסבר מפורטים. אגיש אותה ליו"ר כחלק מהדיון ואז לפחות דבר אחד יהיה ברור, שבתוך החוק הזה תהיה אבחנה ברורה בין פליט ובין מסתנן.

אז תתמוך בחוק?

רק שנייה. ואז יש מקום להתחיל לדבר האם החמרות רבות שמופיעות פה, האם נושאים רבים שמופיעים פה צריכים להיות כפי שהם או באופן אחר. אתה יודע מה? בוא נקבל החלטה משותפת שמעבירים את אמנת הפליט כחלק מספר החוקים, ואז נדון באופן עניני האם צריך לשפר את החוק מ-54, האם יש פה דברים מיותרים, האם יש פה דברים חמורים מדי או לא.

ואז, אחרי שיקבלו את זה, הכל יהיה מיותר.

חבר הכנסת אדרי, הרי אני יודע שאנחנו מחוקקים ובסוף יש כמה מבחנים מאוד פשוטים, מה אתה מוכן לחוקק ומה אתה דוחה. מי שלא מוכן לחוקק בחוק את אמנת הפליט שהמדינה שלנו חתומה עליה, אחת הראשונות - -

מה הסיבה שלא עושים את זה?

יש להם הצעה אלטרנטיבית לאמנת הפליט.

- - -

רבותי, אני לא רוצה כרגע להיכנס לאבחנה בין "פליט" ל"מסתנן" אבל נושא שבהחלט ניקח לתשומת ליבנו בדיוני הוועדה ונדון בנושא הזה. נמצא את הדרך להבחין בין "פליט" ל"מסתנן". תודה.

ג'ומס, חבילה אחת, נלך על זה?

לא חבילה סגורה. נלך על זה ונמשיך לדון הלאה.

תודה אדוני היושב ראש. אני לא נמצא כאן מטעם קצין רפואה ראשי ולא מטעם אף אחד זולת אני. אני בא לדבר כאן כמי שהיה פליט בזמן מלחמת העולם השנייה ומי ששרד את הימים האלה בעזרתם של אנשים טובים שניקרו לי בדרך, אני כואב את החוק הזה ואני מתבייש ואני מבויש. אתם חברי הכנסת שלי. הבית הזה הוא הבית שלי וגם אני רוצה, חברת הכנסת רגב, מדינה יהודית.

כנראה שלא.

ובכן, המדינה היהודית צריכה קודם כל להיות מבוססת על מוסר ועל מוסר יהודי.

על רוב יהודי.

קודם כל על מוסר יהודי. להיות "עם בחירה" זאת לא רק זכות, זאת גם חובה. על כן, עלינו לנסות ולעזור לאחרים כפי שתבענו ולא נענינו, שיעזרו לנו.

לכולם? בלי להבחין בין פליט ללא פליט?

אני אינני עורך דין - -

בינתיים אתה רוצה לאשר את המציאות הזאת.

אין מציאות כזאת.

אני מאוד מעריך את דבריו של עורך דין בלס ואני מאמין בכנות כוונותיו אלא שכוונות מובילות לגיהינום, גם כשהן טובות. הדברים צריכים להיות ברורים ומפורטים גם לאנשים כמוני, פשוטים, ולא להסתמך על רצון טוב של מר בלס או אחרים מפני שאמר היו"ר שעלינו להסתכל 50 שנה קדימה ויותר, כך אני מקווה.

אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת כץ, בבקשה.

כבוד היושב ראש, חבריי חברי הכנסת ועמיתים, אני רוצה לומר איזו מדינה מתוקה יש לנו, שמשום מה, ואני רוצה להגיד לחברי חבר הכנסת צרצור, אנחנו לא רואים את הפליטים מחוף השנהב או מאריתריאה או אלה שגרים במצרים לפי דיווחי הצבא. אני, כיו"ר הוועדה לבעיית העובדים הזרים היינו בגבול ודיווח לנו הרמ"ט, שהרבה רוצים להגר במדינת ישראל וכבר חיים במצרים 10 ו-12 והם לא פליטים, הם פשוט מחפשים להגיע לישראל. אז איזו מדינה טובה יש לנו, אילן, שמשום מה רוצים להגיע אלינו ולא לסוריה ולא לירדן ולא לעיראק ולא לאיראן ולא לאפגניסטן. לפעמים, כשאנחנו שואלים את עצמנו, חבר הכנסת צרצור, אפשר לחשוב שאנחנו המדינה הכי גרועה בעולם. אבל אם היא כל כך גרועה, למה כולם רוצים להגיע דווקא אליה?

כולם רוצים להגיע לפה. אני רוצה לדבר על מציאות קיימת. החוק הזה, כמו שהיועמ"ש אמר, הוא חידוש של חוק קיים. אנחנו מדברים על מציאות קיימת. היום יש לנו באילת את תחושות הפחד וסערת הנפש של תושבי אילת, הם אחינו בני ישראל. או של תושבי ערד, שכל מקומות העבודה בים המלח נתפסו על ידי אנשים בדואים ישראלים, ואחינו בני ישראל, יהודים שהיגרו מרוסיה לישראל, פיטרו אותם בגלל עובדים שהתקבלו שלא כחוק. לכן אמרתי שמי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים.

אני רוצה לקבוע שצה"ל החשוב שלנו מקובל על כולנו. וכשעומד הרמ"ט ומפקד האוגדה של צה"ל, כמו במה שהיה בעופרת יצוקה, ואנחנו אוהבים את צה"ל ויש לנו אמון בקציניו וברמטכ"ל ובמפקדיו. אנחנו היינו שם והיה גם חבר הכנסת כרמל שאמה וניצן הורוביץ ואחרים, ואני בטוח שהוא לא אמר סתם דברים. הוא אמר: יש מיליון מחפשי עבודה, מהגרי עבודה שהם לא מדארפור, הם לא פליטים, הם חיים במצרים כך וכך שנים והם רוצים להגיע לארץ הנחשקת, לארץ ישראל. במערכת פה, בישראל, יושבים גופים משומנים עם אי מיילים, עם מערכות מחשוב ואס.אם.אס, ומעבירים להם אתם מגיעים לשם ולפה ומגיעים עם פתק לערד ולתל אביב. ולכן, בחצר האחורית של תל אביב נמצאים 45 אלף עובדים זרים. ערד ואילת מתמלאות. רחמנא לצלן, מה אנחנו מתפלאים? מה, אנחנו כל כך רוצים להסיר את עינינו מלראות את המציאות?

אם אנחנו לא נעמיד גבול וחוק ומשפט כדי שמדינת ישראל תהיה מדינה ככל העמים, שלא כל אחד יחדור אליה וכמו שצה"ל אומר, המיליון עד שניים שעומדים ומחכים, יכול להיות שנהפוך למדינת אריתריאה ובטוב ליבנו אולי נעבור לגור באריתריאה.

תודה רבה. נציג צה"ל, רב סרן אלון הראל.

אדוני, יש חברי כנסת של הוועדה שרוצים לדבר.

תאמין לי שאני לוקח את זה לתשומת לבי. הבנתי את ההערה.

אני אתייחס בקצרה למה שאמר כאן איש המילואים אבי ריבקין. משנת 2007, כשבאותה תקופה באמת התגברה תופעת ההסתננות שלא כחוק לתוך שטח ישראל, גם הצבא עבר תהליכים. אומר אבי ריבקין שהוא לא יכול להחליט אם להחזיר מסתנן למצרים, אני חייב לספר לכם על כך שבתקופה האחרונה בכלל, כל השנתיים האחרונות אנחנו מבצעים הסמכות לחיילים שיבצעו את התשאולים על פי נוסח מוסכם שהוצג לבית המשפט העליון ונראה ראוי. אותם חיילים מבצעים את התשאולים ושואלים את המסתנן, את אותו אחד שנתפס, מה היתה הסיבה שבגללה הגיע. איזו שאלה יכולה להיות יותר טובה מזו? התשובות שמתקבלות ברוב המקרים הן: באתי לחפש עבודה. מעטות מאוד התשובות שאומרות: אני מבקש מקלט. אני, אישית, כל התקופה האחרונה לא ראיתי את זה בכלל. אני עובר על הדברים והם נבדקו גם על ידי איש בקרה קצין בכיר שביצע ביקורת בענין הזה - -

אז מדוע מדינת ישראל הרשמית מודה ש-90% מהם בעצם פליטים?

היא לא אומרת שהם פליטים.

כלפי מוסדות האו"ם זה מה שהיא אומרת.

- - גם ההחלטה אם לבצע החזרה, ואני לא מדבר כאן על החזרה חמה. ההחזרה עצמה, גם כשהיא נעשתה בכל שנת 2009, היתה במספרים זעומים כך שהיעד של צה"ל לא קלה על ההדק.

מתי אתם מחזירים? אחרי שהוא חדר, הסתנן לארץ ובדקתם אותו, שאלתם, ואז הגעתם למסקנה שצריך להחזיר אותו או שהיה לו איזה שהוא שימוע?

אנחנו לא מחפשים את המסקנה אם אפשר להחזיר אותו או לא. מילת המפתח היא האם יש אפילו ספק הקל שבקלים שהוא חשוף לסכנה במצרים. וזאת, כמובן, רק אם יש קשר ישיר עם גורם מצרי בגזרה שנמצא בקשר עם המפקדים הבכירים, ומוכן לקבל אותם לידיו. לא סתם. לכן, ידו של צה"ל אינה קלה על ההדק בענין הזה, ובגלל זה המספרים מעידים על כך, והצגנו את המספרים בבג"ץ, לא מזמן. גם אם מחליטים להחזיר מסתנן למצרים, זה מתקבל בדרג בכיר ביותר. זה לא חייל ולא מג"ד. צריך לא לשכוח שאם הם לא מוחזרים, והם לא מוחזרים, רובם הגדול לא מוחזר - -

למה?

- - תוך 24 שעות הם מתוחקרים באופן יסודי ומקיף על ידי אנשי משרד הפנים. לא מסתמכים על תשאול הצבא כדי להמשיך את התהליך והעברתם לחוק כניסה לישראל אלא הם מתושאלים באופן מקיף ביותר. לכן, מאז 2007 עברנו כמה תהליכים. התמונה שהוצגה כאן אולי היתה נכונה ל-2007 והיא לא נכונה להיום. תודה.

נציג היישוב ערד מקסים אוקנין, בבקשה.

ראשית, תודה רבה ליושב ראש. כנציג תושבי ערד, אני יכול להגיד לכם שערד עד לפני מספר חודשים היתה בסכנה קיומית, עד לפני ביטול תקנה של גדרה-חדרה היו למעלה מ-5% מתושבי ערד מסתננים מבקשי עבודה. הקמנו מטה מאבק בערד לטיפול בענין, כדי לפתור את הבעיה. התאגדו כל הנציגים הפוליטיים בעיר, בדקנו את הענין וגילינו שישנה בעיה מאוד קשה. קיבלנו נתונים ממשטרת ערד וממשטרת ישראל שישנה עליה דרמטית בכל הנושא של פשיעה, בנושא של ונדליזם ושוטטות בעיר ללא מעש. חייבת להיות פה אבחנה מדויקת וברורה בין פליטים שהינם כאחוזים בודדים, כ-5%, לדורשי עבודה ומשפרי איכות חיים, ויעידו על כך כל מי שהיה בגבול וכל מי שבדק את הנתונים. אחוזים מאוד גבוהים של מסתננים ודורשי עבודה.

לערד היתה ועדין יש בעיה מאוד חמורה. לפני ביטול גדרה-חדרה ערד היתה בבעיה קיומית. שוב, יש שיתוף פעולה מאוד מסוכן עם המיסיון בערד. ישנה בעיה של אלימות כלפי נשים וילדים, ואנחנו אומרים דבר פשוט: ערד לא רוצה להצטייר כעיר לא קולטת, לא מחבקת. הבית הזה ומדינת ישראל חייבת לקבל החלטה בנושא הפליטים, ואם יש החלטה כזאת צריכה להיות חלוקה שוויונית של הנטל, שיחולקו בכל הארץ. חשוב להדגיש שכל מי שמגיע מגבול מצרים, אם הוא לא מגיע לבאר שבע הוא מגיע לערד, וערד מקבלת את הבעיה. אנחנו מזמינים את כל הוועדה לבוא לערד, שהדיון לא יהיה דיון אקדמי אלא שתראו, תחוו, תשאלו את התושבים, ותראו שהבעיה מרכזית.

תודה אדוני. אני כבר הודעתי וביקשתי מצוות הוועדה שנקיים סיור בערד, באר שבע ואילת כדי ללמוד את הנושא מקרוב.

כבוד היו"ר, חבריי חברי הכנסת והאורחים, שמענו את הנציג של ערד והבעיה הזאת קיימת גם באילת. אני לא יכולה לקרוא להם פליטים כי באמת נעשתה פה אבחנה. אני מדברת על מסתננים לצורך העלאת איכות החיים שלהם, לצורך חיפוש עבודה. כמובן שזה מביא לעליה בפשיעה ולבעיות בעיר, ושוב אנחנו מגיעים לערים בפריפריה, מירי, כמו שאת יודעת, ושוב אלה ערים של קשי יום, כשיש עליהם עוד נטל אחד של אוכלוסיית קשת יום זה עוד יותר מכביד על ניהול הערים. פה אני רוצה להגיד לכם שיש לי הצעה. מכיוון שאנחנו חושבים שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון אבל יש עוד הרבה דמוקרטיות מסביבנו ואיכות החיים שם יותר טובה, אני מציעה לפתוח קו אוויר למשל לבלגיה, לשבדיה. להעמיס את המסתננים האלה שמחפשים איכות חיים על המטוס, ונראה איך מדינות באירופה, שכל כך מדברות על הדמוקרטיה ואהבת אחים, איך הם יקבלו כמות כזאת של מסתננים ומה הם יעשו אתם.

הם מקבלים הרבה יותר מאיתנו.

יש להם חוקי הגירה ברורים מאוד.

- - למה את הולכת לשבדיה?

אני בטוחה שלא ברעננה, ולא ברמת השרון, ולא בהוד השרון ולא בכפר סבא, לא יקלטו אותם.

- - -

סליחה, הצמיחה הנמוכה ביותר היא שם ואנחנו מדינת היהודים. העלות של ביטוח בריאות, ביטוח לאומי כל גבוה - -

אני מציעה להעביר אותם למדינות אחרות. תודה.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי, קל מאוד לשבת פה ולהיות יפה נפש. כל מי שיפה נפש פה מקבל מחיאות כפיים. אבל המציאות אומרת אחרת. אדוני היושב ראש, אני רוצה לפתוח ולומר שאני מברך על ההחלטה להקים גדר לכל אורך הגבול הזה. אני חושב שבמדינת ישראל יש ביקורת גבולות. מי שרוצה להיכנס למדינת ישראל, שיכנס כמו בכל מדינה מסודרת, דרך ביקורת הגבולות שלה. ביקורת הגבולות תקבע שמי שבאמת בא כפליט, שהחרב מונחת על צווארו, יכול להיכנס כפליט עד שימצאו לו מקום באחת הארצות שהוא רוצה להיות בה. בקשר לשבדיה ושוויץ ולכל המקומות האלה, אם הם יפי נפש, אני מקבל את העצה שלך לפתוח קו אווירי על חשבוננו. זה הרבה יותר זול.

אדוני היושב ראש, הייתי באילת ובערד ולא ראיתי את החבר הנכבד הזה אלא את ראש העיר שלו. המצוקות נוראיות. אם היית שומע את ראש עיריית אילת, חלק גדול מהאנשים פה היו מדברים אחרת. אם היית שומע את ראש עיריית ערד, חלק מהנכבדים פה היו מדברים אחרת. אם היית שומע את מפקד החטיבה, גם היו מדברים אחרת. זה לא בדיוק כצעקתה. זה לא הפליטים שבאים רק כשחרב על צווארם. יש מעבירי חשיש והרואין, ויש חוצים גבול על מנת לרגל במדינת ישראל, ויש חוצי גבול על מנת לעשות פיגועים במדינת ישראל. מדינת ישראל חייבת לשמור על הגבולות שלה כמו כל מדינה דמוקרטית שרוצה לחיות, ולחיות כמו שצריך. אני לא מדבר על פליט כזה או אחר, שאם צריך לתחקר אותו, ואמר פה מי ששירת במילואים שם. אני רוצה להזכיר לך שאנחנו גם היינו במילואים במקומות אחרים, ושירתנו גם בצבא וגם במקומות אחרים. הוא אמר: כן נותנים לו הוראות, לא נותנים לו הוראות. פה נאמר על ידי הרב סרן שההוראות מדויקות, ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיעזר בכם. לא בך וגם לא ברב סרן. אנחנו צריכים לעשות גבול מסודר, וכל מי שרוצה להיכנס למדינת ישראל, שייכנס דרך מעבר הגבול. תודה.

אני נציג נציבות האו"ם לפליטים. בראש המשרד עומד עכשיו שגריר, וויליאם טול, והוא ידבר.

מאיזו מדינה הוא?

מארצות הברית.

וויליאם טול, בבקשה אדוני.

(תרגון מאנגלית)

תודה, אדוני היושב ראש. על ישראל לאמץ חקיקה בנושא פליטים. הדאגה העיקרית שלנו היא שהצעת החוק שנדונה היום היא לא מספיק בהירה. פליטים ומחפשי מקלט צריכים להיות פטורים מהוראות החוק. מה שישראל רואה היום בגבולה הדרומי דומה מאוד למה שמדינות אירופאיות רבות חוות, עם זרם מהגרים מגוון: מהגרי עבודה, מחפשי מקלט וכמו כן, במקרה של ישראל, אנשים שמחפשים ביטחון. חשוב מאוד שלישראל יהיה מכניזם לטפל בכל קבוצה בצורה המתאימה.

אפילו HR כבר נפגשו בצורה רשמית עם הממשלה כדי לדון בהצעה שלנו, במיוחד עם משרד פרקליט המדינה. אמרנו להם שהדאגה העיקרית שלנו שחלקים בחוק יכולים להתפרש כלא עולים בקנה אחד עם ההתחייבויות של ישראל מהוועידה לפליטים משנת 1951, שכפי שהוזכר על-ידי דוברים רבים היום, ישראל הייתה מהמובילים הראשיים בניסוח אמנת הפליטים הזאת אחרי מלחמת השניה.

מה שדנו, במיוחד עם משרד פרקליט המדינה, זה טקסט שכלול בהצעת החוק, שיצהיר במפורש שמחפשי מקלט פטורים מהוראות החוק.

אדוני היושב ראש, אנחנו בארצות הברית מכבדים את זכותה של כל מדינה לשלוט בגבולותיה ולשלוט במי שנכנס בגבולותיה. אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר שלישראל יש רקורד טוב בנושא הפליטים, בנושא כיבוד עקרונות האמנה.

יש לי עוד דברים לומר, אני היושב ראש, אבל אני יודע שזמני קצר. אני רוצה להודות לך על שנתת לי הזדמנות לדבר. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת גילאון, בבקשה.

האמת, אני לא משפטן ואני לא רוצה להתייחס לצד המשפטי. אני חושב שחבר הכנסת דב חנין סיכם את דעתי המשפטית עד כמה החוק הזה מיותר בשלב זה, ואני מאמץ את אותה גישה של חבר הכנסת חיים אורון, בהחלט לקחת את אמנת הפליטים ולהפוך אותה לחוק של מדינת ישראל. אני אומר שאני באמת מעבר לנבוך, ואני די מזועזע מכל מיני אמירות שבזיכרון הקולקטיבי הלאומי שלי, נשמעות לי אסוציאציות כל כך גרועות על האנשים שלוקחים לנו את העבודה, ועל האנשים האלה שמפיצים מחלות, ועל האנשים האלה שמתרכזים בערד ובאילת, כאילו שהם בחרו את הערים הללו, להתיישב בהן.

לא, הם אמרו שאין להם בעיה, הם יגיעו גם לצפון תל אביב כדי שתהיה חלוקה שוויונית.

כשאנשים מדברים מתוך פחד ליבם, שנשען על גיבוב של עובדות שאינן נכונות.

אילן, אנשים מערד אמרו שאין להם בעיה עם הפליטים האלה. אני רק מעיר לך הערה כדי שהדברים יובנו. זה לא פייר לעשות את זה לאנשי ערד.

אני רוצה להגיד לך שאם היהדות, שאני חושב שהדבר המרכזי בה זה מצפון, אין לה את הדבר הזה, אין זכות קיום למדינת ישראל בכלל כי אנשים נשענים על פחדים שגורמים להם להיות גזעניים ומפלים. כל העובדות האלה אינן נכונות, לא מספר האנשים שנכנסים לכאן.

זה הרבה יותר.

שאלת אתה האם צריך לתת לכל אחד שדורך מעבר לגבול לתת לו להיכנס? אני אומר שכן. קודם כל לתת לו להיכנס ולראות מפני איזו סכנה הוא מגיע, ואז לברר את הדברים. אני לא חושב שאפשר לפתוח את זה. כן, אני יפה נפש אבל יש גם חולצת אקסטרה-לארג' ותאמינו לי, אני יודע לומר את דבריי לא בצורה לפלפית. האם מישהו מפחד מהעובדים הזרים? מדוע? במדינת ישראל יש רישוי ל-120,000 עובדים זרים אלא מה? הם מאורגנים דרך חברות כוח אדם שצריכות לקחת את הקופון הענק שלהן. אז בואו נפתור את הבעיה אחרת. מי שיש לו רקע ביטחוני, זה לבדיקה. הבעיה המרכזית היא למי שיש לו סכנה ביטחונית, ואת זה צריך לזהות מלכתחילה ושם לפתור את הבעיה, במקום. מי שיש לו רקע ביטחוני זה נתון לבירור, בוודאי לא החזרה חמה, כי אנשים מוחזרים למצרים ומשם לסודאן, ילדים והורים. מי שאמר לשלוח לבלגיה, פניה, את יודעת כמה מדינת ישראל נתנה מעמד של פליט מאז קיומה ועד היום לעומת יון או כל מדינה אחרת? את קראת את הנתונים האלה? מדינת ישראל הפליטה, שבכל מקום גירשו אותה אחרי מלחמת העולם השנייה היא הכי קמצנית מבחינת מתן זכות - -

היא הכי קטנה.

כולכם, רחמנא לצלן, לא רק מפחדים שחס וחלילה לא תיוותרו כאן אלא שהכושים האלה יבואו לפה. גם זה פחד שיש לכם כאן. אז אני מודיע לכם - -

אולי זה הפחד שלך.

אני לא מפחד לא להתרבות.

כל אחד שידבר על הפחד שלו...

אני רוצה לגעת בנקודה הזאת. קודם כל, זאת מדינת היהודים ולא מדינה יהודית, כדי לתקן אותך. לא תהיה לה זכות להיות מדינה יהודית במובן הזה, ואת זה כדאי לדעת. לכן, החוק הזה מיותר ולא צריך אותו, ואני מאמץ את ההצעות של חבריי הקודמים. היו עוד הרבה דברים אבל לא אגיד עכשיו.

כבוד היושב ראש, אני חושבת שטוב עושה מדינת ישראל שסוף סוף לוקחת אחריות על מה שהיא צריכה. מקימה גדר מצד אחד ומחוקקת חוק. עד עכשיו היחידים שהיו בפרונט זה צה"ל. אני זוכרת כדוברת צה"ל את אותן שאילתות ואת אותן אמירות מול המפקדים בפיקוד דרום, שהם לא יודעים מה לעשות עם אותם אנשים כי המדינה לא החליטה. זה בין משרד הפנים וצה"ל וחוזר חלילה, כך אנחנו נראים ואנחנו מתבזים יותר כשזה קורה. סיירתי בערד ובאילת וראיתי את אותם מסתננים ולא פליטים בענין הזה, ומה קורה לחצר האחורית של מדינת ישראל, וכל אותם יפי נפש שמדברים על קליטה נכונה של פליטים, אני רוצה שהם יהיו גם בכפר-שמריהו וגם בקיסריה, ואני בעד קליטת פליטים במדינת ישראל. אני חושבת שהחוק הזה צריך לעשות את ההבדל הברור בין מסתננים לפליטים.

הצבעת עלי כי אני מכפר-שמריהו?

אני בוודאי שלא משם.

היא לא התכוונה אליך, היא יודעת שאתה לא גר שם.

למסתננים אין מקום במדינת ישראל, זו מדינה יהודית. זו לא זכותנו, זו חובתנו לשמור על מדינה יהודית. לכן, אני חושבת, כבוד היושב ראש, זה דיון ראשון, ואנחנו צריכים למצוא את ההבדל ולעשות את האבחנה הברורה בין מסתנן לפליט, בוודאי בהיותנו יהודים. מסתננים לא, פליטים כן, וגם את הפליטים צריך לראות מי קולט, איך קולטים, איך כל המדינה מקבלת אותם ומטפלת בהם כראוי לפליטים. ואת אותם חיילים, אני חושבת שטוב עשה הנציג של הפצ"ר, שהציג פה דעה אחרת, ולך, אני מעריכה מאוד את המילואים שאתה עושה, ושאתה עושה מילואים, שזה בכלל חריג שעושים מילואים. טוב שאתה ממשיך לעשות מילואים ואני חושבת שנכון עושה הצבא שהוא מכשיר את אותם אנשי מילואים על מנת לבחון מי שיש לו היבט ביטחוני, לא נכון שיהיה פה, ואת כל האחרים להביא למשרד הפנים, שיעשה שם את הסינון הראשוני בין מסתנן לפליט. כך נכון שנפעל.

אני חושבת שזאת זכותנו וחובתנו לטפל בענין הזה, לחוקק את החוק עם ההבדל המאוד ברור בין מסתנן לפליט.

תודה רבה לחברה מירי רגב. רבותי, אני יודע שהדיון הזה מענין, חשוב, וצריך להמשיך אותו. זה היה רק דיון פתיחה. אני רוצה להתנצל בפני כל אותם חברים מכובדים שהגיעו היום מרחוק ומקרוב ולא קיבלו רשות דיבור. הרשימה שמורה אצלנו לדיון הבא. נמשיך על פי אותו הסדר ונאפשר לאותם אנשים שלא דיברו היום, שידברו בדיון הבא.

הוועדה מתכוונת לערוך ביקור בהשתתפות נציגי הממשלה ונציגי צה"ל הן בערד והן בבאר שבע, ואם הזמן יאפשר אולי גם באילת, על מנת לעמוד מקרוב על הבעיה.

דבר נוסף, אני רוצה לפנות לכל הגורמים, הארגונים, כל מי שמעוניין, ישנו אתר של ועדת הפנים ואפשר להפנות כל הצעה שנראית לכם ושאתם רוצים להביא אותה. אפשר לפנות למייל של ועדת הפנים, לפקסים של ועדת הפנים ונפתח גם נקודת קישור. כל מי שרוצה לפנות, יש לו זמן של שבועיים להפנות את הצעתו לאתר הזה. אנחנו נגבש איזה שהוא נייר עמדה בעקבות כל הפניות שלכם, ונקיים דיון בוועדה, דיון משולב על אותו נייר של כל הפניות, בשילוב עם הצעת החוק.

אני מודה לכולם.

- -

כבוד היושב ראש, תעדכנו מראש על הסיור, לא שבוע לפני.

בהחלט. לגבי הערתו של חבר הכנסת חיים אורון, אנחנו נצטרך לבחון את ההבדל בין "פליט" לבין "מסתנן" כי רוח הדברים כאן היתה שאכן הנושא הזה צריך להיבדק.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:05)