ועדת החוקה חוק ומשפט

5
28.12.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 129

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, י"א בטבת התש"ע (28 בדצמבר 2009), שעה 10:05

תקנות חובת המכרזים (הוראת שעה) (תיקון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר
אברהם מיכאלי

עו"ד חנן ארליך, משרד המשפטים, מח' ייעוץ וחקיקה

איל צדוק, משרד האוצר, מינהל הרכש, מנהל מינהל יישום הרפורמה

ליאור אגאי, משרד האוצר, מנהל מינהל הרכש הממשלתי

עו"ד ברוך לוברט, משרד האוצר, הלשכה המשפטית

עו"ד ירון גולן, משרד האוצר, הלשכה המשפטית

גבי שוחט, משרד האוצר, החשב הכללי, סגן בכיר

טובה פינקלשטיין, המשרד לקליטת העלייה, היועמ"ש

עו"ד עינת הלר, משרד הרווחה, הלשכה המשפטית

עו"ד סיגל קוגוט

עו"ד חלי גיא-אלדר

דוד רותם

אסתר מימון
תקנות חובת המכרזים (הוראת שעה) (תיקון), התש"ע-2009

הנושא הבא, רבותי, תקנות חובת המכרזים (הוראת שעה) (תיקון), התש"ע-2009. קיבלתי פנייה משר האוצר שבה הוא מבקש, שאנחנו נדחה את הוראת השעה לתקופה של חצי שנה נוספת. זה היה בעקבות פנייה של חברת הכנסת ליה שמטוב ושלי אל החשב הכללי בעניין הזה.


רבותי מהאוצר, שאלה לי אליכם. לפני חצי שנה, כשדנו בזה, אמרתי לכם: רבותי, חצי שנה לא תספיק. השאלה שלי אליכם היום היא אותה שאלה. האם לא נכון יותר שנאריך את התקנות האלה בשנה, כדי שבאותו זמן אפשר יהיה לגמור את החשיבה בחשב הכללי, את החשיבה באוצר, ושלא בכל חצי שנה תמיד הבטן תרעד לכולנו שאולי לא יספיקו ונצטרך לבקש הארכות? הייתי מציע שבמקום ט"ו בטבת התש"ע, 1 בינואר 2001, יבוא 1 בינואר 2011, ועל ידי כך נדע שיש לנו שנה. אם תרצו בשלב מוקדם יותר לבוא ולבטל את זה, תבואו ונבטל את זה, אבל פשוט חבל, כי אנחנו מבזבזים את הזמן שלכם ואת הזמן שלנו. אמרתי את זה כבר לפני חצי שנה, ידעתי גם אז שזה עשוי לקרות.

אדוני, לא נתנגד להצעה שלך.

אם כך אנחנו מאריכים את זה בשנה.

אנחנו חושבים שההארכה הזאת בעייתית. הסכמנו לחצי שנה בשיח הפנים ממשלתי, מתוך רצון לתת אפשרות לעשות את הבדיקות כמו שתיארת. אנחנו לא רואים מה יכול לקרות בשנה שלא יקרה בחצי שנה. אם בודקים, אז בודקים ומסיימים את הבדיקות. אם לא בודקים, גם לא יבדקו לא בתוך שנה ולא בתוך שנתיים.

תלוי בהיקף הבדיקה שעושים.

ב-25 באוקטובר 2009 התקיימה ישיבה שבה השתתפו נציגי משרד האוצר, הרווחה, השירותים החברתיים ומשרד הקליטה והסבירו את הקשיים בנושא הזה. "לאור האמור עורך אגף החשב הכללי חשיבה מחודשת, בפרט בשאלת העיתוי המתאים להחלטת השינויים בתקנות". אם אתה שואל אותי, נכון שיבטלו את התקנה הזאת. אני זוכר את הוויכוחים שהתנהלו בוועדה--

והלחצים שהופעלו לזרז.

והלחצים שהופעלו מכל הכיוונים בתקנה הזאת.

לחצים תמיד יש.

המשרדים עובדים עם עמותות שהשירותים שלהן ניתנים בסכומים נמוכים, לא תמיד יש מצ'ינג, וזה לא תמיד רבע מיליון או חצי מיליון וכן הלאה. צריך לעשות עבודה רצינית בעניין הזה.


אני חוזר על זה, כי אין חכם כבעל הניסיון. אמרתי לפני חצי שנה כשהביאו לי את התקנות האלה: חבר'ה לא יספיקו. לא יספיקו. זה לוקח זמן, צריך לבדוק באילו נושאים הם עוסקים, גם בשירותים קהילתיים, גם במשרד הקליטה ובכל המקומות האלה. תבדקו לעומק, תראו אם זה נכון. אני לא חושב שמשרד המשפטים צריך להתנגד לזה, כי הרי כל התקנות האלה הן תקנות של משרד האוצר. כל דיני חובת המכרזים.

מי ניהל את הדיונים פה? רק האוצר ניהל.

אני אספר לך סיפור יותר מעניין מזה. אתה מכיר את התקנות של משרד הביטחון? יש שם פטור לוועד למען החייל. היה בית משפט, קבעו שאי אפשר לתת לחברות בת, ועכשיו באים לתקן את התקנות רק לעניין הזה, גם חברות בת של הוועד למען החייל. אני יודע שמשרד האוצר נאנס בעניין הזה, אני לא יודע איך משרד המשפטים לא מצא בזה בעיה.

זה בעייתי הרבה יותר מהתקנה הזאת, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים פטור ממכרז, ומשרד המשפטים לא מצא בזה בעיה.

היה שיח פנים ממשלתי בנקודה הזאת. לא התלהבנו מהעניין, אבל נוכח הבקשה של האוצר- - -

מה זה "נוכח הבקשה"? זה הדבר הכי גרוע שיש, כי זה לא סתם תקנות עוקפות, זה אחרי שצד זכה במשפט וקבעו שצריך לבטל את המכרז.

לצאת להליך תחרותי.

בא בית המשפט העליון ואמר: רבותי, אתם לא חייבים לבטל את המכרז, אבל יש לכם גם שיטות אחרות. ישבו וחשבו מה זה השיטות האחרות? אמרו: בואו נתקן בשבילם את התקנות. זו חקיקה ספציפית אחרי פסק דין, זה הרבה יותר גרוע.

אני רוצה להבהיר לחברי במשרד המשפטים. צריך לזכור, שגם אנחנו סברנו שבמהלך חצי שנה נוכל לגבש עמדה. אנחנו יודעים בדיוק מה קרה עם התקציב, מתי אושר התקציב, וכל הפעילות החלה בשלב יותר מאוחר, כל ההתמודדות עם המשרדים. גם היום, כשאנחנו מנסים לבדוק את ההתמודדות של המשרדים בכל התקנות כדי להפיק לקחים מהשינויים, גם לקראת פברואר וגם מה שנעשה עם כניסת השינויים לתוקף ב-1 בינוי, מה לעשות, אין לנו תגובות מספיק מהמשרדים, וקשה לגבש עמדה. קיימנו דיון לפני חודש וחצי עם שני מנכ"לים בלבד, ולא היה להם אפילו מספיק חומר כדי שנוכל לגבש עמדה. לכן המלצנו להאריך בחצי שנה. אם נבוא בעוד חצי שנה עם משהו מגובש יותר, בתיאום עם משרד המשפטים, לא צריכה להיות בעיה.

בעוד ארבעה חודשים וחצי עוד פעם נקבל פניות מכל הארגונים ונצטרך לפנות לחשב הכללי, לשר האוצר ולשר המשפטים, והם ייענו עוד פעם לחצי שנה. רבותי, גם לכבודה של הוועדה הזאת יש איזו חשיבות.

אני לא מקל כמובן בכבודה של הוועדה. צריך להבין שהתקנה הזאת בעייתית, ואתה בעצמך אמרת את זה. אם אתה שואל מה הקשר של משרד המשפטים לנושא, יש הטוענים, אני כרגע לא אחרוץ עמדה מוחלטת, שיש פה מסלול שעוקף את מסלול התמיכות. לכן חייב יהיה להיקבע דד-ליין, שנעמוד בו.

אני מסכים. קח לדוגמה את תיקון 33. באו אלי וביקשו לפני שנה להאריך את התקנות בארבעה חודשים. בוועדה החלטתי שאני מאריך אותם בחצי שנה. עברה חצי שנה, באו אלי עוד פעם להאריך עוד פעם בארבעה חודשים. אמרתי: רבותי, עד כאן. עכשיו אני מאריך בתשעה חודשים, עד היום האחרון שאפשר. הדברים האלה הם עבודות מטה שדורשות זמן. יכול להיות שכל התקנה הזאת היא עקיפה של תמיכות וכל מיני דברים כאלה, אבל צריך להשקיע בה הרבה שכל והרבה עבודה כדי להגיע למסקנות הנכונות. אני כבר אומר: אני אאריך בחצי שנה, אני מבטיח לך שבעוד חצי שנה יבואו עוד פעם, וזה רק יגרום לאנשים כאב בטן, כי הם יצטרכו בעוד ארבעה חודשים וחצי לחשוב מה יקרה עם החוזים שנחתמו וכן הלאה. אני קובע לשנה שלמה ואומר: רבותי, מה שייחתם, יחזיק מעמד עד 31 בדצמבר, נגמר הסיפור, אחרי זה תתחילו הכול מחדש.

או לפי המוקדם ביותר.

הכול לפי המוקדם. האם מקובל?

אין לי ברירה. כמובן, הוועדה תחליט.

אם תגיד לי- - -

אני לא אעמוד על הרגליים האחוריות בעניין הזה. אני ארגיש יותר לא נעים אם אני אצטרך, יחד עם חברי לממשלה, לבקש את ההארכה. כמובן, אני מבקש פה מהאוצר שנהיה שותפים מלאים בתהליך הזה, וביחד נקדם את זה.

הם שותפים, בסדר.

ובכן, רבותי, התקנות יאושרו בהסכמת נציגי האוצר עד ל-1 בינואר 2011. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות חובת המכרזים (הוראת שעה) (תיקון), התש"ע-2009 אושרו בכפוף לשינויים.

תודה רבה. בעד פה אחד. תודה לכם, חברים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20
PAGE
5