PAGE
14
ועדת החינוך, התרבות והספורט

29.12.2009



הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 128

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שלישי, י"ב טבת תש"ע (29 בדצמבר 2009), שעה 11:30

זכות לנגישות למתנ"סים – לכולם? חברה לעניים או לעשירים? לציון 40 שנה

למתנ"סים

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

דניאל בן סימון

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

יולי תמיר

אבינועם ערמוני
יו"ר החברה למתנ"סים

איתן מזרחי
מנכ"ל החברה למתנ"סים

יולי בן-לבגן
סמנכ"ל החברה הירושלמית למתנ"סים

אתי פרחי
מנהלת אגף ניהול ופיתוח ארגוני, החברה למתנ"סים

הרצל יחזקאל
חבר דירקטוריון בחברה למתנ"סים ויו"ר מינהל קהילתי חומת שמואל

גמיש משה
יו"ר מינהל קהילתי קטמון ח' ט', ירושלים

משה חזות
מנהל מתנ"ס נוה יוסף, חיפה

יונתן פרידלנדר
יו"ר מועצת המנהלים של מתנ"ס נוה יוסף, חיפה

רחמים נינו
מנהל מחוז חיפה והעמקים, החברה למתנ"סים

אבי בן שמחון
מנהל רשת המתנ"סים בדרום נתניה

עלי אבי אלקיעאן
מנהל מתנ"ס חורה ויו"ר פורום מנהלי המתנ"סים בחברה הערבית

שירה אבין
יו"ר דירקטוריון המתנ"סים רמת השרון וסגנית ראש העירייה

נדב ליסובפק
חבר דירקטוריון בחברה למתנ"סים

יהודית ליבוביץ
החברה למתנ"סים, יו"ר דירקטוריון נצרת עלית

אליעזר ביננפלד
ראש המועצה האזורית חבל יבנה

לאה פדידה
יו"ר דירקטוריון רשת המתנ"סים יקנעם, וחברת מועצת העיר יקנעם

אורי ארנון
יו"ר הנהלת רשת המתנ"סים מ.א. מטה אשר וסגן ראש העיר

שולה כהן
יו"ר דירקטוריון רשת המתנ"סים בכרמיאל ומ"מ ראש עיריית כרמיאל

גיל סממה
יו"ר דירקטוריון הנהלת המתנ"סים נשר

אתי יריב
מנחה, החברה למתנ"סים מחוז דרום

ד"ר מיכל אפללו
מנהלת פיתוח ומחקר בחברה למתנ"סים

ד"ר מיכל גנור
יועץ פיתוח ארגוני, הדרכה ומחקר, החברה הירושלמית למתנ"סים

דוד פלמר
משרד החינוך, מנהל אגף- רפרנט מתנ"סים

אבא פטין
יו"ר "אנשים"

ד"ר שלום קליין
יו"ר תנועת של"ם – שרות לאומי למבוגרים

יפה ניסוזוץ
חברת הנהלת תנועת של"ם

קובי אסולין
מתנדב בקרית טבעון בשנת שירות

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ

זכות לנגישות למתנ"סים – לכולם? חברה לעניים או לעשירים? לציון 40 שנה למתנ"סים.

ברוכים הבאים, אני מתכבד לפתוח ישיבה חגיגית ומיוחדת של וועדת החינוך, התרבות והספורט, לציון 40 שנה להיווסדה של החברה למרכזי תרבות נוער וספורט, הידועה יותר בשם חברת המתנ"סים.

כידוע, חברת המתנ"סים היא הזרוע הממלכתית העיקרית שיש לנו במדינה לכל סוגיית החינוך הבלתי פורמלי – התרבות והספורט. החברה מהווה את חוט השדרה העיקרי שיש לנו בחברה הישראלית כדי לשתף קהילות, כדי לשתף ציבור רחב ככל האפשר במעורבות גם של השלטון המקומי וגם בהתנהלות הקהילתית. נכון שיש פה ושם פעילויות ברשות מקומיות שבחרו לפעול מחוץ למסגרת הזאת. מסגרת החברה למתנ"סים שמאורגנת כחברה ממשלתית היא מסגרת שהוכיחה את עצמה במשך 40 שנה.


מניסיוני רב השנים, כמעט בכל התחומים שקשורים למערכת החינוך, אני מוכרח לומר כמה מילים אישיות, אגב זכיתי באחד השלבים לכהן כחבר מועצת המנהלים – חבר דירקטוריון של המתנ"סים בתקופה שעדיין עובדי מדינה יכלו להיות חברי הדירקטוריון, זה היה אי שם בראשית שנות ה- ,80 ייצגתי את משרד החינוך במועצת המנהלים. גם מיטב חבריי הטובים באים מעולם המתנ"סים. אני חייב לומר שחברת המתנ"סים צברה מוניטין רב גם בנאמנות הקהילתית ובנאמנות לציבור. למרות שהיא חברה ממשלתית ולכאורה היא הייתה צריכה להיות הזורע שדרכה ישפיע השלטון על הציבור, אבל יצא כך שחברת המתנ"סים מנאמנותה לציבור הפכה להיות הזרוע של הציבור להשפיע על השלטון. בעייני זה אחד המבחנים החשובים ביותר בדו שיח הדמוקרטי שיש בין הציבור לבין המערכות השלטוניות, בין המערכות המקומיות או המערכות הארציות.

חברת המתנ"סים הוכיחה נאמנות גדולה מאוד לנושאים המקצועיים. הטיפוח של הידע המקצועי, ההתפתחות המקצועית, הכישורים המקצועיים של כל האנשים שעוסקים, ישנם כאלה שאומרים "חינוך בלתי פורמלי זה משהו חפיף וכל אחד יכול להדריך וכל אחד יכול לפתוח חוג, מה זה ענייני קהילה, מה זה ענייני תרבות, זה עניין ספורטיבי כזה שכל אחד עושה ככל העולה על רוחו" אבל זה לא כך ואסור שזה יראה כך. החינוך הבלתי פורמלי, התרבות והספורט וענייני החברה צריכים שיהיו חוט שדרה מקצועי איתן.

אני רוצה להסתכן ולומר שאפילו יותר מהחינוך הפורמלי - כי בחינוך הפורמלי ישנן תבניות די מובנות, ובחינוך הבלתי פורמלי קל מאוד להיסחף לדברים שהם לא על פי חוק, והוא שונה מהחינוך הפורמלי שהוא מחויב על פי חוק התרבות, החברה ןהספורט פועלים מכוח רצונה של החברה, מכוח החלטה של הרשות המקומית, המדינה רוצה נותנת לא רוצה לא נותנת. אני חושב שמובן זה החברה למתנ"סים ידעה להיות הקול של הציבור. החברה למתנ"סים השכילה להביא לידי ביטוי את הקולות. העובדה שבכל פעם שיש משבר באחד מהמתנ"סים זה מגיע מהר מאוד לדרגים הגבוהים ביותר. המשבר האחרון היה אם איני טועה בחצור הגלילית שבו הייתה התערבות שלנו ולשמחתי הבעיה נפתרה.

בדרך כלל ראשי הערים, ואני לא אומר את זה לגנותם, אבל לפעמים, אתם יודעים שבז'רגון הציבורי יש תרגיל שנקרא תרגיל צ'יץ, צ'יץ כידוע היה ראש עיריית תל אביב, ובכל פעם שהיו מקצצים לו בתקציב הוא קודם כל מקצץ בתקציב ארוחות החמות לזקנים, הוא היה אומר "שערוריה, לא יהיה אוכל חם לזקנים", נו מי ילחם בזה, הוא לא קיצץ בדברים אחרים. אני אומר שיש ראשי רשויות שלעיתים תופסים את המתנ"סים כערבון להזרמת תקציבים לרשויות המקומיות כי הם יודעים שאי אפשר להשלים שמתנ"ס ייסגר או שלא יפעל רק בגלל בעיות תקציביות. לא סוגרים דברים אחרים, אני לא אומר מה צריך לסגור וזה בוודאי לא תפקידי, אבל בוודאי שהמתנ"ס צריך להיות אחרון בתור ולא הראשון בתור לסגירה. ההיבט הטוב של העניין שהרשויות המקומיות מבינות שהציבור לא יכול לוותר. אני לא יכול לתאר את מפת החברה בישראל בלי המתנ"סים.


נענינו ברצון רב לקיים ישיבה חגיגית לציון 40 שנה לחברה למתנ"סים, לספר גם על ההישגים וגם על הקשיים, ויש קשיים. אתם תראו באחד השקפים את הירידה הדרמטית בהקצבות שמדינת ישראל באמצעות משרד החינוך מעבירה לחברה למתנ"סים ומה קרה בעשור האחרון, אם איני טועה התקציב קוצץ לסדרי גודל של 50% ואולי אפילו יותר. שוב כי אם מקצצים במתנ"סים ומכאן מגיע שם הדיון ואני מקווה שנתייחס אליו, אני מודה שיש כאלה שלא אהבו אותו, האם היום החברה למתנ"סים בגלל הקצוצים ברשויות וגם בממשלה היא רק חברה לעשירים, כלומר למי שיכול לשלם תשלומים מאוד מאוד גבוהים עבור השירותים במתנ"סים, השתתפות בחוגים ובפעילויות אחרות או שאנחנו חברה שיכולה לאפשר השתתפות שווה לכל נפש בפעילויות של המתנ"סים? זו שאלה מאוד חשובה והיא שאלה מאוד מרכזית.

נשיאות הכנסת הכירה בהצעה דחופה לסדר היום שתדון ביום רביעי על סדר היום בדוח של מכון אדווה שמצטרף לשורה ארוכה של דוחות. בוודאי שרת החינוך לשעבר יולי תמיר שנמצאת כאן ומכבדת אותנו בהשתתפותה, ואני מודה לה על כך תתייחס לכך, דוח שחושף שוב את הפערים על היותנו שיאני עולם בפערים החברתיים, בפערי ההכנסות בין משפחות עניות ובין משפחות עשירות. דבר שבוודאי יש לו ביטוי לגבי השתתפות בפעילויות המתנ"סים. ככל שהמדינה והרשויות מקצצות אז הסבסוד של המדינה יורד וכדי לא לסגור פעילויות צריכים להעלות את תעריפי הפעילויות או לבטל אותן, וזה דבר חמור מאוד.


ביום חגיגי כזה נדון בוודאי בהישגים, וביום כזה מותר להתברך בהישגים, להיות גאים בהישגים ולעודד את כל אלה שפעלו ופועלים. יחד עם זאת נציג את הבעיות כי אם לא נציף את הבעיות לא נוכל להתמודד.


נאפשר ליושב ראש החברה מר אבינועם ערמוני לומר דברי פתיחה, לפני שניגש למצגת של המנהל הכללי, ולאחר מכן נפתח את הדיון. רשות הדיבור תינתן על פי בקשות שאקבל בכתב. מי שרוצה רשות דיבור יציין את שמו ותפקידו, לא נוכל להבטיח זכות דיבור לכולם.

אני חושב אדוני היושב ראש שזו ישיבה חשובה מאין כמוה, לא רק מתוך כך שאנחנו במקום לעסוק במשבר גיל ה- 40 צריכים לעסוק באתגר גיל ה- 40 של החברה למתנ"סים ולאן אנחנו הולכים. המרכזיות והחשיבות שבאו לידי ביטוי בדברייך צריכים להיות מופת להמשך דרכה של החברה.


אני סוגר בישיבה הזאת מעגל אישי. התחלתי את דרכי כמתנדב, הייתי יושב ראש מתנ"ס. החברים שיושבים כאן איתנו, יושבי ראש ומתנדבים הם חוט השדרה של החברה האזרחית, של ההתנדבות. הדבר הטוב שבחברה האזרחית בישראל הוא ברשותך לא רק המתנ"ס ולא רק המערכת אלא בעיקר האנשים שעושים אותה ויושבים איתנו כאן, ואני רוצה לומר לכולנו שהם הדבר האמיתי והם בעצם החברה שאנחנו עוסקים בה. שרת החינוך לשעבר יולי תמיר הציעה לי את התפקיד, אז ראיתי בזה סגירת מעגל אישי, אני רואה בזה היום אתגר לאומי ואני מודה לך שאת מכבדת אותנו בנוכחותך, זה מקום גם להוקיר לך תודה, לך ולמשרד החינוך.


אדוני היושב ראש דיבר ובצדק על נושא החינוך הבלתי פורמלי, על נושאי התרבות והספורט. ברשותכם אני רוצה לומר שצמצום הפערים, העצמת המתנדבים והאזרחים, ההתנדבות, בנייתה של חברה אזרחית, הצמחת מנהיגות קהילתית ולא בהכרח פוליטית, שיפור שירותים, הדמוקרטיה השכונתית והשוויון, כל אלה נותנים לנו חוסן לאומי שהוא מתווסף לאלמנטים של החינוך, התרבות והספורט. כל זה תוך ניהול מקצועי פרוס על פני כל הארץ, עם יתרון עצום לגודל ולממלכתיות של החברה. אני יודע שהיו לך בכובעים השונים בקריירה שלך הרבה מאוד מגעים עם החברה, אני מאחל לכולנו שניקח את השיגינו עד היום, בעיקר אתכםהמתנדבים והפעילים ובסיוע המדינה נלך קדימה. תודה רבה ואני מחזיר לך את הדיון.

תודה רבה. מנכ"ל החברה מר איתן מזרחי, אני מבין שאתם מציגים מצגת.

תודה לך יו"ר הוועדה על הזמנתך והנכונות שלך, לנו זה מאוד חשוב. אני מבקש להודות גם לחברת הכנסת יולי תמיר שבתקופתה לאחר תקופה לא פשוטה החברה התחילה ללכת לכיוון של אווירה טובה וחיובית מכל משרדי הממשלה. תודה רבה. אני מבקשת להודות ליושב ראש הדירקטוריון ולכל חברי הדירקטוריון, לכל יושבי הדירקטוריונים של המתנ"סים, לעובדים ולמתנדבים ולרשויות המקומיות שהן שותפות מרכזיות במתנ"סים.


בשנה האחרונה יצרנו תהליך אסטרטגי שלאחר כמה שנים החברה ניסתה למקד את הפעולות שלה. היא הגדירה את החזון שלה מחדש. החזון בהחלט מבקש את החברה למתנ"סים להיות החברה הלאומית שגם מובילה את כל נושא קידום הקהילות במדינת ישראל וזה כדי לעצב את דמותה כפי שאתם רואים כחברה אזרחית, שוויונית ומעוצמת. הדגש שלנו, ונראה אותו בהמשך המצגת, הוא האזרח, המעורבות והאחריות שלו.


בשקף הבא אנחנו מדברים על הייעוד, אנחנו רואים שהחברה למתנ"סים תמיד קידשה את הקהילה עצמה, את צרכי התושבים שלה ולכן הייתה בין הארגונים הממשלתיים היחידים שבהנהלות המתנ"סים יושבים תושבים - אזרחים, במפגש שלהם עם נציגי הרשות, ושניהם יחד מחליטים מה טוב לישוב שלהם, כאשר אנחנו בחברה למתנ"סים אחראים לתפיסת העולם החברתית ועל דרך ההפעלה של המתנ"ס. הרבה ארגונים מדברים על מעורבות, שיתוף והעצמה של תושבים. החברה למתנ"סים והמתנ"ס הבודד הם בין הבודדים היחידים שעושים את זה בפועל. אנחנו יודעים שבעידן הזה זה לא דבר קל לשבת לדבר עם אזרחים ולהיות קשוב אליהם כל הזמן וגם לצרכים ולטענות שלהם. את זה אנחנו עושים וזה עושה את הארגון שלנו כל הזמן יותר טוב.


אנחנו מבקשים לא רק לפתח מתנס"ים כמו שכתוב בייעוד, אלא גם להסמיך אותם ולנצל את היתרונות שלנו כרשת ארצית שבה המרחק מיושב ראש הדירקטוריון ועד למנהל המתנ"ס הוא קצר ביותר ביכולת להפעלת תכניות חברתיות ופרויקטים. זה נעשה בלי סרבול ובלי מנגנון בעייתי. כאן אנחנו רוצים מצד אחד להמשיך בייחודיות של המתנ"ס ובמענה לאזרח ומהצד השני גם לתת לו את היכולת עם רשת הארצית שיכולה לחזק ולמנף אותו.


אנחנו רוצים לראות אזרחים פעילים, יוזמים ומשפיעים על איכות חייהם. אנחנו מאמינים שהערך הבסיסי שעליו החברה למתנ"סים כתשתית קיימת הוא שזכותם של אזרחים להיות שותפים במה שמשפיע על החיים שלהם. זו הסיבה שהם שותפים בדירקטוריון ולכן רכז התרבות, או רכז הגיל הרך יבין תמיד במתנ"ס שהאזרחים הם חלק מהפעולה שלו, הם לא איזה שירות שהוא נותן ולא רואה אותם, הם חלק מהפעולה שלו, הם חלק מהאחריות של איך תראה איכות השירות והם יהיו בעלי השפעה על איך יראה השירות. בסוף הוא שלהם ועבור הילדים שלהם.


אנחנו גם מאמינים שאנחנו יוצרים אזרח טוב יותר כאשר הוא מעורב, הוא פעיל, הוא מתנדב, איכפת לו והוא לא תלותי אלא האחריות אצלו. בתפיסתנו המתנ"ס הוא היצירה הארגונית שאותה המציאה החברה למתנ"סים, לכן הוא פועל בתוך מרחב שמאפשר, הוא ארגון, הוא תנועה חברתית, הוא לא רק ארגון שבא ונותן חוג אלא ארגון שמכיל בתוכו את האזרחים והוא מאפשר להם להיות שותפים ואחראים. אנחנו רואים פעמים רבות שאזרחים חושבים שמגיע להם מהמדינה, אנחנו רוצים ליצור היפוך שהם מעורבים ושהם לוקחים את האחריות על מה שטוב להם. לכן ככל שהם ייזמו יותר המדינה, גם המתנ"ס וכל גורם אחר וגם הרשות המקומית יתנו להם יותר למען איכות חייהם.


כדי להסביר על היקפי הפעילות והתרומה החברתית של החברה למתנ"סים. אנחנו עובדים היום עם קרוב ל- 20,000 מתנדבים במתנ"סים.

ישנם כאן חברי הנהלת תנועת של"ם, שירות לאומי למבוגר. תנועת שלם היא תנועה של מתנדבים שקמה בשיתוף עם משרד החינוך, היא תנועה שמאגדת בתוכה 8,000 מתנדבים שרק כ- 1,500 מהם נותנים קרוב ל- 300,000 שעות בחינוך הקדם היסודי. בגני הילדים בשיתוף עמותת אור ירוק בנושא של זהירות בדרכים, רק 1,000 כל השאר זו מערכת שמנוהלת בניהול עצמי, עם הנהלה משלהם, רכזים אזוריים, רכז בכל מתנ"ס. זו מערכת שהתגייסה גם בתקופת מלחמת לבנון השנייה ובעופרת יצוקה לקלוט אנשים. זה צבא של מתנדבים מאורגן.


בדרך כלל, המתנדבים באים או שלא באים. כאן מדובר בעבודה לכל דבר, כאשר המתנדב מחליט שיום בשבוע או יומיים הוא מגיע כאילו הוא עובד, זה שירות לאומי ממש כמו של בני הנוער הצעירים. 200,000 אזרחים בוגרים, שעובדים עם קשישים, נוער בסיכון, עולים חדשים, נכים וכן הלאה. בסך הכל יותר מ- 2 מיליון אנשים, משתמשים בפעילות של המתנ"סים כאשר השרה לשעבר יכולה להגיד החברה מקבלת קרוב ל- 100 מיליון שקל בבסיס של התקנה של משרד החינוך. סך כל פעולות המתנ"סים מגיעים היום לקרוב 1.5 מיליארד במינוף מהממשלה בפרויקטים, מתרומות מחוץ לארץ, מהאזרחים עצמם. למעשה אחרי 40 שנה החברה הפכה להיות למשהו שמדינת ישראל לא יכולה בלעדיו. המדינה הזאת היא המדינה היחידה בעולם, ככל שאנחנו יודעים, שלקחה אחריות כממשלה להקים חברה ממשלתית שמפעילה את אותן זרועות בכל הקהילות.

פעם היינו מדינה טובה וקיבלנו החלטות טובות. אם היום היינו צריכים להחליט להקים חברה ממשלתית, אנחנו תמימי דעים בעניין הזה, אין סיכוי.

אין סיכוי.

דוקטור אליעזר קליין הוא יושב ראש תנועת של"ם – שירות לאומי למבוגר, ובעצם היוזם וההוגה.


יכולת הביצוע של החברה, גמישות מבנית, מהירות תגובה. אני זוכר את ילדי צד"ל – צבא דרום לבנון, שעזבו את לבנון והגיעו לארץ, תוך שבוע החברה הזאת התארגנה כמו בקליטת עולים חדשים כדי לקלוט אותם ולהפעיל אותם. לחברה יש ידע ומומחיות להפעלה בקהילה וכמובן הניסיון המצטבר, המתנדבים, הפעילים, השותפים, הייעול בגיוס תרומות מחוץ לארץ. הארגון הזה הוא ארגון שיודע לגייס משאבים ולמנף את הכסף שלו, וכמובן יחסי הגומלין גם עם גורמים בארץ וגם בחוץ לארץ.


ערכנו סקר לקראת הכנס הזה עם מכון סמיט בקרב החברה הישראלית, מדגם מייצג. 80% סבורים שפעילות המתנ"סים מעלה את איכות חייהם. 60% סוברים שפעילות המתנ"סים מצמצת פערים חברתיים. 77% סוברים שבתקופת מיתון חשיבות החברה גדולה. בסך הכל 90% סוברים שראוי שבכל ישוב מדינת ישראל יהיה מתנ"ס בין אם הוא חזק או חלש, ממש כמו שיש בית ספר תיכון בכל ישוב גם המתנ"ס הוא מערכת חשובה.


אנחנו מבקשים להציג בפניכם, כמה נתונים על המרכז והפריפריה ביחס לפעילות החברה למתנ"סים. מכאן ששונות בין המתנ"סים בדרך כלל נוצרת מחוסר שוויון ביכולת של הרשויות המקומיות. הרמה הסוציו-אקונומית של התושבים, כוח הקניה שלהם, הפריפריאליות שלהם, המרחק מהמרכז, ההוצאות שלהם והמצב הכלכלי של הרשויות המקומיות. כאן מנסים להראות את הפריסה של החברה למתנ"סים בכל שכבות החברה הישראלית. בתקופה האחרונה יש לנו כניסה לישובים ערביים נוספים ולכניסה גם למודיעין עילית שהיא עיר חרדית, היא למעשה העיר החרדית הראשונה שנכנסנו בניהול מתנ"ס אחרי שנים רבות של התנסות בהפעלה בשכונות החרדיות של ירושלים. היום הצריכה למתנ"סים בחברה החרדית הולכת וגדלה. למעשה החברה פועלת בכל שכבות החברה הישראלית.


33% מהמתנ"סים ממוקמים בפריפריה ברשויות הקרובות למרכז, למעשה כל השאר בצורה כזאת או אחרת מרוחקים מהמרכז. כך שרוב המתנ"סים במדינת ישראל הם או בפריפריה החברתית או בפריפריה הגיאוגרפית. אנחנו יכולים לראות ש- 71% מהמתנ"סים ממוקמים באשכול 1-5 ורק 29 ב- 6-9 שנותן לנו דגש מאוד מרכזי. אם נסתכל על אחוז ההכנסות העצמיות, אנחנו רואים שככל שאנחנו במרכז אחוז ההכנסות של המתנ"ס הרבה יותר גבוה. מה זה אומר לנו? – מאז שיש את הרגולציה הממשלתית, והיום החברה כמו הרבה ארגונים אחרים שמקבלים כסף מהממשלה, ממש ברזולוציה של כוס, אתה חייב לדווח על כל דבר. אחוז הכסף הפנוי ליוזמות שבאות מלמטה איננו קיים כמעט בפריפריה. כדי לפתח וליצור, ואנחנו יודעים שהחברה למתנ"סים יוזמת ויוצרת, וזה איננו קיים בפריפריה. אנחנו יודעים שהחברה למתנ"סים יצרה את המשפחתון והרבה מאוד תכניות חברתיות בתוך המדינה. כסף פנוי נותן יוזמה, נותן יכולת לפיתוח. הכסף הפנוי נמצא מהכנסות העצמיות יותר במרכז. אנחנו רואים שבפריפריה יש פחות הכנסות עצמיות מהתושבים, מה שמובן מאליו.


בשקף הבאה נראה שדווקא הרשויות בפריפריה נותנות או משקיעות הרבה יותר משאבים למתנ"סים מטבע הדברים כדי להשוות את השירות אבל יכולתן היחסית לא גבוהה. כתוצאה מזה אנחנו רואים שהאזרח בפריפריה לא מקבל את אותו שירות שמקבל האזרח במרכז.


ברשותכם אני אדלג וזה נמצא אצלכם בחוברות. ונגיע לשקף שמראה שהחברה למתנ"סים אכן ירדה משנת 2000 עד 2009 בירידות התקציב הקשות שחלו על הארגונים החברתיים. אבל יחד עם זאת אני שמח שיחד עם שרי החינוך אנחנו מצליחים לייצב השנה, יש לנו כבר הבטחה לייצב את תקנת החברה על בסיס השנתי הקיים כדי שהוא יעלה. אני מקווה שעם המגמה לפתוח מתנ"סים נוספים התקציב הזה גם יעלה. כאן אני רוצה להודות ליולי תמיר וגם לשר החינוך הנוכחי על עזרתם בנושא הזה.


את הסיכום ברשותכם אני משאיר לכם לראות בעצמכם, ואני אגש להמלצות.


אנחנו פועלים לאחר שוועדת המנכלים של משרדי הממשלה החליטה להפוך את החברה למתנ"סים כזרוע ביצוע של משרד החינוך ומשרדי הממשלה, אנחנו באמת פועלים היום לצורך העניין הזה. זה מצב שיאפשר לחברה למתנ"סים לפעול בתוך הקהילות בישראל באופן הרבה יותר קל באמצעות משאבים ממשלתיים ובהשקעות ממשלתיות. אנחנו נמצאים בתהליך לא פשוט, תהליך ששר החינוך תומך בו מאוד. אנחנו פועלים כדי שבכל קהילה בישראל יהיה מתנ"ס כמו שיש בית ספר, כמו שיש בית ספר יסודי. נרצה לתת קודם עדיפות לישובים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית כדי לפתוח כמה שיותר מתנ"סים בקהילות בישראל. אנחנו מבקשים הכרה בחברה למתנ"סים כחברה ממשלתית, כחברה מובילה, חברה שתאפשר הסמכה לתו איכות של הפעילות החברתית קהילתית באמצעות החברה למתנ"סים בכל הקהילות, על מנת שנוכל לשפר וכדי שכל אחד במדינה יוכל לבדוק את איכות השירות שאנחנו נותנים הן במסגרת החברה למתנ"סים והן בארגונים חברתיים אחרים שפועלים כמתנ"ס. תודה רבה.

תודה רבה לך. אנחנו נחלק את רשות הדיבור בין חברי הכנסת לבין המשתתפים שלנו. ראשונה חברת הכנסת יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר בבקשה.

אני מאוד שמחה על ההתכנסות כאן היום, אני מייחסת לחברה למתנ"סים חשיבות רבה מאוד. היא אחד הגופים, וכמו שאמרת קודם זבולון אורלב, היא אחד ההמצאות היותר מוצלחות והייחודיות שצריך לשמר אותן ולתת להן אפשרות לפרוח. המינוף וההשפעה של החברה למתנ"סים על הציבור שאותו הוא משרת, הוא גדל והולך ונעשה יותר מגוון. איתן מזרחי עבר על זה במהירות מקוצר הזמן, אבל נוספו הרבה מאוד שירותים בשנים האחרונות, כמובן השירותים לעולים והשירותים לנוער. יש היום מגוון רחב של פעילויות והם יוצרים במקומות שונים ברחבי הארץ מוקדי עשייה שהקהילה מהווה בהן גורם מרכזי.

זו אינה איזו פעילות שבאה מהמרכז אל הפריפריה. זו פעילות שצומחת בכל עיר ומתאימה את עצמה לכל מקום. אמרו את זה לפני שבשעות משבר, בין אם זה היה בצפון או בשנים המאוד קשות בדרום ולא רק בתקופת עופרת יצוקה, חברת המתנ"סים התבלטה כגוף שהוביל לא רק את הפעילות בקהילה אלא את הקהילה כולה ממש. אני זוכרת הרבה ביקורים שעשינו יחד בתקופת המלחמה, אין ספק שהמתנ"ס היה לפעמים המקום היחיד שהיה פתוח לפעילות גם בשעות הכי קשות, אגב גם כשלא שילמו משכורות וגם במצוקה שהייתה מסביב המתנ"סים התבלטו לטובה מאוד.


אני רוצה להודות לאבינועם ערמוני שלקח על עצמו, זה נראה דבר קל, אבל הוא גילה אחרי שהוא אמר כן כמה זה הולך להיות קשה. הוא הקדיש הרבה זמן והרבה מחשבה., אני באמת חושבת שחברת המתנ"סים חושבת היום לטווח האורך ומכינה תכניות לטווח הארוך. אני גם רוצה לברך את איתן מזרחי - הוא התחיל בדבר קטן וצמח מתוך החברה והוא מנהל אותה, אני חושבת שזה מאוד משמעותי גם מבחינת הראיה שלנו את חברת המתנ"סים בעתיד.


אני מבקשת לומר שתי מילים על הבעיות, כי הן לא פשוטות, ויום כזה נועד גם לטפל בראייה העתידית של החברה למתנ"סים. שתי בעיות שהן קריטיות מעבר לשאלת התקציב. מאחר וחברת המתנ"סים נמצאת בסעיף הפעילות של משרד החינוך וזה הסעיף שלא מוגן מקיצוצים והיא כל הזמן סובלת מכך. בעיניי הדבר היותר חמור זו שאלת המכרזים ואנחנו מדברים על כך, יש לנו פעם בשבוע דיון בנושא, אבל כאן זה חמור במיוחד. אומנם חברת המתנ"סים התייעלה והצליחה לזכות בחלק מהמכרזים, אבל אם יתחילו למכרז ויש עוד ועוד נושאים שעולים על סדר היום ושעומדים בסכנת מכרוז. נדמה לי, וכאן תפקידנו אדוני יושב ראש הוועדה, לדאוג לכך בראיה הכוללת שנושאים שהחברה פיתחה, ונושאים שהחברה מלווה לא יכולים להיות ממוכרזים. אין ספק שקל מאוד למכרז וקשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורה. צריך לומר שיש לא מעט דברים שנפגעו בגלל מכרז ואחרי שיוצאים החוצה, שנה שנתיים הם פועלים כשורה ואחר כך הם נעלמים ואין מי שיגן עליהם.

הדבר השני שהוא מאוד מורכב, זו שאלת הmatching של הרשויות. אם היינו מסתכלים חזרה על השקף שהיה מאוד מייצג, זה לא במקרה שאשכול 5 הוא אשכול שמצליח לנצל את מרב המשאבים, אגב לא רק בנושא חברת המתנ"סים, כי אלו רשויות שיש להן צורך בתמיכה אבל יש להם קצת משאבים. עד שלא תתקבל החלטה, וזה ויכוח אסטרטגי ואני בטוחה שגם השר הנוכחי מנהל אותו מול האוצר, שיש מקומות שבהם אפשר לתת 100% מימון בלי שום דרישה מהרשויות. תהיינה רשויות שלא תוכלנה להצטרף לשירותים האלה למרות שעבורן זה חשוב במיוחד. יש חריגים כאלה, הם לא מספיקים, נדמה לי שאם רוצים בשנים הקרובות להגדיל ולהרחיב, ראו זה מאוד בולט, מי שיכול לשלם את ה- הmatching הוא מספיק חלש כדי לקבל ניקוד גבוה אבל הוא מספיק חזק כדי לשלם matching אז הוא נכנס. לחלשים ביותר קשה להם. לכן כל הגישה שאומרת שאם הרשות לא משלמת היא לא רוצה לא תופסת לגבי 1,2, ו- 3 ובקושי לגבי 4. 4 גם מוטה בגלל ירושלים. אם הייתם מוציאים את ירושלים מ- 4 הייתם מקבלים תמונה אחרת.

אני חושבת ששתי הסוגיות הללו עומדות לפתחנו כחברי כנסת, במאבק הן חוקי והן עקרוני שצריך לנהל. צריך לשמור על חברת המתנ"סים כי כאמור היא גוף ייחודי, יש לה הרבה מתחרים, הייתה מגמה שעצרנו אותה בגופנו ממש להעביר את כל המתנ"סים לרשויות העירוניות. המוניציפאליזציה של המתנ"סים שכבר יצאה לדרך ויש הרבה מאוד מתנ"סים שהם לא חלק מהחברה למתנ"סים, זה נעצר. אם התכנית הייתה מתקבלת אז כל המתנ"סים היו הופכים להיות מוניציפאליים. אני חושבת שהשילוב בין ראש עיר שיש לו עניין במתנ"ס אבל הוא השליט הבלעדי לבין חברה שנותנת מנהל מקצועי, והיום בעצם זה מה שהחברה למתנ"סים נותנת וזה את הניהול, את מנהל המתנ"ס שעבר הכשרה מקצועית – זה שילוב נכון וצריך לשמור על האיזון הזה. אני מאחלת לחברה למתנ"סים עוד 40 שנים טובות.

אם מותר לי להשלים, אני מאוד מודה לך על הדברים, היא לא רק נותנת את המנהל והשכר שלו אלא היא נותנת את כל הידע המקצועי ואת כל ההכשרה וההדרכה. את הידע ואת כל היזמות שיש לפעמים במקום אחד היא מעבירה למקום שני. גם ההרגשה שלא כל אחד לנפשו, יש איזו ערבות הדדית בין כל המתנ"סים וכולם מרגישים שהם שייכים לסיירת אחת מאוד חשובה, יש גם את גאוות היחידה.

אתה לגמרי צודק, אני חושבת שנעשה מהלך בשנים האחרונות לא רק בחברה למתנ"סים, לעשות פרופסיונליזציה של התחום הבלתי פורמלי. לא שכל אחד יכול להקים חוג וזה אותו דבר כמו מערכת פרופסיונאלית שנותנת תמיכה, וזה חלק מהעניין שהחברה למתנ"סים, עם הרבה ויכוחים עם האוצר לאן הולך הכסף, וחלק ממנו עבור המעטפת, וכמו שאתה יודע זבולון אורלב האוצר את המילה מעטפת שונא במיוחד, היא חשובה מאוד וצריך להגן עליה. תודה.

שירה אבין בבקשה, סגן ראש עיריית רמת השרון ויושבת ראש דירקטוריון המתנ"סים ברמת השרון.

בהמשך לדבריה של יולי תמיר, אני חושבת שאחד הדברים המאוד מיוחדים ולמעשה הדבר היחיד שקיים במדינה זה שיתוף הפעולה בין עובדי החברה בתוך הגוף של המנהלים, ושיתוף הפעולה הבלתי נפרד שהוא חלק מהאמצעים כדי להצליח בפעילות היומיומית, ואלו הן אותן הנהלות ציבוריות. שיתוף זה יוצר את המנהיגות המתנדבת, וכמו שאמר קודם אבינועם ערמוני גם אני צמחתי מתוך המתנ"ס, עשור שני של התנדבות, ודרך זה הגעתי גם לפעילות אחרת. אני חושבת שזה אחד הדברים המאוד חשובים לראות בתושבים שותפים לכל התהליכים. יש הרבה פחות פוליטיקה בנושא ויש יותר עשייה ציבורית טהורה שאין אותה בשום מקום אחר. לא ניתן להשוות את החברה למתנ"סים לכל גוף פרטי כי שם אין את העשייה הקהילתית שהיא חלק מאוד מאוד חשוב. זה למעשה הערך המוסף של החברה למתנ"סים מול כל גורם אחר שינסה בכל עת להתמודד.


לדעתי חשוב להזכיר את הנושא של נחינוך מבוקר עד ערב שאנחנו מדברים עליו הרבה מאוד. אנחנו מתמודדים בתוך הערים בנושא של החינוך ובבעיות שאנחנו נתקלים בהם בהתנהגויות סיכון, באלימות ובדברים שונים. כשיש לנו כר פעולה נרחב גם של בני נוער וגם של אנשים מבוגרים אנחנו יוצרים תשתית חברתית הרבה יותר בריאה, ואנחנו יורדים בהתנהגויות בסיכון. הפעילות למעשה מונעת חלק מסוים וזה בהחלט נותן מענה. השיתוף גם של ילדים צעירים וגם של בני נוער ומבוגרים בכל הגילאים כחלק מהמערך הזה, כחלק מההתנדבות והנתינה יוצר אזרחים יותר טובים ושותפים לכל מה שקורה במדינה. לדעתי זה אחד הדברים הכי חשובים.

תודה רבה. חבר הכנסת ג'אמל זאחלקה בבקשה.

כבוד היושב ראש, אורחים נכבדים. שלא כדרכי, אני אתחיל במחמאה. אני חייב להודות וכך סברתי מהכרות עמוקה בשטח שהחברה למתנ"סים היא אחד הגופים השוויוניים בארץ. הלוואי שגופים אחרים היו שוויוניים כמו החברה למתנ"סים. ציון לשבח לחברה הוא ציון גנאי לגופים אחרים שהם לא שוויוניים. הם מוכיחים שאפשר אחרת וזו הדוגמה שזה לא בלתי אפשרי לנהוג באופן שוויוני.


למרות שהמבנה הארגוני של החברה למתנ"סים הוא מבנה ייחודי, אבל המגמה בעולם של תהליך מאוד ארוך בעידן של האינדיבידואליזם ושל התפרקות הקהילות, בעידן זה ישנה תגובת נגד כלל עולמית, לנסות למנוע את ההתפרקות והאטימות של החברה. הכלי של החברה למתנ"סים הוא כלי מעולה לצורך זה וצריך לצקת לתוכו יותר תכנים. לדוגמה אם אתה רוצה להרים תכנית כלל ארצית למאבק באלימות – תכנית אסטרטגית, אני חושב שאין גוף שיכול לעשות את זה יותר טוב מהחברה למתנ"סים. ולכן הגוף הזה מאוד חשוב.


צוין שיש 29 מתנ"סים בסקטור הערבי. נבנו יותר מתנ"סים, אבל נסגרו. המספר הוא גדול יותר. זה היה בהשקעות גדולות גם במבנים ובסופו של דבר מסיבות שונות ומשונות ומחוסר תקציב, וכתוצאה ממשברים בשלטון המקומי התושבים משלמים את המחיר. ישנם ישובים שהיו בהם מתנ"סים לתפארת במשך שנים רבות ולפתע נסגרו. אני חושב שגם החברה למתנ"סים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ומשרד הפנים צריכה לטפל גם בעניין הזה. לפחות במקומות שמבנים שוקמו.


אני חייב לציין לשבח את שר הפנים לשעבר מאיר שטרית, שהחליט כשר פנים, להכניס סעיף תקציבי מיוחד לתמיכה במתנ"סים הערבים שנמצאים במצב קשה. בתקציב המדינה הוקצב 50 מיליון שקל לשנתיים לתמיכה במתנ"סים שמתקשים מאוד, גם בגלל מצב הסוציו-אקונומי, חוסר כסף מאנשים וגם מהקושי לגייס תרומות. בתכנית הזאת אנחנו חייבים לשתף פעולה כדי שהסעיף הזה ישמר. יש את התקציב לשנת 2009-20010, והניצול שלו מעולה וחלוקתו הוגנת, וזה הציל מתנ"סים רבים מסגירה. אנחנו חייבים כאן חברי הכנסת לדאוג שזה ימשך. גם בנושא ה- matching יש מה לעשות, אנחנו מבינים את דאגות האוצר, אפשר לעשות matching הוגן יותר. לא יכול להיות שאתה לוקח 25% מכולם באותה מידה. אפשר לעשות את זה באופן מדורג, כלומר שהרשויות החלשות תשלמנה 5% ורשויות חזקות יותר. לפרוס את האחוז באופן יותר צודק. ישנן רשויות שיש להן עודף תקציבי. זה יעזור למתנ"סים גם בעניינים רבים אחרים.


לדעתי אנחנו צריכים לחשוב, ואולי לקיים ישיבה מיוחדת במסגרת וועדת החינוך, לתכנית למאבק באלימות, ושהמתנ"סים יהיו חלק אינטגראלי מכך. המצב מאוד מאוד מדאיג.

תודה רבה. יושב ראש פורום המתנ"סים במגזר הערבי, עלי אבו אלקיעאן.

אני מצטרף לברכות. אני אחדד את הדברים החשובים שחבר הכנסת ג'אמל זאחלקה הציג. התקציבים שמשרד הפנים נתן בשנת 2009 ו- 2010 לקבוע שיהיו סעיף קבוע בתקציב לאורך זמן. זה יציל את המתנ"סים. אני מציע להרחיב את זה לערים מעורבות כמו רמלה ואחרות.


לעניין הפעילות בחברה הערבית במתנ"סים. אתם מזכירים את נושא האלימות אבל זה חובק בתוכו נושאים רבים בכל רובדי הקהילה החל מהגיל הרך ועד לקשישים. בחברה 61% עד גיל 21, כמו בחברה הערבית בדרום ובזה טומן אתגר גדול וחשוב. אנחנו צריכים במיוחד להתייחס לבני הנוער בהיבטים שונים ובתחומים שונים אם ברצוננו לחשוף אותם לעולם אחר.


חשוב לציין כמה נושאים שבזכות החברה למתנ"סים היכן שקיים מתנ"ס, ואני יכול להעיד, לדוגמה נושא האבטלה. כשיש אבטלה האלימות עולה וצריך לראות איך מטפלים בבעיה ולעודד את התעסוקה בעיקר בקרב בני הנוער, קידום נוער בכלל ונוער שוליים בפרט. אני מצטרף בעניין המתנ"סים שנסגרים בעיקר כתוצאה מתקציבים. יש מצב קשה ברשויות ויש מקרים שתקציב מגיע לרשויות והוא אינו מגיע לייעודו – למתנ"ס, לכן לדעתי עדיף שהתקציב הזה יגיע לחברה למתנ"סים וכך נהייה בטוחים שהכסף יגיעו לייעודו למתנ"ס.

השרה לשעבר יודעת שקיים חוק איחוד כספי חינוך ברשויות המקומיות ולשר יש סמכות בתוספת להגדיר עוד תחומים שבהם התקציבים יכולים לעבור ולהיות מוגנים לחלוטין. אם יש כזאת בעיה ואם אקבל פניה בכתב אני מוכן לדבר עם השר.

יש בעיה ברשויות שנמצאות בפשיטת רגל, שם זה אפילו לא מגיע לרשות וזה נבלע. כשזה כבר מגיע לרשות, איך שהוא ניתן לשלוט על זה אבל זה נבלע עוד קודם.

אם קיימת כזאת בעיה ונקבל את זה בכתב נוכל לטפל בה. חבר הכנסת מסעוד גנאים ואחריו מר אליעזר בביננפלד.

הקשר שלי עם המתנ"סים, אדוני היושב ראש התחיל עוד שעבדתי במתנ"ס, לפני שהייתי מורה בבית ספר העברתי קורס מסוים במתנ"ס. אני מכיר בחשיבות המתנ"ס ואת תפקידו החשוב בחברה. המתנ"ס יכול לעשות דברים במקום שבית הספר לא יכול לעשות, לעיתים המתנ"ס אפילו משלים את החיסרון של בית הספר - אם אנחנו מדברים על חינוך הבלתי פורמלי.


שמתי לב שאחד מיעדי חברת המתנ"סים זה לעצב את דמותה של החברה הישראלית כחברה שוויונית וצודקת ואזרחית. שמתי לב שאחת מההמלצות המרכזיות היא להגדיל את מספר המתנ"סים בפריפריה בין אם היא חברתית או גיאוגרפית. מי פריפריה יותר מהמגזר הערבי? המגזר הערבי צריך דברים רבים. אם מדברים על אלימות אז אחוז האלימות במגזר הערבי הוא גדול יותר מהאחוז היחסי של האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה בישראל גם כאשר מדברים על תעסוקה, אבטלה, על מספר האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני, המצב מחייב ליעדים ולהמלצות ולהגדיל את מספר המתנ"סים במגזר הערבי, להזרים תקציבים. וכמו שאמר עלי אבו אלקיעאן ישנה בעיה גדולה בתקציבים, יש גרעון של למעלה מ- 40 מיליון שקל. אם מדברים על תקציבים דרך מועצות מקומיות או עיריות אז רוב הרשויות הערביות רובן בגירעונות ורובן נמצאות בתכניות הבראה. אין שום תקציב שיכול להגיע. כדי לממש את הצדק והשוויון צריך לקדם ערבים בתפקידים בכירים בחברה למתנ"סים.


אני מקווה שתהייה התייחסות להערות שהזכיר עלי אבו אלקיעאן בין אם זה בקשר לתקציבים, בין אם לגבי המתנ"סים שנסגרו במגזר הערבי, שנפעל כולנו למען קידום המתנ"סים ופתיחת מתנ"סים חדשים במגזר הערבי. תודה רבה לכם.

אני רואה שהירושלמים שקטים היום. הירושלמים זו ממלכה עצמאית? אליעזר ביננפלד בבקשה יושב ראש המועצה האזורית חבל יבנה.

תודה ליושב ראש. אני חש את עצמי כמייצג את השלטון המקומי בהעדר ראשי רשויות אחרות. אני יכול עוד יותר לייצג את ראשי הרשויות המקומיות, את המועצות המקומיות. כולם כאן מודים אז גם אודה. אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת זבולון אורלב שבתקופת כהונתו כמנהל הכללי נפתחו האפשרויות במועצות האזוריות, נדמה לי שפתחת 5 או 6 מתנ"סים בזמנו של השר זבולון המר זכרונו לברכה, אבל הביצוע היה של זבולון אורלב.

בכ"ב בטבת ימלאו 12 שנה לפטירתו.

העבודה המעשית להכניס את נושא המתנ"סים למועצות האזוריות, הייתה בידיו של זבולון אורלב כשהיה המנהל הכללי. על כך תודה. יש ייחודיות במתנ"ס כשהוא קיים במועצה האזורית.

המנהל הכללי הזכיר את הדמוקרטיה, אני מוכרח לציין שאני כראש רשות מצד אחד וכיושב ראש המתנ"ס אני מנהל את הישיבות בשני הכובעים, בשתי הכיפות, ההבדל הוא יום ולילה. הנהלת המתנ"ס, וכמו שאמר המנהל הכללי, השיתוף של התושבים, השקט, החפות מפוליטיקה זה לא אופייני לשום פורום אחר. במועצה האזורית הדיונים מתנהלים, והחברים אני לא יודע עד כמה הם מתעמקים בכל פרט ופרט. הנהלת המתנ"ס, החברים, התושבים מתעניינים בכל פרט, באים מוכנים, מציעים הצעות, לדעתי הדמוקרטיה שם חוגגת. יש הבדל גדול מאוד בין התנהלות הנהלת מתנ"ס לבין ההתנהלות של הרשות המקומית, של מליאת המועצה וההנהלה שלה. לזה יש השלכות על כל ההתנהלות כולה, על הדמוקרטיה כולה באזור וברשות.


נקודה נוספת המאפיינת ותורמת במועצות המקומיות, אני חושב שצריך לחשוב על פתיחת מתנ"סים נוספים במועצות האזוריות שבהן הישובים מפוזרים וכל יישוב בפני עצמו לא היה מסוגל לעשות אפילו 10%, 5% ממה שהמתנ"ס תורם לאותו יישוב כשזה מאוחד ומחובר. החל מדברים פשוטים כמו חוג טריוויאלי כמו שחמט, אף ישוב לא יכול לרכז קבוצה של 15 ילדים שמתעניינים בנושא הזה, אבל המתנ"ס בכל יישוב יכול לארגן אותם, להביא אותם, להביא מדריך מתאים, וזה עובד. זה מביא לגיבוש התושבים באזור. יש לנו בני נוער בכל הישובים, אנחנו בעזרת רכז נוער של המתנ"ס מארגנים להם פעילויות שיוצרות הכרויות בינהם, יוצרות גיבוש, שיוצרות פעילות התנדבותית משותפות לכולם. התרומה עצומה במיוחד במועצות מפוזרות שהמרחק בין הישובים גדול.


אחרון אך לא חביב, אנחנו היינו לפני שנה בזמן הזה תחת מתקפת עופרת יצוקה, אנחנו הכוונה למועצה האזורית שלי שהייתה בתחום המותקף. דבר ראשון נסגרו מוסדות חינוך מהסיבות של "אין לכם מספיק מקלטים" ירדו הוראות מלמעלה לסגור את מוסדות החינוך ובזה נגמר העניין. אלמלא המתנ"ס שנרתם לפעולה, והזכירה את זה חברת הכנסת יולי תמיר, שנכנס לפעולה עם תכניות, עם אפשרויות, עם פעילויות שהיו מגונות, היות ואנחנו היינו בגבול הצפוני של המתקפה ביקשנו וקיבלנו מקומות במתנ"סים ברחובות שהייתה מחוץ לטווח. קיימנו שם לימודים, קיימנו שם בית ספר. המתנ"ס עשה את כל זה. אלמלא היה לנו מתנ"ס הילדים היו יושבים בבית ומהווים גורם דאגה להורים. אני לא רוצה להאריך, אנחנו יודעים להודות על כך, על המינוף שאנחנו הצלחנו בעזרת המתנ"ס.


הורים באים לשלם בכיף לפעילויות של המתנ"ס, על אגרות חינוך מתווכים איתי "למה צריך? זה צריך להיות על חשבון המדינה, זה צריך להיות חינם לגמרי", אבל לגבי הפעילויות של המתנ"סים הם מבינים שהם צריכים לשלם וזה המינוף העצום. תחזקנה ידכם.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה. אני חייב לומר שזו נקודת האור הראשונה השבוע, אחרי שבוע מאוד קשה שהתחיל בכנסת וערפל את החושים וכמעט טמטם אותנו. זו נקודת האור הראשונה השבוע ואני מקווה שלא האחרונה. אני באופן אישי, כחבר כנסת וכאיש ציבור באתי לחגוג את חגכם שהוא יום חג של כל החברה הישראלית. אני מכיר את זה מקרוב מעברי הלא רחוק כמי שעבר ממקום למקום והופיע במתנ"ס כמו שאחד שהופיע במוצב הקדמי של החברה הישראלית. זה לא פחות וסליחה על הביטוי הצבאי.


באמת מדובר בפרויקט יוצא דופן של מדינת ישראל, הוא עושה ומתקן הרבה פגמים והרבה פגיעות שהמדינה מעוללת לאזרחים שלה. אני באתי לברך ולא להיכנס לבעיות החברה הישראלית, אני חושב שכמדינה, הוקמה מדינה עוד לפני שהגעתי לכאן, הקמנו מדינה עשר וכעת אנחנו עסוקים בבניית חברה ועיצובה. לכן יש לכם שותפות מלאה בלעצב את החברה הישראלית ובמיוחד את הנוער שגדל בחברה מופרטת, גלובלית, חסרת גבולות, חסרת סדר. במיוחד הנוער בפריפריה היהודית והערבית שלא יכול ללכת בקצב הרצחני שבו צועד מרכז הארץ.

גם ביחס אלי הם צועדים מהר מעבר ליכולת לתפוס מה עושים בני הנוער במרכז הארץ. המשימה שלכם היא גם לעצב כמשימה מחנכת מעצבת לדור הבא שצריך למצוא לו איזון בחברה. כמובן להגביר את תחושת השייכות שלו בחברה שפוערת פערים אדירים. מדינה בגודל סיכה, שלפי הדוחות האחרונים, לפני האחרונים והעתידיים ייצרו כאן שתי חבורות ואולי שלוש, חברה יהודית ראשונה, יהודית שנייה וערבית שלישית.

יש לכם משימה כמעט של מדינה קטנה לסדר את הבלגן הזה. בצער אני אומר שהמדינה נסוגה מהחובות הבסיסיות שלה ומשאירה את זה לארגונים. בתוך כל הכאוס הזה, וזה קשור למה שהתחיל השבוע כאן לא טוב, להתעלם מהפתרונות הפוליטיים וללכת דווקא על הפתרונות האזרחיים, המקומיים. כחברה שמתפרקת לקהילות קטנות צריך לחבר בינהן לפני שנהפוך לארגון של קהילות נפרדות שאין בינהן שום דבר משותף. המתנ"ס היום הוא בעצם חברה למציאת מכנה משותף בתוך החברה הישראלית. באתי לברך ואני מקווה שלא קיללתי יותר מדי. בהצלחה.

אני מודה לך. אני מוכרח לומר לך, שדרך הביטוי שלך והניסוח שלך מאוד מכבדת גם את הדיון הזה וגם את הכנסת.

אני מודה לך.

אני הצעתי ליושב ראש החברה שדברייך, שכמובן מוקלטים ושיופיעו בפרוטוקול, יעברו להנהלות המתנ"סים, אלו דברים לפי דעתי בעלי משמעות והם חשובים מאוד בעיקר בדרך התבטאותם. להגדיר את המתנ"ס כמוצב חברתי קדמי, צריכים אדם כמוך להגדיר את זה, ועם כל המשמעויות שיש לדבר הזה.

אנחנו מתלבטים כל הזמן על מה קורה בחברה שלנו שהפערים הולכים וגדלים בה. כולם מחפשים מתחת לפנס איך עושים שוויון ולא מוצאים אותו. זה כל כך פשוט, כל כך פשוט. לחינוך הפורמלי יש את המקום בצמצום הפערים, אבל לחינוך הבלתי פורמלי יש את המקום היותר חשוב. אצל ילד בכיתה א' שכבר רואים אצלו את הסימנים של ילד בסיכון, לא צריכים לחכות שהוא יגיע לגיל 14, כי אנחנו רואים את התסמונת אצלו, את הבית ואת הסביבה ושם צריך להשקיע. שם לבית הספר אין את היכולת להשקיע את הכל ושם המתנ"ס יכול להשקיע, פה המתנ"ס יכול לבוא בשעה 13:00, 14:00 ולתת חוג ב- 70 או 80 שקלים, אם זה היה על פי איזה תקנות, כללים שיתנו לנו את הבלעדיות או בלי הבלעדיות ליכולת להתמודד. אני רוצה לומר שבכרמיאל הלכנו למכרז ב- 60 גני ילדים, דרשנו שיתקיים מכרז ושייתנו לילדים האלה את כל ההעשרה בפיקוח משרד החינוך, והמתנ"ס זכה במכרז.

למה יצאתם למכרז?

כי יש גופים מופרטים שהם טוענים לזכות. לדעתי לא צריך לבכות כל שנה על הדוחות של "אדווה" ולא צריך לעלות על במות ולנאום נאומים חוצבי להבות. זה ממש פה. לפורום הזה יש את הכלים ואת היכולת לצמצם את הפערים. הכל תלוי בכסף וזו העבודה שלכם.

תודה רבה. דוקטור שלום קליין, יושב ראש תנועת של"ם, שירות לאומי למבוגר.

אני רוצה לדלג על התודה לחברה למתנ"סים שקלטה אותנו.

אני זוכר את התקופה שדוקטור שלום קליין היה מגיע עם ניירות בכל פעם אחרים וניסה לתפוס את תשומת לבי ולגייס אותי.


השארתי אותו למי שהיה דאז המנהל הכללי של חברת המתנ"סים פרופסור דב גולדברגר, וכשהייתי שר גם לקחתי אותו להיות המנהל הכללי של משרד הרווחה. אני שמח שמהשידוך הזה שלי צמחה תנועת של"ם – שירות לאומי למבוגרים.

אם אתה מדבר על החלק שלך, יש לך גם חלק בשם של התנועה. אנחנו קוראים לתנועה שירות לאומי למבוגר, כי אנחנו רוצים שההתנדבות של האנשים המבוגרים יהיה דומה להתנדבות של האנשים הצעירים. המטרה שלנו להפוך את ההתנדבות של בני הגיל שלנו, של המבוגרים כדבר לגיטימי באותה מידה שהשירות הלאומי של הבנות הצעירות הפך לדבר שאי אפשר לחיות בלעדיו. אנחנו מאמינים שאדם שפרש לגמלאות במיטב כוחו יכול לתרום רבות לחברה, ולא תמיד הוא מודע לכך, ולכן אנחנו קוראים לזה תנועה. זה לא לגיטימי והנורמה איננה כזאת שאדם שפורש הולך להתנדב. יש לנו 8,000 מתנדבים ויש מקום לרבבות של מתנדבים.

אתם יכולים להתחייב לאותם מבוגרים שרוצים להתנדב, שיש מקום עבורם, אין בעיות. אנחנו מנצלים בעצם את הישיבה הזאת לקרוא לאנשים לבוא ולהתנדב במסגרת הראויה של המתנ"סים. צביקה צ'רנחובסקי והרצל יחזקאל תרשמו אותי, כשאהיה גמלאי אני נרשם ויש לי רעיון.

אדוני היושב ראש, אני דילגתי על כל דברי התודה לך אדוני כבוד היושב ראש, אני חייב הרבה תודה. הקריאה הזאת היא קריאה חשובה.

תודה רבה. אורי ארנון יושב ראש המתנ"סים במטה אשר.

אני מצטרף לעמיתי מהמועצה האזורית, ראש המועצה, על חשיבות המתנ"ס במועצה אזורית כמו ברשויות אחרות. אני רוצה לברך על כך שאנחנו יושבים כאן היום, אני חושב שוועדת החינוך של הכנסת היא הפלטפורמה שצריכה לארח את החברה למתנ"סים. החברה עוסקת גם בחינוך, גם בתרבות, גם בנוער, גם בספורט, יש משרדים אחרים. אני חושב שראוי שהוועדה תוביל, ואני מצטרף להמלצות של איתן מזרחי להמשך הפעולה של החברה למתנ"סים. אני חושב שההכרה בחברה למתנ"סים כזרוע ביצועית של מדינת ישראל זו בהחלט מטלה, ואם איתן מזרחי יוביל אותה לכיוון הזה יחד עם היושב ראש, אם נגיע לזה זה נכון כי יש לחברה למתנ"סים את היכולת להוביל את כל מה שקשור לחינוך החוץ בית ספרי.

אני מצטרף לכל מה שאמרה שולה כהן ידידתי, משום שאני חושב שיש חוסר מידתיות מסוימת בהקצאת המשאבים של מדינת ישראל בין החינוך הפורמלי לחינוך החוץ בית ספרי. אין כמו החברה למתנ"סים והמתנ"סים כפלטפורמה ראויה לעשות את האינטגרציה בין מינהל חברה ונוער, תנועות הנוער, מחלקות הנוער ברשויות המקומיות. מישהו צריך לאגד את העניין הזה. אני קורא כאן, אולי מדברים על קווי פעולה, איתן מזרחי אני רואה בזה בהחלט משימה שוועדת החינוך של הכנסת תוביל את המהלך הזה ותקצה את המשאבים הראויים.


אדוני היושב ראש דיברת על חברה מתפוררת ועל פערים חברתיים, אני חושב שהטיפול בילדים ונוער והחינוך הערכי הוא צו השעה בחברה הישראלית. אני אשמח מאוד אם החברה למתנ"סים תקבל את המנדט להיות החברה המובילה והזרוע הביצועית של מדינת ישראל בעניין הזה. אני חושב שהבקשה השלישית להפוך להיות גוף שמוביל תו תקן בנושאים האלה מצטרפת לעניין ויכולה להפוך את החברה לגוף מוביל מקצועי שקובע את התקנים, אולי גם יקבע את התקנים בחלוקת המשאבים. אני מצטרף פה לדעתו של חבר הכנסת שביקש לעשות איזו תקן מסוים להקצאת ה- matching של הרשות לכל פעילות חברתית. זה נכון.


אני מצטרף, דניאל בן סימון להכרזתך שהמתנ"סים הם בהחלט המוצב החברתי הקדמי. אני אומר לך כמי שהיה בגליל המערבי במלחמת לבנון השנייה, עם 852 רקטות שנחתו עלינו, אני אומר לך שהמתנ"ס היה המוצב הקדמי והוא זה שהפעיל את הילדים והנוער. לזה אני מתכוון כשאני אומר שזה הפלטפורמה הראויה לחינוך החוץ בית ספרי כשבתי הספר נסגרים. גם בשגרה וגם בחירום זו הפלטפורמה הראויה.

כתב לי אבינועם ערמוני היושב ראש, שבדיונים על חוסן לאומי של רשות רח"ל – רשות חירום לאומית, המתנ"סים משחקים תפקיד מרכזי בהתארגנות הלאומית שלנו.


רשות הדיבור לקובי אסולין, מתנדב בשנת שירות בקרית מטבעון.

שלום לכולם. אני עושה שנת שירות בקרית טבעון. מזל טוב ליום ההולדת 40 שנה לחברה למתנ"סים. אני לא אעלה נושאים של תקציבים וכאלה. אני כאן כדי לתת עדות מהשטח.


אני כמי שעושה שנת שירות בישוב ונוגע בכל תחום הנוער, אני עובד עם נוער בסיכון, אני עובד עם צרכים מיוחדים. בבקרים אני בבית הספר ואחרי הצהריים והערב אני מפעיל מועדון נוער. הייתי באמת רוצה לומר תודה על כך שאתם נותנים לי הזדמנות לתת הזדמנויות לילדים אחרים. אין דבר יותר יפה מלראות ילד שמרים טיול או עורך פעולה, או שמרים ערב לחברים שלו. זה מה שמצליחה החברה למתנ"סים לעשות. אני חושב שאם להגיד תודה, זה על זה ורק לחזק. תודה רבה.

רבותיי אנחנו רוצים לסכם את הישיבה שלנו ולומר: הוועדה מאמצת את החזון והייעוד של חברת המתנ"סים וקוראת לממשלה להכיר בחברת המתנ"סים שהיא חברה ממשלתית, כזרוע הלאומית המובילה בארץ לקידום קהילות ולעיצוב דמותה של החברה הישראלית כחברה אזרחית צודקת, שוויונית ומעוצמת המגלה מעורבות ואחריות. גם כמובן מאמצת את הייעוד, ואנחנו נפרט את הייעוד כפי שהוצג על המסך. לצורך כך תכין הוועדה הצעת חוק שמתגבשת בעקבות העצמת פעילות הפרטה של ליבת הפעילות החינוכית, היא תכין הצעת חוק שתחריג פעילויות חינוכיות וכן גם את פעילויות המתנ"סים מחוק חובת המכרזים וזאת כדי ליישם ולממש את הייעוד והחזון, וקוראת לממשלה לתמוך בהצעת החוק הזאת.


חבריי חברי הכנסת יודעים שהמלאכה כאן היא מלאכה מאוד קשה, יש לנו ממשלה, אני אומרת לצערי, שלדורותיה נדבקה מבחינתי בחיידק הניאו-ליברלי שכל דבר מפריטים וכל דבר ממכרזים. הממשלה מקטינה תקציבים ואנחנו עושים פעולה. הצלחנו בסוגיה של מוסדות להשכלה גבוהה, הצלחה גדולה מאוד. אני מקווה מאוד שבהסכמת השר, והשר נתן את הסכמתו למהלך הזה והבטיח גם תמיכה. אני רוצה לומר לו תודה והוקרה. הוא הבין את החשיבות ומעודד, אם מותר לומר, את יוזמת חברי הכנסת בעניין. אני מקווה שנצליח ובוודאי גם אתם תעזרו להעביר את החוק הזה.


מאחר ואנחנו מכירים במתנ"סים כזרוע הלאומית המרכזית לפעילות הקהילתית, החברתית והספורטיבית, אנחנו רואים חשיבות רבה בהמשך פריסת המתנ"סים בפריפריה, ושוב קוראת לממשלה להקצות את התקציבים הנדרשים כדי לאפשר את ההרחבה. רשמנו בפנינו בסיפוק את ההחלטה של השר גדעון סער להוסיף עוד כ- 20 מיליון שקלים בשנת התקציב 2009 2010.


אנחנו גם מאמצים את הרעיון, ותומכים ברעיון להסמיך ולהכיר בחברה למתנ"סים כחברה הלאומית המקצועית בהפעלת מרכזים קהילתיים בישראל ושהיא תהייה מוסמכת לתת את תו התקן להפעלת מרכז קהילתי.


אנחנו מזמינים את החברה לגבש הצעה מסודרת ולהביא אותה לדיון פתוח כדי שנוכל לקיים דיון מהו תו התקן ומה הוא מכיל. עם גיבושו נבקש גם משר החינוך ומההמשלה לקיים את הדיון כדי לראות איך ניתן לקדם את הרעיון הזה. לבחון אם זו הסמכה וולונטרית, האם זו הסמכה על פי חוק, האם זו הסמכה שקשורה בתקציבים. זו הסמכה שמעוררת שאלות כאלה ואחרות. אני חושב שהרעיון הוא רעיון נכון.


אני חושב שזו הזדמנות של פעם ב- 40 שנה, אצלנו אומרים "ארבעים שנה אקוט בדור", כך אמר משורר תהילים דוד המלך, אנחנו רואים ב תקופה של 40 שנה דור וראוי לעשות סיכום, חשבון נפש ולראות איך מתקדמים הלאה. בתום דור של 40 שנה ראוי שתהייה הוקרה והערכה של וועדת החינוך, התרבות והספורט לחברה לדורותיה, למנהליה ולעומדים בראשה, למתנדבים בעם ולעובדים וכמובן תוך ציון והדגשה בנוגע לתרומה החברתית המשמעותית של החברה לקיום הרעיון הקהילתי, הלכידות החברתית, ההעצמה החברתית, האחריות החברתית והמעורבות של הציבור ושיתופו בכל מה שקשור בגורלו.

אולי להוסיף גם את העניין שהנהלות המתנ"סים תשארנה בידי הקהילות ותמשכנה לייצג את הקהילות. זה מאבק שלדעתי ראוי שגם יעוגן בהחלטה.

אנחנו קוראים וממליצים בעקבות אימוץ החזון והייעוד לכל מי שקשור במערכת המתנ"סים להמשיך ולהקפיד על העצמאות הציבורית של ההנהלות המתנ"סים ולא להתפתות לערוך שינויים באופן שהשלטון המרכזי או המוניציפאלי ישתלטו בדרך זו או אחרת על המתנ"סים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30