ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 18/01/2010

סוגיית בניית דירות להשכרה לעולים בגליל ובנגב

פרוטוקול

 
PAGE
11
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
18.1.2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה התפוצות
יום שני, ג' בשבט תש"ע (18 בינואר 2010), שעה 12:00
סדר היום
סוגיית בניית דירות להשכרה לעולים בגליל ובנגב
נכחו
חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

יעקב אדרי

מרינה סולודקין
מוזמנים
חביב קצב
משרד לקליטת העלייה, מנהל אגף בכיר לדיור

אבנר סעדון
משרד ראש הממשלה

לילך נאמן-ברזילי
משרד לפיתוח הנגב, דוברת המשרד

דליה בודינגר-נחושתן
משרד לפיתוח הגליל, מנהלת פרויקטים ברשות לפיתוח הגליל

איתי חוטר
משרד האוצר, מנהל תחום כלכלי חברתי באגף החשב הכללי

ראובן קוגן
משרד האוצר, רכז שיכון ודתות – אגף התקציבים

צחי דוד
משרד האוצר, רפרנט שיכון באגף התקציבים

זהרה כהן
המשרד לענייני גמלאים, ראש תחום בריאות ציוד ורווחה

שרה צימרמן
משרד הבינוי והשיכון, מנהלת אגף נכסים ודיור

עו"ד מיכל אופיר
מינהל מקרקעי ישראל, לשכה משפטית

עפר איסרוב
הסוכנות היהודית, מנהל חטיבת אזורי עדיפות, המחלקה לישראל

דניאל אוברמן
ארגן "נפש בנפש", סמנכ"ל

יוסי אבוטבול
חברת עמידר, מנהל חטיבת ירושלים ויו"ש

רוני פלמר
תנועת "אור", מנכ"ל

אלכסנדר ברמן
תנועת "חזית הכבוד"

אברהם שרנפלסקי
תנועת "חזית הכבוד"

דוד קאשני
תנועת "קול בשכונות"

תלמידים
ביה"ס רנה קסין, ירושלים
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
רשמה וערכה
יעל – חבר המתרגמים בע"מ
סוגיית בניית דירות להשכרה לעולים בגליל ובנגב
היו"ר ליה שמטוב
צהריים טובים לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

היום אנחנו שוב מדברים על הדיור להשכרה. כינסתי היום את הוועדה לדיון בבניית דירות להשכרה לעולים בגליל ובנגב בעקבות הישיבה הקודמת שקיימנו כאן ב- 22 לדצמבר 2009, הנושא היה אז פרויקטים לעידוד קליטת עולים צעירים בגליל ובנגב. אני מודה לכם שהגעתם ביום כזה סוער לכנסת. יש לנו גם בשורה טובה - בעקבות התערבותה של הוועדה הגענו למשהו. חבל שאין כאן נציגים מהמינהל ויכול להיות שהם יגיעו מאוחר יותר.


בוועדה שקיימנו ב- 22 בדצמבר 2009, סגן המנהל הכללי של ארגון "נפש בנפש" מר דניאל אוברמן סיפר לנו על משפחות שמגיעות מצפון אמריקה ומעוניינות להתיישב בנגב ובגליל ועל מחסור חריף בדירות להשכרה. הוא סיפר לנו גם על 30 משפחות שהארגון העלה בשנת 2009 וגם על תחזית העלייה לשנת 2010 שעומדת על 60 משפחות שהם כ- 1,000 עולים שמעוניינים להתיישב בגליל ובנגב.


הוועדה פנתה למינהל כדי לבדוק איך אפשר לקבל קרקע לבניית דיור להשכרה. מר ירון ביבי הסביר לנו שכדי לקבל קרקע יש צורך להשתתף במכרז. חשבנו שארגון "נפש לנפש" פטור ממכרז. לאחר מכן פנינו לסוכנות היהודית - כידוע הסוכנות עובדת בשיתוף ועושה פרויקטים משותפים עם "נפש לנפש", והתברר שהסוכנות היהודית פטורה מחובת המכרזים על פי החוק. ראשית אנחנו שמחים מאוד על שיתוף הפעולה. אם קיימת הסוכנות היהודית פטורה ממכרז לקבלת קרקעות ו"נפש ונפש" מוכנה לממן ולהסדיר את כל הבנייה, אנחנו רוצים לשמוע בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות איך אפשר להוציא את זה לפועל ולהתקדם.
מרינה סולודקין
למה לא משתמשים בחוק שטרית שעבר בשלוש קריאות?
היו"ר ליה שמטוב
חבל מאוד שלא משתמשים בחוק שמעודד את היוזמים לבנות בנייה להשכרה ומי שיבנה פטור גם מתשלומי מס.
מרינה סולודקין
אני מבקשת לומר כמה דברים, כי אני אצטרך לצאת לוועדה שדנה במעצרו של גיבור מלחמת העולם השנייה, ראול וולנברג.


כולנו מבינים שמדינת ישראל לא יכולה לקלוט עלייה מבלי שכל נושא הדיור כולל הדיור להשכרה ייפתר. בקדנציה הקודמת עבר בשלוש קריאות חוק ממשלתי של שר הבינוי והשיכון דאז, מאיר שטרית, לפי החוק הזה היה צריך להיות קל יותר לבנות דירות להשכרה כי בחוק נתנו תמריצים. משום מה לא משתמשים בחוק הזה ולא התחילו את הנושא החשוב כל כך למדינה שקולטת כל שנה עשרות אלפי אנשים ושקורת גג זה צורך הכרחי.


ללא בניית דיור ציבורי, ללא דיור להשכרה ובלי ייצוב מחירי הדירות לא ניתן לחשוב על מדינה מפותחת ופורחת. יש חשיבות לנושא וטוב שאנחנו דנים בו היום. דיור לצעירים זה סיפור אחר לגמרי ולדעתי המדינה לא רק שהיא לא חושבת בכלל על צעירים, ומשאירים להם פתרון אחד והוא לרדת מהארץ כדי להגיע לדיור.
דניאל אוברמן
תודה ליושבת הראש על היוזמה לקיום הדיון בנושא מחסור בדירות או בתים להשכרה בצפון. אני מבקש ראשית לציין שיש כאן לא מעט גורמים שעוזרים. יעד אכלוס הצפון הוא יעד לאומי ואנחנו זוכים לשיתוף פעולה גם מהסוכנות היהודית וגם ממשרד הקליטה, ומהמשרד לפיתוח הגליל והנגב.


כפי שהיושבת ראש ציינה בשנת 2009 הבאנו כ- 30 משפחות מצפון אמריקה לצפון, עוד שתי משפחות מאנגליה. בשנת 2010 אנחנו צופים להביא קרוב ל- 80 משפחות ואלו נתונים מעודדים, בשנת 2011 אנחנו רוצים להגיע ליעד שהצבנו לעצמנו ש- 1,000 נפשות יעלו מצפון אמריקה לצפון. זו מגמה חדשה שלא הייתה קיימת בשנים שעברו, זה מספר שנים שמספר רציני של עולים מצפון אמריקה הגיעו לצפון. מדיניות "נפש בנפש" היא לעודד את העולים להיכנס לדירות להשכרה בשנה שנתיים הראשונות שלהם בארץ ולא לקנות דירות עם הגעתם או טרום הגעתם כדי שהם יוכלו להיקלט בישובים ובערים ולמצוא פרנסה ושהילדים יקלטו בבתי הספר.


חלק ניכר מהעולים שמגיעים לצפון גרים באוזרים כפריים, כמו משגב אבל מגיעים גם עולים לאזור מעלות וכרמיאל, יש גם משפחות בנהריה. הבעיה של אלה שמגיעות לאזור הכפרי מתמקדת בחוסר דירות להשכרה בישובים האלה ובאזור משגב בעיקר. אלו לא עולים שמגיעים ללא אמצעים, אלו אנשים שמגיעים עם יכולת לשלם דמי שכירות אבל אין בתים להשכרה. המצב הוא תוצאה של מדיניות ותקנות בתוך מינהל מקרקעי ישראל שאינה מאפשרת בניית בתים להשכרה בישובים האלה. במספר רב של ישובים יש מספר תכניות להרחבה, אבל אם אנחנו "נפש בנפש" או גוף כל שרוצה לבנות עשרה בתים להשכרה לעולים חדשים אין מסגרת חוקית שמאפשרת זאת.

התכנית שלנו הייתה עם תורמים מחוץ לארץ, הרי הנדל"ן הוא עסק כלכלי לכל דבר, ארגון "נפש לנפש" עובד ללא מטרות רווח אבל זה מחוץ למסגרת הפורמלית שלנו. אנשים יכולים להשקיע ולקנות בתים ולתת לדייר שהוא עולה חדש אופציה אחרי שנתיים שלוש לרכוש את הבית ואז הוא יכול להיקלט בישוב. זו הקליטה הכי טובה והכי קלה שיכולה להיות לעולה מצפון אמריקה. אנחנו נתקלו במחסום בנושא הזה. היו לנו שיחות ראשוניות בנושא וכעת הסוכנות היהודית מביעה רצון רב לשתף איתנו פעולה כדי לנסות למצוא פתרון לנושא הזה.


היעד שלנו שאחרי השנה השלישית, אחרי 2011 עם 1,000 אנשים בצפון זה יהיה התחלתו של כדור שלג להביא את הגל הבא. שביעות הרצון של האנשים האלה חשובה לנו מאוד, חשוב מאוד שיצא מסר שיש בתים להשכרה ושיש אופציות. אם לא תהיינה אופציות לאנשים האלה הם לא יגיעו וזה חד וחלק. הנושא הזה הוא חשוב בעיקר בראייתנו ובצורך להצליח להתגבר על המחסומים הבירוקרטים בהליך וזה לא מחסום של חוסר רצון או חוסר יכולת לשתף פעולה. אלו מחסומים בירוקרטים ממש שאנחנו נתקלים בהם.


בנייר העמדה שהבאנו בפניכם פירטנו ביתר פירוט אבל אלו בעיקר האתגרים שאנחנו נציבים בפניהם בשנתיים הקרובות - בניית בתים להשכרה לעולים באזור הכפרי בצפון.
היו"ר ליה שמטוב
תודה רבה.
עפר איסרוב
אני מנהל החטיבה לפיתוח הגנב והגליל בסוכנות היהודית. כמו שדניאל אוברמן אמר, אנחנו נמצאים בעצם בתהליך משותף של יכולת הקצאה של קרקעות לפי אותם סטנדרטים שיש לנו עם המינהל. קיבלנו רשימה של כמה ישובים שיש להם רצון לקיים את התהליך הזה. בסך הכל התהליך הוא חיובי וכמו כל תהליך התהליך נבדק מול עורכי דין במינהל\ ובבדיקת היכולת שלנו. אני מקווה שאם לא נתקל בשום בעיות יחד עם "נפש ונפש" ועם היכולת לגייס את המשאבים לבנות את הבתים נוכל לעמוד בזה.


אנחנו מדברים גם על הנגב וגם על הגליל. יתכן שכרגע ישנה תכנית ראשונית להביא משפחות לגליל שכנראה קורץ יותר לעולה מצפון אמריקה, אבל יש גם כאלה שרוצים להגיע לנגב. ביחד עם "תנועת אור" שנמצאים כאן יצאנו בתכנית של סיוע במשכנתאות יחד עם בנק מזרחי, סיוע בהרחבת המשכנתאות לצעירים שמעוניינים לעבור לנגב. אני מקווה שאם ניכנס לפרויקט גם בגליל נוכל להרחיב את גם התכנית הזאת ולעזור במשכנתאות. המטרה הסופית היא להנגיש את הבתים ושהדיור יהיה לטווח קצוב של שנתיים שלוש.


בעבר, בערך לפני כחמש עשרה שנה עשינו מודל כזה לצעירים ישראלים בנגב, באזור רמת הנגב שהיה מוצלח ובסופו כולם רכשו את הבתים ונשארו שם. אנחנו מקווים שנוכל לקדם את זה.
מרינה סולודקין
אם כך זה בעצם לא להשכרה, אם זה לשנתיים שלוש ואחר כך קונים, אז שוב לא יהיה דיור להשכרה.
עפר איסרוב
אם מישהו קונה את הבית מתפנה לך כסף לבנות עוד בית להשכרה, אם מישהו עוזב את הבית אז הבית מתפנה להשכרה. יש כאן תהליך שמגלגל את עצמו, זה אותו תהליך כדור השלג שדניאל אוברמן דיבר עליו. זה מרחיב את היכולת.
היו"ר ליה שמטוב
הוועדה דיברה עם ירון ביבי ממינהל מקרקעי ישראל, הוועדה הבינה שיש נכונות לעזור ולפטור את הסוכנות היהודית מהצורך במכרז. איך אתם מתקדמים ומשתפים פעולה?
מיכל אופיר
אני מהמחלקה המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל. היכולת שלנו להקצות עם פטור מהמכרז לסוכנות לפי תקנה 319 א' ובוודאי לא לארגונים כמו "נפש לנפש". ככלל החוק מדבר על הקצאה במכרזים לבנייה רוויה ולכן לא כל כך ברור לי איך אפשר לעשות את זה באופן הזה להשכרה לטווח ארוך. על כל פנים לא נראה לי שזה מתאים על פי החוק הזה. במיוחד כשנאמר שתהייה אופציה לרכישה אחרי שנתיים לי זה לא נראה מתאים. כאן מדובר על ישובים בגליל ובנגב בישובים קטנים שהם ישובים עם בנייה נמוכה ולא בנייה רוויה.
עפר איסרוב
את מבלבלת בין שני דברים, אנחנו מדברים כאן על הקצאה שיש לסוכנות היהודית לקרקע בישובים הכפריים, לא מדובר על מכרזים לבנייה רוויה בערים, אלו שני דברים נפרדים.
מיכל אופיר
אבל החלטת המועצה היא מדברת על בנייה רוויה בהתאם לחוק - ההחלטה של המועצה לעניין מרכזים דירות להשכרה. החלטה 1171.
עפר איסרוב
את מבלבלת בין שני דברים. ההחלטה של המועצה לבנייה רוויה, זה משהו אחר לחלוטין. יש את ההחלטה 443 של הקצאת הקרקע לסוכנות היהודית בישובים כפריים שבהם יש לסוכנות את ההרשאה להקצות קרקע ולפתח את זה.
מיכל אופיר
ישובים קהילתיים.
עפר איסרוב
מדובר על ישובים קהילתיים ועל בנייה נמוכה ולא על בנייה רוויה. בדיון שלנו לפחות ואני לא יודע על מה הכינו אותך.
מיכל אופיר
באמת כדאי שנעשה סדר, כי לא ברור לי.
היו"ר ליה שמטוב
זה לא קשור לחוק שעבר בשנת 2006.
עפר איסרוב
אלו שני דברים נפרדים. אנחנו מדברים כאן על הקצאת הקרקע בישובים קהילתיים בהרחבות הקהילתיות. הסוגיה שנבחנת זו הסוגיה של תקופת הביניים כלומר תקופת ההשכרה. כרגע ההקצאה שיש לנו זה להביא מתיישבים ושהם יקנו את הבתים. זו הבדיקה שנעשית כרגע. הרעיון פה, שתהייה תקופת ביניים.
היו"ר ליה שמטוב
אנחנו בקשנו שמישהו מהמינהל יגיע לא כדי שישאל שאלות. אנחנו שואלים שאלות.
מיכל אופיר
העמדה של הסוכנות שבאופן כללי לסוכנות הוא יכול להקצות פטור ממכרז על פי התקנה הזאת. מהנקודה הזאת אפשר להתקדם, אולי שאנשי משרד הבינוי והשיכון יגידו.
שרה צימרמן
חבל שאנחנו לא קיבלנו מראש כי אז אנחנו לא יודעים מה הנושא בדיוק. רק אם הנייר הזה היה מגיע כבר היינו יותר חכמים. למה לא התקשרתם לשאול?
מיכל אופיר
מזה שעולה שהם רוצים הקצאה בשבילם, ועל זה העמדה שלנו היא שאנחנו לא יכולים להקצות להם פטור ממכרז.
שרה צימרמן
אני מבינה מהשאלה שלהם אליכם, שהם רוצים לקבל קרקע בלי מכרז. איך הקונסטלציה של הבנייה תהייה אחר כך זה משהו אחר. אני מבינה שלפי החוק יש אפשרות לתת לסוכנות קרקע ללא מכרז אלא אם כן יגידו שזה לא נכון. אין לזה שום קשר לבנייה להשכרה. הבנייה להשכרה והחוק של שטרית לא מתאימים פה משום בחינה. החוק הזה קובע כללים ברורים של בנייה רוויה\ 4 קומות, ושטח הדירה. זה לא רלוונטי. כאן מחפשים את הדרך לקבל הקצאת קרקע ללא מכרז ושהסוכנות תבנה באמצעות מישהו שזה סביר, באיזו שהיא קונסטלציה ושזה יסתדר עם החוק.


ממה שאני מתרשמת, באתי לכאן והייתי אומרת לכם שאין לזה סיכוי כי בנייה להשכרה לא הולכת בכל הארץ. מדובר כאן כנראה באוכלוסייה יותר אמידה שיש לה יותר יכולת לשלם שכירות ויכול להיות שאפשר לנסות את המהלך הזה. אני אומנם לא מהאגף לבנייה כפרית ואני מהבנייה עירונית. אם היה פה מישהו מהבנייה הכפרית הוא היה עוזר לדעת אם השטחים עליהם אתם מדברים מתאימים ואם הם להרחבה והם זמינים.


צריך לדעת על אילו אתרים מדובר ועל ולפתור את הבעיה המשפטית האם המינהל יכול להקצות לסוכנות בקונסטלציה של בנייה שהם מבקשים.
רוני פלמר
אני "מתנועת אור", אני מבקש להגיד שני דברים. ראשית זו יוזמה ברוכה ובאמת הגיע הזמן, בטח לעולים אבל גם לישראלים, אנחנו נמצאים במצוקה קשה מאוד בנושא של דיור להשכרה לחבר'ה צעירים. מדובר על ישובים מסוימים. בירוחם יצאו שוב למכרז על 30 יחידות, ו-290 כבר נרשמו, תבינו אין דירה להשכרה בירוחם, בערד, במצפה, זה המצב וכך גם במקומות בגליל. כשזה מגיע לעולים, וזה כמובן דיון על עולים, המצב עוד יותר קריטי כי הם מגיעים מארץ אחרת ולהם אין אפילו את האפשרות לחכות בתל אביב או בירושלים בזמן שהבית שלהם נבנה. אני חושב שהגיע הזמן שבנושא הזה, ומדברים עליו כבר עשור, ויש יוזמה פה ויוזמה שם ואנחנו רואים מה שהשר שטרית בזמנו עשה, שבסוף זה לא נותן את המענה.


אני חושב שיש כאן הזדמנות שאתם כוועדה יכולים להוביל סוף סוף את הגשר על הפער הזה שאף אחד לא הצליח לפתור אותו ולהכניס בחקיקה מסודרת גם לצעירים וגם לעולים. זה רלוונטי כעת. יש גרעין שישבנו איתו אצל המנהל הכללי של המנהל הכללי מר ירון ביבי בשבוע שעבר בפגישה בנושא חיילים בודדים רוסים שרוצים להגיע לפריפריה.
מרינה סולודקין
לא רק רוסים, גם צרפתים ואחרים.
רוני פלמר
לחברים האלה אין איפה לגור בסופו של יום. לא יתכן שיהיה יותר ביקוש מהיצע ושהמדינה במשך שנים לא נותנת לזה פתרון. אני בא לחזק את זה.


אנחנו לדוגמה, יחד עם הסוכנות היהודית ו"נפש בנפש", פועלים היום להביא גרעין משיקגו אל ישוב בשם כרמית אמורות להגיע בין 100 ל- 150 משפחות בשלב הראשון לישוב בנגב. גם פה זה אותו תרחיש, בשלב הראשון אנשים לא יקנו ב - 300,000 דולר מגרש ובית באזור צפון הנגב. צריך לראות איך מנגישים בית להשכרה שאחר כך הם יוכלו לקנות אותו. כשמסכלים על הנושא הזה באופן כללי על איך מגדילים את העלייה וגם מיישבים את הנגב והגליל ואפשר להגיע לעשרות אלפי אנשים בעשור הקרוב אם יהיה פתרון לנושא הזה. אני אומר לכם יש רשימות המתנה של אנשים יותר גדולות מהבתים הפנויים. זו קריאה אליכם.


מחר יש דיון, אני פונה אליכם כי אתם הוועדה לקליטת עלייה, על עיר חרדית יחד עם משרד הבינוי והשיכון ושותפים אחרים בשם "כסיף", שנמצאת בצומת תל ערד. משום מה הגורמים הירוקים מחר הולכים לעלות את כרמית, ישוב יחיד בנגב שמסוגל לקלוט עלייה מארצות המערב ולהציע אותו בתור אופציה לחרדים. ישוב שמשנת 1996 החל תכנונו, התב"ע –תכנית בניין ערים, שלו מאושרת ל- 500 עד 700 מטר רבוע למגרש. הוא לא קשור באופי שלו ליישוב חרדי, לא יכול להכיל יושב חרדי, הוא נמצא בתוך מועצה ברשות מקומית שבוודאי לא יכולה להתמודד עם אוכלוסייה חרדית. יש כאן איזה בלבול ואני קורא לכם להתערב ב- 24 השעות הקרובות ולראות שבמינהל התכנון אף אחד לא התבלבל.
מרינה סולודקין
זה לא בלבול, זו אגרסיה. מה זה בלבול?
רוני פלמר
את יכולה להגיד את זה אני לא. אבל צריך להתערב בעניין הזה כי שם מדובר על עיר של 15,000 יחידות דיור וזה ישוב שביכולת שלו יכול להגיע ל- 2,600 והוא יכול להביא את העלייה מחוץ לארץ לנגב. זו בקשה לוועדה להתערב בנושא.
היו"ר ליה שמטוב
תודה רבה. ראובן קוגן מהאוצר.
ראובן קוגן
כמו שרוני פלמר אמר בצדק הבעיה של בנייה להשכרה היא לא בעיה של עולים או בעיה של מישהו אחר. זו בעיה ארצית שנובעת אולי מדברים שקשורים בחינוך או תרבות בזה שהמצב הזה כרגע לא מתרומם. יש שתי בעיות עיקריות והעיקרית שבהן זה עניין התשואות, היום התשואה על שכירות היא 4% כאשר תשואה בבנייה למגורים זה בסביבות 15%, וברור מה הקבלנים בוחרים.


נעשו כל מיני ניסיונות שהאחד מהם שרה צימרמן הזכירה והוא חוק שטרית, שלא ממש מדבר על המוצרים שהאנשים כאן דיברו, מצד שני לפני כחודשיים נעשה תיקון לפרק 7 לחוק עידוד השקעות הון שמדבר גם על בנייה להשכרה. שם לפחות נתנו את הפתח להתייחס אל צמודי הקרקע כיחידות דיור הזכאיות להטבות דיור בגין בנייה להשכרה, יכול להיות שזה יוכל להקל על היוזמות מהסוג הזה. במקביל הקטינו את שיעורי המיסוי כך שזה הגדיל את הכדאיות של ההשקעה בבנייה להשכרה לטווח הרחוק כאשר משכירים מספר שנים ואחר כך מוכרים. המהלך הזה יתכן שיתרום.


ישנם דברים נוספים שצריך לטפל בהם שכרגע אין להם פתרונות קסם והם קשורים להיבט המימוני אבל יתכן שאם גוף כמו הסוכנות או גופים בעלי ממון יעמדו מאחורי היזמות האלה אז יתכן שזה משהו שניתן לפתור. צריך להבין את מה אסור לעשות בתחום הזה וזה לרוץ לפתרונות הקלים של בנייה תקציבית כי לכאורה זה נראה מאוד מאוד קל ובסוף זה רק יסבך את המדינה ולכן חשוב שזה ירד מסדר היום. כל שאר הדברים כמו לנסות לפטור את המנגנונים שיאפשרו לשוק לעשות את זה – גם על זה אנחנו חושבים. חלק מהדברים כבר נעשו וחלק עוד לא נעשו. אגב גם מהלכים אחרים שקורים בפריפריה כמו ירידת הצבא לנגב. הצבא אומר שגם הוא רוצה לראות איזה היצע של דיור איכותי להשכרה והיום עיריית ירוחם למשל עובדת על פרויקט של כ- 50 יחידות דיור צמודי קרקע שיבנו כשכונה להשכרה. צריך לראות לאן הפיילוטים האלה מתקדמים ולפי זה להסיק מסקנות ולהתקדם ביוזמה. אני לא חושב שמישהו יוכל להגיד שאם כולם רוצים את זה אז גם לא נכון.
היו"ר ליה שמטוב
דיברו כאן על קרקע שמתכוונים להסב לחרדים, והתכוונו לבנות ועכשיו.
ראובן קוגן
זו סוגיה שאינה קשורה כרגע לתפקיד שלי.
שרה צימרמן
אני כמשרד השיכון לא שמעתי על זה.
ראובן קוגן
זה דיון שבמועצה הארצית.
רוני פלמר
סופי אלדור ושולמית מטפלות בנושא הזה.
ראובן קוגן
אלו שני נושאים שאינם קשורים. הנושא של "כסיף" שרוני פלמר הציג הוא נושא לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה אם מקימים ישוב חדש או לא. יש סוגיות שקשורת לתמ"א – תכנית מתאר אזורית 35 ואלו הן סוגיות שמורכבות גם מוניציפאלית וגם התיישבותית. כי יש המון שיקולים גם התיישבותיים וגם ירוקים וגם כלכליים שצריכים לקחת בחשבון. שוב, הוא קרא לוועדה לגבש את עמדתה ולייצג אותה אבל זה בטח לא דיון שקשור להשכרה כי החרדים לא גרים בהשכרה, חרדים קונים דירות ובטח הפלגים החרדיים האשכנזיים. זה באמת לא דיון שקשור לנושא הזה.
אברהם שרנפולסקי
אני מהתנועה "חזית הכבוד", התכנית שמציעה "נפש ונפש" והסוכנות הוא פרויקט מבורך. לדעתנו יש צורך להרחיב את הפרויקט כדי ששישתפו בפרויקט לא רק עולים מארצות הברית וקנדה אלא גם העולים מחבר העמים למשל, עולים צעירים. אני חושב שזה ייתן עניין לתכנית לא רק מהיבט הסוכנות היהודית אלא לכל האוכלוסייה. תודה.
היו"ר ליה שמטוב
תודה. דרך אגב פה כבר דיברו על קבוצות העולים כמו החיילים בודדים, עולים שהיום כבר סיימו את הצבא וסיימו את לימודי התואר, קבוצה של הישג ציוני. אנחנו יודעים שהנושא מתקדם גם בזכות הוועדה.
חביב קצב
זו יוזמה מאוד מבורכת. גם לעלות עולים וגם לעלות עולים בעלי מקצועות ברמה אמידה וגם ליישב אותם בנגב ובגליל. זה כמעט חלום חד פעמי. כולנו בעד ואני עד עכשיו לא מצליח להבין מעבר לבעיה המשפטית של דיור להשכרה או דיור למכירה, זו שאלה כלכלית. גם ראובן קוגן דיבר על פערי המימון, האם זה לסוכנות היהודית או ל"נפש בנפש". צריך לקחת בחשבון את הפערים כי יש את התקופה שעד שהקבלן בונה והעולה מגיע. רמת התשלום שהוא משלם מול שכר הדירה, זה חשוב כי אילו אין בעיה כלכלית - כמו בנייר שלכם שמדובר על נוסחה שלא ירדתי לעומקה. אני מחדד את השאלה והאם הבעיה היא רק בעיה משפטית שצריך לפתור או שמא היא גם בעיה מימונית.
דניאל אוברמן
הבעיה היא רק משפטית. אין פה בעיה מימונית. אלה שתומכים ב"נפש בנפש" רואים באכלוס הגליל יעד חשוב והם מוכנים לתמוך בזה. הם מאמינים שבסופו של דבר זו השקעה נכונה והשקעה אמיתית לקצור ממנה פירות. פה אנחנו לא מבקשים מימון מהאוצר ולא מימון משום גוף ממשלתי לפרויקט הספציפי הזה. העיקר הבעיה היא משפטית, וזה המכשול.
ראובן קוגן
הבנתי שיש החלטת מועצה שכן אמרה שיהיו מכרזים לדיור להשכרה.
היו"ר ליה משטוב
כאן הם מדברים על הסוכנות, הם לא מדברים על "נפש בנפש".
חביב קצב
אין בעיה מימונית, ויתכן ואפשר ללכת על פיילוט או פרויקט, פיילוט במספר ישובים שהוא משהו מאוד מצומצם ואפשר להתמודד עם הבעיה הזאת.
יפעת קריב
אני מהמכרז לשלטון מקומי. לפני שאני אגיד את דבריי, האם הדיון עוסק רק בנייר של "נפש בנפש" או שעוסק בכלל בדירות להשכרה בגליל ובנגב? את זה אני מפנה אליך.
היו"ר ליה שמטוב
בוועדה כבר קיימנו כמה ישיבות על דיור השכרה, על דיור ציבורי לעולים, על פרויקטים לצעירים. בישיבה האחרונה שקיימנו דיברנו על נושא של "נפש בנפש" ועל העולים החדשים שמגיעים מצפון אמריקה ועל הדיור בשכירות. זה לא משנה ואם יש לך להגיד משהו לגבי זה - - -
יפעת קריב
אני אגיב בשם השלטון המקומי, שהוא מעודד ובעד ותומך ביוזמה לבניית דירות להשכרה, הן בגליל והן בנגב. היום בכלל אנחנו תומכים בישוב הגליל והנגב ויש באמת בארץ בעיה של חוסר בדירות פנויות. יש כאן הזדמנות שאנחנו נשמח לשתף איתה פעולה.

כאשר נכנסים לרשות מקומית ומתכננים איזו בנייה של שכונה או מגורים בצורה זו או אחרת, חייבים לשתף את הרשות המקומית, את ראש הרשות המקומית, ויותר מזה צריך להנגיש את השירותים החינוכיים והחברתיים לטובת אותה אוכלוסייה. זאת לא חכמה לזרוק אוכלוסייה לתוך איזה מקום גם אם הוא יפה בגלל כשאין שירותי רווחה מתאימים, וששירותי בתי הספר אינם מתאימים ללמד בשפה ממנה מגיעים העולים. צריך להנגיש את כל המערך ולא להתמקד רק בבנייה. אני אומרת באופן חד משמעי שראשי הערים יתמכו בכל בנייה בישובים.
היו"ר ליה שמטוב
אני לא חושבת שכשמתחילים משהו אז אין קשר עם הרשות.
יפעת קריב
אני יכולה לדבר על קבוצות שונות. יש לנו קבוצות בארץ ששמו אותם בישובים בפריפריה וזהו, ובזה זה הסתיים. לא הביאו עובדים סוציאליים דוברי השפה, הכניסו ילדים לבתי ספר לכיתות יא' שהם לא דוברי השפה. מה עושים איתם ואיך מכינים אותם לבגרויות? יש מערך שלם שצריך להתייחס אליו ולא להפיל את זה על הרשות המקומית.
חביב קצב
הערה אחת, לא מדובר כאן בגרעין שהוא גרעין רווחה. מדובר כאן במהלך ובהצעה. איך משתלבים בתעסוקה ובקליטה במקום הזה זה נושא הקריטי וזה לא הנושא של הוועדה.
יפעת קריב
לכן שאלתי שאלה מקדימה.
היו"ר ליה שמטוב
אנחנו פה ואנחנו מקיימים את דיונים. אני רואה שבאמת בעזרת הוועדה אנחנו מקדמים את הנושאים ואני שמחה על כך. צריך בהזדמנות זו להודות לשרת הקליטה והעלייה לחברת הכנסת סופה לנדבר כשנכנסה לתפקיד עשו יחד עם חביב קצב את החלוקה של 500 דירות ואנשים שקיבלו פתרון דיור הם היום שמחים ומאושרים.
זהרה כהו
אני ממשרד לגמלאים, ראש תחום בריאות ורווחה. אני מבקשת לציין שמעבר לעולים חדשים שהם בדרך כלל משפחות צעירות, אני מבקשת התייחסות גם לקשישים כי יש לנו גם קשישים עולים מעבר לחיילים בודדים. קיים מחסור מאוד מאוד גדול של דירה בעלת 2 חדרים, גם להשכרה וגם לרכישה.
דוד קאשני
אני מהפורום לדיור ציבורי. אני חושב שאני בכנסת כבר מעל 15 שנה שעוסק בענייני הדיור. אחת הבעיות בדיור, ואני קודם כל רוצה לברך על היוזמה שלהם, זה מבורך, הבעיה שהם מתחילים את זה עכשיו וזה אולי יסתיים בעוד ארבע או חמש שנים.
היו"ר ליה שמטוב
אז לא להתחיל?
דוד קאשני
בוודאי שלהתחיל, כדי שתהייה שרשרת של רציפויות. אם הם מתחילים עכשיו שימשיכו הלאה. אני זוכר בזמנו שהסוכנות היהודית דרך עמיגור בנתה אלפי יחידות דיור להשכרה וחלק גדול מהם נרכשו. אני באמת רוצה להציע לכם להמשיך בנושא הזה ותקציב לא חסר. יש 2 מיליארד שקל עודף במשרד השיכון. שמענו את שר השיכון רק לפני שבוע בוועדת הכספים שהכסף הזה נלקח לאוצר. לו היו משחררים את ה- 2 מיליארד האלה של משרד השיכון, זה 2 מיליארד – עשינו חישוב, והם יודעים את זה. לו הייתם משחררים למשרד השיכון את זה לשנת 2010 90% מהבעיות היו נפתרות. היום דירה בשכירות עומדת על 5,000 שקל לחודש. בכל המדינה. גש לשכונת התקווה שאף אחד פעם לא רצה לגור שם, היום משלמים 5,000 שקל לשכירות עבור דירת שלושה חדרים. תבוא לרכוש דירה באותה שכונה תשלם מיליון שקל.

חברים, למדינה יש אחריות על שלושה דברים: חינוך, דיור, תעסוקה. את שני הממים של ז'בוטינסקי הורדתי כי ממילא אתם לא מתעסקים לא בחינוך ולא בדיור. תמיד אתם יורדים למעיים של האחראים. למשל משרד השיכון פונה אליכם ומבקש מכם לשחרר אותם מכל מיני דברים, אל תתעסקו איתם, קיבלו מאה שקל תנו להם את המאה שקל לפי מחשבתם היכן להשקיע את זה. לו הייתם עוזבים את משרד השיכון אני בטוח שהם היו בונים דיור להשכרה לפי חוק שטרית, היו בונים דירות למכירה ומחירי הדירות היו יורדים. מצבנו היום ממש קטסטרופה. אני מברך אותם שהם הולכים על זה בישובים הכפריים. תתחילו עם זה ותמשיכו ברצף ויהיו הרבה דברים טובים ומחירי הדירות ירדו.
היו"ר ליה שמטוב
שמענו גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו על הרצון לעשות, וזה גם יכול להוזיל את מחירי הדירות ושיהיו יותר דירות וגם יהיו דירות להשכרה.


חבר הכנסת יעקב אדרי, אתה רוצה להתייחס?
יעקב אדרי
היה לנו דיון כעת קצת שונה, לא שמעתי את כולם בעניין הזה. אם הממשלה תרצה ללכת על הנושא הזה צריכה להיות החלטת ממשלה ללכת לסבסוד הקרקע ואפשר להתחיל בפרויקט הזה בנגב ובגליל. אני חושב שכולנו צריכים לברך על כך. זה יקל ויש שם אפשרות לעשות את זה במהרה.


אני לא רואה את הממשלה הולכת לעניין הזה. היא לא רוצה לבנות דירות, היא לא רוצה להתעסק עם זה. זה חבל מאוד ואני מקווה שהוועדה הזאת לפחות בנושא הזה תמליץ ותקבל החלטה פה אחד ונוכל להמליץ בהמשך.


התכנית של "נפש בנפש" שמוצגת פה היא טובה, אבל אני לא יודע אם ילכו עם זה והלוואי.
היו"ר ליה שמטוב
דיברנו כאן שיש הסכמה.
יעקב אדרי
יש הסכמה. צריכה להיות הסכמה עם האוצר כי הממשלה והאוצר זה האוצר. יש הסכמה של האוצר בעניין?
דליה בודינגר
כבוד חבר הכנסת, מדובר כאן בעניין בירוקרטי של הקצאת הקרקע בהתיישבות הכפרית. נכון להיום נדרש הליך מכרזי לשיווק הקרקע. לכל הרחבה של 40, 50 יחידות יוצאים למכרז, הם רוצים פטור. לסוכנות היהודית יש את הפטור אבל הפטור כמדומני הוא על בנייה רוויה.
מיכל אופיר
הפטור קובע "התקשרות עם הסוכנות היהודית לביצוע מטרות ציבוריות לרבות הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים". הקצאת הקרקע מתבצעת למתיישב ישירות, הקצאה לסוכנות היא רק להקמת היישוב והיא לא של הקרקע עצמה. המגרשים מוקצים ישירות למתיישבים לא בצורת השכרה. כך שהיום אין מתווה שמתאים לעשות דבר כזה וזה יצריך שינוי. זה בעייתי ובמצב המשפטי היום זה בלתי אפשרי ועל זה תחליט לפחות החלטת מועצה ואם לא שינוי חקיקה.
יעקב אדרי
מה הבעיה שזה יהיה דרך הסוכנות? לכם יש בעיה שהסוכנות תבנה את זה?
מיכל אופיר
הקרקע לא מוקצה לסוכנות ברמה של מגרשים אלא בהקצאת מתחם קרקע להרחבה. המגרשים עצמם מוקצים ישירות ולא בצורת השכרה, זה באופן ישיר למתיישבים ולכן יש פה איזה שלב ביניים שכיום לא מוסדר.
דני פלמר
אני רוצה להציע הצעה פרקטית. השבוע ישבנו עם המנהל הכללי של המינהל, הנוהל עצמו בסך הכל לא מסובך. יש כאן דלתא שהיא הלקונה הקיימת היום וזה באמת באותה נקודה של השנתיים שלוש של שכירות לפני הרכישה. אני מציע בהמשך למה שאמר חבר הכנסת יעקב אדרי, אני חושב שהממשלה דווקא בגלל שזה לא כסף, אני הייתי מציע לילך נאמן- ברזילי שהשר לפיתוח הנגב והגליל יעלה החלטת ממשלה ספציפית בנושא הזה שתנחה את המועצה של מינהל מקרקעי ישראל לתת את אותו פטור. זה יעלה למועצה ויתקבל ואני חושב שזה הליך שייצא מהוועדה. על אותה החלטת ממשלה תהייה המלצה והמועצה תדון ואני מניח שזה יהיה חיובי.
יעקב אדרי
אני יכול לבדוק עם היועצים המשפטיים, שם ה"פלונטר" הגדול.
לילך נאמן – ברזילי
אני אעלה את זה במשרד.
היו"ר ליה שמטוב
כולנו הסכמנו על כל דבר? גם מהאוצר יש הסכמה? סיכום הוועדה.


הוועדה רשמה לפניה שעיקר הבעיה ביישום פרויקט בניית הדירות להשכרה לעולים בגליל ובנגב נמצאת בבירור משפטי.


הוועדה מבקשת מהסוכנות היהודית, ממינהל מקרקעי ישראל ומארגון "נפש ונפש" וגם מ"תנועת אור", לעדכן את הוועדה בהתקדמות התהליך.


הוועדה מבקשת מהשר לפיתוח הנגב והגליל לעלות הצעת החלטה לממשלה ברוח הדברים שנקבעו בוועדה.


הוועדה קוראת לכל הנוגעים בדבר לסייע בכל שניתן בקידום הנושא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50

קוד המקור של הנתונים