PAGE
26
ועדת העלייה הקליטה והתפוצות

30.12.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 59

מישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ח שבט התשס"ח (30 בדצמבר 2009), שעה 09:00

פתרונות דיור לעולים מאתיופיה היוצאים ממרכזי קליטה.

חברי הוועדה: היו"ר – ליה שמטוב

אברהם מיכאלי

שלמה מולה – חבר כנסת

חביב קצב – מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת העלייה

ראובן קוגן – רכז שיכון אגף תקציבים

יצחק אלימלך – ממונה קליטה ארעית בפרוייקטים ארציים, המשרד לקליטת העלייה

אשר סיום – מנהל אזור דרום וירושלים, המחלקה לעלייה וקליטה הסוכנות יהודית

יוסי אבוטבול – מנהל חטיבת ירושלים ויו"ש חב' עמידר ירושלים, חברת עמידר

אבי מספין – דובר ולוביסט, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

אברהם נגוסה – מנכ"ל, ארגון מכנף דרום לציון

דוד מהרט – מנהל מרכז ההיגוי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

רן מלמד – סמנכ"ל העמותה

קסהון יונתן וונדה – מנהל קשרי חוץ ופרוייקטים מיוחדים, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

שמואל לגסה – נציג מרכז הקליטה – מבשרת ציון

גשאו זללם – נציג עולים חדשים

וורקו אצ'נף – נציג עולים חדשים

גזיאו ג'נהיו – נציג עולים חדשים

אפרים אדיס – נציג עולים חדשים

טנפה טבג'ה – נציג עולים חדשים

מולה מולויילת – נציג עולים חדשים

אווק מרו – נציגי מרכז קליטה – מבשרת ציון

דג'נה מנצ'לות– נציגי מרכז קליטה – מבשרת ציון

אטללנ' מטקו– נציגי מרכז קליטה – מבשרת ציון

טדסה זלקה– נציגי מרכז קליטה – מבשרת ציון

מיכה פוליס– נציגי מרכז קליטה – מבשרת ציון

סם הרינג– נציגי מרכז קליטה – מבשרת ציון

דנה גורדון

אתי בן שמחון

פתרונות דיור לעולים מאתיופיה היוצאים ממרכזי קליטה

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בנושא: פתרונות דיור לעולים מאתיופיה היוצאים ממרכזי קליטה. עוד ביוני ביקרתי במרכז קליטה במבשרת ציון, דיברנו על כל מיני נושאים וגם דיברנו על הדיור, והבטחתי לעולים חדשים שפה בישיבת הוועדה אנחנו נדבר על פתרון לדיור. עד כמה שידוע, ישנם מענקים לעולים חדשים יוצאי אתיופיה, ויש הבדל בין משפחות ובודדים.

אנחנו היום נשמע פה בוועדה מה קורה וכמה זמן מתגוררים במרכזי קליטה עקב זה שלא יכולים לצאת לשכירות או לקנות לעצמם בית.


נשמע את ראובן קוגן ממשרד האוצר.

אני מציע שחביב קצב שהוא ממשרד הקליטה שיאמר מהו המצב הקיים לגבי העולים מאתיופיה, ואם יהיו סוגיות לגבי התקציב הנוסף או עודפי תקציב שצריך לקחת אותו, אז אני אתייחס לזה.

חביב קצב אצלנו פה אורח מאוד מכובד.

תודה רבה ובוקר טוב.

היחס שלנו לעולים מאתיופיה שמגיעים ונמצאים במרכז קליטה בנושא הדיור הוא יחס מיוחד. זה משפחות העולים שנמצאות במרכזי הקליטה, זה המשפחות היחידות שמקבלות מענק בכלל מכלל הזכאים במדינת ישראל. גובה המענק משתנה בהתאם לשנות העלייה שלהם, שנות השהות שלהם בארץ, מספר הנפשות, מקום שרוכשים בו דירה. המענק מסתובב בין 350-400 אלף שקלים, יכול להגיע ל-650 אלף שקלים, זה סכום נכבד. רשימת היישובים בארץ איפה שהעולים מאתיופיה רוכשים מחולקים ליישובים שבהם יכולים לקבל מענק כזה או מענק אחר, כאשר עד השנה הזאת, פשוט השנה יש שינוי מאחר ותקציב המדינה אושר והופעל ביולי 2009, אז מעבר לשנה הזאת, תקופת השהות של משפחות העולים במרכזי הקליטה עומדת על ממוצע כבין שנה וחצי לשנתיים. בגדול, מעט מאוד. תוך השנתיים הראשונות רובם רוכשות דירה, חלקן רוכשות בשנה השלישית. אחוז המעט ביותר בגלל כל מיני סיבות אישיות של פירודים, גירושים, כל מיני דברים אחרים, מתעכבים ברכישה, שוהים במרכזי קליטה יותר. זה לגבי הנושא של משפחות העולים.

לגבי הנושא של העולים היחידים שנמצאים במרכזי קליטה, גם הם בקבוצה מיוחסת. הם זכאים להלוואה ב-281 אלף שקלים כדי שיוכלו לרכוש דירה. לעומת זאת, הקשישים, קשישים יחידים וזכויות קשישים הם זכאים בעדיפות לפתרונות דיור מוגן במקבצים, בהוסטלים, איפה שיש מקומות במשרד הקליטה.


יש עוד משהו שחריג שאנחנו מאפשרים למשפחות עולים מאתיופיה למרכזי קליטה. משפחה שרוצה לקנות דירה ביחד עם אבא או עם זוג הורים, יכולים גם כן לקבל מענק יותר מוגדל בסביבות כמעט 100 אלף שקלים - 115 אלף שקלים תוספת על מנת שיוכלו לרכוש דירה ביחד, גם זה סיכום מיוחד לגבי משפחות העולים, וזה על מנת לאפשר למשפחה שרוצה לקחת את האבא או את האמא או זוג ההורים לחיות ביחד - טוב להם וגם טוב לנו מבחינת פתרון.


בגדול – רק השנה הזאת שנה חריגה של 2009, בדרך כלל אנחנו מממשים בין 600 ל-700 מענקים לשנה, זה הקצב, זה קצב סביר. אנחנו מלווים את הנושא עם המון הדרכה וליווי את משפחות העולים ברכישת דירה, אבל בסיכומו של דבר העולה הוא מחליט איפה לרכוש את הדירה. העולה הוא מחליט איזה דירה לקנות, והעולה כל זמן שעונה על התנאים, אנחנו מאפשרים לו ומאשרים לו את המענק.


תמונת המצב היא מאוד טובה ביחס לפינוי במרכזי הקליטה, קצב הפינוי של משפחות העולים במרכזי קליטה – אמרתי, יש קצת שינוי בשנה האחרונה, ומעבר לזה קצב הפינוי הוא טוב, הוא אפילו ברמה מאוד סבירה. אנחנו כמעט מממשים את כל התקציב שעומד לרשותנו, והיה ויישאר לנו תקציב, לדוגמה, השנה יישאר לנו קצת תקציב, אנחנו נקבל אותו גם בשנה הבאה במסגרת עודפים, גם אם זה עודפים לא מחוייבים נקבל אותו להמשך. המטרה שלנו לאפשר כמה שיותר מהר למשפחת העולים לרכוש דירה ולעבור לדירה שלה. אנחנו מאמינים שתקופת השהות במרכזי הקליטה שבה העולה מקבל את כל הטיפול מהתחלה עד הסוף, כולל האולפן, כולל הגיור, כולל התהליך של סדנאות, של הכשרה, של העשרה, של כל מיני דברים כאלה, שנה וחצי עד שנתיים, זו תקופה סבירה, אבל מה שלא יהיה – העולה יכול לחיות את חייו העצמאיים רק כשהוא עובר לדירה, דירה עצמאית שלו שהוא משתלב בקהילה והוא מתחיל את חייו, בגלל זה מטרתנו לאפשר להם כמה שיותר מהר לרכוש דירה ולעזוב את מרכז הקליטה. זה הפתיח.

תודה. אז אם כל כך טוב, אז מה רע?

אני רוצה לשאול את חביב. היום יש משפחה שרוצה לקנות דירה, יש לך מגבלה תקציבית?

לא.

כרגע לא דיברתי על בודדים.

מדובר על משפחת עולים. השוני הוא בזה - גובה המענקים מתחלק לשני חלקים. יש גובה המענקים הקיימים שאנחנו קוראים להם, ויש גובה מענקים בתוספת 40% ביישובים בשכונות חזקות, איפה שאין יוצאי אתיופיה.

במסגרת תכנית חומש?

זה במסגרת תכנית החומש. במסגרת תכנית החומש אנחנו עובדים על מענקים מוגדלים על מכסה שנתית שעמדה בין 200 ל-250 חוזים תלוי בשנים. בשנת 2008 היה 200, שנת 2009 250 חוזים.

מיצית את התקציב ל-2009 על החוזים או שעוד לא מיצית.

עוד לא מיציתי, בגלל תקופת הביצוע של - - -

זאת אומרת, משפחות העולים שלא יכולים לקבל את התוספת בתכנית החומש אתה יודע שהם לא קונים בגלל שמחירי הדירות עלו, בפועל המשפחות לא מסוגלות להגיע לדירה.

לא, זה לא היה כך. ההפעלה של 40% מופעלת בשיטת פינצטה. כי אם תגיד לכולם, תלכו להביא חוזים, כולם יביאו חוזים ולא יקבלו כסף, יהיה להם עוגמת נפש, הוצאות והפסדים כספיים.

אם כך, בהחלט יש לך מגבלה.

אמרתי, יש מכסה. לעומת זה, עשרות משפחות רכשו דירות ביישובים שלכאורה היו זכאים למענק מוגדל ולא היו צריכים את המענק המוגדל, כי בדרך כלל מקבלים 99% על מחיר הדירה, ומחיר הדירה שהם רכשו נותן להם מענה.

הם הלכו לקנות בשכונות במצוקה.

הגדרת שכונות מצוקה זו הגדרה מאוד סובייקטיבית. אני יכול להגיד לך, במקומות שהם רוכשים זה לא שכונות במצוקה. כי בשכונות מצוקה איפה שרכשו, אנחנו סגרנו אותם, הם לא יכולים לקבל מענקים ביישובים האלה. יותר מזה, אנחנו ירדנו לרזולוציה של רחובות. אנחנו סגרנו רחובות, סגרנו שכונות, סגרנו יישובים. איפה שהיתה מצוקה, איפה שאתה מסתובב, אחוז העולים מאתיופיה באותו רחוב מעל 10%, מעל 9% סגרנו את הרחוב הזה למענק. מי שירצה לקנות יקנה בהלוואה. זאת אומרת, אנחנו כן נתנו מענה. אנחנו יישמנו, כמעט הדבר שייושם במלואו בתכנית החומש על פי החלטת ממשלה, זה נושא מענקי הדיור. אנחנו יישמנו כהילכתו, ככתבו וכלשונו על פי החלטת ממשלה. חילקנו את הארץ לשלושה חלקים, שכונות, רחובות, יישובים שהעולים מאתיופיה לא יכולים לקבל מענקים, יכולים לקבל רק הלוואות. שכונות, רחובות יישובים שיכולים לקבל רק מענקים קיימים. שכונות רחובות ויישובים שיכולים לקבל מענקים מוגדלים, היינו תוספת 40%.

אנחנו נכנסים לתוך 2010, אנחנו יודעים שהעלייה הולכת להתחדש, בעזרת השם בעוד שבוע יגיעו 250 עולים ויימשך הלאה. השאלה שלי, האם ב-2010 התקציב העומד לרשותך הוא עם פוטנציאל המימוש שלו יכול להיות בר ביצוע?

בהצעת מחליטים שהולכת להיות לממשלה בנושא של המשך העלייה מאתיופיה, או המשך בדיקת הזכאות, ביקשנו לכתוב דבר מאוד פשוט, צוות משותף לנו, לשיכון ולאוצר יקבע גם את הקצב וגם את התקציב הנוסף.

קצב העלייה?

דרך אגב, עדיין לא אישרו. עדיין לא היתה החלטה, זה רק ביום ראשון עולה - - -

גם זה לא קשור לאלה שמגיעים - - -

מוקדם לדבר.

זה לא קשור, אבל צריך להבין - שלמה שאל על העתיד. התקציב שלנו מאפשר לנו - הרי כידוע לנו, כשאושרה תכנית החומש, אושרה בידיעה שתהליך המשך העלייה מאתיופיה הסתיים, והוא הסתיים לפני שנה וחצי. בהתאם לזה תקצבו את התקציב, ובהתאם לזה קבעו מכסה שנת 2008-2011.

אם התכנית היא תכנית חומש, זאת אומרת כל שנה צריך להיות תוספת תקציב.

אבל לקיים, זה ההבדל.

אני מבין שתכנית חומש זה לחמש שנים. הרי בשנה שעברה כפי שידוע לך גם בגלל התערבות של בג"צ, בגלל החלטת ממשלת אולמרט היה צריך לבדוק 3,000. מחציתם לפחות היו צריכים להגיע עד עכשיו. הממשלה התמהמה, לא ביצעה את ההחלטה הזאת. פירושו של עניין, ב-2010, נניח תיאורתית אני מקווה יותר 3,000. אני שואל האם יש לך פתרון ל-3000 איש.

אני אענה תשובה ברורה ביותר. ל-3,000 העתידיים אנחנו לא מתוקצבים. לכל אלה הקיימים במרכזי הקליטה, אנחנו מתוקצבים. אבל שתיפול החלטת ממשלה ביום ראשון הקרוב, או באחד מימי ראשון הקרובים, אני מניח שתיפול שם החלטה שגם הנושא יתוקצב, כי זה לא רק נושא מענקי דיור, זה גם כן נושא של הטיפול במרכזי קליטה.


אבל אני רוצה להגיד, לא סתם דיברתי על קצב. כי אם יגיע בקצב סביר, אנחנו לא צריכים לשכור עוד מרכזי קליטה. אנחנו נוכל לעבוד בשיטה שאנשים יפנו, יקנו דירות, יפנו את הדירות שלהם ויקלטו אחרים במקומם ולא צריך לשכור עוד מרכזי קליטה. זה הסיבה שדיברתי על הקצב. אבל נושא של התקציב, אני מניח שאנחנו נקיים דיון עם אגף התקציבים גם ביחד עם משרד השיכון, נראה מה קיים, מה חסר, באותה רגע שתיפול החלטת ממשלה, אני מניח החלטת ממשלה מחייבת גם תקציב בהתאם, השלמת תקציב.

תכנית החומש התייחסה לאנשים הקיימים, ולאנשים הקיימים יש תקציב מלא, יש מכסה מאורגנת מסודרת שעד סוף 2012-2013 אנחנו מפנים את כל מרכזי הקליטה, ונותנים מענה לכל אותם אנשים שנמצאים במרכזי הקליטה.

אני יודע שסגרתם מספר מרכזי קליטה. כמה מיטות יש לכם, כולל מיטות של הסוכנות שהם מחוייבים לתת למשרד הקליטה. כמה יש לך היום, מתוכם כמה הם ריקים, ומתוך הקיימים כמה צפויים לעזוב את מרכזי הקליטה?

בערך כ-1,500 מיטות פנויות. אנחנו צפויים עד אוגוסט 2010 שיפנו לנו עוד 1,000 מיטות, עקב זה שאנשים רכשו. אני מדבר על אוגוסט 2010, זה אחרי סיום שנת הלימודים, על מנת שילד לא יפסיק את הלימודים שלו באמצע. אנחנו השנה סגרנו 4 מרכזי קליטה. הנתונים שאני אומר לאחר סגירת 4 מרכזי קליטה.


יש לי היום בסביבות 4,800 מיטות, משהו כזה.

כולל המיטות של הסוכנות?

כולל המיטות של הסוכנות שחלקם נסגרו, לא נשארו 2,000 מיטות. שלמה, אתה צריך לדעת, אתה זוכר, בראשית הדרך אנחנו היינו עם קיבולת בין 8,500 ל-9,000 מיטות. כבר לא צריך את זה, ולא אומר סתם, אני השנה סגרתי 4 מרכזי קליטה, כי לא צריך, חבל על הכסף, את הכסף הזה אנחנו מנצלים ליעדים אחרים לטובת העולים.

כמה יחידים וזוגות קיימים ותיקים שאין להם מענק, אין להם דיור, או שהיה להם הצעה לשכירות ולא עוזבים. אני רוצה לדעת כמה זמן הותיק ביותר, כמה זמן הבודד החדש ביותר.

הבודד החדש היה באוקטובר. הגיעו 28-30 יחידים אחרי החגים, עדיין בראשית הדר.

מעל שנה וחצי, כמה בודדים מתוך 4,700?

אני לא יודע לתת לך התפלגות כזאת, אני יכול לומר מה המסגרת. מדובר על פלוס מינוס בין 900 ל-1,000 יחידים וקשישים, שהם חלקם נמצאים בשנת 2003. 2003 זה התקופה שהתקבלה החלטת ממשלה והחלטת כנסת על ביטול כלל המענקים לכלל עם ישראל, כלל הזכאים. אז הצלחנו לתת רק למשפחות העולים.

זאת אוכלוסייה שאין לה צפי פינוי. בפועל, אם אתה צריך להגדיל את קצבת העלייה, יש משהו בסביבות 3,800, 3,900 בתפוסה בלבד.

יש לי 2,500 מיטות פנויות.

אם דיברת על 4,700 בסך הכל.

4,500 מאוכלס. פלוס עוד 1,500, אמור להתפנות אצלי עד אוגוסט 2010 עוד כ-1,000 מיטות.


הסינכרון בין קצב העלייה לבין הפינוי היום הוא בסדר שמאפשר לנו לקלוט את כל אותם אנשים

שמגיעים.

כמעט שנה לא היתה עלייה.

500 איש יגיעו בינואר פברואר עד 600 איש. את ה-600 איש שמגיעים אין לנו בעיה לקלוט אותם. לכאורה, עד אוגוסט 2010, גם אם יגיעו 2000 נוכל לתת להם מענה. אני מניח שלא יעלו יותר מ-2,000. יש בדיקת זכאות, ואנחנו יודעים. איך אומרים – לך לא צריך להגיד את זה.

תודה.

תודה.

חביב פירט פירוט רב את כל הדברים שניתנים היום, ואת המצב כפי שהוא נקבע בהתאם לכללים של משרד השיכון, אחרי כל החלטות הממשלה ואישורי התקציב שנעשו בכנסת. כל הדברים שסוכמו עד היום, כולל תכנית חומש, דברים שמתוקצבים בתקציב 2010, כמובן 2009 דברים שכבר נעשו. אם הדיון הוא הדיון על החלטת ממשלה שאמורה להגיע ביום ראשון לממשלה, זה מוקדם מדי, ולכן צריך להכיר בסוגייה הזאת. כל הדברים שסוכמו הם מתוקצבים ואין שם בעיה של תקציב, הממשלה מחוייבת למה שהחליטה והמשרדים למה שהם סיכמו. ככל שיהיו דברים חדשים, צריך להתמודד עם הדברים החדשים, גם בהיבט התקציבי גם בהיבט הנהלי.

מה דעתכם לחזור ל-2003, הרי כמו שאנחנו יודעים יש 1,000 בודדים או זוגות קשישים. הרי הם יושבים במרכז הקליטה, זה עולה לכם כסף, אתם לא גובים מהם שכר דירה מלא, גם אין אפשרות לגבות מהם. מה דעתך שהאוצר יזום מתן מענק מיוחד כמו שהיה ב-2003 - אתה לא היית בטוח באתר הקראוונים, חביב זוכר, ללכת לתקופה מוגבלת כדי לאפשר לאנשים האלה לקבל את המענקים לעזוב את מרכזי הקליטה. מה שיקרה לכם זה בהנחה ש-8,700 יגיעו, זאת אומרת, יש לך פה אלף אנשים שמחזיקים לך מיטות מיותרות. השאלה אם אתם באוצר – אני מכיר את משרד הקליטה. אני מסתכל בחלק הכלכלי, בכדאיות הכלכלית של הסיפור. האם זה לא שווה לתת מענק לאנשים האלה שיעזבו את מרכזי הקליטה?

אני אישית לא התמודדתי עם השאלה הזאת האם מרחיבים את המענקים. ככלל, ההרחבה הזאת היא הרחבה בעייתית.

איך מנסים לפתור את הבעיה של הבודדים במרכזי קליטה? מה הפתרון שאתם מציעים?

יש פתרון לבודדים והוא בדמות הלוואה. מקבלים הלוואות מתקציב המדינה על 280 אלף שקלים.

לא משנה הגילאים?

לא משנה.

מה אחוז הריבית?

4% ריבית קבועה, זה המענה שניתן כיום.

בלי מענק.

במקום המענק, הם מקבלים את ההלוואה של 280 אלף שקלים ליחידת דיור, לחוזה, זה כרגע פתרון שנבחר.

כמה הלכו עם הפתרון הזה? כמה קנו בפתרון הזה?

אולי אחד.

בודדים.

כמעט עד אפס. אולי אחד – צדיק בסדום.

בודדים עוזבים את מרכזי הקליטה?

לא.


הסוגייה יותר מורכבת מבחינת רכישת הדירות, מאחר וגם הלואה בתוספת המענק גם למשפחות הם בכלל לא מספיקות לרכישת הדירה, אז בכל זאת, אנשים הולכים ומקבלים את השלמת ההלוואות בבנקים, ואז נכנסים כל השיקולים של החזר הלוואות הבנקאיות, לכן העסק הוא יותר מורכב מאשר לבוא ולהגיד, אם זה יהיה כך אז כולם יילכו, ואם זה לא יהיה כך אז כולם יישארו. בזמנו ההחלטה להחיל את המענקים רק על המשפחות נבע מאילוצים תקציביים שלצערי עדיין קיימים, לכן אני כרגע לא רואה איזשהו פתרון בהיבט הזה. קשה לבוא ולהגיד שדווקא המענק יפתור את הבעיה, כי היום אנחנו מתמודדים גם עם בעיות כאלה, שלפעמים לאוכלוסייה אתיופית שמקבלים את המענקים האלה, גם הם מתקשים לקבל הלוואות משלימות בבנקים, וגם יש בעיה וצריך לפתור אולי גם אותה.

הם מקבלים 99%?

מאיקס כסף, מתקרה מסויימת.

מכיוון שזה תלוי בהרבה גורמים כולל מחירים בשוק הדיור, המיקום, ועוד אלף ואחד פרמטרים שונים משוק הנד"לן, אז קשה להצביע על נקודה למה זה יפתור את הבעיה.

אני יכול להגיד לך מהנסיון שלי, גם בתפקידי הקודם. בדיוק מה שאתה אומר, היו דיונים שבהם השתתפתי, כשהיו בודדים באתרי קראוונים, היה בדיוק אותו ויכוח. ברגע שהאוצר הניף את הכפפה, אני לא אומר שהאוצר צריך לפתוח את המענקים האלה לכל הזמן. ברגע שתיחמו את זה לתקופה מסויימת, שלושה חודשים, ארבעה חודשים, הקציבו את זה, הבודדים יצאו, תאמין לי זו היתה לברכה.

אני אומר לך, אם יש כאלה שמ-2003 נמצאים במרכז קליטה מבשרת ציון, יכול להיות שיש 100, 200 בודדים, מבחינת המיטות, התפוסה שלהם זה לא כדאי לכם, לא כדאי לכם כלכלית. אני לא באתי ואמרתי תתנו עכשיו לבודדים יוצאי אתיופיה שמסתובבים וכן הלאה. עובדה היא במסגרת תכנית החומש, כול המעורבים יעידו שהלכתם על תכנית של זוגות הצעירים הותיקים יותר להציע להם את המשכנתאות האלה המועדפות בריבית וכן הלאה, אני ידעתי שלא יילך, לא הלך. זאת אומרת, אני אומר לכם, כדאי, כדאי. ברור לכולם שהעלייה תתחדש, לא יעזור שום דבר לאף אחד. ואני אומר לך בגלל שזה מה שהולך להיות, ואני חושב שזה שהבודדים במרכזי הקליטה לא משתלם לכם כלכלית. תחשבו על זה אולי תקיימו דיון.

בודדים מקבלים שכר דירה? הם מקבלים משהו מוגדל, או כמו שבודד?

היתה תכנית שהם יקבלו מוגדל, אבל אין מימושים.

וזה גם לשלוש שנים?

לחמש שנים, אבל אין מימושים, אז בתכנית הקודמת אין מימושים. מדובר בחלקם – חלקם לא עובדים, חלקם מבוגרים שלא עובדים בגיל 45, 50, 55 שהם קשיי השמה, אבל חלקם צעירים עובדים ומתפרנסים.

יש מלאי פתרונות דיור לציבוריים.

אין מלאי.

בקיצור, הם תקועים. אי אפשר להשלים עם מצוקה כזאת שהם תקועים. אין דיור ציבורי זה ברור לנו, גם יש תור ארוך.

במקרים חריגים בלי להיכנס לפרטים, אנחנו כן מאשרים זכאות לדיור ציבורי, ככלל לא מאשרים.

יש לנו ארבע בעיות חשובות. הבעיה הראשונה – כפי שאתם יודעים הדירות יקרות יותר מדי.


אני הגעתי ממרכז קליטה מבשרת ציון. אני משפחה - אשה פלוס ילד. לגבי המשכנתא מ-3-6 נפשות – עולה 377 אלף שקלים עד 800 אלף שקלים, בכל המקומות.

סליחה, אתה עובד?

כן, אני עובד.

כמה זמן אתה בארץ?

במשך שש שנים.

למה לא קנית לפני שנתיים?

הייתי בודד.

לפני כמה זמן התחתנת? ולפני זה מהו הסכום שהיה מגיע לך מענק?

לפני שנתיים, ב-2008 אישרו, אבל אמרו לי יש לך אישור?

אשתך עולה חדשה?

כן. גם היא ממרכז קליטה.

זאת אומרת, הוא נכנס לקטיגוריה של ותיק שלא יכול לקבל את המענק מהמדורגים.

נכנס לקטיגוריה של משפחה שנמצאת מעל 4 שנים.

משפחה בעלת שלושה נפשות יש לה 377 אלף שקלים, בסכום זה היא צריכה לקנות 3-4 חדרים. כאמור, כפי שאמרתי דירה בעלת שלושה חדרים עולה בין 750-800 אלף שקלים. למשל במעלה אדומים ובכל העיר, אנחנו חייבים לחסוך מחוץ למשכנתא יותר מ-400 אלף שקלים. למשל, יש עוד משפחה שהיא מעל 6 נפשות, המשכנתא שלה כמעט 400 אלף שקלים. המשפחה הזאת צריכה לקנות יותר מ-4-5 חדרים. בזמן הזה דירה כזאת עולה יותר מ-800-900 אלף שקלים. גם משפחה זו צריכה לחסוך יותר מ-400 אלף שקלים. אי אפשר להתמודד עם הסכום הזה.

בסדר, אתם התרגלתם פה בירושלים, במבשרת ציון. אבל ישראל זה לא רק ירושלים ולא רק רחובות, ולא רק גדרה.


כשקונים דירה, זה לא לכל החיים, אפשר לעבור לדירה יותר גדולה, אפשר לקנות דירה יותר קטנה ואחר כך לעבור. אולי המשפחה בעזרת השם תגדל, אבל - - -

מילת הבהרה, העולים לא יכולים לקנות את הבתים שלהם בכל עיר במדינת ישראל. הם יכולים לקנות רק ביישובים מסויימים, בדרך כלל ביישובים שהם רשאים לקנות המחירים הם מאוד גבוהים. אין דבר כזה ב-400 אלף שקלים לקנות דירה בת 3 חדרים.

הבעיה השנייה, שאנחנו יושבים במרכז קליטה רצוף שנתיים בלימודים. בתוך שנתיים אם אנחנו לא קונים את הדירה, מורידים לנו 20 אלף שקלים מהמשכנתא הזאת. אנחנו עוד לא יצאנו לעבודה, עוד לא יצאנו ממרכז הקליטה, אז אומרים לנו יירד לכם 20 אלף שקלים ירד מהמשכנתא.

רוצים שאתם תצאו יותר מהר.

אבל אנחנו עוד לא התקדמנו שנתיים, מושכים אותנו בלימודים שנתיים. מה זה, שיתנו לנו כמו לעולים אחרים, למשל 3-4 חודשים שנלמד באולפן, שנתקדם בעבודה, אז שיגידו לנו. אבל שנתיים משאירים אותנו בלימודים, ואחר כך מורידים מהסכום 20 אלף שקלים. בשנה השלישית, עוד לא קנינו אז יש לנו עוד 20 אלף שקלים. שימו לב, בתוך שלוש שנים – במשך שנתיים יש לנו לימודים, בשנה השלישית יש לנו רק 4 חודשים לקנות את הדירות. בשנה יש לנו חודשיים, 10 חודשים סוגרים אין משכנתא אין כלום, אין מה לקנות ואין מה לראות את הדירות. בתוך חודשיים כל העולים צריכים לרוץ, אחרת יורידו לנו 20 אלף שקלים.


עליתי ב-2003 , עד 2007 הייתי רווק, התחתנתי, ויש לי ילד.

הכרת את אשתך במרכז קליטה?

לא פה במרכז קליטה. בקיצור, היא עולה חדשה.

אני רוצה לשאול את חביב. למה לא לתת להם כמו יחסית חדשים? למרות שהיו ותיקים למה לא לתת להם כמו יחסית חדשים?

לא, כי הוא שוהה בארץ, בארץ זו תקופת שהייה זה לא משנה.

בסדר, תקופת שהייה, אבל הוא היה בודד. זאת אומרת, לא היה לו אפשרות לצאת ממרכז קליטה, אבל הוא התחתן.

הרי הוא לא ישב כל היום, הוא עבד, השתכר, חסך כסף.

המטרה שלנו מאוד ברורה ואתה יודע את זה. אין שום קשר בין הלימודים לבין רכישת דירה וכולנו יודעים את זה. למעלה מ-80% ממשפחות העולים רוכשות בשנתיים הראשונות לשהייה שלהם בארץ וכולם לומדים, אז אין שום קשר. מדובר פה במקרה של אדם שהיה בודד, יחיד.

אבל הם לא אחוזים גבוהים.

גם לאשר לו זכאות של מענק דיור כמשפחה לשנה רביעית זה חריג. הוא קיבל את החריגה שלו, הוא קיבל אישור חריג.

אני עליתי מ-2003, הם מושכים אותי מ-2003. אבל זו לא הבעיה שלי, לא היה לי אישור, לא היה לי כלום. במקום לצאת ממרכז קליטה התחתנתי, אז שיתנו לי מ-2008. יש הרבה בודדים שמתחתנים אבל לא מתקדמים מושכים אותם.

כמה יש כאלה לפי דעתך?

יש מלא. במרכז קליטה לפחות במבשרת אני מכיר 5 בודדים והתחתנו.

כמה מהם שהנשים שלהם חוקיות, יש להם מעמד עולה. למה הם נכנסו למרכז הקליטה בצורה חוקית, לא פלשו לדירות. הרבה שאלות מורכבות. אבל בוא נשאל את עצמנו שאלה. בן אדם שנמצא שש שנים בארץ, עובד, כמה חסך כסף, במרכז הקליטה כמה עולה לו 100 שקלים לחודש?

אני רוצה לדבר על סוגיית היחידים שעם הזמן הופכים להיות לבודדים. יחיד, בודד יש לזה קונטציה של - - -

אתה יודע כמה יש משפחות שהם בודדים.

יש פה ליתר דיוק 967 יחידים. אני מדבר על יחידים שהגיעו רווקים למרכזי קליטה, אנשים שתוך כדי השהייה שלהם במרכזי קליטה החליטו לפרק את חבילת המשפחה והפכו להיות גרושים, והם בקטיגוריה של בודדים מבחינת הזכאות שלהם למיטב ידיעתי, אלא אם כן יפתיעו אותי.


התכנית המוצעת להם מבחינת הדיור במרכזי הקליטה היום מבחינת האוצר, מבחינת מרכז הקליטה - 281 אלף שקלים שזו הלוואה ב-4% ריבית. היום בבנקים, דרך אגב, אפשר לקבל בהרבה פחות מ-4% ריבית, אני רכשתי דירה לא מזמן.


זאת אומרת, ההצעה הזאת היא רחוקה מלהיות אטרקטיבית, עובדה שלא מיישמים אותה, עובדה שלא מנצלים אותה, לא מנצלים אותה לא כי הם לא רוצים, כי זה קשה, לא ניתן ליישם את זה, בוא נהיה ריאליים, בוא נהיה מציאותיים.


מה שנוצר היום, מכיוון שגם מרכזי הקליטה המיקום שלהם זה באזור תל אביב, איפה שיש להם מקומות להתפרנס, הם נמצאים במקומות שהסיכוי להתפרנס שם הוא סיכוי לא גבוה, הם בוחרים ללכת לאילת, לירושלים או לכל מקום אחר על מנת לעבוד ובתקופה שהם עובדים הם משלמים שכר דירה.

אם לאילת, אז מה אתה עושה עם הדירות?

יפה, אז אנחנו הופכים להיות וירטואליים. תראה מה שקורה ליחיד או לבודד שנמצא בתהליך קליטה. הוא לא רואה התחלה, אמצע, סוף. הוא רואה התחלה, הוא לא רואה סוף, הוא לא רואה איזשהו אור בקצה המנהרה.

אתה שומע מה שאתה אומר. אתה הופך להיות מרכז קליטה "וירטואלית", זה לא נשמע טוב.

אני כרגע מדבר על הבודדים, על היחידים.

אתם בסוכנות שצריך לפנות אותם מייד - העמדה שלכם, שהיחידים האלה מקומם לא במרכזי הקליטה. ההנהלה שלך באה אליי כל יום ואומרת, חביב, תוציא הוראות פינוי תפנה אותם, אז זו ההנהלה שלך שאומרת. סליחה, אני מכבד אותך ואתה יודע את זה, אבל הנקודה מאוד ברורה. יושבים אנשים שהיו צריכים לפנות את מרכזי הקליטה. תקופת השהות במרכזי קליטה נאמדת בין שנה וחצי לשנתיים. אחרי שנתיים, אין להם מה לעשות במרכזי קליטה. זה שמשאירים אותם במרכזי קליטה, מתוך, איך אומרים, נקרא לזה לארג'יות כזאת לצורך הדיון, כי אין לנו שום מטרה, אנחנו רוצים לעזור להם. אנחנו יודעים שהרבה מאוד מהיחידים לא נמצאים פיזית במרכזי הקליטה. מחזיקים את המיטה והדלת נעולה והם נמצאים במקום אחר, עובדים במקום אחר.

אם אתה רוצה שניכנס לדיון לעומק על וירטואלי, לא וירטואלי, זה נושא מאוד מורכב ובעייתי, לא הייתי מציע שניכנס אליו כרגע. יש פה מדיניות ברורה שאומרת - המענקים שבוטלו למשפחות עולים. על כל מענק שניתן למשפחה - ממוצע 4 משפחה נפשות, זאת אומרת, על כל מענק, קודם כל לתת ליחיד, מקבלים 4 נפשות פתרון, זה הכל, זה נושא של תקציב, זה נושא של מסגרת תקציב. לא שאני מביע דעה פה בעד או נגד, אני פשוט מסביר. כשיש מצוקה תקציבית, כשיש מסגרת תקציב, אתה צריך לנצל את התקציב ניצול אופטימלי לטובת אותה אוכלוסייה שאתה משרת, ולטובת אותה אוכלוסייה שאנחנו משרתים. מדובר במשפחות שהן בונות את החיים שלהן בארץ. לא שאני מזלזל ביחידים חלילה, חס וחלילה. אני חושב שצריך לשבת על זה, אמרנו שנשב עם האוצר על זה ונקיים דיון. גם כשמציגים, צריך להציג את התמונה במכלול כי זה חשוב וזה שונה.

אני משתדל להציג את זה ברמה עובדתית. ברמה העובדתית חלק מהאנשים לא נמצאים במרכזי קליטה.

זה למעלה מ-60% מ-70%.

כשהם לא נמצאים במרכזי קליטה, הם הולכים לכל מיני מקומות, איפה שהם מוצאים מקומות תעסוקה והם עובדים שם וכדי לשמר את הזכאות שלהם, כלשונם. הם משלמים שכר דירה, אמנם זה סכום מינימלי שנע בין 100 ל-150 שקל, אבל הם עדיין משלמים שכר דירה. הפתרון הזה, אם הוא לא מוכיח את עצמו כנראה שהפתרון הזה הוא לא פתרון בר קיימא, הוא לא מציאותי. צריך לחשוב עם האוצר, שלמה העלה רעיונות קודם. הוא דיבר על הכדאיות הכלכלית, אני מדבר גם על הכדאיות של היכולת שלו להשתלב ולהתערות בחברה הישראלית - בעיניי זה נושא לדיון.

אתה יודע בדיוק מה קורה במבשרת, במרכז הקליטה. אתה יודע על הנושא של הפלישות הלא חוקיות שקורים, זה לא חד ערכי. צריך לקיים דיון אני מסכים, אבל אי אפשר לדבר על וירטואליות ועל דברים אחרים, זה נושא הרבה יותר מורכב, זה לא פשטני ולא חד ערכי ולא חד גווני.

איך קורה שיש פלישות?

נדהמתי לשמוע לפני חודש מקרה מעניין. בחור שגר במקום הכניס אשה שהיא במעמד א1 לא אזרחית ישראלית. הוא התחתן איתה, שהתה איתו במקום עם עוד מישהו, ועוד מישהו היה צריך לגור אצל חבר שלו, והבחורה הזאת נכנסה להריון, ואז הוא הרביץ לה. הלכה לבית משפט, בית משפט הוציא לו צו הרחקה. נוצר מצב שהיא הלא חוקית נמצאת בדירה ביחד עם הבן שלה והוא בחוץ.

בוא לא נדבר על מקרה חריג. בוא נדבר על משפחה עם עשרה נפשות ב-400 שקלים לא יכולה לקנות דירה.

משפחה בעלת 10 נפשות מקבלת 700 אלף שקלים.

עובדה נוספת, אני לא מדבר על אנשים שיש להם תוספת של 40%, מה שאנחנו קוראים משכנתא מוגדלת. אני מדבר על אנשים שהזכאות שלהם נעה בין 300 ל-400 אלף שקלים. במציאות של היום, בסכומים האלה לא ניתן לרכוש דירה ואם הם קונים דירה, קונים דירות בשכונות – זו גישה סובייקטיבית, אבל בשכונות לא שכונות.

אנחנו גם צריכים לזכור עובדה נוספת, הרי רבבות של ערים סגורות בפני העולים, אם הם רוצים לממש את הזכאות שלהם לקנות דירה בערים האלה, הערים סגורות, החל מבאר שבע בדרום, קריית גת, אשקלון, ואני עוד יכול להמשיך למנות ערים. ערים שבהם הם יכולים לקנות – בכפר סבא, רעננה תל אביב, בת ים, וגם כשקונים בתל אביב, לצערי הרב הם קונים ביפו ד' בשכונות שאני לא יודע מי יצא לו לעשות את הסיור. לעומת זאת, אנשים שיש להם את המשכנתא המוגדלת, תוספת של 40%, אני עשיתי סיור מקדים בקיץ האחרון, סיירתי גם בראשון וגם בחולון, קנו דירות שבאמת ראויות והן סבירות. אני חושב שצריך ללכת על התוספת של 40% לכמה שיותר עולים, כי אז יש יותר סיכוי שהעולים יקנו את הדירות שלהם. אני גם רוצה שאתם תבינו את ההשלכות של שהייה במרכז קליטה ממושכת. יותר מדי שהייה במרכז קליטה שעולה לא מצליח לממש ולרכוש דירה, מבחינתם הנושא של הדיור זה בראש מעיינם, השכנים עוזבים אותם, החברים עוזבים אותם. מבחינת התכנים שהוא מקבל במרכז הקליטה, הוא מסיים תוך שנה וחצי שנתיים, אחרי זה הוא נשאר מבחינת תכנים כמעט בלי כלום, ויש לזה השלכות ויש לזה משמעויות – גירושין, פירוקי משפחות, והם הופכים להיות בודדים.

כל המענקים כשהתחילו לדבר על זה ובחרו את הערים, אז בחרו את הערים וגם את השכונות שלא יהיו שכונות חלשות, ושאוכלוסיית יוצאי אתיופיה שהשתלבו בכל השכונות בערים כמו ירושלים, חולון וערים כאלה. ואם בכל זאת, עקב המענק 300 אלף שקלים, 400 אלף שקלים, 200 אלף שקלים שאי אפשר בכסף לקנות בשכונות האלה, כי אי אפשר לקנות בכסף הזה דירות בשכונות האלה, יכול להיות שאפשר לפרוס את זה בכל הארץ, וגם להגביל כמו שאתה אומר רחובות ושכונות.

אי אפשר לפרוס, באותו רגע שאת מגבילה, בחלק מהדברים את צריכה לסגור יישובים, אין מה לעשות, הבעיה זה לא דיור. הבעיה שמשפחה מגיעה לאותו יישוב איפה היא נקלטת. מערכת חינוך ממלכתי דתי - יש מקום, אין מקום, בתי ספר, נושא של רווחה, נושא של תעסוקה, אפשרות להשמה בתעסוקה. אנחנו רוצים שהם יגיעו למקומות שהם יכולים גם להשתלב בתעסוקה, שגם הילדים יכולים להיקלט, יש מקומות בבתי ספר הממלכתי דתי, גם אם זה כולל הסעה וכו', ושהם לא יפלו על מחלקת הרווחה של הרשות המקומית, זה לא כזה פשוט. בשביל זה הלכנו על נתונים מאוד פשוטים על פי נתוני הלמ"ס – לשכה מרכזית לסטטיסטיקה. לקחנו את היישובים ברמת אשכול. את יודעת שמבחינת היישובים, הם מקוטלגים על פי לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, על פי אשכולות מבחינת אשכול – 4, 3, 4, 5, 6 וכו', מבחינת החוזק הכלכלי, הסוציו-כלכלי. אנחנו פחות מ-4 לא נותנים, כי אלה יישובים מאוד חלשים. הוספנו על זה עוד משהו, גם אם זה 6, או גם אם זה 7 באשכול שלכאורה יישוב חזק, אבל יישוב כבר אין לו יכולת לקלוט, יש לו רוויה.

אני כמעט מסכים איתך. הייתי כן מכניס דווקא בפירצה הזאת יישובים קיימים שבהם יוכלו אנשים לקנות באותו יישוב. לדוגמה, באר שבע, כמשל, לא בהכרח. למה למשל באר שבע תהיה סגורה לאותם אנשים שכבר הילדים שלהם השתלבו במערכת החינוך. אני לא אומר תנייד מקרית גת לבאר שבע. האם יש אפשרות לתת בצורה מושכלת לתושבי באר שבע לגור בבאר שבע, אם כי אני מודע, ברגע שאתה משאיר, ואחר כך אתה משאיר וכן הלאה מרכזי קליטה הרי זה מחזוריות. אני לוקח את זה בחשבון, אבל לפחות האם ניתנת ההזדמנות אם לא לכולם בצורה חריגה במסגרת איחוד משפחות לתת להם את המענקים יותר המוגדלים, גם יקנו דירות יותר מרווחות וכו'.

אנחנו נותנים מענים לחריגים על בסיס רפואי או סוציאלי קשה. אנחנו נותנים מענים לנושא הזה, גם ביישובים הסגורים, וזה ברור. אבל נקודה חשובה צריך להבין, כשאתה קובע קריטריונים, אתה לא יכול לבוא ולהגיד כל יום בבוקר זה אשכול 4 אז אני מכניס אותו פנימה, זה אשכול 3 אני מכניס אותו פנימה, אי אפשר. באותו רגע שקבעת קריטריון שאשכול 4 הוא פסול, אז אתה לא יכול לבוא ולהגיד בוא תבדוק עכשיו את באר שבע, אל תבדוק רחוב גוש עציון בבאר שבע, אלא תבדוק רחוב וולפסון בבאר שבע. אני מסכים איתך, שכונת רמט בבאר שבע או רמות אז יכול להיות שהיא חזקה, אבל זה לא משנה. בסיכומו של דבר הכל חוזר לנושא היישובי. מערכת החינוך הממלכתי דתי זה קיבולת מסויימת שהיא יכולה לקלוט איקס אנשים. בל נשכח, יש עוד נקודה אחת. בבאר שבע, בעפולה, בקריית גת, בכל אותם יישובים אלה שסגרנו אותם בשנת 1984 והלאה במבצע משה, ואחר כך במבצע שלמה קלטו אלפי דיור ציבורי שמאוכלסים בעולים מאתיופיה. יש בלי עין רעה את הריבוי הפנימי, ויש את המספרים שנמצאים שם, ורובם המכריע עדיין לומד בבתי ספר ממלכתי. אנחנו לא רוצים להגיע למצב, כמו שיש בקריית מלאכי, כשאתה נכנס לבית ספר יש לך 30 ילדים אתיופים וילד קווקזי.

תודה רבה גברתי היושבת ראש. אני רוצה לומר שמשרד הקליטה הוא מעניק ליוצאי אתיופיה את המענק הכי מוגדל בתחום המשכנתא, וזה עובדה.


אפרופו, גם לגבי תכנית החומש, משרד השיכון והקליטה זה כמעט הדבר היחיד שעבד בתחום העולים החדשים, וכל השאר פשוט היה כישלון.

חביב אמר - אנחנו היחידים שמימשנו.

עד כאן אני מסכים איתו.


אווק העלה פה דברים עקרוניים שאנחנו יותר גולשים לעניינים הטכניים שהם שוליים לגמרי. הוא אומר שיש לו מענק לא משנה למשפחה עד 400, עד 500 אלף שקלים. הוא אומר שאנחנו נמצאים בתקופה שמחירי הדירות הם הכפילו ושילשו את עצמם ולמה משנה גם כמה הוא יעבוד, הוא לא יקבל יותר מ-10 אלף שקלים, אני לא יודע בדיוק כמה להגדיר. מזה הוא לא יכול להפיק איזשהו תשלום למשכנתא אם הוא יקח מהבנק הוא יצטרך להחזיר בין 4,000 - -

הבנק לא נותן.

- - ל-5,000 שקלים כי מחירי הדירות – הוא עוד היה מתון שדירת שלושה חדרים או ארבעה חדרים עולה 700, או 800 אלף שקלים. כבר במקומות שלעולים החדשים מותר להגיע עכשיו לפי הנהלים, זה כבר יותר ממליון.


אני רוצה לדבר על כמה דברים שהם עקרוניים כשמדברים גם על הנושא של מדיניות דיור של עולים חדשים קודם כל במרכזי הקליטה. ראינו והיו מאבקים לא פשוטים של עולים חדשים עצמם ששמו אותם במרכזי קליטה מאוד מרוחקים, כמו בבית אלפא, איילת השחר, מקומות שכוחי אל שאין בהם הרבה מקומות תעסוקה. במקום זה חביב אמר שפינו מרכזי קליטה, אבל הם פינו בלוד לצורך העניין שזה מרכז קליטה שהוא במרכז הארץ, או בטבריה שזה בכלל אבסורד שפינו מרכז קליטה באמצע השנה, כאשר היו תלמידים באמצע הלימודים, כאשר היו אנשים עובדים, נאלצו לעזוב חלקם את העבודה שלהם ואת הלימודים שלהם ולעבור כי משרד הקליטה החליט שזה לא כלכלי לאכלס עולים בטבריה שזה מקום שיש בו מקומות תעסוקה. זה ברמת מדיניות אחת של אכלוס במרכזי קליטה עצמם.


הדבר השני, זה נושא שיש לו השלכות גם כשהם באים לדיור הקבע. ראינו את כל הבעיות שיש לצורך העניין בשנה האחרונה בפתח תקווה, משפחות הגיעו לערים והם לא מצאו מוסדות לימודיים לילדים שלהם. אני בכל אופן לא רואה איזושהי מדיניות מסויימת בתיאום בין משרד הקליטה בין הסוכנות היהודית לבין הרשות המקומית, או משרד החינוך, שהם לא מתאמים בינם לבין עצמם כאשר יגיעו בחודש איקס חמש משפחות, יש להם 15 ילדים, צריך למצוא להם מקומות.

אתה מתכוון אחרי שהם יוצאים לדיור קבע?

כן, אחרי שכבר קנו, אין איזשהו תיאום מסויים בין כל הגורמים. כפי שאני רואה את זה, אין תיאום בין ארבעת הגורמים שיכלו להקל את הכניסה של התלמידים לבתי הספר, ובמקום זה נוצרה בעיה שהיתה לה השלכה מאוד גדולה. מעבר לנושא הספציפי הזה שאין לעולים החדשים אפשרות בכלל לרכוש דירה וצריך למצוא פתרון, גם לתלמידים צריך למצוא פתרון.

פתח תקווה, למשל, ראש הרשות ידעה, משרד החינוך ידעה, כולם ידעו, ראש הרשות אמר אני לא קולט.

העולים החדשים היו שלושה חודשים ללא מסגרת לימודית.

אני אומר לך ביודעין. אני לא אומר שכל מה שאתה אומר זה לא נכון. אבל אני יודע שהמידעים של הרשות למשל, מגיע בזמן. אנחנו מכירים את החולאים האלה, שראש הרשות רוצה לסגור את הגרעון שלו, בא ואומר אני משתמש באתיופים, אני לא רוצים לקבל אותם. אני לא מקל ראש על בעיית הדיור הממלכתי דתי, לדעתי העניין של הממלכתי דתי הוא סוגייה לגמרי אחרת. הייתי אומר לעולים, תלכו ללמוד בבתי ספר הממלכתיים, אתם התגיירתם, אף אחד לא לוקח עליהם את הגיור, תאמין לי, החיים היו יכולים להיות פשוטים ויותר קלים. אני לא חשוב שהבעיה נעוצה רק - - -

פתח תקווה זה משל גם למקומות אחרים. אני מדבר על העניין העקרוני שאין תיאום, אין תאום בין גורמים. העניין העקרוני, שהעולים החדשים במצב הנתון לא יכולים לרכוש דירות במקומות שמוקצים עבורם שהם מקומות חזקים, גם במקומות האלה, הסכומים הם אסטרונומיים. לא רק העולים החדשים, אפילו הוותיקים שבינינו נשארים בשכירות ולא קונים דירה.

מה אתה מציע אבי, להגדיל את המענק?

אני לא הריבון.

אנחנו כחברי כנסת, אנחנו רוצים להתקדם, תגיד לנו מה לפי דעתך.

את תכנית החומש לצורך העניין היא הגדילה ב-40% את מענק המשכנתא. זה משהו שאפשר לעשות לעוד אנשים.

להרחיב, זה בסדר.

ברשותך, אני רוצה להבהיר את התמונה. אם מחר יבוא האוצר ויגיד לי אני מוסיף לך עוד 100 מליון שקל, אני לא אגיד אל תתן לי, ואני לא אגיד לו שאני לא רוצה. אני אגיד לו שאני מאוד רוצה, ואני יכול לתת יותר מענקים לאותם המשפחות המתפנות במרכזי קליטה בתקווה שהם יקנו דירות יותר טובות, זה ברור. אבל כשנמצאים במסגרת תקציב, ומסגרת תקציב על מנת להשיג אותה, לא צריך לספר לכם את מסגרות התקציב, את דיוני התקציב ואת משמעויות התקציב, הנקודה ברורה. העמדה שלנו בעד – אין ויכוח. לא אכנס לויכוח 400 ו-300 כי זה לא זה, זה לא הנקודה, זה לא האישו. האישו המרכזי – אם תהיה לנו יכולת לתת יותר מענקים, אנחנו נשמח. אבל באותו רגע שיש לנו מענקים הקיימים, ויש ניצול, יש מימוש במענקים הקיימים, זו נקודת המפתח, יש רכישת דירות במענקים הקיימים. אז נכון, אף אחד לא יוצא עם כל תאוותו בידו.

אתה אומר משהו בסביבות 600, 700 משפחות בשנה.

אף פעם לא עברנו את המכסה הזאת.

יש איזשהו נתון, אם פה אומרים שצריכים לקחת הלוואה נוספת, ובסוף צריכים להחזיר את ה-3,000, 4,000 שקלים כל חודש, כמה משפחות – כמה יש כבר כונס נכסים אם זה קורה?

אחוז העולים מאתיופיה, שנמצאים במרכזי קליטה, והם מקבלים הלוואות משלימות מהבנק הוא שואף לאפס.

הבנק לא נותן בכלל הלוואה משלימה.

ברשותכם, מספר אחוז העולים מאתיופיה שמקבלות מענק ממרכזי קליטה ומקבלות הלוואה משלימה מהבנק שואף לאפס.

המענק הוא מעל 90%.

זאת אומרת ש-600, 700 המשפחות האלה קנו דירות במסגרת המענק.

לא רק מענק, כי התוספת של תכנית החומש איפשרה - - -

בגלל שתי סיבות. רובם לא עובדים, הם נמצאים במרכזי קליטה בראשית הדרך. אין להם שום יכולת להוכיח החזר, הבנק לא יתן להם בשום פנים ואופן. עוד ראינו בצעירים שנמצאים בארץ 20 שנה, הבנק לא נותן להם הלוואות, אז בוודאי למשפחות עולים שנמצאות במרכזי קליטה.


נקודה שנייה, על פי הנתונים אצלנו, אחוז המשפחות מאתיופיה שמגיעות לפינוי דירה, נקרא לזה, באמצעות הבנקים הוא לשמחתי נמוך ביותר, בגלל אותה סיבה שהרוב אלה שרכשו רכשו את זה באמצעות מענקים.

אני חושב שכמובן אם המדינה יכולה להגדיל את המשכנתאות, אני חושב שכולנו נשמח. אבל כרגע במציאות הנוכחית המדינה לא מגדילה את המשכנתאות. אני חושב שהמדיניות הזו של לסגור ערים היא מדיניות לא נכונה.

מה תעשה אם יגיעו אליך 500 משפחות בקריית מלאכי למשל?

אני חי פה 20 ומשהו שנים, ואני מכיר את מפת הארץ.


בעיניי, הממוצע של האשכולות שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת הוא ממוצע. אם היו משווים יפו ד' ושכונת ברנע באשקלון, ברמת השכונה ברנע ואפרידר היתה יותר טובה.

לכן אני אומר, לא הייתי סוגר את כל הערים ולא פותח באופן עיוור. אתה יודע, בבני ברק ישנם בני הקהילה, ואיפה הם נמצאים? הם נמצאים בפרדס כץ. הייתי מבקש או שתגדילו את המשכנתא או תפתחו ערים, תגבילו בכמויות, תגבילו בשכונות. חביב, גם לעניין מערכת החינוך. מערכת החינוך זה עסק שלם, יש לי את כל הנתונים בארץ. בשכונות היוקרתיות, גם אם תלך לבאר שבע, גם אם תלך לאשקלון ולערים האחרות, בשכונות המבוססות, ילדים בני הקהילה גם במסגרת של הממלכתי דתי לא נמצאים שם. הריכוזים הגבוהים של בני הקהילה, הוא באזור שמשון באשקלון, ולא באפרידר באשקלון, כך שאין גם בעיה של פוטנציאל קליטה של מערכת החינוך הממלכתית בשכונות היוקרתיות האלה. כך שהייתי מציע לפתוח את הערים, ולבחון כל יישוב ויישוב ואת השכונות שלו. קריטריונים זה עניין ביורוקרטי. אנשים מסתכלים על מספרים ואין שיקול דעת לבחון דברים שהם מחוץ לקריטריונים. לכן אני מציע לשנות את הקריטריונים.


לעניין של תיאום. היום, מה שאנחנו מרגישים ואנחנו מלווים את קליטתם של הילדים בבתי הספר. נכון, בזמנו משרד החינוך, משרד הקליטה, הסוכנות בעיקר, הוחלט שעולה שעוזב את מרכז קליטה לא יעזוב בלי תיק ילד. הכנו תיק, שהילד כשהוא מגיע מבית אלפא לפתח תקווה, צריך להיות תיק נתונים, איפה היה בכיתה, היה במסגרת אינטגרטיבית, או לא אינטגרטיבית. האם הוא היה בכיתת עולים, מהם ההישגים שלו. היום לצערי, הילדים עדיין מגיעים ללא כלום, ואז כאילו עכשיו בית הספר מקבל אותם בפתח תקווה, ואין לו מידע מה עבר הילד הזה, בבית אלפא או בשדה אליהו, מה הוא עשה, אין לו.

מי צריך לעשות?

מנהלי מרכזי קליטה, צריכים לדאוג שהעולה לפני שעוזב את מרכז הקליטה, הוא צריך להיות מצוייד עם התיק הזה ולדאוג שבית הספר - - -

אם יש הנחיות כאלה, מה אתם עושים לגבי הנושא הזה?

אני לא ממונה על מנהל מרכז קליטה, הסוכנות ממונה עליהם. צריך להקפיד שזה יהיה. מבחינתי, כמי שנמצא בקצה, הייתי רוצה שכאשר ילד מגיע לפתח תקווה, הייתי רוצה לדעת שהוא הגיע לשם ונמצא עם הנתונים האלה.


הדבר האחרון, אחד הדברים שתיאום לא יכול לפתור אותם, זה בעניין של הקמת מרכזי קליטה, איפה ייפתחו מרכזי קליטה ואיפה לא ייפתחו מרכזי קליטה. הגורם המרכזי שעל פיו מחליטים איפה ייפתח מרכז קליטה או לא, עד כמה שידוע לי, בעיקר מדובר בעלות מרכז קליטה, האם זה מרכז קליטה זול או יקר. לכן לא נראה מרכז קליטה לעולי אתיופיה בכפר סבא, לא נראה ברמת גן, לא נראה במרכז הארץ, כל מרכזי הקליטה נראה אותם באזורים הכי טובים של המרכז, או מקריית גת באר שבע דרומה, ומעפולה צפונה בכל הקיבוצים. יש בזה הרחקה של אנשים, בתהליך השהייה שלהם לא מתחברים, לא נחשפים לחלקים המרכזיים של הארץ.

רוב הדברים נאמרו. אני רוצה להתמקד על הפתרון כפי שנראה לי. אני חושב שקודם כל בואו וננצל מה שיש לנו. יש לנו תקציב של 2009 שלא נוצל ולא מומש. למיטב ידיעתי לפי הנתונים, במסגרת של תכנית חומש, יש 100 משפחות במסגרת המכסה שצריכים לרכוש דירה ולהשתמש ב-40% ולא נעשה. כמיטב ידיעתי, הנתונים שבידי גם העולים יעידו, ב-2008 יש מימוש של משפחות, ב-2009 אפס מימוש.

אבל חביב ענה לך, הוא אמר שהתקציב שלא יהיה ממומש יהיה גם בשנת 2010.

אם אותן משפחות יממשו את זכותן ב-2010 זה בסדר. אבל זה חשוב מאוד.

חשוב מאוד שהכסף לא הלך למשהו אחר.

אברהם, הכסף לא הולך לאיבוד.

בדיון לפני שלושה שבועות, אמר הנציג שהכל השתמשנו, היום אתה אומר לא השתמשנו. לכן, האמת צריכה להיות ברורה.


הפתרון השני שאני רואה - מורידים מהעולים 20 אלף שקלים כשהם מעל שנתיים, פשוט אין שום צדק בזה. אתה בעצמך אמרת חביב, שבגלל שתקציב המדינה אושר יותר מאוחר, אז לא בזמן מימשתם את התקציב 2009. העולה שמחכה, אתם מענישים אותו - את הרעיון של להוריד 20 אלף שקלים צריך לבטל.


אני מסכים, גם דוד ציין את זה, צריך לפתוח את הערים. אפשרות אחת, או המדינה באה ומגדילה את סכום המשכנתא, ואז כולנו מסכימים שהעולים ייקלטו בצורה אינטגרלית, מפוזרת בערים יותר חזקות. אבל כשאין אפשרות, אין כסף, צריכים לפתוח את הערים שסגורים, שיכולים לרכוש דירה במחירים שהם יכולים לעמוד.


דבר נוסף, צריכים להסתכל, לא צריכים להשאיר את המדיניות כל הזמן כמו אבן. צריכים להתייחס ביחס למחירי הדירות. ביחס למחירי השינוי הכלכלי בחברה. הגיעה הזמן להגדיל את המשכנתא, גם את הרגילה, אולי לכולם 40% תוספת, זה עוד פתרון.


פתרון חמישי - פתרון לקשישים ונוער, חייבים למצוא פתרון. יש אנשים ש-7 8 שנים במרכז הקליטה תקועים במרכז קליטה. חבר הכנסת שלמה אמר שמבחינה כלכלית גם למדינה טוב למצוא פתרון חד פעמי אולי, לתת להם או דיור ציבורי, או לתת להם משכנתא כמו שהיה לפני 2004, לקשישים וגם לנוער. חשוב למצוא את הפתרון. העולים כולנו רוצים גם תכנית חומש, אתה יודע שהמטרה שלה להוציא אותם למקום או לערים יותר חזקות.

לא על משכנתאות, החזרת מענקים. אספר על עמותת "ידיד", שלא מצליחות לעמוד בתשלומים. אחוז התשלומים הולך וגדל, אוכל להעביר נתונים מדוייקים על העדה האתיופית.

לקיים דיון, אי החזר משכנתאות, תופעה חדשה. צריכים לדעת מה הבעיה, מה עומק הבעיה באיזה מקומות. הבעיות החברתיות הולכות וגדלות. הנתונים, תקופת הרכישה, הרכבי המשפחה, גודל המשכנתא שמחזירים, החובות שצברו, אם תוכל להביא נתון.

אני רוצה לדבר על התמונה הכוללת. לי אין ספק שיש תת תיקצוב בנושא הזה. גם לא הייתי רוצה לדבר על משכנתאות, אבל הייתי רוצה לדבר על החזרת מענקים. אם מדברים על משכנתאות, אני אספר לכם מה שקורה במרכזי הזכויות של עמותת ידיד היום, מגיעים יותר ויותר משפחות שלא מצליחות לעמוד בתשלומים האלה, מכיוון שאחוז התשלומים הולך וגדל, ואני לא מדבר רק על אחוזי המשכנתא.

אתה יכול להגיד מספרים.

אני אוכל להעביר לכם נתונים מדוייקים.

נשמח מאוד.


ברשותך, גברתי היושבת ראש, אולי באמת נקיים דיון אם יש תופעה כזאת של אי החזר משכנתאות, זה באמת תופעה חדשה. אני אומר שאם יש כזה דבר, אנחנו צריכים לדעת מה הבעיה, מה עומק הבעיה, באיזה מקומות. אנחנו יודעים שהבעיות החברתיות במדינה הולכות וגדלות. אני חושב שהנתונים האלה של תקופת הרכישה של האנשים, הרכבי המשפחה, גודל המשכנתא שמחזירים, החובות שצברו אם תוכל לבוא עם נתון, זה יהיה מצויין.

זה לא רק הסיפור של המשכתנא. בתוך הסיפור הזה של סל הדיור נכללים דברים נוספים שבעצם מעמידים את כל הסל, כולל הדברים האחרים, לתום שהוא הרבה יותר גבוה, בחלק מהמקרים – 25% מההכנסה המשפחתית, זה מתכון בטוח להתרסקות כלכלית. צריך להגיע למסקנה שיש היום תת תיקצוב. כמו שהיום מתחיל להתנהל מאבק גדול על להחזיר תקציבים למשרד השיכון בכלל, אני חושב בהחלט שצריך לעשות שינוי ולהחזיר ולהגדיל את המענקים, ולא להגדיל את המשכנתאות, זאת נקודת המפתח.


נקודה שנייה, אנחנו לא מדברים על אוכלוסייה ענקית. צריך להגיד, בואו נמצא סל פתרונות כולל מעודכן. המדיניות שנקבעה לפני מספר שנים, כשתנאי השוק היו - - - אנחנו נמצאים במקום אחר. לא יקרה כלום, נעשה חשיבה מחודשת של המדיניות. אני קורא לך ולך לגרום להקמת ועדה כזאת, לשתף את ציבור העולים במסקנות ובדיונים עצמם, כדי שלא יהיה מצב אחר כך שנבוא בטענות על זה שלא היה שיתוף ציבור שהיום הוא דבר הכרחי בדברים האלה.

שתצא מדיניות חדשה על בסיס הדברים הטובים שהמחלקה של חביב במשרד השיכון עושים, אבל שתהיה מעודכנת, תהיה מתאימה, ואם באמת צריך לפתוח את הערים, אך לפתוח את הערים, אבל צריך לדאוג איך המענקים יאפשרו לרכוש את הדירות.

צריך לשקול מחדש את הנושא של הדיור הציבורי לעולים ותיקים יותר שגרים היום בדירות שלא ראויות היום למגורים. צריך לתת להם החלפה, לקחת את הדירות, להחזיר אותם לבנקים ולתת להם דירות ראויות למגורים. יש לנו כאלה לא מעט, בעיקר במרכז הארץ ברמלה ובלוד, זה דבר שאין לו היום פתרון מעבר לפתרון פרטני, צריך לעגן אותו. אם תהיה ועדה כזאת, אם תהיה פעולה כזאת - עשיתם דבר גדול.

תודה.


ממשרד השיכון, בבקשה.

הגדלת מענקים כרוך בתקציבים נוספים, אין ויכוח בכלל בינינו לבין הדוברים שהגדלת מענקים תאפשר לממש את המדיניות הזאת. אבל בהנחה שזה מגבלת התקציב, אני רק יכול לומר ולחדד שאין שום אוכלוסייה שמקבלת מענקים, זה סדין אדום. יושבים פה בדיונים, וכל פעם באה קבוצה אחרת שאומרת, תנו לנו כמו שנותנים ליוצאי העדה האתיופית ולא מצליחים לחדור אפילו לדבר הזה, זה מקום שקשה להיכנס בו.

דיברנו גם על יוצאי תימן.

מי שרוכש בית במסגרת המענק, על איזה החזר משכנתא מדובר?

אם אתה היום לוקח את המענקים שניתנים על ידי תכנית החומש, תגיד לי כמה כל משפחה צריכה להחזיר כל חודש.

בין 200 ל-250 שקלים, כי רוב הכסף מענק.

זה לא 400 שקלים?

לא.

רן מדבר על הוצאות נוספות מעבר לתשלום.

היום אנחנו מטפלים במשפחות שגם 400 שקלים לא יכולות לשלם, כי המצב הכלכלי כל כך קשה. בערים כמו קריית גת, בערים כמו קריית מלאכי ובמקומות אחרים. יש כאלה ויש גידול, אני אעביר לכם נתונים.

רונן, משפחה שחיה בדיור ציבורי בקריית גת מה שכר הדירה הממוצע?

משהו כמו 350 – 400 שקלים.

דירה ציבורית, דירת עמידר או עמיגור. אני דיברתי על ממוצע.

אתה שואל אותי על נתון של יוצאי אתיופיה, אין לי נתון, אבל מבחינתנו אין הבדל בדיור ציבורי.

אני גר בקריית גת, ואני יכול לומר לך, שאם מדובר באנשים שלא עובדים, יש כאלה שגם ישלמו 70 שקלים, 50 שקלים. יש כאלה שהם עובדים התשלום שלהם בדיור הציבורי יכול להגיע לסביבות 700, תלוי בהכנסה.

מדבר באתיופית, ויש תרגום.

מתרגם את מר מולה מולויילת.


יש שתי בעיות, בעניין רכישת דירות. אנחנו נמצאים מעל שנתיים וכבר שנה שלישית במרכזי קליטה ולא יכולנו לקנות דירה.


אמרו לנו שאנחנו קודם כל היינו בלימודי יהדות, בלימודי עברית, והיינו עסוקים בזה. לאחר מכן אמרו לנו שב-2008 יש ל-200 משפחות משכנתא מוגדלת, תכנית חומש הוא מתכוון. היו אנשים שמימשו, והיו אנשים שחתמו חוזה ב-27 בדצמבר ואמרו לנו אתם לא יכולים לממש את זכותכם.

אחרי המכסה לא יכלו לממש.

מתרגם את מולה מולויילת.

מאז שחתמנו לא יכולנו לממש את מה שחתמנו, וגם העניין של המשכנתא - לא יכולים לקחת 400 אלף שקלים ובסכום הזה לקנות. המחירים עלו, ואנחנו לא יכולים לקנות. שלחנו מכתבים יש גם באמהרית העתק לחבר הכנסת שלמה מולה. אנחנו מבקשים שאתם תמצאו לנו פתרון כדי שנוכל לממש את הזכות שלנו לקנות דירה ולצאת. אם לא, משבוע הבא אנחנו מתארגנים למאבק ציבורי וזה מה שאנחנו רוצים לעשות.

עד שבוע הבא לא יהיה פתרון.

הבעיה השנייה היא עניין העלייה - המשפחות נשארו שם.

הנקודה שהוא אומר, למה כל דבר כשמדובר על יוצאי אתיופיה זה תלוי מאבק, גם בעלייה, גם בכל דבר?

אנחנו עכשיו פותרים בלי מאבקים.

תודה רבה לועדת הקליטה. יש לנו בעיות בכנסת וגם במרכז הקליטה במבשרת ציון.

אנחנו גם רוצים לפתור את הבעיות.

אני שואל האם אפשר לקבל דירה מהדיור הציבורי מעמידר?

על דיור ציבורי שמענו. היום לא בונים, אני מקווה שהממשלה הזאת תבנה את הרפורמה והיא מדברת על זה ויהיה לנו דיור ציבורי.

אני חושב שמעבר לכל מה שלא שמעתי ומה ששמעתי, הבעיה כבר ידועה, היא לא חדשה לצערנו. אני עדיין חוזר על הבעיה של התקשורת, של השטח מול אנשים שבאים למרכזי קליטה. נתקלתי לצערי בכל מיני מתווכחים שעושים מהם רמייה, ועושים דברים שאני לא רוצה לפרט. או עורכי דין מתלוננים אצלי בשטח שכל חוזה שנעשה איתם יש חשש לביטול והפרה. זו בעיה שצריך לחשוב עליה איך לפתור את הבעיה הזאת. הבעיה הכי חמורה, בגלל שאין להם מספיק כסף, לפעמים בגלל 1,000 דולר, עד כדי כך, לכן צריך לחשוב איך לתת איזושהי מסגרת. המדינה נותנת 90% מענק, בסוף בגלל כסף קטן החוזים מתבטלים, זה פשוט מאוד לא הגיוני וזה בסוף מכשיל את המטרה של רכישת הדירות.

תודה רבה. שלוש הערות, ואני רוצה להתחיל בחלק שמבחינתי אולי המכריע ביותר בסוגייה של פינוי מרכזי קליטה. אני אומר לבני העדה, אם אתם לא תפנו את מרכזי הקליטה, האוצר יגיד אין לנו תקציב, אין לנו מיטות, אנחנו לא נביא את המשפחות שלכם. אני אומר את זה כמי שמכיר את הדיונים. ולכן, עזיבת מרכזי קליטה במסגרת המענקים, המשכתנאות שניתנות זה כדאי לעזור לכם, זה כדי לעזור למשפחות שעוד נשארו באתיופיה.

אני לא חושב שהיום האוצר יבוא ויגיד אני מסכים לפתוח עוד מרכז קליטה, לא יהיה. כשאנחנו נמצאים בתקופה מאוד קריטית, בשבוע הזה בעקבות החלטת הממשלה לבדוק עוד 8,700 – העניין הזה של עזיבת מרכזי קליטה של משפחות זה חיוני למקבלי החלטות כדי שיבינו שהאוצר לא יגיד שאין לי כסף. חבר הכנסת מיכאלי ואני היינו באתיופיה. היושבת ראש מעודכנת בדיוק בכל התהליכים שקורים, לכן הנושא של עזיבת משפחות את מרכזי הקליטה זה דבר חשוב.


הדבר השני, דוד, אני לא בטוח שאני מסכים איתך לגבי פתיחת יישובים. אין לי בעיה שהתקיים דיון, אנחנו מכירים את המשפחות שלנו, לאן בסוף מגיעים? כולם יילכו לגדרה, עוד פעם לקריית עקרון, אילו הייתי בטוח, המשפחה שתגיע תגיע לשכונה בברנע באשקלון.

למה לא רמת השרון? ערים אחרות?

לידיעתך רעננה לא סגורה, הרצליה לא סגורה, זאת לא השאלה שלי.

שיהיו ברשימה של משרד הקליטה.

למה לא? אתה רוצה להגיד לי שרעננה והרצליה לא ברשימה?

לא, הם לא ברשימה.

אי אפשר גם באשקלון לא נותנים בכל רחוב.

לא אמרתי שלא התקיים דיון, אני בעד שהתקיים דיון. אבל אני מציע לנו, שלא נמצא את עצמנו שמשפחות מגיעות לשכונת הרכב בלוד, או ברמלה, או בוותיקין בנתניה.

לא לזה הכוונה.

לכן אני מציע, כשאתה מדבר על עיר כעיר, התקיים דיון, אין לי בעיה, אבל אל תרוצו לפתוח ערים.


חביב, אליך, אני חושב, אם מדובר בזוגות, בבודדים שמתחתנים, אני לא מדבר על בלתי חוקיים, על פולשים, בכל זאת אם לא מדובר במספרים גדולים, אם החסם הוא חסם של השנים, אם אפשר להקים ועדה לבדוק, אני חושב שזה יעשה טוב.


משפט אחרון. העניין של הבודדים ככלל כבודדים, זה דבר לא נכון. אני חושב שכדאי לדבר עם האוצר לקיים דיון מעמיק, או לתת להם מענקים, או לתת להם סכום של מענק ועוד משכנתא שייצאו, או לתת שכר דירה מוגדל שיעזבו את מרכז הקליטה. זה שהם בתוך מרכזי הקליטה זה לא טוב, יש הרבה אפשרויות לראות מה ניתן לעשות.


הנושא של הבודדים הקשישים בעיקר, אני לא יודע, צריך לייצר פתרונות של דיור ציבורי בצורה

יותר גדולה. אני מכיר את המצוקה, אם צריך אופציה של דירות נ"ר, הוסטלים, להגדיל בצורה משמעותית כדי שיוכלו לפנות את מרכז הקליטה, זה יהיה טוב.

תודה.


חייבים לסיים. לסיכום. הועדה שמעה על מצוקות הדיור של יוצאי העדה הנמצאים במרכזי הקליטה.


הוועדה מבקשת ממשרד האוצר יחד עם נציגים של משרד הקליטה, יחד עם נציגים של משרד השיכון וגם הנציגים של העדה, לבחון או לבנות תכנית לגבי הבודדים וגם לראות מהנסיון מה קרה עם המשפחות, האם אפשר לשנות משהו או לבדוק מקרים חריגים.


הועדה גם תקיים ישיבה נוספת לגבי המקרים שקנו את דירות ולא עומדים בהחזרי משכנתא.


הועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא, ולהתעדכן.

ישיבה זו נעולה. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:10)