ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 22/12/2009

התעללות בקטינים חסרי יישע ע"י כוחות הביטחון, מג"ב ופקחי המינהל במעלה לבונה

פרוטוקול

 
PAGE
10
הוועדה לזכויות הילד

22 בדצמבר 2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 29

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, ה' טבת תש"ע (22 בדצמבר 2009), שעה 14:00
סדר היום
התעללות בקטינים חסרי ישע על ידי כוחות הביטחון, מג"ב ופקחי המינהל במעלה לבונה
נכחו
חברי הוועדה
דני דנון – היו"ר
מוזמנים
ורד סויד – יועצת לענייני חברה ורווחה,משרד ראש הממשלה

יורם אזולאי – מנהל מחוז ירושלים, משרד הרווחה והשרותים החברתיים

אבי רואה – ראש מועצת מטה בנימין

אורית סטרוק- יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע

יעל השאש – מזכ"ל המועצה

יהודה סקר – אירגון ההורים הארצי
הורים וילדים
רויטל אורן

אלעד פישר

מירב פישר

אביחי אריאל שחור

נעמי שחור

יעל יוספי

מלאכי יוסף יוספי

מיכל קופליק

בנימין ידידיה – מועצת התלמידים

לבון שקרוב – מועצת התלמידים הארצית

בנימין הנמן – מועצת הנוער האיזורית, מטה בנימין
מנהלת הוועדה
רחל סעדה
רשמה וערכה
נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

התעללות בקטינים חסרי ישע על ידי כוחות הביטחון,

מג"ב ופקחי המינהל במעלה לבונה
היו"ר דני דנון
צהריים טובים לכולם, אני פותח את הישיבה של הוועדה לזכויות הילד בנושא התעללות בקטינים על ידי כוחות הביטחון,מג"ב ופקחי המינהל במעלה לבונה. בפתח דבריי אני רוצה לומר שהדיון הזה הוא בזכות אביחי שחור שכתב תגובה באינטרנט והתגובה הזאת כשהוא היה על האוטובוס שהוריד את הילדים. בעקבות התקרית הזאת נוצר קשר עם ראש המועצה אבי רואה לדיון דחוף שכינסנו אותו בנוהל זריז להיום, ואני מודה לך על זה שיזמת, פעלת.


בפתח דבריי אני אומר כמה מילים לשר הביטחון אהוד ברק שלצערי לא בפעם הראשונה בחר להחרים ועדה של הכנסת. היה אמור לשבת איתנו נציג של משרד הביטחון ונציג של המשרד לביטחון פנים ולהשיב על השאלות שיועלו פה היום בדיון על ידי האנשים שהיו נוכחים פיזית בתקרית. שר הביטחון הורה לקצינים לא להגיע לדיון בוועדה. כנראה ששר הביטחון לא מבין את המשמעויות של עבודת הכנסת והביקורת שלה על פעילות הממשלה, וההוראה שלו היא הוראה לא חוקית.

פניתי ליושב ראש הכנסת רובי ריבלין ששר הביטחון עובר על התקנות של הכנסת. זה לא קורה רק בוועדה לזכויות הילד. זה קרה גם בוועדת חינוך, גם בוועדת משנה לענייני יהודה ושומרון. אנחנו לא נוכל לעבור בשתיקה על ההתנהלות הזאת. תפקיד הכנסת הוא לבקר את עבודת הממשלה. אם יש מקרים חריגים כמו המקרה הזה צריך לבוא לפה הקצין האחראי או שר הביטחון בעצמו, ואני מזמין אותו להשתתף לכל אחת מהוועדות ולהסביר את דבריו. לדעת שר הביטחון הוא חושש ומגן על הקצינים שלא יגיעו לפה ויעמדו לפני פוליטיקאים שישאלו אותם שאלות קשות. לכן שר הביטחון יכול לבוא בעצמו, יכול לשלוח את סגנו או את קצין משרד הביטחון או אחד מתוך מאות אנשי הביטחון, לבוא ולומר את דבריהם. אבל לתת הוראה לא להגיע זה בניגוד לתקנון ופגיעה בכנסת. זה שלא יושבים פה הקצינים שנתנו את ההוראות באותו יום זה לא אומר שהנושא יורד מסדר היום.אנחנו נדון בנושא הזה היום. אבל מעבר לכך שר הביטחון יוזמן לשיחה אצל יושב ראש הכנסת ואנחנו נקבל את התשובות מאותם קצינים שקיבלו את ההחלטה הזאת.

לצערי החלטה על הקפאה תפגע בהמון ילדים ומשפחות. המקרה שלכם הוא המקרה האחרון אבל אנחנו עוד מקרים שבהם יהיו עימותים או יהיו תקריות. או שתהיה פשוט אטימות לגבי ילדים ומשפחות. ואם זו תהיה הצורה שבה שר הביטחון ירצה לתת מצד אחד הנחיות דרקוניות, מצד שני לא להיות רגיש לצרכים. ברגע שהכנסת תעלה את זה לדיון להתעלם אז אני כבר מודיע פה שזה לא יעבור בשתיקה. תקנון הכנסת מאפשר הטלת סנקציות כאלו ואחרות, וגם משרד הביטחון שחי את הכנת. אני לא רוצה לבוא ולומר פה דברים בצורה ישירה אבל שר הביטחון הוא חבר כנסת שנים רבות. הוא מבין את היכולת של הכנסת לקדם או לעכב הליכים ולחוקק חוקים בנושאים שונים.

זו היתה אמירה לפרוטוקול מכיוון של נמצא פ ה נציג של משרד הביטחון. אנחנו נשמע מאנשים מה קרה בפועל. אבל היה ראוי שיהיה של משרד הביטחון ויציג את עמדת הצבא, את עמדת כוחות הביטחון. כבר עכשיו כל אחד זורק את האשמה על הצד השני. אני רוצה קודם כל מהילדים, מכיוון שאתה הסיבה לדיון. ספר מתי זה היה, מה קרה , אם תוכל לספר לנו מה קרה במעלה לבונה.
אביחי שחור
יצאנו מבית הספר, נסעו לכיוון הישוב. ואז הגענו. ראינו כוחות מג"ב עומדים ולא נותנים לעבור. שאלנו, ניסינו שיעשו משהו. לא הלך. 10 דקות אחרת. ואז אמנו בואו נלך ליישוב. ואש חיכינו שתי דקות לוודא שכולם נמצאים.
היו"ר דני דנון
הסבירו לכם למה אתה מעוכבים? למה האוטובוס לא מופיע.
אביחי שחור
לא. לא נתנו לנו לעבור.
היו"ר דני דנון
מישהו עלה לאוטובוס ואמר אתם לעבור?
אביחי שחור
הוא אמר לנהג. זה היה שוטר, כאילו לוחם מג"ב. המשכנו לעבר היישוב. ירדנו.
היו"ר דני דנון
כמה דקות הייתם על האוטובוס?
אביחי שחור
10 או 12 דקות. כולם היו בתחום האוטובוס. כבר הילדים התחילו להיות בלחץ וזה. ירדנו, וידאנו שכולם נמצאים והתחלנו ללכת לכיוון הישוב. המרחק הוא בערך קילומטר וחצי. לקחנו 20 דקות, זה הזמן מהירידה מהאוטובוס ועד היישוב. הלכנו. עברה אולי מכונית. המשכנו המשכנו עד שהגענו לשער, ראינו את כל הכוחות. ודרך אגב גם לפני שהגענו לשער אז חבר שלי אלעד שאל איזה חייל, למה הוא לא הולך לאיזה כפר . אז הוא התחיל להרים את הנשק. לא נראה לי שהוא רוצה לירות, חס וחלילה. הלאה המשכנו. חיכינו איזה 7 על יד השער. אז נכנסנו.
דני דנון
היו התקהלויות?
אביחי שחור
היו הרבה אולפנא, מכלול. מכלול זה מכינה. ואז כאילו הגענו, נכנסנו. איזה חמש מטר קרה משהו. פחדתי מאוד. אח שלי היה לידי. הוא קטן ממנו. הלכנו לצד. נשארנו הסתכלנו, רצינו זה. אחרי זה אני ועוד כמה ילדים, אח שלי ביניהם הלכנו בפטרול . תוך כדי כך התחיל לרדת גשם ואז הלכנו בערך 20 דקות. אני ועוד אח של חבר שלי שהוא גם בכיתה ד'. הוא גם היה ממש נסער ולא הפסיק. אז הלנו, עלינו ליישוב.
היו"ר דני דנון
היה לחץ פיזי של ההליכה או היה לחוץ לכל מה שקורה?
אביחי שחור
כל מה שקורה. אני והוא, איכשהו הגענו לישוב.
היו"ר דני דנון
מאותו רגע שירדתם מהאוטובוס מישהו מבוגר דיבר איתכם?
אביחי שחור
לא. כאילו אחד מהיישוב שלנו עלה. מישהו אמר שהם מתכננים לפרוץ. ואז אחרי זה ירדנו וכל מה שסיפרתי. היה אחד שליווה אותנו והוא היה בלי נשק. אז המשכנו. הגענו ליישוב. ואני ועוד כמה ילדים עלינו ליישוב וזהו. אבל כשהלכנו ראינו גם ג'יפים באים מהכיוון השני. יש פתיחה אחרי שעולים את השער.
היו"ר דני דנון
מתי הגעת הביתה? אחרי כמה זמן?
אביחי שחור
אחרי 40 דקות.
היו"ר דני דנון
מישהו רוצה להוסיף משהו?
אלעד פישר
אלעד פישר, כיתה ז'. אחרי שאביחי ועוד כמה ילדים עלו מאחוריהם נסעו ג'יפים של מג"ב שלא נתנו לילדים לעבור. על הכביש עמדו בשורות היס"מניקים. לא נתנו לאף אחד לעבור דרך הכביש. בפטרול עברו ג'יפים של המג"ב, לא נתנו לנו לעבור דרך הפטרול אפילו. היינו צריכים לטפס דרך ההר, שזה בוץ ודרך קשה ועלייה וגשם וקור. אני הגעתי הביתה בחמש ורבע. שעה וחצי אחרי שירדנו מהאוטובוס.
היו"ר דני דנון
והתקשרת הביתה? אמרת שאתה מאחר? היו לכם פלאפונים?
אלעד פישר
לא היו לנו פלאפונים. כמו שהוא אמר היה גם נשק בסביבה וזרקו לנו הלם שפגע מטר ממני. זהו.
אביחי שחור
היו לנו גם שתי מורות איתנו. בת עמי ועוד מורה אחת שהגיעה לאסיפת הורים. עוד אחת שהגיעה מארצות הברית.
אלעד פישר
מהרימון היו ילדים מהישוב שהיו להם סיוטים בלילות.
דני דנון
רימון ההלם נזרק איפה?
אלעד פישר
לכיוון הילדים. אנחנו היינו וזה היה ממש לידינו.
היו"ר דני דנון
היו שם גם מבוגרים שלכיוונם נזרק הרימון?
אלעד פישר
לא. רק מתי שנכנסנו איפה שאנחנו היינו זרקו את הרימון.
היו"ר דני דנון
אני רוצה לחדד את הדברים. באתם, היתה התקהלות של המבוגרים ועימות עם כוחות ביטחון? נזרק רימון הלם?
אלעד פישר
רק אחרי שנכנסנו בשער נזרק רימון הלם.
היו"ר דני דנון
ואתם לא יודעים למה.
אביחי שחור
לא. כנראה רצו להפחיד. לא יודע.
מלאכי יוספי
אני אישית אחרי שהייתי מלמטה, עליתי יותר למעלה לחומה של מג"ב שלא נתנו לרדת, רק לעלות. הייתי מטר מהם. מג"ב תפס אותי. הייתי שם איזה חמש דקות. אחר כך איזה מטר לידי כמה נדחפו על ידי חייל. הוא עף אחר והחייל שמולי הלך לעזור לו. אז אני יצאתי כי חבר שלי שהתארח היה איתי. בזמן שיצאתי הסתכלתי לכיוון השורה ואז פתאום אני קולט יס"ם או מג"ב, אני לא יודע בדיוק מה זה היה לקח תנופה של איזה ארבעה מטר, דחף אותי. עפתי באוויר. נפלתי על הגב. אחר כך הוא רץ אלי, תפס אותי בכתף, הרים אותי. אני הרגשתי שהם כמו הנאצים. מה שסבא שלי היה מספר. מי שיוצא מהשורה חוטף כדור.
היו"ר דני דנון
מה זאת אומרת השורה? מה זה השורה?
מלאכי יוספי
לא נתנו לנו לרדת. ירדתי אחר כך וכאב לי בכתף, בגב.
היו"ר דני דנון
מישהו דיבר איתכם אחרי התקרית הזאת? שיחה בבית ספר?
מלאכי יוספי
לא. סיפרנו לכולם. חוץ מזה לא היתה שיחה.
היו"ר דני דנון
טוב, תודה. אני רוצה לבקש מאבי רואה ראש המועצה. אתה היית גם בתקרית. הגעת באיזשהו שלב. תספר קודם מה קרה ואם אפשר לדעת מי נתן את ההוראה. אולי את התמונה הכללית. כי שמענו מההיבט של הילדים נקודתית. אני רוצה לדעת איזה צווים, איזה כוחות, מה בדיוק קרה שם ביישוב?
אבי רואה
קודם כל כפתיח כל נושא על ההחלטה על ההקפאה והצו הזה אנחנו רואים את זה בראש חוצות. וזה מעשה שלא ייעשה. מעשה שערורייתי שאין כדוגמתו. פגיעה בזכויות אזרח, פגיעה בזכויות אדם, למנוע מאנשים שיש בידיהם היתרים כחוק לבנות את ביתם. זה משהו שחל רק על יהודים. זה משהו שמזכיר נשכחות. לערבים מותר לבנות.


אנחנו שומעים פה ילדים שעברו חוויה קשה. אנשי המקצוע צריכים לחשוב איך הדברים משפיעים על אותם ילדים. לעצם העניין אני קיבלתי דיווח שכוחות הפיקוח נכנסים ליישוב ללא שום מידע מוקדם שמתבצעת שם איזו עבירה. סתם רוצים להיכנס עם כוחות משטרה ויס"מ בלי שום תכלית. לבצע סיור ביישוב לכאורה.

מה העניין? הפקח לא יכול לעשות סיבוב, לצאת בתום הסיור כמו שהיה מקדמת דנא? כאן במפגיע להיכנס עם כוחות, רכבי משטרה ומג"ב. הניסיון הראשון נעשה בסביבות הצהריים. אחר כך תרחיב יעל מנהלת היישוב שהיתה שם. אני הצטרפתי רק בחלק השני. אני סיירתי באזור לא רחוק, באזור גוש שילה וקיבלתי טלפון ממפקד תחנת בנימין שבעצם מעלה לבונה הניסיון של יחידת הפיקוח להיכנס ליישוב נתקלת בהתנגדות. לא היה שם איזשהו זיהוי של עבירה שחייבים להיכנס היום דווקא. אם יש מתח אז אפשר לדחות את זה ביום יומיים. לא, אנחנו רוצים לעמוד על זכותנו להיכנס. אם זה בכוח ניכנס בכוח. זה היה מפקד התחנה של בנימין. יותר מאוחר קיבלתי עדכון ממנהלת היישוב שהכוחות נערכים באזור גבעת הרועה. שמתי פעמיי לשם. הבנתי שיכולה להיות חסימה אז עליתי מדרך צדדית. כשהגעתי לכביש התחילה תנועת הכוחות וכבר בוצעה חסימה. ניסיתי לעבור כראש מועצה. לא נתנו לי לעבור. יצרו קשר עם מפקד התחנה. הוא אמר שאני יכול לעבור רק אחרי שכל הכוחות עוברים. כמובן שלא הסכמתי. הילדים עמדו שם בתוך האוטובוס בחסימה. היתה שם כמות לא קטנה של כוחות בלשון המעטה. הכוונה שלי היתה להיות במקום כדי לנסות להרגיע, למנוע עימותים מיותרים. כי כל העניין הזה היה מיותר לחלוטין. לא מדובר על שוד ולא על מחבל ולא על איזשהו עבריין. דובר שיעשו שם פיקוח. אני יודע שבמעלה לבונה לא בונים. כלומר אין כאן עניין להיכנס דווקא עכשיו.

מנעו ממני לרדת. ואז הגיע אלי מישהו. האוטובוס עם הילדים, לא נותנים להם לעבור, הם מחכים כבר עשר דקות. אמרתי אוקיי, אנחנו הולכים ברגל. שהילדים ירדו עם כל הצוות. הילדים ירדו והתחלנו לצעוד. הלכתי בסוף הטור של הילדים. ירד גשם באותו זמן. הגענו לשער. שם כבר היה עימות בין בנות ותושבים מן הישוב מול הכוחות אשר פרצו את השער והתחילו להיכנס פנימה. כל הזמן צעקתי שזה מיותר לחלוטין. אבל כולם היו באמביציה של להיכנס. פה אני כבר לא הייתי בשליטה. נזרק שם רימון הלם. במהלך השעתיים שזה נמשך ניסיתי כמה שאפשר להרגיע גם את החיילים, גם את התושבים.

אנחנו עומדים על זכותנו למחות כי אנחנו חושבים שכל נושא ההקפאה זה מעשה שלא ייעשה. סך הכול לא מדובר פה על אויבים. מדברים פה בסך הכול על אחים.
היו"ר דני דנון
מי היה מפקד האירוע?
אבי רואה
סגן מפקד מחוז שי של המשטרה. במהלך הזמן יצרתי קשר עם מפקד החטיבה. צלצלתי למפקד מחוז שי של המשטרה, לכמה חברי כנסת, לזאב אלקין, ליושב ראש הכנסת. לא היה issue לעשות על זה מלחמה. אפשר היה לבוא כעבור יומיים והכול היה מתנהל אחרת.
יעל יוספי
מפקד האירוע היה מג"בניק בשם יניב.
אבי רואה
זה היה בצהריים. אחר הצהריים היה שם סגן מפקד מחוז שי שבאופן פעיל גם מפקד בנימין עבד שם בתוך הכוחות. הוא קצת יצא מהכלים. התקשרתי למנכ"ל משרד ראש הממשלה. שם בשניות זה יכול להתפוצץ ולהיות אירוע שכולם יצטערו עליו. בסופו של דבר גם הגשם עשה את שלו ודברים איכשהו נמשכו, עד שהפקד הלך, עשה את הסיבוב. הוא שתה קפה להמחיש את הריבונות. הוא היה שם שעתיים כאשר את כל הסיבוב בישוב אפשר לגמור ברבע שעה. אין שם שום בנייה. אין מה להשתאות.
יעל מאשש
אני מזכ"ל הישוב. הכוחות הגיעו אלינו בשעה 11:30. קיבלתי את המידע מועד מתיישבי בנימין. עצרתי אותם בכניסה לישוב. התחילה התקהלות של תושבים, של תלמידות, של תלמידי מכלול. הכוחות באו בצורה מאוד פרובוקטיבית. הם הגיעו 4 רכבים, 3 של המינהל ועוד רכב מג"ב. עצרו אותם בכניסה לישוב. אני ביקשתי מיניב מפקד הכוחות לפנות את השטח ולתת לי להרגיע את הרוחות. אחרי מספר דקות הם יצאו מחוץ לשער. בינתיים חבר'ה שלנו ירדו לכיוון השער. באיזשהו שלב אמרתי להם, אני מבינה שאתם צריכים לעשות את העבודה שלכם. אני מוכנה לסייע בידיכם. בואו איתי, נעשה סיבוב בישוב. הייתם כבר ביום חמישי. מיום חמישי עד יום שני משהו התחדש. היתה החלטה מלמעלה שנכנסים עם כל הכוח.


בכל מקרה כשהאוטובוס הגיע ביקשתי ממפקד הכוחות שייתן לאוטובוס לעבור. שיגיעו לשער גם אם השער חסום. זה קילומטר. "אף אחד לא עובר", היתה האמירה המאוד נחרצת שלו. הילדים האלה יצאו בשעה שלוש וחצי מבית הספר והיו באוטובוס עד שעה ארבע, עד שאבי החליט שהוא צועד איתם לכיוון הישוב. זה ילדים מכיתה א' עד כיתה ז' שלא אכלו ולא שתו. הם היו עייפים ומתוסכלים. אי אפשר לשחק את המשחק הזה על הגב שלהם.


המפקד התעקש בכל זאת שאף אחד לא יעבור. אף אחד לא עבר. היתה אסיפת הורים באולפנה. כל ההורים היו תקועים שם משעה 4 ועד 6.
היו"ר דני דנון
ראינו כולנו מבצע דרקוני ביום ראשון. לא ראיתי התייחסות להשלכות לילדים. ראיתי התייחסות למעגלים, והליקופטרים ומיסוך טלפוני.
יעל מאשש
החסימה בשער היתה צריכה להיות פסיבית. עמדו שם הרבה מאוד אנשים. ההוראה היתה חד משמעית – לא מתקיפים את החיילים ואת השוטרים. זאת אומרת התנגדות פסיבית. זה מה שקרה.
היו"ר דני דנון
העמדות הפוליטיות שלי ידועות אבל כראש הועדה לזכויות הילד אני חייב לא להתייחס לעמדות הפוליטיות שלי לגבי המדיניות של הממשלה בנוגע להקפאה. כמו שדואגים לזכויות של ילדי העובדים הזרים בנושא הילדים ביהודה ושומרון אנחנו נוכחים משרד הביטחון לא מתייחס לנושא הזה כרגע.
מירב פישר
מירב ואני אימא של אלעד. אני אימא לארבעה בנים שהיו בהסעה. הוא לא רואה אנשים. הוא רואה כבישים, הוא רואה מבנים. כמו שהילדים תיארו בכלל לא ראו אותם. לא עניין אותם. אם ילד מדבר איתם מיד מכוונים אליו נשק חם. למה? אין לי תשובה. אם ילד מכיתה א' רטוב מגשם עם ילקוט צריך להגיע הביתה זה לא מעניין אותם גם אם הוא הגיע בשש בערב, אחרי שעתיים רטוב כולו ובוכה בהיסטריה. יש ילדים שעד היום יש להם היסטריים מזה. היינו חסרי אונים. לא ידענו מה קורה עם הילדים. פשוט יורד גשם זלעפות בחוץ ואין לנו שום דרך לעשות משהו למען הילדים שלנו.
יעל מאשש
תרשה לי להוסיף. יש פה אימא. היתה בצד השני של השער ושאלה איפה הילדים. אמרו לה, אני נורא מצטער, הצירים חסומים. לי אין קשר עם אף אחד. יש פה אסופת מכתבים של אימהות שמתעדות את החוויות של הילדים וגם את החוויות שלהן.
מירב פישר
לי יש ילד בכיתה א'. הוא היה היסטרי. הוא חשב שהשוטרים באים לקחת אותו, שהם רודפים אחריו. ילדים בכיתה ג' שהלכו על הפטרול. הג'יפים נסעו אחריהם. הילדים רצו כי הם חשבו שהשוטרים באים לקחת אותם. זו היתה האווירה. הילדים היו מפוחדים. לא היה שם תיווך של מבוגרים בכל התהליך. דקות ארוכות הם חווים אלימות קשה. הם חוו את האלימות כלפיהם בין אם זה בנשק, בין עם זה במכות, בין עם זה ברימון. היו שם כוחות יס"מ גדולים. הם הגיעו הביתה היסטריים בלי שום יכולת להבהיר אפילו מה קרה. אלעד הבן שלי שיושב שם הגיע כל כך מזועזע הביתה שהוא הרים טלפון למשטרה, תבואו להציל אותנו בגלל שהיס"מנקים מחטיפים פה מכות לילדים. המשטרה אמרה לו, תשלח מחר פקס. נטפל בזה.
נעמי שחור
לאביחי יש שלושה אחים חיילים בצבא. מה אביחי אמור להבין אחרי אירוע כזה? ללכת לצבא או לא ללכת לצבא? אנחנו מאמינים במדינת ישראל, מחייבים את הילדים שלנו להתפלל לשלום המדינה. רוצים שהם ישרתו בצה"ל אבל יש פה ערבוב של מסרים של מי בעדנו ומי נגדנו. הבן שלי אומר אני לא אויב, אני לא איראן, אני לא חמאס. מה אני אמורה לענות לו? אנחנו כבר 22 שמה במעלה לבונה. צריך ללכת פה במורכבות הזו.
היו"ר דני דנון
התקרית הזו חמורה. מדובר בילדים שנקלעו למקום בעל כורחם. אם היה מדובר באנשים שבאו לתגבר את המפגינים במעלה לבונה זה דבר אחר. אם היו מודיעים לבית הספר ואומרים שיש במעלה לבונה, אל תשלחו את הילדים, שימו אותם במתנ"ס בשילה היה פה היגיון. החומרה שאין פה מחשבה. אנחנו יכולים לצפות שיהיו פה עוד אירועים כאלו.
יעל יוספי
אני אימא של מלאכי. הוא בן 11 וחצי. לא הייתי שולחת אותו להפגנה כי בגלל שאם כבר אז אשלח ילדים יותר בוגרים. עכשיו האוטובוס בושש לבוא. אנחנו ממתינים בית. גשם, חורף וכולי. אני מקבלת טלפון היסטרי מהבת הגדולה שלי שהיא באולפנה, אימא, הולכים מכות רצח. היא בוכה לי בטלפון. ואני, מה לעשות? הכול חסום מכל הכיוונים. אני לא הייתי נותנת לו ללכת להפגנה כזאת. הוא ילד קטן. הוא בגשם, הוא מחפש את החבר שלו. היה לנו נס. בגלל שהוא בא מבית הספר היה לו ילקוט. הוא נחבט על הרצפה. הוא לא יכול היה לקום. פעם שנייה בא שוטר יס"מ ופעם שנייה העיף אותו כשהוא עדיין חבול על הרצפה. הילקוט היווה לו מגן. אם לא היה הילקוט באותו יום הייתי רצה להגיש תלונה.
בנימין ידידיה
המועצה הארצית לתלמידים ונוער היא א-פוליטית אבל אנחנו נפעל לדבר עם המועצה המחוזית של תלמידים של מחוז ירושלים בשיתוף מועצות התלמידים ברשות יהודה ושומרון כדי שנסדיר את הפעילות וייצוג העמדה בנושא.
היו"ר דני דנון
אני שואל את משרד הרווחה האם נעשית עבודת מטה בנושא של הממשקים עם ילדים בנוגע לצווים. האם פנו אליכם? האם התייחסתם לסוגיה?
יורם אזולאי
אני ממשרד הרווחה. הפעולה שלנו היא יומיומית באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים שכוללת בתוכה שלושה פקידי סעד. חס וחלילה אם יש אירוע שיש חשש להתעללות או קטין נזקק לעזרה מיד יש פעולה של המחלקה ויידוע של פקיד הסעד המחוזי כך שזו השגרה שלנו.
היו"ר דני דנון
בהקשר למאחזים הבלתי חוקיים והפינוי. איך מתייחסים לילדים בזמן הפינוי? אחת ההצעות היתה שיהיה צוות של רווחה ושיהיו שוטרות. היתה נגיעה איך מפנים מאחז בלתי מורשה שיש בו ילדים. השאלה אם כאשר יש משהו שלא נוגע לקו המאחזים האם לפני שזה קורה יש התייחסות?
יורם אזולאי
גם בשעה זו יש התייחסות מלאה בכל מצב שבו נמצא קטין בסיכון. אלה מצבי השגרה שלנו. התמודדות מצד שני חובת הדיווח שמוטלת על כל בוגר, על כל מורה, על כל רופא לדווח מיד לפקיד סעד לחוק הנוער על כל חשש לפגיעה.
יעל מאשש
אני פניתי למנהל מחלקת החינוך במועצה ושלחתי מכתב לכל חברי הכנסת על האירוע. היתה פה פניה של אימא למפקד משטרת ישראל.
מירב פישר
אני פניתי למפקד מחוז שי, למפכ"ל המשטרה ולשר לביטחון פנים. הדובר של מחוז שי ויועץ השר לביטחון פנים חזרו אלי ואמרו, תלונתך בטיפול. אני פניתי גם למבקר המדינה. גם שם חזרו אלי והעבירו את הפנייה לביקורת המדינה כי אני לא יכולה לפנות לנציב תלונות הציבור כי זה מח"ש. אני לא יכולה לפנות למח"ש כי השוטרים היו בלי תגים. אם השוטר כיוון אל הבן שלי נשק חם אני לא יודעת מי זה ואני לא יכולה להתלונן עליו.
אלעד פישר
הם הסתירו את התגים.
היו"ר דני דנון
זו הערה חשובה. אני קיבלתי עכשיו תגובה ממשרד הביטחון כי הנושא בטיפול באחריות מג"ב. כל אחד זורק את זה על השני. צריך להיות תיעוד בשביל הויכוח המיידי. כי זה עבירה על החוק. אי אפשר לעבור על החוק פעם אחר פעם. ברור לנו שהיתה כאן עבירה על החוק של כוחות הביטחון. אנחנו נעשה את מקרה מעלה לבונה לדוגמה. אם יש לכם תמונות וידאו של התקרית אפשר לראות מי הכוחות שהשתתפו באירוע. אני אקבל תשובות מי המפקד של האירוע מתוך כוחות מג"ב.
מירב פישר
מתעדים פה בצורה חד משמעית בתקשורת. בעיתונות הכתובה והמצולמת אתה רואה בדיוק מי האנשים שהיו שם. היו שם אנשי מג"ב, יס"מ, משטרה. הכל מצולם לא על ידינו. לי יש תמונות, אני יכולה להביא אותן.
היו"ר דני דנון
אם יש תמונה של השוטר שזרק את מלאכי עם הילקוט אותו שוטר צריך היה לקבל תלונה אתמול. צריך לברר למה שוטר בכלל נוגע בילד כאשר יש פקודות שונות. אם הם הולכים להתעמת עם אזרחים צריך להביא שוטרות וצריך לערב את שירותי הרווחה. הרצון של השוטרים זה לטשטש. אתם בחזית המאבק ואתם צריכים להיות עם יד על הדופק בנושא התיעוד וגם של הדיווח המיידי. כן אורית.
אורית סטרוק
אני רוצה להגיד שלושה דברים. אחד, לאנשי היישוב. תפנו אליי בעזרת השם. אנחנו נתבע תביעת נזיקין. הם ישלמו על זה. דבר שני, זה לא מקרה, זה לא המפקד בשטח. זאת תוכנית המבצע. מיום ראשון בבוקר כולנו יודעים את זה. בתוך פקודת המבצע של הצבא כתוב שכאשר יבואו להרוס, עכשיו זו היתה רק ההתחלה, רק הפקחים, אבל כשיבואו להרוס כתוב במפורש שיסגרו את הכבישים ויסגרו לתנועה אזורים נרחבים ככל הניתן. זה ציטוט. זה אומר שמאות ילדים לא יכולים לעשות מה שהם צריכים לעשות באותו יום. להגיע לגן, לפעוטון, לחוגים, לבית ספר. היינו בסרט הזה. העולם עוצר. כתוב שבמקרים חריגים יתירו את התנועה. זאת התוכנית. זה לא היה מקרה. זו לא היתה פשלה. הכוחות עבדו לפי תוכנית ונגד התוכנית צריכים לצאת בכנסת ככנסת. בוודאי הוועדה הנכבדה הזו צריכה לתבוע מראש הממשלה לעצור את התוכנית הזאת באיבה. זה עוצר. עצם הרעיון שהעולם עוצר מלכת כי צריכים לתת צו או כי צריכים להרוס בית הוא רעיון מטורף שמתאים למדינות לא דמוקרטיות.


דבר נוסף, ראינו את זה בפרשת פינוי המאחזים כשישבנו בוועדה המשותפת עם ועדת הפנים. ראינו את פינוי משפחת פדרמן. מפנים אותם מביתם באחת בלילה, מקימים אותם ממיטותיהם, קורעים תינוקות מהזרועות של האימא וכל מה שראינו. שאלנו האם יש תוכנית איך מטפלים בילדים בשעת פינוי ביתם? הם אמרו יש תוכנית. אנחנו נביא את הנהלים. מה הנהלים? הם מתייחסים לילדים בתור עבריינים קטנים. אז הם כותבים מה עושים אם הילד רוצה להזדהות, מה עושים אם הוא זרק אבן. התוכנית שלהם על כלפי ילדים בנויה אל היחס כאל עבריין. היא לא בנויה על היחס לילד כאל ילד. באו אליו הביתה ופתאום הפכו את הבית שלו לזירה אלימה והוא צריך להתמודד עם זה. עברו כמה חודשים מאז אותה ישיבה ורק לפני שבוע וחצי היתה ישיבת המשך אצל אזולאי בועדת הפנים. שוב הם חזרו על אותם נהלים. אתם ככנסת צריכים סוף לדבר הזה.
אימא
אני אימא של ילד בן שש שהיה על ההסעה הזאת וגם הוא עבר את ההליכה ברגל בגשם. עבר שם רכב שאסף אותם עד השער. השער כמובן היה סגור. הילד שלי חזר נסער. הוא לא הפסיק להגיד את המשפט: "אימא הלב שלי ירד". הייתי צריכה להסביר לו שהם לא באו לפנות את הבתים שלנו. הסברתי לו שהם רק באו להגיד לנו לא לבנות יותר בינתיים. הוא אמר: למה לא מתקשרים לראש הממשלה להגיד לו שיש אנשים רעים. הוא מתעורר בלילה, יש לו סיוטים.
היו"ר דני דנון
אני רוצה לסכם את הדיון. לומר לילדים שבאו, אני מצטער שחוויתם מה שחוויתם. חשוב לומר לאימהות ולפעילים ולאבי וליעל, חשוב להציף את זה בזמן אמת. כל מקרה אנחנו צריכים לתפוס אותו חזק כי ברגע שאותו מפקד אירוע ידע שעל האירוע הזה יש דיון בכנסת ויש תחקיר, באירוע הבא הוא יחשוב פעמיים.


אני מקריא את ההחלטה של הוועדה. "הועדה לזכויות הילד רואה בחומרה רבה את התעלמותו הבוטה של שר הביטחון מוועדות הכנסת. הוועדה תעביר תלונה רשמית כנגד שר הביטחון ליו"ר הכנסת שיזמן את שר הביטחון לבירור דחוף. הוועדה רואה בחומרה את העובדה שכוחות הביטחון נהגו באטימות ופגעו בילדים חסרי ישע שנקלעו למקום בעל כורחם. יש להשאיר את הילדים מחוץ לויכוח הפוליטי. כוחות הביטחון חייבים להתייחס לפגיעה באזרחים ובמיוחד בילדים במסגרת פעילות האכיפה של כוחות הביטחון. בכל תקרית אין שום הצדקה לפגיעה בשלומם של הילדים. כפי שהוכח הנזק שנגרם לילדים הוא לא רק פיזי אלא גם נזק נפשי. לכן אין להשלים עם תופעה זו". אני רוצה להודות לכולכם שהגעתם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:54

קוד המקור של הנתונים