PAGE
ועדת הכלכלה
19
4/1/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 146

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שני, י"ח בטבת התש"ע (‏4 בינואר, 2010), שעה 12:50

1.
הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16), התשס"ט-2008 (מ/413)

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

ישראל חסון

חנא סוייד (מ"מ)

חה"כ חיים אורון

חה"כ רוברט אילטוב

יוסי ישי
-
מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

איציק בן דוד
-
סמנכ"ל סחר חוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר
-
סמנכ"ל לייצור וכלכלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אפרת ורד
-
הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אודליה דגני אסולין
-
הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אהובה פלג
-
מינהל התכנון, משרד הפנים

עו"ד בני זלמנוביץ
-
הלשכה המשפטית, משרד הפנים

דניאלה גרא
-
רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

דיאא אסדי
-
אגף השכר, משרד האוצר

עו"ד לירון אדלר-מינקה
-
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסף דנקונה
-
מנהל מינהל תעשיות עתירות ידע, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ציפי ברמץ
-
מנהלת תחום מוצרי צריכה, תעשיות עתירות ידע, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד תהילה ורון
-
הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אבי קרמפה
-
ראש המועצה האזורית מעלה יוסף

עו"ד אהוד אמיתי
-
המחלקה המשפטית, רשם האגודות השיתופיות

שמואל (מולי) לויט
-
מנכ"ל המועצה לענף הלול

עו"ד טומי מנור
-
היועץ המשפטי, המועצה לענף הלול

דניאל פרץ
-
חבר מועצת הלול, מגדל בצפון הארץ

יעקב כהן
-
מזכיר ארגון מגדלי העופות

מיכאל לסר
-
סמנכ"ל חב' לסר, משווק ביצים

שלמה סוויסה
-
חקלאי לולן, יצרן ביצים, חב' לסר

עו"ד גלעד וקסלמן
-
חקלאי לולן, יצרן ביצים, חב' לסר

יוסי גליקסמן
-
גליקסמן ייצור ושיווק ביצים

שלמה שטרית
-
כלכלן ומשווק ביצים, גליקסמן ייצור ושיווק ביצים

עו"ד אבשלום רביבי
-
גליקסמן ייצור ושיווק ביצים

משה תייר
-
גליקסמן ייצור ושיווק ביצים

יעקב אלגלי
-
יו"ר ועד מושב דלתון, מגדל בצפון הארץ

דויד עגיל
-
מושב דלתון, מגדל בצפון הארץ

דורון פרומוביץ
-
מושב דלתון, מגדל בצפון הארץ

יוסי אדוני
-
חבר ועד מושב זרעית, יו"ר ועד הפעולה להצלת משק הלול המשפחתי בגבול הצפון

לאה יוגב
-
מושב שומרה, ועד הפעולה להצלת משק הלול המשפחתי בגבול הצפון

אליהו פרץ
-
מושב שתולה, מגדל בצפון הארץ

אבינועם ניצן
-
מגדל בצפון הארץ

יחזקאל חייקא
-
מגדל בצפון הארץ

אבשלום (אבו) וילן
-
חבר כנסת לשעבר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

יצחק ישועה
-
מנכ"ל מרכז המועצות האזוריות

יורם צלנר
-
מרכז המועצות האזוריות

צביקה מרום
-
מזכ"ל ארגון המושבים של העובד הציוני

ענת מרום
-
עוזרת מזכ"ל ארגון המושבים של העובד הציוני

עו"ד לאה וייס
-
הלשכה המשפטית, הסוכנות היהודית

עו"ד יהלום שרעבי
-
הלשכה המשפטית, מינהל מקרקעי ישראל

גתית ויסבלום
-
החברה להגנת הטבע

רות רובינשטיין
-
דוברת אגודת צער בעלי-חיים תל-אביב

שרון גולדשטיין
-
אגודת צער בעלי-חיים תל-אביב

רן שיטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה

אתי בנדלר


יעל פיין (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16), התשס"ט-2008 (מ/413)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אני מתנצל מראש על האיחור הגדול, פשוט היינו בישיבה אחרת בנושא הנדל"ן, שוק הדיור והתחזיות לשנת 2010. לפחות יצאנו קצת מעודדים מהנחת העבודה שמחירי הנדל"ן נבלמו כבר, ואני מקווה שתתחיל אפילו מגמת ירידה.


על סדר היום של הוועדה הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16), התשס"ט-2008. ב-2 ביולי 2009, כלומר במושב הקיץ, החליטה הכנסת להחיל דין רציפות על הצעת החוק הזאת ואנחנו מכינים אותה לקריאה שנייה ושלישית. בתחילת הדיון יציג מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מר יוסי ישי, את הצעת החוק הזאת, וכמובן שכל מי שירצה לדבר מוזמן לעשות כן. אני מבקש ממך, אדוני המנכ"ל, להתחיל בהצגת הצעת החוק.

אפתח באיזו סקירה ואז אכנס לפרטים. את הצגת הצעת החוק לפרטי פרטים יעשה הצוות המקצועי של המשרד.


חקלאות ישראל עברה בעשור האחרון שינויים ותמורות רציניים מאוד, כאשר המרכזי שבהם הוא שחיקה ברווחיות בכל הענפים בהיקף של 2.5% בשנה. כתוצאה מכך, כדי לשרוד צריך כל הזמן להתייעל ולגדול, ולכן החקלאים מגדילים את היקף הפעילות. מצד שני, יש לנו אינטרס לשמר את המאסה הקריטית של העוסקים בחקלאות. לכן אנו נמצאים כל הזמן במעין דילמה, בכל הענפים, לא רק בענף הלול, איך לאפשר את השרידוּת של העוסקים בחקלאות, כאשר מצד אחד הם צריכים להפנים יתרונות לגודל ולהתייעל, ומצד שני אנחנו רוצים לשמר את המאסה הקריטית.


יש גם תופעות נוספות ושינויים נוספים, כמו למשל הקטנת התמיכה הממשלתית. אם בכל העולם מקובל שכ-2% מן התוצר מיועד לתמיכה בענף, אצלנו זה פחות מ-0.3%;


מכסות הייצור בוטלו למעשה. נשארו רק שני ענפים עם מכסות ייצור – ענף החלב וענף ההטלה;


יש הגברה של החשיפה לייבוא מתחרה. אם פעם חקלאות ישראל היתה "פרה קדושה", שלא מאפשרים בה תחרות ולא מאפשרים כניסה של תוצרת מיובאת, היום אנו חלק מן העולם, חתומים על הסכמי סחר בין-לאומיים, על הסכמי ה-OECD ואחרים. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להיחשף, ואנחנו נחשפים כל הזמן;


פתיחת שוק הייצוא – אנחנו לא יכולים לייצא ביד אחת. אנחנו מחויבים לאפשר לכל מי שרוצה לייצא;


והדבר האחרון, כמו בכל המדינות המפותחות בעולם, הגיע הזמן שכבר לא נותנים לנו יותר הנחות ואנחנו צריכים להתאים את כל ממשקי החקלאות לדרישות המחמירות של הגנת הסביבה.


לשם התאמת החקיקה החקלאית לשינויים ולתמורות שחלו בעשור האחרון, אנו עוברים בצורה מסודרת על כל אחד מחוקי החקלאות ומתאימים את החוקים לשינויים שחלו. התחלנו עם חוק מועצת הצמחים. היו ארבע מועצות ואיחדנו אותן למועצה אחת ואז התאמנו את הסמכויות ואת התפקידים לאותם שינויים. וכך הלאה אנו עושים גם בתתי-תחומים, כמו למשל בחוק הסטנדרטים, בחוק האורגני וכל הקשור בזה. זה בתחום הצומח.



בתחום בעלי-חיים עומדים להניח הצעת חוק שמסדירה את ענף החלב. מה שמונח כרגע בפני הוועדה זה תיקונים בחוק מועצת הלול שבאים לקבוע את ההתאמות בחוק מועצת הלול בהתאם לשינויים שחלו בתחום.


קצת רקע. ענף הלול מהווה כ-17% מהתוצר החקלאי, וכ-50% מן התוצר של בעלי-החיים.


התיקונים שמופיעים בהצעת החוק נועדו להתאים את החקיקה לשינויים שחלו ולהתאים את הרגולציה בהתאם. יש כאן סעיפים שמסדירים את ההתייעלות, הפנמת יתרונות לגודל, תוך שמירה על מאסה קריטית של מגדלים. יש כאן התייחסות לכל הקשור לתברואה, לווטרינריה, להתאמת הממשק לדרישות הסביבה. יש התאמות בסעיף ההגדרות. יש התאמות בכל הקשור לחלוקת הנטל של ההיטלים בין המגדלים בסקטורים השונים. יש הסדרת מעמדו של ארגון המגדלים. יש עדכון של תפקידי המועצה וסמכויותיה, ויש הסדרה של הרכב המועצה והתאמתו לייצוג הולם של כל תתי הענפים בתחום הענף.


כך שלמעשה מונחת בפני הוועדה בצורה רוטינית, כפי שנעשה לגבי ענפים קודמים, וכך ייעשה לגבי ענפים אחרים, התאמת החוק לשינויים שחלו בעשור האחרון. זה בקצרה. אם תרצו להיכנס לפרטים, מר איציק בן דוד או עו"ד אפרת ורד יציגו אותם. בבקשה.

כפי שציין המנכ"ל, הכוונה של הצעת החוק להתאים את ההגדרות השונות שהיו בחוק הקודם לתנאים הממשקיים והאגרו-טכניקות המעודכנות בענף. הענף הזה עבר הרבה מאוד שינויים בעשור האחרון. חלק מן השינויים נוגעים לשינויים בדפוסי התכנון בענף בעקבות החלטת הממשלה שקבעה הפעלתה של רפורמה מקיפה בענף ההטלה.

אתה מדבר על החלטת הממשלה מיוני 2007, החלטה 1855? הצעת החוק שאנו דנים בה כעת מובילה לרפורמה הזאת? תעשו לנו קצת סדר בדברים, אפילו מבחינת החקיקה כדי שכולם בחדר הזה יבינו, כולל אני.

ציינתי בצורה ברורה את הצורך בתיקונים ומניתי גם את הסעיפים שמתוקנים כאן. נכון שחלק מן הסעיפים כאן יוצרים את הסביבה החוקית שתאפשר את הרפורמה, אבל זה השוליים שבשוליים. העיקר, כפי שאמרתי ומניתי לפרוטוקול, זה נושאים שעומדים להשתנות, כמו למשל הרכב המועצה, ההגדרות, חלוקת היטלים. אלה הדברים העיקריים בהצעת החוק. נכון שבשוליים יש כאן איזו סביבה חוקית שתאפשר לרפורמה לצאת לדרך, אם וכאשר היא תצא לדרך.

מה מעמדה של החלטה 1855 כיום?

היא קיימת. החלטת הממשלה שרירה וקיימת.

יש לזה הרבה התנגדויות.

לשם מה אתה סבור שאנו מקיימים כאן את הישיבה הזאת? כדי להעביר כחותמת גומי החלטות של הממשלה? לא. אל תדאג, אנחנו נקיים דיון.

זה לא הנושא העיקרי, כפי שאמרתי, אבל אם בכל זאת אני נדרש אני מוכן להרחיב בו.

אבל זה הנושא שמעורר את המחלוקת העיקרית בקרב כל המגדלים.

אם כך, אתייחס אליו עכשיו. אני לא חוזר בי, ואני מציע שכל מי שעדיין לא קרא את הצעת החוק יקרא אותה ויראה שרוב רובה לא נוגע לרפורמה כלל אלא להתאמות רגולטיביות.

זה בדיוק כדי לטשטש את מהות הסעיפים.

אציע את סדר הדיון. מנכ"ל משרד החקלאות יציג את הצעת החוק ולאחר מכן כל מי שמבקש לדבר יירשם לזכות דיבור. אני מודיע שאנחנו לא מתחילים היום לקרוא את הצעת החוק. בחודש האחרון, מאז ביקורי במשרד החקלאות שם למדתי את עמדת הממשלה, עשיתי עוד כמה דברים, למדתי גם את עמדת הצד השני. בשולחן הזה ננסה להפגיש בין הצדדים. אני מבין לאור כל הפגישות שקיימתי בחודש האחרון שיש חילוקי דעות מהותיים באשר להצעת החוק הזאת. בסופו של דבר יהיו הצבעות ויתקבלו הכרעות. לכן, להערת החבר שם – כולם ידברו ויציגו את טיעוניהם.

אם יורשה לי, לבקשת היושב-ראש אתייחס גם לרפורמה. אני חוזר ואומר, כדאי לקרוא את סעיפי הצעת החוק ולראות שהם מתייחסים למה שאמרתי, התאמות רגולטיביות לשינויים שחקלאות ישראל וענף הלול על שלוחותיו, לא רק הטלה, עברו בעשור האחרון.


מילה אחת על הרפורמה. חקלאות ישראל קיבלה תקופת "גרייס" שנמשכה כמה עשרות שנים. אמרו: חשוב לנו לספק את המזון, חשוב לנו לפרוש את האוכלוסייה. את כל מה שקשור בהתאמת ממשקי החקלאות לדרישות הסביבה שמו בצד. בינתיים ברוך-השם 60 שנים עברו מאז ההקמה ואנו נחשבים למדינה מפותחת, ונושא הגנת הסביבה והעמידה בדרישות הסביבה הפך להיות לא פחות חשוב מהמשך קיומה של חקלאות ופרישת האוכלוסייה. לכן אנו נדרשים, ואנו משקיעים כבר עשור בהתאמת ממשקי החקלאות לסביבה.


הענף הראשון היה ענף החלב. הוא היה ענף מזהם. השקענו בו במשך 10 שנים 2 מיליארד שקל. אני מציע לכל חברי הוועדה, אני מוכן להזמין אתכם לסיור כדי שתראו איך נראית הרפת הישראלית היום – בונבוניירה, בועה סגורה, שום דבר לא יוצא ממנה, שום דבר לא נפלט ממנה, הכול בסדר גמור.


כמה מילים על ענף ההטלה. 70% מענף ההטלה מרוכז בגליל בלולים קטנים שהוקמו בשנות החמישים, השישים והשבעים, לולים צפופים ומרוכזים.


בקדנציה הראשונה או השנייה שלי כמנכ"ל הייתי בביקור קצר בהודו. הייתי אמור להיפגש עם מנכ"לית משרד החקלאות ההודי. אך נחתתי בהודו, נפגשתי פגישה אחת, הגעתי רצוץ למלון אחרי מקלחת, התכוונתי לישון כמה שעות ואז התקשרו אליי מן הארץ ואמרו: "פרצה שפעת העופות". מייד הקפתי את העולם כדי להגיע למחרת לארץ. ביליתי חודש ימים בהצלת הן בריאות הציבור והן המערכת הווטרינרית מפני שפעת העופות הראשונה. היינו "אלופי העולם" והצלחנו להדביר את שפעת העופות הכי מהר בעולם.


אנחנו יודעים להתמודד עם התקפה של שפעת העופות בכל מקום בארץ, אך ברגע ששפעת העופות תתקוף לול אחד מלולי הגליל – אני אלך הביתה. המשמעות היא שענף הלול בגליל יתחסל בגלל הקרבה בין הלולים. כפי שאמרתי, 70% מן הלולים נמצאים באזור מרוכז אחד. על-פי ההנחיות אנחנו צריכים לטפל ברדיוס של 3 קילומטרים וברדיוס של 10 קילומטרים. המשמעות של פגיעה בלול אחד היא הכחדה של כל ההטלה בצפון.


מעבר לכך, זה פצצה בריאותית ממדרגה ראשונה. אין שום סיכוי, לא מבחינת בריאות הציבור ולא מבחינת וטרינריה, ואני לא מדבר בכלל על רווחת בעלי-החיים, שאנחנו נשרוד עם הענף הזה במתכונתו הנוכחית, וחשוב לי שעד אחרון החקלאים המגדלים, וזאת המטרה שלי כאן, ימשיך לגדל בעצמו.


לכן שכנענו את הממשלה להשקיע כאן 300 מיליון שקל. אני מבין את הקושי של החקלאים ואת הדילמה שלהם. באותה דילמה עמדנו גם ברפורמה ברפת. כמנכ"ל בקדנציה הראשונה יצאתי נגד הרפורמה, אבל אחרי שהבנו שאין לנו סיכוי להמשיך ולשרוד בענף בלי אותה רפורמה, היא בוצעה והיום קשה למצוא חקלאי שלא מרוצה מאותה רפורמה. גם כאן אני מבין את הקושי, אבל אין שום סיכוי לשרוד. אין שום סיכוי שהלולים ימשיכו להתקיים במתכונת הנוכחית.

זה בעצם המענה לשפעת העופות, הוצאת הלולים הישנים ממרכז הישובים?

חד וחלק. הוצאת הלולים ממרכזי הישובים והעברתם ללולים באיכות וברמת סניטציה ובריאות גבוהה יותר נועדה בראש ובראשונה לשמור על בריאות הציבור. אם מחר נחטוף את שפעת העופות באזור נצטרך לפנות גם את האוכלוסייה.

כמה זמן זה לוקח?

אם יהיה שיתוף פעולה, אני מקווה שבתוך 3 שנים נעביר את הכול. בינתיים אנחנו נוקטים בפעולות נוספות.


ראשית, זה נועד לשמור על בריאות הציבור. זה הדבר הכי חשוב בעולם. שנית, זה נועד לשמור על בריאות בעלי-החיים. הצפיפות הזאת, ערימות זבל מתחת לסוללות בגובה חצי מטר עד מטר וצפיפות של 250 סנטימטרים למטילה – פשוט אי אפשר לחיות כך.

אלה סטנדרטים של שנות החמישים?

בדיוק. נולדתי כחקלאי. גם לי היה לול כזה של שנות החמישים. מזמן חיסלתי אותו כבר. היו בו סוללות ישנות, צפיפות של 200-250 סנטימטרים למטילה, זבל בגובה של מטר. אבל אצלי לא היתה צפיפות כזאת בין הלולים. כאן נמצאים לול בצד לול. לכן אין ברירה אם חפצי חיים אנחנו. זאת המטרה שלנו, אנחנו חפצי חיים. אני מבין את הקושי, שלא תהיה כאן טעות. אני מבין את הקושי של החקלאים. אני מסתכל להם בעיניים ויודע שעליי לעבוד איתם הרבה ימים ולילות כדי שביחד נמצא את הפתרון, שמצד אחד נבצע את הרפורמה ונתאים את הלולים לדרישות הסביבה, ומצד שני הם ישרדו.


את כל זה אמרתי כי מישהו העלה את עניין הרפורמה. אני מציע לחברי הוועדה לעבור במהירות על התיקונים בחקיקה ולראות שהם עוסקים בנושאים שמניתי: הרכב המועצה וסמכויותיה, הרכב חברי המועצה, פרישת ההיטלים. אלה הדברים.

הבנתי. זאת עמדת המדינה. אשמע כאן, ביחד עם כל חברי הכנסת, את עמדת החקלאים. אולי יש להם טיעונים אחרים. שמעתי את טיעוניך כבדי-המשקל. אנחנו נמצה את הדיון ורק לאחר מכן נתחיל בהקראה ובהצבעה. אנחנו לא יכולים לערוך כאן דיונים שאינם יסודיים.

רציתי לשאול את המנכ"ל, האם יש בתוכניות שטחים שמיועדים כבר לקלוט את הלולים שאתה מבקש להוציא ממרכזי הישובים?

תודה על השאלה. למדנו לקח מן הרפורמה ברפת. ברפורמה ברפת קבענו את הסטנדרטים, קבענו את התמיכה הממשלתית, אבל אמרנו "שכל אחד ישבור את הראש", כל אחד ידאג לעצמו לתכנון, לקרקע, לכול. כאן למדנו לקח והגענו למסקנה, גם בגלל הצפיפות, שאין אפשרות לקדם את הנושא הזה ברמת הפרט ואת זה הממשלה עושה במרוכז. לצורך העניין גייסנו את ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, מר שמאי אסיף. תבין את חשיבות העניין. מר שמאי אסיף שממונה על כל התכנון במדינת ישראל שם את עצמו בראש ועדה שכל מטרתה לאתר את השטחים, מכיוון שאלה שטחים רגישים. הוא איתר את השטחים.

יש כאן נציגים של מינהל מקרקעי ישראל?

כן.

בשל החשיבות הלאומית במהלך הזה, של שמירה על בריאות הציבור והרגישות הנופית של האזור, חשוב שיהיה שיתוף פעולה מלא של משרד החקלאות ומינהל התכנון במשרד הפנים, מראש הפירמידה ועד רגליה.

הצעת החוק הזאת חלה רק על הגליל? אתה כל הזמן עוסק באזור הצפוני.

לא. נשאלתי לגבי הרפורמה, וכפי שאמרתי 70% ממנה בגליל. לכן אותרו שטחים. נעשה תכנון תב"עי ב-100% מימון על-ידי הממשלה, בשיתוף פעולה של מינהל מקרקעי ישראל, מינהל התכנון ומשרד החקלאות, כל הפירמידה של התכנון, כדי לתת להם תשתיות מוכנות.

אדוני המנכ"ל, אחד הלקחים מן הרפורמה ברפת הוא החוסן הכלכלי של רפתנים שנדרשו להשקעות כאלה ואחרות. אחת הטענות שמעלים כאן, שיש לולנים שהשקיעו השקעות ניכרות בלולים, לקחו הלוואות לצורך כך, ועכשיו הרפורמה מחייבת אותם לשנות. האם משרד החקלאות מציע, בונה, רואה איזו רשת ביטחון או סיוע? אני שואל עכשיו שאלה ספציפית.

כל רפורמה צריכה להיבחן בשני מישורים: התאמת הממשק לסביבה וההיתכנות הכלכלית. אם אין היתכנות כלכלית, אין רפורמה.

אני שואל לגבי החריגים.

גם בענף הרפת היו חריגים. נשארו בסוף כ-50-60 מגדלים מבין כל המגדלים שהתאפיינו בכך שהם מבוגרים, בלי בן ממשיך, שכל שביקשו מאתנו: "תן לי לשרוד. זאת הסיבה שבשלה אני קם בבוקר, תן לי לשרוד את התקופה וכנראה לא תהיה המשכיות". בתיאום אם המשרד להגנת הסביבה "תפרנו" לכל אחד כזה פתרון. אני עדיין לא מכיר את המפה, למרות שהחלטתי כמנכ"ל לבלות מידי שבועיים באזור כדי לדבר עם האנשים ולפתור את הבעיות באופן אישי. כאשר נגלה את הבעיות, נתמודד איתן.

אולי נשמע ממינהל מקרקעי ישראל על אילו אדמות מדובר.

ידענו שהדיון היום יעסוק בהצעת החוק. לא ידענו שיתקיים דיון על הרפורמה. הגורם המקצועי שאמור היה להגיע לא יכל להגיע. לא התכוננו להתייחס לרפורמה. התכוננו להתייחס להצעת החוק. לכן אין באפשרותי כרגע להתייחס לשאלות הרוחב הללו.

עו"ד שרעבי, ניהלנו שיחות עניפות הבוקר. אני מציעה לא להעביר את זה לשולחן הוועדה, מאחר וכל הפנייה וההרשמה לדיון היתה רק הבוקר, על אף שההזמנה נשלחה אליכם לפני 10 ימים, אז בואי נשאיר את זה בצד. הנושא יידון עם מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מר ירון ביבי.

אנחנו ערוכים למדי לרפורמה הזאת. מדובר בשטחי משבצת שמוחכרים לישובים, לאגודות. בעדיפות ראשונה אנחנו עושים מאמץ לאתר, וברוב המקרים גם איתרנו קרקעות בשטח המשבצת של האגודה שמותאמות לדרישות של מינהל התכנון. במקום שזה לא ניתן, בתיאום עם מינהל מקרקעי ישראל אנחנו עושים חילופי קרקעות, מחזירים קרקע למינהל מקרקעי ישראל ובמקומה מקבלים קרקע אחרת.

זה כולל גם שטחים פתוחים, שטחים ציבוריים אחרים שלא במשבצת הישוב?

ובתנאי שלקרקעות הללו אין ייעודים אחרים. אם לקרקעות הללו יש ייעודים אחרים, סביבתיים או אחרים, בוודאי שלא. אנחנו מאתרים קרקעות שלגביהן אין ייעוד נוסף.

אם זאת היתה השאלה אז לא הבנתי אותה. בשיחה עם מנהל מינהל מקרקעי ישראל נאמר לי שאם זה בשטחי המשבצת, זה פשוט יותר ואפשרי. אם זה מחוץ לשטחי המשבצת, צריך לערוך בדיקות נוספות, צריך לבדוק את ייעוד הקרקע, לבדוק את המכסות של המשבצות ולערוך בדיקות נוספות. אם זאת היתה השאלה, זאת התשובה. זה גם מה שאמר מנכ"ל משרד החקלאות. זה מתואם אתנו.

המטרה של הדיון, על-פי הבנתנו, לדון בתיקונים המוצעים לחוק המועצה לענף הלול. כפי שנאמר כמה פעמים, על מנת להתאים כל מיני מינוחים, דרכי מינויים והגדרות יצרנים למציאות המשתנה. לא הבנתי שהדיון היום יתמקד בנושא הרפורמה. זאת לא היתה המטרה. אם מטרת הדיון כפי שרשות בסדר היום היא תיקון בחוק המועצה לענף הלול - - -

אתה רוצה להוסיף משהו על דברי המנכ"ל לגבי הצעת החוק?

לא.

אדוני היושב-ראש, מניתי ממש את כל התיקונים וריכזתי אותם.

אם כך, נוכל להתחיל בסבב התייחסויות לפי סדר הנרשמים. אגב, כל מי שרוצה לדבר שיירשם. כרגע נרשם רק חבר הכנסת לשעבר אבשלום וילן שהוא מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. מוכרחים לעשות סדר, כפי שציין מנכ"ל משרד החקלאות. ישראל רוצה להתקבל למדינות ה-OECD. תראה את הדוח שיצא רק לאחרונה – הוא עדיין מסווג – לגבי החקלאות הישראלית. אנחנו מתמודדים עם הצמרת העולמית. לא יתכן שאנו נישאר בסטנדרטים של שנות החמישים ונגיד: טוב לנו. אבל כן יתכן שכל אותם גורמים פרטניים, מקרים פרטיים, יטופלו, בדיוק כמו ברפורמה ברפת. זאת הדוגמה. לפני הרפורמה ברפת נוצר זיהום של מי תהום, היו רפתות ישנות. המדינה השקיעה הרבה כסף, החקלאים השקיעו הרבה כסף ועשינו שינוי מבני ברמת המבנים ובאיחוד יחידות. איכות החלב ואיכות מי התהום השתפרה מאוד-מאוד במהלך מובנה שיזמה המדינה. כך מדינה מתוקנת שמתמודדת עם הצמרת במדינות ה-OECD, 32 המדינות המתקדמות בעולם, צריכה לנהוג.


אמר כאן המנכ"ל שיש התאמות, ויש ויכוח על הרפורמה. הוא נוגע בשוליים ולא נוגע לתמונה הגדולה.


התאחדות חקלאי ישראל תומכת חד-משמעית בשינויים המוצעים בחוק המועצה לענף הלול. דיברתי אתך על כך, אדוני היושב-ראש, כמה פעמים. צריך להתקדם קדימה ולא אחורה. נאמנים עליי דברי מנכ"ל משרד החקלאות. בדיוק כמו ברפת, את המקרים הפרטיים שבהם יווצרו בעיות כתוצאה מן הרפורמה צריך לפתור, והם יפתרו.


יושבים כאן גם ראשי מועצות אזוריות. אמרת שאתה מסתובב הרבה בארץ ואתה בוודאי מכיר את יופיו של הגליל. השאלה הגדולה היא האם באמת בתחילת המאה העשרים-ואחת, הוצאנו רפתות, והיום מתכוונים להוציא לולים מתוך הישוב, על כל מה שזה אומר, כאשר כל התפיסה של המרחב הכפרי, שכולל גם חקלאות וגם תיירות וגם מקצועות חופשיים, בעצם משתנה. אנחנו רוצים שתמשיך להתקיים חקלאות. בגדול התפיסה נכונה מאוד, להוציא את המטרדים האקולוגיים אל מחוץ לישוב בצורה שתאפשר פרנסה מכובדת בחקלאות, מחד, וגם שילוב של כל האלמנטים האחרים בתוך הישובים, מאידך.


אני מזכיר לך שהאזור הזה, ש-70% מן הלולים מרוכזים בו, הוא שווייץ של המזרח התיכון בלי ניצול היתרונות של מה שיש לנו שם. הייתי שם רק לפני כחודש בסיור ואני אומר לך במלוא האחריות, למרות שאני תושב הדרום, לא רק שזה חבל הארץ היפה ביותר בארץ, אין לי ספק שצריך להשקיע שם הרבה מאוד בתשתיות נוספות כדי להשלים את המרחב הכפרי.


עברתי כאן על פני כל מיני שלטי אזהרה אדומים שחילק ועד הפעולה להצלת ענף הלול בגבול הצפון. נשמע את האנשים. אבל אני מציע לממשלה, כשם שחתמנו כנציגי החקלאים על שורה של הסכמים עם המדינה שמקדמים את החקלאות, גם בנושא הזה ללכת קדימה ולפתור את המקרים הפרטניים לגופם. לא להגיע לכדי כך שבגלל כמה בעיות פרטניות יעצרו את המהלך הגדול.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת יצחק וקנין. אני צריך לצאת לכמה דקות לפגישה עם שר אחר. אני מבקש שתחליף אותי ותנהל את הישיבה במקומי, תודה.

מאחר וקיבלתי את רשות הדיבור, כמי שמגדל בעצמו בגליל ומכיר את כל הבעיה ומכיר את החששות של החקלאים, אני סבור שהחשש העיקרי של המגדלים הוא חיבור של כמה גורמים ביחד, של כמה חקלאים ביחד. החשש נובע מן הטראומה בעקבות ההתמוטטות הכלכלית של ארגוני הקניות. הדבר הזה עדיין מבעבע בליבות האנשים שחוששים שמא נחזור לתקופה של איחוד מספר משקים ביחד, גידול משותף, שיווק משותף. את כל זה אנו מכירים, זה חשש גדול מאוד. אני בטוח כמעט במאת האחוזים שזה הדבר המרכזי שתשמעו כאן לאורך כל הדיונים, מכיוון שאני בעצמי מגדל ומכיר את הבעיה.


אני מכיר גם את הרפורמה מכיוון שהייתי שותף לכל הדיונים בוועדה. בדרך כלל בכל שנה כאשר מגיעים הכללים של ענף הלול אני שותף לאישור שלהם. אחד הדברים שצריך לתת עליהם את הדעת, ואולי זה הדבר החשוב ביותר, מכיוון שהרפורמה נוגעת בנושא שחשוב מאוד דווקא לגליל, לישובים שנהנים מחוק הגליל, שבסוף התקופה, אם המהלך הזה יקרום עור וגידים ואכן הלולים יוצאו מתוך הישובים וכמה מגדלים יגדלו ביחד, חוששים שלא יהיה חוק הגליל יותר. זאת בעצם ההסכמה אליה הגיע משרד החקלאות עם משרד האוצר. חוק הגליל נתן במשך שנים עדיפות רצופה למגדלים בגליל להמשיך ולגדל, כי אחרת אין שום קיום. המגדלים בגליל ללא חוק הגליל, אני מאמין שברובם הגדול לא היו מגדלים היום. צריך לתת את הדעת לנושא הזה. אני מאמין שהוא יעלה כאן בוועדה.


בכל אופן, הדיון לא פשוט ולא קל. צריך לקבל החלטות. אני מסכים למה שאמר מנכ"ל משרד החקלאות. צריך לקדם את זה. הרי בסופו של דבר אם הישובים לא יילכו לקראת המהלך, יבואו לכאן ארגונים שונים, והמשרד להגנת הסביבה, ודברים שבעבר לא התייחסנו אליהם לא תהיה ברירה אלא להתייחס אליהם. לכן הדיון הזה חשוב מאוד. אין לי ספק שבסופו של תהליך יצטרכו להתקבל כאן הכרעות ברורות איך לטפל בכל הנושא הזה.


רשות הדיבור לעו"ד אבשלום רביבו, שמייצג את "גליקסמן, ייצור ושיווק ביצים".

אם אפשר, בקצרה מאוד, משום שהשעון מראה שבעוד זמן קצר אמורה להיפתח כבר הישיבה הבאה.

אנסה להסתפק בדקות ספורות. אשים את האצבע על כמה נושאים שהוועדה הנכבדה הזאת צריכה להיות מודאגת מהם.


לדעתי אין מחלוקת בין כל היושבים כאן על כך שהרפורמה העומדת על הפרק היא מהלך מרכזי מאוד, מהותי מאוד וחשוב מאוד שלא קורה פעם בכמה שנים אלא אולי אפילו רק פעם בשנות דור. אם אשתמש בדברי המנכ"ל, זה בדיוק מה שצריך להדאיג אותנו. ככה לא עושים רפורמה. אם אנשי משרד החקלאות שיושבים כאן אומרים: אנחנו דנים בתיקון מספר 16 אבל לרפורמה יש רק כמה סעיפים מינוריים בתוך התיקון שהם כרגע לא חשובים – ככה לא מחוקקים רפורמה, ככה לא דנים ברפורמה, ככה לא עושים רפורמה. אם נציגת מינהל מקרקעי ישראל אומרת כאן: באנו לדיון בתיקון מספר 16 אבל לא לדיון על הרפורמה, זאת אומרת שגם הם לא יודעים שהרפורמה היא חלק מהותי, בלתי נפרד וחשוב מתיקון מספר 16 שעומד כאן על הפרק. רבותי, זה בדיוק מה שמשרד החקלאות רוצה לעשות. לדעתי הוא רוצה לעשות את הרפורמה הזאת במחשכים, כלומר להבליע אותה בתוך הצעת חוק כוללנית, בכמה סעיפים, כך שאף אחד לא ישים לב, אף אחד לא יידע, אף אחד לא יתנגד. אני מבקש להפנות לסעיפים מאוד-מאוד מהותיים.

אנחנו עדיין לא דנים בסעיפים. אנחנו שומעים הערות כלליות.

תיקון מספר 16 כולל סעיפים מאוד-מאוד מהותיים, שהם-הם הרפורמה. הרפורמה הזאת לא אמורה להתקבל בדרך של סעיפונים מובלעים. אני מפנה בעיקר לתיקון של סעיפים 31 ו-34 בחוק העיקרי.


אנחנו שומעים על הרפורמה הזאת לא מהיום. "גליקסמן" הוא למעשה המגדל והמשווק בין הגדולים במדינת ישראל. ביחד עם מגדלים ומשווקים אחרים כמובן זומנו לשימוע במשרד החקלאות. כבר תקופה ארוכה מאוד אנחנו נמצאים במגעים עם משרד החקלאות. אנחנו מבקשים לקבל מסמכים, מבקשים לקבל נתונים, מבקשים לקבל דברים כדי שנוכל להתייחס, כדי שנוכל לבוא מוכנים לשימוע. הרי זה דבר מהותי מאוד, דבר שיכול לחסל אותנו, שיכול לחסל את המגדלים, יכול לחסל את הענף. לא קיבלנו ולו דבר. אמרו לנו: תבואו ותגידו את דברכם. על מה נגיד את דברינו? מה הרפורמה? מה המסמכים? עד כדי כך החמירו הדברים שהמגדל השני, חברת "לסר", ותיכף ידבר בא כוחו, נאלץ להגיש עתירה מנהלית כנגד משרד החקלאות, עתירה שנתקבלה, ובית-המשפט הורה למשרד החקלאות: יש טעם לפגם בהתנהלות שלכם, תמציאו את כל המסמכים. עד עצם היום הזה לא מולאה החלטת בית-המשפט. יש כאן הצעת חוק בנוגע לרפורמה שאנו כגורמים מהותיים לא יודעים בכלל על מה מדובר. יש עשרות תכתובות בינינו, לאן לא הגענו עם הדבר הזה, אך שום דבר.


אני שמח על דברי המנכ"ל כי אני רוצה להראות עד כמה המשרד הזה מנותק למעשה. מה אומר לנו המנכ"ל? אני מצטט: "יקשה למצוא חקלאי שלא מתנגד". אדוני היושב-ראש, על השולחן הזה יש קלסר עם חתימות של 1,800 חקלאים מתנגדים רק באזור הצפון.

אז המנכ"ל מנותק?

אני מצטט אותך. אמרת ש"יקשה למצוא חקלאי שמתנגד".

אני מציע שתקרא שוב את הפרוטוקול.

אני חושב שזה המנכ"ל הכי פחות מנותק שיש, בלי שום קשר לרפורמה.

אדוני המנכ"ל, הבנתי שאתה אומר שאין מי שמתנגד.

או שתאזין טוב יותר, או שתקרא את הפרוטוקול.

אדוני המנכ"ל אומר שהרפורמה הזאת נועדה להתמודד עם שפעת העופות.

אתה שוב לא מדייק. אם אתה מצטט אותי, תצטט נכון. אני מוכן שיקראו בפרוטוקול מה אמרתי. אם לא מצטטים אותי נכון, או מצטטים במכוון חלקים מדבריי אני מבקש שיתייחסו לזה בהתאם.

הועלה כאן נושא שפעת העופות. אני רוצה לומר כעובדה, שפעת העופות לא היתה בענף המטילות, נקודה. כלומר נכון להיום אמפירית אין קשר בין שפעת העופות ובין ענף המטילות.

- - -

שפעת העופות לא היתה בצפון?

רבותי, אם הדיון כרגע הוא על שפעת העופות אז נסיים בתוך 5 דקות.

זה הועלה כנימוק. אני כבר מסיים.

אבל תשתדל לדייק.

הרפורמה תחזק את הריכוזיות בענף ולא תפתור את הבעיות שעליהן מצביעים באשר לאותה ריכוזיות. בהשוואה, בשום מקום בעולם אין גידול בגיל אחד כפי שמציעה הרפורמה.

למה הכוונה ב"גידול בגיל אחד"?

שיסביר. נראה אם הוא יודע.

אני יכול להסביר, אבל זה ייקח זמן. אני יודע, אדוני, יותר מאשר אתה חושב.

אם אתה מתייחס לסעיף מסוים בהצעת החוק, אנא התייחס אל הנושא כאשר נגיע לאותו סעיף.

בסדר, אתייחס לזה בהמשך.


הרפורמה הזאת בגדול לא נתנה דעתה בכלל למגדלים שהם לא צפוניים, כלומר נתנה דעתה אך ורק לצפון והזניחה באופן מוחלט את מגדלי המרכז ולא נתנה עליהם את הדעת.

אני מציע שבזה תסתפק. יהיו דיונים נוספים, זה לא הדיון האחרון. רשות הדיבור למר יוסי אדוני ממושב זרעית. רבותי, אני מבקש לא לחזור על דברים שכבר נאמרו ולקצר ככל האפשר בדברים כדי שכולם יוכלו לדבר.

אני ממושב זרעית. אני חבר ועד במושב. אני נציג הישוב במועצה האזורית מעלה יוסף, ואני גם יושב-ראש ועד הפעולה להצלת המשק המשפחתי בענף הלול בגבול הצפון.


חבר הכנסת אופיר אקוניס כרגע לא נמצא כאן ומחליף אותו ידידנו חבר הכנסת יצחק וקנין.

הייתי שכן שלו.

הרפורמה בענף ההטלה היא מכת מוות לישובי גבול הצפון לכל אורכו. הרפורמה תהרוס את פרנסתם של למעלה מ-2,100 משפחות ואלפי תושבים. מדובר בפרנסה לדורות. הרפורמה תרוקן את הנחלה מתוכן וגם את הערך הנדל"ני שלה. הרפורמה תמנע ותרחיק את הבנים הממשיכים לעד. הרפורמה תוסיף למעגל העוני בישראל מאות משפחות ותשליך אותן ללשכות הרווחה. הרפורמה מעבירה את פרנסתם של אלפי תושבים למספר מועט של בעלי הון, שחלקם לא מאזור הצפון אפילו.


הפועל היוצא מן הרפורמה ומדוע היא בלתי מתקבלת מן הדעת – אנו מקווים מאוד שזאת לא תוכנית שחשבו עליה מראש אלא נעשתה בתום-לב. ענף ההטלה יהיה כמו בפטם, עם מגדלים מעטים שהם בעלי ההון ולולי ענק שיהיו מפוזרים בחוות על פני שטחי גבול הצפון.


אם הרפורמה תצא לפועל, בשלב הראשון מאות מגדלים יאולצו לפרוש מן הענף מהסיבות הבאות:


1) לא יוכלו לקבל את נושא השותפויות בשום פנים ואופן.


2) לא יוכלו לקבל ולבצע את החוזים המסובכים שהרפורמה מציעה להם.


3) לא יוכלו לשאת עליהם התחייבויות נוספות ולטווחים ארוכים. לכל אחד יש את החבילות שלו מאחור.


4) חקלאים רבים לקחו הלוואות גדולות ובנו לולים חדשים בשנים האחרונות. שמעתי שאמרו כאן שנבנו לולים רק לפני 20-30 שנים, לולים במתכונת של שנות השלושים והארבעים. יש גם לולים שנבנו בשנות התשעים. הלולנים מחזירים הלוואות ותשלומים ארוכי טווח על הלולים והרפורמה מחייבת אותם לזנוח את הלולים שבנו, למכור אותם לברזל ולקחת הלוואות נוספות שלא יוכלו לעמוד בהן.


בשלב השני מאות מגדלים נוספים יפרשו מן הענף בלית ברירה, אלה שייכנסו לרפורמה, כל שאר החקלאים שאיכשהו עברו את המהלך הראשון בקושי רב. יתחילו ויכוחים ביניהם ויהיו לכך הרבה סיבות. אנחנו לא שוכחים את ארגון הקניות ולא שוכחים את הערבויות, את השותפויות ואת המשקם שלא מזמן כולם עברו.


כל אזור גידול מחויב לחדש ולשווק את המטילות באותו זמן. מה יעשו מספר שותפים שבנו לול ביחד באזור גידול והלהקה שלהם לא מוצלחת והם חייבים לשווק אותה? הם ייאלצו להמתין ללא פרנסה עד ששאר המגדלים ישווקו את העופות. מי יפרנס אותם? מי ישלם את ההחזרים על ההלוואות?


בנוסף, מחיר הביצה יורד וגם הסובסידיה יורדת בהדרגה.


בשני השלבים הללו ממתינים בסבלנות בעלי ההון להשתלטות סופית על ענף ההטלה, שיהיה תעשייה ענקית שבודדים יתפרנסו ויתעשרו ממנה במקום אלפי תושבים.


אנו דורשים לבטל את הרפורמה הרת האסון שתחסל 2,100 משפחות על פרנסתן וקניינן.


אנו דורשים שמירה על המשק המשפחתי ההיסטורי לאורך כל גבול הצפון.


אנו דורשים חשיבה מחודשת בנושא, כאשר המטרה העיקרית שתעמוד בראש סדר העדיפויות היא שמירה על המשק המשפחתי, המשך חיזוק ותמיכה של הממשלה במגדלים בישובי גבול הצפון, המשך הפיקוח ושמירה על הענף שמפרנס ומחזיק אלפי תושבים לאורך גבול הצפון, שנמצאים במקומות אסטרטגיים וששומרים כבר 60 שנים על גבולה הצפוני של מדינתנו.


לדברים שאמרתי מצורפות חתימות של קרוב ל-1,800 חקלאים מתוך 2,100 חקלאים שנמצאים לאורך גבול הצפון. אני לא מדבר רק בשם עצמי, אני מייצג הרבה מאוד חקלאים.


באשר להצעת החוק שמונחת היום על שולחן הוועדה, אני טוען שהיא קשורה באופן מוחלט לרפורמה בסעיפים שמתקנים את סעיפים 31 ו-34 לחוק העיקרי.


אני סבור שגם אם יש חשש שכביכול תהיה פעם שפעת העופות או מחלה אחרת וגם אם יש התפתחות מסוימת בעולם, אלפי חקלאים לא צריכים לשלם את המחיר וללכת ללשכות הרווחה. עליכם לתת את הדעת גם לזה.

יש לי שאלת הבהרה מכיוון שאני לא כל-כך מצוי בתחום ההטלה.

נלמד את זה ביחד.

אני מפנה את השאלה שלי למנכ"ל. האם יש התייחסות לשימושים האלטרנטיביים בקרקעות?

כל שאלה שלך בסלע, כל שאלה שלך כאילו הזמנתי אותה. אני מקווה שהחבר'ה לא חושבים שהזמנתי את השאלות הללו. בהחלט יש התייחסות לשימושים אלטרנטיביים. מאחר ואנו רוצים שהגליל יהיה ירוק ושהתיירות בגליל תפרח, אנחנו לא מסתפקים בכך שאנו מאתרים קרקע להעברת הלולים, אלא מתכננים את הקרקע המתפנה לכיוון של ירוק ותיירות.

יש מאות חקלאים שזאת פרנסתם היחידה, שמתפרנסים אך ורק מענף הלול. לקחת להם את זה - - -

לא לקחתי כלום.

הרפורמה שלכם מאלצת את החקלאים הללו לפרוש מן הענף.

חברי הכנסת יכולים להתפרץ כשהם רוצים, אבל היושבים מסביב לשולחן צריכים לקבל את רשות הדיבור ממני ואחרי כן יוכלו לדבר. אני לא רוצה ליצור תקדים ולהוציא אנשים אז אני מבקש, תקבלו את רשות הדיבור ותדברו.

אמשיך את השאלה. הבנתי לגבי השימושים האלטרנטיביים. האם הניתוק הזה, ההוצאה של המגדלים תשפיע גם על הזכויות הקנייניות שלהם על הקרקעות שעליהן נמצאים הלולים?

ברוב המושבים, להוציא מספר ישובים שעשו כבר רפורמה ראשונה והוציאו את הלולים מחוץ לישוב, כמו מושב דובב שעשה כבר צעד לכיוון הזה, ברוב המושבים, לפחות באזור מעלה יוסף, הלול נמצא מאחורי הבית.

כלומר זה יפנה להם מקום.

כן, אין ספק.

התשובה היא שלא תהיה כל פגיעה בזכויות הקנייניות, ואפילו להיפך. על-ידי שאנו מפנים אנו מאפשרים שימושים אחרים להתפרנסות נוספת.

אילו שימושים, למשל?

כאשר היושב-ראש יבקש ממני, אשיב לו.

אתן אחרי כן למנכ"ל אפשרות לענות. יש שורה של דוברים.

שלום לכולם. אני ממושב שומרה בגליל המערבי. ראשית, אני מבקשת להודות לכם על כי ניאותם לתת לנו להשתתף בישיבה גורלית כל-כך, כאשר בסוף התהליך הזה תתקבל החלטה שתשפיע על עניינם, חייהם ופרנסתם של 2,100 משפחות, בתי-אב, ב-26 ישובים לכל אורכו של גבול הצפון. לכן אנו מודים לכם על שאפשרתם לנו להשתתף.


הרקע: ישנם 26 מושבים המשתרעים לכל אורכו של גבול הצפון, מאזור ראש הנקרה ועד לאזור מטולה, המתגוררים במשק משפחתי. משק משפחתי היסטורי הוא נחלת אבות אשר עוברת מדור לדור, וזה הדור השלישי: מייסדים, דור המשך ובנים ממשיכים. מדובר בסך הכול על 2,100 משפחות בעלות משק משפחתי מזה 60 שנים.


מקור פרנסתם של החקלאים בגבול הצפון מסתכם בכ-5,000 שקלים לחודש לכל בית-אב, מהם מתקיימת כל משפחה לתשלומי מים, חשמל, ארנונה, מחייה ותרופות. כל משפחה מתנהלת באופן עצמאי כעוסק מורשה נפרד מול כל רשויות המס, ללא שותפים וללא ערבים. חיים בשקט ובנחת ומסתפקים בפרנסתם הצנועה.


טווח הגילאים בכל הישובים נע, כ-60% הם בני 60-80 וכ-40% בני 45-50.


אוכלוסיית המושבים מרביתה מורכבת מיוצאי צפון אפריקה שהתיישבו שם בשנות החמישים מתוך ציונות אמיתית ללא מרכאות, ייסדו ובנו בזיעת אפם נדבך אחר נדבך את מושבי ההתיישבות העובדת לכל אורכו של גבול הצפון ושרדו שנים רצופות וקשיים. היו קשיים כלכליים עקב מבנה ההתיישבות העובדת כמושב עובדים שיתופי, עם כל המשתמע מכך. קרי: ערבויות הדדיות לחובות האגודה, ושנים קשות של החזרים כספיים למשקמים, והכול כדי לקבל סוף-סוף את השחרור המיוחל מערבות הדדית, שנסתיימה בשנים האחרונות ושהביאה סוף-סוף לכל משפחה את השקט המיוחל מבחינה כלכלית ואישית.


אין צורך להדגיש ולציין באילו תנאים ביטחוניים קשים שרדו כל 2,100 המשפחות שעל גבול הצפון – מלחמות, פיגועים, רצח תלמידים בדרכם לבית-הספר, רצח משפחות שלמות על-ידי מחבלים, קטיושות, שהייה ממושכת במקלטים מעופשים, פינויים למרכז הארץ הרחק מטווח הקטיושות, ימים ללא שינה, שנים ללא רצף לימודים בבתי-הספר בגלל חדירות מחבלים וכולי.

1) פירוק המשק המשפחתי ההיסטורי, הקנייני, למעשה פירוק נחלת אבות שבמשך שישים שנה היוותה אבן שואבת לשלושה דורות, החל מן המייסדים עם קום המדינה ועד הדור השלישי בעצם היום הזה.


2) התאגדות שלוש משפחות, שותפים לפחות, ליצירת שותפות בין כל 3 לולים לפחות. קרי: הרפורמה דורשת שותפות פיננסית, משקית וכספית.


3) בניית לול חדש בתקנים אירופאים כאשר עלות הבנייה מסתכמת בכ-180,000 שקל לפחות לכל מגדל; ערבויות בנקאיות הדדיות; שיעבוד נכסים של כל הצדדים לטובת השותפות; פתיחת חשבון משותף בין כל שלושת השותפים; החזרים חודשיים בנקאיים לטווח ארוך של אלפי שקלים מידי חודש בתוספת ריביות והצמדה בסדר גודל של משכנתה נוספת ל-20 שנים לבעלי משפחות בגיל הפנסיה; העברת תשלומים למנהלנים של חוות הלולים; הריסת הלולים הקיימים וכנראה, אנחנו עוד לא יודעים את הדבר לאשורו, החזרת חלקה ב' בנחלה למינהל מקרקעי ישראל. הדבר נמצא כעת בבדיקה.


ישנם ישובים רבים בהם בעלי המשקים נושאים בהחזרים של השקעות בלולים קיימים חדשים, למשל בדובב, באביבים, בזרעית, בשתולה, ונדרשים היום לפרקם למגרסות ברזל.


מדובר על 26 ישובים, 2,100 משפחות לכל אורכו של גבול הצפון שמתפרנסות מענף הלול. 2,000 מטילות לכל משפחה, אשר בסוף החודש מניבות, כפי שאמרנו, 5,000 שקלים למשפחה ומספקות לה מחייה בכבוד. זהו ענף החיים, ללא מרכאות, של כל תושבי הגבול.


והנה באו כרעם ביום בהיר להשית עלינו גזירה אותה לא נוכל לשרוד ואשר אחריה תיוותר אדמה חרוכה – אדמה חרוכה חברתית, כלכלית, משפחתית ואישית לכל אחת מ-2,100 המשפחות החיות לכל אורכו של גבול הצפון, מכפר יובל שליד מטולה ועד זרעית שליד ראש הנקרה.


בבואכם היום לדון אותנו לחיים או למוות כלכלי, טלו קורה מבין עיניכם וראו מולכם שלושה דורות אשר הרפורמה תשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם. היא תשליך מאות משפחות אל פתחי לשכות הרווחה, וזאת בימים שחדשות לבקרים נסגרים מפעלים בצפון, ובשל סוגיית הגילאים אין לאותם אנשים סיכוי למצוא פרנסה בחוץ. אלו הן 2,100 המשפחות אשר היום אתם, חברי ועדת הכלכלה, דנים בחייהן, בפרנסתן היחידה, באורח החיים שלהן ובאורכו. ולכן אל לכם להיגרר אחר יוזמי הרפורמה אשר דוהרים ללא מעצור, מבלי להביט ימינה או שמאלה, מבלי להביט בעיני המתיישבים אשר עליהם הם הולכים להטיל את חיתתם ואת חרבם, חרב האבטלה, חרב החורבן: חורבן הבית, חורבן המשפחה וחורבן החברה בכל 26 הישובים.


אדוני המנכ"ל, אבקש להשיב לך ולומר הערה קטנה באשר לשפעת העופות. ברפורמה כתוב שכל הישובים במרכז הארץ לא נדרשים לפנות את הלולים אלא רק לשדרגם. אני לא מוצאת שום היגיון מדוע בגבול הצפון כן נדרשים לפנות את הלולים.

גם במרכז הארץ נדרשים למרחקים הקבועים במערכת הווטרינרית.

אני מחזיקה בידי את המסמך שעליו אתה מדבר שקובע את המרחקים - - -

אני לא נכנס לדיון פרטני. אני מבקש לסיים כי אהיה חייב לסגור את הדיון אחרי דבריו של מר אבי קרמפה. הוא יהיה אחרון הדוברים היום. כל מי שלא דיבר היום ורשום כאן, ידבר בישיבה הבאה. זה ברור לחלוטין. אפילו עוד לא התחלנו לדון בסעיפי הצעת החוק.

אדוני היושב-ראש, נאמרים כאן דברים שחייבים להתייחס אליהם. אני מבקש לדבר 5 דקות.

אין לנו זמן. אנחנו באיחור לפתיחת הדיון הבא. חבל על הזמן. מר אבי קרמפה מייצג אותך.

תודה, אדוני היושב-ראש, על זכות הדיבור. אני לא מייצג את מר יעקב כהן.

אתה מייצג אותו קו, את התיזה.

את הקו, אולי. אבל הוא מייצג את החקלאים באזור שאני מופקד עליו, וזה בסדר גמור.


אני מבקש לומר כמה משפטים. קודם כול, אפתח בכך שאני מבין את הדאגה העמוקה של החקלאים, אני מבין אותם. אני חי איתם ושומע אותם. לצערי הרב, כל החברים שהגיעו לכן היום וחילקו את הניירות הללו לא דיברו איתי אפילו פעם אחת, וגם לא נתנו לי את הנייר הזה, ואפילו לא הזמינו אותי להיות חבר בפורום של ועד הפעולה. אולי אני לא כל-כך מתאים.


אני מלווה את הלולים בגליל כל ימיי, גם כמזכיר ישוב, גם כבן למשפחה שמגדלת מטילות. אני עצמי לצערי הרב לא זכיתי אף פעם שתהיה לי מכסה ושאוכל לגדל, אבל ייצגתי לא מעט חקלאים כאשר ניהלתי תחנת ביצים גדולה וכאשר הייתי חבר במועצה לענף הלול. על אחת כמה וכמה ב-18 השנים וחצי שאני חבר במועצה האזורית, עם כל המאבקים סביב המשק המשפחתי, בעיקר סביב שלוחת ההטלה של ענף הלול, אם זה בנוגע לחוק הגליל והארכת תוקפו, הסובסידיות והתשלומים למיניהם, הגדלת מכסות ועוד כהנה וכהנה.


במשך השנים אני גם עומד בפרץ מול כל מיני גורמים רשמיים שדורשים מאתנו כמועצה אזורית, כרשויות מקומיות, לדרוש מן החקלאים שלנו לגדל על-פי רישיון עסק. אני מודיע שכראש מועצה אזורית, בסטנדרטים הנדרשים ועל-פי המצב היום לא אוכל לתת רישיון עסק אלא אולי ל-10% מן הלולים, וגם בזה אני לא בטוח.


כאשר נדרשתי לעניין הזה כראש המועצה האזורית, ביחד עם החברים שלי ממרום הגליל והוד חרמון – ואני מדבר על ראשי המועצות הקודמים שהיו שם, במרום הגליל אני לא מכיר את עמדתו של ראש המועצה האחרון ולא רוצה לדבר בשמו – הובלנו מהלך ואמרנו שאם לא יהיה מימון לבצע את הרפורמה הנדרשת לא ניתן לבצע את הרפורמה וגם לא נרשה לדרוש רישיונות עסק. אנחנו לא נדרוש את רישיון העסק. אם אתם רוצים, קחו אותנו לבתי-המשפט.


נפלה בחלקנו הזכות הקצת מפוקפקת, שאחרי מלחמת לבנון השנייה, בשעת רצון טוב לשיקום הצפון הצלחנו לשכנע את משרד האוצר ואת ראש הממשלה דאז, מר אהוד אולמרט, להוביל את המהלך הזה ולהעביר את החלטת הממשלה. מרגע שנתקבלה החלטת הממשלה אנחנו דואגים לשיתוף הציבור לאורך כל הדרך, אם בכנסים ואם במפגשים אישיים. הפצנו את החלטת הממשלה לכל הישובים, לכל מזכירות ישוב, לכל דורש. באתרי האינטרנט של משרד החקלאות והמועצה לענף הלול הנושא הזה מעודכן כל הזמן. המועצה לענף הלול העבירה לכל החקלאים חוברת עם דיסק שבהם מופיעה כל האינפורמציה. אני מקיים עשרות מפגשים מידי חודש עם אנשים אחד-על-אחד, או בטלפון, או שאני אפילו מגיע לביתם כאשר צריך כדי להסביר את המשמעויות של הרפורמה.

הרפורמה הזאת איננה מענייני בכלל. אני צריך לדאוג לפינוי האשפה ולביוב ולמים במקומות מסוימים ובזה נגמר תפקידי, אבל חשבתי שאם חשובים לי 1,000 מגדלים במעלה יוסף עליי להיכנס לרפורמה. במקום להיות מובל אל הרפורמה אני רוצה להיות בין המובילים את הרפורמה ולקבוע את החוקים ואת הכללים ביחד עם אחרים. אנחנו חברים בוועדות ואנו שותפים להחלטות. אנחנו דואגים שהן יהיו לשביעות רצוננו.


אני לא בטוח שהכול לשביעות רצוננו כרגע, ולא בטוח שאת הכול אנחנו רואים כ'כזה ראה וקדש', גם לא מי שמוביל את ההחלטות. יתכן שיצטרכו להכניס עוד שינויים כאלה או אחרים, התאמות כאלה ואחרות, גם באשר למימון, גם באשר לתב"ע שצריך להכין ואיתור המיקומים המתאימים.
אני מוביל את זה בצורה הזאת כי אני דואג לחקלאים. אם הייתי נותן לזה לזרום כפי שזה זרם בפטם – אנחנו רואים מה קרה למגדלי הפטם.

הולכים לקחת את הפרנסה לכל החקלאים.

אפשר היה לשבת מנגד, לתת לעניינים האלה להתרחש ולראות עוד כמה ראיסים בעלי הון שמקימים לולים גדולים – יש לנו כבר כמה כאלה בגליל, וגם לא בגליל – ומרכזים את כל המכסות של כל החקלאים, ואחרי מעט מאוד שנים החקלאים האלה יהיו מנושלים מהנכס הזה שמדברים עליו, והוא נכס. אני לא מדבר על ההטבות הכלכליות ועל הארכת תוקף חוק הגליל ועל תשלום סובסידיה ועל הניצול הנכון יותר של שטחים שמתפנים כתוצאה מהוצאת הלולים והאפשרויות לעשות שם דברים אחרים שיש להם ערך כלכלי.


כאיש ציבור אני שלם עם זה. אני סבור שאני נוהג נכון, כי אם אני דואג לתושבים, גם אם כרגע זה נראה להם לא כל-כך מתאים, אני סבור שאנו עושים את המהלך הנכון. צריך להוביל את הרפורמה, צריך לאשר את הרפורמה, צריך לאשר את התיקונים הנדרשים, היום ובעתיד, לחוקים כאלה ואחרים ובצורה הזאת לדאוג לחקלאים. צר לי שאני והחקלאים לא רואים את הדברים לגמרי עין בעין.


נאמר כאן שחתמו 1,800 חקלאים. אני לא ראיתי חתימות. גם לא מיינתי את החתימות. אני רק יודע שיש כ-2,100 מגדלים ש-700 מתוכם דרך קבע לא מגדלים במשקם את העופות שלהם ולא מייצרים ביצי מאכל. יש מי שמיום שקיבלו מספר יצרן לא ראו מה היא תרנגולת, אבל הם רואים מה זאת סובסידיה, הם רואים מה זאת הכנסה. כאיש ציבור אני מתבייש בזה ולא יכול להתמודד עם הטיעון הזה בוויכוחים הציבוריים שיש לי עם משרד האוצר, עם משרד החקלאות ועם כל מיני גורמים אחרים. גם לדבר הזה צריך להיות סוף. צריך להגיד את האמת, רבותי החקלאים והחקלאיות.

רובם מבוגרים וזאת הפנסיה שלהם.

אני מכיר גם כמה צעירים כאלה. אמא ואבא שלי עוד מגדלים. צעירים כמוך משכירים את המכסות שלהם ל"גליקסמן" ול"לסר" ולאחרים.

אני דורש לדבר. יש לי רק בקשה אחת. מעבר לזה שאתה יושב-ראש אתה בן האזור שלנו.

רבותי, אני נועל את הישיבה מכיוון שאנחנו חייבים לעבור לנושא הבא. אני מצטער. בישיבה הבאה נאפשר לאנשים שנרשמו היום לדבר. מר סוויסה, אני מבטיח לך שבישיבה הבאה תדבר. לא אתן יותר לדבר. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55
PAGE
19