PAGE
36
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

21/12/2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 165

מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות
יום שני, ד' בטבת התש"ע (21 בדצמבר 2009 ), שעה 12:15

1. תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע -2009

2. תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)(תיקון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

אורלי לוי-אבקסיס

אילן גילאון

יצחק הרצוג

- שר הרווחה והשירותים החברתיים

שלמה אלישר

- סמנכ"ל בכיר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יצחק קדמן

- המועצה הלאומית לשלום הילד

איה דביר

- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד אדהאם חאסקיה
- משרד המשפטים

עו"ד ישראל הבר
- נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

אסתר דומיניסיני
- מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

עו"ד רועי קרת

- המוסד לביטוח לאומי

חזקיה ישראל

- התאחדות התעשיינים

דוד מרקו

- מנכ"ל אלוין ישראל

יוסף מלר

- אלוין ישראל

רוני שכטר

- מטה מאבק הנכים

יואב קריים

- דובר מטה מאבק הנכים

ענבל דגן


- רכזת פורום הורים לילדים עם נכויות

בתיה קראוס

- פורום הורים לילדים עם נכויות

שושנה קמינסקי

- בית איזי שפירא

עו"ד קארין אלהרר
- הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, אונ' בר-אילן

עו"ד מיה גפן

- הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, אונ' בר-אילן

גלי טל וולוז'ני

- יועצת משפטית אלו"ט

דבי שושני

- אלו"ט

ד"ר מורית בארי

- מנהלת מערך אשפוז, בית חולים אלי"ן

עו"ד שירלי גלאור
- סמנכ"ל אקי"ם ישראל

משה רוטמן

- מטה הפעולה של הנכים בישראל

הניה מרמרשטיין
- פורום חוק מעונות יום שיקומיים

פרופ' אשר אור נוי
- ראש המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות

אבנר עורקבי

וילמה מאור

נעה בן שבת

אור רוזנמן

איה לינצ'בסקי

תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע -2009

תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)(תיקון), התש"ע-2009

שלום לכולם, יום שני ד' בטבת התש"ע, 21 לדצמבר 2009, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות בנושא תקנות הביטוח הלאומי, הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה, תיקון, התש"ע-2009, בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג.


אנחנו הולכים לדון בתקנות שחיכינו להם הרבה מאד זמן, יחד עם זאת, אני חושב שהדיון מיותר כי אמרו כבר על כל במה שזה אושר. מנכ"לית הביטוח הלאומי, בדיווחים שקיבלתי אתמול, הודיעה שהתקנות אושרו.

זה לא על זה, זה על נוהל של פניות של ילדים בוועדות הרפואיות.

לפני חמש דקות היה דיון בבקשה של האוצר על רביזיה על הצעת חוק שאושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית והם לא היו נוכחים. אמרנו שאנחנו מייתרים את העניין ושלחנו אותם על זה שהם לא היו נוכחים, זה לא מקובל שזמנם של חברי הכנסת מיותר.

מדובר על, "לא ידרשו להתייצב בוועדות רפואיות מידי שנה", זה לא נוגע כלל לתקנות האלה. זה גם דבר מבורך.

בכל אופן אדוני השר, בגלל רגישותך החברתית ושזה חשוב לך ואמרת לי שבוועדה שלי לא מאיצים את הדברים, התחלתי להבין שאנחנו לא עובדים מספיק מהר, מהבוקר אנחנו דנים בנושאים אחד אחרי השני, דנים ומאשרים ואני רוצה להודות לך ולמנכ"לית הביטוח הלאומי, בין אם אמרה שאושר או לא אושר, על העבודה שעשיתם. אני יודע שזה לא מספיק, שיהיו קבוצות שיגידו פה שזה לא מספיק, הורידו מזה ולקחו מזה, אבל נעשה פה מהלך.


כמי שבא ממקום שנלחם על זכויות של עובדים יודע ומבין שאי אפשר להביא את הכול בבת אחת, הלוואי והיינו יכולים לרצות את כולם. לצערי אנחנו לא יכולים לרצות את כולם ביום אחד בו זמנית, עשינו סדק בקיר ועם הזמן נפרוץ אותו. אם לא היינו עושים סדק אז היינו דופקים את הראש בקיר והראש היה מתפוצץ ולא היינו מגיעים לכלום. כל דבר כזה שאנחנו מטיבים עם אלה שהגורל פגע בהם, ולו במקצת, תבורכו. בבקשה אדוני השר.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על הרגישות שלך, המעורבות שלך ועל התפוקות המדהימות של הוועדה בראשותך, זה לא דבר של מה בכך, יש עומסים רבים. לכן היה חשוב לנו להבהיר שהוועדה היא הריבונית, מקבלת את ההחלטה ולא יצאו דברים לפני שההחלטה מתקבלת, אלא בדברים הקשורים בשיפור השירות בכלל שהם חיוניים לכולנו וכולנו מברכים עליהם.


היום אנחנו מביאים תקנות שמבחינתי זה עוד רגע היסטורי. עשר שנים מחכות משפחות, ילדים נכים והורים לרגע הזה, זה מבוסס על דוח של ועדה בראשותו של פרופ' אשר אור נוי מגדולי המומחים בישראל, שהוכנסה להקפאה עמוקה ובחירוק שיניים ובעבודה מאד קשה של הרבה גופים, אנחנו מביאים היום את התקנות הללו.


התקנות הללו הן תוצאה של הסכמות שהגענו אליהם עם משרד האוצר, עבודה משותפת של משרד הרווחה שתורם את חלקו בהרבה כסף והמוסד לביטוח לאומי שתורם את חלקו בהרבה כסף, וזה בפירוש לראשונה פרצה בגדר כמו שאמרת, במובן מאד משמעותי.


אני רוצה לציין שיחד עם הקיפאון שהיה ביישום דוח ועדת אור נוי הייתה גם עתירה של הורים של ילדים אוטיסטיים באלו"ט, בעקבות העתירה הזו מיניתי ועדה בראשותו של פרופסור אברהם שטיינברג שהמליצה על הסדר ולכן חלק מסוים מהילדים שהיו אז ללא מענה נכללו בהסדר אבל היום התקנות לראשונה מיישרות קו לכולם.


הבג"ץ קיבל את דוח ועדת שטיינברג, הושג הסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, דוח ועדת שטיינברג מופעל אבל בפועל התקנות האלה מישירות את זה ברמה של מדיניות של תחיקת משנה, כמו שצריך להיות. כמובן שאותה עתירה לא פתרה את בעייתם של אלפי ילדים אחרים. בשעה טובה ומוצלחת אנחנו מביאים כאן לאישור הוועדה חבילה משמעותית מאד שתקל על כאבם ותקנה זכאות כמתחייב וכנדרש על פי כל עקרונות הצדק של הקצבאות הנדרשות של ביטוח לאומי וכמובן הזיקה למעונות יום שיקומיים.


אני מבקש מהוועדה לאשר את הבשורה הגדולה הזו, ואני אומר כמו שאמר היושב ראש, תפסת מרובה לא תפסת, לא כל דבר ניתן לפתור, מבחינתי זה המסד, את הנושאים הנוספים נשמח לעשות והוכחנו שהרבה מאד דברים שאמרנו בעבר עשינו מדרגה ונביא את הפתרון לשלב הבא, הבאנו. גם פה אם יישארו דברים לא מושלמים ולא גמורים אנחנו בודאי נילחם ביחד כדי להביא אותם בהמשך.

קודם כל אני מוכרחה לומר שלא נהוג שמנכ"ל צריך לשבח את השר אבל אני מרשה לעצמי לחרוג מהעניין. בביטוח הלאומי שנים התמודדנו עם פניות של הורים שלא יכולנו לתת להם מענה עד דוח פרופסור אור נוי, שעשה עבודה מצוינת עם אנשי המוסד לביטוח לאומי, ותודה לו, בסופו של יום הצלחנו להגיע להסכמות ולהביא את זה לוועדה.

דבריך אדוני היושב ראש יפים מאד לענייננו, התקנות המבואות פה היום מוסיפות 2500 ילדים למצבת הילדים שזכאים כבר היום לסיוע מהמדינה, בנושא הטיפול בהם לסוגיו. אני בהחלט ערה לזה, ובמוסד לביטוח לאומי ערים לזה שאין פה פתרון מוחלט ומלא, יש לזכור שהרפואה משתנה האבחון משתנה ומעת לעת אנחנו נמשיך ונעקוב אחרי ההתפתחויות וההחלטה שאם תתקבל היום אינה סגירת דלת לדברים עתידיים שייבחנו בהמשך.

בנוסף, אנחנו נעקוב אחרי המשמעויות וההשלכות של התקנות האלה אם יש להם השפעות מסוימות שיכול שיהיה, אם יש קטגוריה שרואה את עצמה נפגעת מהתקנות האלה, ישבנו עם ארגון הגב שמייצג את כל הארגונים של ילד נכה וסיכמנו אתם שנעקוב אחרי הדברים האלה.

צריך לזכור שיש צדק חלוקתי ובסופו של יום, כשהמשאבים מוגבלים ולא בלתי סופיים צריך לחלק את המשאבים האלה בצורה הכי שוויונית והגונה. התוספת של 2,500, גם במחיר המועט הזה של אוכלוסיה מסוימת, הורדנו 20% רק לעתידיים, כל אלה שנמצאים היום במערכת ימשיכו לקבל ארבע שנים את מלוא התשלומים שקיבלו עד היום כי אנחנו סבורים שהתקנות תאזנה את הדברים האלה והתחייבנו בפני הארגונים לעקוב אחריהם.

בסופו של דבר, עם כל הקושי של ההורים להתמודד עם הגידול של הילדים האלה , אני חושבת שזה צעד גדול וחשוב ואני באמת רוצה להודות לפרופסור אור נוי, לסמנכ"לית גמלאות אילנה שריימן ולכל שותפי התהליך, אני מקווה שהפורום הזה ימצא לנכון לאשר את התקנות שאנחנו מביאים היום.

רציתי להוסיף שידעו כולם באיזה רמת תיקון היסטורי אנחנו מטפלים, מדובר בילדים עם הפרעות התפתחותיות קשות מאד שלא היה להם מענה עד היום, זה כולל ילדים שסובלים מתסמונת פראדר-ווילי שהיא תסמונת עם דחף אכילה כפייתי בלתי נשלט, ילדים הסובלים מסוכרת קשה, ילדים הסובלים מבעיות תפקודי ושמיעה קשות וילדים שזקוקים לטיפול רפואי מיוחד כמו עירויים, טיפול אימונו סופרסיבי וחוסר תפקוד של גפיים. אני מזכיר פרשה מאד גדולה של ילדה שלא קיבלה קצבה בגלל חוסר תפקוד של גפיים, זה ללא ספק מהפכה במובן של התייחסות התכולה של קצבאות הנכות לילדים מקום המדינה ועד היום.

מתכונת העבודה תהיה כזו, יצחק קדמן ידבר, נקריא את התקנות, מי שירצה לדבר ידבר ואחרי כן נצביע על התקנות.

איזה תוספת של משתתפים מדובר?

2,500 ילדים כאשר בנוסף לכך התווספה כמות דומה בעקבות הבג"ץ של ילדי אלו"ט. התקנות כרגע מוסיפות עוד 2,500 למצב המשפטי הקיים.

הוא רוצה לשאול כמה עדיין לא מקבלים?

תמיד יהיו כאלה...

אני יודע לאן אילן רוצה להגיע, הוא רוצה לעזור לכל ילד נזקק במדינת ישראל ללא כחל וסרק.

אני רוצה להנשים את דוח אור נוי שקובעת לפי בחינה תפקודית של ילדים ולא לפי שם משפחה. זה לא מונע ממני לברך אתכם, אני חושב שבאמת קורים פה דברים טובים, זה לא בציניות.

אתה שותף לזה שקורים דברים.

אני רוצה לחלק את דברי לשניים והחלק הראשון בלתי תלוי בחלק השני, לא יבוא אחרי החלק הראשון "אבל". אני רוצה לברך אותך אדוני היושב ראש, נפלה בידיך הזדמנות, אני לא יכול לספור כמה ראשי ועדה קודמים דנו בנושא הזה ללא הצלחה. גם שר הרווחה.

אתה יודע כמה פעמים זה קורה שאומרים לי כמה ראשי ועדה דנו ולא קיבלו החלטות, למשל הנושא של אלמנות צה"ל, העברנו את זה בקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה להזכיר שהייתי חבר בוועדת אור נוי, אני זוכר כמה קשה ישבנו ופרופסור אור נוי ריסן אותי ואמר אם תלך יותר מידי רחוק זה לא ילך. בסוף הוא לא הלך רחוק וזה גם לא הלך. במשך עשר שנים שכבו ההמלצות שלו, אני רוצה לברך אותו, עד שאני כבר מפרגן..


זה באמת מעשה היסטורי, אני זוכר עוד בבניין הקודם הגיעה ילדה מטבריה, קטועת שתי רגלים לוועדה, כולם בכו כשהיא ספרה איך היא פנתה לביטוח לאומי כדי לקבל קצבת ילד נכה ואמרו לה שהיא לא נכה לפי ההגדרות שהיו קיימות אז ועדיין קיימות היום בביטוח לאומי, כי היא אכלה לבד בכפית והצליחה לרכוס את הכפתור בחולצה לבד. הדברים האלה היו בסיסי דוח ועדת אור נוי שיצר מהפכה בחשיבה אחרת, למרבה הצער במשך עשר שנים לא נתנו לנגוע בהמלצות האלה.


ניסינו בחקיקה, ניסינו בתקנות לא הלך, זה כבר אושר כמה פעמים במועצת הביטוח הלאומי שתמכה בהמלצות ועדת אור נוי. לכן זה יום היסטורי.

בוועדה הקודמת זה בא ושר האוצר בכוח הוציא מכתב בו הוא הודיע שאני עובר על כללי התקציב של האוצר.

אבל אדוני השר, צריך לשבח פה גם את האוצר, הוא שותף לעניין, נתן את הסכמתו ואני חושבת שמגיעה גם מילה טובה לאוצר.

אני לא מציע לברך את האוצר, לפחות לא בזכות הדיבור שלי, יחשבו עוד שאני עשיתי את זה. זה יום גדול וצריך לקדם את הדברים האלה במהירות, לאשר אותם, מפני שאנחנו נותנים לעוד 2,500 ילדים נכים קצת עזרה.

את החלק השני תאמר אחר כך.

שני משפטים, דבר ראשון, פרופורציות לחבר הכנסת גילאון, יש בישראל 310,000 ילדים שסובלים ממחלות כרוניות או נכויות, לא כולם קשות. מתוכם כ- 208,000 נכויות או מחלות כרוניות שמשפיעות על התפקוד היומיומי. אנחנו מדברים על מספרים קטנים בהרבה שלא נחשוב שאנחנו פותרים את מכלול הבעיה, זה רגל בדלת אבל הבעיה הגדולה עוד לפנינו.

גם הנתונים האלה הם מלפני שמונה שנים.

זה עדכני. אני מקבל במלואה את ההנחה של השר ואת ההנחה שלך, תפסת מרובה לא תפסת, אבל יש בתקנות האלה פגיעה שמסיגה לאחור חלק מההישגים שכבר הושגו. המענק לתשלום של 40% - - -

אתה נכנס לגופו של עניין.

אני מוותר על גופו של עניין. יש כמה דברים פה שמסיגים לאחור דברים שכבר היו קיימים, עם החלק הזה, אסור להשלים.

נקריא את התקנות ולפני שנצביע תאמר את מה שיש לך להגיד, נשאר את השר ואת מנכ"לית הביטוח הלאומי, אולי הם יפתיעו אותנו וילכו לקראתנו, בבקשה נקריא את התקנות.

תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע – 2009

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 221, 222, 222 א', 297, 317 ו – 400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995
(להלן החוק), לאחר שנועצתי במועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ולעניין סעיף 222 גם לאחר התייעצות עם שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה:


1. הגדרות

בתקנות אלה-
."ילד" -.ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, לרבות ילדו החורג או המאומץ שטרם מלאו לו 18 שנים;

"ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד"-.ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא מומחה ברפואת ילדים, שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל מחלה כרונית קשה הוא זקוק לטיפול רפואי כמפורט בתוספת הראשונה;


"ילד התלוי בעזרת הזולת"- ילד שמלאו לו 3 שנים ואשר כתוצאה מליקוי גופני שכלי או נפשי הנובע ממחלה, תסמונת, תאונה או מום מלידה (להלן- ליקוי) הוא תלוי בעזרת הזולת באופן החורג במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות יום יום תקופה של 90 ימים רצופים לפחות, אף אם תקופה זו או חלק ממנה, חלים בתכוף לפני הגיעו לגיל 3 והוא אחד מאלה:

(1) תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה (להלן- ילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה);
(2) תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל שעות היממה (להלן- ילד התלוי לחלוטין בעזרת הזולת);
"ילד עם ליקוי מיוחד"- ילד אשר רופא מומחה ברפואת ילדים, אשר המוסד הסמיכו לכך, קבע כי מתקיים בו אחד הליקויים המנויים בתוספת השניה;

"ילד נכה" - כל אחד מאלה:

(1)ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד;

(2)ילד התלוי בעזרת הזולת;

(3)ילד עם ליקוי מיוחד;

(1)לבישה;

(2)אכילה;

(3)רחצה;

(4)הגיינה אישית;

(5)ניידות עצמית בבית.

"קצבת יחיד מלאה"- כמשמעותה בסעיף 200 (ב) לחוק.

2. גמלה לסידורים מיוחדים.

גמלה חודשית להשתתפות המוסד בהוצאות לסידורים מיוחדים, תשולם בסכומים המפורטים להלן:

(1) סכום השווה ל – 30% מקצבת יחיד מלאה, בעד ילד כאמור בפרט (3), (4)(ב) ו- (7) בתוספת השניה, ובעד ילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה;
(2) סכום השווה ל – 50% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד כאמור בפרט (12)(ב) בתוספת הראשונה;
(3) סכום השווה ל – 80% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד כאמור בפרטים (1), (2), (4)(א), (5) ו – (6) בתוספת השניה וכן בעד ילד

התלוי לחלוטין בעזרת הזולת;

(4) סכום השווה ל – 100% מקצבת יחיד מלאה, בעד ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד, למעט טיפול לפי פרט 12(ב) בתוספת הראשונה;
(5) סכום השווה ל – 17% מקצבת יחיד מלאה, בעד ילד שמשתלמת בעדו גמלה לפי פסקאות (3) ו- (4) (להלן – גמלה מיוחדת).

3. גמלה לעזרה בטיפול ובלימודים.

בעד ילד התלוי בעזרת הזולת ובעד ילד עם ליקוי מיוחד, למעט ילד הזכאי לגמלה לפי תקנה 2(2), תשולם גמלה חודשית לעזרה בטיפול ובלימודים בשיעור של 20% מקצבת יחיד מלאה, אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא לומד במוסד חינוכי רשמי או מוכר, כמשמעותו בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג – 1953
, או שועדת השמה כמשמעותה בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח- 1988
, לא מצאה לו מסגרת הולמת;

(2) הוא מטופל בגין בעיות תפקודיות הנובעות מהליקוי, לפי תכנית שאישר המנהל החינוכי או המנהל המקצועי של גוף שאושר בידי מנהל העניינים הרפואיים במוסד.

לגבי הגמלה לסידורים מיוחדים בתקנה 2 ובתקנה 3 על הגמלה לעזרה בטיפול ובלימודים, שתי הגמלאות האלה היו גם בתקנות הקודמות. השיעורים נשארו דומים למעט אוכלוסיה של ילדים מעל גיל 14 שבעבר קילו תוספת מיוחדת משמעותית לגמלה ולמעשה, לפי דוח ועדת אור נוי התוספת הזו ירדה ואפשרה להכניס קבוצות נוספות של ילדים לתוך מערך מקבלי הגמלאות.


לגבי תקנה 3, יש תיקון נוסח אחד שנדרש, המילים "למעט ילד הזכאי לגמלה לפי תקנה 2(2)" צריכות להימחק מכיוון שהוא לא ילד עם ליקוי מיוחד הוא ילד שזקוק לטיפול רפואי מיוחד, לכן זו בעיה ניסוחית וצריך למחוק את המילים האלה.

ההערה נכונה, יש משפט שצריך למחוק אותו.

תתקני בהתאם, הוא יקריא את הנוסח המתוקן ונצביע על הנוסח המתוקן.

הערה נוספת שמתייחסת לסעיף, למעשה הגמלה לעזרה בטיפול ובלימודים נועדה במקורה לעודד את שליחת הילדים למסגרות וכך הם זוכים בתוספת של ה- 20% הנוספים., אנחנו חושבים שהניסוח שמדובר על מוסד חינוכי רשמי ומוכר כמשמעותו בחוק חינוך ממלכתי מתייחסת למצב שקדם, והיא קצת ארכאית, כי כשמדברים על מוסד חינוך רשמי ומוכר לפי חוק חינוך חובה או לפי חוק חינוך מיוחד, אנחנו לא בטוחים שיש מצב שיש בו ועדת השמה שלא מוצאת מסגרת הולמת, אולי צריך לדבר על ילד שלא נמצאה לו מסגרת הולמת
ולא לתלות את זה בוועדת השמה.

אני חושב שהניסוח מצוין. "מוסד חינוכי רשמי ומוכר" זה מה שיש במערכת החינוך, ו"ועדת השמה" זה מה שיש לילדים. אין מצבים בלי ועדת השמה.

דברנו עם אנשי משרד החינוך שאומרים, ועדת השמה מחליטה האם הילד זכאי לחינוך מיוחד או לא זכאי, אבל היא לא עושה את ההשמה.

היא מקור הסמכות.

ועדת ההשמה לא מוצאות מסגרות הן רק אומרות אם יש זכאות לחינוך מיוחד או לא. מי שקובע את זה זו ועדת שיבוץ.

זו צריכה להיות ועדת שיבוץ של משרד החינוך.

או שבאופן סביל לא נמצאה לו מסגרת הולמת ואז מדברים על משהו יותר רחב.

אין ויכוח על המהות, שמענו אתמול יחד עם הוועדה את הערות משרד החינוך, אני רק רומה להבהיר, כיוון שהנוסח בידיכם הוא הנוסח שכבר אושר על ידי משרד המשפטים, כל תיקון שנעשה פה היום, אם נבקש להחליף אותו לתיקוני נוסח, יש נסחים במשרד המשפטים.

אתה מוכן לכתוב "לא נמצאה לו מסגרת"?

כן. עלו כמה הערות שאנחנו מקבלים אותן, אני רוצה להבהיר שנמצאת פה נציגה של משרד המשפטים שאני מבקש שהוועדה תסמיך את היועצת המשפטית של הוועדה לתיקונים טכניים של נוסח, כדי שלא תהיה לנו אחר כך בעיה.

הוועדה מסמיכה את היועצת המשפטית לזה.

יש עוד חוקים אחרים שצריך לראות אם הם נכנסים או לא.

גם לאחר שנאשר את התקנות, באופן הניסוח, שלא ייווצר מצב שאנחנו מאשרים תקנות, כוונותינו וכוונותיכם טהורות, ובגלל ניסוחים מישהו ייפול בין הכיסאות, תשבו על תיקוני נוסח שלא עולים כסף.

אני אסביר את הדברים בראשי פרקים.כדי שלא נעשה על דעתנו דברים שהוועדה לא הייתה מודעת להם, גם הנושא של ילד המטופל בגין בעיות תפקודיות הנובעות מהליקוי לפי תכנית שאישר המנהל החינוכי לא ברור לאיזה מסגרת נבחר, כי נאמר לנו שהמסגרות שנמצאות היום לפי אותו ניסוח, נמצאות היום בתוספת השלישית, הם כולם מוסדות מוכרים על ידי משרד החינוך, לכן צריך לראות האם מדובר על מסגרות בבתי החולים, האם מדובר על חוק חינוך חינם לילדים חולים, או שאולי מודבר במסגרות אחרות.

יש ילדים כאלה, למשל במוסד אילן יש ילדים כאלה, זה בהגדרה.

הערה נוספת, יש ילדים, גם ילדים שמתחת לגיל 3, למשל ילד עם עיכוב התפתחותי, מדובר על ילד מ- 90 ימים עד שלוש שנים, הם בוודאי לא שייכים למוסדות המוכרים או הרשמיים, הם הולכים או למעונות יום או למוענות יום שיקומיים אז צריך להתייחס גם אליהם.

מה מצבם היום? הם מחוץ למשחק?

הם מקבלים את הגמלה הנוספת.

זה פסקה 2 "מטופל בגין בעיות תפקודיות לפי תכנית שאישור המנהל החינוכי".

אם מזכירים מסגרות אולי אפשר להחליף את זה.

אלה המסגרות, לא מוציאים החוצה ילדים שנמצאים בתוך התקנות. רוב הנוסח שבפניכם, לרבות מה שנועה הקריאה וביקשה לתקן, זה נוסח התקנות הקיימות זה לא משהו חדש שבעקבותיו יצאו אנשים החוצה, זה חלק שלא תוקן פשוט מועתק.מהתקנות שקיימות היום.

אם צריך לתקן, נתקן.

הערה אחרונה לא ניסוחית אלא מהותית, הסעיף המסמיך בחוק הביטוח הלאומי מדבר על ילד שנמצא במסגרת לימודים או הכשרה מקצועית. הכשרה מקצועית איננה נמצאת פה , נמצאים רק מוסדות לימודים, נמסר לי שזה דבר שהוועדה עצמה כיוונה אליו, אז אם אפשר לקבל הבהרה מדוע הכשרה מקצועית אינה בתוך המסגרות האלה, אם אפשר לבקש מהוועדה לברר את הנושא.

אין סיבה שלא, אנחנו לא קבענו שלא.

נמשיך לקרוא, תשאלי את השאלה הזו לאחר מכן.

4. תנאים לקבלת גמלאות .
(א) גמלאות לפי תקנות אלה ישולמו כל עוד מתקיימים כל אלה:

(1) הילד נמצא בישראל, או נמצא עם הורהו בשליחות מטעם המדינה, מחוץ לגבולות ישראל;
(2) הילד הנכה אינו מוחזק כלל בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שרותי סיעוד או שירותי שיקום, ואינו מוחזק בידי משפחת אמנה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) (1), יצא הילד הנכה את ישראל ובתכוף לפני יציאתו שולמה בעדו גמלה לפי תקנות אלה במשך 2 חודשים רצופים לפחות – יימשך תשלום הגמלה לתקופה נוספת של 3 חדשים, מהחודש שבו יצא את ישראל; המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, להאריך את התקופה האמורה אם נתקיים בילד אחד מאלה:


(1) הוא יצא את ישראל לצורך טיפול רפואי וטרם חלפו 24 חודשים מיום שיצא כאמור;

(2) הוא גר עם הורהו, העובד מחוץ לישראל בשליחות מטעם מעבידו הישראלי, וטרם חלפו 24 חודשים מיום שיצא כאמור את ישראל.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) (2), תשולם גמלה לפי תקנות אלה, בעד ילד נכה אם מתקיים אחד מאלה:

(1) הילד נמצא בבית חולים לשם ריפוי או שיקום רפואי, בשל ליקוי גופני, והורהו או מי שמקבל גמלה בעדו נמצא עמו ונוטל חלק בטיפול בו;

(2) הילד הנכה מוחזק במוסד כאמור והוריו נושאים בכל הוצאות אחזקתו במוסד.

5. תקופת התשלום
(1) גמלה לפי תקנות אלה תשולם בעד תקופה המתחילה ב – 1 בחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה;
(2) ראה המוסד כי נתקיימו בילד התנאים המזכים בגמלה גם בתקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם הגמלה בעד התקופה האמורה ובלבד שלא תשולם גמלה בעד-
(1) ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפרט (1) בתוספת השניה – בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה;

(2) כל ילד אחר- בעד תקופה העולה על 12 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה.


(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), לא יקדם מועד תשלום הגמלה למוקדם מבין אלה-

(1) המועד בו תועדו לראשונה תסמינים הכרוכים בליקוי האמור, ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996
;

(2) המועד שבו, לדעת רופא ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, החל הליקוי המזכה בגמלה להטיל עומס טיפולי כבד ביותר.
(ד) ילד נכה ששולמה בעדו גמלה לפני תקנות אלה עד שמלאו לו 18 שנים, ימשך תשלום הגמלה בעד 90 ימים נוספים לאחר היום שבו מלאו לו 18 שנים ובלבד שתשלום גמלה לפי תקנה 3 יימשך רק אם הילד ממשיך ללמוד או לקבל טיפול כאמור בתקנה 3.

למה ילד שבמשפחת אומנה שסובל מלקויות לא יהיה זכאי?

אנחנו משלמים לילדי אומנה ולמשפחות אומנה, זה קבוע בתקנות. עולם האומנה נפרד לחלוטין.

משלמים לא לפי הצרכים המיוחדים שלו?

בודאי.

אז למה לא להכניס אותו דרך התקנות האלה.

כי אנחנו כבר משלמים, זה כפל תשלום.

6. החלטה לזמן מוגבל
המוסד רשאי ליתן גמלה לפי תקנות אלה לזמן מוגבל, אם לדעתו קיימות נסיבות העשויות להשפיע על הזכאות לגמלה או על שיעורה.

7. בדיקה מחדש

(1) חלפו 6 חודשים לפחות מיום שניתנה ההחלטה שלפיה משתלמת גמלה לפי תקנות אלה:

(1) המוסד רשאי לבדוק מחדש את הזכאות לגמלה ואת שיעורה;
(2) המוסד יבדוק ויקבע מחדש את הזכאות לגמלה ואת שיעורה, אם הגיש הזכאי לגמלה בקשה לבדיקה מחדש והמציא אישור מרופא כי חלה החמרה במצבו של הילד;

(2) המוסד רשאי לבדוק ולקבוע מחדש את הזכאות לגמלה ואת שיעורה אף אם טרם חלפו 6 חודשים מיום שניתנה ההחלטה שלפיה משתלמת הגמלה, אם התגלו עובדות שלדעת המוסד לא היו ידועות בעת מתן ההחלטה שלפיה משתלמת הגמלה, או אם נוצרו עובדות חדשות, והכל אם לדעת המוסד יש בעובדות שנוצרו או נתגלו כאמור, כדי להשפיע על הזכאות לגמלה, או על שיעורה.
(3) תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש לפי תקנה משנה (א)(1), ב – 1 בחודש שבו התקבלה ההחלטה.
(4) תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש לפי תקנת משנה (א)(2), ב – 1 בחודש שבו חלה ההחמרה, ותחילתה של החלטה בבדיקה מחדש לפי תקנת משנה (ב), ב- 1 בחודש שבו נוצרו או נתגלו העובדות כאמור בה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי החלטה כאמור בעד -
(1) ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפרט (1) בתוספת השניה-בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף לפני קבלת ההחלטה;

(2) כל ילד אחר – בעד תקופה העולה על 12 חודש שבתכוף לפני קבלת ההחלטה.

8.הגשת תביעה חדשה
(1) . נדחתה תביעה לגמלה לפי תקנות אלה, רשאי התובע להגיש תביעה חדשה, ובלבד שחלפו 6 חודשים מיום שבו נדחתה באחרונה תביעתו לגמלה. לתביעה חדשה כאמור יצרף התובע אישור רפואי בדבר החמרה שחלה במצבו של הילד.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), נתגלו או נוצרו עובדות שלא היו ידועות בעת מתן ההחלטה שלפיה נדחתה התביעה לאחרונה, רשאי המוסד לבדוק מחדש את הזכאות לגמלה אף אם טרם חלפו 6 חודשים ממועד הדחייה.
(3) החלטה בתביעה לפי תקנות משנה (א) ו – (ב), תחילתה כאמור בתקנה 7(ד) ולענין זה יראו את מועד הגשת התביעה כמועד קבלת ההחלטה והכל בלבד שמועד התחילה כאמור לא יקדם למועדים המפורטים להלן, לפי הענין-

(1) לגבי החלטה בתביעה לפי תקנת משנה (א) – המועד שבו נדחתה באחרונה תביעה לגמלה בעד אותו ילד;

(2) לגבי החלטה לפי תקנת משנה (ב) – ה- 1 בחודש שבו נוצרו העובדות.

שאלה לנוסח, לא למהות "יראו את מועד הגשת התביעה כמועד קבלת ההחלטה" האם זה מקדים את המועד או שזה מאחר את זה?

זה מקדים את המועד, כדי שמשך הטיפול עד קבלת ההחלטה לא יעכב את התשלום.

9. חובת הודעה למוסד
הוכנס ילד נכה למוסד כאמור בתקנה 4 (ב) או נמסר למשפחת אומנה, יודיע על כך מקבל הגמלה למוסד לביטוח לאומי בתוך שלושה שבועות.

הערת נוסח, זה צריך להיות סעיף 4(א)(2) ולא 4(ב).

10. מניעת גמלאות כפל.

(1) לא תינתן בעד אותה תקופה יותר מגמלה אחת לפי תקנה 2, בעד אותו ילד נכה. הוראה זו לא תחול על גמלה המשתלמת לפי תקנה 2(5).
(2) הסכום הכולל של הגמלאות המשולמות לפי התקנות 2 ו – 3, בעד אותו ילד ובעד אותה תקופה, לא יעלה על סכום השווה ל – 117% מקצבת יחיד מלאה.

(3) לא תינתן גמלה לפי תקנות אלה בעד ילד נכה, כל עוד הוא מקבל הטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי סעיף 9 לחוק (להלן-ההסכם) וטרם הוחזרה ההלוואה העומדת שניתנה לרכישת הרכב שבבעלותו, ואולם יכול שתינתן גמלה לפי תקנות אלה גם בעד ילד שמקבל הטבה לפי ההסכם, אם מתקיים בו אחד מאלה :


(1) להורהו שני ילדים נכים או ילד נכה וילד מוגבל בניידות כמשמעו בהסכם;

(2) נקבעו לו 80% מוגבלות בניידות לפי ההסכם או שהוועדה הרפואית כמשמעותה בהסכם קבעה כי הוא זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו, או קבעה כי בשל ליקוי בגפיו התחתונות אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובשל מוגבלותו אינו מסוגל להשתמש בכסא גלגלים.

11. ביטול תקנות

תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח- 1998
(להלן-התקנות הקודמות) – בטלות.

12. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן( (להלן-יום התחילה), והן יחולו, על גמלה שתביעה לקבלתה הוגשה ביום התחילה או לאחריו; לענין זה, "תביעה" – לרבות תביעה לבדיקה מחדש לפי תקנה 7 או תביעה חדשה לפי תקנה 8, שהוגשה ביום התחילה או לאחריו, ואולם, המוסד רשאי לשלם את הגמלאות לפי תקנות אלו בתום 6 חודשים מיום התחילה, בעד התקופה שמיום התחילה ואילך.

אתם מבקשים להאריך את המועד?

אנחנו מבקשים להאריך מששה חודשים לתשעה חודשים לפי המבנה, בכל מקרה הסכום ישולם, הוא ישולם רטרואקטיבית

13. הוראות מעבר
על אף האמור בתקנה 12, מי שערב יום התחילה השתלמה לו גמלה לפי התקנות הקודמות, לא תפקע זכותו לגמלה כל עוד מתקיימים בו התנאים שהיו מזכים בגמלה על פי התקנות הקודמות ובלבד שטרם חלפו 48 חודשים מיום תחילתן של תקנות אלה.

לגבי הוראת המעבר, נשארה קבוצה מסוימת בחוץ, אנחנו רוצים לבדוק אם אפשר להכניס אותה פנימה חזרה. ההוראה מדברת על מי שהגיש תביעה לגמלה מיום שהתקנות החדשות נכנסות לתוקף והוראת המעבר מדברת על מי שכבר מקבל גמלה על פי התקנות הקודמות, אבל יש את כל הקבוצה של האנשים שהגישו תביעה לגמלה לפני התקנות החדשות אבל התביעה עדיין לא התבררה וגם אם הם זכאים, הם עדיין לא מקבלים תשלום.

אני מבקש להכניס במסגרת ההסדר. אנחנו חושבים שהוא בפנים אבל אם אפשר להגדיר את זה בנוסח.

אנחנו תומכים בבקשתך וגם הביטוח הלאומי מסכים.

שאלה נוספת, הסיפא של סעיף 13 שמדבר על תקופה של 48 החודשים, הבנו שזה מתייחס לקבוצה של ילדים שהתחילו לפני גיל 14 ולאחר גיל 14, אבל אנחנו חוששים שזה יכול להשפיע גם על זכויות של ילדים קטנים יותר ולא מתוך כוונה כזו.

זה נותן להם זכאות לעוד 4 שנים, לכל קבוצות הילדים, לא רק לילדים מעל גיל 14.

יסביר המוסד לביטוח לאומי מה הייתה כוונתו, אני הבנתי שהכוונה הייתה לא לפגוע בכלל בכל מי שמקבל גמלאות גם כאלה שהם הרבה לפני גיל 14, החשש שלי שכרגע קיימת פגיעה.

איפה זה כתוב אחרת?

אני אסביר, היחידים שיכולים להיפגע לפי הבנתנו הם בני 14 ומעלה, משרד המשפטים חושש שיש אפשרות תיאורטית לפגיעה בילדים יותר צעירים. לא מצאנו ילדים כאלה ולכן אין מענה לילדים כאלה כי פה נותנים המשך תשלום של ארבע שנים ולא יותר, לא התכוונו להחיל על ילדים יותר צעירים.

אם הבנתי נכון מדברי מנכ"לית הביטוח הלאומי, אתם מתכוונים לעקוב במשך ארבעת השנים האלה ולראות שאם קבוצה נפגעת אתם מתכוונים לתקן את המצב.

היות ואנחנו משנים את עניין הזכאות רק מגיל 14, ברור שאנשים לפני גיל 14 לא יכולים להיפגע. הדבר השני שאמרנו, אנחנו סבורים שלא תהיה פגיעה, נעקוב אחרי כל המקרים שבכל זאת היו במערכת ואולי נפלטים, נראה במי מדובר כי אנחנו לא חשובים שזה יקרה, ונתקן את הדברים, זה יכול להיות מינורי

אי אפשר להעלות חשש תיאורטי, לא מצאנו.

אנחנו ממשיכים להקריא את התוספת הראשונה, לא מצביעים עדיין, כאן נלך סעיף סעיף נשמע הערות עליו ונצביע.

תוספת ראשונה

[תקנות 1 ו- 2]ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד

(1) ילד הזקוק אחת לחודש, לפחות, לעירוי של אחד מאלה: דם, מוצרי דם, תחליפי דם, תכשירים נוגדי זיהום, ועירויים אחרים למטרות טיפול ממושך.

נא להצביע.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר

(2)ילד המקבל טיפול קבוע בדיאליזה או הזקוק באופן קבוע לצנתור שלפוחית השתן פעמיים ביום לפחות.

אם אין הערות נא להצביע

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר

(3) ילד המקבל טיפול אימונוסופרסיבי קבוע ויומיומי לאחר השתלת איבר או מח עצמות, והכל לתקופה שלא תעלה על 3 שנים ממועד ההשתלה ובתקופה שבה סובל הילד ממחלה משנית ממושכת וקשה כתוצאה מהטיפול האמור.

מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר

יש גריעה בכמה דברים

נקריא את הכול, אם יש למישהו הערה נוציא את זה ונראה מה הלאה.

(4) ילד הזקוק פעם בחודש לפחות לעירוי של תכשירים ציטוטוקסיים או המקבל טיפול בקרינה מייננת לפני או אחרי טיפול כירורגי בשל גידול ממאיר, והכול במשך תקופת הטיפול כאמור ובחצי השנה שלאחריה, וכן בתקופה שבה סובל הילד ממחלה ממושכת קבועה וקשה שנוצרה כתוצאה מטיפול כאמור.


(5) ילד הזקוק להזנה תוך ורידית או להזנה בזונדה טיפתית, או שבשל ליקוי גופני חמור כל האכלה שלו דרך הפה או בכל דרך אחרת נמשכת שעה אחת לפחות.
(6) ילד אשר בשל ליקוי גופני חמור יש לו אורטרוסטמיה, גסטרסוטומיה, גגונוסטומיה, קולוסטומיה או ציסטסטומיה ואשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך קבע כי הוא זקוק לטיפול כאמור במשך שנה לפחות.


(7) ילד שיש לו דחף בלתי נשלט לאכילה, העוסק באופן כפייתי ומתמיד בחיפוש אחר מזון ללא אבחנה או התייחסות לטיב האוכל, והכול כתוצאה מהפרעה אורגנית מרכזית ברורה, עם ליקוי כרומוזומלי מוכח.

(8) ילד המקבל טיפול בחמצן ברוב שעות היממה או הסובל מטרכאוסטומיה.
(9)ילד הזקוק באופן קבוע, במשך חצי שנה לפחות, לשלושה מבין אלה:
א. טיפול באינהלציות או משאפים פעמיים ביום לפחות;



ב. טיפול יומיומי באנטיביוטיקה או בקרדיוטונים או במשתנים או בנוגדי-פירכוסים או באימונוסופרסיה או במייצבי לחץ דם;
ג. פיזיוטרפיה יומיומית, בשל ליקוי גופני, לפי הוראת הרופא;
ד. מעקב במרפאת מומחים (תת-התמחות מתאימה למחלתו הכרונית של הילד), פעם אחת לפחות, בתקופה האמורה;

ה. אשפוז במוסד רפואי לרבות אשפוז יום ואשפוז בית (כאשר רופא או אחות מבקרים את הילד מדי יום), בשל ליקוי גופני, והכול למעט אשפוז בחדר מיון; לעניין זה, "אשפוז" – אשפוז במשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה ובכל חצי שנה שלאחריה או אשפוז במשך 45 ימים בשנה;
ו. החלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות או שימוש בחליפת לחץ כאשר השטח הפגוע מהווה חמישית לפחות משטח הגוף;
ז. ילד הזקוק לנוכחות מתמדת, כמשמעו בפריט (2) בתוספת השנייה.
(10) ילד הזקוק לטיפול והשגחה, בשל שבירות עצמות פתולוגיות או בשל דלקות כרוניות קשות בעצמות, שבעטיין חל איסור לבצע טיפול פזיותרפי או טיפול שיקומי אחר.
(11) ילד אשר בשל חוסר תפקוד מלא של שתי גפיים או בשל העדר של שתי גפיים זקוק באופן קבוע לשימוש במכשיר עזר.

יש לי הערה

משאירים את סעיף 11, נמשיך לקרוא.

אור רוזנמן

(12)
(א) ילד אשר על פי הוראת רופא, זקוק לבדיקות דם שלא ניתן לבצען בבית, בתכיפות של אחת לשבוע במשך חצי שנה לפחות;

(ב) ילד הנזקק באופן קבוע על פי הוראת רופא לבדיקות דם לפחות פעמיים ביום-

1. במהלך השנה הראשונה מהיום שבו אובחנה המחלה בשלה הוא נזדקק לבדיקות כאמור, וזאת במטרה לסייע לילד ולמשפחתו בהסתגלות לטיפול;

2. לאחר תום השנה הראשונה כאמור, אם הוא נכנס למצבי סכנה קיצוניים עקב חוסר איזון מטבולי מתמשך הגורם לחמצת או לאיבוד הכרה בשל חוסר יכולתו לזהות סימני הזהרה מקדימים כתוצאה משינויים ברמות ריכוז הרכיבים בדם.

(13) ילד, שמנהל השירותים הרפואיים במוסד או רופא שהוא הסמיכו לכך, קבע בהתייעצות עם מומחים בתחום, כי הוא זקוק לטיפול מיוחד, בשל מחלה או תסמונות נדירות וקשות, במידה המטילה עומס כבד ביותר על המשפחה. לענין זה "מחלה או תסמונת נדירה" – מחלה או תסמונת הקיימות ביחס של אחד, לכל היותר, בכל מאה אלף לידות חי.
ענבל דגן


הערה גם על 13.

נצביע על סעיפים 1- 10 ו- 12 , מוציאים מההצבעה את סעיפים 11 ו- 13 מי בעד סעיפים 1 עד 10 ו- 12 ירים את ידו.

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1 -10 ו- סעיף 12 אושרו

ענבל מהפורום למען ילדים עם מוגבלות, לגבי סעיף 11, הוא מתייחס לילדים עם בעיה בתפקוד בשתי הגפיים, אנחנו סבורים שגם היעדר גפה אחת וחוסר תפקוד של גפה אחת שזקוק למכשיר עזר או לטיפול שיקומי מתמשך זכאי וצריך את הגמלה.

אמרנו את זה בתחילת דברינו ואמרה את זה ועדת אור נוי, אנחנו רשמנו, אתם יכולים לראות איזה עילות קשות ונוראיות שלא היו ברשימות הקודמות שלנו.

כמה ילדים כאלה יש?

אין לנו נתונים כרגע. אולי פרופסור אור נוי יוכל להשיב.

אני רוצה לצרף שאלה לפרופ הר-נוי, הדיוט כמוני שקורא את הדברים חושב כאילו זה מכסה את כל העולם אבל אני בטוח שיש תסמונות ללא כתובת ושם והם לא מוכרים, יכול להיות שזה אחד במינו ויכול להיות שמבחינת התפקוד האובייקטיבי של הבן אדם, זה אותו דבר כמו אד שבתוך הרשימה.

אחד במינו זה סעיף 13

האם כל מי שעונה על כל הדרישות הללו זכאי לקצבת ילד נכה? זה מה שמעניין, האם כל אלה מכוסים, והאם כל אלה שאנחנו לא קוראים להם בשם איפה הם נופלים. מי שיש לו גפה אחת יכול להגיד את האמת על רגל אחת את כל האמת...

לגבי סעיף 13 זה סעיף על תסמונות נדירות, ההגדרה של תסמונת נדירה היא 1 ל- 100,000, אנחנו חושבים שאין קשר בין נדירות התסמונת לעומס הטיפולי ולקשיים של הילד. אבל אם יש צורך בהגדרה, הבנו שההגדרה הרפואית של תסמונת נדירה היא 1 ל- 20,000 ולא 1 ל- 100,000 כפי שכתוב.

ההגדרה כפי שמופיעה לא נותנת מענה לכל אותה אוכלוסייה ילדים שלא זוכים לתסמונת בגלל מיוחדותה וקשיי התפקוד שלהם לפעמים יותר גדולים מבעיות תפקוד של תסמונות אחרות, לפחות 50% מאותם ילדים שהוגדרו כך נשארו בחוץ.

אשר אור נוי, מנהל את המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות. בשבילי זה יום חג, הסיבה לכך, לא רק שעשר שנים ההמלצות שכבו במגירה, אלא שאני נוטה לשגות בדמיונות ולחשוב שעוד המלצות של ועדות ממשלתיות שישבתי בראשן, שגם שם הם לא תשבנה עוד עשר שנים ויותר במגירות חבויות. אני חייב לומר שבמהלך העשור הזה לא היה שום שר רווחה שלא ניסה. לכן ברכות מיוחדות לשר הרווחה הנוכחי ולמנכ"לית הביטוח הלאומי שגם ניסו וגם הצליחו.

הסעיפים הללו מכסים את כל הבעיות הרפואיות הקשות, גם אם יש מילים שלא מבינים מדובר בילדים שחלקם הגדול עם צינורות, בין אם זה צינור לקיבה למעי הדק או למפרק או לכל מקום אחר. ילדים אלה דורשים טיפול מיוחד והתייחסות מיוחדת. אני רוצה להתייחס לסעיף שמדבר על פגיעה בשתי גפיים. אנחנו לא מתייחסים רק לקטיעות מפני שקטיעות זה המספר הקטן ביותר, אנחנו מתייחסים לילדים עם שיתוק מוחין. שיתוק מוחין זו פגיעה במערכת העצבים מוח שפוגעת בתפקוד המוטורי ויש לה המון דרגות החל מדרגה קלה שגורמת לחולשה של גפה אחת עד לדרגות מאד קשות שפוגעת בתפקוד של ארבעת הגפיים.

בשאלה הגדולה כמה להכניס עכשיו וכמה לחכות להמשך, בדיוק הסעיף הזה, יש בו מיצוי של ההתבלטות הקשה ביותר. אם מדברים על ילד עם שיתוק מוחין שיש לו פגיעה תפקודית בשתי גפיים אנחנו מדברים על מספר איקס. אם אנחנו מדברים על פגיעה תפקודית בגפה אחת, אנחנו מדברים על מספר שהוא פי שלוש וארבע איקס. האיקס הזה הוא בסביבות 200.

לכן בררו שכאשר שיש שיתוק מוחין כאבחנה זה עושה הרבה מאד להורים וברור שאם יש פגיעה בגפה אחת ובודאי אם זה ברגל, זה פוגע בתפקוד, אבל השאלה היא עד כמה זה שכיח. בודאי כאשר יש פגיעה בשתי גפיים, רמת התפקוד נמוכה יותר מאשר בגפה אחת ולכן היה החתך הזה, כשבסעיף הזה הייתי מסתכל קדימה עוד שנה שנתיים שלוש, אולי אפשר יהיה להרחיב אותו.

נקודה שנייה מתייחסת לתסמונות הנדירות, אני רוצה לומר שתסמונת נדירה, למרות שיש המון הגדרות ברפואה, אין לה הגדרה מקובלת ברפואה. היא מתחילה מ- 1 ל- 2,000 עד ל- 1 ל- 20,000 ויש כאלה שאפילו אומרים 1 ל- 100,000. בסך הכול, אם מדברים על משהו שהוא 1 ל- 20,000 הבעיה היא שיש היום אלפי תסמונות נדירות, לא 100 לא 200 אלא למעלה מ- 3,000. אז אם אפילו יש משהו בשכיחות של 1 ל- 2,000 אם אנחנו מכפילים את זה ב- 3,000, אמנם לחלק מהילדים יש יותר מתסמונת אחת אבל בעצם יוצא שכמעט לכל אחד ואחד מהאנשים שי תסמונת נדירה.

אני מרגיש נוח עם החתך הזה של 1 ל- 100,000 כאשר הרופאים של הביטוח הלאומי, שהיום כבר צריכים לעבור הדרכה, יש חוק בנושא הזה, יצטרכו לקבל למעשה את האמצעים והידע המתאים להבדיל בין תסמונת נדירה שיש בה נכות קשה, לתסמונת נדירה שאין בה נכות קשה ויש להם את האמצעי הזה בסעיף 13.

ד"ר מורית בארי מבית חולים אלי"ן לשיקום ילדים. אני מסכימה לגמרי עם פרופסור אור נוי לגבי העבודה שיש אלפי תסמונות היום, וקרוב לודאי שסביב שולחן זה יש כל מיני אנשים שלא יודעים שפרופסור אור נוי ואני יכולים להדביק להם תסמונת. הסעיף מתייחס לאנשים שיש להם בעיה קשה שמטילה עומס כבד על המשפחה וזה לא אלפי תסמונות זה מספר מאד מצומצם של ילדים, ואלה שלא נופלים בקטגוריות האחרות - - -

את יודעת לתת מספרים?

בחישוב מאד גס, הייתי אומרת שאין יותר מאשר 20, 30 ילדים בכל מחזור שלא נופלים בקטגוריות האחרות.

אם נקבע דיון תוך שלושה חודשים על כל המחלוקות שיש פה, אני לא רוצה לכפות על האוצר שיגיד לי שהוא לא יודע כמה זה עולה ואני גם לא רוצה לעצור את התקנות, אני רוצה לקדם את זה, גם השר מסכים. אם נקיים דיון על המחלוקות, תבואי בצורה מסודרת עם מספרים והאוצר יבין כמה זה עולה לו ונראה איך אנחנו מקדמים. לא נעצור את התקנות ולא נפגע לו בבן אדם אחד.

אני מסתייגת רק מהעובדה שלי אין את היכולת לאסוף את הנתונים, אבל אם מסתכלים על הספרות והסטטיסטיה, אפשר להגיד שאם ניקח 1 ל- 20,000, הילדים שלא יושבים בקטגוריות - - -

אומרת מנכ"לית הביטוח הלאומי שהיא יודעת היום על 400 מקרים כאלה.

יש 400 ילדים שמוכרים על תסמונת נדירה, תסמונות שהם 1 ל- 100,000 , יש היום 400 כאלה שמקבלים בביטוח הלאומי. ההצעה של היושב ראש לבחון בעתיד באיזה מספרים מדובר, נכונה.

אם נרצה, ניקח את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שמסורה לעניין ונקים תת ועדת משנה, היא תרכז את העניינים, המטרה שלנו לעזור.

ברשותך אני רוצה לקבל את הצעתך לתת לתקנות האלה לעבוד חצי שנה. ביולי 2010 צריך להתכנס להפקת לקחים, לראות מה נופל בין הכיסאות, מה לא הסתדר, מה לא נפתר. במקביל, הביטוח הלאומי הולך למהלך ענקי בנושא הפרופילים הרפואיים, להשלים את מה שהתחלנו של אימוץ דוח ועדת אריאל. אני חושב שהכול צריך לבוא ביחד ואני מקבל את הרעיון של היושב ראש בעניין הזה. אני בכל אופן פתוח לדיון על כל הערה אבל צריך לתת לזה לעבוד ואז לראות.

אני רוצה להתייחס לסעיף 11, אני אקדים ואומר שגם אני מברך וכמו תמיד אני מסכים עם פרופסור אור-נוי רק שהוא אמר שיתחיל עם שתי גפיים ונעבור לגפה אחת, הוא לא התכוון ששתי גפיים תיקחנה עשר שנים. אז לגבי סעיף 11, צריך לעשות תיקון לעוול ההיסטורי ולאשר גם גפה אחת כאן ומיד.

אז האוצר ימשוך את התקנות ולא קיבלנו כלום, כאן ומיד.

סקר שערכתי בארגון סותר את העובדה, אין הרבה נפגעי גפה אחת שבאמת צורכים שירותים ונזקקים לטיפולים, אני מציע להחיל את מה שהוחל בסעיף 13 על סעיף 11 שנבדוק את הנתונים ונראה אם אפשרי הדבר.

כפי שאמרתי, ועדת העבודה והרווחה תתכנס, תקים ועדת משנה שתיגע בכל הסעיפים שיש אתם בעיה ותראה איך אנחנו מקדמים, אם נתעכב עכשיו לא נגיע לשום מקום. אני רוצה להעלות להצבעה את סעיפים 11, 13 כנוסח הוועדה. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 11 ו- 13 אושרו

.

נעבור לתוספת השנייה. כל הסעיפים בתוספת הראשונה מ- 1 עד 13 כולל אושרו כנוסח הצעת הביטוח הלאומי, אנחנו עוברים לתוספת השנייה.

תוספת שניה
תקנה 1, 2(1), 2(3), 2(5), 3 ילד עם ליקוי מיוחד

גם 5 ו- 7(ד)(1)

(1) "ילד עם עיכוב התפתחותי" ילד אשר בשל עיכוב התפתחותי חמור אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו הרגילות אצל בן גילו, והכול בילד שמלאו לו 90 ימים וטרם מלאו לו 3 שנים.

יש לי הערה לסעיף הזה.

(2) "ילד הזקוק לנוכחות קבועה"
ילד שמלאו לו 90 ימים, שלדעת רופא ילדים מוסמך בשל ליקוי רפואי חמור, מחלה כרונית קשה, הפרעת התנהגות חמורה או פיגור שכלי בינוני, חמור, או קשה – מתקיימים בו כל אלה:

(1) לא ניתן להשאירו ללא השגחה אפילו פרקי זמן קצרים והוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מיידי של אדם אחר, הנובעים מהמחלה הקשה או מהליקוי, או בשל כך שבהשוואה לבני גילו הוא אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידים לו או לזולתו.
(2) קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום והלילה – בעת השהיה בבית, בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת החינוכית עצמה.

הערה לסעיפים האלה

(3) ילד הזקוק לסיוע בתקשורת

ילד שמלאו לו 3 שנים, הזקוק לסיוע בכל הקשור לתקשורת עם הזולת בשל העדר מוחלט של יכולת לתקשורת מילולית המקובלת בקרב בני גילו.

(4) ילד עם ירידה בשמיעה
(א) ילד עם ירידה קבועה בשמיעה בכל אחת מאוזניו של לפחות 45 דציבלים בתדירויות הדיבור, (ללא תיקון).
(ב) ילד עם ירידה בשמיעה של לפחות 40 דציבלים בכל אחת מאוזניו, הזקוק למכשירי שמיעה באופן קבוע והכול ממועד האבחון.

(5) ילד עם ליקוי ראיה ילד שמלאו לו 90 ימים, שחדות הראיה בכל אחת מעיניו שווה או פחותה מ – 6/60 , או ששדה הראיה בכל אחת מעיניו הוא פחות מ – 200 (הכול עם תיקון) והכול מרגע האבחון, (להלן – ילד עם ירידה קבועה בראיה).

לעניין זה יראו את חדות הראיה בעין שבה אובדן של-
(1) שני רבעים עליונים של שדה הראיה, או יותר – כאילו היא נמוכה ב – 2 דרגות מחדות הראיה שנמדדה באותה עין;
(2) רבע תחתון של שדה הראיה או יותר – כאילו היא נמוכה ב –3 דרגות מחדות הראיה שנמדדה באותה עין;
(3) 2 רבעים תחתונים של שדה הראיה או יותר – כאילו היא נמוכה ב – 6 דרגות מחדות הראיה שנמדדה באותה עין;

(6) ילד עם אוטיזם או פסיכוזה


ילד שמלאו לו 90 ימים, הסובל מאוטיזם או מפסיכוזה וכן ילד במצב פסיכיאטרי התנהגותי דומה לליקויים האמורים.

(7) ילד עם תסמונת דאון

סעיף (1) מתייחס רק להיבט הפיזי ומקנה זכאות לגמלה לילדים מתחת לגיל 3 שנכשלים או לא עומדים במבחן פיזי שבודק אם הילד מתהפך זוחל הולך בהתאם לסולם ההתפתחות. אין התייחסות לכל היבטי ההתפתחות של שפה חברה וקוגניציה. אנחנו רוצים להוסיף קריטריון נוסף שאומר שכל ילד מתחת לגיל 3 עם די-קיו 55 ומטה יהיה זכאי לגלמלה. די-קיו זה מדד התפתחותי שמתייחס לכל היבטי ההתפתחות. מהניסיון שלנו במעונות יום שיקומיים מדובר על בערך כמאה ילדים מתחת לגיל 3.

פתחנו ואמרנו שיש עוד ליקויים שלא מופיעים ברשימות.

אנחנו צריכים לקבל משהו, אם לא נקבל כלום- לא עשינו כלום.

עשיתם הרבה בהעברת התקנות.

מה זה די קיו? להבין קודם אם זה אפשרי.

אני מפנה לסעיף 2, אנחנו מדברים על ילד עם פיגור שכלי בינוני, ילד עם פיגור שכלי בינוני זה יכולת אינטלקטואלית של 50 ומטה, נשאר לנו בין 50 ל- 55 שאנחנו, במסגרת מעונות יום שיקומיים , הילדים האלה זכאים. זה נכון שבשנתון מדובר על פחות מ- 100 ילדים בשנתון, אני מדגיש, בשנתון. היות ואם אנחנו מדברים על עד גיל 3, מדובר על תוספת של עוד כ- 200 ילדים. היום הם מקבלים מעון יום שיקומי מפני שזו ההרחבה המיוחדת.

יש ילדים שהוריהם לא רוצים

אם ההורים שלהם לא רוצים, שלא יקבלו.

לא רוצים מעון יום שיקומי, לא לא רוצים גמלה. דבר שני, לעניין הסעיף השני של פיגור, הרבה פעמים לילדים מתחת לגיל 3 קשה לתת הבחנה של פיגור ולכן לא יוכלו ליפול בסעיף השני. אם חלק מהם כן נופל בסעיף השני זה רק מקטין את ההערכות של סעיף 1.

זה מה שהוא אמר, שהוא עושה את התחימה.

בסעיף 2 התנאי הראשון הוא שתהיה הבחנה של פיגור שכלי בינוני וחמור מזה. הרבה פעמים לילדים מתחת לגיל 3 לא ניתנת ההבחנה של פיגור.

אתה מקבל את זה בדי קיו, זה לא משנה. עושים את האבחון הפסיכולוגי גם אם משרד הרווחה לא קורא לזה פיגור כי הם לא קיבלו את האישור, עדיין יש לך את ההגדרה.

זה עונה לך גם על סעיף 2

לא לגמרי.

שירלי גלאור מאק"ים ישראל, שתי הערות לגבי סעיף 2. הסעיף הזה בעצם מחק סעיף אחר של קטגוריות והשגחה מתמדת. הוא מחק לחלוטין קטגוריה שלימה ואמור להחליף את הילדים בקטגוריה הזו, אני מדגישה שזה אמור להחליף את הסעיף הזה בסעיף של הנוכחות הקבועה. אז קודם כל צריך לוודא ולראות שלא יהיו ילדים שייפלו בין הכיסאות

ההגדרה פה הרבה יותר רחבה, לא רק שהיא אומרת "לא ניתן להשאירו" אלא "הוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים" מה יותר רחב מהנוסח הזה?

אתה צריך שני סעיפים שמצטברים וכאן דיווחת רק על נוכחות מתמדת, צריך לוודא שאין ילדים שיפלו לפי הסעיף הזה.

הקטגוריה היחידה יכולה להיות ילדים עם פיגור שכלי קל, היום ילדים עם פיגור שכלי קל לא מקבלים, הם מקבלים אם לפיגור השכלי הקל מתווספות בעיות אחרות. לכן הסעיף הזה לא טומן בחובו פגיעה באוכלוסיה הזו שגם היום לא קיבלה רק על פיגור קל אלא במצטבר. לכן אין פה פגיעה.

אין פה פגיעה אבל צריך לוודא ולבדוק לאורך זמן שאכן אין פגיעה.

אמרנו שנעקוב ונבדוק.

הערה שנייה לעניין הפיגור, הסעיף לא מדבר רק על פיגור בינוני חמור או קשה אלא מתקיימים בו כל התנאים, הוא צריך להיות גם עם פיגור וגם שני תנאים שמצטברים.

ברור שכל ילד שצריך השגחה בבית לא יכול להיכלל בזה, אתה חייב את סעיף 1 וזה חייב להיות תנאים מצטברים. זו מטרת החוק, לא כל ילד שצריך השגחה כי ההורים שלו חושבים כך.

לא כל ילד. ההערה שלי אומרת למה אנחנו מגבילים, פיגור שכלי שמתקיימים בו שני התנאים האלה. יכול להיות ילד עם פיגור שכלי קל שתהיה לו הפרעה והוא יעמוד בשני התנאים האלה, אז מוציאים ילדים עם פיגור שכלי שלא נכנסים לבינוני או חמור שיכולים להיכנס בשני התנאים הנוספים האלה.

איפה הילדים המונשמים מוזכרים? למה רק ליקוי מיוחד? למה לא להתייחס למילה מונשמים.

הם בתוספת הראשונה.

הכול כתוב בסעיף 8 בתוספת הראשונה.

יש פה שתי קטגוריות שהם בלקי. אחת מתייחסת לילדים הזקוקים לטיפול רפואי מיוחד, הם יו בתוספת הראשונה, הבלק השני הם ילדים הזקוקים לטיפול שיקומי או להשגחה, שזה לא עניין רפואי, זה להשקיע בשיקומם.

על מה שאתה מדבר הצבענו קודם בסעיף 8 בתוספת הראשונה. זה עבר.

זו שפה מאד עשירה וכל מילה לא במקום יכולה להשפיע.

התחלנו עם זה שאנשים אמרו שזה רגע היסטורי, לא נתקן את כל העולם. זה שאנחנו מקימים תת ועדה בעניין נדון בעניינים ואיפה שנוכל לשפר, נשפר. זה לא רציני, זה לא עובד כך. היינו יכולים לעצור את הכול עכשיו ולהגיד שנתחיל לדון. בעוד שלוש שנים הכנסת הייתה מתפזרת ועוד 17 שנה היו גומרים את הדיונים, יכול להיות שהיו עוד שני ילדים שמקבלים תוספת, אבל 17 שנים אף אחד לא היה מקבל כלום. צריך לקבל החלטות ולחתוך, אם לא, לא נגיע לשום מקום.

אני מציע לבטל את סעיף קטן 2 אני אסביר מדוע, מדובר בדברים שאין להורים שליטה עליהם, האם בפועל הילד מלווה לבית הספר? השאלה היא אם בית הספר באותה רשות מקומית מימן לו מלווה שהוא צריך לממן או לא מימן. ההורה לא יכול לשאת בזה שהרשות המקומית לא מימנה לו מלווה. אם הוא קיבל סייעת, שמגיע לו על פי חוק לקבל סייעת ובית הספר החליט שהוא לא נותן לו סייעת.

אנחנו מקבלים את מה שאתה אומר, אם הוא זכאי, יש או אין זה לא משנה.

או שהוא מקבל בפועל או שהוא זכאי.

אפשר ללכת ברשותך מסעיף 6 ל- 3? שמי עורכת דין גלי טל-וולוז'ני מאלו"ט, האגודה הלאומית לילדים אוטיסטיים. בנוגע לסעיף שהוזכר בו בג"ץ של אלו"ט נגד המוסד לביטוח לאומי וועדת שטיינברג, ועדת שטיינברג קבעה והביטוח הלאומי אישר את ההמלצה, שהפרשנות שיש לתת למושג אוטיזם ודומיו, בסעיף הזה של ילד עם אוטיזם או פסיכוזה, צריך לכלול גם את הליקויים שידועים כ- PDD, ASD PDD NOS ו- אספרגר אני מאד מבקשת שאותם ליקויים יופיעו מפורשות בפרט מספר (6).

למעשה בג"ץ פרש את הסעיף הקיים ואמר שהם כוללים את הכול.

אבל אני מבקשת שזה יעוגן בתקנות.

אין בעיה, תקבלי את זה.

בסעיף 3 אני מבקשת לדעת לאיזו אוכלוסייה הסעיף הזה מכוון ומדוע הסעיף לא כולל גם תקשורת בלתי מילולית. הסעיף מדבר על היעדר מוחלט של יכולת לתקשורת מילולית ואני שואלת מדוע לא מופיעה המילה מילולית או בלתי מילולית או חלופית.

את תצמצמי את הזכאים.

מבחינת האוכלוסייה, ישנם ילדים עם מה שאנחנו קוראים, "אלקטיב מוטיזם", שהם לא מדברים בסיטואציות מסוימות והם ייכנסו לזה. ישנם ילדים, אמנם אנחנו לא רואים את זה בארץ, שבאים ממדינות אחרות, ובגלל חירשות הם לא מדברים, מפני שאף אחד לא לימד אותם לדבר, זו האוכלוסייה. כאשר מדובר על תקשורת לא מילולית מדובר בילדים האוטיסטיים עם פסיכוזה, זה סעיף 5, לכן אין היגיון לדעתי להוסיף את זה לסעיף 3

בהמשך לדבריו של פרופסור אור נוי, אכן סעיף 6 אמור לכסות את אותם ילדים על הספקטרום, אבל יש ילדים שלא יושבים אחד לאחד בדיוק על הספקטרום, אפילו לא מאובחנים על ידי המל"ל כ- PDD NOS והם לכאורה כן אמורים להיכנס דרך סעיף 3, אבל אם הוא מתנה ואומר שזה רק יכולת לתקשורת מילולית, הם יכולים ליפול כאן בין הכיסאות. לכן אני סבורה שסעיף 3 צריך לכלול את זה.

אם נפתור את כל הבעיות עכשיו מה נעשה אחר כך בוועדה של חברת הכנסת אורלי לוי?

הסעיף כמו שהוא בסדר, אם אנחנו מדברים על תקשורת מילולית, כשאת מדברת על תקשורת אחרת, זה כבר נכנס בתוך זה, אם התקשורת המילולית שלו פגועה, מגיעה לו אותה קצבה. הוא נכנס לתוך הקטגוריה, נניח גם דרך הסעיף הזה, כשאת רוצה להכניס תקשורת בכלל, את מורידה ומצמצמת את הזכאות.

אני רושמת "ו/או", אני לא רושמת גם וגם, אלה לא תנאים מצטברים.

אנחנו יודעים כמה ילדים כאלה יש?

אני לא יודעת.

אל תעלו סתם דברים.

אני מתכוון להצביע בעד התקנות, הבעיה המרכזית היא לא בויכוח בין הסעיפים, אני מציע לאשר את כל ההסכמים הקיבוציים, יוצא בפועל שקבוצות שנכללות בתוך הזכאים נמצאות במצב פשוט יותר, או מוגבל פחות מאשר אנשים שנמצאים מחוץ לרשימה והם לא שייכים. לכן הבעיה המרכזית של אותה ועדה עתידית זה קודם כל, ואנחנו צריכים התחייבות של כולם, שאנחנו הולכים למצוא אל פי עיקרון אוניברסאלי ואובייקטיבי, מבחן אמת. לא פעם ראיתי מאבקים בין מחלות שונות ומי שניצח בסופו של דבר זה מי שהיה לא יחצן יותר טוב.

זה לא עובד כך אצלנו.

אני מזהיר את עצמנו שזה לא יקרה גם בעתיד. אם אני לוקח את הרשימה הזו לא מסתדרים לי המספרים. אם כל מי שעונה על הדרישות האלה זכאי, זה לא מסתדר ובודאי זה לא מסתדר עם אותם מחלות שהם מחלות נדירות. לכן הבעיה המרכזית היא איך כותבים מנגנון אפקטיבי לעניין הזה של קביעה, כמוש קובעים את אחוזי הנכויות בוועדה לנכויות, כדי שכל מי שלא נכלל מסיבות בירוקראטיות והיסטוריות שיהיה בתוך העניין.


לדוגמה, מקרים עם אספרגר שמצבם הרה יותר טוב מבחינה תפקודית, מבלי לגרוע שום דבר מההסכמים הקיבוציים שהיו ולקבל אותם פלט כקבוצות. מי שנקרא לפי שם משפחתו ונכותו, נמשיך לו את הדבר הזה, אבל מי שאיננו שייך לשום קבוצה הוא חייב בלוח זמן נתון, כי אחרת אנחנו יוצרים פה עוול ועיוות שנמשך שנים רבות ואנחנו בעצם מקפחים אנשים שנמצאים בעיה אובייקטיבית אמיתית, תפקודית.


זה הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות מיידית, אני מתכוון לתמוך כי בעיקרון כחל מה שמחלק יותר אני תומך בו אוטומטית, כל מה שעוזר לילד אחד אני אתמוך. אבל צריך לקבוע משהו תפיסה אוניברסאלית בעניין של הלקויות והמוגבלויות.

היו שתי המלצות מרכזיות של הוועדה שלנו, האחת זה מה ששמענו עכשיו וכל השאר היו המלצות ביניים עד אשר יימצא מבחן אובייקטיבי שיקבע לפי סולם נכויות כזה או אחר מי פגוע יוצר ומי פגוע פחות.

אני חייב לומר שאנחנו בביטוח הלאומי עובדים על הנושא, אמנם עובדים על זה כבר כמה שנים, יש כמה אופציות, אבל אחרי שהביטוח הלאומי יבוא עם הצעות מוגדרות, אני מקווה שזה ייקח רק כמה חודשים. אם זה יתקבל זו תהיה מהפכה.

יש בוועדה שתי תת ועדות. האחת לנושאים של אנשים עם מוגבלויות והשני לכל הנושא הפרה-רפואי, הוועדות האלה עובדות ובוועדה לנושאים הפרה-רפואיים אנחנו בדרך להכרה של שמונה מקצועות ובוועדה השנייה אנחנו צריכים לעלות מדרגה ולהתקדם, זה יהיה הנושא השלישי. האנשים שעומדים בתת ראשי הוועדות האלה עושים עבודה ברוכה.


אנחנו באים לאשר תקנות שאנחנו יודעים שהן לא משולמות. ברור לנו שנופלים בין הכיסאות, יחד עם זאת, הרבה מאד אנשים ייהנו מהפעלת התקנות. אנחנו נקים את תת הוועדה הזו , זה יהי פיילוט גם שלכם גם של הביטוח הלאומי וגם שלנו, איך משפרים את מצבם של עוד אנשים, איך מביאים עוד אנשים לקבל את מה שמגיע להם. צריך סבלנות.

מר קדמן דיבר על כמה מספר גריעות שהיו בתוך הדברים.

עוד לא הגענו לשם, אני מדבר על התוספת השנייה.

יש פה שני ניסוחים שלא היינו ערים להם. בסעיף 6 אני מבקשת שזה יהיה כמו שקבעה ועדת שטיינברג כי זה לא מדויק ויש התנגשות, התוספת שביקשה הגברת, שזה יהיה כמו ועדת שטיינברג בבג"ץ, כי יש פה אי התאמות מסוימות, שהנוסח יהיה כמו שמצוטט בבג"ץ.

זה יהיה לפי הנוסח שהוזכר בבג"ץ.

הערה נוספת, בסעיף 2 קטן ביקש ד"ר קדמן להוסיף מילה של זכאות, זה נושא מאד בעייתי.

אם לא, לא נעלה את זה להצבעה, לא יהיה לך כלום, כל מי שזכאי ולא קיבל, רשות הרווחה לא נתנה לו.

כתוב שצריך להיות ליווי בעת היציאה למסגרת וחזרה, אם הוא לא קיבל ליווי הוא מקבל את הקצבה?

מי קבע את הזכאות?

מה קורה ם עירייה לא נתנה לו את הליווי? אז לא המילה "זכאות", תני מילה אחרת.

אולי נגיד על פי דין

אנחנו הולכים לקראתך הרבה מאד, שלא תמצאי את עצמך כמו בחוק ההסדרים שלא קיבלת כלום.

אין מחלוקת על שני דברים, אף אחד לא מקנה זכאות אוטומטית לכלום, אבל אם ילד צריך לקבל ליווי למסגרת וחזרה ולק קיבל כי יש עיקול על החשבונות של הרשות, אז מה קורה? הוא מקבל ממך את הקצבה או לא? אז צריך רק לנסח את זה נכון.

אנחנו מצביעים על התוספת השנייה, סעיפים 1 עד 7 כולל. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1 – 7 אושרו.

אנחנו חוזרים לתקנות, מר קדמן בבקשה.

יש כמה דברים שנגרעו למיטב ידיעתי, והיו קיימים קודם. שלושה דברים שחל בהם שינוי או גריעה, רמת קצבה של 120% שהייתה קיימת ולמיטב ידיעתי נעלמה וצריך להבין למה. דבר שני, היה מענק לימודים מעל גיל 14 של 40% שנעלם, תיקון שלישי מדבר על ילד נכה שנמצא בחוץ לארץ. היה תיקון כללי במסגרת חוק ההסדרים לגבי קצבאות ילדים שקיצר את התקופה, בעבר זה היה מי שהיה בחו"ל ששה חודשים ויותר וזה קיצר לארבעה חודשים.

שלושה חודשים.

אני מבקש דבר אחד, שזה יישר קו עם קצבאות ילדים, מה שנקבע לגבי קצבאות ילדים יחול גם כאן.

זה מבוסס על דוח שלך?

לא, אני לא זוכר, אבל זה לא משנה.

120%, ו- 140% לילדים מעל גיל 14.

זה סיבות תקציביות בלבד.

אז מה שמומלץ, וזה מסיבות תקציביות, זו התשובה.

אנחנו חשבנו מה אנחנו קובעים כדי שייכנסו עוד 4,000 ו- 5,000 ילדים, יכולנו לקבוע 20,000.

שמי ישראל הבר מהנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות., דובר פה על קבוצה שנפגעה מהתקנות הקודמות.

היא לא נגרעת, רק אחרי ארבע שנים, יש ארבע שנים לבדוק את זה.

אני רוצה ברשותכם לספר מהי הקבוצה הזו, מדובר בילדים שהיום מוכרים לפי העילה של ילד שזכאי לנוכחות קבועה בתוך עילת ילד התלוי בעזרת הזולת, שזו העילה של הניקוי, בודקים את הנושא של הרחצה הלבישה, אמורים לצבור שתיים וחצי נקודות תלות, היה והוא צבר את הנקודות האלה אז הוא מקבל את הקצבה. בניגוד לסיעוד או לשירותים מיוחדים, נכון להיום ילד נכה יכול לקבל חצי נקודת תלות על צורך בנוכחות קבועה.


הדבר הזה בוטל, מה שאומר שיהיה יותר קשה לקבל קצבה כיל התלוי בעזרת הזולת. זה אומר שחלק מהילדים האלה לא יקבלו, זו הקבוצה שנגרעת מהתקנות. הייתי רוצה לשאול קודם כל בכמה ילדים מדובר. אין שום דרך לדעת את זה וזה לא מצוין בדברי ההסבר.

בנינו מודל על בסיס מה שיכולנו ומה שניתן, יש ארבע שנים לבחון את הנושא לבחון את המשמעויות שלו. הייתה פה חשיבה שנבעה מתוך ועדת אור נוי, אסתר ישבה גם עם קבוצות הורים וקבוצות שמייצגות את ארגוני הנכים הרלוונטיים, זה מה שאנחנו יכולים להביא כרגע. לכן בארבע השנים האלה נבחן גם את ההערה הזו, למדתי אותה ביומיים האחרונים ואמרתי למנכ"לית הביטוח הלאומי שאחרי שיעברו התקנות נבחן אותה ברצינות ואני מוכן שקבע מועד לדיון המשך בוועדה עם חיתוכים אני לא יוכל לשלוף תשובות על נתונים מדויקים כרגע.

שמי בתיה מפורום הורים לילדים עם נכויות רב תחומיות, יש לי ילד בן 17 שלא ייפגע, יושב בכיסא גלגלים. צריך להבין, זה השלב שבו הורים מתחילים לחשוב על להוציא את הילד מהבית, זה השלב בו הקטע הפיזי נעשה בלתי אפשרי מבחינה טכנית. זה השלב שבו בתי הספר לילדים שמשתלבים נגמרים והם צריכים למצוא מקום לתעסוקה. הם צריכים ללמוד שיקום ואלה דברים שלא קיימים במשרד הבריאות או במשרד חינוך.


חשוב שכל חברי הוועדה יבינו שהורדתם בזמן משבר ענק, הקטנים שנכנסים 0-3 זו תקופת משבר, לקחתם את הצד השני של תקופת המשבר ואמרתם, הילדים שנמצאים היום בתקופת מעבר במעגל החיים, שהיא תקופה משברית בצורה יוצאת מהכלל, בה אנחנו מורידים 40%.

מצטער, זה פשוט לא נכון מה שאת אומרת. אני מבקש לא להטעות את חברי הוועדה. את שוכחת מה נותן משרד הרווחה במקביל בפיתוח מסגרות. אי אפשר לנתק את זה מהמערכת המקבילה של פיתוח תשתיות לנוער ומבוגרים.

זה לא נכון עובדתית.

אני לא מורידה מהערך של פיתוח התשתיות, אני מתייחסת לנקודה הראשונית שהיא הנקודה המשפחתית ואני אומרת שבתוך המסגרת המשפחה זה מצב מאד משברי ולכן מפתחים לה מסגרות. באותו זמן שמשפחה מתמודדת עם השאלה אם היא מוציאה ילד מהבית או משאיר ילד בבית - - -

יש לך ארבע שנים לקבל.

קודם כל, אם אנחנו מדברים על ילד נכה בן 17 , ילד כזה לא נפגע וגם לא ילד שכיום הוא בן 14. דבר שני, כולם ימשיכו לקבל עוד ארבע שנים כי זו הקטגוריה של מגיל 14 עד 18.

אני רוצה לפתור את הבעיה היום ולהתקדם, את רוצה לפתור את הבעיה בכלל, גם אני הייתי רוצה, אבל יש לי זמן ארבע שנים לזה, אף אחד לא נפגע ארבע שנים.

יצחק קדמן


ילד שהגיש עכשיו פגיעה יקבל 20% פחות

אתה רוצה שלא נצביע על התקנות? לקחת פרויקט חיים את המועצה לשלום הילד, אף אחד לא חושד בך שאתה לא רוצה את טובת הילדים, אני נותן לך אפשרות להחליט, אתה רוצה שלא נאשר את התקנות? לא נאשר, אני נותן לך מנדט להחליט.

יצחק קדמן


אני מציע לאשר, כמה ייחסך?

אני לא יודע ואני לא יודע להביא את הכסף הזה, השאלה היא אם אני לא מאשר את התקנות עכשיו ולוקח עוד שלושה חודשים או עוד חצי שנה ואז לא בטוח שאני מביא את זה. אני נותן לך להחליט ואני אקבל כל מה שתחליט.

לאשר בודאי, אבל להיות מודעים.

אנחנו מודעים. אי אפשר לנתק את הדיון מפיתוח התשתיות שמשרד הרווחה מפתח במקביל, את מדברת על תעסוקה, בגיל הזה אנחנו כבר מדברים על תעסוקה ושיקום בנפרד מקצבאות, לא הכול זה משטר של קצבאות.

אל תעכב את התקנות, אמרתי את זה גם קודם, צריך להבין שני דברים כי יש עוד נקודה מעבר למה שבתיה אומרת, מה שהיא אומרת זה נכון לגבי ילדים עם נכויות קשות, יש ילדים אחרים שבדיוק זה השלב בו בגיל 17 הם מתחילים להשתלב בבתי ספר רגילים בחטיבות הביניים ובתיכונים ואז ההוצאות של המשפחה, למרות חוק השילוב שאתה יודע היטב, וסיכמנו קודם לגבי סעיף אחר שהוא לא תמיד מקוים כמו שצריך, ההוצאות על המשפחה עולות כי צריך לעזור להורים לממן את לימודי העזר.


לכן, אם יש ארבע שנים, אני מציע לחזור לדיון הזה רק בצורה הפוכה, לא להחליט עכשיו שמורידים, לבדוק את זה יותר לעומר, להביא את זה לדיון. אם אומרים שבמשך ארבע שנים הדבר הזה לא משתנה אז אפשר לבדוק את זה במקום אפשר לבדוק את זה עכשיו כדי לראות מה החיסכון.

יש הערה שכבר ממחר, ברגע שנשנה את התקנות, יהיו אנשים שייכנסו לקטגוריה שכן משתנה.

עוד ארבע שנים, לא עכשיו.

כבר מחר זה ישתנה בנוגע לחדשים

ההוראה מבטיחה שמי שהתחיל לקבל גמלה ברמה הגבוהה יותר, לא יפגע. מי שלא התחיל לא ירד כי הוא לא קיבל קודם יותר.

אם הוא היה זכאי הוא יקבל 20% פחות, הדיון נגמר. נעבור לאישור התקנות, תהיה ועדת משנה שתבדוק את כל הנושא ותיגע בגופו של עניין, מי בעד אישור התקנות?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו

נעבור לתקנה נוספת, הגשת תביעה לגמלה.

תקנות הביטוח הלאומי

(הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) (תיקון), התש"ע- 2009
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 297 ו- 400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995
, ולאחר שנועצתי במועצת המוסד לפי סעיף 12, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת
11א


1.
אחרי תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה תקנה


ואופן תשלומה) התשנ"ח- 1998 (2) (להלן-התקנות העיקריות),

"תביעה לגמלת11א. (א)
תביעה לגמלה בעד ילד נכה תוגש בידי הורהו על גבי טופס שהורה עליו המוסד, ילד נכה ואם הילד אינו נמצא עם הורה- בידי אפוטרופסו ובאין אפוטרופסו- בידי מי שמחזיק אותו בפועל.

(ב)
לתביעה כאמור יצורף אישור  רפואי, ובו יפורט, בידי מי שקבע לכך המוסד, האבחון הרפואי של הילד והטיפול הניתן לו, או הערכה לגבי התפתחותו ומצבו התפקודי של הילד.
תחילה

1.
תחילתן של תקנות אלה ביום ___________(__________) ותחולה והן יחולו על תביעה לגמלת ילד נכה, שהוגשה ביום התחילה
לאחריו.

מיום פרסום התקנות, אין לכם סיבה לדחות את זה? שם תחיל התקנות היא מיידית ורק התשלום הוא תשעה חודשים אחר כך, כאן אין עניין של תשלום זה עניין של מתי מתחילים להגיש את הטופס בצורה הזו, השאלה אם אתם רוצים לקחת 30 ימים.

זה יכול להיות מיידי.

הנציבות מתנגדת לתקנה הזו, אנחנו לא חושבים שזה נכון לחייב את ההורים לצרף אבחון ועוד כתוב "בידי מי שקבע על כך המוסד", מי שיש לו את האבחון יצרף ומי שאין לו, יצרף בהמשך. חשוב לאפשר להגיש את התביעה.

אין דבר כזה.

אנשים ירוצו לחפש את האבחונים ומתחילים לטרטר את ההורים. יש רק מכון אחד בארץ שעושה את האבחון, אם הילד לא שיתף פעולה מזמינים לעוד כמה חודשים, יש התיישנות של שנה ולפעמים גם של ששה חודשים. ברגע שמעכבים את הגשת התביעה מפסידים זכויות. אני מציע לבטל את זה, זה מיותר. כיום זה לא קיים, זה דבר חדש.

היום זה נכלל בתקנות הכלליות שקובעות שתביעה מגישים וטופס שקבע המוסד ומצמידים את המסמכים הנדרשים.

ומה זה מוסיף היום?

אולי ביטוח לאומי יכול להסביר את זה.

סמנכ"ל גמלאות בביטוח לאומי, האישור יכול להינתן שנה רטרואקטיבית.

אבל הוא אומר שהתהליך יכול לקחת יותר משנה.

אדם שמגיש תביעה לא יכול להגיש עכשיו טופס תביעה ולחפש את ההוכחה הרפואית שהוא חולה. בכל עילה, בכל תביעה למוסד לביטוח לאומי אין משמעות לתביעה אם אין מסמך תומך. המקרים החריגים הם בתחום האוטיזם, אנחנו מדברים עם אלו"ט על כל עניין, אנחנו מצמצמים את כמות הבדיקות, גם ההודעה שיצאה אתמול, אנחנו ממש מפחיתים את כמות הבדיקות החוזרות, אתה מבין שאין שום ערך משפטי. אני יכולה להגיש מחר טופס תביעה ועכשיו להתחיל לחפש מסמכים.

תסמוך על המוסד לביטוח לאומי הוא מטפל במאות מקרים כאלה.

יש את ההוראה הכללית בתקנות הביטוח הלאומי הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה, כתוב שתובע גמלה יציין בתביעה את כל הפרטים ויצרף לתביעה את המסמכים הדרושים להוכחת זכותו לגמלה.

אז למה צריכים את סעיף ב'? אני חושב שאתה צודק ולא צריך את סעיף ב'.

התקנה הזו הייתה כתובה גם קודם רק העברנו אותה. אז נעתיק את תקנה 10 לתקנות החדשות. תקנה 10 לתקנות הביטוח הלאומי הנוכחיות, דמי מחיה וכו', התובע גמלה לפי תקנות אלה יעמיד את הילד לבדיקה רפואית או כל בדיקה אחרת לפי דרישת המוסד, ישתף פעולה לצורך קביעת הזכאות לגמלה לצורך המשך, לרבות שיתוף פעולה לבדיקה במקום הימצאותו של הילד. זה הרבה יותר רחב ממה שאנחנו כתבנו, אם זו הבעיה פשוט נעתיק את זה. העברנו אותה מקום לא שינינו.

זה נראה לי סביר, לא תמיד כולם רק פוגעים וכולם רעים.

אני רוצה להציע הצעה לתיקון סעיף (א) שלא עולה כסף, במקרים של קטין נטוש או קטין שלא חי עם הוריו ואין לו אפוטרופוס ויש כאלה, אני מציע שמעל גיל 15 הוא יוכל להגיש את הבקשה בעצמו.

מה זה משנה? אם הוא זכאי, הוא זכאי.

הוא לא זכאי.

ילד הוא לא מושא לזכאות בביטוח לאומי.

אם הוא זכאי מהבחינה הזו שאם היו לו הורים הוא היה מקבל? אין לו אפוטרופוס אבל בכל מצב אחר הוא היה מקבל, אז אתה מנצל את העובדה שאין לו אפוטרופוס והוא לא יקבל.

הקצבה היא לא לילד אלא להורה או למי שמחזיק בו, אם אין לו אף אחד אפשר למנות, כשהאדם הזה ימונה, הילד יקבל באמצעות הבן אדם, אין ואקום מבחינת החוק.

אם מקרים כאלה בכלל. אין יד אוטיסט בלי אפוטרופוס.

אני מפנה אתכם לסעיף 5 תקופת התשלום, סעיף קטן (ג)(2).

זה כבר אושר, נגמר.

ראוי שתוציא החלטה של הוועדה שנקבל דיווח מהביטוח הלאומי בעוד חצי שנה.

הרבה פחות.

היות וגם פרופסור אור-נוי אמר שמבחינת רוח הדוח שלו, הנושא של הבדיקות התפקודיות היו חלק מרכזי מהדוח, נרצה לדעת מה נעשה בתחום, מי בודק את התפקוד הזה, מי נכלל מחדש בתוך הרשימה.

ועדת העבודה הרווחה והבריאות עובדת בקשר ישיר עם הביטוח הלאומי. אנחנו מקימים תת ועדה לעניין והביטוח הלאומי יבוא וייתן אינפורמציה, לשמחתנו הוא רוצה לתת אינפורמציה, אבל הוא ירצה הוא גם ייתן.

גם בעניין תת הוועדה כדאי שתהיה הודעה מסודרת.

בישיבת הוועדה הבאה ניצור תת ועדה, נצביע עליה, נאשר אותה, ניתן לה מינוי רשמי, נעלה את זה על סדר היום.

לגבי התקנות אנחנו מדברים על תוקף מיידי וצריך לאשר את זה.

לפני שנעבור להצבעה אני רוצה לתת לכבוד השר לומר כמה מילים.

אני רוצה להודות לכל מי שתרם פעל ועשה בכל העשור הזה, כולם פה חשובים ויקרים גם בהקשר של ועדת אור-נוי, גם בהקשר של המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר ומשרד הרווחה, ועדת הנכות בראשותו של חזקי בביטוח הלאומי ובמיוחד אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש לצוות שלך ולמחלקה המשפטים על שיתוף הפעולה הדוק בהעברתם של התקנות הללו.


מילים לא יוכלו לתאר את ההתרגשות של משפחות שחיכו לרגע הזה ואני מאד גאה בכך שהוועדה תעביר אתה תקנות הללו בשעה זו.

אני גם רוצה להודות לביטוח הלאומי על העבודה הקשה שהוא עשה. אני יודע שזה תם ולא נשלם. אם למישהו נדה שזה תם ונשלם הוא טועה. מטרת הוועדה הזו היא לעזור לאנשים ונמשיך בפועלינו, לצערי יש הרבה אנשים שנזקקים, יחד עם זה נמשיך לפעול ולנסות לעזור לעוד משפחות, כשכל משפחה זה עולם ומלואו. אני יודע שזה לא מושלם, אם היינו מצרפים לוועדה עוד אנשים והיו עוד אנשים אבל גם הזמן הוא מכשול והאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. נעשה ככל יכולתנו לשפר את העניין. נעבור להצבעה, מי בעד לאשר את התקנות במלואן, כולל הוראות הביצוע?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו.

אני רוצה לברך את היושב ראש ליום הולדתו.

קיבלנו מתנה, תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15

�