PAGE
ועדת הכלכלה
30
22/12/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, ה' בטבת התש"ע (‏22 בדצמבר, 2009), שעה 12:30

1.
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 23), התש"ע-2009 (מ/466)

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

חה"כ חיים אורון

אורן משה
-
רפרנט תקשורת ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד תמיר לזרוב
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד
-
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד ירון קטן
-
הלשכה המשפטית, משרד ראש הממשלה

טינה לנצמן
-
יועצת השר הממונה על רשות השידור

מוטי שקלאר
-
מנכ"ל רשות השידור

עו"ד חנה מצקביץ'
-
היועצת המשפטית, רשות השידור

רן אפרתי
-
יו"ר ועד הנדסה רדיו, ועד העובדים, רשות השידור


צבי גרזון
-
סגן יו"ר ועד הנדסה רדיו, ועד העובדים, רשות השידור

משה זמיר
-
רשת "מורשת", רשות השידור

עו"ד אחיה גינוסר
-
יו"ר אגודת העיתונאים

גדי בן יצחק
-
יו"ר ועד עיתונאי הרדיו, אגודת העיתונאים

משה (מוש) דנון
-
יו"ר איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

חיים מנור
-
חבר הנהלה, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

עפרה אייבר
-
אחראית קידום יצירה עברית, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

פרופ' אלי פולק
-
יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

טמיר כהן
-
מנהל ועדת הכספים של הכנסת

יהודה כהן

רן שיטרית
-
יועץ ליו"ר ועדת הכלכלה

נוגה רפפורט
-
דוברת של יו"ר ועדת הכלכלה

אתי בנדלר


ניר ימין


יעל פיין (מתמחה)

עידית חנוכה

אירית שלהבת
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 23), התש"ע-2009 (מ/466)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 23), התש"ע-2009, הצעה שאושרה בקריאה הראשונה ב-14 בדצמבר 2009. היא לא ארוכה מאוד ואני מקווה מאוד שנסיים את חקיקתה.


הייתי רוצה לנצל את הישיבה הזאת, אדוני מנכ"ל רשות השידור, לכמה דברים. פורסמה בעיתונים איזו תוכנית לראורגניזציה ברשות השידור, סגירת תחנות רדיו וקיצוץ מהדורת "מבט" ל-20 דקות. אדוני המנכ"ל, אני מנצל את הפורמט של ישיבת ועדת הכלכלה כדי לומר לך שאני לא מקבל את זה. כנבחר ציבור אני לא יכול לקבל את התוכנית הזאת. מהדורת "מבט" צריכה להישאר. היא טובה מאוד, היא מהדורת חדשות מאוזנת ומקצועית מאוד, אמרתי את זה כאן אלפי פעמים ואחזור על כך עוד פעמים רבות. תחנות הרדיו של "קול ישראל" משדרות לציבור רחב, גם רשת א', גם "קול המוסיקה", גם רשת "מורשת" ואין מקום לסגור אותן.


מצד שני, אתמול דיברנו ואני חוזר כאן על הצעתי – אני לא יודע איך מבחינה טכנית אתה הולך לעשות את זה – סגור את ערוץ 33 ואת כל הכסף שיתפנה תעביר, אגב גם למשכורות. שמעתי שהיתה היום הודעה על דחייה בתשלום המשכורות של חודש ינואר, שאף זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אני מודה שאני מתבסס על פרסום בעיתונים.


אנו כנבחרי ציבור צריכים לשמור על שידור ציבורי חזק ונבון, לשמור על הרשתות הציבוריות שנותנות מענה לקהלים שאולי אינם כה רחבים כמו קהל צופי "האח הגדול" – רשת א', "קול המוסיקה" ו"מורשת" – אבל יש להם מקום בשידור הציבורי.

גם רק"ע.

גם רדיו רק"ע נסגר?

לפי הכתוב בעיתונים.

זה עוד פחות מתקבל על הדעת. זה שידור רדיו שמיועד לציבור דוברי הרוסית, האמהרית ושפות אחרות. ולשמור, אדוני המנכ"ל, על המשכורות של עובדי רשות השידור. הם עובדים וצריכים לקבל משכורת בזמן. כמו במפעלים, כמו בכל מקום אחר, אבל בוודאי בשירות הציבורי אין מקום לעכב את המשכורות.


אלה הדברים. אני חוזר על הצעתי, תעשו אצלכם בדיקה פנימית. בעיניי 70 מיליון שקלים ברשות השידור מבוזבזים ומיותרים בדמות ערוץ 33. התוכנית שלך שפורסמה בעיתונים, קודם כול ב"כלכליסט" ואחר-כך גם בעיתונים אחרים, אולי אפשר לגמרי לוותר עליה ולאמץ את התוכנית לביטול ערוץ 33, שהוא באמת ערוץ מיותר בשלב הזה של חיינו. יכול להיות שבתקופה אחרת הוא פחות מיותר. זאת ההערה שלי בעניין הזה. אולי תרצה לסבר את אוזנינו. אני פשוט מנצל את המקריות של קיום הישיבה הזאת במועד הנוכחי.

אז אני גם באופן אקראי אענה לך תשובה.


יד ימין לא יודעת על יד שמאל. נכון שאסור לפגוע בשום דבר, ונכון שצריך להוציא כסף ליצירה, ונכון שצריך לשלם משכורות בזמן, הכול טוב ויפה. אבל ברגע שרשות השידור נקלעת למצוקה תקציבית, ומטבע הדברים זה משליך גם על מצוקה תזרימית שפוגעת בתשלום המשכורות, אני לא יודע איך לייצר יש מאין.

אני הצעתי.

אני לא מתיימר לייצר דברים יש מאין. כאשר אני מקבל הנחיה ברורה ממשרד האוצר, כאשר אני מקבל הוראות מן הממונה על התקציבים והממונה על השכר שאין אפשרות להמשיך להפעיל את רשות השידור בתקציב לא מאוזן, וכאשר מי שאמור לאשר את תקציב רשות השידור, קרי: הוועד המנהל, עומד על הרגליים האחוריות ולא מוכן לאשר תקציב לא מאוזן - - -

הוועד המנהל – פג תוקפו.

אין ועד מנהל.

אדוני המנכ"ל וגברתי היועצת המשפטית של רשות השידור, אני רוצה שהדברים יהיו ברורים: הוועד המנהל הזה פג תוקפו. הוא לא בתוקף. מי האריך את תוקפו?

אבל אנחנו מדברים באופן אקראי.

אני רוצה לדבר על הנושא הזה. אנחנו מנצלים את קיום הישיבה, אם כבר התכנסנו כאן.

המליאה פג תוקפה, 3 השנים למינויה פגו, אך סעיף מסוים בחוק רשות השידור קובע שהמליאה תמשיך לתפקד עד למינוי מליאה חדשה, כמעין ממשלת מעבר. הוועד המנהל למעשה עוד לא תמו 3 השנים למינויו, אבל מאחר וחברי הוועד המנהל הם חברי מליאה, מכאן שאותם הכללים שחלים עליהם מכוח היותם חברי מליאה – הוועד המנהל בעצם ממשיך לתפקד. הם ממשיכים לתפקד כממשלת מעבר.

ללא יושב-ראש וללא סגן.

אפשר לכנס את הוועד המנהל. את המליאה אי אפשר לכנס כי אין יושב-ראש ואין משנה, אבל ועדות המליאה פועלות. הוועד המנהל בוחר לעצמו כל פעם יושב-ראש לישיבה וכך מנהלים את הישיבות.

ואיכשהו זה מתנהל.

מתנהל בדיוק כמו רשות השידור ...

הדבר הזה לא תקין. אני מבקש מיועצת השר הממונה על רשות השידור, ביקשתי פעמים רבות, גם בשיחות עם השר וגם במליאת הוועדה, להגיע לפתרון. אני מבין שיש גם בלמים. קראתי שהצעותיכם נתקלות לפעמים בהתנגדויות, אבל בסופו של דבר צריך לקבל הכרעה. לכם יש הצעות למינוי אנשים מסוימים, חלקם שאני מכיר מן הפעילות הציבורית שלהם טובים מאוד בעיניי להיות בוועד המנהל או במליאת רשות השידור. צריך לקבל החלטה. הבנתי שאגודת העיתונאים בירושלים מתנגדת לחלק מן האנשים. תשמעו בוודאי את ההתנגדות, אבל בסופו של דבר תקבלו הכרעה. הממשלה צריכה להפעיל כבר את המוסד הזה, שהוא חשוב ביותר.

מה היא צריכה לעשות בדיוק? היא עוסקת בחיסולו.

לא, לא, אני מדבר על השר הממונה.

כן, כן. אמרת שאתה מרחיב את הדיון. זה הכול ביחד.

אני מסכים אתך.

העסק שם הולך וגווע. אנחנו מסביב אומרים שירה, חלק מבסוטים יותר כי אומרים שאי אפשר להציל את זה כבר יותר. הרי זאת השיטה בדיוק, להביא את רשות השידור למצב כזה שאי אפשר יהיה להציל אותה, ואז יגידו: לא צריך שידור ציבורי.

נכון מאוד. מכיוון שאני מסכים אתך - -

אבל השאלה מה נעשה עם זה.

- - אז אני מבקש שוב מיועצת השר הממונה על רשות השידור, אחת הבעיות העיקריות של ההתנהלות – לא תקין שהוועד המנהל התפוגג או לא התפוגג, שהוא בוחר מתוכו ממלא מקום זמני. כך אמרתם.

לא כך. אני אבהיר. סעיף 8(ד) בחוק רשות השידור קובע: "המליאה היוצאת תוסיף לכהן עד למינויה של המליאה הנכנסת".


מן הוועד המנהל התפטרו 3 חברים. נשארו 4 חברים. סעיף 22 קובע: "קיום המליאה או הוועד המנהל, סמכויותיהם ותוקף פעולותיהם לא ייפגעו מחמת כי התפנה מקומו של חבר בהם או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו". על מנת שנוכל להפעיל את רשות השידור, הרי רשות השידור לא אשמה שאין ועד מנהל ומליאה, אבל על מנת שרוחו של החוק תימשך ושיהיה איזה פיקוח הגענו למסקנה שאפשר להפעיל את הוועד המנהל באמצעות – כל פעם בוחרים יושב-ראש לישיבה.

האם מתקבלות החלטות מרחיקות-לכת בישיבות הללו?

לא.

בטח, כמו ההחלטה שהם לא מוכנים לפעול בניגוד לחוק, שהם מחייבים לפעול בתקציב מאוזן ולא מוכנים לאשר תקציב לא מאוזן.

יש הנחיה שלא יתקבלו החלטות רחוקות-טווח. מתקבלות החלטות לגבי הניהול השוטף, דברים שאי אפשר בלעדיהם.

למשל מכרזים על מינוי מנהל רדיו או מנהל טלוויזיה, לא עולה על הדעת שימונו על-ידי ועד מנהל שהוא ממלא מקום. עם החלטות כאלה צריכות להמתין עד שימונה ועד מנהל חדש. אני מבין שיש אישורים לזמניים.

יש לכך אישורים.

זה דיון אחר.

אמרתי שאני מנצל את הישיבה לדיון בדברים אחרים. נכון, זה לא מופיע בהצעת החוק שלפנינו, אין על כך ויכוח. הודעתי בתחילת הישיבה שאם כבר נתכנסנו כאן לדיון בנושא רשות השידור אז אשאל שאלות נוספות.

שאלת על מכרזים. הגיע הזמן לייצר מכרזים, שיהיו מנהלים ברשות השידור. אם כבר מדברים באופן בלתי אמצעי, לא ייתכן שבמשך 3 שנים וחצי, מאז כניסתי לתפקיד, למעט שני תפקידים או שלושה בתחום השידורים לא ניתן לייצר מכרזים לבחירת מנהלים. זה בלתי אפשרי.

ותקציב יש?

אי אפשר כך לנהל מקום כאשר המנהלים הם בפועל, שלא יודעים אם מחרתיים ימשיכו לנהל. העובדים לא מתייחסים ברצינות למנהלים זמניים וכל פעם יש סיפור אחר. בחצי השנה הראשונה מאז כניסתי לתפקיד לא היתה מליאה, אחרי כן אי אפשר היה לבחור כי אמרו שיש רפורמה, עכשיו אין מליאה. זה לא יכול להיות. צריך למצוא איזה מוצא, איך לייצר מכרזים על מנת לבחור מנהלים. זה בלתי אפשרי.

ואיך מתקיימים בלי תקציב? אותו סיפור נוגע לתקציב. גמרנו שנים רבות בלי תקציב.

לשאלתך, אני חייב לגרוע מתקציב רשות השידור 100 מיליון שקל. זאת הנחתה של משרד האוצר והנחתה של הוועד המנהל. שכל אחד יישב בכסאי ויגיד לי מאין אייתר 100 מיליון שקל.

אני הצעתי מאין להשיג 70 מיליון שקל.

אם הממשלה תקבל החלטה כזאת, אני אאמץ אותה.

זה צריך לבוא להחלטת הממשלה?

לגבי שידורים בערבית, כן.


עבדך הנאמן, אחת ההחלטות הראשונות שקיבל כשהגיע לרשות השידור היא לסגור את ערוץ 33 שרוב שידוריו היו שידורים חוזרים. צמצמנו את כוח-האדם בערוץ, עד שהגיע בית-הדין לעבודה ואמר שאי אפשר לשלוח אותם הביתה כי הם חלק מן המערכת היום. זה עוד גורם שקיים וצריך לזכור אותו. נוכל להיות חכמים ולראות לעשות הכול, אבל מגיע בית-הדין לעבודה ואומר: אדוני נכבד, כל שקל פנוי שיש לך הוא קודם למשכורות ואחר-כך ליצירה. יש בית-משפט בישראל.

זה קצת לקבור את הראש באדמה. איפה הרפורמה שהתחילה בשנה שעברה?

צריך להוריד 100 מיליון שקל. זה דבר אחד. לכן יש תוכנית חירום מודולרית. בניגוד למה שפורסם בעיתונות, אף אחד לא סוגר מחר את רק"ע, את "קול המוסיקה" ואת כל תחנות הרדיו האחרות. דובר על צמצום.

זאת אמירה חשובה.

ב-1 בינואר "קול המוסיקה" ורק"ע ימשיכו לשדר. דובר על צמצום שעות. כרגע מנהל הרדיו מנסה לצמצם חלק מן השעות בכל תחנות הרדיו לאור המצב, בשעות מסוימות לשדר דרך מחשב וכיוצא בזה.

כלומר, לא ייסגרו תחנות?

לא.

יצומצמו השידורים.

ישימו מוזיקת מעליות ... ומישהו לא צריך להכין את מוזיקת המעליות הזאת?

אז בואו נקרא לילד בשמו. אני לא מתכוון להתחכם.

לשים מוזיקה אפשר גם בדיסק באוטו.

אני לא מתכוון לצמצם ב-80% משעות הרדיו, להגיד שלא סגרתי ובעצם לסגור. לא לזה הכוונה. יהיה צמצום. נעשה את זה באופן מודולרי. היות ואני מאמין שהרפורמה קרובה מאוד, אם נקיים כאן דיון על מה נשאר ובמה חולקים היום זה ייראה מגוחך.

זה ממש לא נכון. אתה אומר דברים לא נכונים. הרפורמה רחוקה מאתנו מאוד.

ומה על מהדורת "מבט"?

מהדורת "מבט" תצטמצם, אינני יודע אם החל ב-1 בינואר, מ-40 דקות לחצי שעה.

הפרסום מדבר על 20 דקות.

יכול להיות שבסופו של דבר בתהליך הכולל נגיע גם לזה.

אתה יודע שמהדורת חדשות רצינית מחזיקה לפחות 30 דקות.

היושב-ראש מבין היטב שבמסגרת הנוכחית אני חייב לצמצם. אגב, גם אחרי הצמצום עדיין תהיה לי בעיה של 20 מיליון שקל נוספים שצריך לצמצם מן הגורן ומן היקב. אינני יודע מאין לקחת את זה. זה המצב. רשות השידור בלי רפורמה גוועת, ואמר את זה חבר הכנסת חיים אורון חד-משמעית. אם הגורמים השונים לא יתעוררו – ואני חולק על מר צבי גרזון, אני קורא את המפה אחרת, אפשר להביא את הסעיפים לכאן ולראות במה מדובר.

אני יכול להביא.

הגורמים השונים מלמעלה חייבים להתעשת ולהגיד: רבותי, תפסיקו לשחק את המשחקים הללו. בסופו של דבר רוב סעיפי המחלוקת, 99% מהם הם בין משרד האוצר ובין הוועדים. אפשר לסגור את העניין הזה לכאן או לכאן. מי שסבור שכאשר יש רפורמה אחרי 40 שנים הוא צריך להשיג 100%, טועה ושוגה באשליות. בואו נסתפק ב-70% או 80% שאליהם הגענו ועם זה נלך הלאה, כי אז יהיה כסף גם ליצירה ולכל הדברים האחרים.

ומה לגבי מועד תשלום המשכורות?

המשכורות לא ישולמו במועד כי יש קשיי תזרים וב-1 בינואר אין לי כסף לשלם. מה אתה רוצה שאעשה? זה נדחה ב-3-4 ימים, כי אני בנוי מהכנסות מאגרה בזמנים שהכסף נכנס.

כלומר, העיכוב במועד תשלום המשכורות הוא עד 5 ימים?

נכון לעכשיו העיכוב יהיה עד 5 ימים, לא יותר. כך כמדומני גם פורסם. להגיד לך שבחודש הבא נהיה במצב טוב יותר, אני מסופק, אם המצב יימשך כפי שהוא עכשיו.

אני רק מבקש לא לנהל מאבקים על חשבון העובדים. אני נשמע כמו חבר הכנסת עמיר פרץ שלא נמצא כאן, אבל אני באמת מבקש את זה. אי אפשר לנהל את המאבק הזה על גבם ועל משכורתם של עובדים ברשות השידור, עובדים שהם טובים ונאמנים למקום עבודתם, שעובדים ברשות חלקם כמה שנים וחלקם עשרות בשנים.

אבל זאת התוכנית, כי הוא לא מדבר על החוק השני.

אני מבקש להבהיר, אנחנו מנסים לנקוט בצעדי החירום באופן מדוד ומודולרי, אבל בהחלט עם הזמן משכורות העובדים ייפגעו כי הם לא יעבדו שעות נוספות או כוננויות וכן הלאה. משכורות העובדים ייפגעו בהקשר הזה, כדאי לומר את זה.

אני מגיע למסקנה שכנראה, אני מנהל בערך 100 מאבקים נגד הממשלה, אבל על המאבק הזה אני מוותר. תפרקו את העסק, קחו על זה אחריות. תפסיקו רק לרמות אותנו כאילו אתם לא מתכוונים לזה.

אתה לא מדבר עליי כממשלה.

אני לא יודע על מי אני מדבר. עוד לא השתתפתי באף דיון אחד שהשר הממונה על רשות השידור השתתף בו, למרות שהעסק כאן מתפרק. זה כאילו נוגע למישהו אחר. הזמנו אותו כמה פעמים ללובי להגנת השידור הציבורי והתברר לנו שלא רוצים אותנו, שזה מיותר, כי הוא לבד מסדר את העניינים.


חוק רשות השידור, שהיה מבחינתנו תנאי לקידום הרפורמה, ביחד עם הפיטורים, ללכת אתו בשלושה מסלולים מקבילים וכך להציל את השידור – את החוק תקעו לחלוטין.


אני מבין שההתנגדות הגדולה היא איך ימנו את הוועד המנהל. עם כל הכבוד, אני אומר כאן באופן הכי ברור, בשביל לסדר 700 מיליון שקל לשני שרים פוליטיים, בשביל לארגן להם רשות שידור שתעשה פוליטיקה – אני "sucker", אני אידיוט, אבל יש גבול עד כמה אני מוכן להיות אידיוט, וזה מה שאתם רוצים לעשות. אי אפשר להבין אחרת מה מתנהל כאן.


אין שום בעיה לשכנע את הציבור שזה גווייה: עושים "מבט" של 20 דקות וכן הלאה. היום הילדים שלי לא צריכים רדיו בכלל, הם עושים לעצמם באייפון תוכנית הרבה יותר טובה. אז יעשו אייפונים בכל המקומות וישכנעו את הציבור שהרדיו הציבורי בעצם מיותר. כבר פחות או יותר שכנעו אותו שזה מיותר. נישאר עם ערוץ אחד, עם עיתון אחד. זה פשוט קורה.

לא, הריאליטי לא מיותר, על זה יש הסכמה ...

נישאר עם עיתון אחד, עם ערוץ אחד מסחרי ונשב שבעה אחר-כך כולנו ביחד, כאשר כולם בכל דיון עקרוני יגידו שמוכרחים שידור ציבורי בתור עוגן, גם ברדיו וגם בטלוויזיה. אבל תראו מה קורה.


זאת לא פעם ראשונה שאני בחדר הזה. אנחנו כל הזמן אומרים. ואז מה? אחד המניעים שלי לתמוך בשידור ציבורי זה היצירה העצמית. הורגים את היצירה העצמית, אז לשם מה אני צריך את השידור הציבורי אם אין בו יצירה עצמית? בשביל להחזיק מכשירים?


אם מישהו באיזה מקום קיבל החלטה ועשה רשימה איך להביא ב-1 בינואר הזה או ב-1 בינואר הבא לכך שהעניין ימות בְרַכּוּת – יש שיר כזה: Killing me softly – להרוג את זה ברכות, אז אני צריך לעמוד מן הצד?


אמר לי כאן נציג משרד האוצר בשקט – הרי יש גם את הפחתת האגרה. חיפשו אותי שאגיש הצעת חוק פרטית נגד הפחתת האגרה, כפי שהיה בפעם הקודמת. אמרתי שאני מוכן עוד פעם לחטוף את האימיילים למה אני תוקע אותנו עם רשות השידור שלא שווה, שלא רואים את שידוריה וכן הלאה.

30 שקל בחודש.

אמרתי שאני מוכן, אבל אחר-כך אמרו לי שהם בעצם לא מתכוונים למה שאני מתכוון.

משרד האוצר מתנגד להפסקת המתווה של ההפחתה.

שמעתי שהוא תומך לשנה אחת כדי להחזיק שוט מעליהם.

תהיה הצעת חוק ממשלתית לביטול ההפחתה ונעביר אותה בתוך יום.

אדוני היושב-ראש, אני עוקב כנראה באופן פחות אינטנסיבי ממך אחר הפרסומים בתחום הזה, וזה בסדר גמור. קראתי שראש הממשלה מתווכח עם השר מי יהיה היושב-ראש ומי לא יהיה היושב-ראש. בינתיים היה יושב-ראש וביחד ניסו להגיע איכשהו לאיזו נקודה. ואז אמרו לו: תודה רבו, הבנו, תודה על שירותיך. מאז עברו כבר 8-9 חודשים ואין. הרפורמה היא כל הזמן או-טו-טו, ואני מאוד בעד הרפורמה, ועוד לא הגיע לדיון הוויכוח כמה תשלמו על הרפורמה, אם 700 או 900 מיליון שקל.


היה איזה מתווה הגיוני שביקשו לאמץ. אמרו לחברי הכנסת מכל המפלגות, מהליכוד ועד מרצ: נאמץ מתווה שכולל שינוי של חוק רשות השידור, רפורמה שתמומן ושינויים מהותיים וניצור עוגן של ערוץ ציבורי.


מה שעושים עכשיו – אני לא יודע על מי לצעוק. השר לא נמצא כאן, אתה תגיד לי שזה לא אתה, אני בטוח שזה לא מר מוטי שקלאר. אז מי כן?

אנחנו, העובדים.

העובדים הם הקורבן הגדול של הסיפור.


אם אצביע נגד החוק הזה, תגידו לי: זה המשכורת שלי.

אתה חייב להצביע נגד החוק הזה.

אני יודע שיש כאן כמה עובדים. איך חבר הכנסת לשעבר גדליה גל היה אומר: אני לא טומטום כפי שאני נראה. אני יודע שיש כאן כמה עובדים, ומביאים את זה עוד פעם באופן שכאילו האינטרס שלו לקבל משכורת מותנה בכך שלך לא תהיה יצירה. רצינו את זה לפתור, שלא יתברר שהערוץ הציבורי משקיע ביצירה פחות מן הערוץ המסחרי.

הוא משקיע בדיעבד פחות, כבר שנים.

הוא משקיע פחות בך. מי שעובד בבניין הטלוויזיה הוא לא פחות יוצר ממך.

אם יש לך 20 דקות "מבט", מה בדיוק אתה יוצר?

קיבלנו הודעה ש"מבט" יימשך 30 דקות.

אנחנו לא נגדם. אנחנו בעדם.

חברים, הרי בדיוק לזה רוצים להוביל אותנו. אנחנו מבינים מצוין שהריב הזה איננו הריב האמיתי. הריב האמיתי מצוי במקום אחר, אבל נשאר לכם לריב ביניכם כי לעובדי רשות השידור לא תהיה משכורת בסוף החודש, והוא יגיד לי, כפי שקרה כבר כמה פעמים: תשמע, אין לי ברירה. מה אתה רוצה שאני לא אביא לחם הביתה?


הסכמנו לזה פעם אחת, ופעם שנייה, והמתנו חצי שנה, ואף אחד גם לא רואה חובה לבוא לכאן ולהגיד: יש לנו תוכנית, הממשלה ביום ראשון הקרוב תקבע ועד מנהל, המשא ומתן עם משרד האוצר יסתיים עד 15 בינואר וב-31 בינואר נתחיל לעבוד לפי המתכונת החדשה, זה תזרים המזומנים, כך זה יעבוד וכך יהיה. אף אחד לא בא עם אמירה כזאת, אף אחד לא מראה תוכנית כזאת. מה שמבקשים כל פעם מאתנו: תשימו עוד אצבע בסכר, עוד אצבע בסכר, עוד אצבע בסכר. אבל עוד מעט כבר אין מים מעבר לסכר. זה כבר ריק, כי הציבור משדר שדרים של אי-עניין. עכשיו לך תשכנע ברחוב אנשים שצריך שידור ציבורי. יאמרו: אתה משוגע, יאמרו: מה פתאום? אספר לכם סיפור. הכלה שלי שאלה אותי: למה אתם לא מפחיתים את האגרה? אמרתי לה: זה בגללי. היא אמרה: מה? מה? לשם מה אני צריכה את זה? אני לא פותחת את הטלוויזיה. תבינו, אתם מובילים את העניין למקום שאי אפשר כבר להגן עליו.


אני מציע לך, לפני שדנים בזה, שיבוא לכאן השר הממונה על רשות השידור, ואם יש שני שרים ממונים אז שיבואו שניים, שיבוא ראש הממשלה.

למה שניים? לשר התקשורת אין יד ורגל בנושא רשות השידור. רק השר הממונה.

שיבואו לכאן ויגידו לנו לְמה הם מתחייבים ומה המשמעות של העניין. בלי זה הרפורמה לא תתקדם.


חברים יקרים, אני הייתי מעורב בסיפור של הרפורמה כמה וכמה פעמים. הם כולם באו לוועדה, אנחנו "נתנו בראש", גם לאלה וגם לאלה, והם התקדמו קצת. ואז בא פעם אחת מר עופר עייני ועזר לכם עם הטכנאים, ובא ההוא ועזר משם. בלי זה, זה לא יסתיים.


יש אנשים רבים שלא מעניין אותם שזה לא יסתיים. לא רק שלא מעניין אותם, אין להם כוח להרוג את זה, אבל יש להם כוח להרוג את זה ברַכּוּת. אני לא רוצה להיות שותף לאלה שהורגים את זה ברַכּוּת. אז תבוא לכאן ממשלת ישראל ותודיע שלקחה על עצמה את האחריות לחיסול השידור הציבורי, ואז אני אעשה פעולה כאופוזיציונר. אבל להמשיך את המשחק הזה, שאני אבוא לכאן לעזור לרשות השידור כאשר זה לא מעניין אף אחד, כאשר השר בכלל לא בא ולא מדבר עם אף אחד?

השר בחוץ-לארץ, אם אינני טועה.

תמיד אתה עושה ישיבות כשהוא בחוץ-לארץ ... עובדה שעד היום אני לא זוכר ישיבת ועדה בכנסת הנוכחית שבה הוא השתתף, ואתה יודע שאני לא רב עם שרים.

היה כאן נציג שלו בישיבה הקודמת.

אני לא זוכר ישיבה שבה הופיע השר ואמר: זאת המדיניות שלי, אני רוצה את חוק רשות השידור כפי שהוא במקור, אני רוצה לשנות את הסעיף של קביעת הוועד הממונה, ואני אחליט מה אני עושה עם זה.

בדיון על חוק רשות השידור יש התקדמות. הם הגיעו להבנות בין משרד האוצר ובין השר הממונה על רשות השידור. הוא דווקא משקיע בזה זמן.

תונח הצעת חוק חדשה?

יש הצעת חוק על השולחן שהתחילו לעבוד עליה. התלכדו סביבה אנשים מכל הקשת.

דנים על זה כעת ויש התקדמות.

בוודאי שוחקים את הצעת החוק.

חבר הכנסת אורון, באחת הישיבות דובר על כך שאין טעם להמשיך בקידום הצעת החוק כל עוד לא יודעים מה גורל הרפורמה. אין טעם לדון במוסדות רשות השידור אם לא יודעים שמוזרם אליה חמצן ושהיא יכולה להמשיך לחיות.

זה עסקת חבילה.

אספר לך סיפור, ובזה אסיים. למה פעם בקיבוץ לא הצליחו לסיים את ארוחת הארבע? פעם היתה ארוחת ארבע בחדר האוכל והוגש בה תה, דלוח למדי, בלי סוכר, והיתה ריבה. אדם מילא כוס תה ולקח פרוסת לחם עם ריבה והתחיל לאכול. כאשר נגמרה הפרוסה, עדיין נשארה חצי כוס תה מלאה ואסור לשפוך תה, אז הוא לקח עוד פרוסה, ואז נגמר התה, אז הוא מילא את הכוס שוב בתה. אי אפשר היה לסיים את ארוחת הארבע עד ארוחת הערב. מה שאת מציעה עכשיו זה בדיוק אותו דבר.


אני לא רוצה להצביע בעד הרפורמה ברשות השידור בלי שיהיה חוק רשות השידור. הוא יגיד לי: בלי רפורמה אי אפשר לקדם את החוק. לכן הלכנו ביחד, ואפילו עשינו חלוקת עבודה בתוך הלובי: אני אחראי על הרפורמה וחבר הכנסת איתן כבל אחראי על החוק. אנחנו רוצים את שני המהלכים ביחד, שלא נעשה רשות שידור עם רפורמה שבסוף תהיה פוליטית, ולא נעשה חוק יפה שאין כסף לממן אותו והעובדים "תוקעים" אותו. זה היה כל-כך הגיוני וכל-כך נכון, והם שיתפו אתנו פעולה בזה, וקבענו לוחות זמנים, והעובדים זזו בהרבה מאוד דברים כי הם האמינו שהולכים לפתרון. ברגע שהם לא מאמינים שהולכים לפתרון, כל אחד הולך אחורה.

הדבר היחיד שזז איכשהו זה העובדים.

האם יש כניסה של עובדים חדשים?

כן, בוודאי.

אני שואל את המנכ"ל. מר גרזון, אתה מי שמכניס אותם?

לא, אבל אני רואה אותם, הם נמצאים בשטח. הם חיים, הם עובדים. ולא רק זה, מביאים עובדים בכירים בחוזים אישיים. אתן דוגמה, והגיע הזמן לחשוף את הדברים. יש עובד שעזב לפני כשנתיים ואיכשהו לא הסתדר במקום העבודה החדש ורוצה לחזור, אז הוא לא חוזר לפי דרגתו הישנה אלא מבקש חוזה בכירים, והולכים לתת לו חוזה בכירים.

אדוני המנכ"ל, אתה מדבר על גריעה של 100 מיליון שקל. איך זה מתיישב?

אתה רוצה שאגיב לכל דבר שנאמר כאן? יש עובד, מהבכירים שהיו ברשות השידור, שיצא לחל"ת. בדרך כלל כשיוצאים לחל"ת גם חוזרים. יש לו בקשות כאלה ואחרות. מותר לכל אחד לבקש מה שהוא רוצה, אנחנו מדינה דמוקרטית.

השאלה אם הוא יקבל את מה שהוא דורש.

אינני יודע.

אתם הרי בגירעון ולא יכולים לתת לו. אתה עומד לעכב משכורות לעובדים. אני מוצא את עצמי כאן בתפקיד מעניין מאוד של מתווך. אדוני המנכ"ל, אם יש עובדים במשכורות נמוכות, שמשכורתם עומדת להיפגע גם במועד קבלתה, שלא תתקבל באחד בחודש, וגם השעות הנוספות שלהם יקוצצו, ואנחנו שומעים על עובדים שבאים בדרישה לחוזה בכירים – אינני יודע על מי מדובר, אין לי מושג היכן הוא היה וזה גם לא מעניין כי זה לא דיון אישי, זה דיון רעיוני. אז יבוא מחר עוד עובד בחל"ת ויאמר שגם הוא רוצה משכורת בכירים וגם מכונית. למה לא? באמת אין לי מושג על מי מדובר. אני שואל האם זה מתקבל על הדעת.

יש עצירה מוחלטת של חוזים אישיים.

יפה. זאת תשובה.

נכון לימים האחרונים אולי, אבל זה לא היה עד לזמן האחרון.

ממתי העצירה?

בחודש האחרון.

אז אותו אחד שחזר זה לא חל עליו?

הוא לא חזר. צריך להעמיד דברים בפרופורציה. האדם נמצא במקום העבודה הקודם שלו.

לא נקיים דיון אישי, אבל מבחינת רעיון בלתי מתקבל על הדעת שעובדים שמרוויחים 5,000 או 5,500 שקל בחודש משכורתם תעוכב והשעות הנוספות שלהם יקוצצו, ויבוא אדם שהיה בינתיים בחל"ת, אינני יודע מה עשה בזמן הזה, ועכשיו יקבל חוזה בכירים של 35,000 או 40,000 שקל בחודש וגם לקינוח מכונית צמודה. מבחינת ניהול, זה נשמע לא הגיוני מבחינה כלכלית.

התרגלתי כבר בתחומים רבים שאני צריך כל הזמן להגיד שאין לי אחות. במקרה הזה היתה בקשה. אז מה? אתה יודע כמה בקשות מוגשות? נכנסו עובדים לתחומים ספציפיים שהיה בהם צורך לתקופות מסוימות. זה מקום חי ותוסס שצריך להמשיך לפעול. היתה גם הנחיה ברורה שבדרך כלל מול שני עובדים נכנס עובד אחד, וזה נעשה. בתקופת החירום הזאת נהיה בוודאי הרבה יותר קפוצי-יד בתחום הזה.

פתחנו כאן דיון רחב יותר מדי. אני מבקש מיועצי השר שנמצאים כאן – אם אינני טועה השר נמצא במוסקבה או במקום אחר בשליחותו כשר התפוצות. קודם כול, אני מקבל את האמירה של חבר הכנסת אורון. השר הממונה על רשות השידור הוא היחיד שלא היה כאן מכל השרים שהוועדה לפי הממשל התקין מפקחת עליהם. כולם היו כאן. אנחנו חייבים לקיים דיון ממצה בעניין הזה.


חבר הכנסת אורון, אולי הואשמתי כאן בחברות בממשלה. אני לא חבר בממשלה, אבל אני בהחלט מן הקואליציה. אני אומר לך שהממשלה חייבת לקבל הכרעה. זה נמאס כבר, באמת, שהממשלה מאז הקמתה ב-1 באפריל 2009 לא מקבלת הכרעות בנושא רשות השידור. היא חייבת. ראש הממשלה, השר הממונה ויתר השרים. תביאו את זה למליאת הממשלה ותקבלו החלטה, אבל תחליטו. עשינו את זה בוועדה הזאת כל-כך הרבה פעמים במגוון נושאים, ואני לא רוצה להציג דוגמאות. צריך פשוט לקבל החלטה בנושא רשות השידור. אגב, חבר הכנסת אורון, ההחלטה לא תהיה לסגור את רשות השידור, חד וחלק. אני אומר לך את זה כי אני מכיר כמה מבין קובעי המדיניות.

זה הכי גרוע. הורגים את זה לאט-לאט.

הכוונה בדיוק הפוכה, לשמר ולחזק את השידור הציבורי. אני יודע שזאת רוח הדברים בממשלה, אבל הרוח הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי גם בביצוע. זאת אמירה חשובה של הוועדה הזאת שחצתה את חילוקי הדעות הרבים שיש ביני ובין חבר הכנסת אורון במגוון נושאים.


נציגי שר ההסברה והתפוצות, אתם מבקשים להתייחס?

אני מן הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה. אין מחלוקת לגבי המצב הגירעוני של רשות השידור. הצעת החוק שלשמה נתכנסנו נועדה לסייע בתהליך הרפורמה. בהחלט נערכים דיונים ויש התקדמות לגבי תיקונים אחרים ברפורמה, ומשרד האוצר עומד בקשר עם רשות השידור, אבל אני סבור שהצעת החוק היום הכרחית ודחופה מבחינתנו כדי לאפשר את כל התיקונים האפשריים האחרים.

בבקשה, יועצת השר. חבר הכנסת אורון נאלץ לעזוב, אבל תשמיעי את דבריך כמובן גם לפרוטוקול.

אעביר כמובן את הטענות של חבר הכנסת אורון לשר. אני מקווה ובטוחה שבאחת הישיבות הקרובות בנושא זה השר ישמח ליטול חלק.


באשר לחוק רשות השידור, מתקיימות ישיבות עם משרד האוצר ועם משרד המשפטים ויש התקדמות.

למה כוונתך באמרך שיש התקדמות? מה הצפי שלכם?

אני לא יודעת להגיד. נקיים כמה ישיבות בשבוע הקרוב.

אני כן יודעת להגיד לך, לפחות כמי שמשתתפת בחלק ניכר מדיוני הוועדה, לרבות באלה שמתייחסים לרשות השידור, שאני שומעת כבר שנתיים לפחות, אם לא למעלה מכך, ש"אנחנו על סף סיום הטיפול ברפורמה".

אני לא נמצאת כאן שנתיים. אני יכולה לענות לך על מה שקורה כעת.

אנחנו חייבים לקרוא את הצעת החוק ולפתוח דיון לאחר מכן. אני מבקש מגברת נויפלד לקרוא את הצעת החוק ואז נשמע הערות.

עו"ד ירון קטן יקרא את הצעת החוק.

יעשה את זה אחד מנציגי הממשלה. זאת הצעת חוק ממשלתית, כזכור לכם.

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 23), התש"ע-2009


סעיף 1 – תיקון סעיף 44ג

"בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, בסעיף 44ג(ו), במקום "ועד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009)" יבוא "ועד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010)" ואחרי "הפחתה בהיקף השידורים" יבוא "המפורט בסעיף זה ובתוספת"."


סעיף 44ג, קובע את החובות של רשות השידור בעניין הפקות שונות. בסעיף קטן (ו) באותו סעיף נקבע כי השר רשאי להתיר לרשות השידור למשך תקופה של 3 שנים, מ-1 בינואר 2007 ועד 31 בדצמבר 2009, הפחתה בהיקף השידורים. "השר" על-פי החוק הוא השר הממונה על רשות השידור, שהיום הוא שר ההסברה והתפוצות.


הרקע לסעיף הזה היה הגירעון התקציבי, ובשל אותה סיבה בדיוק אנו מציעים להמשיך את זה לשנה נוספת.


יש התקדמות ברפורמה ומתנהל משא ומתן עם משרד האוצר ועם ארגוני העובדים. אנו מקווים שהתקופה הזאת תאפשר לנו לסיים את כל הרפורמה הדרושה ותאפשר לשר ולרשות השידור לקיים את כל התוכניות שהסעיף הזה מבקש לאפשר להם.

אתייחס לשני נושאים שעלו כאן.


אנו סבורים שהחקיקה היא יסוד קרדינלי ברפורמה, שיבטיח את ההתנהלות התקינה ברשות השידור אחרי ההשקעות הראשוניות הגבוהות מאוד, שברור לנו שחלקן יבוא ממקורות תקציב המדינה. לכן נפגשנו אם השר ועם נציגיו וסיכמנו. אחרי שגיבשנו את עקרונות החקיקה, ואגב הם זהים ברובם להצעת החוק שהוועדה מכירה, בהקדם האפשרי זה יעבור להמשך תהליך חקיקה בממשלה ובכנסת. ביקשנו החלת דין רציפות. מכיוון שהשר רצה להכניס שינויים בנוסח אז הם רוצים להביא סעיף חדש.

יגישו הצעת חוק חדשה?

כך הם אמרו לנו, זה הסיכום שאליו הגענו.

נכון, זאת המדיניות של השר הממונה על רשות השידור.

אנחנו סבורים שצריך לקדם את זה במקביל לרפורמה ולא לעכב את אישור חקיקה עד שיתקדמו תהליכים אחרים, כי מדובר באמת ברפורמה מאוד-מאוד מורכבת.


נושא אחר שרציתי להתייחס אליו הוא הקפאת הפחתת האגרה. השר פנה לשר האוצר וביקש שבאופן חד-פעמי בשנת 2010 לא תהיה הפחתה של 5% כפי שקובע החוק באגרת רשות השידור. היום האגרה עומדת על 376 שקלים למשקי הבית ו-116 שקלים לאגרת הרכב. הסכמנו, מתוך הבנה שהרפורמה נמצאת בנקודה מכרעת כרגע.

כלומר שיניתם את דעתכם?

לא שינינו את דעתנו.

דעתכם היתה להמשיך במתווה ההפחתה.

נכון, התנגדנו להצעה של השר הממונה, אך הסכמנו להסיר את התנגדותנו לעצירת המשך מתווה ההפחתה, בין היתר אחרי שהובטח לנו שיש כוונה אמיתית לקדם את תהליך החקיקה.

כלומר, שיניתם את דעתכם. לא תהיה הפחתה של 5% באגרה.

לא תהיה הפחתה, אבל זה מותנה בהגשת הצעת חוק.

מתי אתם מתכוונים לשלוח את חשבונות האגרה לתושבים? הרי החצי הראשון של שנת 2010 זה עכשיו.

הוועדה תדון בכך מייד כשתגיע הצעת החוק אל שולחנה.

אני מודיע שאקיים כאן דיון בעניין הזה. אני לא בטוח שהסכמת משרד האוצר היא הדבר נכון לעשותו. אני מבקש למסור גם לשר הממונה על רשות השידור וגם להנהלת רשות השידור, ככל שהצעת החוק תגיע לוועדה אני לא בטוח שאסכים להפסקת מתווה ההפחתה. המתווה הזה הותווה כאשר הייתי יועץ שר האוצר בשנת 2003 או 2004. אני חושב שעצירת ההפחתה איננה נכונה מבחינה ציבורית. כאן אנחנו שומרים על האינטרס של הציבור. גם על האינטרס של רשות השידור, אבל גם על האינטרס הציבורי. לפני רגע חבר הכנסת חיים אורון דיבר על כך שכלתו מיידה בו בליסטראות בשל תשלום האגרה. אנחנו בהפחתת האגרה.

נתקבלה החלטת ממשלה בעניין הזה. היא עברה ביום ראשון את ועדת השרים לענייני חקיקה. הממשלה תמכה בהצעה.

אז מה? אני לא מחויב להחלטות הממשלה, עם כל הכבוד לממשלה, ויש כבוד.

חבר הכנסת חיים אורון אמר גם Killing me softly. אם מורידים את ה-5% זה הופך להיות כבר לא כל-כך softly.

אני מודה שאף אחד לא עדכן אותי בעניין הזה. לא שמחויבים לי, אבל הייתי בטוח שעמדת שר האוצר עומדת בעינה, ואני מבין ששר האוצר שינה את עמדתו, וזה בסדר.

ההצעה פורסמה כבר ברשומות?

היא הועברה לפרסום. לדעתי היא כבר פורסמה.

היא אושרה בוודאות ביום ראשון. לכן זה מגיע לוועדה, כי צריך שיתקיים דיון ציבורי על ההפחתה הזאת. מדובר במס שמוּחל על הציבור, מס רגרסיבי.

הרציונל היה שגם אם תהיה רפורמה וימשיכו להפחית 5%, זה בלתי הפיך ואי אפשר להחזיר את זה.

נקרא את הצעת החוק כאשר תגיע. אני לא מכיר אותה.

אם משרד האוצר מוכן להחזיר את רמת האגרה לזאת שהיתה בשנת 2004, שגם אז לא היינו בין הגבוהים בעולם, נשמח. אז משרד האוצר יצטרך להזרים פחות כסף מכספי הציבור.

זה אותו ציבור.

נכון, זה בדיוק אותו ציבור, רק שאז הרשות העצמאית תשב על הכסף, כי זה אגרה שלנו, ולא משרד האוצר שלא עניינו מה משדרים.

ואז מה יקרה?

הקפאת ההפחתה היא לשנה בלבד. אין שינוי של המתווה שדיברת עליו.

אני מבקש להזכיר לחברים שמדובר בהפחתה קבועה לתמיד, בכל שנה 5%. הרי לא ייתכן שאדוני יושב-ראש הוועדה תומך בזה. אתה אומר שהיית יועץ של שר האוצר בתקופה שהתקבלה ההחלטה על ההפחתה. אני רוצה לציין שההפחתה הזאת היא לעולמים, בכל שנה 5%.

עד סגירת רשות השידור.

באיזו נקודה חייבים לעצור את זה, וזאת הנקודה של המשבר.

כעת אנו בדיון אחר. נקיים את הדיון לאחר שאקרא את ההצעה.

רק להציג את העובדות, האגרה מוצמדת בכל שנה וההפחתה למעשה שומרת על ערכה הריאלי. הסכום לא משתנה, זה מה שרציתי להגיד.

הסכום לא משתנה, אבל זה לא צמוד.

אני עובד רשת "מורשת" ברשות השידור. עד לפני שנתיים קבוצת עובדי רשת "מורשת" היתה מופלית לרעה. המשכורת שלנו לחודש היתה 1,800 שקל למשרה מלאה. יש עובדים ברשות השידור שיש להם כנראה משכורות לא-יודע-מה, אבל אפשר לבדוק את המשכורות של עובדי רשת "מורשת" גם היום.

אתם עובדים קבועים של רשות השידור?

כיום אנחנו עובדים בחוזה. המשכורת שלנו נמוכה בהרבה משל כל יתר העובדים ברשות השידור.

אתם עובדים באותו היקף עבודה כמו עובדים אחרים?

כן, באותו היקף עבודה.

אתם משדרים כל היום?

אנחנו משדרים 8 שעות ביום.

זה הרחבה לעומת ההתחלה. בהתחלה רשת "מורשת" שידרה שעה או שעתיים ביום.

כעת אנחנו עובדים 8 שעות ביום. גם המנכ"ל וגם ועדת החינוך וועדות רבות שדנו בכנסת החליטו שרשת "מורשת" צריכה להיות מופרדת מרשת א'. עד היום לצערי זה לא נעשה. אין די ביטוי לציבור שהוא צרכן של הרשת הזאת. אפשר לומר שיש תחנות אזוריות שפונות לציבור הדתי, אבל התחנות האזוריות סקטוריאליות לאזור מסוים. הציבור דתי נמצא בכל הארץ ומגיעות לו כל הזכויות, כמו כל אחד ואחד בארץ.


אני סבור שהגיע הזמן להפריד את רשת "מורשת" על מנת שיהיה כיסוי לרשת הזאת מבחינת מפרסמים. יש מתעניינים רבים שמבקשים לפרסם ברשת הזאת, אבל הם אומרים: למה ניתן לרשת "מורשת" שמשדרת מספר מועט מאוד של שעות? אז הם נותנים את הפרסום לתחנות האזוריות. יש מפרסמים רבים שמתקשרים לרשת "מורשת" ומבקשים לפרסם בה. הם אומרים: מכיוון שהשעות שאתם משדרים לא מסודרות אנחנו נמנעים מכך. 8 שעות זה לא רציני, והם רוצים לתת לנו פרסומות. למה לא לנסות היום להפריד את רשת "מורשת" מרשת א'? רשת א' היא רשת חשובה, אבל היא לא מדברת אל קבוצת המאזינים של רשת "מורשת".

שמענו קודם מן המנכ"ל שלא מדובר על סגירת רשתות. אם אינני טועה, פורסם שייסגרו רשת א', "קול המוסיקה" ורשת "מורשת". שמחתי לשמוע שהמנכ"ל דיבר על צמצום שעות ולא על סגירת רשתות.


אני לא נכנס לניהול של רשות השידור, אני לא היושב-ראש ולא המנכ"ל. זה מרתק אותי, אבל זה לא נוגע לתפקידי ואני לא יכול לנהל את הרשות. אבל שמענו כאן אמירה מעניינת מאוד שמכחישה את הפרסומים בחלק מן העיתונים על סגירה. "קול ישראל" כתחנת רדיו ממלכתית וציבורית צריכה לשדר גם לפלח המאזינים שרוצים בשידור מן הסוג שאתה מספק להם, וזה חשוב. זה האינטרס הציבורי.

היום מדברים על חוסר כסף בגלל שאין מפרסמים. ברגע שנפריד את רשת "מורשת" מרשת א', יהיו מפרסמים ואז יכסו את העלות של זה.

ברשת א' אין פרסומות?

יש, אבל רק מעט מאוד.

זה שייך כבר לאגף השיווק שלכם. תשווקו פרסומות ואז אולי יקנו פרסומות גם ברשת א'. נדמה לי שזה "שירותי פרסומת מאוחדים". הם מציעים למפרסמים את הפרסומות, אז תדברו איתם. זה שייך לרשות השידור? לא, זה חברה פרטית לחלוטין.

יש מקום להפריד את רשת "מורשת" מרשת א' ולאפשר לרשת הזאת להיות עצמאית.

אמרתי שלא אכנס לניהול השוטף של רשות השידור.

מר משה זמיר צודק בגישה שלו. רק ברשות השידור ייתכן שתהיה פלטפורמה אחת לשתי רשתות. אף אחד לא מצליח למתג את עצמו כאשר הוא משדר חלק מן היום. אך אין לנו תקציבים לתדרים נוספים.

אם מצמצמים שידורים או משדרים שידורים חוזרים למעשה מבריחים מאזינים. הרדיו הוא גוף שיש לו הכנסות דרך פרסומות. ברגע שעושים שידורים ממוחזרים ואין שם יצירה, וכפי שהמנכ"ל אומר הוא רוצה לצמצם את השידורים ולעשות שידורים דרך מחשב – המאזינים יברחו ומחר גם לא תהיה פרסומת. זה מין גלגל שיוריד את הכנסות רשות השידור. אי אפשר גם לעשות שידורים חוזרים או לבטל שידורי חוץ או לבטל שידורים של רשת "מורשת". זאת פגיעה אנושה כי בסוף מאזינים לא יחזרו לרדיו, והרדיו הוא גוף מכניס היום. שיעורי ההאזנה לו גבוהים, ובסקר האחרון נמצא שהם רק בעלייה.

הרדיו טוב. גם הטלוויזיה טובה, אדוני המנכ"ל, שלא יהיו כאן אי-הבנות. קיבלתם ממני אתמול תשבחות אדירות, בדיון אחר בנושא ספורט, על שלקחתם על עצמכם, וזה אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה, לשדר את המשחק המרכזי בליגת העל. זה חשוב. צריך לשבח את רשות השידור כאשר צריך.

אבל מאיזה כסף?

הוא משלם להתאחדות לכדורגל. מר מוש דנון, אני מעריך מאוד את היוצרים, ואתה יודע שאני צופה ביצירה שלכם, אבל אני גם חוטא בצפייה ביצירת הכדורגל.

אז לא מעניין אותך באמת באיזו תחנה אתה צופה.

נכון, 30 שקל בחודש ל-14 תחנות רדיו ושתי תחנות טלוויזיה, לעומת 60 שקל בחודש לערוץ אחד – באמת כדאי. תציע את זה לציבור. הם באמת יקנו את זה.

הדיון היה על שידורי ספורט בתחנות סגורות ומצאתי לנכון לשבח את רשות השידור על כך שקיבלה החלטה נבונה, שעליה עודכנתי לפני כן על-ידי מנכ"ל רשות השידור. בעניין האגרה לא ידעתי וגם לא היית צריך לעדכן אותי, סתם אני מעיר כי הופתעתי כאן מהשינוי בעמדת משרד האוצר, זה הכול. בעניין הכדורגל עדכנת אותי ואני מברך אותך. זאת החלטה חשובה מאוד. יש ציבור רחב של כ-10% מבין צופי הטלוויזיה באותן שעות שצופים בערוץ הראשון בשידור משחק הכדורגל. 10% או 12% או 8%, תלוי גם במשחק ובקבוצות המשחקות.

לעומת זה 30% ממאזיני הרדיו נעלמו לנו כי ביטלו את התוכנית "שירים ושערים" שעולה פרוטות.

הבעיה של הרדיו גדולה הרבה יותר, בשל האינטרנט והשינוי בדפוסי ההאזנה לרדיו.

אני מדבר על שידור חי של תוכנית ספורט.

דפוסי ההאזנה לרדיו השתנו, אבל שים לב שלמרות הכניסה של טכנולוגיה חדשה אף כלי תקשורת עדיין לא התפוגג, לא בעיתונות המודפסת ולא ברדיו. העוגה מתחלקת בצורה אחרת, אבל הז'נרים עוד לא התפוגגו מן העולם. אולי הצטמצמה הצפייה בהם או ההאזנה להם, אבל היא לא התפוגגה. אבל זה דיון אחר לגמרי. אולי נקיים יום דיונים בנושא עיתונות ותקשורת.

לפני 9 חודשים הוצגה בפני איגודי היוצרים על-ידי נציגי משרד האוצר ונציגי רשות השידור תוכנית רפורמה מעניינת ביותר, עם טבלאות אקסל מרהיבות. הופתענו שטבלאות אקסל הגיעו כבר לאזור הזה. הטבלאות הראו בצורה מדורגת ויפה איך חוזר כסף ליצירה העברית במהלך 5-6 השנים הבאות, החל מינואר 2010. חודש לאחר מכן נערכו בחירות. חודש לאחר מכן מר גביש פינה את מקומו ואת כסאו מרשות השידור, ומאז שמר גביש עם בשורת הרפורמה פינה את מקומו אנו חוזים במהלכים מדהימים, מרהיבים, מייאשים ומתסכלים, חוכא ואיטלולא שלמה, רשות שבסופו של דבר לא מצליחה לחזק ולקדם את תהליך הרפורמה. יתרה מכך, אנו רואים שתהליך הרפורמה הולך ומידרדר לאחור. כל תוכנית השידורים הולכת ומצטמצמת, ונכון להיום בבוקר הולכת ומצטמצמת עוד. הרשות לא מתאימה את עצמה לכל הקשור לשוק התקשורת והטלוויזיה בכל הארץ ואנחנו עדים בישיבות אחרות של הכנסת למה שקורה כאן, שאין התאמה לשינויים, כולל רדיו, כולל אינטרנט, כולל הכול. יש כאן חוכא ואיטלולא.


לדעתי, מר מוטי שקלאר, אתה לא אשם, והעובדים לא אשמים. יש כאן בעיה שחזרו וציינו אותה. לדעתנו השר הממונה, שלקח אחריות על רשות השידור, אשם אשמה מלאה בכך. אני מנצל את הבמה הזאת כדי לבקש לפנות לראש הממשלה לקחת אחריות, לבנות ועדה של שרים, לשלב את שר החינוך, את שר התקשורת ואת שרת התרבות ולקחת אחריות מיידית.


אתם מדברים על אגרה לטובת הציבור. מה עם טובת הציבור למה שהוא רואה? מה עם טובת הציבור לראות "מבט" מעולה במשך 40 דקות עם מלוא הנתונים ולא חדשות שנמשכות 30 דקות או 20 דקות? מה עם שאר הדברים? כמה שידורים חוזרים? למה לחתוך ב-11 בלילה? אני מגיע הביתה ב-10:30 בלילה ורוצה לראות טלוויזיה. ב-11 בלילה אתם סוגרים? זה קצת מביש. סוגרים, מצמצמים, מפסיקים לשדר, מורחים הכול, אבל התייעלות פנימית – נאדה. מה ההיגיון בזה?


יצירה ישראלית – בקושי אחוז אחד הוצאתם להפקות חיצוניות. כל הכסף מתנהל פנימה. הרפורמה קבעה שעליכם להתחיל בצורה הדרגתית להוציא הפקות החוצה. אם תאושר ההארכה הזאת לשנה נוספת, הרי זה צחוק. לא יקרה שום דבר. כפי שבמשך שנה לא קידמתם את הרפורמה, עוד שנה לא תקדמו את הרפורמה. ואז תגיעו לכאן בדצמבר או בנובמבר 2010 ותונח אותה בקשה, אין לי בכלל ספק בכך.


אנחנו מבקשים, אם חלילה הדבר הזה יאושר, שלפחות תהיה כאן הגדרה ברורה שמקצים סכומי כסף גבוהים יותר להפקה חיצונית, ולו בכדי להתחיל תהליך של התייעלות בתוך תהליך הרפורמה והחקיקה. אנחנו מבקשים שזה יונח כאן. זאת ההסתייגות שלנו. איננו יודעים אם זה יעבור. אנחנו מתנגדים להארכה. מצידנו, שתיכנס הרפורמה. אם הרפורמה לא תיכנס, אגזים ואומר: שייסגר הערוץ ונתחיל "פריש-מיש" מחדש. אולי זה יהיה יעיל יותר. לפעמים זה יעיל יותר. אולי משרד האוצר צריך לתת כסף פיצויים לעובדים. אינני יודע, אני לא מבין בזה. מבחינתנו קטסטרופה שערוץ ממלכתי לא נותן ביטוי מתאים ליצירה הישראלית על כל גווניה. בוועדות אחרות אנחנו מתמודדים כאן עם צרות אחרות אפרופו היצירה הישראלית, והיושב-ראש מכיר את כל הבעיה.

אני מוכרח להגיד לך שלא העליתי על דעתי, נפח שעות הדיונים שאנו מקדישים כאן לנושאי תקשורת דרמטי ביותר, וגם ביום חמישי ניפגש כאן כדי להמשיך את הרפורמה הרב-ערוצית. זאת עבודה שנמשכת זמן רב. אולי במשרדי הממשלה חשבו שזה יעבור מהר יותר. זאת עבודה דרמטית וקשה ונעשה אותה באהבה ומתוך שליחות ציבורית. זה גם מעניין אותי. ואגב, הבעיות מתרבות. ככל שאנו נכנסים לדיון על הצעות החוק ועל הסעיפים אנחנו רק מוצאים את עצמנו בעוד בעיות.

לצערי אני חייב להגיד כאן דבר חשוב מאוד. כל אימת שאנו דנים כאן בנושאי תקשורת וטלוויזיה, המדינה אחראית על כל המחדלים שהיו, בין אם מחדלים שהיו ברשות השנייה ובין אם מחדלים שקורים עכשיו ברשות השידור. יש כאן דבר שחוזר על עצמו. ייתכן שהמדינה צריכה לקחת קצת אחריות ולהתחיל לחשוב מה לעשות.

יש כאן בעיה ספציפית ולכן הממשלה ביקשה, קודם ממליאת הכנסת ואחר-כך מוועדת הכלכלה, לאשר את ההצעה לדחייה בשנה. יש כאן גם תאריך פקיעה – 31 בדצמבר 2010. אני מסכים אתך שהערוץ הראשון צריך להוביל. אגב, עושים את זה היום דווקא "הוט" ו"יס". זה דבר מעניין מאוד שקורה, ש"הוט" ו"יס" ולא ערוצים 1, 2 ו-10 עושים את הדבר.

תיכף הרפורמה תחבל בזה.

אל תדאג, לא תצא רפורמה שלא תהיה מושלמת.

בגלל שכפו את זה עליהם.

כפו גם על ערוצים 2 ו-10.

מועצת הכבלים כפתה עליהם ש-8% מתוך ההפקות יהיו מן הז'נר העליון.

גם על ערוץ 10 כפו. אז ערוץ 10 עושים?

גם על ערוץ 2 כפו לפי הדוח שהתפרסם עכשיו.

קודם כול, גם הערוץ הראשון עושה דברים טובים, ביניהם גם דוקו-דרמה ודרמה. הדברים נעשים. אתה רוצה יותר, ואתה צודק שהערוץ הציבורי הממלכתי צריך להוביל את היצירה הישראלית, גם במהדורת "מבט" ארוכה יותר וגם ביצירה ממש.

נכון.

אני מסכים אתך. ככל שהרפורמה תגיע לכאן סוף-כל-סוף נדאג שהדבר הזה יישמר, ואפילו יעמיק. בעניין הזה דעתך יכולה לנוח. האם הקרב יהיה פשוט? לא. אתה כבר מנוסה.

אני מבקש מהמנכ"ל, אם החוק הזה יעבור, שיצבע כסף להפקות חוץ.

בוודאי, כל מה שאחרים לא עושים זה תמיד אשמה של רשות השידור שיש לה מעט כסף. "הוט" ו"יס" היו צריכות להפיק חדשות מקומיות ולא עושות; ערוץ 2 וערוץ 10 היו צריכים לשדר יצירה ישראלית והם לא עושים. על מי זה נופל? עלינו. מה התקציב שלנו היום? 40% מאשר היה.

מה אתם כן עושים? בבקשה, שיתחייב כאן לתת כסף להפקות חוץ.

למה שיתחייב? כי אתם ועד חזק יותר? קראתי מה כתבתם, שהוועדים לא נותנים. מה ההבדל בין הוועדים לביניכם? אתם לא ועד? אתם שהגעתם לוועדה הזאת ואמרתם: תפטרו 700 אנשים מרשות השידור ותנו לנו את העבודה. אתם באתם עם החוצפה הזאת. אדוני היושב-ראש, בישיבת הוועדה הקודמת זאת היתה אמירה חד-משמעית, לפטר 700 אנשים ברשות השידור ולתת להם את העבודה. זה נאמר באופן מפורש.

במשך 40 שנים רשות השידור נושאת בדגל לדאוג לעובדים. לא ליצירה.

מי אתה שתציל אותה? אתה תציל את רשות השידור?

אז למה אתה לא עובד אצלנו?

קודם כול, חשוב גם לדאוג לעובדים, אבל דרמות ישראליות שהפכו לנכסי צאן ברזל בתולדות האומה הופקו ברשות השידור: "אלטלנה", "לחם", "עמוד האש", "ניקוי ראש".

על-ידי יוצרים של רשות השידור.

כל אותם יוצרים נמצאים היום בשוק הפרטי.

בסדרות "עמוד האש" ו"תקומה" אתם לא נטלתם חלק ולו באצבע ולכן הן יצאו יצירות מופת.

אגב הוזכר כאן "ניקוי ראש" – כדאי לכם להתבונן בחלק מן הפרקים ותחשבו שאתם חיים בשנת 2010. זה ממש מרתק. מומלץ.

אין לי ויכוח עם מר מוש דנון על כך שנכון שערוץ 1 יעשה דברים משמעותיים יותר מבחינת היקף ההפקות בתחום הדרמות, הדוקו, הבידור וכן הלאה. אפשר לצעוק מכאן ועד להודעה חדשה, אבל במסגרת התקציבית הקיימת, עם האילוצים שכרגע מאלצים אותנו משרד האוצר והוועד המנהל אני לא יכול לחרוג מן התקציב.

לכן לא באים אליך בטענות. הבעיה לא נעוצה בך.

לכן גם אין ויכוח ביניכם, זה מה שאני מבקש לומר.

גם אליהם אני לא בא בטענות.

כבוד היושב-ראש, אני שמח שמר מוש דנון מסכים שאין כאן ויכוח בין הוועדים ובינם ובינינו על הרצון לייצר דברים.


ערוץ 1 נדמה לי שמוכיח מידי יום, בתקציב הקיים, למעט המחלוקת על הכדורגל, הוא עושה את המרב לייצר, לפחות בהיבט התכני. אם הפקה ויצירה זה גם תוכן משמעותי אז בוודאי שבכסף שיש לו הוא נותן מענה לערוצים 2 ו-10. ערוצים 2 ו-10 לא נוגעים כהוא זה בנושא הליבה של ההוויה הישראלית שמתוכה היצירה צומחת.

אתם עושים עכשיו תוכנית על שי עגנון. אתם לא משלמים כסף אלא נותנים לי ברזלים ואנשים, ואין לי בעיה עם זה, אבל זה הצמצום. אני מעסיק אנשים שלך.

אתה מייצר תוכניות מידי שבוע, בוודאי בתחום הדוקו. יש לך תוכניות אולפן מעולות ודרמות שמשודרות מידי שבוע.

אבל הוא רוצה יותר, וזה תפקידו.

בוודאי שאני רוצה יותר.

אני אשמח לראות כל ערב דרמה יומית כי זה ייתן לי מענה לערוץ 2 ויאפשר לי לחזק את "מבט".

זה יעשה לך רייטינג, תאמין לי.

יהיה רייטינג, בוודאי. דרמה יומית איכותית. לא זבל, ולא להפוך את "האח הגדול" לדוקו, אלא דברים בעלי ערך. אנחנו עושים את זה במעט הכסף שיש לנו. התוכנית ששודרה אתמול, "טאראב", עם אלי עמיר ובוריס מפציר היא מסטרפיס בתחום הדוקומנטרי, ושבוע קודם שודרה "אקסודוס", והמשדר המיוחד שיעסוק הערב במבצע "עופרת יצוקה", והדרמה של יום חמישי, וכך מידי יום.

אין לי בעיה עם התכנים ברשות השידור. אנחנו גם שתקנו במשך שנה שלמה. ישבנו וחיכינו לרפורמה.

אז בואו נלך ביחד.


עוד דבר שצריך לומר למען ההגינות, כי הדברים נרשמו לפרוטוקול, צריך לזכור שהעובדים הם בעצם שווי כסף לצורך העניין. כאשר הם מייצרים תוכניות אולפן או חלק מן הדוקו או את "מבט שני" ודברים אחרים – זה תקציב.

המערכת שלכם יעילה?

לכן יוצאים לרפורמה. אני מסכים אתך שצריך לעשות רפורמה.

מאה אחוז, אז בדיונים על הרפורמה תקבלו נתח גדול, ואני סבור שאתם צריכים לקבל. כולם אומרים שצריכה להיות רפורמה. אמרתי כאן דבר ברור מאוד לממשלה, שתתחיל לקבל החלטות. אני לא הממשלה. אני רק יכול לפנות אליה. בעניין הזה כמדומני כולם כאן תמימי-דעים. יש כאן הסכמה נדירה.

אני פונה לשר הממונה על רשות השידור להיפגש עם שר האוצר ועם ראש הממשלה ועם יושב-ראש ההסתדרות בשולחן אחד. אני אומר לך, בשעתיים יסיימו את העניין. יש הבדלים רק בניואנסים פה ושם. תבינו, יש לנו 700 עובדים בהסכם היסטורי, וזכות הוועדים להיאבק בעניין. הסכמי פרישה יש. יש הסכמה של כל הוועדים לבטל את כל ההסכמים הקודמים שיוצרים חוסר התייעלות, יש הסכמה להכניס ציוד טכנולוגי, יש הסכמה לגמישות ניהולית, למעט סעיף פה וסעיף שם. בסך הכול למעט הוועד המשולב של הפקידים יש הסכמה בגדול על מבנה שכר.

אז איפה זה תקוע?

נאמר שיש כאן עסקת חבילה. אין איתנות פיננסית שהאוצר מאמין בה ואין חוק.

אחרי כל הדברים שהמנכ"ל מנה, שזה המון וכמעט בלתי נתפס, עדיין הרעב של משרד האוצר לא בא על סיפוקו.

נדון בזה בנפרד.

יש לי את מלוא ההערכה למנכ"ל רשות השידור שנמצא לדעתי במצב בלתי אפשרי: אין לו ועד מנהל, אין לו את האחריות הציבורית ועליו לקחת הכול על הכתפיים שלו. למען האמת אילו הייתי במקומו איני יודע אם הייתי מוכן לקבל על עצמי את האחריות על מערכת כזאת במצב שבו היא נמצאת.


דבר שני שמטריד אותי מאוד, שכאשר מדובר על כסף, על הצורך להקצות ליוצרים 30 מיליון שקל, יודעים להעביר חוק בתוך יומיים-שלושה או שבועיים, והחוק הזה עובר ו"פותרים" את הבעיה.


נדמה לי שהמצב החוקי שרשות השידור נמצאת בו היום, כאשר אין לה יושב-ראש ואין לה ממלא מקום יושב-ראש, ולמרות הדברים שאמרה היועצת המשפטית, ואני מבין אותה, כי צריך לנהל את הרשות במערכת היום-יומית, אבל אני לא בטוח שזה מחזיק מים. הלקונה המשפטית הזאת דורשת פתרון מהיר כי לא יתכן שהמערכת ממשיכה להתנהל ללא פיקוח ציבורי נאות.

אין ספק.

בהקשר הזה, הייתי כאן לפני שנה, 6 שבועות לפני הבחירות, ואז גם ביטלו את ההפחתה באגרה כי אמרו שיש מצב חירום ותהיה רפורמה.

היתה הקפאה של ההפחתה באגרה גם בשנה שעברה?

במשך שנתיים כבר הקפיאו את ההפחתה. עכשיו תהיה הפעם השלישית.

אני פשוט משלם את דרישת התשלום שאני מקבל והולך לישון בשקט, לא מסתכל אפילו על הסכום.

אתה משלם 40% פחות מאשר שילמת בעבר.

אדוני המנכ"ל, אתה יודע שאני סבור שצריך לשלם אגרה לפי חוק רשות השידור, אלא אם כן המדינה תאמר שלא משלמים אגרה על מקלט טלוויזיה. כל עוד המדינה לא אמרה את זה, כן צריך לשלם.

5% הפחתה באגרה זה 14 שקל בשנה, אך עבור רשות השידור זה 35 - - -

אין לי בעיה, אני משלם הכול. אבל אני לא מדבר על עצמי, יש אנשים אחרים.

לא דיברתי נגד ההפחתה. אני מציין בסך הכול את העובדה שזה קורה כבר שנה שנייה.

אם אתה לא נגד למה אתה מציין את זה?

לפני שנים כאשר רשות השידור פנתה לוועדת הכספים וביקשה תקציב, היא לא הגישה דוח כספי. היום היא עושה את זה. כאן היא חוזרת כל פעם ורוצה החלטות שיש להן משמעות כספית, ואז עולות שאלות האם יש חוזים מיוחדים וכן הלאה וכן הלאה. ראוי שרשות השידור תתן לחברי הוועדה הנכבדה הזאת וגם לציבור את החומר התקציבי הראוי, כדי שנראה שאכן באמת אין כסף בחוזים מיוחדים. אני לא כל-כך בטוח בכך. אני יודע שב"מבט" מוציאים הרבה כסף על חוזים מיוחדים, ולא לגמרי מבין את זה.


בהקשר הזה אני מבקש לומר דבר נוסף. תמיד מדברים על צמצום ברדיו. המקום הטוב ברשות השידור, שפועל ומכניס כסף לרשות השידור ושמחזיק את הטלוויזיה, זה הרדיו. אז המקום הראשון שהולכים לפגוע בו הוא הרדיו ולא הטלוויזיה? אני לא מבין את זה.

מי אמר שזה הראשון?

הראשון, וכמעט הבלעדי.

הרדיו הוא הקורבן כאן בכל הסיפור.

אני מבקש להעיר עוד הערה, שאני חוזר ומעיר אותה למשרד האוצר. המנכ"ל מדבר על 15 שקלים בשנה, שלכאורה זה כלום. אבל אם כבר עושים את זה, למה לא לעשות את זה על חשבון אגרת הרכב ולא על חשבון אגרת הטלוויזיה? מי שיש לו יותר רכבים ישלם יותר. בצורה כזאת ימסו את העשירים יותר מאשר את העניים. באגרת הטלוויזיה ממסים את העניים יותר מאשר את העשירים. זה דבר פשוט. הגבייה של אגרת הרכב הרבה יותר פשוטה, וכולם משלמים את זה. ההיגיון כאן אומר, אם כבר תורידו את אגרת הטלוויזיה ותעלו את אגרת הרכב ותצאו עם 20 מיליון השקלים שאתם צריכים. אני מבין שאתם צריכים את זה, אבל תעשו את זה לפחות בצורה הוגנת חברתית.

אני מבקש להודות לוועדה וליושב-ראש הוועדה על הרעיונות. ציטטו אותי בעיתון כאשר דיברתי על החוב המוסרי של הממשל כלפי משלמי האגרה, שלא בדיוק בא לידי ביטוי. כאן בוועדה ראיתי את ההיפך, שיש התעניינות בבית המחוקקים.

תודה רבה.

אני רואה בעבודתי ברדיו, ובכלל ברשות השידור, גם איזו שליחות. זה לא רק מקצוע העיתונות. לכן שמחתי לראות שיש התעניינות אמיתית וגם ניסיון להשיב תשובות.


הדבר השני שאני מבקש לומר בשם העובדים, כאשר אני שומע מן ההנהלה שלי שיש חוק שמחייב אותם לתקציב מאוזן, אני אומר: בוודאי, אבל חוק אחר שיצא מן הבית הזה מחייב אותם לשדר ויש גם התחייבות מוסרית למשלם האגרה. אם באים לעצור בשם חוק אחד שהוא טכני עניין שהוא מהותי לדמוקרטיה הישראלית ולהיותי במקצוע, אני בא למקום הזה לבקש סעד.


לא יתכן שמשרד האוצר באופן טכני יהרוג אותנו לאט-לאט. אם משרד האוצר מעוניין ברפורמה מעבר לכסף שהוא ייתן לתוכנית העסקית שאנו מדברים עליה, שחלק גדול ממנה הוא חוב מוסרי של משרד האוצר לעובדי רשות השידור על הפנסיות שלנו שהן באמת צחוק, ולא ארבה בדיבור על כך כי כולם מבינים במה מדובר, משרד האוצר יכול גם להכיר לדוגמה בהוצאות ההפקה של רשות השידור כעניין עסקי, דבר שיש לאחרים ולנו אין. אם אני יוצא להקלטות חוץ, הסנדוויץ' שלי זה הוצאות שכר ולא הוצאות הפקה. ואחר-כך אתם משווים אותי עם אחרים? למה?


חלק גדול מן האגרה שעליה דיבר פרופ' פולק, שאני באמת מכבד את הדאגה שלו לציבור, חלק גדול מן האגרה שהציבור משלם לרשות השידור חוזר למדינה דרך אגרות ומסים אחרים. כמה בערך? משרד האוצר מוכן להגיד לוועדה המכובדת? כמה מתקציב רשות השידור חוזר למשרד האוצר כמסים – מיסי סחר, לא פטור ממע"מ, אגרות תדרים? יהיה מעניין לקבל את המידע הזה בישיבה הבאה, ואז נבין כמה אפשר לחסוך מ-30 מיליון השקלים של היוצרים שלא הסכמתם שניתן.

אם רשות השידור היתה מעבירה תקציב לאישור הייתי יכול לענות על השאלה הזאת.

אבל זאת כבר לא בעיה של העובדים. אני דיברתי בשם העובדים.

תוותרו על דמי התדרים.

חוק יסודות התקציב קובע שתקציב של תאגיד חייב אישור של שר האוצר. רשות השידור מאז 2007 ועד היום לא עמדה בהוראות החוק הזה.

נדמה לי שהעבודה על הרפורמה עדיין רבה, כי כל הזמן עולים כאן דברים נוספים.

חייבים לציין שאתמול משרד האוצר הגיש טיוטת הסכם בעניין הרפורמה שבה הוא חזר בו מכל ההבנות עם העובדים.

הפנייה של היושב-ראש לממשלה בעניין הזה, נאמר כאן על-ידי כולם שהעובדים את שלהם עשו. להוציא כל פעם את דיבתנו רעה – באמת, כמה אפשר?

חלילה, אנחנו מגינים על זכויות העובדים ועל החובה שהמשכורות ישולמו בזמן.

אני רוצה לעדכן את הוועדה ואת כל הנוכחים כאן באשר לרפורמה, כי זה לב העניין. מר מוטי שקלאר אומר כבר שנתיים שאנחנו או-טו-טו, או-טו-טו. אני רוצה להזכיר לכם ולהבהיר שרק אתמול קיבלנו לחתימתנו טיוטה של הסכם הרפורמה, שבה מופיעים סעיפים כאילו במשך שנתיים וחצי לא דיברנו על שום דבר. בטיוטה הזאת מופיעים דברים שהם ביקשו מאתנו לפני שנתיים וחצי. בינתיים לא נחתם שום דבר. כל ההתנהלות – לא היה משא ומתן, זה היה בדיחה ממש. כך לא מנהלים משא ומתן בשום מקום. מזה אפשר ללמוד בכל בית-ספר איך לא מנהלים משא ומתן. אבל גם דברים שעליהם הסכמנו, והם לא רבים, אבל יש באמת הסכמות כלשהן, בטיוטת החתימה שקיבלנו – כאילו לא דיברנו במשך שנתיים וחצי. חזרנו אחורה שנתיים וחצי.

אנחנו נדון בזה. אתה חושב שאישור הרפורמה יהיה באבחת חרב? תראה על מה אנו מקיימים דיון במשך שעה אז תחשוב כמה דיונים נקיים על הרפורמה, שלא נדבר על הרפורמה בטלוויזיה הרב-ערוצית ועל רפורמות אחרות. יתקיים כאן דיון והאמן לי שנשמע את כולם.

בדיוק כך. יש לנו הרגשה שבמשרד האוצר רוצים "לגנוב" את הרפורמה במכת גרזן אחת.

נשמור על האינטרס של השידור הציבורי.

אנחנו לא נוכל לתת לזה יד כמובן.

ב-1 בינואר אני מבין שרוצים לצמצם כל מיני שידורים. אני מבקש מאוד, גם כך רשת "מורשת" היא הרשת הכי נרדפת ברדיו. כל אימת שרוצים לקצץ מייד מדברים על רשת "מורשת". אני מבקש לא לקצץ בשידורים של "מורשת".

אני מאשר את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 23), התש"ע-2009.


תודה, רבותי. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45
PAGE
30