ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 22/12/2009

סירוס חתולי רחוב

פרוטוקול

 
com_alex

2010-01-10Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 122

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ה בטבת התש"ע (22.12.2009), בשעה 10:30
סדר היום
סירוס חתולי רחוב
נכחו
חברי הוועדה
ציון פיניאן – היו"ר

רונית תירוש
מוזמנים
ד"ר דגנית בן דב – ממונה תחום צער בעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שאדי בסול – לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

איתי קורן – ממונה תקציב, משרד הפנים

גלי דוידסון – ראש צער בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר חורי ג'ריס – וטרינר, מרכז השלטון המקומי

ד"ר משה רפאלוביץ – וטרינר, הסתדרות הרופאים הוטרינרים

ד"ר שרון גולדשטיין – וטרינרית, אגודת צער בעלי חיים

ד"ר יונתן ליטווין – יו"ר ארגון הוטרינרים לחיות בית

רות רובינשטיין – דוברת אגודת צער בעלי חיים בישראל, תל אביב

אתי אלטמן – דוברת עמותת תנו לחיות לחיות

ד"ר דב לרנר – תנו לחיות לחיות

עו"ד יהושוע רוטברג – עמותת תנו לחיות לחיות

שרית איילון – עמותת תנו לחיות לחיות

ד"ר אברהם צרפתי – ארגון הרופאים הוטרינרים ברשויות המקומיות

משה כהן – חבר ועד, עמותת נח (התאחדות ישראלית של ארגוני בעלי חיים)

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום













סירוס חתולי רחוב
היו"ר ציון פיניאן
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הוא חשוב מאוד. אני באתי מהרשויות המקומיות, ואני יודע מה קורה שם. אנחנו נשמע את הדברים, ולאחר מכן נקבל הצעת החלטה. אנחנו ניתן לחברת הכנסת המובילה את הנושא הזה, חברת הכנסת רונית תירוש, לפתוח את הדיון.
רונית תירוש
אנחנו ניהלנו פה מאבק לא קל להעביר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. אני באה מהדרג הביצועי, הייתי מנכ"לית משרד ממשלתי, וראיתי שלא תמיד אנחנו עושים את מה שהחוק מטיל עלינו לעשות. ביום שזה היה צריך לעבור קריאה שנייה ושלישית, משרד החקלאות ניסה לשכנע אותנו לרדת מההתעקשות על 4,500,000 שקלים. אנחנו לא רצינו להגיע ל-5,000,000 שקלים, כיוון שזה כבר דרש אישור מיוחד בוועדת שרים, למרות שידענו ש-4,500,000 שקלים לא יספיקו לנו. כולנו הסכמנו על 4,500,000 שקלים בתמיכה של משרד החקלאות. לפתע, באו ואמרו לנו: תרדו מזה, תסתפקו בפחות, האוצר לא מסכים, יש לנו חילוקי דעות עם האוצר, האוצר לא יעביר לנו את הכסף ויטיל עלינו לתת את כל הסכום ואין לנו את הסכום. אני יכולה להבין ללבם. הייתי במשרד ממשלתי, ואני יודעת שכל תוספת שנכפית על משרד בגין חוק כזה או אחר לא מביאה בצדה תוספת תקציב. ברור שצריך להיעשות רה-ארגון בתקציב של המשרד על מנת לשחרר את הסכום, שהוא פעוט מאוד בעיני.

הבוקר קראתי בעיתון "ידיעות" – ולא הזמנתי את הכתבה – ושם בנו פירמידה על מנת להראות כמה חתולים מתרבים כתוצאה מחתול אחד. היום מדובר ב-2,000,000 חתולים משוטטים. חלקם זוכים להתייחסות מצד שכנים טובים, שמאכילים אותם אבל זוכים לקיטונות משכנים אחרים – ואני יכולה להבין את זה – וחתולים אחרים זוכים להתעללויות. זה דבר שאסור שיקרה. זה גם מפגע תברואתי, הם גם הופכים את הפחים ומפזרים את הזבל, הם גם יוצרים מאבקים בינם לבין כלבים משוטטים וגם לא משוטטים. אני הייתי בעלת כלב עם רצועה, ויום אחד הכלב העיף אותי כי הוא ראה חתולה. מאז בטיול היומי שלי התחלתי לחפש חתולים בשטח. זה דבר מטורף. מכל בחינה שהיא זה לא ראוי לאפשר להם להתרבות בלי פיקוח. לכן, רצינו שיעקרו ויסרסו את החתולים. עברנו את המשוכה מול החוגים הדתיים בכנסת, ועובדה שיש לנו חוק בישראל.

אין הרבה חוקים שאני עושה מעקב אחרי מימושם, אבל זה דבר שהוא בנפשנו תרתי משמע. כאשר עקבתי אחר מימושו של החוק, ראית שלא מוקצה לזה התקציב כפי שהחוק דורש. פה משרד החקלאות צריך לתת תשובות לכנסת. אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו, שאנחנו הגוף המפקח על הרשות המבצעת. לא נשב פה סתם וניאבק פה ונגרע מבריאתנו ולבסוף המשרדים יעשו אחרת – אני לא רוצה לומר שהם עושים "מה שבראש שלהם", כי משרד החקלאות היה איתנו לאורך כל הדרך. לא יכול להיות שהם ייכנעו למגבלה תקציבית כזו ואחרת ולא יעשו את העברות בתוך המשרד על מנת לתת לחוק הזה לבוא לידי ביטוי מקסימאלי. אני אומרת שוב ש-4,500,000 שקלים זה לא מספק אותנו, אבל זו היתה פשרה כדי לא להגיע לוועדת שרים שוב.
היו"ר ציון פיניאן
הבנתי שהגעת לסיכום עם החרדים.
רונית תירוש
החוק הוא חוק. אנחנו פה רוצים לפקח על משרד החקלאות, ולראות מה הוא עשה עם החוק. החוק עבר.
היו"ר ציון פיניאן
אני רוצה לומר לך, שהערכתי אותך הרבה אבל עכשיו שהגעת להסדר עם החרדים אני מעריך אותך עוד יותר.
רונית תירוש
גם בחוק על הפרוות אנחנו הגענו להסדר עם החרדים.
היו"ר ציון פיניאן
אני מבין שצריכה להיות מצגת.
יהושוע רוטברג
הצעת החוק שעברה ב-2008 מדברת על זה. חתולי רחוב בישראל מתרבים בקצב מדאיג. אנחנו מדברים היום על כך שחתולה לא מעוקרת תביא בתוך שנתיים 160 צאצאים. אנחנו מדברים היום על כ-2,000,000 חתולי רחוב. הבעיה היא שאין היום מדיניות מערכתית לטיפול בזה. אין ראייה הצופה על העתיד. בשנת 2004 בית המשפט העליון פסל את מדיניות ההמתה הגורפת שהיתה נהוגה עד אותה תקופה, ואמר: ההמתה היא האמצעי האחרון, אין סיבה להרוג חתולים שלא לצורך. הבעיה היא שלא גובשה מדיניות חלופית. פסלו את מדיניות ההמתה, שהיתה נהוגה עד אז, וגובשו הנחיות של משרד החקלאות, שהן רחוקות מלהיות מספקות ולא נותנות מענה למצב בשטח. המצב בשטח הוא עגום. יש לנו מיליוני חתולים שסובלים וחשופים להתעללויות. רוב מקרי ההתעללויות שאנחנו מטפלים בהם במחלקה המשפטית של "תנו לחיות לחיות" אלה מקרי התעללויות בחתולי רחוב. אין להם פה, אין להם אבא ואין להם אמא, והם מטרה נוחה להתעללות של כל מי שרוצה לעשות את זה. הטיפול בהם בעצם מוטל על כתפי העמותות הפרטיות והאזרחים.
רונית תירוש
קראתי בעיתון, שהעמותות דורשות מינימום לשם הסירוס והעיקור, 80 או 60 שקלים לחתול, בעוד שווטרינר עירוני או כל וטרינר אחר דורש 200 שקלים. אם זה נכון, אנחנו נצטרך לחוקק חוק בעניין.
שרית איילון
העמותה שלנו עושה עיקורים יומיום בחינם.
רונית תירוש
הכל נופל על העמותות. הפכנו למדינת עמותות.
קריאה
גם הרשויות עושות את זה בחינם.
רונית תירוש
נשמח לשמוע על כך.
יהושוע רוטברג
אני רוצה לדבר בנימה אישית ולומר, שחבר כנסת מכובד בבית תפס את אחד מעמיתיי במסדרון ואמר לו: תפסיקו להתעסק בבעלי חיים, תתחילו לטפל בבני אדם.
היו"ר ציון פיניאן
אז הוא לא מכובד.
יהושוע רוטברג
אני בכל זאת נותן את הכבוד לחברי כנסת. חבל שהוא לא פה. זאת הסיבה שאנחנו מטפלים בבעלי חיים. אנחנו מוצאים התעללויות בקריות, בבת ים, בבסיס צבאי, בקברים ערביים, בכל מקום בארץ זה המצב של חתולי הרחוב בישראל, ובגלל זה אנחנו כאן. לחתולים אין לובי ואין אינטרסים כלכליים. הם לא יכולים לעזור לאף אחד, ועל כן דוחקים אותם לפינה.

כמו שאמרנו, מדובר על שרשור שמוביל ל-160 חתולים מחתולה אחת תוך שנתיים. קרוב ל-2,000,000 חתולים צריכים טיפול, כאשר אין לנו עדיין מדיניות מערכתית. בשנת 2004 נפסלה מדיניות ההמתה הגורפת, ולא גובשה מדיניות חלופית. היום הטיפול הוא נקודתי. אנחנו בעמותות עוזרים. אנחנו ב"תנו לחיות לחיות" עושים בערך 4,000 עיקורים וסירוסים בשנה. ברשויות המקומיות – כל עיר לפי היכולות שלה.

הפתרון היחיד שהוא רלוונטי היום הוא מודל ה-TNR. כלומר, לוקחים את החתול, מבצעים את העיקור או הסירוס, משאירים אותו תחת השגחה במשך 48 שעות ומחזירים אותו לשטח. התוצאות הן מצוינות. ישנה ירידה דרמטית בנושא תלונות וסכסוכי שכנים. גם מי שלא אוהב חתולים, נרגע ברגע שהוא יודע שמטפלים בזה ויש מי שמודע לבעיה. דבר נוסף, הוא שנוצרת דינאמיקה של שיתוף פעולה ותקשורת בין האזרחים, הרשויות והעמותות. זה שיתוף פעולה בריא וטוב לכולם. זה עוזר לנו לפתור בעיות בשטח. כל הנושא של יללות, רעש וקרבות הייחום נגמר. בנוסף, ישנו את הערך של מדיניות של מדינה מערבית מתקדמת, שמטפלת בבעיות שלה ולא נותנת לחתולים להגיע למצב נורא.
רונית תירוש
זה בתנאי שיעשו את זה כמהלך אזורי ומקיף ולא רק בשכונה אחת, כי אז חבל על הכסף.
יהושוע רוטברג
בדיוק. חה"כ תירוש וחה"כ ארדן העבירו את התיקון לחוק צער בעלי חיים, שהעביר 4,500,000 שקלים. השנה משרד החקלאות פתח במבצע לעיקורים וסירוסים, הוציא קול קורא לרשויות בעלות של 3.240,000 שקלים, כאשר התקציב חולק בין 30 רשויות. החסרונות – הסכום עדיין נמוך מדי. בנוסף, יש חיסרון בלטפל ב- 30 רשויות באופן נקודתי. מה קורה אם עיקרתי חתולים בגבעתיים ולא עיקרתי חתולים ברמת גן? יש תחלופה של חתולים מתאי שטח כאלה לאחרים, וזה לא אפקטיבי. אנחנו חושבים שלא נאסף מספיק מידע.

מה אנחנו חושבים שחייב להיות? אנחנו חושבים שצריכה להיות שאיפה להגיע לתוכנית רב שנתית לעקר ולסרס את חתולי הרחוב בישראל. המדינה חייבת לקחת אחריות על הנושא הזה. איך עושים את זה? צריך להתחיל עם פיילוט מסודר ב-4 רשויות מקומיות, בתאים גיאוגרפיים מבודדים, שאז אפשר לוודא את התוצאות מבלי שיהיה מעבר של בעלי חיים מתא לתא. בנוסף,צריך לגבש צוות היגוי של הארגונים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ווטרינרים רשותיים, לאתר את הרשויות ולתת מימון. אנחנו מעריכים את זה בכ-9,000,000 שקלים. כרגע יש 4,500,000 שקלים, ואנחנו מדברים על הכפלה של הסכום. צריך להגיע למצב של תוכנית רב שנתית לעיקור וסירוס כל החתולים. אין לנו דרך אחרת. אין לנו דרך אחרת. הגענו למצב בו כלו כל הקיצין.
היו"ר ציון פיניאן
ד"ר אברהם צרפתי, בבקשה.
אברהם צרפתי
אנחנו כרופאים ברשויות המקומיות תומכים ברעיון הזה. אנחנו חושבים שזו הזדמנות נפלאה לתת מענה לבעיה ברמה ארצית. כמו שאמר קודמי, אין יותר ביצוע של המתות גורפות. חייבים לתת פתרון. כיום רשויות מקומיות, כל אחת לפי יכולה או לפי יכולתו של הווטרינר העירוני לשכנע את האנשים האמורים לתת את הכסף. בכל מקום שבו התהליך הזה התבצע, זה הוכיח את עצמו. זה היה דבר נכון לעשות, אבל עדיין לא מספיק. אנחנו בעד העניין. זה ייתן מענה לצרכים האלה.
היו"ר ציון פיניאן
ד"ר משה רפאלוביץ, בבקשה.
משה רפאלוביץ
אני מזכיר ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות, והווטרינר העירוני הראשי של אזור גוש דן. אני מטפל ב-10 ערים ומועצות באזור המרכז, ואני מכיר את הבעיה הזו מקרוב. אנחנו מברכים על הדיון והיוזמה. הסכומים שמעלים פה הם סכומים מינימאליים. אנחנו מדברים על בעיה לאומית, שצריכה טיפול בהתאם. המצב של החתולים ברחוב הוא עגום, כפי שראינו במצגת. זן רק פן אחד של העניין. מי שבעיקר סובל מהחתולים האלה הם בני האדם. המטרה של הדיון הזה היא גם עזרה לבני אדם. בני האדם סובלים כאשר החתולים האלה חודרים לתוך הבתים, אוכלים להם מהאוכל שלהם וגורמים להם נזקים. בנוסף, סובלים מזה גם מאכילי החתולים, שרואים את החתולים שלהם בחלק מהמקומות במצב טוב ובחלק אחר של המדינה במצבים איומים ונוראים. מי שמאכיל את החתולים האלה סובל סבל נפשי אמיתי. המענה שניתן היום הוא מענה נקודתי. "תנו לחיות לחיות" ועמותות אחרות עושות עבודה רבה בעניין הזה. הרבה מאוד רשויות מקצות סכומי כסף בינוניים ומטה, כי זה מה שהן מסוגלות, ואז הפתרון הוא פתרון חלקי.

ראינו קודם את הנתון שאומר שמחתולה אחת אנחנו מקבלים שרשור של 160 חתולים. כלומר, אם עושים 50% מהעבודה בעצם לא עשינו שום דבר. אם לא עיקרנו את חלק הארי של אוכלוסיית החתולים – 90%-95% - כל מה שעשינו בדרך הוא כמעט חסר משמעות מבחינת מניעת ההתרבות שלהם. לכן, דרוש תקציב גדול.
רונית תירוש
חבל על שקל שמושקע.
משה רפאלוביץ
את זה אני לא רוצה להגיד. אני גם חשבתי ככה פעם.
רונית תירוש
זה לא נותן כלום.
משה רפאלוביץ
זה נכון שזה לא נותן כלום מבחינת מניעת ההתרבות, אבל העיקור החלקי תורם לכך שהחתולים פחות מיוחמים, פחות רבים, פחות מציקים אחד לשני ופחות מציקים לאנשים. יש בזה תועלת רבה. אנחנו רואים שזה מוריד את הסכסוכים בין האוכלוסיות של אוהבי החתולים ושונאי החתולים, מי שאוהב את החתולים יותר ומי שסובל מהם יותר. לכן, דרוש פה תקציב גדול. אני חושב, שהסכום של 9,000,000 שקלים לפיילוט ב-3-4 רשויות אפילו הוא נמוך מדי, אבל בוודאי אי אפשר לרדת ממנו.
היו"ר ציון פיניאן
נציגת המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.
גלי דוידסון
המשרד להגנת הסביבה תמך בתיקון החקיקה.
רונית תירוש
השר הוא יוזם החקיקה.
גלי דוידסון
זה בהחלט מייצג גם את עמדת האגף והמשרד. אני מסכימה ש-4,500,000 שקלים הוא לא סכום מספיק, בטח לא בפריסה ארצית. הגדלה של הסכום הזה היא מחויבת המציאות. הנושא של עיקורים וסירוסים הוא טוב לפתרון מספר בעיות: להתרבות החתולים, לסכסוכי שכנים ולהגדרת החתול כמטרד בקרב האוכלוסייה. אם עושים את זה לא בהיקפים הנדרשים, אז אולי זה פותר את הבעיה של ההסתכלות על החתול כמפגע, אבל זה לא פותר את הבעיה של ההתרבות. לכן, אנחנו רואים לנכון להגדיל את התקציב ככל שניתן, ולרכז אותו ברשויות מסוימות.
היו"ר ציון פיניאן
את יודעת מה אמר חז"ל: שלוש צרות ירדו על העולם, וחסרון כיס גרוע מכולם. ד"ר דגנית בן דוב, בבקשה.
דגנית בן דוב
כמו שהוזכר פה, החתולים ואנחנו חולקים את אותה סביבה. הרבה מאוד מהבעיות הן בעיות של כל הצדדים. הסבל הוא סבל של כל הצדדים כשיש ריבוי יתר. קידום ושיפור של הרווחה שלהם יקדם את הרווחה של כולנו. לגבי הנושא של כן או לא בזבוז כספים – קשה מאוד להגיע לצמצום של מספר חתולי הרחוב. למיטב ידיעתי, בשום מקום בעולם לא הצליחו להגיע לצמצום של מספר חתולי רחוב, לא בשיטה של המתה ולא בשיטה של עיקור או סירוס. יחד עם זה, כאשר מדברים על עיקור או סירוס חשוב מאוד לזכור גם את ההשפעה הנקודתית. חתול רחוב שעבר סירוס או עיקור, הרווחה של אותם פרטים עולה בצורה משמעותית, וכך גם הרווחה הסביבתית של התושבים האחרים באותה הסביבה: בני אדם וחיות מחמד אחרות. גם אם לא מצליחים להשיג את האפקט של הורדת מספר החתולים המשוטטים בסביבה, יש אפקטים אחרים.
יהודית גידלי
מן הסתם ברגע שיש עיקור או סירוס זה מוריד את המספר של חתולים הרחוב.
דגנית בן דוב
לא, כי צריך לזכור את התמונה היותר רחבה. אחת הבעיות של חתולים, שהפכה אותם לאחד מהיצורים היותר אומללים בסביבה שלנו, זו יכולת ההישרדות שלהם ויכולת ההתרבות הגבוהה שלהם. חתול הוא בעל חיים שיכול להתאים עצמו מהר מאוד למגוון גדול מאוד של סביבות. אנחנו יצרנו עבורם סביבה מאוד לא תומכת ומאוד פוגענית – מגוון גדול של מזונות בפחי אשפה וזבל לא מטופל ומגוון גדול מאוד של מקומות מסתור. זה מאפשר להם, גם כאשר הם פצועים, לשרוד במשך חודשים עד אשר הם מתים ממחלות שונות. יכולת ההתרבות שלהם היא יכולת גבוהה. בסביבה עירונית למעלה מ-90% מגורי החתולים שנולדים ברחוב מתים לפני גיל שנה. אם הצלחנו לעקר ולסרס חצי מהאוכלוסייה, מספר הגורים הנולדים יקטן אבל מספר הגורים השורדים יגדל וגודל האוכלוסייה יישאר כמו שהוא, והסבל הנלווה לחיים של אותם חתולים יישאר. גור שמת בגיל שבוע-שבועיים סובל פחות מגור שמגיע לגיל חצי שנה ומת כי אותו פגע בו והוא גוסס בצדי הדרך. מאחר וחלק גדול מאוד מהסבל קשור למספר הגורים, העיקור והסירוס יוריד בצורה משמעותית את הסבל של בעלי וחלק גדול מהמטרדים הקשורים לנוכחות של הגורים: אמהות שהן יותר תוקפניות, הגורים עצמם. יש כאלה שמגדירים מטרד שהם יוצאים מחנייה ודורסים גור של חתולים. יש כאלה שמגדירים את זה כמשהו שנכנס ללב ונכנס לחלומות.

כפי שהוזכר פה, אם ניקח סכומי כסף ונפזר בכל הארץ היעילות תהיה אפסית. צריך למצוא מנגנון שיאפשר לעשות את זה אזור-אזור. אם נצליח להגיע באזור מוגבל ומוגדר לסירוס או עיקור של 80%-90% מהחתולים, עדיין, לפני שעוברים לאזור חדש, צריך לזכור שחייבים להמשיך ולהקצות כספים לאותו אזור שטופל. אם לא נמשיך בכל שנה לעקר באותו אזור, אותם 10% שפספסנו יובילו אותנו תוך 3 שנים יחזירו אותנו למצב הקודם. חשוב לבנות מנגנון שיכסה את כל הנקודות האלה.
היו"ר ציון פיניאן
רשות הדיבור לנציג משרד הפנים.
איתי קורן
בסך הכל יש פה קונצנזוס של תמיכה בחוק הזה. משרד הפנים, ככל שהוא יוכל לסייע לרשויות, הוא יעשה זאת.
היו"ר ציון פיניאן
ד"ר דב לרנר, בבקשה.
דב לרנר
אני מנהל השירות הווטרינרי בעיריית עכו. אני רציתי להציג פן קצת אחר. אני אתן לכם דוגמא אחת מחודש אוקטובר - 114 תלונות שהגיעו לווטרינריה לגבי 43 פגרים, 7 תלונות על חתולים משוטטים שמטרידים, 1 המלטה בחדר מדרגות, 1 תקוע ושני מקרים של התעללות בחתולים. מדובר בשכונה שנמאס לה מהחתולים, אז הילדים פשוט יוצאים ומרוצצים את הראש של החתולים עם אבנים.

פן נוסף שלא הוזכר כאן, הוא שכאשר החתולים מתרבים בכמות גדולה הם משמידים את הטבע באופן טוטאלי. הם אוכלים את כל הזוחלים ואת כל המכרסמים שישנם בסביבה, ופשוט משנים את האיזון של הטבע. זו אחת הצרות הכי גדולות של העולם המערבי באזורי מגורים. דבר נוסף, חתול מעוקר תופס את הטריטוריה שלו באיזשהו מקום, אחרי שהוא התרגל להיות שם והוא גם לא מרשה לאחרים להיכנס. כאשר מעקרים חתולים, בנוסף לזה שאין התרבות גם לא באים הרבה חתולים מבחוץ. לי יש 6 חתולים בבית. חתול אחד שלי שווה במשקלו 4 חתולי רחוב. צריך להוסיף את זה לכל מה שדיברו.

בעכו יש שכונות מבודדות ויש שכונות צמודות, והיינו שמחים להיכנס לפיילוט המדובר. את האיזון של הטבע. אני נמצא שלוש שנים בעיר, והצלחתי לשכנע שיעשו שני מבצעי עיקור וסירוס. ההיקף של אחד מהם היה קטן וכלל 300 חתולים. אין ספק, שלתקופה מסוימת, בשכונה בה זה התבצע מרגישים רווחה.
היו"ר ציון פיניאן
גברת אתי אלטמן, בבקשה.
אתי אלטמן
אני תומכת בכל מה שאמר עו"ד רוטברג. הגיע הזמן לעשות לזה סוף ולעקר ולסרס את חתולי הרחוב. אי אפשר יותר להמשיך ככה. במרץ מתחילה עונת ההמלטות, ואני לא רוצה להגיע לחודש הזה. המדינה חייבת לתת תקציב לסירוס ועיקור. אני חושבת שיש כאן הזנחה של שנים, של ממשלות ישראל לדורותיהן, שלא טיפלו בנושא. עכשיו המדינה חייבת לתת תקציב.
היו"ר ציון פיניאן
ד"ר יונתן, בבקשה.
יונתן ליטווין
אני יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים לחיות מחמד. לסבל של החתולים כל הרופאים הפרטיים עדים. אלינו מגיעים כל יום האנשים הטובים, שמביאים את החתולים הסובלים. אנחנו משתדלים לעזור להם, כל אחד מאיתנו כפי יכולתו. יחד עם זה, היכולת שלנו לעזור היא מאוד מוגבלת. מאכילי החתולים מגיעים אלינו, ואנחנו לא יכולים לעזור להם. אני חושב, שהגישה הקלה והזמינה לעשות את המבצעים האלה, כפי שעשינו עם הכלבים, הוא דרך המרפאות. אנחנו זמינים להם, ואני לא רואה סיבה שלא לרתום את האזרחים הטובים מסביב לעניין הזה. יש הרבה אנשים שמאכילים חתולי רחוב. אם יעזרו לנו על ידי סבסוד של העיקור, הם גם יהיו מוכנים להוציא כסף מהכיס שלהם. כך נוכל להגיע למספר הרבה יותר גדול של חתולים. זו החמצה שלא בונים על המנגנון שלנו שהוא בלי שולי רווח.
שרית איילון
בשכונה שלי אני עצמי עושה עיקורים וסירוסים באופן מאסיבי ואינטנסיבי על חשבוני, ולעיתים אני נעזרת בעמותה. אני רוצה לומר לכם, שמספר החתולים קטן, אין גורים. אני מבינה שלא כל אזרח יכול לעשות את זה. אנשים באים וזורקים אצלי גורים, כי הם יודעים שאני מאכילה ומטפלת. לא קורה שחתולה תמליט גורים. החתולים שומרים על הטריטוריה. יש זכר שלא נותן לאף אחד להתקרב. נשאר אותו מספר של חתולים.
רונית תירוש
מהו משך חייו של חתול?
שרית איילון
החתולים אצלי בני 12, והם גדולים, יפים וחיוניים. לפני שאני הגעתי, השכנים התלוננו. מאז שאני הגעתי לגור שם והתחלתי במסע האינטנסיבי הזה, לא רק שאין תלונות אלא שהם גם מורידים אוכל לחתולים בצורה נקייה ומסודרת. הם פשוט אוהבים את החתולים. אם היתה פעם התעללות, היום יש מצב הפוך. פתאום הם גילו את עולם החתולים, כי הם בריאים, לא מזיקים לאף אחד ולא נכנסים לחדר המדרגות. מספרם גדל רק בגלל שמביאים לי חתולים, כי יודעים שאני מטפלת. אם זה ייעשה באופן אינטנסיבי, זה מוכח שזה יעיל.
משה כהן
אני מארגון "נוח" – ארגון הגג של הארגונים להגנה על בעלי החיים. אנחנו מייצגים את רוב העמותות בארץ. דובר כאן בעיה לאומית. חשוב להדגיש, שגם כאשר המיתו חתולי רחוב בעבר, דובר על 3%-4% מהאוכלוסייה. לא מדובר פה בתופעה חדשה. זה לא שהפסיקו להמית חתולי רחוב ואז יש בעיה של פיצוץ אוכלוסין. הבעיה תמיד היתה. כרגע אנחנו רוצים לשפר את חייהם של חתולי הרחוב, ואנחנו יותר מתקדמים בנושא של הבנה בנושא מטרדים. במקביל, בשיתוף הרשויות, אנחנו מתחילים לעבוד בנושא של הגברת מודעות, גישורים והסברה. זה גם כן ישפר את היעילות של החתולים.
היו"ר ציון פיניאן
חה"כ גנאים, האם אתה רוצה לומר משהו?
מסעוד גנאים
אני באתי כי יש לי חתול בבית. אני בעד שנהיה בני אדם כלפי החיות. אצלנו בסכנין הרחובות מלאים חתולים משוטטים. המצב נורא ואיום. אני בעד הצעד של "תנו לחיות לחיות", כדי להקל מסבלם של החתולים ושל בני האדם.
יהושוע רוטברג
נדמה שכולם תמימי דעים. לגבי מה שאמרה ד"ר בן דב – לגבי השאלה אם העיקור והסירוס יעילים או לא, הנתונים שבידנו מראים אחרת. מניסיוננו מספר החתולים כן יורד. העובדה שאנחנו חושבים שעיקור וסירוס עוזר ומשרד החקלאות לא בטוח שזה עוזר, היא בדיוק הסיבה שצריך פיילוט מדעי, מדויק עם מסקנות.

יש לנו 4,500,000 שקלים לפי החוק, ואנחנו מבקשים להכפיל את התקציב ולהוציא את הכסף בצורה מושכלת עם תועלת לעתיד.
דב לרנר
רציתי להוסיף ולומר, כי המבצע לא יהיה יעיל אם לא ימשיכו בו. בעכו אין הרבה פינות האכלה. אני רוצה לחזק את דבריה של הגברת, שלאחר שהחתולים מעוקרים ויש פינות האכלה, השכנים פחות מוטרדים. ברגע שאין פינות האכלה, יש גם לכלוך בצורה נוראה. ההצעה שלי, היא לא רק תוכנית עיקור, אלא שיהיה גם תקציב קטן שאפשר יהיה להביא לאט-לאט חתולים לווטרינר פרטי או לכל גוף אחר. כאשר יש מומנטום, אנשים מבינים את החשיבות ואז בהחלט רואים את התוצאות. כאשר מסתובבים באירופה זה נראה קצת אחרת. במדינה שלנו יש די הרבה אלימות ברחוב, וצריך להראות שאנחנו קצת הומניים. זה מוסיף הרבה גם לתרבות וגם לחינוך.
שאדי בסול
אנחנו לא רואים כאן נציג משרד האוצר. אנחנו בעד כל הצעה כזו. השאלה היא שאלה של כסף.
אתי אלטמן
היום יש שיתוף פעולה מלא של השירותים הווטרינריים והארגונים. הגענו למסקנה שאנחנו חייבים לפתור את העניין.
היו"ר ציון פיניאן
אני רוצה לסכם את הישיבה. הוועדה קובעת, כי יש צורך מיידי בהתמודדות עם בעיית חתולי הרחוב.

הוועדה קוראת למשרד החקלאות ולשר החקלאות לביצוע פיילוט במודל TNR ב-4-5 יישובים, כאשר תוחמים את האזורים.

הוועדה ממליצה על גיבוש דרכי פעולה והכנת תוכנית רב שנתית לפתרון בעיית חתולי הרחוב בארץ כולה.

הוועדה תתכנס לישיבה נוספת כדי לשמוע על התקדמות המהלכים בנושא, כמו גם על התוכנית האסטרטגית לארץ כולה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים