PAGE
26
ועדת החינוך, התרבות והספורט

21.12.09


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 118

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ד' בטבת התש"ע (21 בדצמבר 2009), שעה: 09:15

א. תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (המועד והדרך להגשת רשימת עובדים), התש"ע-2009

ב. תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (כללים למתן רישיון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

משה גפני

מנחם אליעזר מוזס

מאיר פרוש

עו"ד מיכל חורין, ייעוץ משפטי, משרד החינוך

יהודה פינסקי, מנהל אגף לחינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

שוש איפרגן, סגנית מנהלת האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

עו"ד יעקב פרידברג, משרד המשפטים

שלמה ברילנט, איגוד מנהלי הישיבות

מירב ישראלי

יהודית גידלי

דרורה רשף

א. תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים

(המועד והדרך להגשת רשימת עובדים), התש"ע-2009

טוב, רבותיי. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה שתדון היום בתקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (המועד והדרך להגשת רשימת עובדים), ו-(כללים למתן רישיון). קיבלנו בקשה חתומה על ידי השר, גדעון סער, מיום ט"ו בכסלו, תש"ע, 2 בדצמבר, וכמו שאמרתי לסגן השר, הרב מאיר פרוש – אני מקדם אותו בברכה – השר ביקש דיון בשתי התקנות שציינתי ואישורן, אבל צורפו עוד שתי תקנות נוספות. כדי שלא תהיינה אי הבנות – אנחנו דנים רק באלה, היום.

התייעצות, כתוב.

התייעצות. כן, התייעצות.

יש אחת התייעצות, אחד אישור.

כן, אחת התייעצות, אחד אישור. אני רוצה לראות שאם אני אתן עצה שלילית, שתאשרו. אני מחכה ליום הזה.


טוב. מי רוצה להציג את התקנות? הרב פרוש?

אני חושב שהתקנות האלה הן השלמה למה שעשינו במהלך הפגרה, אם זכור לאדוני. אז השר ביקש - - -

אני זוכר היטב מה אני עושה למען החינוך החרדי, הבעיה שהחינוך החרדי לא זוכר את זה - - -

זה הרגע להתחשבנות, או מה?

זאת הבעיה שלי.

אני מואשם ככלל, בכל מה שקורה במגזר החרדי?

ובפרט.

כן. - - - תספוג.

לא, כמו שאתה לא תרצה להיות מואשם בכל מה שקורה בציבור הדתי-לאומי.

אני חושב שהחינוך החרדי הודה לך אחרי זה בריש גלגל. ואתה יודע את זה.

תודה, בסדר גמור.

לפרוטוקול, אני אומר: חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים חוקק בכנסת לפני כשנה וארבעה או חמישה חודשים, ולצורך הדבר הזה היה צריך להתקין תקנות, שאת התקנות האלה הביאו לכאן באיחור, והן לכאורה באו באיחור לפה, מכיוון שהמשרד – לאחר שהחוק חוקק, לא הגיע הזמן, או לא הבשיל הזמן במשרד החינוך כדי להביא תקנות לכאן, בגלל סיבות כאלו ואחרות. סיבה מוצדקת אחת יכולה גם להיות שבמהלך החורף היו בחירות, וכשאין הנהגה, או הנהגה ברורה, מי יעמוד בראש המשרד, אז הדבר הזה לא התקדם.

לקראת שלהי הקיץ הביאו בפניך את התקנות שבעצם יכלו להפעיל את מוסדות החינוך התרבותיים-ייחודיים. מה שאנחנו מבקשים היום לאשר - - -

לא היססתי הרבה, כפי שיושב ראש ועדת הכספים שהגיע, שאני מקדם אותו בברכה, מהסס בעניין שאני ממנו, ומיד קיימתי ישיבה, ומיד – אפשר להגיד: במהירות האפשרית.

אני כבר התפלספתי אתו הבוקר.

ההערה היתה מכוונת אליו, לא אליך.

כן, כן. אני כבר היום עניתי.

בעניין אחר לגמרי, אגב. עניין בינו לביני.

נו, אדרבא.

אני לא יודע על מה הוא מדבר, אבל אני מתאר לעצמי שאתה יודע מה שאתה עושה.

הוא לא יודע.


טוב, רבותיי. - - -

על כל פנים, מה שמונח פה בפנינו, אני חושב שזה דבר שעושים אותו, ויעידו אנשי המקצוע במשרד שנדמה לי שבאף מקרה אחר, עדיין לא הגענו לרמת פירוט כזו, כן? – אם יצדיקו אנשי הלשכה המשפטית שלא הגיעו לרמת פירוט כזו, כמו שמבקשים במוסדות תרבותיים ייחודיים, אבל "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", כנראה שזה נאמר גם על המקרה הזה.


אנחנו מבקשים פה אישור, היוועצות, לגבי מה יצטרך כל מנהל מוסד להביא, כהשלמה לבקשה הבסיסית שלו להכיר במוסד שלו. ולכן אני מציע שנעבור על מה שכתוב פה. רק אם אני המקצוע רוצים להוסיף – אולי מיכל רוצה להוסיף משפט?

אנחנו נתחיל עם המועד והדרך להגשת רשימת עובדים. כפי שנאמר כאן: בתוקף סמכותי לפי סעיפים כך וכך וכך, הגשת רשימת עובדים.

זה צריך להיות אישור, דרך אגב, לא התייעצות.

אישור. טוב.


"הגשת רשימת עובדים

1. בראשית כל שנת לימודים ולא יאוחר מראש חודש חשון, ישלח בעל הרישיון בדואר רשום אל המנהל הכללי או למי שהוא הסמיך לכך, שלושה עותקים של רשימת עובדי החינוך, הכוללת את תעודות הזהות שלהם, גילם ומספר שנות לימודיהם בישיבה, ושלושה עותקים של רשימת עובדי השירות המועסקים במוסד החינוך, הכוללת תעודות זהות" – הגיל לא מעניין?

פחות מעניין לגבי עובדי השירות. החוק מחייב אותנו לקבל גילאים – זה הפירוט שמוזכר בחוק.

קודם כל, לא צריכים את תעודות הזהות, אלא הכוונה היא למספר הזיהוי. לא מספר הזהות, אלא מספר הזיהוי.

דרך אגב, שיהיה מסודר, זה צריך להיות: שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות. פשוט, שיהיה סדר.

" - - - רשימה של עובדי חינוך, הכוללת: שם פרטי, שם משפחה, מס' הזיהוי שלהם, גילם - - -" – אני הייתי כותב: שנת לידה – "ומספר שנות לימודיהם בישיבה". בישיבה, הכוונה – ישיבה קטנה, ישיבה גדולה?

הכל. כל מה שעובר עליו.

מאיזה גיל? גם התלמוד תורה שהוא למד?

לא, התרבותיים-ייחודיים זה ט' עד י"ב, בלבד.

לא, זה גיל הלומד.

לא. העובד צריך את שנות הלימוד שלו בישיבה.

מכיתה ט' לכאורה. מכיתה ט'.

מכיתה ט'? מה זה רלוונטי?

אז מתחילים ללמוד ישיבה קטנה, מתחילים ללמוד רק גמרא כל היום.

אני מניח שמי שמתקבל לישיבה גדולה למד גם בישיבה קטנה, נכון? נכון? מי שלמד בישיבה גדולה – אני לא יודע איך זה מקובל אצל החסידים, אצל הליטאים זה ככה
.

זבולון, לכאורה רלוונטי מגיל 18 ומעלה.

מאה אחוז. רשימת לימודיהם בישיבה מגיל 18 ומעלה. זה מה שרלוונטי. הישיבה התיכונית היא לא רלוונטית.

לגבי שני סוגי העובדים – חסר התפקיד במוסד החינוך.

"שלושה עותקים של רשימת עובדי השירות המועסקים במוסד החינוך - - -". שוב: יהיה שם פרטי, שם משפחה, מספר זיהוי ותפקידו במוסד. עובד החינוך לא צריך תפקיד?

כן, כן.

זה אמור לגבי שניהם.

בסדר? הרב פרוש, אנחנו כאן מדברים, מסכימים, ואם אתה לא מעיר – סימן שאתה מסכים. כן? הכל עושים פה בהסכמה.

עכשיו, יש עניין נוסף, שיושב ראש הוועדה - - -

מלבד תיקוני לשון, רק התעכבת על השאלה הזו מאיזה גיל רלוונטי.

נכון.

רגע, מכניסים תיקון לגבי הישיבה?

כן, כן. הישיבה מגיל 18. זה רלוונטי. היתר לא רלוונטי.

אז פה זה חזרה לישיבה.

אה. השאלה – בגלל שהחוק - - -

בחוק עצמו יש "ישיבה".

מה? המונח "ישיבה" מוגדר בחוק?

כן. בחוק כתוב "ישיבה". המינוח הוא "ישיבה", לא ישיבה מגיל מסוים.

כן, אני לא יודעת אם בתקנות אנחנו רוצים - - -

למרות, שכבר השתמשנו בהגדרה לישיבה באחת התקנות הקודמות.

תקנות של מינוי מנהלי מחלקות חינוך.

זה רק יהיה לתפארת מדינת ישראל שאנחנו משתמשים במילה "ישיבה".

לא, אבל מה שאני אומרת: אני לא יודעת אם פה, בתקנות, כדאי להכניס משהו שלא נמצא בחוק.

ששונה מהחוק. כן. המינוח בחוק הוא "ישיבה".

נו, אז בסדר. אז כתוב.

אז אולי נשאיר את זה ככה.

אולי נשאיר.

כן. נשאיר את זה ככה.

נשאיר את זה.

רגע, כלומר: לא מגיל 18?

כל ישיבה שהוא למד בה.

לא רלוונטי. כי ישיבה – תביני. במושג "ישיבה" יש גם ישיבה בגיל תיכון, מגיל 14.

ישיבה קטנה.

הוא יכתוב שהוא למד ארבע שנים בישיבה, אז – הוא לא יידע, הוא למד בישיבה - - -

לא, בפירוט. באמת.

לא, יהיה פירוט.

לא, זה תכתבי. זה בוודאי.

אז תכתבי: לפי גילאים או משהו.

שנות לימודיו בישיבה.

מה שהמשרד מעניין אותו, זה בעצם שנות הישיבה אחרי גיל 18. זו הישיבה הגבוהה. זה מה שמעניין.

אוקי. יש נושא נוסף: יושב ראש הוועדה הוציא מכתב לראש הממשלה בשבתו כשר הבריאות. כפי שאתם יודעים, יש תקנות נוספות שחסרות לפי החוק הזה, שעדיין לא הותקנו, ואלה התקנות של הבדיקות הרפואיות. זה קיים בחוק פיקוח על בתי ספר. כל עובד שעובד במוסד חינוך, חייב בבדיקות רפואיות.

כן, לפי החוק.

זה כל מוסד חינוך.

זה לפי החוק. אז מה הבעיה?

התקנות של שר הבריאות בנושא – ואתה הוצאת מכתב בעקבות הישיבה הקודמת - - -

לראש הממשלה כשר הבריאות.

טרם קיבלנו תקנות.

בסדר. מה זה קשור לפה?

זה קשור כי בחוק הפיקוח על בתי הספר, זאת הזיקה. זאת אומרת: ברשימה הזאת, שמוגשת למשרד החינוך, אחד הפרטים שמופיעים ברשימה זה האם העובד עבר את הבדיקות הרפואיות לפי התקנות.

אבל אין תקנות.

אז אני אומרת: יש בעיה.

אבל אין תקנות גם בחינוך הכללי.

יש תקנות. אולי זה לא עובד, אבל יש תקנות.

יש תקנות, אבל – זהו, שלא רצינו לקשור אחד בשני.

איך את יכולה לכתוב פה: "בתקנות", על פי תקנות שלא קיימות? כשיהיו, נתקן את זה.

השאלה, אם לא נתקן את זה, איפה יהיה הלינקג' בין - - -

אולי נתקן את התקנות האלה כשיותקנו התקנות ההן. נוסיף את נושא הבריאות כשיותקנו התקנות ההן.

מה את מציעה?

אני מציעה שכל התקנות יותקנו כמו שצריך.

אבל זה לא תלוי בהם.

אני אומרת: הם צריכים לדאוג שעובדי חינוך לא יעבדו בבתי הספר בלי אישור בריאותי.

אתם חייבים לדאוג שיותקנו – שר החינוך רוצה, גם הוא, לפנות לראש הממשלה, ואם זה לא יעזור – לשר הבריאות האמיתי, לסגן השר ליצמן ולהתקין את התקנות, כי כרגע יש בעיה גדולה מאד.

אני חושבת שלשכת השר פנתה, אנחנו פשוט נשוב ונפנה.

אוקי, אם אפשר.

אז אתם מוכנים לאשר את זה ככה?

אני לא רואה – אחרת תקרה כאן תקלה. הם לא יכולים למלא את הדבר הזה. ואז, מישהו עוד יגיש בג"ץ ויגיד: למה אישרת את הרישיון, הרי הם לא עברו בדיקות רפואיות. אז מה נעשה?

אז אנחנו מאשרים פה תקנות, בעצם, בלי חוליה שהיא חשובה.

נכון. נכון. כי היא חסרה.

מה שאני אומרת זה ככה: יש שתי תקנות שצריכות לבוא לאישור.

לא, הן קשורות לרטרואקטיבי, לא לזה.

כן. אני הייתי רוצה שזה יהיה אמצעי לחץ, שיהיו התקנות האלה.

מה את רוצה מהם?

לא, אני פונה למשרד החינוך.

אנחנו ננסה לפעול מול הלשכה המשפטית במשרד הבריאות. מעבר לזה - - -

לא, אני חושבת שמשפטית זו בעיה לאשר את התקנות האלה בצורה כזאת.

את לא רואה, אבל, בעיה משפטית, להוסיף פה עוד משפט - - -

לא, אני חושבת שצריך לעכב את אישור התקנות האלה. אני גם הערתי להם את זה, דרך אגב, לפני כן. אני חושבת שצריך לעכב את אישור התקנות האלה, עד שהחוליה החסרה הזאת תותקן.

אני חושב כמוך, ואני אאשר את התקנות.

בסדר, זה שיקול דעת של הוועדה.

האמת, אני חושב כמוך, אבל – נתייעץ עם הרב מוזס, הוא חבר הוועדה. אולי הרב מוזס מתנגד לאשר.

לאשר, לאשר מיידית.

למה?

לאשר, כי לא מיישמים את זה גם בחינוך הכללי. זו סתם פורמליזציה.

לא, אני, יש לי שאלה אחרת ליועצת המשפטית: החוק קבע שעד ראש השנה היה צריך שיהיו תקנות.

נכון. ואתה יודע מה אמרתי בקשר לזה.

אבל את יודעת מה שקורה עכשיו עם המוסדות? הם פשוט מתמוטטים לחלוטין, בגלל שעוברים פה על החוק.

אני שוב אומרת: יש עוד תקנות שצריך לאשר. אולי זה יהיה – עד שהן יובאו לאישור, שיהיה את - - -

אז אנחנו ננסה להגיע לאיזשהו נוסח של תקנות עם משרד הבריאות עד - - -

בואי נאמר ככה: יש תקנות יותר לוחצות עליהם לאישור – לא אלה, אלא העניינים התקציביים שכרגע עדיין לא הובאו בפנינו. כלומר: יש עדיין נשק בידי הוועדה לעכב תקנות - - -

לא, אבל אם אתה מאשר את זה, אז אתה לא מחייב אותם לחזור אליך. זה כבר כאילו מאושר.

אני רוצה התחייבות מכם, שברגע שיאושרו הדברים - - -

יש לי עצה: מאחר שיושבים פה רוב חברי סיעת יהדות התורה, אנחנו היום בצהרים גם נבקש מ- איך אמרת? משר הבריאות בפועל, האמיתי, שיזדרז בדבר הזה - - -

יש לנו ישיבת סיעה בצהרים.

אני חושב שהוא ישמח להיות שותף.

מר פרוש, אנחנו גם רוצים התחייבות של המשרד, שמיד עם התקנת תקנות הבריאות תפנו אלינו ותבקשו מאתנו את תיקון התקנות האלה. כלומר: השלמת התקנות האלה - - -

החוק מחייב אותנו. אין לנו בעיה לפנות.

להוסיף כאן – אני רושם לפני התחייבות?

כן.

כן.

החוק מחייב אותנו.

אוקי. אז קיימת התחייבות.

יש לי רק משפט אחד: לגבי התחולה. בתשע"א?

כן, כי הם לא יגישו את זה לקראת השנה הנוכחית. השנה אנחנו כבר פועלים.

לכן, אני לא מבינה מה הדחיפות.

אנחנו רוצים לסיים את עניין התקנות.

בסדר, אבל יש חוליה שחסרה.

מה זאת אומרת?

- - -

מוישה, פה זה לא ועדת הכספים, פה זו ועדת החינוך. פה מחליטים פה אחד.

בלאו הכי זה לא נכנס לתוקף. ומשהו חסר.

אנחנו מאשרים את זה והמשרד מתחייב, ואנחנו דרך הסיעה גם נבקש – אין סיבה שהוא לא יזיז את זה.

נחיל את נושא הבריאות מיד כשיותקנו התקנון ההן, של הבריאות. אני יכולה גם לנסות להביא את זה יחד עם התקנות האחרות.

אני הייתי שמחה אם זה היה כבר בא מושלם ולא היה צריך לחזור פעמיים.

אבל שוב, זה משרד הבריאות. אני לא יכולה להתחייב בשם משרד הבריאות.

אבל אנחנו נפעל ונבקש, אני חושב שזה יהיה מהר.

אני יכולה לנסות ולזרז.

שוב אני אומר: אנחנו נאשר את זה, כיוון שאין שום סיבה להפלות כרגע את החינוך החרדי מהחינוך הממלכתי, אבל אנחנו כנראה נעכב את התקנות הבאות אם לא - - -

מה זה הבאות?

השתיים האחרות.

הרטרואקטיבית?

ודאי. בין כה עדיין לא הבאת לנו את זה.

אני מבקש מהיושב ראש.

רטרואקטיבית ומה עוד יש?

העברת בעלות. העברת רישיון.

רטרואקטיבי מגיע כבר שנה וארבעה חודשים, ואנחנו לא מקבלים.

לא, רטרוקאטיבי, זבולון - - -

אני לא קשה כמוך.

כמה פעמים זה הולך להיות?

עד שלא תגמור לי את הפרשה הזאת.


טוב. אני מעלה את זה להצבעה לאשר את התקנות, בכפיפות לכך שמשרד החינוך התחייב לכך שמיד עם אישור תקנות הבריאות שיושלמו, השר יבקש השלמת התקנות הנוכחיות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה לאשר את התקנות - 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו פה אחד

אני קובע שהתקנות האלה אושרו פה אחד.

ב. תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (כללים למתן רישיון), התש"ע-2009

אנחנו עוברים עכשיו לתקנות של כללים למתן רישיון. מי מציג את העניין?


מה זה טור א' וטור ב'?

מה שנאמר בחוק.

כן. טור א' כולל את - - -

בחוק נאמר: מבני מוסד החינוך והגישה אליהם.

כאן כתוב: "המנהל הכללי, שעה שהוא שוקל אם הובטחה במוסד חינוך רמה נאותה בעניינים המפורטים להלן בטור א', יתחשב באמור לצדם בטור ב':".

(1): "מבני מוסד החינוך והגישה אליהם, החצר, מספר כיתות הלימוד וחדרי הלימוד, הספח והשירות." טור ב': (1) "קבלת אישור לשכת הבריאות לעמידה בתקני משרד הבריאות למוסדות חינוך". (2) "מספר חדרי לימוד זהה למספר הכיתות המצוין בבקשה לרישיון. חדרי הלימוד יאפשרו לימוד באופן סביר לכמות התלמידים שאמורה ללמוד בכל חדר לימוד בהתאם למצוין בבקשה לרישיון". (3)"אולם שיכול להכיל בישיבה את כלל תלמידי המוסד בהתאם למצוין בבקשה לרישיון ולאפשר העברת תכנים לימודיים באופן סביר". – מה, (3) זה הכרחי? צריך בית מדרש אחד שמכיל את כולם?

אין מצב בפועל, איך שמתנהלים, שיש כיתות לימוד ויש גם - - -

טוב. אתה מגביל את עצמך. אם אתה רוצה – בבקשה.

אין ברירה אחרת. זה סדר החיים.

בסדר.

פה העברתי שאלה למשרד החינוך ואני רוצה גם שהם ישיבו לפרוטוקול. בעצם, זה לא זהה לחלוטין לחוק פיקוח על בתי ספר. נושא של חדרים אחרים מעבר לחדרי הלימוד והאולם – שזה נושא של חדרי מנהלה, חדרי שירותים - בא לידי ביטוי פה רק באישורי הבטיחות והבריאות. אין פה למעשה תקן לנושא הזה, בניגוד למה שקיים, עד כמה שאני מבינה, במוסדות חינוך אחרים.

ממתי צריך תקן לשירותים?

התקנים נכנסים לתוך האישורים של לשכת הבריאות ושל יועץ הבטיחות.

אז שוב אני אומרת: אני מחכה שהם יסבירו את השוני בין זה לבין מוסדות חינוך אחרים.

לא חייב להיות חדר מנהל, ולא חייב להיות חדר מורים ולא חייבת להיות מעבדה ולא חייבת להיות ספריה - -

ולא חדר טבע.

ולא חדר משאבים וכולי וכולי.

זה נכון, רק צריך להבין שיש פה חובה רק לחדרי כיתות ואולם. זהו.

נכון.

שירותים, שירותים.

כן, אבל שירותים זה לפי אישור הבריאות.

כן, אבל אישור הבריאות באמת מחייב, יחייב – התקנים הם אותם התקנים של לשכת הבריאות.

שזה שירותים פר מספר מסוים של אנשים בבנין.

מה הרציונאל? למה ללכת על המינימום, שאין חדר מנהל, אין חדר מורים, אין אוצר ספרות?

בוא נאמר כך: אנחנו עוד לא הגענו למצב שמדינת ישראל נותנת כספי פיתוח לכל אותם מוסדות. וכל אחד ממנהלי המוסדות – עד כמה שהוא יכול למשוך, את מה שהוא יכול למשוך. ודאי שהוא מוצא מקום בראש ובראשונה לחדרי שיעורים, לאולם אחד גדול שנמצאים שם בשעות שאין שיעורים וזה רוב שעות היום והלילה, ואני מתאר לעצמי שיש למנהל – אבל לא - - -

זה לא משהו שאנחנו דורשים בתקנות.

אוקי.

אגב, למה לא עושים צילום של התקנות הקיימות בחינוך הממלכתי? למה צריך תקנות מיוחדות?

זה בדיוק מה ששאלתי. זו בדיוק השאלה. כי שם זה מפנה לחוזרי מנכ"ל שיש שמה פרוגרמות. הם רצו להתאים את זה.

כללים מסוימים ופרוגרמות. זה לא מתאים למוסדות כאן.

לא תפתח אף מוסד. אני בעד.

לכן העליתי את השאלה.

ההיפך, החוזרי מנכ"ל שלנו מחמירים. הם מעבר לדרישות שכאן.

הרבה מעבר.

לא חוזרי מנכ"ל. מה שכתוב בתקנות.

התקנות מפנות לחוזרי מנכ"ל.

מפנות לחוזרי מנכ"ל שחלקים מהם כבר לא רלוונטיים בכל מקרה.

שהיועץ המשפטי מבקש לשנות.

נגיע גם לשם.

(2) "תנאי הבטיחות במוסד החינוך. (3) הריהוט והציוד של מוסד החינוך". – "הצגת אישור יועץ בטיחות מוסמך לפיו תנאי הציוד, הריהוט והבטיחות במוסד הם בהתאם לקבוע בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך בעניין זה".

אז גם כאן שאלתי שאלה ואני רוצה שהם ישיבו לפרוטוקול.

האם זה מתאים לממלכתי?

לא. בעיקרון, כפי שתשים לב, תנאי הציוד, הריהוט והבטיחות – בעצם גם הציוד והריהוט, האישור היחידי שיש לגביהם זה בטיחות. של יועץ בטיחות. במוכר שאינו רשמי יש למעשה דרישות, למשל, להתאמת הציוד לגיל התלמידים. יש למשל דרישה שהספרים - - -

זה לא רלוונטי.

שנייה. אני רק מעלה את זה כדי שהם ישיבו. אני רוצה שזה יהיה לפרוטוקול. יש למשל נושא שהספרים במספר מספיק, שזה לא קשור לאישור בטיחות.

ריהוט במספר מספיק.

ריהוט במספר מספיק – זה לא קשור לאישור בטיחות. הם לא דורשים למעשה, לגבי הריהוט והציוד, שום דרישה מעבר לזה שזה בטיחותי.

נכון.

והשאלה אם לא צריך להיות משהו נוסף.

במוסדות המוכרים אנחנו בודקים גם את ההוראה של הליבה. זאת אומרת: אנחנו צריכים שתהיה התאמה בין הספרים בספריה לבין ההוראה של הליבה. פה אנחנו לא בודקים את תוכנית הלימודים.

כן, אבל עדיין, האם אין איזה מינימום שהמוסד צריך לספק לתלמידיו?

כסא ושולחן סטנדרטי.

זה דבר אחד. דבר שני: נאמר לנו בעצם שיש שיטות לימוד שונות. חלק מהישיבות לומדות עם סטנדרים, בעמידה. חלק מהישיבות לומדות בישיבה עם כסאות.

אין. אתה בישיבות החסידיות לא תמצא בחור שיושב עם סטנדר. רק בשולחן. אבל בישיבות הליטאיות יש להם סטנדר.

כן. יש הבדלים.

מיום פתיחת הלימודים עד סיום הלימודים?

אין מצב של סטנדר בישיבה חרדית.

בישיבה חסידית אין מצב כזה.

בסדר. אז צריך לדאוג שלילד יהיה כסא.

בסדר. זה מה שאמרנו. כסא ודאי, אבל שולחן או סטנדר זה כבר משהו אחר.

האישור של יועץ הבטיחות יבטיח שהריהוט הוא תקין.

זה לא אומר שיש מספיק ציוד.

יועץ בטיחות לא יכול לפסול כסא שמתאים לגן ילדים לילד בן 18 כי הכסא הוא בטיחותי. זה לא קשור לעניין של יועץ הבטיחות.

זו הבדיקה הפדגוגית. אנחנו לא רצינו להיכנס לפירוט של סטנדרים, כסאות ולקבוע את התקנים שלהם.

ציוד מספיק והולם. זה מה שהיה צריך להיות כתוב.

ומה זה מספיק והולם?

מספיק זה שיש מספיק כסאות למספר תלמידים.

שאיש לא יחשוב – או אישה לא תחשוב, לרגע, שיש מצב שהולכים לפתוח מחר בלי שיש כסא או משהו לפניו, אם זה סטנדר או שזה שולחן.

אני רוצה לספר לך – אני הייתי בפתיחת שנת הלימודים, בפתיחת כיתה, שלא היו מספיק כסאות לתלמידים, בבית ספר רגיל.

בטח היתה שביתה, כנראה, באותה רשות. הכסף ממשרד החינוך לא הגיע.

לא יודעת, אבל היה.

- - -

יש בעיה להשתמש במינוח "תוכנית הלימודים".

תמצאי מילה אחרת ל"תוכנית הלימודים".

מה זה תוכנית לימודים? מה היא רוצה עכשיו?

במקום המילים "תוכנית לימודים". איך קוראים אצלכם לתוכן של יום הלימודים?

מסגרת השעות. כך אתה הצעת.

מסגרת השעות. יפה. מה הבעיה רב מאיר, מוישה, שיהיה כתוב - - -

איפה? באיזה סעיף?

בטור ב'. להוסיף.

אני שואל: מה הבעיה שיהיה כתוב - -

משרד המשפטים לא הסכים לזה.

"בריהוט ובציוד התאמת הריהוט לגילם של התלמידים והתאמת הציוד לדרישות מסגרת השעות ולמספר התלמידים". מה הבעיה?

היתה בעיה בניסוח, בנוסח, הכללי הזה.

משרד המשפטים פה, שהוא יביע את עמדתו.

אולי תסביר למה אתה מתכוון?

אני לא יודע. מיכל בזמנו הכינה נוסח.

אתה לא ממחלקת נוסח, נכון?

לא.

היתה לנו בעיה מול מחלקת נוסח. הם אמרו שזה נוסח טיפה רזה. אנחנו ננסה שוב להביא אותו.

זה עדיף על כלום.

סליחה, סליחה. עם כל הכבוד למשרד המשפטים, אני מאד מכבד אותו - -

אני מבקש, אם כן, לסכם פה את הנוסח ולא לחכות עכשיו שמשרד המשפטים יאשר. אפשר פה לאשר את זה.

אנחנו נאשר פה נוסח, ואם משרד המשפטים תהיה לו בעיה – שיחזרו אלינו. אני לא כל כך מקבל את זה.

אז אמרנו: התאמת הריהוט לגילם של התלמידים.

פשוט להעתיק את זה לתקנות.

להעתיק את זה לתקנות.

לא, לא. בואו נסכם נוסח.

התאמת הריהוט לגילם של התלמידים, והתאמת הציוד לדרישת מסגרת השעות ולמספר התלמידים.

לדרישת הלימודים.

אתה רוצה במקום מסגרת השעות דרישת הלימודים?

כן. דרישת הלימודים.

"התאמת הריהוט לגילם של התלמידים והתאמת הציוד לדרישת הלימודים - - -"

כן, בגלל שזה ההבדל בין החסידיות לליטאיות.

בסדר. "ולמספר התלמידים". זה מה שיהיה כתוב.

זבולון, מוזס מבקש לכתוב - - -

מה, מה?

אני אמרתי לך שאני אף פעם לא יודע מאיזה צד אתה.

זה תלוי בנושא.

בינתיים אני פה הליטאי היחידי. אני שומר החומות, חביבי.


אתמול נקלעתי לתפילת ערבית ברמת גן, בשיכון ותיקים. נכנסתי, מכיר אותי – אני יודע את מפת כל בתי הכנסת בגלל החיובים, ואני גם רמת-גני. זה, אגב, בית הכנסת שאבא של ניסן סלומינסקי, זכרו לברכה, התפלל שם, ברמת גן. שדירות העם הצרפתי. אז הם הבינו שאני חיוב. אמרתי להם: תראו, אני נוסח אשכנז. אמרו לי: לא, פה רק ספרד. אמרתי להם: אני אלמד אתכם איך מתפללים בכל זאת נוסח אשכנז.


טוב. הוספנו?

הוספנו.

(4).

זה מול (3).

כן. נכון. "הבסיס הכספי לקיום מוסד החינוך" – (1) "הצהרת מורשי החתימה כי הם גובים את שכר הלימוד שאושר על ידי המנהל הכללי לפי סעיף 31 לחוק לגבי מוסדות חינוך מהסוג הנדון, ובאופן שאושר.

(2) מסמכים המעידים כי מוסד החינוך מביא מראש ובכתב לידיעת הורי המועמדים ללמוד במוסד שיעור שכר הלימוד, סדרי גבייתו ותנאיו". יש הערות?

לא.

זה ניסוח קטסטרופלי.

אין הערות.

לא, כאן כבר הפנימו את ההערות שלי.

(3) "אישור ניהול תקין או אישור ניהול זמני מרשם העמותות או מרשם ההקדשות.


(4) אישור ניהול ספרים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ז-1976.


(5) מסמכים המעידים על עמידת המוסד בכיסוי ההוצאות השוטפות של בית הספר לשנה אחת לפחות - - - "

של המוסד. מוסד החינוך.

של המוסד.

או. נכון.

"של מוסד החינוך לשנה אחת לפחות, לרבות משכורות העובדים וזכויותיהם הסוציאליות באמצעות דיווחים שייערכו על פי כללי חשבונאות ודיווח מקובלים, הכוללים: הצגת מאזן מבוקר לשנה שלפני השנה שקדמה לשנת ההגשה, מאזן בוחן מלא כולל יתרות פתיחה מבוקרות נכון לשנה שקדמה לשנת ההגשה והשנה השוטפת, דוח מיוחד של רואה חשבון על הכנסות והוצאות לפי מגזרי פעילות, בעניין שכר והוצאות הנהלה וכלליות, ובעניין עסקאות עם צדדים קשורים לשנת הפעילות הקודמת של מגיש הבקשה.


(6) חוות דעת רואה חשבון כי לבעל המוסד, כהגדרתו בתקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (בקשה לרישיון), התשס"ט-2009, אין התחייבויות נוספות בגין יחסי עובד מעביד.


אין הערות. יש לי רק שאלה: לגבי (1), (2) ו-(3), וגם (4) – של מה שהוספנו – זו הצהרה? זו הודעה? מה זה? איך המנהל הכללי ישקול את זה אם הוא לא יודע? ב-(4) חייבים להביא לו. ב-(1) חייבים להביא לו. (2)?

מה זאת אומרת? גם (5) חייבים להביא לו, וגם (3) חייבים להביא לו.

כל זה הם מסמכים שמגישים.

שלום המנכ"ל.

שלום אדוני יושב ראש הוועדה.

אנחנו עובדים פה בשבילך, אתה יודע? ללא משכורת.

הגיע הזמן.

שמשון, הם עובדים ואני מביא את הכסף.

אני רוצה שיהיה ברור שגם מה שהוספנו – הם גם צריכים להביא הצהרה. כל הדברים האלה.

כן כן.

בסדר.

אוקי. סיימנו? (6) לא קראתי?

הוא קרא, קרא.

מי בעד אישור התקנות לרבות התיקונים שעשינו? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה לאשר את התקנות – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו פה אחד

אני קובע שהוועדה אישרה פה אחד את התקנות.


תודה רבה. יש לכם הפסקה של עשר דקות.

אנחנו מודים לך מאד, אדוני.

09:50.