PAGE
15
ועדת הפנים והגנת הסביבה

23.12.2009


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 120

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, ו' בטבת תש"ע (23 בדצמבר 2009), שעה 9:30

הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הגבלת גיל למתן רישיון כלי ירייה ולאימון במטווח), התשס"ט-2009, של חבר הכנסת דני דנון (פ/1304) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר יעקב אדרי

אורי אורבך

יעקב עמית
- ממונה רישוי ופיקוח, משרד הפנים

אודליה אדרי
- לשכה משפטית, משרד הפנים

דין ליבנה
- עוזר ראשי – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רעות לונדין
- מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רפי עציון
- עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

פקד איילת סולטן -משפטנית אבטחה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אבירם כהן -קצין רישוי נשק ארצי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד עפרה שרון
- יועצת משפטית, משרד התרבות והספורט

אורי חרל"פ
- מפקח מחלקת ספורט תחרותי, משרד התרבות והספורט

עו"ד יפעת בויאר -סגנית היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד

יאיר דוידוביץ
- מנכ"ל התאחדות הקליעה

ולדימיר סברדלוב -מאבטח

תומר רוזנר

ורד קירו

יפה שפירא

תמר פוליבוי

הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הגבלת גיל למתן רישיון כלי ירייה ולאימון במטווח), התשס"ט-2009, של חבר הכנסת דני דנון (פ/1304) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

רבותי, בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה. חבר הכנסת אורי אורבך, בבקשה תציג את הנושא.

רבותי, אנחנו ממשיכים בדיון על תיקון להצעת חוק כלי הירייה, שמטרתו העיקרית, הבסיסית לפחות, היא מניעה של כניסת ילדים למטווחי ירי על בסיס של שעשוע. זו תופעה שהיינו עדים לה בעבר, אפילו פורסמו מודעות – מסיבות ימי הולדת, ימי כיף ללא הגבלת גיל, ואנחנו רוצים להגביל את הגיל, תוך כדי החרגה, שנדון עליה מייד, של ענף ספורט הקליעה האולימפית. אנחנו לא רוצים לפגוע בענף הזה, ולכן שם תהיה החרגה מיוחדת, שנדון מייד בפרטיה. זה דבר אחד בחוק שנמצא בפניכם. הכוונה היא שמתחת לגיל 16, למעט אנשים שהם באגודות ספורט קליעה לתוך מטווח, האחריות היא על הבעלים של המטווח, ולא על הילד, שזה דבר חשוב. כמובן יש פה הכללה גם של הגדנ"ע, שזה בגיל 14, כלומר: אפשר גיל צעיר יותר, כשלא מדובר על המסגרת הזאת.

מה שהוא היום תקנה, אנחנו רוצים להפוך לחוק - את גיל הרשיון לנשק, שכיום הוא 21 בתקנה. אנחנו רוצים שזה יהיה בחוק, כשגם פה שר הפנים יכול, באישור מיוחד לאנשים שהם פחות מגיל 21, בין 18 ל-21, לאפשר קבלת רשיון, כפי שזה היום, רק שזה החוק ולא התקנה. על זה מדובר.


אני יכול להוסיף, שקיבלנו אתמול במסגרת ההסכמות מכתב זועף למדי משרת התרבות והספורט בנושא ההחרגה של ענף הקליעה, שהיא רוצה באופן רחב, אולי יותר ממה שהתכוונו. אנחנו יכולים לדון בזה, אני חושב שבסופו של הדיון היום היא תהיה מרוצה.

שלענף יהיה מקום.

הענף יהיה במקום, למרות ששוב אני אומר, על פי הנתונים שקיבלנו מהענף עצמו, לא המצאנו אותם, מדובר במעט מאוד ילדים.

כל המציל נפש אחת...

המטרה של החוק היא להציל ילדים.

כן, גם שלנו.

סמנכ"ל התאחדות הקליעה בישראל פה? כדי שנבין את ההיקפים, ולכן זה לא דבר שלדעתי שווה לי ולנו להתעקש עליו כל כך - כיוון שהמטרה היא, כאמור, לא לפגוע בענף הקליעה, מתחת לגיל 10 מדובר בילד אחד, כנראה מאוד מפותח אגב, ובגילאי 10 עד 12 מדובר בתשעה קלעים. אני מדבר עכשיו על הגילאים, שאני לא מתלהב מהעניין – אבל בגילאי 12 עד 14, 26 קלעים, ו-39 בגילאים בין 14 ל-16, שלגביהם לדעתי ממילא אין בעיה. גם אלה, אני מניח, לא כולם פעילים, כי כתוב פה שמתוך 730 קלעים במקצועות האולימפיים בכלל 370 קלעים פעילים. אני מניח שחלק נכבד מאלה הם לא לגמרי - -

חלק נכבד מאלה הפעילים, הצעירים באים לפעול, הם לא באים להירשם וללכת הביתה. הבוגרים יותר - -

בסדר, אלה הדברים. אני אומר שהמטרה העיקרית היא הגנה על ילדים, ולא שום מטרה אחרת, ועל הדרך גם את הגיל הופכים מתקנה לחוק, ולגבי כל דבר אחר אני חושב שנוכל להגיע לעמק השווה.

תודה לחבר הכנסת אורבך. האם יש הערות, הסתייגויות?

אין מסגרת אחרת, רק בחוק כלי הירייה אפשר להעיר הערות לחוק כלי הירייה, כי עכשיו אנחנו הולכים להעמיס על אנשי המטווח, שהם המוסמכים על ידי משרד הפנים, לבדוק את גיל האנשים. אבל יש להם כל כך הרבה משימות, שאף אחד לא הסמיך אותם אליהן, למשל הם דורשים להיבחן בעברית, כשאף אחד לא הסמיך אותם לכך. יכול להיות שוועדת הפנים והגנת הסביבה הסמיכה אותם, אבל אני אף פעם לא שמעתי על כך, למרות שכתוב בחוק כלי הירייה שרק ועדת הפנים והגנת הסביבה יכולה לחוות דעה.

אני מצפה ממאבטח שגם ידבר עברית.

התייחסות של ועדת הפנים והגנת הסביבה לחוק כלי הירייה - איפה כתוב שכל תנאי לקבלת רשיון צריך לעבור דרך ועדת הפנים והגנת הסביבה? להיבדק בעברית זה לא תנאי שהוא הסמיך לכך.

זה לא שייך לישיבה הזאת.

אין מסגרת אחרת, אלא בדיון על חוק כלי הירייה, שם אפשר להעלות את העניין. אני מתנצל בפני המחוקק. גם רציתי להסתייג בקריאה ראשונה והשתכנעתי על ידי החברים, שיש צדק בחוק עד גיל 21.

למרות שמה שאתה אומר זה לא נושא הדיון, זה דיון קצת אחר על ידיעת עברית על ידי מאבטח, מסיבות ביטחוניות, לא מסיבות של קליטת עלייה.

אני מסכים, אבל על זה צריך לקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אבל לא מדובר על כך שזאת ועדת הפנים והגנת הסביבה, אלא זה שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה. זה לא כל מאבטח שרוצים לקבל אותו לעבודה - -

אני רוצה להעיר לעניין ספורטאי פעיל. כשאנחנו מדברים על ספורטאים פעילים, אין הכוונה לספורטאי שאכן בא ועושה שימוש במטווח, אלא הכוונה היא שבעונה הוא משתתף לפחות בשלוש תחרויות, שמוכרות על ידי ההתאחדות, משמע 730 קלעים - לא שמתוכם 370 אכן עושים פעילות בתחום, אלא 370 שמגיעים למצב שהם ברמה מאוד גבוהה, שהם משתתפים בתחרויות.

אבל כמה מתוכם הם ילדים בגילאים הרלוונטיים?

השאיפה שלנו היא כמובן להעלות את זה, אבל מדובר בלא מעט. אם מדברים על מתחת לגיל 14, אנחנו מדברים על כ-35, אם אני לא טועה.

זה מעט, זה לא "לא מעט".

35, ואנחנו נמצאים בהליך של הרשמה. כל הזמן זה מתעדכן, זה לא שאנחנו מדברים על כך שהיום זה המצב לאורך השנה. לאורך השנה יש גם הצטרפויות, יש גם נשירות מן הסתם, אבל צריך להתייחס לזה כמשהו שאמור להיות בהתפתחות. דווקא אותם ילדים לא חברים בהתאחדות רק לצורך השעשוע, דווקא אצל הילדים הצעירים, השימוש שלהם במטווח נעשה ברמה המקצועית ביותר.

אבל באיזה גיל אופטימלי מבחינתכם, מבחינה מקצועית - עזבי רגע את מגבלות החוק - וטוב שילד יתחיל להיות ספורטאי פעיל בענף הקליעה, לו זה היה בידיכם?

בעולם מתחילים בין 10 ל-12.

בדיוק, הגיל המינימלי הוא גיל 10. אנחנו לא רוצים להגביל, כי אם יהיה לנו פתאום ילד בן תשע וכמה חודשים או שמונה וחצי או תשע, שיהיה סביר מבחינת היכולות שלו שיעמוד בקריטריונים שנדרשים להיות קלעי, ככל שיתחיל להתאמן מוקדם יותר, הרווח כולו של המדינה. לכן אנחנו לא מעוניינים להגביל. ברור שילד בן חמש, לא סביר שיגיע למטווח.

אבל איך אתם תמנעו – ואני מעלה פה איזה חשש, שקיים בבסיס העניין - מאנשים לנצל את זה, את האפשרות הזאת, שהם יכולים להיות במטווח דרך מועדוני ירי, ושלא תהיה איזו הצפה של אנשים, שלא באמת רוצים להיות ספורטאים?

אנחנו מדברים פה על אנשים - -

המטרות של התאחדות הקליעה הן ספורט הקליעה. אין שום מטרה בתקנון של התאחדות הקליעה לאסוף ילדים מהרחוב ולחגוג ימי הולדת. אין, זה לא קיים, אנחנו מתעסקים בספורט. כשפונים אלי בעלי נשק ואומרים לי: אתה התאחדות הקליעה, תייצג אותנו מול משרד הפנים ותדאג שיהיה לנו רשיון, אני אומר: אני לא מתעסק ברשיונות, המטרה היחידה שלי זה לקדם את ספורט הקליעה במדינת ישראל ולהביא הישגים. הישגים מביאים לא על ידי קלעים בוגרים. אם הם יתחילו בגיל 20 או 21, אין סיכוי שיגיעו לרמה עולמית.

ומה הנוהל שאדם מצטרף למועדון? מה הפרוצדורה?

אנחנו קבענו פה במסמך הזה מינימום של ניסיון. אם אנחנו מדברים בילדים ובצעירים ויש באמת חשש שתהיה זליגה של ילדים צעירים למטווחים, קבענו מינימום של שני מטווחי ניסיון, ואז או שהוא מומלץ ונרשם כחבר בהתאחדות והוא הופך להיות ספורטאי, או שהוא לא נרשם, ואז אין לו יותר יכולת לבוא ולהתאמן במטווח בגיל הזה.

אני רוצה למנוע בחוק שתי תופעות: או כמו שאמרנו, מסיבות יום הולדת, שגם אתם כמובן מתנגדים לזה, או שאבא לוקח את בנו בן ה-10 וה-11, עם האקדח הפרטי שלו, והולך אתו למטווח.

אם האב לוקח את בנו יותר מפעמיים, והוא צריך גם לחתום על זה, הוא לא יכול להכניס אותו, כי הוא יכול מקסימום להיות בשני אימונים, וגם זה באישור. הוא צריך קודם כל לקבל את האישור.

של מי האישור?

רבותי, זה לא סימפוזיון. אני מציע שנתחיל לקרוא את החוק. מי שיש לו הערות, בבקשה שיעיר אותן והן יירשמו. כשיהיה הערות, תגידו אותן ונשמח לכתוב אותן, אולי אחרי כל סעיף.

"הצעת חוק כלי היריה (תיקון מס' 16) (הגבלת גיל), התש"ע-2009

הוספת סעיף 7א1
1. בחוק כלי היריה, התש"ט-1949 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 7א יבוא:




"הגבלת גיל לאימון 17א1. (א) בסעיף זה -




במטווח קליעה




"אימון" – לרבות אימון ללא ירי;




"מאמן", "מדריך ספורט", "אגודת ספורט", התאחדות", "איגוד" – כמשמעותם

בחוק הספורט התשמ"ח-1988;

"מועמד לרישום" – מי שמנהל ספורט אישר לו לבצע שני אימוני התנסות לשם

בחינת מועמדותו לרישום כספורטאי בהתאחדות או באיגוד לעניין ספורט

הקליעה;

"מנהל ספורט" – מנהל אגודת ספורט או מנהל מועדון ספורט או מדריך או מאמן

מוסמך בענף הקליעה שמנהל אגודה או מועדון כאמור הסמיכו לכך.

(ב) מנהל מטווח קליעה לא יתיר ולא יאפשר לאדם להפעיל כלי יריה או להתאמן

בכלי יריה במטווח שבניהולו, אלא בהתקיים באותו אדם אחד מאלה ואותו אדם

(1) מלאו לו 18 שנים;

(2) מלאו לו 16 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים, ובלבד שניתנה לכך הסכמה בכתב של הורהו או של אפוטרופסו, בסוגי מקרים שיקבע שר הפנים;
(3) מלאו לו 14 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים, ובלבד שהוא נמנה עם יחידת אימון כאמור בסעיף 5ב(ב)(1) ובמסגרת אימון של יחידה כאמור.
(4) מלאו לו 14 שנים והוא ספורטאי רשום בהתאחדות או באיגוד לעניין ענף ספורט הקליעה או שהוא מועמד לרישום כאמור ובלבד שמועמד כאמור לא יבצע יותר משני אימוני התנסות.

בסעיף 7א(4) אנחנו מבקשים למחוק את המילים "מלאו לו 14 שנים והוא", ולהתחיל מהמילים "ספורטאי רשום בהתאחדות".

ההערה נרשמה.

מה המשמעות של רישום? תשלום וחברות?

תשלום חברות למועדון והעברת תשלום חברות ורישום להתאחדות הקליעה בישראל. זה שלבים, שלב הרישום הראשון הוא למועדון הקליעה, שמשויך להתאחדות הקליעה. השלב השני, שמתבצע תוך פרק זמן שאני לא יכול להגדיר אותו – חודש, שלושה חודשים, ארבעה חודשים – אז אוספים את המסמכים שההורים חותמים עליהם ומעבירים אותם אל התאחדות הקליעה, ואז הרישום מתבצע בפועל בהתאחדות הקליעה. אני לא רוצה להגביל את זה בתקופה, אבל זה מתבצע בין חודש לבין ארבעה חודשים, שבהם מהיום שהקלעי הצטרף למועדון הקליעה ועד שהרישום בפועל התבצע במשרדי התאחדות הקליעה זאת המשמעות של רישום.

ובמהלך החודשים האלה?

הוא רשום במועדון. הוא משלם מיסי חבר למועדון.

לגבי אימוני התנסות, אני הייתי מעדיף שיהיה ברור, שזה רק ברובי אוויר וברובים זעירים ולא בשום כלי נשק אחר, לא אקדחים ולא שום דבר אחר.

האם ההערה הזאת מקובלת? התשובה היא כן.

אתם מוכנים שתהיה הגבלה כלשהי בגיל? במקום "מלאו לו 14 שנים", "מלאו לו" גיל אחר, אתם מוכנים?

מה זה גיל אחר?

10. הרי מה הטענה שלהם? הם רוצים שאדם שנרשם בגיל מוקדם, יוכל להיות ספורטאי ויוכל להתחיל את התהליך באיזשהו גיל. הם רוצים בכלל למחוק את ההסתייגות של הגיל, כך שכל אחד יוכל, גם ילד בן שש, כמו היום. היום כל אחד יכול להיכנס. אני שואל אותם מה העמדה שלהם.

השאלה למה להגביל, זאת השאלה שלי. חבר הכנסת אורבך, אם ההורה רוצה שהילד יהיה ספורטאי והילד רוצה להיות ספורטאי ומדברים על ספורטאי, לא שיבוא לשחק עם כלי נשק, למה שאנחנו כמחוקקים נגביל את הגיל? כי מה?

כי נשק זה מסוכן.

כי ילד קטן לא צריך להיחשף כבר מגיל כל כך צעיר לעניין הזה. אני עונה לך ישר את דעתי. גם שתייה חריפה הפכה להיות ספורט. אני לא רוצה להשוות, אבל לא דין כדורסל וכדורגל כדין ירי.

למה?

זו דעתי.

בכדורגל יש הרבה יותר - -

גיל 14 יישאר ותהיה על זה הצבעה, ההסתייגות נרשמה. אני לא מקבל את זה. אורי, זה יישאר בנוסח שלך.

אנחנו רוצים להדגיש, שאנחנו מבקשים להשאיר את גיל 14 כמו שהוא כתוב פה.

אפילו כיוונתי לדעתכם.

אתם פוגעים בספורט הקליעה בצורה הזאת.

אני רוצה לציין שזה מנוגד להחלטת הממשלה.

החלטת הממשלה הייתה שלא תהיה החרגה לספורט.

אני מאוד מכבד את הממשלה, זאת הכנסת. עם כל הכבוד, ועדת הפנים והגנת הסביבה היא שתחליט ויהיו הצבעות. אבל ההסתייגות שלכם נרשמה, זאת אומרת שתהיה הצבעה על ההסתייגות.

לגבי הסכמת הורה, הסכמת הורה מופיעה רק לגבי סעיף (2). אני רוצה שזה יתווסף בכל הסעיפים כסעיף כללי, שככל שמדובר בקטין, תידרש הסכמת הורה.

את ממשרד הפנים, ואת אומרת שבכל מקרה - -

- - כדי להיכנס למטווח וכדי שקטין יוכל להיכנס למטווח, הוא יצטרך לתת הסכמה.

מה זה אצלך קטין? מתחת לגיל 14?

פחות מגיל 18.

עכשיו את עושה "דייסה" מהכל, כי אמרנו שמגיל 14 אפשר, ועכשיו את אומרת שקטין זה מתחת לגיל 18, זה לא הולך.

המקום היחיד שבו הופיעה הסכמת הורה זה בסעיף (2) "מלאו לו 16 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים", זאת אומרת שבמקרה שקטין מגיע במסגרת עצמאית, בלי גדנ"ע או איגוד קליעה, הוא צריך הסכמת הורה. אנחנו חושבים שבכל מקרה שקטין אוחז בנשק, צריכה להיות הסכמת הורה.

לעניין סעיף (2), כתוב בסופו "בסוגי מקרים שיקבע שר הפנים". אנחנו מבקשים שזה יהיה בהמלצת משטרת ישראל, כי אנחנו במקור רצינו גיל 18, למעט החריגים, אבל מרגע שכותבים גיל 16 ומוסיפים "בסוגי מקרים שיקבע שר הפנים" – בהמלצת משטרת ישראל.

אני חושב שגם שר הפנים ישמח מאוד, שזה יהיה בהמלצת משטרת ישראל. "לאחר התייעצות עם משטרת ישראל".

אני לא מבינה את ההסתייגות הזאת "בסוגי מקרים שיקבע שר הפנים". איזה מקרים? מקרים של אפוטרופוס ולא הורה? מקרים של כניסה למטווח? הרי כניסה למטווח לא כפופה לאישור של משרד הפנים. כניסה למטווח היא כניסה חופשית של כל קטין – לפי התיקון הזה, מגיל 16, נכנס למטווח, יורה וזהו. מה אנחנו צריכים לאשר, למעשה? לא הבנתי את כוונת התוספת הזאת, שלא הובאה בפנינו.

הרציונל שבבסיס הצעת החוק הזה היה, שלא יהיה ירי לשם שעשוע. בסעיף הזה ראינו שהגיל הוא 21 והחריגים הם באמת למטרות מוגדרות, למשל: ספורט, גדנ"ע, משמר אזרחי וכולי. הסעיף הזה של 16 עם הסכמת הורים היה עלול ליצור מצב, שבו כמו שילד מבקש כסף לקולנוע, הוא יבקש מאבא אישור למטווח, וזה עדיין יישאר בגדר שעשוע, שהאבא יגיד: טוב, אני נותן את ההסכמה ושלום.

לכן אמרנו, שמי שעדיין לא מלאו לו 18 שנים, מלבד זה שהוא יצטרך את הסכמת הוריו, זה גם יהיה למטרות מסוימות, בסוגי מקרים אותם יקבע שר הפנים, כדי למנוע מצב שזה יהיה סתם לצורך השעשוע. אחד מסוגי השעשוע של ילד בן 16, שלא יהיו הליכה למטווח.

לא נמצאים פה נציגי איגודי המטווחים, ולכן אנחנו לא יכולים לשמוע את עמדתם, כי בדיון הקודם הם אמרו שבכל זאת גיל 16 זה גיל מספיק בוגר. אני לא יכולה להביע את עמדתם. אין לי התנגדות כמשרד הפנים. כמובן שהמדיניות הכללית שלי היא לצמצם ככל הניתן את הגישה לכלי ירייה. בדיון הקודם זה מה שהוסכם. הקביעה של סוג המקרים, איני יכולה להעלות בדעתי איזה עוד מקרים, מלבד איגודי הקליעה, גדנ"ע ומשמר אזרחי, אני יכולה לאשר.

זה בדיוק יהיה לשיקול דעתו של שר הפנים.

מה עוד יכול להיות?

הגברת אדרי, התוספת הזאת נעשתה על דעתכם, עד כמה שאני מבין. זה מה שאנחנו קיבלנו.

לא, אני לא זוכרת שדיברנו על סוגי מקרים שיקבע שר הפנים.

לבקשת המשרד לביטחון פנים, זה מופיע בהערות שאנחנו קיבלנו, על דעת כל המשרדים, כמו שאני מבין.

אם הוועדה לא מתנגדת, אני לא אביע התנגדות בעניין הזה, אני רק אומרת שבדיון הקודם זה עלה ונציגי המטווחים הביעו את דעתם, וכך הוסכם. אם אין התנגדות, אני לא אתנגד.

השאלה הנשאלת היא, ופה מה שמבקשת המשטרה זאת השאלה שאת צריכה לתת עליה תשובה, האם את קביעת סוגי המקרים מבקשים לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים.

אין לי התנגדות לזה.

אנחנו ממשיכים בהקראת החוק: "(ג) מנהל מטווח קליעה רשאי לדרוש מאדם המבקש להתאמן בכלי יריה או להפעיל כלי יריה במטווח להציג בפניו תעודה מזהה שבה ניתן לוודא את גילו.


(ד) במטווח קליעה תוצג, במקום בולט, הודעה המפרטת את הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג).


(ה) ביצוע הוראות סעיף זה הוא תנאי ברישיון למטווח קליעה".

יש הערות? אין. נמשיך לסעיף 2.

"הוספת סעיף 11ג
2. אחרי סעיף 11ב לחוק העיקרי יבוא:




"הגבלת גיל למתן
11ג. (א) לא יינתן רישיון לפי סעיפים 4 ,5, 10ג(ג)




רישיונות לכלי יריה
או 10ד, או רישיון מיוחד לפי סעיפים 9, 10, 10א או

10ג(א), או תעודת הרשאה לפי סעיפים 9, 10, 10א או

10ג(ב) לאדם שטרם מלאו לו 21 שנים".

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) שר הפנים רשאי,

באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע

סוגי מקרים או נסיבות שבהן תהא הרשות המוסמכת

רשאית ליתן רישוי כאמור בסעיף קטן (א) לאדם שמלאו

לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 12

ובלבד שלא יינתן רישיון למי שגילו נמוך מהגיל שנקבע

לפי סעיף זה."

אנחנו חושבים שקביעה קטגורית של גיל 21 עלולה להוות פגיעה בחופש העיסוק של אנשים, שהנשק דרוש להם לצורך עיסוקם בין הגילאים 18 ל-21 ולא משרתים בצבא באותו זמן. גם משרד הפנים תומך - -

אתה אומר שאדם שמלאו לו 18 כן יכול להחזיק אקדח.

בכפוף לשאר השיקולים, לשיקולים ביטחוניים, לאישור המשטרה, לבדיקת שפיות.

מה היה הנימוק לכתוב 21?

שרת התרבות מעירה, ובצדק, שמה שוועדת שרים לחקיקה אישרה זה לא דבר שהמשטרה יכולה עכשיו לשנות.

הוועדה סוברנית להגיד לשרה, עם כל הכבוד, אבל מקסימום נגייס את קולות הקואליציה. אין לי בעיה עם זה - -

אי אפשר לבוא לפה בעמדה הפוכה כפולה של המשטרה.

אני רוצה לשמוע מה נאמר לגבי ההערה הקודמת.

אני אתייחס לזה בשני מישורים. החשש לפגיעה בחופש עיסוק קיים גם לגבי נער שרוצה לעבוד בגיל 14, אז לכאורה אסור להגביל את גילו של מי שיכול לקבל כלי ירייה גם מתחת לגיל – או למשל מי שרוצה לעסוק בספורט הקליעה כעיסוק מקצועי, לא כעיסוק אולימפי חובבני, אלא כעיסוק מקצועי לצורכי ראווה, והוא בן 16. הטענה לגבי הפגיעה בחופש העיסוק, אם תיקבע מגבלה של גיל 18, היא טענה שצריכה ליבון והסברה.

מכל מקום, כאשר אנחנו מאזנים בין חופש העיסוק לבין שיקולים אחרים, שבהם אנחנו עוסקים כאן, וכשאנחנו עוסקים בכלי ירייה, אנחנו עוסקים בלא פחות מאשר סכנה לחיי אדם. נראה שהאיזון הראוי, כפי שמציעים פה המציעים, הוא איזון ראוי, הוא לתכלית ראויה, והוא במידה שאינה עולה על הנדרש. מדובר על כך שהכלל יהיה גיל 21, ולשר הפנים יישמר שיקול דעת לתת חריגים במקרים של גיל 18 עד 21 בתקנות שיבואו לאישור ועדת הפנים של הכנסת. נראה לי שזה איזון ראוי, והעמדה שהוצגה על ידי משרד המשפטים נותנת משקל יתר לחופש העיסוק ואין לה מקום.

אני גם רוצה להתייחס לעניין חופש העיסוק. כפי שהבענו את עמדתנו, אין זכות לרישיון כלי ירייה. לשאת כלי ירייה אינה זכות קנויה. יכול להיות שיש אלמנטים של חופש העיסוק שמשליכים, אבל אין למעשה היום שכירי חרב, אין אנשים שעוסקים בירי. יש מאבטחים, ולכן אני רוצה להביע את עמדתנו לפרוטוקול, שמתן רישיון כלי ירייה אינו מהווה פגיעה בחופש העיסוק.

אני חושב שהוא כבר הסכים אתנו בסיפור הזה.

עם זאת, אנחנו עדיין חושבים שיש מצבים, שבהם אדם מתחת לגיל 21, באופן חריג ואישי, כן יצטרך לקבל כלי ירייה.

למשל? אם הוא גר ביהודה ושומרון?

כמו חיילת, שגמרה את השירות שלה בגיל 20 ורוצה לעבוד דווקא בשמירה.

אפשרי, או שהוא גר במקומות מסוכנים.

או שהוא גר ביהודה ושומרון. הבסיס לגיל 21, מעבר לזה שזה מעבר לגיל צבא, קיים היום בתבחינים. בתבחינים של שר הפנים הרף הסטנדרטי זה גיל 21. עד היום הייתה אפשרות לחרוג לכאן ולכאן.

באישור של מי?

של שר הפנים.

זה מה שאנחנו מציעים.

אנחנו מציעים להשאיר את זה ככה.

עכשיו מבקשים שזה ייקבע בתקנות. תקנות זה קטגורי, זה אומר מקרים קלאסיים, ואין אפשרות למקרה חריג ספציפי של אדם ספציפי, וזאת הבעיה שלנו.

הרשות הציבורית צריכה לנהוג בשוויון. אם מדובר במתן החרגה, שהיא לא על סמך עיניו הכחולות של הפונה, אלא על סמך איזשהו תבחין מסוים - -

אני לא מדברת על תבחין, אלא על נסיבות אישיות.

שוב אני אומר, אם מדובר בנסיבות אישיות, שהן יפות לכל אדם. אם זה נסיבות אישיות פרטניות, זו עלולה להיות אפליה.

האפליה תיבחן בבית משפט.

יפה, אם אתם רוצים, אני מניח שיש מקרים כלליים, שאתם נותנים בחריגים. אם מדובר בחריג אישי, תוכלו להוסיף בתקנות הצעה לחריג בנסיבות אישיות.

אתה יודע שאתה תעשה לנו בעיות; כשנבוא לכאן עם התקנות ונקבע לעצמנו סמכות להרחיב את שיקול הדעת של שר הפנים, אתה תבוא ותגיד לי שזה בלתי אפשרי.

לא אמרתי שזה בלתי אפשרי, אני אומר שזה ראוי לבחינה ולבדיקה.

אם אתה אומר שאתה תאשר לי פה אפשרות לחריגים ספציפיים, אני לא מתנגדת - -

כפי שאמרתי, הדבר הזה יבוא לבדיקה, כשאתם תביאו את התקנות.

אז אני מבקשת שזה יידון עכשיו, כי אנחנו סתם דוחים את הדיון. אנחנו חושבים שיש מקרים ספציפים, לא קטגורים, של אנשים פרטניים.

אז אפשר להסמיך את השר לקבוע מקרים ספציפיים על סמך שיקולים ביטחוניים, לצורכי עבודה.

זה מה שאני אומרת, אני מבקשת את הסמכות הזאת, שאדם שהשתחרר מהשב"כ ויש לו איזושהי סיבה אישית, שתהיה לי אפשרות לקבוע אישית לגביו.

אנו מציעים, כדי להקל על הפגיעה, לעשות שני דברים: להתוות את שיקול דעת שר הפנים ולתת לו דוגמאות לסוגי מקרים.

אתה אומר עמדה שסותרת את עמדת משרד הפנים. אולי כדאי שתתאמו את העמדות ביניכם לפני?

אני לא רוצה קטגורי, אני רוצה ספציפי. אני מוכנה שזה יהיה מנימוקים שיירשמו או מטעמים – אולי אפשר לחשוב על ניסוח אחר, אבל משהו שיהיה מפורש לשיקול דעת שר הפנים. בכל זאת, אנחנו מדברים על מצבים שאנחנו לא יכולים לצפות מראש וגיל 18 זה גיל הבגירות. אנחנו אמנם מסכימים לקביעה הקטגורית של גיל 21, אבל אני רוצה להשאיר לשר הפנים שיקול דעת למקרים פרטניים.

הערתך נרשמה.

ההצעה הנוספת שלנו היא לבקש משר הפנים להציג בפני הוועדה תוך שנתיים לא רק את הקריטריונים, אלא גם את הבקשות שנרשמו לפי החוק מתחת לגיל 18 – מה הוא נתן, מה הוא לא נתן.

ההערה שלך גם נרשמה. אנחנו לא מצביעים היום. בבקשה תקראו את סעיף 3.

"תיקון סעיף 21
3. בסעיף 21(ב1)(1) לחוק העיקרי, במקום "לרבות בחינות מקצועיות", יבוא "לרבות

הגבלת גיל ובחינות מקצועיות".

האם יש הסתייגות בעניין הזה?


אם כך, אני מאוד מודה לכם על הדיון המעמיק. אני משאיר את ההצבעה לישיבה הבאה. יכול להיות שגם יהיה דין ודברים על מנת ליישר כאן כל מיני נושאים.

סביר להניח, שכל הגבלה יכולה להוליד גם חיפוש דרכים אחרות. האם כדאי לעגן בחוק איזושהי הגבלה על אנשים, מי שמפעיל מטווח לא חוקי או על אבא שנותן לילד - - -

זה ברור, מטווח לא חוקי בכלל לא בקטגוריה הזאת.

או מבוגר שמאפשר זאת למי שמתחת לגיל.

למטווח יש אישור, רישוי כחוק, מדברים רק על מטווחים שיש להם אישורים והיתרים כחוק. עד שהם מקבלים את ההיתר הזה, זה לא פשוט.

עכשיו יש ביקוש יתר לאלה שמוגבלים.

להערתו של החבר הנכבד, מי שעושה מטווח לא חוקי ודברים כאלה, עובר על החוק, אבל צריך להפנות את תשומת לב הוועדה שהחוק מטיל עונש, שבהקשר הספציפי הזה של כלי ירייה הוא עונש שנראה על פניו נמוך ביותר של שישה חודשי מאסר, שזה העונש המרבי שבית המשפט יכול להטיל. אני לא חושב שזה במסגרת הצעת החוק הזאת, אבל אני חושב שהוועדה צריכה לדעת שהעונש הוא יחסית קל מאוד.

אני שמח לשמוע את זה מהיועצים המשפטיים, שתמיד הולכים לקולא. אני מאמץ, מקבל ומברך על ההצעה הזאת. אני מציע שאחד מחברי הכנסת או ועדת הפנים ייזמו את החמרת העונשים בנושא הזה. אני בהחלט מקבל את זה. אני חסיד בנושא של החמרת הענישה.

שיישמו חצי שנה, זה נהדר, לא צריך יותר.

אני מאוד מודה לכולם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:10