PAGE
33
ועדת הפנים והגנת הסביבה

22.12.2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 116

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ה' בטבת התש"ע (22 בדצמבר 2009), שעה 09:00

יום חיזוק הפריפריה – טיפול המשטרה בפשיעה בפריפריה

בהשתתפות השר לביטחון פנים

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

אריה ביבי

מיכאל בן ארי

חנין זועבי

חמד עאמר

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ

סגן שר החוץ דני איילון

יואל הדר

- יועמ"ש המשרד לבטחון פנים, המשרד לביטחון פנים

עידו מינקובסקי

- יועץ השר לביטחון פנים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אורית היימן
- רמ"ד מחקר פשיעה, המשרד לביטחון פנים

תנ"צ דודו מנצור

- סגן ר' אח"מ, המשרד לביטחון פנים

אודי שלוי

- רמ"ט השר לבטחון פנים, המשרד לביטחון פנים

סיון להבי

- תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

פיני בדש

- ראש מועצת עומר

עדי ברק


- מ"מ ראש העיר נצרת עלית

יוסי שפיאניק

- סגן ראש העיר נצרת עלית

שרון עזריאל

- משנה למנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

דובי דקל

- רכז ביטחון מרכז המועצות האזוריות

מאיר דויטש

- רכז דרום, התנועה לשמירת אדמות הלאום

איתן הדני

- רכז פיקוח מרחב צפון, קרן קיימת לישראל

דב יואל


- פיקוח-ביטחון נגב ומרכז, קרן קיימת לישראל

יואל זילברמן

- ראש ארגון השומר החשד

דני נגר


- הציונות המתחדשת

עמית ברק

- סמנכ"ל תנועת "אם תרצו"

מתן פלג


- יו"ר סניף "אם תרצו", אוניברסיטת חיפה

קובי דנה

- תנועת "אם תרצו", אוניברסיטת חיפה

יפה שפירא

סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ

יום חיזוק הפריפריה – טיפול המשטרה בפשיעה בפריפריה

בהשתתפות השר לביטחון פנים

רבותיי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה ביום של דיונים על הפריפריה, כאשר היוזם של יום חיזוק הפריפריה הוא סגן שר החוץ, מר דני איילון, שביקש לקיים את הדיון הזה ואנחנו שמחים להיענות לבקשתו. אני מקדם בברכה את כבוד השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, את סגן השר דני איילון ואת כל החברים הנכבדים כאן.

גם השר ואנוכי תושבי פריפריה, אז כשאצלנו מדברים על פריפריה, אנחנו מרגישים אותה, גדלנו בה וחשים אותה על בשרנו ובכל הזדמנות אנו משתדלים מאוד להזכיר את זה כדי שלא נשכח מאיפה באנו. לכן בהחלט נעניתי לבקשה לקיים דיון והנושא היום הוא בעיקר חיזוק הפריפריה וכאן היום נשמע, בעיקר מהשר לביטחון פנים, כיצד פועלת המשטרה באותה הפריפריה שאנחנו מדברים עליה, בצפון או בדרום. אני יודע שיש כמה פרויקטים. אני אקח כדוגמה את הפרויקט 'עיר ללא אלימות', שאני חושב שזה הדגל של המשטרה בכל רחבי הארץ. אני בטוח שלשר יש מה להגיד. אני יכול להעיד שבחלק מהמקומות זה הוכיח את עצמו בצורה יוצאת מן הכלל.

אדוני השר לביטחון פנים, יש פה נייר עמדה שקיבלנו ממרכז המידע של הכנסת, שהוכן על ידי מר יניב רונן, שזאת ההזדמנות להודות לו על העבודה שהוא עשה. אולי נשמע מכבוד השר, איך המגזר הערבי, הדרוזי, משתלב באותה פריפריה, כי לצערי הרב, לפשע אין דת, אין לאום, אין עדה ואין מוצא. הוא ללא גבולות והלוואי והיה שיתוף פעולה בין המדינות השכנות כמו שיש שיתוף פעולה בין גורמי הפשע במקומות האלה. מתברר ששם אין גבולות ואין מחיצות וכשמדובר על פשע ועסקאות זה מתבצע, לכן אני מאוד מקווה שכבוד השר יתייחס לדברים האלה.

דבר נוסף שהייתי מבקש מכבוד השר להתייחס; בנתונים שיש כאן, שמתי לב לכך שבנושא הסחר בסמים או החזקת סמים יש עלייה משמעותית ביותר בשני האזורים, גם באזור הצפון וגם באזור הדרום. כאשר אני לוקח לדוגמה, עבירות הסמים ב-2006, לעומת 2009, ב-2006 מדובר על 3,838 לעומת 4,483 וכן הלאה, הרשימה לפניכם. זה בניגוד למקרים אחרים ששם יש תלונות שהציבור יוזם, פה ההיפך, זו יוזמה של המשטרה שהיא פועלת---

ככל שהיוזמה של המשטרה גדולה, ככה היא תופסת יותר.

בכל זאת ישנה איזה עלייה ופה אנחנו נשמע גם מכבוד השר לביטחון פנים ואני אבקש מכבוד השר לביטחון פנים, מר יצחק אהרונוביץ, לפתוח הדיון. בבקשה, אדוני השר.

תודה, כבוד היושב ראש. תודה על ההזמנה. אני מאוד שמח להיות בוועדת הפנים והגנת הסביבה. סגן שר החוץ, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי, נמצאים פה גם סגן ראש אח"מ וגב' אורית היימן מהמשטרה.

אני באמת אנסה במספר דקות גם להתייחס לדברים שלך, אדוני היושב ראש, וגם כמה דברים שהמשרד עושה בתחום של הפריפריה ואני אתמקד בפריפריה.

אנחנו פועלים במספר צירים. אני אומר את זה ברמה הארצית, אחר כך אני אכנס לפריפריה. הנושא של מצילה, למעשה זה אגף בתוך המשרד, שמתעסק בתחומי אלימות, הוא מתעסק בתחום המניעה והתנהגות חברתית. הוא קיים כבר מספר שנים וחלק מהעיסוקים שלו, בדגש על הפריפריה. הדבר השני שהזכיר היושב ראש 'עיר ללא אלימות', שזה דבר ישן-חדש, ישן כי זה פועל מספר שנים, אבל הרחבתי את זה ואני אתייחס לכך בכמה משפטים, והרשות למלחמה בסמים ואלכוהול שלמעשה היתה באפסניה של ראש הממשלה עד כינונה של הממשלה, ועם הקמת הממשלה הנוכחית, היא הועברה אליי, ובצדק, כך זה צריך להיות.

אני אתחיל עם מצילה. אני מדבר כרגע ברמה של המשרד. ב-2009, ואני מתייחס לשנה הנוכחית, התקיימו במהלך השנה 122 פעילויות, תכניות שהן נוגעות בעיקר בתחום המניעה. חלקן עדיין מתקיימות. סך הכל בני נוער שמשולבים בתכניות, במצילה כרגע, 25,288. זה מספר גבוה מאוד והמספר הזה רק מחזק את הקשר ובעיקר את בני הנוער וההורים. אנחנו גם מעסיקים עובדי הוראה, אנשי מקצוע. העלות הכוללת של הפרויקט של מצילה השנה, ב-2009, 4,878,318 שקלים, מחציתה מועברת על ידי הרשות המקומית, במאצ'ינג, ומחציתה באה מהמשרד. זה פרויקט באמת יפה שבעיקר נותן דגש לבני נוער.

'עיר ללא אלימות'. 'עיר ללא אלימות' פועלת במסגרת שש ערים, כרגע במתכונת הישנה, ב-2009-2008. התכנית פועלת בעכו, בטבריה, נצרת עלית, צפת, חדרה ומעלה אדומים ואילת. במסגרת הרחבת התכנית, אנחנו מרחיבים ורק לפני שבוע הצגתי את התכנית בפני ראשי הערים, השלטון המקומי, והכנסתי עוד 66 ערים ומועצות אזוריות חדשות, וכמובן ביניהם נמצאים גם ערים ויישובים ערביים, דרוזים, צ'רקסים, הכל משולב. אני אקריא רק את התוספות; באר שבע, אופקים, דימונה, שדרות, נתיבות, קרית גת. אלה בתכנית החדשה. מעלות תרשיחא, עפולה, אור עקיבא, קרית ים, צפת, מגדל העמק, נהריה, יקנעם עלית, גבעת זאב ואריאל, גלבוע, חוף אשקלון, באר טוביה, עמק יזרעאל, חורא, כסייפה, ערערה שבנגב, עראבה, נצרת, שפרעם, ג'דדה מאכר, מראר, עיר הכרמל, בית ג'אן, טירה, זרזיר, בשמת טבעון, ביר אל מכסור, דבוריה, דיר חנא וביתר עילית. אלה יישובים שנכנסים עוד שבוע, ב-1.1.2010.

לשאלתך על המגזר הערבי, קיבלת פה תשובה שאני חיזקתי פה, בדגש, על המגזר הערבי. ראיתם כמה הכנסנו פה, אבל גם יישובים חלשים בפריפריה, חיזקנו אותם.

'עיר ללא אלימות' הוא פרויקט יפהפה שגודלו בסך הכל בעלות ראשונית של מיליון וחצי. הפרויקט הזה משלב גם את המשרד ואת הרשות המקומית, את תחנת המשטרה המקומית, ובאמת הוא הביא לתוצאות מדהימות באותם יישובים שכבר פועלים. אילת היתה החלוצה, אנחנו כבר מרגישים בן 30% ל-40% ירידה ברמת האלימות, גם בקרב בני נוער, גם בקרב מבוגרים. הפרויקט הזה גם מאפשר פיקוח ובקרה באמצעות מצלמות באזורי בילוי, בפארקים, במקומות שהם באמת מועדים לאלימות. איפה שהתכנית רצה, כולם מרוצים מהתכנית. ביקשו להצטרף לתכניות מעל 120 רשויות, הצלחתי בתקציב שהעמדתי ואספתי ואגרתי, מכל מיני מקומות, כדי לקדם את התכנית בעוד 66 רשויות. בסך הכל 78 רשויות. זה הישג בלתי רגיל. אני אומר את זה כי היו פה באמת מאבקים לא פשוטים. אני מקווה להרחיב את זה גם ב-2011 לעוד רשויות שלא כלולות. אמרתי, רצו יותר, ורשימה ארוכה הצטרפה.

באיזה תקציב מדובר?

בין 50 ל-60 מיליון. רוב התקציב הוא שלי, לקחתי מהמשרד שלי, לקחתי מכל מיני מקומות, צמצמתי פעילויות של המשרד. קיבלתי קצת סיוע מהאוצר, לא הרבה, וחלק גם מתרומה מהקרן לידידות, חלק קטן מאוד של 2 מיליון דולר, אבל רוב הכסף לקחתי והפניתי אותו ממקומות אחרים לטובת הפרויקטים האלה, לטפל בכל נושא של תחום האלימות שהוא נושא חשוב ואת הדגשים אני שם במהלך 2010 כדי להוריד את מפלס האלימות בחברה בישראל.

אדוני השר, יש השתתפות של הרשויות המקומיות?

כן, בהחלט. התכנית בנויה בגדול על סכומים של קרוב למיליון וחצי, כאשר המיליון וחצי לא יכולים למנף את כל התכנית, כמובן הרשות המקומית מוסיפה. לפעמים מכפילה את זה, לפעמים מוסיפה מעבר לכך. זה תלוי, יש רשויות שקיבלו את מלוא העזרה, ברשות חלשה יותר, ויש כאלה שקיבלו בהתאם, 80%, 60% 50%. היה פה באמת מאצ'ינג של הרשויות, אבל זה לא הסתכם רק בסכום של המשרד, בהחלט הרשות המקומית תמשיך ללוות את זה ולהוסיף על זה, כי זה פרויקט שצריך למנף אותו.

הדבר הנוסף, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. כפי שהגדרתי בתחילת עבודתי, נכנסתי, והדגש שלי ביום הראשון היה לנושא אלכוהול. הנושא של הסמים מטופל, אפשר לומר בסבירות טובה. אני ארחיב אחר כך לגבי ההערה שלך, אדוני היושב ראש. לגבי הנושא של אלכוהול, לעניות דעתי הבעיה לא קיבלה את הטיפול הראוי וזה לא טופל, גם לא במערכת האכיפה, שאני מופקד עליה, וגם לא על ידי הרשויות המקומיות והתוצאה היא תוצאה הרסנית. הנוער, בדגש על הנוער, משתמש באלכוהול, הוא נגיש והמחירים זולים, והתוצאות הן הרסניות, גם במקומות בילוי, גם בבתי ספר, גם בסביבת מועדונים ובדרכים. בכל מקום אפשר לראות את הנגישות של אלכוהול ואת הקטטות בסופי שבוע, את הרציחות ואת האלימות ויש הרבה מרכיבים של אלכוהול שם. מאחר והרשות קיבלה תפנית לכיוון האלכוהול, הוחלט לשים את האלכוהול במרכז. נושא הסמים ממשיך להיות מטופל והאלכוהול כרגע בהעדפה. נתנו לזה תקציבים נוספים כדי להעלות את הנושא. פה למעשה הרשות פועלת ב-30 רשויות בפריפריה. אני אחזור עליהם, איפה הרשות פועלת ואיפה כדאי עוד להמשיך לפעול. הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול פועלת באילת, בדימונה, שער הנגב, באר טוביה, אשקלון, רמלה, לוד, אור עקיבא, עכו, נהריה, כרמיאל, קצרין, מועצה אזורית גולן, מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית עמק המעיינות, מועצה אזורית עמק הירדן, מועצה אזורית עמק יזרעאל, נצרת, נצרת עלית, טמרה, שפרעם, מראר, מועצה אזורית בוסתן אל מרצ', ריינה, כאבול, באר שבע, עפולה, טירה, טירת הכרמל, מגדל העמק וקרית גת. אלה 30 יישובים ורשויות שהם פועלים.

הרשויות האלה, אדוני, שנבחרו, הן רשויות שיש להן איזה שהוא רקורד בכל מה שקשור לאלכוהול?

הרשות פנתה, אנחנו פנינו, התחברנו. בוא נאמר שיש חיבור של שני הצדדים ואפשר להיכנס לעבודה. הן פועלות שם גם מהצרכים של סמים ובדגש על אלכוהול, אבל זו לא רשימה סגורה, זו רשימה פתוחה, אפשר להצטרף, הרשות פתוחה, אפשר לצרף עוד רשויות, יש רשויות שרצות קדימה, יש רשויות שכרגע לומדות את זה. אמרתי, זה עבר רק לפני שמונה חודשים למשרדי ואפשר להתחבר עוד.

הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול צריכה לסייע לרשות המקומית בטיפול בסמים ובאלכוהול ויש להם את הכלים ואת התקציבים לכך.

השאלה אם זה לפי מפתח של אותן עבירות באותם מקומות, או לפי רצונו של ראש הרשות. לדוגמה, נניח ברובע מסוים בתל אביב ישנה בעיית אלכוהול רצינית מאוד. האם אתם שמים לב לזה, או שאיזה רשות שבכלל לא מתעסקים בסמים וראש הרשות אומר לך, 'בואו נקים למיגור סמים'. השאלה אם יש איזה מפתח.

לא, השאלה היא---

יש לי שאלות הרבה יותר קשות, אבל עזוב, בוא נתחיל עם זאת.

אני אעמוד גם בקשות. לשאלתך, זה לא עובד לפי מי שפונה ומי שזה. מהרשות יוצאים לאבחן את הדברים, יש צוות היגוי שבודק מה הרשות רוצה, מה הרשות יכולה לתרום, הרשות המקומית מול הרשות ויושבים ומכינים את התכנית לגבי ההמשך. אנחנו מדברים פה לא רק על מניעה, אנחנו מדברים על הסברה, על חינוך, על שעות הפנאי. יש פה באמת הרבה דברים שצריך לטפל בהם. הרשויות האלה כבר בפנים, רשויות אחרות, אמרתי, יכולות להיות בפנים. לא מדובר רק בכסף, מדובר גם בהפניה של תשומת לב, של חשיבות, של רצון מהרשות. אמרתי, זה סמים וזה אלכוהול וזה נושא שנכנס למשרדי בחודשים האחרונים ואני מוכן לשתף פעולה עם יתר הרשויות. פה הרבה יותר קל לי כי הרשות היא זמינה, יכולה לסייע, זו לא רשימה סגורה, אפשר להמשיך להרחיב אותה.

עושים את זה אצלנו בלי רשימות, בלי סיסמאות. עובדים עם המשטרה ביחד במשותף.

התקציב שאנחנו מקצים שם לנושא של המלחמה בסמים ואלכוהול בפריפריה מסתכם ב-6 מיליון בשנה מתוך תקציב של 25 מיליון של הרשות.

דברים נוספים; המגזר הלא-יהודי. המשרד לביטחון פנים, ואני, שעומד בראשו, החלטתי לתת העדפה לנושא של המגזר הלא יהודי, לשיפור האכיפה והקשר עם המגזר. כמובן רובו פרוש בפריפריה, צפון ודרום. הנושא נקבע כיעד שלי, כיעד ל-2010, 2011. בפן המשטרתי נתתי דגשים, קיימתי כבר מספר ישיבות עם המפכ"ל ועם המשטרה, לחזק את הקשר. החיזוק יהיה גם בשירות וגם באכיפה.

הנושא של השירות - כמה יש לנו כרגע מרכזי שיטור קהילתי. מי שמכיר את הדבר הזה, זה מרכז שיש שם בין שוטר לשלושה שוטרים שנמצאים במרכז הזה. היום יש לנו 82 מרכזים כאלה, שפועלים, עם 7,155 מתנדבים מהמגזר הלא-יהודי. זה לא יסתכם רק במספר הזה, אני כבר הודעתי שאני מתכונן להרחיב את מרכז השיטור הקהילתי ומעבר לכך, אני הולך גם להקים נקודות ותחנות משטרה בפרישה לא של שנה, אלא של שנים קדימה. להכניס את המשטרה בתוך הערים או בפאתי הערים כדי להגביר את הנושא של השירות ואת האכיפה.

דבר שני זה נושא של גיוס בני מיעוטים לשירות אזרחי לאומי. אני רואה את זה כיעד. אמרתי את זה יותר מפעם אחת, הנושא של גיוס לשירות הלאומי מבחינתי נכנס כאחד הדברים שאני מטפל בהם בצורה נמרצת, וזה לגייס מהמגזר הלא יהודי. כרגע אנחנו כבר בשלבים די מתקדמים של גיבוש התכנית וכבר איתרו אנשים וישנם כבר. המגזר השני, שאנחנו גם מטפלים בו, זה המגזר החרדי. שני המגזרים שאני מטפל בהם כדי לקחת אותם ולשים את הנושא של השירות הלאומי לטובת המדינה, לטובת הקהילה. זה לא משנה אם אותם אנשים שייתנו את השירות יעבדו שנה, או שנתיים, או שלוש, שהם ייתנו בתוך המשטרה, זה יכול להיות בתוך 'עיר ללא אלימות', זה יכול להיות בתחום הסמים והאלכוהול, זה יכול להיות בתחום מגן דוד אדום, מכבי אש או כל דבר אחר. בעיניי זה חשוב להכניס אותם פנימה. הנושא של המגזר החרדי נמצא בשלבים מתקדמים, הנושא של בני מיעוטים נמצא בשלבים מתקדמים, אני רץ עם התכניות האלה קדימה, ואני מעריך שב-2010 תראו שאנחנו כבר נמצאים שם, להערכתי בין עשרות למאות אנשים שנכנסים פנימה. התכנית הזאת היא תכנית די ארוכה ואני כרגע נמצא בפעילות בתוך המשרד.

פעילות המשטרה בפריפריה - סך הכל אני אומר שביקשתי לחזק את הנושא של הגיוסים, בדגש על דרוזים, צ'רקסים, בדווים ומוסלמים. פתחתי ערוץ במסגרת ההסכם הקואליציוני, סגרנו תקציב של 82 מיליון והכסף הזה מיועד, ברובו, לטובת גיוסים של בני מיעוטים, של הלא-יהודים.

גם אמרתי שאני אפתח כיתות הכנה לקראת מבחנים פסיכומטריים. לצערי הרבה נופלים במבחנים ולא מצליחים לעבור את המבחנים. הכיתות הראשונות כבר תיפתחנה בימים הקרובים. נכשיר אותם לקראת המעבר למבחנים שהם יקבלו את ההכשרה המתאימה, כי הרבה מאוד נופלים שם בכניסות, במעבר.

דבר נוסף, הנושא של אכיפה, בעיקר במגזר הלא-היהודי, של כל הנושא של הירי. הנושא של הירי חייב להיפסק או להצטמצם בצורה דרסטית. אני לא מסכים למהלך הזה שיורים לא רק בחתונות ולא רק בשמחות, אלא יורים על כל דבר, זורקים רימונים, מניחים מטענים, יש יותר מדי אירועי ירי ומטענים והצתות במגזר הלא-יהודי. אני ער לכך, ישנה עלייה של עשרות אחוזים. זה חייב להיפסק. הכנתי תכנית, הוריתי למפכ"ל ולמשטרה, ובדגש על המחוז הצפוני, אבל גם בדרומי ובמרכז, חייבים לקחת את זה, לשים את זה כיעד. זה יילקח כיעד לשנת 2010 ואנחנו הולכים לצמצם את זה גם באכיפה, גם בנוכחות, גם במודיעין. יש שם הרבה נשק לא חוקי ויש גם נשק חוקי, ויש גם נשק חוקי שפג תוקפו וזמנו. החגיגה הזאת תיגמר, או תצטמצם בצורה דרסטית. אני לא יכול להמשיך ולשמוע על האירועים האלה כמעט יום יום. זה נושא שכרגע שמנו בדגש לטיפול.

מעבר לזה, אנחנו ממשיכים במבצעים של נשק לא חוקי בעיקר במגזר הלא-יהודי, אבל גם במגזר היהודי. אנחנו אוספים, על פי מודיעין, הרבה נשקים. אנחנו מגיעים למאות כלים במהלך השנה וכל מבצע כזה, זה מצריך כח אדם ומודיעין טוב ואנחנו מגיעים, אבל יש עוד הרבה הרבה כלים שלא מגיעים אליהם. נושא שצריך לטפל בו בצורה נחרצת וזה יטופל.

לגבי הסמים - כפי שציין היושב ראש, ישנה עלייה מבורכת לגבי תפיסות סמים. היחידות שפועלות, של המחוז הצפוני של המשטרה. ישנם גם בצפון, על גבול לבנון וגבול סוריה, גם גבול סוריה פעיל, בדגש על התפר בין גבול סוריה ולבנון ובכפרים הדרוזים למעלה ובדגש על גבול סוריה, ירדן בתפר למטה. הם פעילים. היחידה הצפונית פועלת, עושה עבודה מצוינת. לפני למעלה משנה הוקמה יחידה חדשה גם בדרום, שמתעסקת בתחום הסמים, וגם לה יש הצלחות יפות, כולל מג"ב והם עושים עבודה מצוינת. הנתונים פה של תפיסות סמים באמת מרשימים.

הנתונים, כדי לסבר את האוזן, מבחינת סמים, רק בצפון, בגבול סוריה, 21.5 קילו הירואין. מי שמתעסק בגרמים יודע מה זה 21 קילו הירואין, 11 קילו חשיש. בגבול לבנון, 41 קילוגרם הירואין ו-56 קילוגרם חשש. בגבול ירדן 41 קילוגרם הירואין, 3,000 טבליות קפטגון. זה גבול ירדן שהוא פעיל בעיקר בערבה. בגבול ירדן, בנגב, יחידת מג"ב שפועלת בנגב ובדרום אספה שם בגבול ירדן בערבה 108 קילוגרם הירואין. בנתב"ג, זה פחות מעניין אתכם, אבל יש שם גם תפיסות יפות, ובערבה, בגבול מצרים, 1,136 קילוגרם חשיש, 85 קילוגרם הירואין ועוד 186 קילוגרם מריחואנה.

יכולנו לפתור עם הכסף הזה הרבה בעיות.

האם יש לנו נתונים כמה סמים לא נתפסים?

יש הערכות, השערות. יושב פה מר דוד מנצור, הוא בטח יתייחס לזה. תשאלו את השאלות המקצועיות. ההערכה היא שהרבה מהסמים לא נתפסים. בטח מר דוד מנצור או גב' הורית היימן ידברו על המספרים, על ההערכות שיש כרגע.

בעניין הזה אני רוצה לשאול שאלה, אין פה איזה מגמה לאומנית לפגוע במדינת ישראל באמצעות הסמים? כשאתה רואה החדרות כאלה בכמויות כאלה---

אנחנו יודעים על המגמות האלה בעיקר מהגבול הצפוני. הגבול הצפוני זה החיזבאללה ואנחנו יודעים על המגמות האלה.

לגבי גבול מצרים מלה אחת. הנושא של גבול מצרים, אני הצפתי את הבעיה בעיקר על הנושא של המסתננים שחודרים לנו מגבול מצרים. הנושא הוא תופעה חמורה. אנחנו מדברים על בין 100 ל-200 חודרים בשבוע מגבול מצרים. אלה מספרים אדירים שאם תכפילו את זה בחודש ותכפילו את זה בשנה, אנחנו מחזיקים בבית הכלא בסהרונים מאות אנשים, חלקם משוחרר מבית הכליאה, מי שיש לו את האישורים, חלקם עדיין נמצאים. יש כאלה שנמצאים כבר חודשים ואולי כבר שנים. הנושא הזה צריך להיות מטופל ברמה הלאומית. אני העליתי את הנושא הזה לראש הממשלה, ראש הממשלה קיים מספר דיונים, אני מאוד שמח. הנושא של מה עושים עם החודרים זו תופעה שאני לא רוצה כרגע לפתוח אותה, זו סוגיה לא פשוטה שמשרד הפנים מעורב בזה.

אני רוצה לדבר גם על הנושא של גבול מצרים; הנושא של החדרת סמים. הנושא של הברחת או חדירה של יצאניות כמעט וירד לחלוטין. כמעט וירד לחלוטין, אבל יש לנו את הבעיה של הגבול הפרוץ. אחת ההצעות שאני הצעתי לראש הממשלה ולצוות המצומצם של השרים זה להקים גדר. ישנה הבנה, אני קורא לזה, של ראש הממשלה שבשנת 2010 הולכים להקמת גדר בגבול מצרים. אני המלצתי ללכת על גדר 'טיפשה', גדר לא חכמה, לא להשקיע את הסכומים שהצבא רוצה. יש כרגע מספר חלופות, ההחלטה כנראה תיפול וראש הממשלה יכריע שזה יהיה לא במיליארדים, אלא במיליונים, ולהקים שם גדר, מכשול שלא יוכל כל מי שרוצה לעבור. אנחנו מדברים על מסתננים שבאים מהעולם השלישי אלינו. ההבדלים בין השכר שם והשכר אצלנו יוצרים את המשיכה הכלכלית שמובילה אותם לפה, בעיקר למציאת מקומות עבודה.

כיום משרתים במשטרת ישראל 584 שוטרים מוסלמים, 1,254 דרוזים. כמובן ישנם גם צ'רקסים, אבל במספרים יותר קטנים, אבל בהחלט מספרים יפים. דיברתי על המתנדבים אבל אני מדבר גם על השוטרים ודיברתי גם על הנושא של ההעדפה, ששמתי עשרות מיליונים כרגע לתת העדפה לגיוסים, בין 300 ל-400 גיוסים חדשים, שההעדפה תהיה לדרוזים, לצ'רקסים, לבדווים ולמוסלמים.

כשאנחנו מדברים על השירות, זה כולל משמר הגבול?

הדברים שאנחנו כרגע מתעסקים בפריפריה. מקומות תעסוקה - אנחנו הולכים כרגע להקים מקבצי דיור לשוטרים ולסוהרים, כמו שקיים ביבנה, למשל. השכונה הראשונה שהמשטרה נמצאת כרגע בהתקדמות יפה, זה ביישוב מיתר בדרום. יש שם פרויקט די יפה שכל ההרשמה כמעט הסתיימה והולכים להקים את הפרויקט הזה במיתר. הפרויקטים הנוספים בבאר שבע ובקרית שמונה, שכונות שלמות למשרתי קבע במשמר הגבול, משטרה, שירות בתי הסוהר.

אנחנו ממשיכים לתת תנאי שירות מועדפים בדגש על שכירת דירה והסעות למי שעובד בפריפריה.

לגבי שירות בתי הסוהר - שירות בתי הסוהר כמובן הוא בפריסה ארצית. הנושא שכרגע על הפרק הוא בית הכלא הפרטי שהיתה החלטה של בג"צ להעביר אותו למדינה. אנחנו כרגע במשא ומתן עם האוצר לקבל את האחריות על בית הכלא, הוא נמצא בבאר שבע, ושם יהיו עוד 800 מקומות כליאה שהכלא החדש יצטרך, זה יוצר כמובן מקומות עבודה. הכלא החדש בבאר שבע, אנחנו מעריכים שיצטרכו כ-200 סוהרים חדשים, 200 סוהרים זה 200 משפחות שיהיה להם מקום עבודה חדש. אנחנו מתכוננים להרחיב שם את הקומפלקס של באר שבע בעוד 100 משרות עבודה שייכנסו, להגדיל את הקומפלקס מבחינת תעסוקה.

המתחמים הבאים שמתוכננים במשרד; המתחם של בית סוהר מגידו. מקומו של בית סוהר מגידו הולך להשתנות במהלך השנים הקרובות, אנחנו עושים שם מתחם גדול, לא רחוק ממגידו, הוא יקרא 'אשכול בתי סוהר', שיהיה כ-6,000 מקומות כליאה. ב-2012 אנחנו נכין שם 3,000 מקומות כליאה, אנחנו מפנים את בית סוהר מגידו, קישון, כרמל ודמון וזה ייצור עוד 100 מקומות עבודה בנוסף לקיימים. בשלב ב', ב-2018, קצת רחוק מדי, עוד 3,000 מקומות כליאה, פינוי בית הכלא שלווה וגלבוע. זה ייצור עוד 300 מקומות עבודה לתושבי הצפון. שדרוג מתחם באר שבע, בניית 3,000 מקומות כליאה נוספים בבאר שבע, ואנחנו כמובן נהרוס את המתחמים הישנים שלא מתאימים. זה ייצור עוד 300 מקומות עבודה.

זה כמובן נותן גם תוספת תקציבית לרשויות המקומיות, גם המועצות וגם הרשויות, בתחום הארנונה.

אני אומר בסקירה כללית מה הולך להיות במשרד. אני חושב שהדברים האלה כרגע נמצאים בתהליכי עבודה ואני אסתפק בזה בשלב הראשוני.

אדוני השר, תודה רבה, אני מאוד מקווה שבהמשך הדיון כאן אדוני יתייחס לנושא חשוב מאוד שלא שמעתי כאן התייחסות, וזה איפה שיתוף הפעולה של משטרת ישראל עם משרד החינוך. אני חושב שעם כל הכבוד וההערכה לפעילות הרבה שעושה המשטרה, הן בנגע האלימות, הן בנגע הסמים והאלכוהול, אם לא יהיה שילוב ידיים של מערכת החינוך עם מערכת אכיפת החוק, אנחנו נחטיא את המטרה. הכל מתחיל ונגמר בחינוך. אם לא נדע לשתף פעולה, אנחנו בבעיה בקטע הזה, ולכן הייתי מצפה ממך, אדוני השר, שתיזום איזה שהוא מהלך של הידברות עם משרד החינוך כדי למצוא את הדרך לשיתוף פעולה בין שני הגורמים החשובים הללו.

דבר נוסף שאולי אדוני אמר, אבל הייתי מצפה גם לשמוע. היות ואנחנו עוסקים ביום הפריפריה, הייתי מאוד מצפה לשמוע מכל הגורמים ובמיוחד במשטרה, שנמצאים כאן היום בדיון, ששוטרים או כל אלה שמשרתים במשרד לביטחון פנים ועוברים לגור בפריפריה, יזכו לאיזה שהן הטבות נוספות מעבר למקובל באותו יישוב וזה על מנת למשוך אוכלוסייה חיובית לפריפריה. אנחנו יודעים שבעבר השיטה הזאת עבדה, הצליחה, הוכיחה את עצמה. אני מקווה שגם פה אדוני במשך הדיון יתייחס לעניין הזה.

רבותיי, יש פה פניות רבות לקבל רשות דיבור, גם מצד חברי הכנסת, גם מצד אורחים בוועדה. אנחנו ניתן רשות דיבור לחבר כנסת אחד ואורח אחד. חבר הכנסת אריה ביבי, בבקשה, אדוני.

אדוני היושב ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי, אני רוצה לומר שבפעם הראשונה במדינת ישראל שמו שר שהוא מקצועי ואנחנו רואים את זה, שר שמבין את המקצוע, שיודע את המשטרה, שחי במשטרה ועל זה תבוא עליך הברכה. אני מודה ומתוודה שכל פעם שאנחנו נפגשים, מעלים רעיונות והוא בקי מאוד בחומר.

יחד עם זאת, אני מבקר בצפון ובעת האחרונה כשביקרתי בצפון עלה הנושא של רצח של נשים ורצח של נהגי מוניות. הייתי רוצה לשמוע מהשר מה עושים בנידון, כי זה גם פריפריה, ואיך הוא ומשרדו ואנשיו מתגברים על הנושא הזה.

דבר שני, תמיד במשטרה וגם במשמר הגבול, אני זוכר, כשהיינו ביחד, אמרו 'פני המשטרה לאן' ואז דיברנו על הורדת היררכיה אחת שמסרבלת, או את המרחב, או את המחוז, ואמרנו שבכדי לתת מוטת שליטה טובה נוריד את המרחב. אדוני, אני חושב שאתה הצהרת על זה ואתה צריך ללכת עם יד ברזל ולעשות את זה כמה שיותר מהר. זה יחסוך לך הרבה שוטרים ואת השוטרים האלה אפשר לתת לפריפריה. אני גם חושב כמוך, שזה מסרבל, אפילו כתבתי את זה בכמה מקומות. הכי טוב עשר תחנות מול מחוז, זה שום דבר, אפשר לחיות עם זה.

בנוסף, אם זכור לך, העלינו כמה רעיונות בנושא של ניצבים. לדעתי יש במשטרת ישראל לפחות חמישה ניצבים מיותרים ואני לא רוצה לומר לך מה זה ניצב מיותר. ניצב מיותר זה עוד 35 איש, תכפיל את זה ב-5, 6, אז תגיע למספרים טובים שלפחות עם המספרים האלה אפשר לעשות תחנה אחת או שתיים. אז גם כאן הייתי רוצה לשמוע מה דעתך בנושא ומה אתה מתכוון לעשות.

אדוני השר, יש נושא שנקרא מחלקת חקירות שוטרים. זה הפך להיות לאימת השוטרים, כל עבריין שהוא לא עבריין גדול, אלא עבריינים קטנים אפילו, לפני שבאים לעצור אותו, לפני שנוגעים בו, אומר 'אני אתלונן עליך במח"ש', ומה קורה? השוטר מעוכב בדרגתו, כל השכונה יודעת, אגף כח אדם, עם היד הקלה על העט, משעים אותו, ויש לנו אנשים שמושעים 11 שנה ודרומה. יש לי הצעת חוק בנושא הזה, להגביל את מחלקת חקירות שוטרים לחקור רק שישה חודשים ולאחר מכן להחזיר את השוטר לתפקידו. הייתי רוצה שאתה תורה לאגף כח אדם גם במשטרה וגם בשירות בתי הסוהר, שהבדיקה תיעשה לא עם יד קלה על העט, אלא תיעשה בדיקה קפדנית על מנת שהאיש---

אדוני, חבר הכנסת אריה ביבי, תסלח לי שאני קוטע אותך. אני רוצה שנזכיר לכולנו שאנחנו עוסקים בנושא חשוב וזה נושא הפריפריה.

אדוני, דיברתי על הפריפריה.

עם כל הכבוד למחלקת חקירות שוטרים ואנחנו דנו בנושא---

לא, זה גם נוגע לפריפריה. אם אדם מנהריה 11 שעה מושעה, איפה נהריה נמצאת?

בעיית האלכוהול. לדעתי בבעיית האלכוהול לא צריך לטפל רק במי שקונה, אלא גם במי שמחזיק. לעתים נעצרים צעירים שמחזיקים אלכוהול, גם לזה צריך לתת את הדעת.

לא שמענו על נושא אמצעי לחימה שעוברים מהגבולות שדיברת, חוץ מנושא הסמים. מאותם מקומות של גדר פרוצה, גם בדרום וגם בצפון, עוברים גם אמצעי לחימה.

בתי סוהר. אם אנחנו מדברים על הפריפריה, הייתי רוצה שיוקם בית סוהר, חוץ מנפחא, יותר דרומה, בעובדה, בכל המקומות האלה. למה צריכים לעשות חיים קלים לאותם אנשים? גם תעסוקה וגם אפשר לתת לפריפריה...

אני לא רוצה להמשיך, כי יש פה כמה דברים, אני אתן לחבריי.

רבותיי, אני שוב חוזר ומזכיר לכולם להתייחס אך ורק לנושא שעומד על סדר היום. מר מאיר דויטש, מתנועת רגבים, בבקשה.

עם כל הכבוד, באמת כבוד רב למשטרה על הטיפול בפשיעה, סמים, אלכוהול וכולי, אני רוצה להתמקד בנושא של הפריפריה. מה שמאוד בולט בפריפריה זה באמת עבריינות לאומנית, זאת אומרת, בנייה לא חוקית והשתלטות על אדמות ופשיעה חקלאית, מה שגורם לחקלאים לברוח מהפריפריה ולהתייאש מעיבוד הקרקע בצפון במיוחד, וגם בדרום. אני מחזיק פה הרבה הרבה מסמכים שמצביעים על כך שיש פה מחדל מתמשך בכל מה שקשור לנתינת גיבוי משטרתי לגורמי אכיפה. יש לי פה מסמכים של משרד הפנים שמצביעים על כך שהמשטרה זה הגורם המעכב באכיפת חוק תכנון ובנייה. כבודו ודאי מכיר את הנושא של מגד' אל שמס, שרק אחרי עתירה לבג"צ המשטרה הואילה בטובה לתת גיבוי לעצירת ההשתלטות שם. יש פה את מר פיני בדש שאני בטוח שיוכל לספר יותר על כל הנושא של גיבוי משטרתי לאכיפת תכנון ובנייה. יש פה את יואל, שיכול לפרט הרבה יותר בכל מה שקשור לסיוע לחקלאים בכל מה שקשור לפשיעה חקלאית.

יש פה הרבה נתונים מאוד יפים, באכיפת הסמים והאלכוהול וירי וכולי, אבל זה תקף לכל מדינת ישראל. נראה לי שהנושא היותר בוער בפריפריה זה מה שקשור לחוק תכנון ובנייה ופשע חקלאי.

תודה רבה, אדוני.

סגן שר החוץ, מר דני איילון, מיוזמי הרעיון של יום לחיזוק הפריפריה בכנסת. זאת ההזדמנות להודות לו על היוזמה הברוכה ונקווה שבסופו של יום תהיה תועלת לפריפריה בפרט ולעם ישראל בכלל. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה קודם כל להודות לך חבר הכנסת דוד אזולאי, היושב ראש, באמת על ההיענות המאוד מהירה והמאוד טובה והיסודית, לא רק כאיש פריפריה, אלא גם כמנהיג בישראל ומחוקק.

כמו שאתה ציינת, אדוני היושב ראש, חיזוק הפריפריה זה למעשה חיזוק ישראל, ואין הבדל מבחינת גורלנו בין מי שגר בתל אביב, או בין חדרה לגדרה, למי שגר בכל מקום אחר בארץ. אני רוצה גם להודות באופן אישי לשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, ידידי, שאני חושב עושה עבודת קודש במשרד לביטחון פנים וכמובן אנשי המשטרה שנמצאים כאן, מכיוון שאנחנו יודעים שכל נושא איכות החיים תלוי למעשה בשמירה על החוק ואכיפתו.

אני רוצה להגיד תודה מיוחדת למר דני נגר מ'הציונות המתחדשת', שהוא היה מיוזמי העניין, הוא לקח אותי לסיורים גם בגליל וגם בנגב ואני פשוט נחרדתי לראות את השממה, העזובה והשטחים הריקים. אני חושב שזה אינטרס ישראלי יהודי ראשון במעלה, אל"ף, לפזר את האוכלוסייה, בי"ת, להביא כמה שיותר מתיישבים גם לנגב וגם לגליל והדבר הראשון שצריך זה כמובן איכות חיים ואחד הדברים החשובים ביותר זה כמובן נושא של ביטחון פנים, שכרגע נידון כאן, וגם לבנות את יתר התשתיות כדי שלא נאבד את הנגב והגליל. צריך לשים את זה על השולחן, כאן יש מאבק לאומי גדול, עדיין. מה שהיה בתחילת הציונות, אני רוצה לחזור---

יש מישהו שרוצה לכבוש את הנגב?

תני לי בבקשה לסיים את הדברים ואחר כך תגידי מה שאת רוצה. יש מאבק לאומי---

אני לא מבינה מה זאת אומרת לאבד את הנגב.

אני אגיד לך בדיוק למה אני מתכוון.

יש מדינה שרוצה לכבוש את הנגב והגליל?

אני רוצה להגיד לך בדיוק למה אני מתכוון. יש כאן מאבק לאומי עדיין על אדמות ארץ ישראל, גם בנגב וגם בגליל.

בין מי למי?

וחשיבות ההתיישבות היהודית הציונית, גם בנגב וגם בגליל---

שידבר, אבל שיסביר לי, כי אני כערביה לא מבינה.

סליחה, חברת הכנסת זועבי, תרשי לי.

כאשר אני בעלת האדמה ואתם אומרים לאבד את הנגב והגליל, ואני זו בעלת האדמה בנגב ובגליל---

אנחנו מבקשים לאפשר לדבר.

אדוני הנכבד, זו פעם שנייה שאתה מתפרץ למיקרופון. אני מבקש ממך, זו גם פעם אחרונה שאתה עושה את זה, ואל תאלץ אותי להוציא אותך החוצה, אני לא אוהב את זה. תודה רבה.

חברת הכנסת חנין זועבי, את רשומה פה ואני אתן לך רשות דיבור, ואני מבטיח לך---

אבל מתייחסים אליי ככובש.

שמעתי את ההערה שלך---

את טוענת שאת בעלת אדמות, את בעלת אדמות? אל תנפנפי ביד שלך.

רבותיי, זה לא דו שיח.

הזלזול שלך כבר מעצבן לאורך כל התקופה.

אני מבקש להפסיק עם זה.

אדוני סגן השר, בבקשה. אנא ממך, משפט סיכום.

משפט סיכום, אדוני היושב ראש. אני רוצה להגיד עוד פעם, כיבוש האדמה זה היה ערך ציוני, זה הדבר שהחזיק את עם ישראל ונתן לו עתיד. כיבוש האדמה הזה חשוב, כמו שהיה חשוב לפני 60 ו-120 שנה, בראשית הציונות, חשוב היום באותה מידה, וכדי שלא נאבד את הנגב ואת הגליל לא לגורמים עוינים ולא לגורמים פליליים, אני חושב שחשוב שתהיה התגייסות לאומית, ולכן אני רוצה להודות שוב גם ליושב ראש הוועדה, גם לשר לביטחון פנים, לכל ועדות הכנסת שהיום נדרשות לנושא הזה, מבחינת חינוך וקליטת עלייה וכל תשתית אחרת, כדי שבסופו של דבר יגיע עם ישראל בהמוניו גם לגליל וגם לנגב. תודה רבה, אדוני.

תודה רבה, אדוני, סגן השר.

מר דני נגר, בבקשה.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה, השר אהרונוביץ ולסגן שר החוץ, מר דני איילון, שאִפשר לנו את הבמה היום לכנס החשוב הזה.

חשוב לי מאוד לומר, יושבים פה בכנס הזה ובמהלך היום כ-22 ארגונים ציוניים חוץ פרלמנטרים, שדאגתם לגליל ולנגב היא גדולה מאוד. אני מעריך את הדברים שאמר כבוד השר, אבל אנחנו מאוד היינו רוצים שהנושא שימוקד בדיון הזה היום זה באמת הנושא של האלימות הלאומנית שמתרחשת בנגב ובגליל והביטויים שלה הם רבים מאוד. נכון שנושא הסמים זה נושא חשוב, אבל נושא האלימות בנצרת, בעכו, בכרמיאל ובנגב בוודאי הוא קריטי הרבה יותר מבחינת האוכלוסייה היהודית הציונית והנושא הזה נראה לנו נושא מרכזי שאנחנו, לפחות, היינו רוצים שיעלה לדיון פה היום. היינו רוצים תשובה בנושא הזה מכבוד השר, איך---

אני לא מבין מה אתה רוצה. תסביר לי בכמה משפטים מה הכוונה אלימות.

יושבים פה איתנו כמה חברים שאני אתן להם אפשרות לספר ממש סיפורים אישיים על אלימות לאומנית והם יעלו וידברו, מתנועת "אם תרצו", עמית ברק, יואל זילברמן, מתנועת השומר החדש. תנו להם לדבר והם יספרו עדויות אמיתיות על נושא נשק שמצטבר בכפרים הערביים. לא צריך לספר יותר מדי, תלכו ותאספו אותו ויהיה אפשר בהחלט לראות איך הדברים נראים אחרת. אז אני אקצר, כדי לאפשר להם לדבר ותודה.

אדוני היושב ראש. קודם כל אני רוצה לברך אותך על הדיון בוועדה. אני רוצה לברך את מר דני איילון, סגן השר, על היוזמה ולכבוד השר על הכנסת היישובים הערבים והדרוזים לתכנית 'עיר ללא אלימות'. כולם יודעים על המצב הקשה שמתרחש ביישובים, על אי כניסת סיורים של המשטרה לתוך היישובים, ועל הפשיעה שמתרחשת ביישובים ואני אתחיל בדבר הפשוט; הנהיגה הפרועה בתוך היישובים, נהיגה ללא רישיון. אין אכיפה בכלל של המשטרה בפנים וזה מוכח במספר התאונות. לפי מספרם באוכלוסייה של הערבים הם 20%, לפי מספר התאונות שלהם הם מעל 37%-38%, פי שתיים ממספרם באוכלוסייה. מתרחשות תאונות בתוך היישובים, נהיגה ללא רישיון, נהיגה בצורה פרועה, אין משטרה, אין אכיפה, אין שם שום דבר.

מקרי הרצח שהתרחשו בזמן האחרון בצפון. הרצח במעלות של נהג המונית ועוד נהג מונית בנצרת עלית ועוד בחור צעיר שעמד בצומת, שמישהו ניגש אליו באמצע היום, יורה בו מטווח אפס, אשתו יושבת לידו ועד היום, זה יותר משנה, אף אחד לא יודע מי עשה את זה, איך עשה את זה, אין כלום. גם המשפחה לא מקבלת עדכון. רצח אכזרי באמצע היום, ליד אשתו, והמשטרה לא נמצאת ולא יכולה לתת תשובות להורים. זורקים את המשפחה ממקום למקום, אין תשובות למקרה הזה וזה מתקשר לעניין של הנשק.

נשק לא חוקי מסתובב ביישובים. הרבה הרבה נשק לא חוקי מסתובב ביישובים וגם נשק חוקי שמסתובב ביישובים. שמעתי לדוגמה על כפר קאסם, 500 כלי נשק ברישיון בכפר קאסם, כאשר ברעננה אין כמות כזאת של נשק. ברישיון אני מדבר, חוץ מהנשק ללא רישיון שמסתובב שם ביישובים.

אני אגע באלימות; אלימות זה תוצאה גם של אלכוהול. אנחנו מדברים על אלכוהול ומדברים על אלימות. אני רוצה להגיד לכם, יש תופעה במגזר הלא-יהודי, במגזר הערבי וגם במגזר הדרוזי, שיש הרבה קיוסקים שפתוחים 24 שעות. יש מכירת אלכוהול לילדים בני 14 ו-16. ילדים בני 12, 14, 16 יכולים לגשת בכל שעה שהם רוצים ולקנות אלכוהול, גם באמצע היום, גם בשעה 12 בלילה. ואני רוצה להגיד לכם, לא שמעתי על מקרה אחד שהמשטרה אכפה את החוק. לא שמעתי על מקרה אחד שהמשטרה אכפה את החוק בנושא של מכירת אלכוהול ביישובים. זה נושא כואב, כי זה גורם לאלימות.

כולם מדברים, כבוד השר דיבר על הנושא של האלימות והקשר של אלכוהול לאלימות וגם הקשר של אלכוהול לתאונות דרכים, הכל מתקשר אחד עם השני ואני חושב שאת הנושא הזה צריך לבוא ולפתור.

בקשר ל'עיר ללא אלימות', שאלה לשר, האם זו תכנית שנתית או תכנית רב שנתית? חומש? יש תכנית כזאת או שאנחנו מדברים על תכנית שמוקצה לה עכשיו 60, 70, 50 מיליון שקלים לשנה אחת? שאנחנו נדע שמתחילים ב'עיר ללא אלימות' עכשיו ביישוב שפרעם, שאני גר בו, ושהתכנית הזו תרוץ כמה שנים ויהיו תוצאות בעוד שלוש-ארבע שנים, ולא שתהיה תכנית של שנה אחת ואחרי שנה אחת---

התכנית היא רב שנתית.

תודה רבה. רבותיי, אני שוב חוזר ומזכיר, בואו נהפוך את היום הזה ליום יעיל ולא נתחיל להתנגח כאן אחד עם השני, או לתקוף את המשטרה. חשוב להעלות רעיונות, כי זו באמת המטרה של כולנו כאן, איך אנחנו ביחד, או כל אחד לחוד, תורם לפריפריה.

מר יואל זילברמן, בבקשה.

אנחנו קבוצה שהתארגנו, בעקבות סיפור אישי שהתחיל אצלי. זה סיפור של אבא שלי שעמד לנטוש אלפים של דונמים בעקבות משפחה של בדווים שהחליטו שבכל דרך הם מוציאים אותו מהשטח, מה שהגיע לפני שמונה חודשים לניסיון לרצח שלי, שלושה שבועות אחרי זה תקיפה קשה של אבא שלי, וזה סיפור שהתחיל כבר הרבה לפני כן.

לפני שלוש שנים התחלתי את הסיפור הזה, תוך כדי הצבא. רק לפני שמונה חודשים יצאתי ככה לחופשה כדי להתעסק עם זה כל הזמן. הסיבה לזה היא עשרות של פניות, ואני מפחית, של חקלאים ובוקרים מכל רחבי המדינה, ואני מתכוון נגב וגליל, שפשוט מאוד מדברים על נטישה של שטחים. זה מגיע לרמה שיישובים, קיבוצים ומושבים פונים אלינו ויש פניות. זה כרגע עוד לא לפרסום ממש, אבל מושבים שמדברים על נטישות של אלפי דונמים, כמו קיבוץ כפר הנשיא שכבר נטש 4,000, 5,000 דונם. יש פה שיטה קבועה; כפרים שסמוכים לאותם יישובים, שמתעללים בצורה של הצתות של השטחים, חיתוכי גדרות של קילומטרים, דוגמת מוטי פרץ מהר טורען, הצתות של מתבנים, ובהרבה מאוד מקרים אנחנו רואים ממש פגיעות בנפש וניסיונות לרצח, מוטי פרץ, אמיר אנגל, לא חסרות דוגמאות.

השאלה שאני שואל זה באמת כמה שוטרים מוקצים בסוף לפריפריה ביחס למדינת עזריאלי, כי אני באמת שואל את עצמי מה קורה, כי כשמפקד בסיס נבטים לא מאשר לטייסים לנסוע בכביש של ערד-באר שבע... זאת אומרת אם חייל ישראלי לא יכול לנסוע בכל מקום ברחבי ישראל כי זה מסוכן, אז כנראה שיש פה איזה שהוא יחס לא נכון וכנראה שאנחנו צריכים להגיע למצב שלנו כרגע יש יותר מ-600 מתנדבים. אתמול עשיתי הרצאה ליותר מ-250 חבר'ה ובכל פעם שאנחנו מגיעים למקומות האלה, החבר'ה אומרים 'סוף סוף קם מישהו', 'שנוכל להרגיש בטוחים קצת במקומות שעד עכשיו לא יכולנו להעז להתקרב אליהם'. כמו שמתקשר אליי בחור שהוא טייס באל על ומרביצים לו מכות בטיול אופניים שהוא עושה באזור נחל ציפורי, בין אלון גליל לכברי, וזה כבר הופך לעניין של כיף. בנגב חברים שמספרים איך נכנסים בהם מאחורה עם רכבים, והכל ככה, זה סיפור הביטחון של האזרחים בנגב ובגליל. אנחנו מדברים על זה שאנחנו כבר מכירים נטישות של שטחים.

דרך אגב, אנחנו מעורים מאוד בנושא מכירות הקרקעות של יהודים בגליל והדבר הזה קורה לחלוטין בעקבות פחד של יהודים, ממש, ואני יכול להגיד שזה לא רק לאומנות, זה גם פלילי, זו בריונות וזה ממש מן תחושה של חוסר ביטחון טוטאלי.

אנחנו הקמנו שמונה מצפים, המצפים האלה מרכזים מתנדבים, יותר מ-200 שומרים, שבאים בין 7 ל-20 יום בשנה של התנדבות, והחבר'ה האלה עוזבים את כל מה שהם עושים, יש בתוכם גם חבר'ה שהם שוטרים, שמתנדבים ב'מתמיד', שמתנדבים בהרבה מאוד מקומות, שמבינים שאם הם לא שומרים על אותו חקלאי או בוקר, שמחזיק אלפים של דונמים, אני לא מדבר על מאה דונם, זה חבר'ה שמחזיקים 5,000 עד 15,000 דונם, הם מבינים שהחבר'ה האלה שומרים בשביל כל מי שיושב פה על קרקעות המדינה.

וכן, בצד השני יש בנייה לא חוקית ובאותם מקומות שיש נטישה של שטחים, יש בנייה לא חוקית, יש פלישה של עדרים ובסופו של דבר מי שסובל מזה הכי הרבה זה אותם קיבוצים ויישובים שסמוכים לאותם אזורים.

חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

קודם כל אני מודה על קיומו של הדיון הזה, וברשותך, כמה משפטים לפני שאני אגע בנושא המרכזי.

אני חושבת, גבירותיי ורבותיי, שהאלימות הכי קשה זו הגזענות, והאלימות הכי קשה היא שלא רואים את האחר---

זו תמיד סיסמא. כשאין תשובה אמיתית, זו גזענות.

אני מבקש, מר פיני בדש.

כשאין פתרון ואין תשובה אומרים 'זה גזענות'.

ביום העצמאות לפני שנתיים---

אדוני, אתה קיבלת רשות דיבור ואף אחד לא הפריע לך. רבותיי---

אני חושבת שהאלימות הכי קשה היא שלא רואה את האחר, לא מכירה בקיומו של האחר ושנלחמת בקיומו של האחר. אנחנו, הערבים, כולל הבדווים, שאתם מדברים עליהם, שלא היגרו משום מקום, לא מנסים להשתלט על אדמות, הם רק מנסים ורוצים לחיות בשלום ורוצים שהמדינה תכיר בקיום שלהם. אני בשיא הרצינות נכנסת לכנסת ומכבדת את חוקי המשחק הדמוקרטיים ומנסה להשתמש בשיח אזרחי דמוקרטי, שוויוני, וכל הזמן אני נתקלת רק באידיאולוגיה שמנסה למחוק אותי ולמחוק את האידיאולוגיה שלי.

אתם תעלימו את המדינה שלנו במלכודת הדבש.

אני באה לעורר את נושא האלימות ומתייחסים אליי ככובשת. אני, שלא הגרתי משום מקום, מתייחסים אליי ככובשת ומה אומרים עליי? שהם רוצים לגאול את האדמה. ממי? ממני. אני פה נהפכת לאויב. אתם תשמעו רק את עצמכם, תקשיבו רק למה שאתם אומרים, אני פה האויב, ואני פה, ברשותכם, לפני קום המדינה, וזו עובדה.

מתי גרתם בנגב?

עכשיו לנושא; אני מודה לשר על הסקירה שלו, אבל אני קצת הופתעתי מהסקירה כי שני סוגי הפשע הכי אלימים, הכי מסוכנים, שהם מקרי הרצח ומקרי הירי, לא זכו לסקירה מרכזית. הסטטיסטיקה הכי חשובה, ואני חושבת שהיא גם מדליקה אור אדום, היא הסטטיסטיקה של עלייה של מקרי הירי בחברה הערבית, עלייה של 135% ועלייה של מקרי הרצח, ואם הסטטיסטיקה שברשותי אינה נכונה, אני מבקשת מהשר שיתקן אותי. העלייה של מקרי הרצח בחברה הערבית, של 200% עד 300% ואת זה אני לא יכולה להבין. כלומר אני לא יכולה להבין איך המשטרה כן מצליחה להוריד את רמת הפשע, כולל מקרי הרצח, ואני תומכת במה שאמר חבר הכנסת חמד עמאר, איך היא מצליחה לתפוס את הפושעים, לתפוס רוצחים בחברה היהודית, ופתאום כאשר אנחנו נכנסים לחברה הערבית, עשרות מקרי הרצח בלי שהמשטרה תצליח לתפוס שום פושע. אני מדברת על מג'דל כרום---

אני רוצה שתתנחמי, לא כל מקרי הרצח, לצערי הרב, גם בחברה הישראלית עדיין לא פוענחו.

אני עשיתי סקירה ולמדתי קצת את החומר לפני הישיבה ואני רוצה, ברשות השר, להזכיר לו שאני שלחתי למשרד שלו שישה מכתבים, עם התזכורות שלהם, על מקרים במגד'ל אל כרום, בעכו, בראמה, בשפרעם, וכולם מקרים שהרוצחים לא נתפסו. לכן אני חושבת שהדאגה שלי היתה פוחתת אם הייתי שומעת שהשר כן שם את הדגש על הנושא הזה של מקרי הרצח בחברה הערבית. אני לא מבינה את יד הברזל של המשטרה בהפגנות הפוליטיות ואת יד המשי כאשר מדובר באלימות בחברה הערבית.

מה זה יד ברזל? תני לי דוגמה ליד ברזל.

כלומר, כאשר כן תופסים מפגינים וכן תופסים---

איפה למשל? תני דוגמה.

בכל ההפגנות של אום אל פחם, של מוסמוס.

מתי היו?

של עמונה.

ביקשתי דוגמה אחת רק.

של אום אל פחם.

מתי זה היה?

של חקירות. הם תפסו שישה נערים מאום אל פחם וחקרו אותם ואחרי שש שעות הם הניחו להם.

אני אתן לך ואתה אפילו תיתן לי עשרות מקרי רצח, יש פה 33 מקרי רצח, וזה לפי דוח המשטרה, בשנת 2008, בנגב, במשולש הדרומי. 33 מקרי רצח, זו עלייה של 300%.

מה זה המשולש הדרומי?

זה באקה אל גרביה, זה טייבה, זה טירה, זה כפר קאסם. אני חושבת שאי אפשר לטפל בנושא האלימות בלי לטפל בצורה ספציפית בנושא מקרי הרצח והעלייה הדרמטית, מאות אחוזים, של מקרי הרצח ומקרי הירי. ודווקא לא ירי של חתונות. כמו שאמר חבר הכנסת חמד עמאר, זה ירי על מנת לרצוח ולפי דוח המשטרה, העלייה היא של 135%.

הפרויקט של 'עיר ללא אלימות' - עקבתי אחרי הטבלה, אדוני השר, ולא מצאתי שום עיר בשח'ור, מגד'ל כרום, ג'דיידה, שהוא גם האזור שיש בו העלייה הכי דרמטית במקרי רצח ואלימות.

גם את כרמיאל לא מצאת.

גם את כרמיאל, אבל אני לא יודעת אם יש בכרמיאל עלייה של מקרי רצח.

יש.

אז מה שאני אומרת שהאזור הזה חייב להיות מטופל בצורה רצינית.

חברת הכנסת חנין זועבי, עצם העובדה שהוכנסו כמה רשויות ערביות ודרוזיות לפרויקט הזה, צריך לברך והשאלה אם להרחיב או להוסיף---

אני מברכת, אבל אני שמה את האצבע על שח'ור, כי המקרים בהם אני טיפלתי אישית, זה ראמה ומג'דל כרום.

אז אני יכול לתת לך תשובה בעניין הזה. היות ואלה רשויות חדשות, שרק עכשיו נבחרו, אני מניח שראשי הרשויות שלהם ייכנסו לעניין והם ייפנו. אין לי בכך שום ספק, ברגע שיתאפשר לשר, יש רצון. יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק.

את זה אני רוצה להדגיש בפני השר ואני אשמח אם השר יתגייס למשימה הזאת.

משפט סיכום, אני חושבת שהנשק, גם המורשה, הוא בעיה. ופה אני מסכימה עם חבר הכנסת מיכאל בן ארי. אני לא יודעת, אם יש הרבה מקרי רצח וירי, למה נותנים כל כך הרבה רישיונות לנשק? למה יש בכפר קאסם 500 כלי נשק מורשה, יותר מאשר ברעננה ונתניה וחדרה? כפרים יהודים שהם לידם. אנחנו רוצים שהמשטרה תתנהג ביד של ברזל, לא רוצים נשק---

חברת הכנסת חנין, נשק מורשה זה לא המשרד שלי נותן, זה משרד הפנים. אני לא הכתובת, עם כל הכבוד.

אז אתה הכתובת לנשק לא מורשה, ויש הרבה כאלה. בקשת סיום, אני רוצה מהשר, אם אפשר, בפעמים הבאות, לקחת טבלאות שבהם יש קטגוריות של פשעים לפי לאום, על מנת למקד את---

זה לא שלי.

זה של מרכז המידע.

אבל יש במשטרה קטגוריות לפי לאום? כי המקור של אלה הוא המשטרה. פה יש כל מיני קטגוריות לעבירות רחוב ולגנבה ואין קטגוריות של עבירות אלימות גופנית, כלומר רצח. רצח, הפשע הכי אלים ואין פה פילוח למקרי רצח לבד ומקרי ירי לבד. אז אני מבקשת, בדוחות של המשטרה, שייתנו לנו גם פילוח לפי קטגוריות של פשע ולפי לאום.

אני מנצרת עלית. אני רוצה להוסיף על הנקודה של הירי והנשק במגזר הערבי. זה לא רק ירי בחתונות, זה ירי יומיומי שמתבצע, בשעות היום, כשקליעים שחודרים לבתים שסמוכים ליישובים הערביים, ובשנים האחרונות יש תופעה של ירי מנשק וזיקוקים במהלך טקסי ימי הזיכרון והצפירות. זה מצטרף לחבורות של צעירים ערבים שנוסעים בנצרת עלית, ואני מאמין גם ביישובים אחרים, במוזיקה רועשת, וזאת התגרות גזענית ולאומנית בטקסי הזיכרון בימי הזיכרון.

אבל על אלימות נגד ערבים בנצרת עלית לא אכפת לך, נכון?

תני לי לסיים, אז אני אגיע לזה. יש בעיה של אלימות בנצרת עלית שמתבצעת על ידי קבוצות של ערבים.

אה, לא של יהודים.

האלימות הזאת מלווה בקריאות 'אנחנו נגרש אתכם מפה'---

של יהודים אין, אתה לא מודע לפגיעות של---

חברת הכנסת חנין זועבי.

עוד לא סיימתי.

אני גרה בנצרת, אתה יודע? אז אני מגנה את הערבים, תגנה אתה את היהודים ותפעל נגד היהודים שפוגעים בערבים.

חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

נצרת עלית עוברת תהליך ב-15 השנים האחרונות של שינוי, של איבוד הצביון הציוני. בסמוך לחתימה על הסכמי אוסלו התחילה הגירה של ערבים, התופעות האלה שאני אמנה פה, זה אלימות ועבירות מין כלפי נשים ונערות יהודיות, ובעיות אחרות, אלה בעיות שפחות באות מצד התושבים הערבים שעברו, אבל אלה בעיות על ידי ערבים שבאים מהיישובים מסביב.

עוד פעם, אין אלימות מצד היהודים?

אני מבקש. רבותיי, אתם מוכנים לאפשר לו להגיד את מה שהוא צריך להגיד?

שצריך לגנות את הערבים, אני מסכים איתה.

אבל לא את היהודים.

עדיין לא, בואי נשמע אותו.

תודה חבר הכנסת, זה באמת מסר חינוכי מאוד טוב. זה באמת מסר חינוכי של חבר כנסת.

חבר הכנסת אריה ביבי וחברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

את אמרת. את אמרת שצריך לגנות את הערבים, אני מסכים איתך.

אבל לא את היהודים, אתה אומר.

את זה לא אמרתי.

אתה כן אמרת, וזה בפרוטוקול.

חברת הכנסת חנין זועבי, את רוצה להפריע לאנשים שהגיעו לכאן מרחוק?

לא.

כשנערות יהודיות יוצאות משני בתי הספר התיכוניים בנצרת עלית, כשחיילות עומדות בתחנות ההסעה, הן סובלות מהעברות האלה, הן סובלות מחשיפת אברים ומקריאות ומנגיעות ומהטרדות מיניות ומעשים מגונים על רקע לאומני, כי זה מלווה בקריאות של 'יהודיות מסריחות' ועוד הפעם 'אנחנו נגרש אתכם מפה'. יש מקרים שבעלים הולכים עם הנשים שלהם, וזה נפוץ, זה נפוץ בקניון בנצרת עלית, בפארק הזיתים בשכונת בן גוריון---

רבותיי, אתם מפספסים את העיקר ביום הזה.

לא, הגיע הזמן שהדברים האלה יועלו על השולחן. כשמדברים על הנגב והגליל---

כשאתה מעלה את זה, זה לא נותן שום מענה, זאת לא המטרה של היום הזה.

כשמדברים על הנגב והגליל, אם רוצים לפתור את הבעיות ואם רוצים ליישב את הנגב והגליל, צריך להחזיר את הביטחון האישי, והגיע הזמן שהדברים האלה יעלו על השולחן.

כשבנות מוטרדות, יש בני זוג, נכון שהם מגיבים והם מגיבים באלימות, מה לעשות, יש כאלה שרוצים להגן על בני הזוג שלהם, אז יש גם אלימות מהצד היהודי, נכון. אבל מאיפה האלימות הזאת נובעת?

מקרים של 2008 ו-2009, שהתפרסמו בתקשורת ה---

אני לא מוכן לאפשר לך, חברת הכנסת חנין זועבי. אני מבקש, תפסיקי עם זה. אל תאלצי אותי להוציא אותך החוצה. זה לא מכובד, זה לא ראוי.

אבל זה ---

זה לא ראוי. גם את אמרת דברים קשים ושמעו אותך ושתקו.

זה לא האשמה שלי ---

אז אנא ממך תפסיקי עם זה.

---בין יהודים שרואים בערבים כובשים.

יש כשל חינוכי במגזר הערבי, אם ככה מתייחסים לנשים יהודיות. צריך לעשות משהו במערכת החינוך שם, מעבר לעניין הלאומני.

חוץ מזה, יש את התופעה של האלכוהול. בגלל איסור השתייה במגזר הערבי, מגיעים ערבים, עוד פעם, לפארקים, לאותן נקודות, יושבים ברכבים, שותים אלכוהול, וזה מעצים את כל הבעיות, זה מעצים את בעיית האלימות, זה מעצים את הבעיה של עבירות המין ואת כל הבעיות. התקשורת מתעלמת מזה, אבל אם תפתחו מקומונים בגליל ובנצרת עלית אתם תקראו בכל שבוע על הבעיות האלה.

כל פתרון צריך להתחיל בלהחזיר את הביטחון הזה, כי אנשים עוזבים את הגליל ועוזבים את היישובים האלה בגלל הבעיות של חוסר הביטחון האישי. זה לא קורה רק בנצרת עלית, זה קורה בכרמיאל, זה קורה בכפר תבור. ראינו מה קרה שם לפני שנתיים, ביום הכיפורים, וזה ממשיך. גם שם יש היום אלימות שבאה מצד צעירים ערבים.

עוד דבר אחד; תבדקו בבסיסים של חיל האוויר בנגב, איזה מערכות הקימו מסביב לבסיסים, להגן מפני חדירות, מערכות במיליוני שקלים, שעל המערכות האלה הוסיפו עוד מערכת כדי לשמור על המערכת הזאת שלא תיגנב.

תודה רבה.

חבר הכנסת לשעבר, מר פיני בדש, ראש מועצת עומר.

לפני שאכנס לנושא של מדינה בתוך מדינה, רק מלה אחת על נושא אלכוהול. אחת הבעיות של האלכוהול, אגב, שזה הורג יותר מסמים, זה הורג על הכבישים, זה הורג בהרבה מקומות, אבל יש לגיטימציה של הורים, שזה בסדר ששותים. יש איזה שהיא הסכמה. אנחנו עושים פעילות חזקה מאוד דווקא מול ההורים כדי לעצור את נושא האלכוהול כי יש פה איזה שהיא לגיטימציה, זה כאילו שונה מסמים.

רק שתדעו שאצלי 7% מהתקציב של המועצה הולך לביטחון פנים אצלי, מעבר להשקעה הגדולה של המשטרה.

אנחנו נמצאים פה, מי שלא יודע, מדינה בתוך מדינה, ואני בטוח שרוב האנשים במרכז הארץ לא מבינים איפה אנחנו חיים, באיזה תנאים אנחנו חיים. אם אנחנו מגיעים לכך שמפקד המחוז, ומר איציק אהרונוביץ עושה עבודה נפלאה ואנחנו בקשר הדוק מאוד ופעילות הדוקה מאוד עם המשטרה, אם מפקד המחוז, מר יוחנן דנינו, אומר בכנס 'כשאני הגעתי להיות מפקד המחוז, חשבתי שהנגב הוא חלק ממדינת ישראל, הסתבר שזה לא דבר ברור מאליו וצריך לעבוד על זה קשה', אז אני אומר לכם שאנחנו בבעיה קשה מאוד. קודם כל אותי זה מרגיז שבכל פעם שאני מעמיד מראה מול הפנים לאנשים---

תעמיד מראה מול הפנים שלך.

כשאני מעמיד מראה מול הפנים לבדווים, אז אומרים לי 'גזענות'. כשאין תשובות, אז אומרים 'גזענות'. נמאס לי לשמוע את המלה הזו. את יודעת מה, בנגב---

אתה משווה את החיים של הבדווים---

אל תפריעי לי. אני בנגב מעדיף להתאסלם, ואם אני מתאסלם, אני יכול לבנות איפה שאני רוצה, כמה שאני רוצה, לא משנה מס הכנסה---

כן, המדינה לא נלחמת בבדווים.

לא, לא, יש לך טעות. אין לך מושג מה קורה. אני לא משלם מס הכנסה, אני אפילו לא חייב לעצור באור אדום, אם אני מתאסלם.

כן, ממש עובדות מדויקות. ממש.

אני רוצה שלא תהיה אכיפה סלקטיבית. כשאני רואה 50 פקחים עכשיו ביהודה ושומרון וכל שני קרוונים ששמים ביהודה ושומרון, כל כוחות המשטרה ומשמר הגבול עליהם, וכל יום בונים בנגב חמישה בתים ולא מזיז לאף אחד, אותי זה מרתיח.

כן, מרשים לערבים לבנות.

על הכבישים, על הצירים הראשיים, תחנות דלק, בתים.

מה מרשים להם? כי חונקים אותם.

חברת הכנסת חנין זועבי. יש לי סבלנות, אבל יש גבול גם לסבלנות שלי. אני מבקש ממך שתפסיקי להפריע.

זה שלושים שנה ש---

אני חוזר ומבקש, תפסיקי---

כל האדמות הופקעו למען נצרת---

תפסיקי עם זה!

אני אצא, יותר טוב.

תצאי. אם את לא מסוגלת להתאפק ולשמוע את הדברים, אז תצאי.

כשאני רואה שני קרוונים על הגבעה, אלפי שוטרים וכל הפקחים. אין פיקוח בנגב, 50 פקחים על הבנייה החוקית ועל היישובים החוקיים, כשבנגב אצלנו כל יום מה שהרסו בעמונה, עם 2,000 שוטרים, זה מה שבונים ביום אחד בנגב, אם אתם לא יודעים. אז אתם לא מבינים מה שקורה. אתם יודעים שעד 48' נסעו בשיירות בנגב, ומ-2008 אנחנו נוסעים בשיירות.

וכמה בנו לערבים בנגב?

המשטרה עושה מאמצים ומשקיעה ואין לה כוחות. צריך לפחות להוסיף 100 שוטרים בדרום כדי לנסות ליישר איזה שהוא קו מסוים, ותיכף אני אגיע איפה הבעיה המרכזית שלנו, שזה בתי המשפט. לא יכול להיות שבונים איפה שרוצים ואף אחד לא עושה שום דבר, ואם עושים מבצע הריסה, זה 500 שוטרים, מסוק באוויר, הורסים שלושה בתים, למחרת בונים אותם מהתחלה וצריך להתחיל את כל תהליך בית המשפט, צווי הריסה, ויה דולורזה מהתחלה ולאף אחד לא מזיז. יש את הפרוטקשן, יש את ההשתוללות על הכבישים. רק שלשום נהרג ילד שחזר מג'ודו, אנשים קופצים לכבישים מכל הצדדים. אתם לא יודעים מה קורה בכלל.

אז אדוני היושב ראש, זה דיון נגד ערבים.

לא יכול להיות שאני בונה---

זה נהפך להיות דיון נגד הערבים.

זה נגד הערבים, מה לעשות.

רק שאני אבין.

זה השתלטות על הקרקעות של המדינה.

זה דיון נגד הערבים, במפורש זה דיון נגד ערבים.

הוא לא אמר שזה ערבים, הוא אמר שזה הבדווים.

רבותיי, אני מבקש.

זה נהפך נגד הערבים בכל.

רבותיי, אני רוצה להגיד לכם, אנחנו מפספסים כאן את העיקר. מי שחושב שהדיון הזה כאן הוא בגלל הערבים, או נגד הערבים, זאת לא המטרה של הדיון הזה. המטרה של הדיון הזה היא איך לקדם את ענייני הפריפריה. רבותיי, אני חוזר ואומר את הדברים האלה, גם השר, גם אני, לאורך כל הדרך, מאוד משתדלים לדבר אך ורק על הפריפריה. רוצים דיון על הערבים? נקיים דיון על הערבים, אבל זאת לא הבמה, זה לא המקום וזה לא הזמן.

אני מבקש ממך, מר פיני בדש, היית פעם חבר כנסת, אתה מכיר את הנהלים, אנא ממך, משפט סיכום ודבר בנושא הפריפריה. אתה איש פריפריה, היישוב שלך זה פריפריה, אנא ממך תתייחס בהתאם, זה הכל.

אני רוצה עוד שלושה משפטים. אחד, קרן קיימת לישראל בשנה האחרונה לא הצליחו להשאיר עץ אחד בתוך האדמה. כל עץ שניטע, הבדווים בלילה מורידים אותו וזו מלחמה של חתול ועכבר. אני אומר לכם שאם אני צריך לבנות שכונה צבאית או שכונה בעומר, אני צריך לעבוד עם פלוגת משמר הגבול, עם יס"מ, ימ"ר, מאבטח צמוד, שמירה על הבית, חוטף רימונים, ירי וכל טרקטור, ג'יפ מג"ב צמוד אליו באמצע מדינת ישראל, אני צריך לשלם תשתיות פי ארבע בגלל הדברים האלה. לא יכול להיות.

איפה הבעיה? בתי המשפט. המשטרה משקיעה מאמצים אדירים, מביאה אנשים שנתפסים על חם לבית המשפט, השופטים תוך 24 שעות משחררים את כולם---

הבעיה שלך שאתה לא מכיר בערבים כאזרחים.

אני מודיע לך, זו הפעם האחרונה שאת מפריעה.

הדיון נהפך דיון שערבים עבריינים וערבים גונבי אדמות.

עוד פעם אחת אני אוציא אותך החוצה.

אני הגעתי למסקנה, ורוב השופטים גרים אצלי, ואני אומר אותה פה בכנסת, השופטים מפחדים. אין לי הסבר לפסקי דין שהמשטרה מביאה בן אדם על חם, ובית המשפט משחרר אותו למעצר בית, אחרי שבוע הוא נתפס על חם, השופט מחזיר אותו עוד פעם למעצר בית. אתה יודע מה? על 15 קילו הירואין מטרבין, אתה יודע כמה קיבל? בניזרי קיבל אני לא יודע על מה 4.5 שנים, שנה וחצי מאסר, או שנה מאסר, וכתוב 'נסיבות מיוחדות', שאלו אותי 'מה?', אמרתי 'כנראה שהשופט מפחד, אלה הנסיבות המיוחדות'. אני לא יודע.

אני אומר לך, מה שצריך לעשות זה חקיקה. אתה יודע מה? חקיקה כמו בארצות הברית, עברה שנייה---

לא נגד ערבים.

לא נגד ערבים. עברה שנייה חמש שנים, עברה שלישית 15 שנים. אמר לי שופט בית משפט עליון שבארצות הברית, כשלבן אדם חזרו שלושה צ'קים, הוא קיבל 15 שנה. יש ועדת חריגים של כאלה מקרים חריגים. על שלושה צ'קים הגיע לוועדת חריגים והשאירו אותו 15 שנה. אם יהיה פעם שנייה, שלישית, ענישה כזו, המשטרה תעבוד הרבה פחות ותתחיל לטפל בדברים אחרים.

תודה רבה, אדוני.

מר דוד מנצור, סגן ראש אגף חקירות ומודיעין. בבקשה, אדוני. הייתי מבקש את התייחסותך לדברי השר בקשר לתפיסות סמים בגבול הצפון, האם יש רקע לאומני להפצת הסמים בכמויות האלה? וגם אם תוכל להתייחס למקרי הרצח שהוזכרו כאן על ידי חברי הכנסת.

ברשותך, אני אתחיל בכמה משפטים על פעילות המשטרה באופן כללי. קודם כל צריך לזכור שהמשטרה היא לאומית, היא פועלת על פי תכנית מסודרת ורב שנתית. אם אנחנו מדברים על יעדים, אנחנו מדברים על יעדים רב שנתיים כשהמטרה היא לצמצם את הפשיעה ולהשיג הרתעה טובה יותר.

היעדים שאנחנו מטפלים בהם בשנים האחרונות, כולל בשנה הבאה, זה התפרצויות לדירות, גנבות כלי רכב, צמצום עבירות האלימות. בשלושת התחומים האלה השאיפה היא להוריד את הפשיעה ב-40% בארבע שנים. אנחנו היום בשנה השלישית ואני כבר יכול להגיד שבהתפרצויות לדירה אנחנו בירידה של סביב ה-30%, גנבות כלי רכב, אנחנו מתקרבים ליעד, עד סוף השנה אני מקווה שנעמוד בו, ל-35%, כשהשאיפה היא כמובן עד סוף שנה הבאה להגיע ל-40%.

השר דיבר על הנושא של הסמים. ההיפך ממה שציינתי בעברות הרכוש, המטרה היא להגדיל את הטיפול ואת החשיפה בעברות הסמים ב-40%. עבירות ייחודיות של סחר בסמים ויבוא סמים, עלייה ב-40% במשך השלוש שנים הקרובות. אנחנו כבר בעלייה מאוד משמעותית. צריך לציין פה את היחידות החדשות שהוקמו בשנתיים האחרונות, גם יחידת גבול לבנון וגם מגן. השר ציין, אני לא אפרט פה, אבל כמובן שמדובר ביחידות בפריפריה שמטפלות גם בחלק מהאוכלוסייה של הפריפריה שעוסקת בסחר.

אחד מיעדי המפכ"ל זה גם חיזוק התחנה, ובמהלך השנה האחרונה, כולל הפריפריה, או בדגש לפריפריה---

סליחה, יש יעדים לגבי המגזר---

אני אתייחס גם למגזר הלא-יהודי. בכל מקרה, בפריפריה הדגש שניתן בשנים האחרונות זה גם הקמה של מרכזי שיטור קהילתי. השר ציין גם את המספרים, חלק יחסי לא מבוטל בפריפריה, הקמה של בסיסי מתנדבים ומרכזים משולבים, עם יחידות משמר הגבול.

אנחנו מנצלים את יחידות משמר הגבול, היתרון היחסי שיש להם באזור הכפרי. דובר פה על הנושא של הפשיעה החקלאית, או הפשיעה הכפרית. אני יכול להגיד שיש ירידה בתחום הזה, זה לא שאנחנו יכולים לנוח, אבל יש בהחלט ירידה, גם בנושא של גנבות חקלאיות וגם בנושא של גנבות בעלי חיים. אנחנו מדווחים אחת לשבוע, כל יום חמישי, לשר על הנתונים, על כל נתוני הפשיעה, וגם בתחום הזה יש עשייה רבה מאוד, בדגש על יחידות משמר הגבול שלהן יש יתרון בתחום הזה. רק דוגמה של גנבת 300 ראשי בקר בשבוע שעבר, תוך מספר שבוע, עם מאמץ מאוד מרוכז, עם כל הכלים המודיעיניים, ראשי הבקר האלה הוחזרו. לצערי לא נתפסו החשודים, אבל יש כיוון שאולי נגיע אליהם בהמשך.

המשטרה גם עושה פעילות בנושא של האלכוהול. דובר על הנושא של הפיצוציות. יש יעד ארצי בנושא הזה של הטיפול בפיצוציות, ואין פה הבחנה בין המגזרים ואין פה הבחנה בין הפריפריה לבין המרכז. איפה שיש ממכר של אלכוהול לקטינים, שם זה יטופל בכל הנחישות. צריך לזכור שלצערנו, או לא לצערנו, הנושא של אלכוהול הוא לא עבירה. בעיקרון שתיית אלכוהול היא לא עבירה. אנחנו מתמקדים בשתייה של קטינים או במכירה לקטינים.

בנושא של 'עיר ללא אלימות'. כמו ש השר ציין המשטרה מעורבת באופן ישיר ומשמעותי. יש תכניות לחיזוק משמעותי של המשטרה, כולל הנגב, כולל המגזר הלא יהודי. התכניות האלה כמובן שהן עתירות תקציב. ככל שנקבל סיוע בעניין הזה, המשטרה לא יכולה להציב שוטר בכל פינת רחוב. אנחנו עושים מאמצים כדי לתת מענה במקומות שבהם צריך לתת מענה.

יש אכיפה ביישובים, יש שיתוף פעולה עם משרד החינוך, לשאלתך, היושב ראש. שיתוף הפעולה הזה מתבטא בעיקר על ידי מחלקת הנוער. עובדי הנוער ברמת התחנות מכירים באופן אישי את כל מנהלי בתי הספר, למנהלי בתי הספר יש את מספר הטלפון של השוטרים והם יכולים להזעיק אותם בכל שעה ביום, כדי לקבל סיוע. אז יש שיתוף פעולה הדוק, לא רק בתחום הזה, גם בתחומים אחרים.

לשאלה בנושא הרצח. קודם כל, אין עלייה בנושא הרצח בשנים האחרונות. במקרה הנתונים של עד אתמול 114 מקרים לעומת 118.

יש לך פילוח בין המגזר הערבי למגזר היהודי?

כן, אולי יש ירידה שם ועלייה שם.

יש ירידה גם במגזר הערבי בשנת 2009, לעומת שנה קודמת, למרות שאני יכול פה להדגיש שהחלק היחסי של מקרי הרצח במגזר הערבי הם יותר גדולים מאשר החלק היחסי של האוכלוסייה. זאת אומרת, אם האוכלוסייה הלא-יהודית היא כ-20%, מקרי הרצח יהיה הרבה יותר מאשר 20%, אבל יש טיפול מסיבי גם בעניין הזה. צריך לזכור שבעניין של מקרי הרצח יש טיפול ממוקד, יש צוותי חקירה מיוחדים שמוקמים לצורך הטיפול בעניין הזה. אחוז הגילויים בעבירות האלה הוא אחוז גבוה, כולל במגזר הלא-יהודי. אני לא יכול לפרט לגבי המקרים שהוצגו פה, בגלל שהמקרים טריים, גם רצח הנשים, גם רצח נהגי המוניות, אבל אני כן יכול להגיד שנעשה מאמץ ממוקד כדי להגיע לגילויים בתיקי הרצח האלה.

יש לך מספרים לגבי כמה מקרי רצח ב---

39 לעומת 50 ב-2009 לעומת 2008. זה כרגע מה שקיבלתי בבדיקה ראשונית, אל תתפסי אותי במלה מבחינת המספר, אבל זה פחות או יותר המספרים.

מה קורה במגזר הלא-יהודי מבחינת מתנדבים?

גם במגזר הלא-יהודי יש מתנדבים ואנחנו מעודדים את ההתנדבות, למרות שאין את אותו יחס של מתנדבים כמו במגזר היהודי. אין לי את המספרים של אגף, קהילה ומשטרה, אבל אנחנו לא מגיעים לאותם מספרים.

ברשותך, כמה מה-39 אלה מקרי רצח במגזר הערבי?

אין בעיה, אנחנו יכולים לתת את זה, זה פילוח שנוכל להעביר אותו בהמשך. אין לי כרגע את הנתונים בפניי.

אני אודה לך, אדוני, אם תוכל להעביר את זה לוועדה, על מנת שנוכל להעביר את זה לחברת הכנסת חנין זועבי.

עוד מלה אחת לגבי הפשיעה החקלאית והטיפול בחוקי התכנון והבנייה. צריך לזכור שבפשיעה החקלאית כמו שציינתי יש דגש מיוחד, בגלל שאנחנו יודעים מה הנזק שנגרם לחקלאי אחד, שנגנבים לו, שמציתים לו, והשאיפה היא לצמצם את התופעה הזו בצורה משמעותית.

הנושא של התכנון והבנייה. המשטרה היא לא מובילה, המשטרה מסייעת. צריך לזכור את זה ואנחנו התחייבנו לתת סיוע ככל שיידרש וככל שנתבקש. יש יחידה שהוקמה לצורך העניין.

לצערי הרב לא תמיד אתם ששים להיענות לעניין הזה, ואני מכיר את זה מעברי כסגן שר הפנים, כאשר ידידי היה מפקד המחוז הדרומי ואני יודע שאז היה די קשה כשהמשרד היה פונה ומבקש. אם תרצה עובדות, אני אשמח לתת לך. לא תמיד המשטרה נענית בחפץ לב כאשר מתבקשים לבצע צווי הריסה.

לצורך בעניין הזה, הוקמה מנהלת הבינוי שמטפלת בעניין, שנותנת סיוע. עוד פעם, אנחנו לא היוזמים בתחום הזה.

משפט אחרון בנושא הענישה. יצירת הרתעה היא גם באמצעות ענישה הולמת. אנחנו עושים את הכל כדי שגם הרגל המסיימת בסופו של דבר---

השתלטות אחת על קרקע שנעשית על ידי יהודים בדרום יש?

לא באתי עם נתונים על השתלטויות, אמרתי---

המדינה נותנת להם קרקע. נצרת עלית נותנת לו לבנות, לי לא נותנת.

אז תתחילו לבנות לגובה.

אז אתה רוצה את הקרקע ורוצה שאני אבנה לגובה. אז אתה רוצה לקחת ממני את האדמה לתת לאחרים, נכון?

למה אני צריך לחיות בבית רגיל ואת חיה בדונם---

מה קרה לךְ היום?

אנחנו לא רוצים שתיקחו, אבל אתם לוקחים לבד.

אני פה הגזענית. כולם בעד שוויון פה, אני לא בעד שוויון.

את לא לבד פה.

אני רוצה שוויון בנגב.

משפט אחד בנושא של טיפול בנושא של אמצעי לחימה ואירועי ירי. כמו שהשר גם מכיר את התכנית שבוצעה במהלך השנה האחרונה. לצערנו יש עדיין עלייה, אבל מול העלייה הזו יש פעילות ממוקדת ומאומצת, סביב הנושא של אירועי הירי ותפיסת כלי הנשק. יש עלייה במאות אחוזים, מאות כלי נשק שנתפסים בפעילות מאומצת על ידי כלל יחידות המשטרה, בכל המגזרים, אבל כל מידע שיש בעניין הזה מטופל באופן ישיר. יש תכנית שאנחנו נתחיל אותה בשנה הקרובה, בדגש על הפריפריה, בעניין הזה של אירועי הירי, במטרה לצמצם. השר מכיר את התכנית, אני מקווה שהתכנית הזו תביא אכן לצמצום, כולל התפיסה של כלי הנשק. עד כאן.

האם אדוני מזהה איזה שהוא שיתוף פעולה של פושעים וסוחרי סמים במגזר הערבי עם היהודי, על רקע לאומני?

לצערי הפשיעה חותכת גבולות ועדות ואין שום בעיה של שיתוף פעולה, של כל המגזרים. בנושא של סחר בסמים אנחנו יודעים שהמשתמשים הם גם וגם. על אותו עיקרון, אני יכול לומר שמתוך הידע שהצטבר אצלנו, בגלל ההיכרות של השטח, יש יותר יבואני סמים מהמגזר הלא-יהודי. שוב, ניצול של יתרון יחסי של קרבת משפחה כזו או אחרת מעבר לגבול וכדומה. אנחנו רואים את זה גם במעצרים של יבואני הסמים האלה, אבל בנושא של השימוש בסמים, הסחר בסמים, זה חוצה עדות ומגזרים.

השימוש הוא יותר בפריפריה מאשר בערים המרכזיות?

לאו דווקא. דווקא בסחר, הסחר הוא איפה שיש ביקוש, והביקוש יותר גדול דווקא בערים הגדולות. ככל שאנחנו דוחקים את זה מהערים הגדולות, אז זה עובר לפריפריה. מנצלים את המקומות שבהם אפשר לסחור, לנצל את המצב המקומי כדי להביא לרווחים.

יש למשטרה תכנית נגד הפשיעה בתחום הפריצות ועבירות רכוש. יש למשטרה גם תכנית להוריד את אחוז הפשיעה בתחום של רצח?

אמרתי, אין עלייה במקרי הרצח וגם בחלק גדול מהמקרים כשיש לנו מידע מקדים, אז אנחנו מסכלים. ברוב המקרים אין לנו מידע על רצח שצפוי לקרות ולכן קשה להכין תכנית לטיפול מקדים בנושא הרצח.

תודה רבה, אדוני.

רבותיי, אני יודע שמספר הדוברים הוא רב והנושאים הם נושאים רציניים וחשובים, אני מאמין שדיון של שעתיים בלבד לא מספיק לנושא כל כך חשוב. אני מאוד מקווה שהוועדה תמשיך ותעסוק בנושאים האלה.

אני מושבניק בעברי, בני הבכור בעין יהב, אני אתייחס לפריפריה. אני בוגר אוניברסיטת בן גוריון, תואר שני.

כל מה שתואר פה, אדוני השר לביטחון הפנים, אני רוצה להלל ולשבח את המשטרה. אני היום 20 שנה בירושלים ויש שיתוף פעולה מלא בין בתי הספר, ההורים והמנהלים, תלוי גם בראש העיר. אם ראש העיר רוצה, הוא יכול. אני חבר בוועדת החינוך בירושלים, זה לא פריפריה, למה היא לא בתוך 'עיר ללא אלימות', וראש העיר הוא בראש ועדת החינוך.

מה שאני רוצה להגיד זה שאתם עושים עבודה מצוינת, אבל בנושא של הגבול הדרומי, אני לא מסוגל להבין, ואני יודע מבני בכורי בעין יהב, איך במאות קילומטרים יש שוטר אחד. אדוני שר המשטרה, איך שוטר אחד יכול למנוע גם תאונות, גם גנבות וגם סמים? תודה רבה.

קודם כל, תודה רבה, אדוני היושב ראש שנתת לנו את הבמה ואת האפשרות, ואני אנסה להתחיל במה שאתה ציינת כעיקר הדיון, שזה הפריפריה.

אנחנו פה דנים בפריפריה, אנחנו יודעים שיש פשיעה בפריפריה, יש פשיעה גם בכל מדינת ישראל ואני חושב שלא ראיתי פה נתון אחד שמציג את מצב הפשיעה בפריפריה אל מול כלל מדינת ישראל. אם אנחנו רוצים שאנשים יבואו לגור בפריפריה, אנחנו צריכים לבוא ולהגיד לאנשים 'חברים, הפריפריה בטוחה' ולהציג שהיא בטוחה זה להתחיל בזה שנציג מה המצב שם לעומת מדינת תל אביב.

נכון לאתמול ישבנו בנושא של 'עיר ללא אלימות' ואני חייב לשבח את השר לביטחון פנים, נעשית עבודה מדהימה בתחומים האלה, נצרת עלית היא בין 12 הערים הראשונות שנכנסה לפרויקט. אני חייב לחזק את ידיכם, זה פרויקט אדיר. אותו דבר הנושא של הרשות שבעצם עברה, ואני חושב שגם שם נצרת עלית נמצאת, אבל צריך לשים לב בעצם זה שאנחנו מרחיבים, לא לקחת ולפגוע במה שכבר נבנה. זה אומר שאם בנצרת עלית, לדוגמה, התקציב שהתקבל היה איקס והוא יורד עכשיו ב-20%, יש לזה משמעויות וכפי שהציג השר, שזו תכנית שמבחינתנו היא תכנית רב שנתית, ולכן אני הייתי מצפה שחלוקת המשאבים תהיה בין הפריפריה ללא-פריפריה. הממשלה הזאת והכנסת הזאת קיבלה את חוק העדיפות הלאומית לפריפריה בגדול, זה אותם 2 מיליון תושבים שמקבלים עדיפות. אני חושב שצריך להתייחס גם לנושא המשאבים. כששמעתי ש-6 מיליון מתוך 30 מיליון הולכים לנושא הרשות לפריפריה, אנחנו מדברים על 20%. אין לי ספק שכשאנחנו נפנה את המשאבים הנכונים, ומה שכל הדברים פה ציינו, זה שניקח ונפנה את המשאבים, כנראה שנקבל יותר ביטחון. בואו נשים מדדים ומדידים כמותיים שנוכל לבוא ולהגיד. אם לדוגמה נצרת עלית ירדה, ואני שמח לבשר לכם שלפחות ממה שמסתמן מתחילת השנה עד נובמבר, אנחנו יורדים בממוצע על פי היעדים בכ-19%, זה יותר ממה שהמשטרה מציגה פה, שזה 13%.

רק נקודה אחרונה, ברשותך, אדוני היושב ראש, נושא של הסיור המשולב. אני יודע שהשר מוביל את זה. חשוב מאוד שיישובים בפריפריה, כמובן נצרת עלית בהם, יהיו משולבים בפיילוטים האלה.

ונאמר פה על הנושא של הרעש של המסגדים והנושא של הירי. חברים, זה איכות חיים. צריך לדאוג שזה לא יקרה ולעשות את כל מה שנדרש.

תודה רבה. אני מבקש מכבוד השר לסכם את הדיון, בבקשה, אדוני השר.

קודם כל אני מודה על הדיון. אפשר לדבר על זה שעות ואנחנו מדברים רק על הפריפריה והרבה פעמים גם הנוכחים וגם האנשים שהתבטאו פה מדברים על הבעיות של כל מדינת ישראל והפריפריה לא מנותקת מהמרכז. יש לה את המאפיינים שלה, אבל הרבה מהדברים קורים גם במרכז וצריך גם שם לטפל. אני לא עושה העדפות, כמובן הפריפריה היא חשובה וכאחד שמכיר את הפריפריה, גם בדרום וגם בצפון, אני חושב שגם התכניות שאנחנו מציגים הן תכניות די ראויות.

הנושא של השיטור העירוני, בסיפא של הדברים, אני כרגע מוביל את המהלך הזה לקראת 2010. לא הרחבתי, לא דיברתי על הנושא, אבל הוא נושא מאוד חשוב לחיזוק הביטחון האישי. לשים יותר שוטרים ברחובות, זה נושא מאוד חשוב, והוא גם יעמוד במרכז העשייה של המשרד בשנה הקרובה.

מלה אחת על המשרדים. הזכיר היושב ראש את משרד החינוך. משרד החינוך הוא רק משרד אחד. גם ב'עיר ללא אלימות', גם בתכנית למלחמה באלכוהול, משרד החינוך, כמו יתר המשרדים, הבריאות, הרווחה, הפנים, הם כולם משולבים. למעשה יש ועדת מנכ"לים, שהמנהל הכללי שלי עומד בראשה, וכולם נמצאים תחת קורת גג אחת, מדברים. למשל שלב ב' של התכנית למלחמה באלכוהול, או הנושא של 'עיר ללא אלימות', זה בשיתוף פעולה מלא, כולל בתקצוב של המשרדים האלה, הם משתתפים גם בחלק מהכסף. כלומר אין פרויקט שאני מוביל והשאר לא מצטרפים. זה בעשייה וכמובן באישור הממשלה בהצעת מחליטים, יחד עם המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה. לגבי משרד החינוך, הוא כמובן מוביל בתכניות.

מדברים על סטטיסטיקה, אתם בודקים את תחושת הביטחון של האנשים? אני אזרח בגליל ואני אומר לך שלמרות הסטטיסטיקה, תחושת הביטחון שלי היומיומית הולכת ויורדת.

אבל אני עוד לא הגעתי לשם. שאל היושב ראש האם משרד החינוך משולב, אני משיב לו על השילוב של יתר המשרדים.

הנושא של האלכוהול. הצגתי את זה גם בישיבת ממשלה, אחרי עבודה של מספר חודשים. הנושא לא טופל בעבר, נושא מאוד חשוב, התכנית הוצגה לממשלה, העברתי את זה גם לוועדת השרים לחקיקה, כרגע זה מונח בכנסת. אני מקווה עוד במושב הזה לסיים את החקיקה. הנושא מורכב גם ממניעה, גם הסברה, פרסום ודגש על נושא של חקיקה. החקיקה היא בדגש על הגיל של השימוש, על מקומות השימוש, על אותן הגבלות שאנחנו כמובן נגביל את אותם מקומות שמוכרים בפרהסיה, יש פה את הנושא של הקטינים, יש פה שעות. הדברים האלה פורסמו, חבל להרחיב, אבל התכנית מורכבת משני שלבים. השלב הראשון ייכנס לתוקף עוד במושב הזה, מבחינת חקיקה, והשלב השני, שהוא שלב הרבה יותר רחוק, ייכנס, אני מעריך, בשנה או השנתיים הקרובות. זו תכנית מאוד מורכבת, מצריכה מאמצים מכולם, אבל אי אפשר לראות את התופעה ולא לטפל בה.

לגבי הנושא שהוזכר פה של נשק לא חוקי. אני ציינתי שזה נושא שמעסיק אותי. נמשיך להתעסק עם זה, עם הדגשים שלי. הדגש הוא על המגזר הלא-יהודי, אבל גם במגזר היהודי הנושא של יריות ושימוש באמצעי הלחימה האלה הוא נושא מאוד מטריד וישנה עלייה של עשרות אחוזים. זה אחד היעדים של המשרד ושל המשטרה לקראת 2010; לצמצם את התופעה. יש פה הרבה היבטים, לא נפרוש את התכניות פה כרגע, אבל זה אחד הנושאים שיטופלו במהלך השנה הקרובה.

לגבי הנושא של תחושת הביטחון. אני אומר לכם, הנתונים שהציג פה תת ניצב דוד מנצור, סגן ראש אח"מ, הם נתונים אבסולוטיים. כלומר שנה מול שנה ישנה ירידה. אני מסתכל מעבר לנתונים. מעבר לנתונים זה תחושת הביטחון של האזרח. יכול להיות שהנתונים מראים על ירידה וזה בטוח, סטטיסטית ישנם נתונים יפים, אני מסתכל איך האזרח חש ולכן חשוב לי לתת את תחושת הביטחון. תחושת הביטחון, הזכרתי בכמה מהלכים, זה גם 'עיר ללא אלימות', גם השיטור העירוני, זה להגביר את תחושת הביטחון. יש פה מצב, גם במרכז וגם בפריפריה, שצריך לטפל טיפול נקודתי. אני ער לכך. אמר מר פיני בדש מה קורה בנגב, אני הייתי מפקד מחוז בדרום, מכיר את התופעה הזאת, היא תקבל טיפול. אי אפשר לעבור לסדר היום. אני לא רוצה כרגע לפרט מי אשם, מי משתלט, מי לקח. זה פחות מעניין אותי. יש שם תופעות חמורות, אני מכיר אותן עוד בהיותי שם, חלקן מטופלות, אני יודע, על ידי המשטרה. ואני אומר, לא הכל נמצא לפתחה של המשטרה ושל המשרד לביטחון הפנים. הזכירו פה עוד מערכות. זה לא פשוט. אנחנו מדברים פה על הפריפריה, יש פה משרדים שצריכים לעשות מעשה ולא להשאיר את המשרד לביטחון פנים לבד במערכה. אני אומר את זה בהפניית אצבע כלפי המשרדים הנוספים. חלקם מטופלים, חלקם מטופלים פחות, את שלי אני צריך לעשות גם בנגב, גם בפריפריה.

מר יואל זילברמן דיבר, אני מכיר את הארגון, שמעתי, האנשים שם מצוינים, יש שם בעיות. כשאני יושב עם ראשי הרשויות, לצערי, אני אומר לך את זה, יואל, ולמאזינים פה, הם לא מדברים כפי שאתה התבטאת. מכל מיני סיבות. ואני רוצה לשמוע גם אותם. זה לא אומר שלא יקבלו טיפול. אני מבטיח ביקור, גם אצלכם וגם ברשויות, לראות את התופעה, כי הדברים האלה שאתה מדבר עליהם... דיברת על מוטי פרץ. אני מזכיר לך, אתה ביחידה שאני מכיר אותה, אבל מוטי פרץ גדל אצלי בימ"מ, כשעוד הייתי שם, הייתי אצלו כמה פעמים. אני מכיר את ההתנכלויות שלו, שמעתי על הדברים האלה, הדברים האלה לא ייפתרו היום בישיבה בוועדת הפנים. צריך לבוא ולראות את הדברים. גם לשמוע את הצד השני. אני לא מקבל שיש פה מאבקים על קרקעות ועל שטחים ועל בנייה בלתי חוקית שלא מטופלים. זה לא יכול להיות, אבל זה לא רק. אני איש הצפון, אני מכיר כל פיפס, אני אומר לך, יואל, זו לא הבעיה רק של משטרת ישראל או של המשרד לביטחון פנים.

מסכים איתך, 15 רשויות.

בדיוק. יש פה רשויות שלמות שצריכות לטפל, מטעמן. הן לא נמצאות פה, הם לא מטפלים. אני אומר לך דבר אחד, לפורום הזה, במצב הקיים היום אי אפשר להמשיך, אי אפשר, מישהו צריך לקחת את זה, לרכז את זה ולעשות מעשה. זאת בעיה לא פשוטה, לא נפתור אותה פה היום. היא בעיה מורכבת, לא פשוטה. בדרום, אחרי ועדת גולדברג, שום דבר לא נעשה. יש שם דוח מורכב, צריך לראות את היישום של הדברים האלה. יש הרבה בעיות. אני לא יכול לפתור את כל הבעיות של מדינת ישראל. המשטרה צריכה לתת סיוע לכוחות שפועלים. אני מדווח, על פי רוב, למרות שאני רואה את הנתונים האלה, אני אומר לכם שהנתונים האלה, כפי שהם נראים, זה פחות מעניין אותי, מעניין אותי שבשטח, אם צריך לקבל סיוע... יש הרבה דחיות, נכון, יש הרבה אירועים, זה גם נכון, המשטרה לא יכולה לתת כל פעם 500 שוטרים, כפי שמר בדש הזכיר, לביצוע של הריסה כזו או אחרת. בדברים האלה צריך לעשות איזה הערכה כללית ולהגיד מי מטפל מה, מה עושים---

אתה צריך למנוע---

זה לא רק הבעיה של ההריסה, או של התפיסה. יש פה בעיות לאומיות של מדינת ישראל שצריכה להתמודד איתן.

יש פה תפיסה אסטרטגית של המדינה.

אני לא נכנס לזה. המשרד אצלי והמשטרה צריכים לתת לאותן רשויות, אבל הרשויות עצמן צריכות להוביל והן לא תמיד מובילות את הדברים.

הן גם לא תמיד יודעות מה קורה במציאות, כמו לדוגמה מושבים---

יואל, זו סוגיה לא פשוטה.

אדוני השר, איך המשטרה מתארגנת עם כוחות אדירים למבצע של הריסה ויום לפני הולכים לבית משפט ואותו שופט, שהוציא את צו ההריסה, מעכב את צו ההריסה, אחרי התארגנות של המשטרה של שבועיים? גם את זה צריך לעצור.

מר בדש מדבר על מערכת השפיטה. מטבע הדברים, אני לא יכול למתוח ביקורת.

אני לא מבינה למה הבית של הערבי פוגע בביטחון שלכם. איך הוא פוגע בביטחון שלכם?

אתה חייב לשמוע על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אם באים להרוס ליהודי, לא מודיעים לו מראש, באותו יום באים והורסים. כשצריך להרוס לערבי, צריך להודיע לו עשרה ימים מראש.

אדוני, למה בית של אדם פוגע בביטחון שלך? למה הוא פוגע בביטחון שלך?

יש הנחיה בכתב?

כן, יש הנחיה, תשאל את המשטרה. למה יש אפליה כזו?

למה הוא פוגע בביטחון שלך? אבל מה זה נוגע לביטחון שלך, הבית של הערבי?

חברת הכנסת זועבי, אני מבקש.

אני לא מבינה, לא מצליחה להבין.

אנחנו לא מבינים. עד עכשיו אנחנו לא מבינים איפה המדינה. את לא מבינה? אני לא מבין איפה המדינה.

אני רוצה משפט סיום. רבותיי, ישנן באמת בעיות מורכבות ולא פשוטות. דיברו פה נציגים של נצרת עלית, אבל הבעיה לא מתמקדת רק בנצרת עלית, אלה ערים מעורבות והערים המעורבות מטרידות אותי ואני אומר לכם, גם עכו וגם יפו וגם רמלה וגם לוד וגם נצרת עלית, הולכות לקבל, מבחינתי, טיפול נוסף על מה שקורה היום. לדוגמה, אני הולך לעבות את כח האכיפה שם ולתת לזה גם בחלק השירותי, לפתור בעיות, לא רק באכיפה, אלא איך פותרים את הבעיות הדו-לאומיות וגם בתחום האכיפה, כולל הצבה של שוטרים נוספים, כוחות מיוחדים, כדי באמת לתת את המענה שהזכירו פה. אני מכיר את הדברים האלה, אתה הזכרת והוא הזכיר, אני חי אותם, אני יודע על הדברים האלה, צריך לטפל בהם. אני חוזר ואומר, לא הכל נמצא אצלי במשרד, יש עוד משרדים שצריכים לטפל. אני מודה לכם על ההקשבה.

אדוני, השר לביטחון פנים, אני רוצה להודות לך על כך שהקדשת מזמנך היקר לדיון בוועדה הזאת ואני רוצה להתנצל בפני כל החברים שלא הספיקו לקבל את רשות הדיבור.

אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה מברכת על היוזמה ליום חיזוק הפריפריה. הוועדה פונה למשרד לביטחון פנים לפעול לעידוד המגורים בפריפריה של השוטרים.

הוועדה פונה למשרד לביטחון פנים ולמשטרה לאכוף את חוקי התנועה בתוך היישובים ולא רק מחוץ ליישובים. לצערי הרב, שמענו כאן דברים קשים בעניין הזה.

סליחה, אדוני, אני חייב להעיר. מתנ"ע, שמפקחים על השטח הבין עירוני, קיבלו הנחיה לפני כחודש ימים והתחילו לעבוד בתוך המשולש. הם התחילו לעבוד שם וזו רק הסנונית הראשונה. כלומר מתנ"ע נכנסו לתוך השטח העירוני בדגש על המגזר הערבי במשולש.

אני שמח ואני מברך על כך ואני מאוד מקווה שבאחד הדיונים הקרובים שיהיו בוועדה אכן נתבשר על ירידה משמעותית בכל מה שקשור ליישום אכיפת חוקי התנועה בתוך היישובים.

דבר נוסף, אדוני השר לביטחון פנים, שמעתי עכשיו על התכנית שלך לחזק את הערים המעורבות. אני רוצה לחזק את ידך בעניין הזה ואני מאוד מקווה שאכן הדבר הזה ייושם, כי הבעיות מקרינות בסופו של דבר על היישובים השכנים, לכן אני מאוד מקווה שגם התכנית הזאת שלך תצא לפועל בזמן הקרוב.

דבר אחרון, נתבקשתי לפנות לשר לביטחון פנים ולבקש תשומת לב מיוחדת לפריצות לבתי הספר, כי ישנם מקרים רבים. אני מכיר את זה בעברי גם כאיש חינוך, בתי הספר רגישים לפריצות ואני מאוד מבקש ממך---

אני מחזיק שומרים 24 שעות בבתי הספר.

אז אני מבקש מכבוד השר בעניין הזה, אולי להעביר איזה שהיא הנחיה לתחנות המשטרה ברחבי הארץ על מנת לשים יותר לב, כי כנראה שהמקומות האלה רגישים, במיוחד כשיודעים ששם אין איש בשעות אחר הצהריים והלילה.

רבותיי, אני מודה לכם, יום טוב ובשורות טובות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00