PAGE
7
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

14.12.2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 155

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ז בכסלו תש"ע (14 בדצמבר 2009), שעה 10:25

תקנות שירות התעסוקה (ערובה), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

משה (מוץ) מטלון

חה"כ מירי רגב

עו"ד נטע ברנר נאור – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד טלי ארפי – הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד לירז דמביץ כהן – הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד שי סומך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד שושנה שטראוס – הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עו"ד מאיה טאוסיג – מחלקה משפטית, רשות ההגירה, משרד הפנים

שרה זילברשטיין-היבש – ראש תחום פניות ציבור, המשרד לענייני גמלאים

מזל דהרי – רכזת בכירה, אגף זקנה ושאירים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אייל לב-ארי

וילמה מאור

טלי רם

תקנות שירות התעסוקה (ערובה), התשס"ט-2009

בוקר טוב. יום שני בשבוע, כ"ז בכסלו התש"ע, 14 בדצמבר 2009. הנושא הוא תקנות שירות התעסוקה (ערובה), התשס"ט-2009, פרוטוקול מס' 155. משרד התמ"ת.

חנוכה שמח. נטע ברנר נאור, משרד התמ"ת. התקנות שעליהן אנו רוצים לדבר היום הן תקנות שירות התעסוקה (ערובה), שהן מתוקף סעיף 65(א)(2) לחוק שירות התעסוקה, שמסמיך את השר לקבוע תקנות.

באישור ועדת העבודה?

בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה. את הסכמת שר האוצר יש לנו, אנחנו מקווים שתהיה לנו גם הסכמת הוועדה.

תלוי איך תתנהגו במהלך הישיבה...

החשיבות שבתקנות האלה היא להבטחת שתי אוכלוסיות: האחת היא העובדים הזרים המועסקים בארץ, והשנייה היא המעסיקים, כאשר סיעוד למשל זה גם אוכלוסייה חלשה, אולי לא פחות מהעובדים הזרים שמועסקים. ואיך?


כאשר לשכה פרטית מביאה עובד זר לארץ, הדבר הראשון שהיא צריכה לעשות זה להתאים את העובד הזר – אם למעסיק החקלאי, אם למטופל. יותר קל לדבר על סיעוד משום ששם זה הכי בולט – המחדלים שקורים שם.


מטופל מחכה לעובד זר מתאים בסיעוד, ומגיע עובד זר, והלשכה – שהיתה מחויבת לשלוח עובד סוציאלי לפני, כדי לבדוק אותו – לא עשתה זאת ולא בדקה את העובד שמגיע. ומגיעה עובדת שמשקלה 40 קילוגרם למטופל ששוקל 100 קילוגרם, שצריך להזיז אותו מדי כמה שעות, ובעצם המשפחה נותרת ללא עובד זר.


אז על מי האחריות? על הלשכה כמובן, משום שהלשכה לא דאגה – לא לאינטרס של המטופל ולא לאינטרס של העובד הזר; היא דאגה לאינטרס של עצמה, להרוויח כמה שיותר כסף, והעובדת ששילמה לה הכי הרבה כסף, כנראה היא זו שהגיעה. יש אינספור מקרים כאלה, יש אינספור דוגמאות למחדלים כאלה.

מה קורה במקרה כזה?

המשפחה צריכה לחכות לעובד זר אחר או להתקשר עם לשכה פרטית אחרת. העובד הזר – מהיום הראשון אין לו מעסיק. הוא צריך למצוא עבודה, איך הוא ימצא בארץ זרה עבודה?

לכן אני שואל באחריות מי זה.

זה באחריות הלשכה הפרטית. כיום אין לנו שום אמצעים. יש לנו אמצעי של אכיפה מנהלית – לבטל את ההיתר של אותה לשכה, אבל אין לנו שום אמצעי שיפגע לה בכיס.


אם יש לנו אמצעי של ערובה, אנחנו אומרים לה: תפצי את המשפחה הזאת, תפצי את העובד הזה, תשלמי לו שלושה חודשים שכר עד שימצא עבודה, תשלמי אולי פיצויים למשפחה הזאת עד שתמצא עובד זר חלופי.

אנחנו לא רוצים שיביאו לכאן עובדים לא מיומנים, לא מתאימים, ועל כן אנחנו חושבים שהערובה הזאת היא מאוד מאוד חשובה לשני הצדדים.

כשאתם באים לכאן ואתם רוצים לקדם דברים, אחרי שאתם יושבים עם כל המשרדים – יחד עם היועצים המשפטיים של הוועדה – ומנסחים את הניסוחים, זה בטח הרבה יותר קל לנו לאשר את מה שאתם מבקשים.

נכון. ואני חייבת לציין שהלשכה המשפטית שלכם...

מעולה, מעולה.

היא לא רק מעולה. היא שיתפה אתנו פעולה באופן יוצא דופן בקשר לתקנות האלה, אנחנו ממש מודים לה על כך, ומבקשים מהוועדה לאשר אותן.

ולכן, אנחנו נעבור להקראת התקנות, ואנחנו נלך אתכם הפעם.

מצוין.

אני מבקש לומר, ברשותך היושב-ראש: זו הצעה מצוינת. כמשתמש וכבעל ניסיון בעניין הזה, אני רוצה לומר שבהחלט יש מקום, וטוב שעה אחת קודם כי אנחנו מכירים את המקרים.

נכון.

אם טוב שעה אחת קודם, נקרא את התקנות.

מותר להגיד מילה טובה. אנחנו בדרך כלל לא מרבים בשבחים.

"תקנות שירות התעסוקה (ערובה), התש"ע-2009

בתוקף סמכותי לפי סעיף 65(א)(2) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"היתר" – היתר לתיווך בין-ארצי כמשמעותו בסעיף 65 לחוק;

"ועדה מייעצת" – הוועדה שהוקמה לפי תקנה 5;

"ערובה" - ערבות בנקאית או ערבות של מבטח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, שנתנה לשכה פרטית לטובת המדינה, בתנאים ולפי נוסח שאישר השר.

ערובה

2.(א) לא יינתן ללשכה פרטית היתר אלא אם כן היא המציאה ערובה להבטחת מילוי חובותיה כאמור

בסעיף 65(א)(2) לחוק.

(ב) הערובה תהיה תקפה מיום הגשת הבקשה להיתר ועד לתום שנה אחת, לפחות, מיום פקיעת ההיתר

שניתן ללשכה הפרטית;

סכום הערובה

3.(א) סכום הערובה יהיה –

(1) בשל היתר שניתן לטיפול ותיווך של –

(א) עד 200 עובדים זרים בענף הסיעוד – 150,000 שקלים חדשים;

(ב) עד 400 עובדים זרים בענף הסיעוד – 300,000 שקלים חדשים;

(ג) מ-401 עובדים זרים בענף הסיעוד – 500,000 שקלים חדשים;

(2) בשל היתר שניתן לטיפול ותיווך בענף אחר, לרבות בענף החקלאות – 500,000 שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר להגדיל את סכום הערובה כאמור עד לתקרה של כפל

הסכום, לגבי לשכה פרטית שחוות דעת של רואה חשבון מוסמך מצביעה על קשיים ביציבותה

הכלכלית; סכום הערובה המוגדל ומשך ההגדלה ייקבעו בהתחשב בחוות הדעת האמורה.

(ג) הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים

לצרכן הידוע באותו מועד, אם עלה, לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; הודעה

על הסכומים, כפי שעודכנו, תפורסם ברשומות."

רק אם זה עלה.

רק אם עלה.

אם ירד – אין כלום.

"המצאת ערובה

4. הערובה שתמציא לשכה פרטית לשר, להבטחת חובותיה לפי תקנה 2(א), תהיה בסכום האמור בתקנה 3,

(1) במועד הגשת הבקשה להיתר או במועד הגשת הבקשה להארכת היתר, לפי העניין;

(2) עקב חילוט לפי תקנה 6, לצורך השלמת הערובה עד לסכומה טרם החילוט; השלמת הערובה כאמור תעשה תוך שלושים ימים מיום החילוט או במועד מוקדם יותר שיורה עליו השר;
(3) לפי דרישת השר, אם ראה כי תוקפה של הערובה שבידיו פג או עומד לפוג.

ועדה מייעצת

5.(א) השר ימנה ועדה מייעצת של שלושה חברים, כמפורט להלן:

(1) יועץ משפטי שהוא עובד המדינה אשר ישמש כיושב הראש;

(2) רואה חשבון;

(3) נציג משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.

(ב) הוועדה תמליץ לשר לגבי העניינים הקבועים בתקנות 6 עד 8.

(ג) הועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו לפחות שניים מחבריה.

(ד) הועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה באופן שייראה לה מועיל למילוי תפקידיה ובכפוף לתקנות

אלה.

עילה לחילוט

6. ראה השר, על סמך בדיקה, כי לשכה פרטית הפרה חובה כאמור בסעיף 65(א)(2), רשאי הוא להעביר

את ממצאי הבדיקה לבדיקתה של הוועדה המייעצת כדי שתחליט אם להמליץ על חילוט הערובה

שהמציאה הלשכה הפרטית, כולה או מקצתה.

הליך החילוט

7.(א) פנה השר לוועדה המייעצת כאמור בתקנה 6, יודיע יושב ראש הוועדה המייעצת על כך ללשכה

הפרטית וייתן לה הזדמנות, תוך פרק זמן סביר בהתחשב בדחיפות העניין, להשמיע את טענותיה בפני

הוועדה בעל-פה או בכתב, לפי החלטת הוועדה כאמור.

(ב) מצאה הועדה המייעצת כי קיימת עילה לחילוט, וכי חילוט עשוי להועיל בנסיבות העניין, תמליץ לשר

על החילוט, על גובה הסכום שיחולט ועל אופן השימוש בסכום האמור.

(ג) השר רשאי, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, לדחות את חילוט הערובה, לשם מתן הזדמנות ללשכה

הפרטית למלא את חובותיה שבשל הפרתן נשלחה אליו הודעה לפי תקנת משנה (א); יושב ראש

הוועדה המייעצת יודיע על כך ללשכה הפרטית; דחייה כאמור לא תעלה על שלושים ימים מיום

שהודיע עליה יושב ראש הוועדה המייעצת כאמור.

כספי החילוט

8. השר, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, יחליט בדבר אופן השימוש בכספי החילוט לצורך קיום חובותיה

של הלשכה הפרטית, שבשל הפרתן הוחלט על חילוט.

הוראת מעבר

9.(א) ניתן היתר ללשכה פרטית, ערב כניסתן של תקנות אלה לתוקף – תומצא הערובה בתוך 30 ימים מיום

הודעת השר על דרישת המצאת הערובה; הודעה כאמור תפורסם בעיתון יומי אחד ובאתר האינטרנט

של המשרד.

(ב) לא הומצאה ערובה בתקופה הקבועה בתקנת משנה (א) – יפקע ההיתר.

תחילה

10. מבלי לגרוע מהוראות תקנה 9, תחילתן של תקנות אלה לגבי לשכה פרטית שקיבלה היתר לטיפול

ותיווך –

(1) בענף הסיעוד ובענף החקלאות – 30 יום מיום פרסומן;" – הורדנו, בהסכמת האוצר, את ענף הבניין.

"(2) בענף אחר – א' בתמוז התש"ע (13 ביוני 2010)."

גברתי, רצית להעיר, בבקשה.

עו"ד שושנה שטראוס, משרד הפנים. בתקנה 3(א)(2), הוספנו את המלים "לטיפול ותיווך". לדעתי זה מיותר וזה מבלבל כי יש היתרים שהם רק לתיווך ויש היתרים לטיפול ותיווך – זה יקשה בהבנה. רוב ההיתרים הם רק לתיווך.

מה זה טיפול ומה זה תיווך?

למשל בסיעוד, היום, הלשכות הפרטיות הן גם מתווכות, גם מביאות את העובד מחוץ-לארץ, ויש להן אחריות לאחר הגעת העובד לפקח, לסייע.

זה הביקור הקבוע של העובדת הסוציאלית.

בדיוק, אבל בענפים אחרים זה עדיין לא נכנס לתוקף, ולכן הדבר זה מצמצם את התחולה, וזאת לא היתה הכוונה.

אם כך, רק תיווך?

לדעתי – היתר שניתן בענף אחר. אנחנו כבר הגדרנו את ההיתר – שזה היתר לתיווך.

אבל הוא נחשב תיווך?

כן, היתר לתיווך. זה נחשב תיווך.

מורידים את "לטיפול".

כן. זה תמיד היתר לפי סעיף 65, לתיווך.

מה אומרת היועצת המשפטית של משרד האוצר?

אין לנו התנגדות, זה בסדר גמור. התיקון מקובל עלינו.

אם התיקון מקובל עלייך, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד התקנות כפי שהוקראו, ירים את ידו. חברת הכנסת רגב, את גם תומכת, את מהליכוד, את יכולה להצביע בוועדה.

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות שירות התעסוקה (ערובה), התש"ע-2009, נתקבלו.

מאחר שכולם תמכו, אין מתנגדים, התקנות אושרו.


תודה רבה לכם על עבודה שעשיתם. הישיבה נעולה.


(הישיבה ננעלה בשעה 10:40).