כנסת פתוחה

הכנסת 18

PAGE
19
ועדת הכלכלה

1.12.2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 123

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א בכסלו התש"ע (8 בדצמבר 2009), שעה 11:00

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס-היו"ר

נחמן שי

יוליה שמאלוב ברקוביץ

דודי קופל עוזר בכיר ליועמ"ש, משרד התקשורת
אסי מסינג עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אורן משה רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

מנשה סמירה מנכ"ל, מועצת הרשות השנייה

דורון אבני עו"ד, מועצת הרשות השנייה

ניצן חן יו"ר המועצה לשידורי כבלים

יוסי ורשבסקי מנכ"ל, ישראל 10

דבורה קמחי עו"ד, יועצת משפטית, ישראל 10

שאול מגנזי משנה למנכ"ל, חברת רשת

יורם מוקדי סמנכ"ל אסטרטגיה ורגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

נעה גבע עו"ד, ייעוץ משפטי, חברת יס

רני בלייר יו"ר איגוד הבמאים והתסריטאים

אסף אמיר חבר הנהלה, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

עפרה אייבר א. קידום יציאה עברית, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

ירמיהו קדושי מפיק תסריטאי שחקן, הפקות המזרח

אמיר רוזנברג עו"ד, יועץ משפטי, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

משה דנון יו"ר איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

נילי בן-גיגי מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

אדווין פרידמן יו"ר צוות קשר עם הכנסת, לשכת עורכי הדין

אתי בנדלר


ניר ימין

לאה ורון

יפעת שפרכר

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009

אנחנו פותחים את הישיבה בנושא הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009. אנחנו ממשיכים בהקראה ובהצבעות.

הוועדה הגיעה לסעיף 33ב.

כללים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה 33ב(א) המועצה תקבע בכללים הוראות בעניינים אלה: (1) המועד שממנו ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות סעיף 33א, במטרה לאפשר את תחילת השידורים בידי בעל הרישיון החל במועד המעבר; (2) הוראות לעניין הבטוחות שעל המבקש להפקיד לפי סעיף 33א(א)(2), לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן. (ב) המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מתן רישיון לשידורי טלוויזיה, בין השאר, בעניינים אלה: (1) דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה; (2) מידע שעל המבקש לגלולת למועצה לרבות מידע לגבי בעל עניין במבקש ולגבי כל גורם אחר שיש לו, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה במבקש; (3) מסמכים שעל המבקר להמציא למועצה לצורך קבלת הרישיון";

מטרת הסעיף להסמיך את המועצה לקבוע כללים לפיהם המועדים בהם ניתן יהיה להגיש בקשה לקבלת רישיון. כל זאת במטרה להתחיל לשדר את השידורים במועד המעבר. כמו כן ניתנת להם הסמכה לקבוע הוראות לעניין הבטוחות שעליהן קיימנו דיון בסעיף 33א, והוראות נוספות בעניינים שכבר קיימים כבר היום בחוק לגבי בעל הזיכיון. אנחנו מציעים גם לעשות הוראות מקבילות לגבי בעל רישיון.

מה עם כל הכללים הקיימים ברשות השנייה שנצברו במשך שנים? האם הם לא עוברים באופן אוטומטי לחקיקה? אם הם יצטרכו לעשות כללים בכל עניין ועניין זה ייקח המון זמן.

כאן אנחנו מדברים על הוראות חדשות שנובעות מעצם הצורך להגיש בקשה לקבלת רישיון.

גם אז הם היו צריכים לחשוף..

שם ההליך היה הליך מכרזי ולכן ההתייחסות הייתה התייחסות שונה. יש את חוק הפרשנות שמתייחס לשאלה של מה דינן של תקנות כשהסעיף המסמיך משתנה והן עומדות בתוקף כל עוד לא הותקנו תקנות. יצטרכו לעשות התאמות למצב הקיים. כל עוד הסעיף קיים ולא בוטל התקנות עדיין בתוקף.

זאת תקופה מאוד ארוכה.

יש זמן הערכות עד 2012.

אנחנו מצביעים על הסעיף. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר

(13) בסעיף 34 – (א) בכותרת השוליים, במקום "ורישיון לשידורי רדיו" יבוא "ורישיון לשידורים והליך בדיקה"; (ב) אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב2) על אף הוראות סעיף קטן (ב1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, התשס"ט-2009, ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י"ח בחשוון התשע"ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב1) סיפה."; כאן נצטרך להתאים ובמקום המונח "אחרי יום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית" נאמר את המונח "אחרי יום תחילתו של חוק זה". (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של חוק זה, ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י"ח בחשוון התשע"ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).


יש כאן שני סעיפים שמתייחסים למצב שבו בתקופת הביניים בין מועד המעבר לבין יום התחילה של החוק המוצע יינתן בסיטואציות מסוימות זיכיון נוסף לגוף שמשדר בערוץ 10 ולערוץ 2. מאחר והוראות החוק בתקופת המעבר קובעות שתקופת הזיכיון צריכה להיות ל-8 שנים או ל-10 שנים, מוצע לקבוע שבכל מקרה העילות יהיו לכל המאוחר עד 31 באוקטובר 2015, שזה המועד האחרון שלפיו אנחנו מציעים שיהיה בעל זיכיון בכלל.

אנחנו מצביעים על (13)(א)(ב) ו-(ג). מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד - פה אחד

אושר

בפסקה (ג) של סעיף (13) מוצעים שני סעיפים קטנים חדשים, שזה (ד) ו(ה). הוצבע עכשיו רק על (ד).

(ה)(1) תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים מהמועד שבו החל בעל הרישיון בשידוריו, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר. (2) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לחמש שנים החל במועד תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון ב תקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות (בפסקה זו – הוראות הדין); מצאה המועצה כי בעל הרישיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי סעיף 37, תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.";


מוצע כאן שיהיו נקודות בדיקה אחת ל-5 שנים שבהן המועצה תקיים הליך בדיקה כפי שהיא הייתה מקיימת היום לגבי בעל זיכיון. בבדיקה הזאת יש סמכות למועצה להחליט אם ההפרה היא הפרה שמצדיקה את ביטול הרישיון או לא. בעל הרישיון יכול לתקן את ההפרה במהלך שנה בהנחה שהיא לא מצדיקה ביטול. הסעיף המשלים של זה הוא שאם בכל זאת לא תוקנה ההפרה הרישיון יבוטל.

נאמר מבלי לגרוע מסמכויות המועצה. חשוב להבין שהדוח השנתי יימשך. מידי שנה יופץ דוח שנתי. תהיה לו משמעות במובן הזה של לתקן הפרות.

חשוב להדגיש כעובדה שזה המצב המשפטי.

האם יש תמרורי אזהרה?

הסמכות של המועצה לשלול זיכיון במקרה של הפרה שמצדיקה את הדבר הזה נשארת גם לפני נקודות הבדיקה. נקודת הבדיקה לא גורעת מסמכויות המועצה.

איפה זה מופיע בחוק?

יש את סעיף 37.

ההבהרה שביקשתי שתהיה היא מבלי לגרוע מסמכויות המועצה, קרי דוח שנתי מידי שנה וסמכות המועצה להפעיל סנקציות בהפרות. אנחנו נקווה שבהמשך יהיה סעיף שיגביר את הסנקציות השוטפות.

למה אתה לא מפרט את מה שאתה אומר בסעיף הזה?

סעיף 37 לחוק, בפרט סעיף 37(1), קובע שורה של סנקציות, לרבות נטילת זיכיון במצבים שונים. סעיף 1 יחול על בעל הרישיון כמורשה לשידורים כהגדרתו בתיקון המוצע אם הוא לא קיים את הוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיהם חומרת הפרתם מצדיקה לדעת המועצה ביטול הפרה או צמצום של הזיכיון או הרישיון. המועצה רשאית לפעול כך גם לפני נקודת הבדיקה, זאת אומרת גם בתוך השנה הראשונה.

התיקונים הם בדרך כלל מינוריים?

היו הפרות, היו פערים, היו חוסרים. הגענו למצב של דיון או חילוט ערבויות. הייתה ועדה שבחנה את המשך פעילותו של הזכיין. הוקמה ועדה שבחנה את הדבר הזה. הדוח השנתי יימשך. נצטרך לחדד כאשר נגיע לסעיף של הסנקציות. יש עבודת מטה בנושא של עיצומים. נקודת הבדיקה היא אחת לחמש שנים. אחרי שנה או שנתיים אתה נותן להם אפשרות לתקן, להשלים.

אתה מעלה על דעתך שמועצת הרשות השנייה תשלול רישיון אחרי 5 שנים?

דווקא מהבחינה הכלכלית - זה נדון ארוכות בוועדת מרדכי - יש הכרח לשלול רישיון כיוון שיכולים להיכנס 10 בעלי רישיון מתוך תפישת עולם שלא מתכוונים לעמוד במחויבויות. אם לא תשלול רישיונות אתה תפיל גם את אלה שרוצים לעמוד במחויבויות.

אחת הסיבות שאדם רצה לעבור מזיכיון לרישיון היא כיוון שנשק יום הדין בזיכיון כמעט ולא מתקיים, בעוד שברישיון מחויבים.

ראינו מה קרה בשנים האחרונות. הבדיקה שלכם היא בdelay של כמעט שנה. אנחנו כאן ובדיונים אחרים מהסיבות האלו. מה שאתם עושים זה מגדילים את התקופה. אתם ב-15 שנה עושים רק שתי בדיקות.

הבדיקה של חמש שנים היא תוספת לבדיקה השנתית.

לאור הניסיון של 8 השנים האחרונות מישהו מאמין שהדבר הזה יפעל?

איפה בדיוק מוצגת תפישת הפיקוח החדשה? אני מניח שיחד עם המעבר מזיכיונות לרישיונות יש תפישת פיקוח אחרת של הגופים המוסמכים. אני לא יודע אם זה מועצה אחת או שתיים. האם אתם ממשיכים באותה דרך? איך זה נעשה? יש היגיון גם לכאן וגם לכאן.

המועצה זה לא ברית המועצות?

בחוק הזה זו מועצת הרשות השנייה. כאשר יבוא חוק ברית המועצות הוא יאחד את סמכויות מועצת הכבלים ומועצת הרשות השנייה.

איך תפקח המועצה? מצד אחד אנחנו מקלים כי אנחנו עוברים מזיכיונות לרישיונות, זה אומר משהו יותר פתוח וזמין, ומצד שני השאלה היא אם יהיו אותן שיטות שנהוגות היום. האם המועצה מתכננת לפקח אחרת? איך היא תפקח? אני מציע לקיים על זה דיון.

אם זה כל חמש שנים, אז אפילו אם אחרי שנה הם עשו הפרה מהותית עדיין..

אסף, אתה אומר דברים לא נכונים שנכתבים בפרוטוקול ואחר כך בהמשך גורמים שונים יעשו בהם שימושים שונים. הסמכות של המועצה הייתה ונותרה בהתאם לסעיף 37. אם זכיין עושה הפרה גם אחרי חצי שנה שמצדיקה את שלילת זיכיונו..

למה לא כתוב פה כל שנה?

שים לב ש-5 השנים מתמקדות בבדיקת תוכן, לא בבדיקות של דברים אחרים. לתפישה של התוכן צריך לתת משקל יתר ולהסתכל בהסתכלות כוללת של 5 שנים. יכול להיווצר מצב שבו זכיין שנה אחרי שנה מבצע הפרות שכל אחת כשלעצמה לא מצדיקה שלילית זיכיון, אבל כשאתה מסתכל בהסתכלות ה-5 שנתית ואתה רואה שכל תקופת הרישיון שלו שנה אחרי שנה הוא מפר יכול להיות שיש לזה השלכות שאין אותן נקודתית פר שנה.

אתם נפרדים ממתכונת מסוימת ועוברים למתכונת אחרת. איך תתקיימו במתכונת החדשה?

מה היתרון ב-5 השנים האלו?

הבדיקה כל 5 שנים היא תוספת לתהליך הבדיקה הקיים, היא לא במקום. מידי שנה יש דוח, יש דיון ומתקבלות החלטות כיצד מגיבים במקרה ויש פערים כאלה ואחרים. הסמכויות של המועצה לא רק שלא מתבטלות, אלא שיש את סעיף 37 שמדבר על סנקציה נוספת. היה צורך בבדיקה 5 שנתית כיוון שיש הפרות. אתה בא ואומר שדווקא בגלל שזה רישיון לא נסתפק בבדיקה השנתית, אלא אחת ל-5 שנים ננקה שולחן. בתוך שנה אחרי 5 שנים הם חייבים להשלים את הפער. היה ולא, המועצה צריכה לנקוט את הסנקציה החריפה שבידיה.

זאת אומרת שאת המחויבויות אתם מודדים ביחידת זמן של 5 שנים.

לא. לא אנחנו מודדים את המחויבויות, המחוקק קובע. בתוספת לחוק מוסדרות מחויבויות שנתיות אחרות. חובה על הרשות השנייה שהיא המוציאה לפועל של החוק לבדוק אותן כל שנה ושנה.

ואם הן לא מולאו?

אם הן לא מולאו עומדות למועצה כל סמכויותיה בהתאם לחוק, לרבות סמכויות לפי סעיף 37 לחוק, לשלול זיכיון גם אחרי שנה.

שלילת רישיון תהיה רק אחרי 5 שנים?

לא.

אף אחד לא מתכוון לוותר כי החוק קבע שהבדיקה היא בדיקה שנתית. בבדיקה שנתית אתה לא משתמש בנשק יום הדין. אתה מפעיל שיקול דעת. אתה נותן להם עוד צ'אנס. בא המחוקק בהצעת החוק ואומר שבתום 5 שנים צריכים לעשות בדיקה ולתת מקסימום שנה. זה מתווסף לחוק הקיים.זה מחזק את החוק הקיים.

סעיף 34(ה) המוצע זהה כמעט מילה במילה לסעיף 34(ג)(2) הקיים היום בחוק ומתייחס לערוץ 10. סעיף קטן (ג)(2) בסעיף 34 כנוסחו היום אומר כך: "בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה בתום ארבע השנים הראשונות של תקופתה זיכיון תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הזיכיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה. תקבע המועצה את תנאי הזיכיון בסעיף קטן זה הוראות הדין. מצאה המועצה כי בעל הזיכיון הפר את הוראות הדין אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה לדעת המועצה ביטול הזיכיון בהתאם לסמכותה לפי סעיף 37, תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרות ביתרת תקופת הזיכיון". המועצה ביצעה את הליך הבדיקה לערוץ 10 באמצעות מה שנקרא ועדת תורג'מן. ועדת תורג'מן החלה בבדיקתה. היא בדקה והגיע למסקנה שאכן יש הפרות חמורות. מה היא עשתה? במקום להורות כיצד לתקן ביתרת התקופה כפי שנקבע בחוק, היא פנתה למחוקק שישנה את החוק.

למען הצדק ההיסטורי צריך לומר שהיא החליטה מה המחויבויות שצריך להשלים, אבל בד בבד היא באה ואמרה שמכיוון שיהיה בעייתי להשלים את המחויבויות על פני כל תקופת הזיכיון יש לתקן את החוק.

בנוסח כפי שמוצע כאן ותואם מילה במילה את הנוסח הקיים אפשר לעשות שימוש שאני לא בטוחה שהוועדה או המחוקק, כולל המציעים, התכוונו אליו. מה הנקודות שאני חושבת שראוי להשלים כדי למנוע תקלות בעתיד? הועדה צריכה להחליט אם בדיקה אחת ל-5 שנים היא נקודת בדיקה מספיקה. נכון שהמועצה צריכה לקיים פיקוח שוטף. זה אחד מתפקידיה המובהקים של המועצה. עם פיקוח השוטף יש בעיות כי ניתנות הקלות, כי יש פריסות. נקודת הבדיקה המוצעת כאן היא נקודת בדיקה מאוד משמעותית. הולכים אחורה ובודקים פרק זמן הרבה יותר משמעותי, כולל אם ניתנה אפשרות לדחיית מחויבויות לתקופה אחרת. בודקים אם אכן המחויבויות שנדחו בוצעו בפועל . אני סבורה שאחת לחמש שנים זה פרק זמן ארוך מידי. נאמר שהמועצה צריכה להתחיל בהליך הבדיקה אחת ל-5 שנים. כשיסתיימו 5 שנים המועצה תחליט מי יבצע, באמצעות איזה ועדת משנה, מתי היא תתחיל לאסוף את העדויות. אז אנחנו מגיעים לשנה השישית או השביעית לצורך תחילת הבדיקה.

את מציעה שיהיה קיצור בזמנים.

לא רק קיצור הזמנים, אלא מתי צריך להתחיל את תהליך הבדיקה, מתי על המועצה לסיים את תהליך הבדיקה, לפרסם ולהעביר לוועדת הכלכלה של הכנסת את תוצאות בדיקותיה. אם המועצה מחליטה להורות לו לאחר שהיא נתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו כיצד לתקן את ההפרה, אז ההוראה הזאת צריכה להינתן תוך פרק זמן שייקבע בחוק.

את רוצה שזה יהיה בחקיקה ראשית?

בהחלט . זה צריך להיות נורמה של המחוקק.

בהיבט המקצועי ההערות מקובלות עלינו, למעט זה שצריך להביא את תוצאות הבדיקה לוועדת הכלכלה. כאשר נדרש שינוי חקיקה יש מקום להגיע ולהציג, אבל כאשר אין שינוי בחקיקה זה לא ראוי.

אני לא יכולה להסכים איתך. גם כללים שאתם קובעים אתם צריכים להביא לידיעת הוועדה . הוועדה מחליטה אם לקיים בהם דיון או לא.

יש כללים שיוצרים מסגרת נורמטיבית מסוימת, מסגרת של מדיניות שבהחלט יש מקום לפיקוח פרלמנטרי. לגבי תוצאות של דוח שנתי..

דוח 4 או 5 שנתי.

אפשר לקבוע שתהיה חובת פרסום פומבי שלו, אבל להביא דוח מקצועי..

להביא לידיעת הוועדה? ממה אתם חוששים?

אני חושבת שצריך להתמקד במה אנחנו רוצים מברית המועצות. אני רוצה לדעת מה זה ברית המועצות. אם לא נשנה את הרגולציה לכיוונים של אל תעשה אנחנו לא נצא מהרגולציה. יכול להיות שאם יהיה לנו את האל תעשה תהיה אפשרות יותר קלה לבדוק פעם בשנה. הדיון בסעיף הזה קשור בצורה בלתי נפרדת לנושא של ברית המועצות.

בזה נטפל בנפרד.

הנושא של ברית המועצות עובר כחוט השני ב-3 הכנסות האחרונות ועדיין לא הגיע לשולחנה של הוועדה. כאשר תגיע הצעת חוק מסודרת יהיה מקום לדון בכך.

שר התקשורת אמר שהוא מפיץ תזכיר.

אם לומדים מהניסיון, אז צריך ללמוד מהמודל שבו שיטת הרישיונות עובדת מעל לעשור, שזה נקודות בדיקה אחת לשנה, כלי אכיפה אפקטיביים שכוללים לא רק בירור, נו נו נו והפרה אלא גם קנסות. אם צריך, אז גם חילוט ערבויות ומניעת חידוש הרישיון. זה לא נעשה עד היום כי עומדים בדרישות.

זה הדבר הכי טוב.

אם מגיעים לסיטואציה כזאת זה צריך להיות 2,3 צעדים לפני יתרות הדלק האחרונות. זאת תהיה טעות חמורה לא לחזק את הרגולטור ולהעביר את זה לחקיקה ראשית.

באיזה תחומים?

בתחומים שציינת. חקיקה ראשית צריכה להתעסק בעקרונות על ולאפשר לרגולטור, עם ברית המועצות או בלי ברית המעוצות, לתת מענה רגולטורי ולפקח עליו שהוא עומד בזה. להשאיר רגולטור נכה שיבוא לוועדה כדי לקבל ממנה בלון חמצן זאת תהיה טעות. זאת תהיה אמירה שהמחוקק הראשי במקום לקבוע את הראייה ולהשאיר לרגולטור להסדיר את זה בכללים ובתקנות שיפוקחו על ידי הוועדה..

אתה מציע שכל הכללים והתקנות יהיו טעונים אישור ועדה? אני מוכנה לשקול את זה.

אני אומר בדיוק להיפך. בכל המקומות בעולם המחוקק בודק וזורק מכל המדרגות רגולטור שלא ממלא את עבודתו נאמנה, אבל לא מגיעים לפרלמנט הבריטי כל יום שני וחמישי.

כאשר החלק הראשון יתבצע נוותר על החלק השני.

בכבלים הם כל שנה מחדשים את הרישיון.

לא אמרתי את זה. הרישיון הוא בין -15 ל-20 שנה.

לאורך השנים נטען פה על ידי מועצת הרשות השנייה שאין בידה מספיק סמכויות. הם בעצמם טענו שהם לא אוכפים כי אין להם מספיק סמכויות בחוק כדי לאכוף. אנחנו מבקשים להבין מה נשתנה בין החוק הקודם לחוק הזה שנותן להם יותר סמכויות. אנחנו אמנם מדברים על נשק יום הדין, אבל מה עם כלים עוד לפני כן?

אנחנו ביקשנו בכל הזמנים אופציה של עיצומים כספיים. אין לרשות השנייה יכולת להטיל עיצומים כספיים. זה או חילוט ערבויות או נטילת זמן. למועצת הכבלים והלוויין יש אפשרות להטיל עיצומים כספיים. זה חסר לנו. יכול להיות שבמסגרת החקיקה הזאת זה ייכנס.

יש לנו סמכות של עיצומים כספיים. יש לזכיינים תהיות וטענות לגבי הסמכות הזאת . למען הזהירות אנחנו חושבים שצריך לעגן את זה בחקיקה ראשית.

הצעת החוק אומרת שבמידה והמועצה מפעילה את שיקול דעתה והיא חושבת שזה לא מצדיק שלילה של הרישיון היא יכולה לתת הוראה לתקן את זה תוך שנה. האם לא סביר שהמועצה תחשוב שאת ההפרה שהייתה הגיוני לתקן תוך שנתיים? אם נתקן אותה תוך שנה זה ייצור בלגן במסך, זה פשוט לא נכון. אני מתקשה להבין למה אתם רוצים לצמצם את האפשרות של המועצה להחליט. אתם אומרים שאם אי אפשר לתקן תוך שנה חייבים לשלול את הרישיון. לנו מגיע רגולטור שיש לו את הסמכות לא רק לשלול לנו את הרישיון אלא גם להפעיל את שיקול הדעת המלא ולחשוב שלפעמים לא צריך לשלול לנו את הרישיון. לנו מגיע רגולטור עם שיקול דעת מלא. מגיע לנו רגולטור שיכול להגיד שהפעם אנחנו יכולים לתקן תוך שנתיים. אם אתם לא סומכים על הרגולטור הקיים תקבעו רגולטור אחר, תחליפו את האנשים, תקבעו מבנה אחר לרגולטור. תנו רגולטור שאין לו רק סמכויות לשלול רישיון אלא גם להשאיר רישיון.

ברור שאם הוא לא הופקע הוא נשאר.

מה שכתוב פה זה שאם מצאו הפרה אפשר לתקן אותה תוך שנה. מה קורה אם הרגולטור חושב שהפעם אפשר לתקן תוך שנתיים?

מדובר בהפרה של תוכן?

רק תוכן.

השיקול שהוביל אותנו להציע שנה הוא שיקול שנסמך על עניין מקצועי. אתה חי בעולם של זיכיונות שהמחויבויות הן עצומות. המחויבויות במעבר לרישיונות מצטמצמות. 50,60 מיליון שקל סוגה עילית בשנה ניתן להשלים בטווח של שנה. בעל רישיון שלא יהיה מסוגל להשלים הפרות מהסוג הזה בטווח של שנה עדיף שלא יהיה לו רישיון . במשטר של רישיונות הפיקוח צריך להיות נוקשה יותר והדוק יותר. יכולים להיות 4,5 שחקנים ש-2 מהם לא מתכוונים לשחק לפי כללי משחק ראויים והם יפריעו לטובים. אנחנו לא יכולים להרשות מצב כזה. אנחנו לא מדברים על חובות של ערוץ 2 שהוא צריך לבצע 180 מיליון שקל סוגה עילית, אנחנו מדברים על 50 , 60 מיליון סוגה עילית בשנה. אלה הם היקפים שניתן לעמוד בהם בשנה. התיקונים שאמרה היועצת המשפטית בעניין של קביעת המועדים זה דבר שייתן מענה הולם, ראוי וסביר.

לא כל סרט קולנוע אפשר תוך שנה, לא כל דרמה אפשר תוך שנה. אולי אני ארצה להציע דרמה מצוינת שתיקח לי שנתיים.

לעניין ההערה של הבאת הדוח לידיעת ועדת הכלכלה. על מנת לא להכניס בשלב זה את ועדת הכלכלה כמישהו שמפקח על המועצה באופן מובנה בתוך הוראות החוק, אני מציע לקבוע חובה של פרסום הדוח. כמובן שוועדת הכלכלה אם תסבור שיש מקום לקיים דיון בוועדה היא תהיה רשאית לעשות את זה .

אחת הסיבות שרשמתי את ההערה זה לאור ניסיוני כמנהלת הוועדה לנסות לקבוע עם המועצה דיון בדוח תורג'מן.

לא מוכרת לי הנקודה הספציפית הזאת, אבל בטח שעל עניין נקודתי לא קובעים חקיקה.

לשאלתה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ. הפרה זה מה שהמועצה החליטה שזאת הפרה. יש כללים, יש הוראות דין שהם לא פעלו על פיהם. יכולה להיות הפרה זניחה ביותר, כמו איחור בהגשת דוח מסוים, ויכולה להיותה הפרה מאוד מהותית, כמו למשל פרסומת סמויה.

נניח יש הסתה וחתרנות. אני רוצה לדעת אם אני מחכה שנה.

יש פיקוח. המועצה לפי החוק חייבת לפקח פיקוח שוטף על בעלי הזיכיונות. היא תצטרך לפקח באופן שוטף על בעלי הרישיונות. אם היא מוצאת הפרות יש לה סמכויות לתת הוראות מיידיות. הסמכויות נעות מביטול הרישיון, צמצומו או הגבלתו, ועד נטילת זמני פרסום. בנושא הזה אין שינוי.


מדוע הצעתי להעביר את דוח הבדיקה התקופתית לידיעת ועדת הכלכלה? גם היום קיימת בחוק הוראה שעל המועצה כשהיא קובעת כללים עליה להעבירם לידיעת הוועדה לפי החוק, שזה הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך. בפועל הם מעבירים את הכללים האלה. בדרך כלל מזמנים דיון או מביאים את זה לידיעת חברי הכנסת שמחליטים אם לבקש דיון. בנושא הזה של הדוח התקופתי מדובר על דבר הרבה יותר משמעותי של ראייה לטווח זמן ארוך. עצם העובדה שגוף ציבורי - לעניין זה המועצה - יודע שהוא צריך להעביר העתק מהדוח לידיעת ועדה מוועדות הכנסת גורמת לכך שההתייחסות יותר רצינית.

עצם הפרסום מספיק.

אני לא חושב שיש כאן אחד שחולק על כך שצריך שהדוח השנתי יתפרסם באינטרנט ויישלח לוועדות הכנסת הרלוונטיות. זה לא נעשה מתוך חובה אלא מתוך שקיפות. מדובר בדוח מאוד מפורט.

נגרם למועצה איזה שהוא נזק או היא חשה התערבות שלא במקום מעצם החובה להעביר לידיעת הוועדה העתק מכל הכללים שהיא קבעה?

הרשות עושה בדיקה כל שנה, כותבת דוח ונותנת הוראות להשלים את ההפרות. אחרי 5 שנים הסעיף בא ואומר שהם לא צריכים לחזור על הבדיקות כי הם כבר בדקו כל שנה. הסעיף בא לומר שאם אתה לא מילאת כל שנה ושנה, אז אחרי חמש שנים אתה נמצא בסכנה של שלילת רישיון. אחרי 5 שנים נותנים לך עוד שנה כדי להשלים את ההפרות. אם אתה לא עומד בזה שוללים לך את הרישיון. מגיע ערוץ 2 ואומר שהוא לא ישלים את ההפרה אחרי שנה אלא אחרי שנתיים.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי לתת שיקול דעת למועצה.

אם בעל רישיון צריך להוציא 50 מיליון בשנה והוא מוציא רק 10 מיליון המועצה יכולה לדון בשלילת רישיונו. היא לא צריכה לחכות 5 שנים.

אי אפשר לגרור מעבר ל-5 שנים.

הסעיף הזה רוצה להגיד לרשות השנייה שאחרי 5 שנים יש לה עסק עם עבריין סידרתי והיא חייבת לשלול לו את הרישיון. צריך ליצור איזה שהוא מנגנון כך שכל שנה הרשות השנייה תוציא מכתבים שמזהירים מפני מצב של שלילת הרישיון בתום 5 שנים. חסרה כאן סנקציה כספית כבדה בדרך. אני מבקש לא לאשר את הסעיף הזה היום כדי שננסח את הדברים בהתאם למה שאמרה עורכת הדין בנדלר עם הוספה של סנקציות כספיות בדרך.

למה צריך לחכות 5 שנים אם הוא עבריין סידרתי?

לא חייבים לחכות 5 שנים.

השאלה מה רמת העבריינות.

5 שנים נראה סביר. צדק מנשה סמירה כשאמר שכשעוברים לרישיונות הכוח של הרגולטור פוחת ולכן צריך לחזק את כוחות האכיפה ולא להשאיר אותם אותו דבר. מה שאמרה עו"ד בנדלר לגבי ועדת תורג'מן מאוד מדויק. ועדת הבדיקה של תורג'מן אמרה להפחית חובות.

היא עשתה את זה בהתאם לסמכויות.

הרוח של הסעיף הזה הפוכה לחלוטין.

האם חלה על הרשות חובה שנתית כתובה לגבי הבדיקה, או שכך נוהגת המועצה?

זה מופיע בחוק. אנחנו מידי שנה צריכים לבדוק.

מה עוד הסנקציות בין שלילה למילוי המחויבויות?

האופציה היא שנתית.

בערוץ 9 ו-24 כתוב בתנאי הרישיון שכל 4 שנים יש נקודת בדיקה . מועצת הכבלים והלוויין בודקת אחת ל-4 שנים.

פה מתבקשים כל שנה.

מועצת הכבלים והלוויין עובדת עם דרישות אחרות, שלא לדבר על היקפי הצפייה.

יש מודל אחד שיש לו רישיון, שיש לו נקודות בדיקה. צריך להשאיר את הכוח אצל הרגולטור לקבוע את הכללים.

עדיין הדרישות וההפרות מותאמות למחויבויות של כל אחד ואחד ולאופי של כל אחד ואחד.

יש פה איזה שהוא פחד שכשעוברים לרישיון אין בלמים ואיזונים. זה פחד מוטעה ושגוי.

אם בזיכיון הרגולטור לא עושה את עבודתו במהלך השנים, אז הוא מגיע לסוף התקופה וזה נסגר. ברישיון אין סוף תקופה. זה החשש במעבר לרישיון.

הסמכות הקיימת לא נגרעת. אם המועצה תחשוב שיש הפרה מספיק חמורה היא יכולה לעשות את זה הרבה לפני ה-5 שנים. מה שכתוב כאן זה שתתבצע בדיקה 5 שנתית. ככל שלא תתוקן ההפרה בתום השנה הרישיון יבוטל. זה משהו שמוסיף לאכיפה בצורה משמעותית. אנחנו סבורים שדי בפרסום של ההחלטה. די ברור שעניין פרסום ההחלטה יובא לידיעת הוועדה והוועדה תוכל לקיים דיון בעניין.

אתה מציע לוועדה לעקוב אחרי הפרסומים באינטרנט?

אני רוצה ניסוח של הסעיף הזה לגבי הזמנים ולגבי העיקרון של ועדת הכלכלה.

האם נקודת הבדיקה תישאר אחת ל-5 שנים, או אחת ל-4 שנים?

אנחנו מקבלים את התיקון שזה יהיה אחת ל-4 שנים.

היועצת המשפטית של הוועדה תנסח את זה בתיאום עם האנשים.

אני אנסח הצעה. אני לא מתאמת איתם נוסחים.

את סעיף (ה)(1) אפשר לאשר. מקובל עלינו 15 שנה.

אם אתה מעמיד 10 שנים אתה מבטיח על פני 10 שנים ולא על פני 15 שנה.

אני מציעה להשאיר את זה על 15 שנה.

15 שנה נותן את האופק הנכון. אנחנו מצביעים על (ד) ועל (ה)(1). מי בעד?

ה צב ע ה

בעד – פה אחד

אושר


את סעיף (ה)(2) הוצאנו לטובת ניסוח מחדש.

(14) אחרי סעיף 35 יבוא: "הארכת רישיון לשידורי טלוויזיה 35א(א) המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של 15 שנים כל אחת, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת הרישיון אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הרישיון. (ב) בקשה להארכת רישיון לפי סעיף קטן (א) תוגש עד למועד שתקבע המועצה בכללים";

בדיון הקודם כשדנו בסעיף 33א(ב)(1) דובר על הנושא של מה הוא קיום. הוחלט להוסיף שגם הפרה זניחה של המחויבויות לא יראו בה אי קיום. אנחנו מציעים שהתוספת ששולבה שם תשולב גם פה.

זה הרגע הכי מכריע מכל הרגעים, כי בתום 15 שנים מחליטים אם ללכת לעוד 15 שנים או לא. האם זה חד וברור, או שצריך לחדד את זה? זאת נקודת היציאה הכי חשובה.

השאלה מצוינת והתשובה מגומגמת. הנוסח הוא ברור וחד-משמעי, רק שהם לא פעלו על פי הנוסח המקביל בחוק הנוכחי.

הסיבה שאנחנו פה בכנסת בגלל ערוץ 10 היא כיוון שהמועצה החליטה לא להאריך זיכיון.

השאלה היא העיתוי.

עכשיו אנחנו מדברים על הנושא של הקיום. המועצה קבעה שאין קיום ולכן הגענו לחקיקה.

בסעיף המקביל נאמר עד למועד שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה. סביב הסעיף הזה של המועדים קם ונפל כל הסיפור הזה של ערוץ 10. לעיתוי מועד הבקשה וקביעת המועד שלא בוצע כאן לקבלת ההחלטה יש חשיבות בלתי רגילה, לכן זה צריך להיות באישור ועדת הכלכלה.

יש לי בעיה של 15 שנה דווקא בסעיף הזה.

מה שלמדנו בחודשים האחרונים זה שאפילו בקביעת המועדים הכל אפשרי.

הכל אפשרי כי המועצה לא פעלה בהתאם להוראות הדין ולא פרסמה מכרז במועד.

המועצה קבעה שהם לא עומדים והם צריכים לצאת למכרז. זה היה בהתערבות ובפנייה של גורמים שונים, לרבות ממשלה שביקשה לבחון אופציות נוספות כמו הליך של חקיקה.

נאמר שכל הסיבה להצעת החוק נובעת מאי פרסום מכרז במועד. אי הארכת הזיכיון משמעותו החשכת המסך.

אני הייתי מציע כפתרון ביניים לתחום את שיקול דעתה של המועצה ולקבוע שהמועד יהיה לא יאוחר ממועד מסוים. אפשר להציע שנה לפני תום תקופה, חצי שנה לפני תום תקופה להגשת הבקשה.

ולקבלת ההחלטה?

ההחלטה תהיה יום לפני ואז הם יגידו שהם לא הספיקו והם יקבלו הארכה.

אין מכרז.

אם זה ערוץ 2 או ערוץ 10 יש סוג מסוים של מכרז.

הייתי קוצב זמן בתוך תקופת הארכה שבו צריך לבצע את אותה הפרה זניחה.

לא לגבי כל דבר אפשר.

ככל שניתן.

לגבי המועדים צריך להגיש בקשה שנה מראש ולתת את ההחלטה חצי שנה לפני תום התקופה. כך אנחנו נמצאים בתוך השנה ה-15.

כמה הפרות צריך כדי להחליט אם הוא מקבל או לא? יכול להיות מצב ש-10 שנים ראשונות הוא לא עומד ופתאום ב-5 השנים האחרונות הוא ילד טוב והוא מקבל את הרישיון. יש לי בעיה עם 15 שנה. פה הייתי מאריכה להרבה פחות מ-15 שנה. אולי כדאי להכניס שחקנים חדשים.

אין מניעה לשחקנים חדשים.

אולי צריך לשקול שאם במהלך התקופה היו הפרות זה לא יתחדש אוטומטית ל-15 אלא עד 15.

זה יהיה ברית המועצות או המועצה?

אם הוא היה בסדר הוא יקבל רק 5?

אני מציעה 5 שנים ואחרי זה לבדוק.

יש להפריד בין בעיות של תוכן לבעיות אחרות. המחוקק צריך לומר לרגולטור איזה הפרות ומה הענישה על כל הפרה. לא צריך על כל הפרה לשלול רישיון.

אולי בית משפט.

אין לי כל כך מה לעשות עם העניין הזה, כי זה בדיוק העניין של העיצומים הכספיים שהם מבקשים. הם מבקשים שתהיה רשימה של הפרות. זה מה שהם אומרים שנמצא בעבודת מטה. הם יגישו הצעה לתיקון החוק בנושא הזה. ההערה נכונה, אבל אין לי כרגע מה לעשות איתה עד שלא תבוא הצעה מטעם הממשלה.

אני חושב שבטווח של 5 שנים יוכלו לראות את העניין באופן יותר אמין. לאור המצב שהרגולטור צריך להיות חזק עם סנקציות של לשלול רישיונות, גם צריך לתת תנאים יותר נוחים לבעלי הרישיון.

הסעיף הזה הוא לא חוקתי באופן מובהק ביותר. זאת פגיעה קשה מאוד בחופש הביטוי. אי אפשר להגיד ששוללים מגוף כלשהו את חופש הביטוי בגלל כל הפרה שהיא אינה זניחה. האיזון החוקתי אומר ששוללים חופש ביטוי רק בגלל פגיעה מאוד קשה. שלילת האפשרות לקבל רישיון לשידורים היא פגיעה בחופש הביטוי. היועצת המשפטית של הוועדה אמרה שיש היום הוראה כזאת בחוק שהכניסה אותנו לבעיה עם ערוץ 10. לא מדובר באותה הוראה. מה שיש היום אומר שבתקופה של זיכיונות במקום לצאת למכרז הוא לא יקבל הארכה ללא מכרז ששוללת מאחרים להתמודד על הזכות הזאת במכרז. הוא לא יקבל אותה אם הוא הפר את התקופה הקודמת. גם היום בחוק לא כתוב שערוץ 10 עם כל ההפרות שלו לא היה יכול להתמודד. הוא היה יכול להגיש הצעה. אם הוא היה יחיד הוא גם היה זוכה.

הכוונה בעצם המעבר מזיכיונות לרישיונות היא שיפתחו את הפתח לכל מי שרוצה להביע את דעתו. יש פה ערוצים, יש מחויבויות, יש תנאים להגשת רישיון. עניין חופש הביטוי לא רלוונטי.

התיקון שמוסכם כרגע הוא שהבקשה תוגש לכל המאוחר שנה מראש לפני תום תקופת הרישיון, וההחלטה תתקבל לא יאוחר מ-6 חודשים לפני תום תקופת הרישיון. לעניין הסעיף הזה הפרה זניחה לא תובא בחשבון, ובלבד שהמועצה תיתן הוראה לתיקונה. מה שנמצא בחילוקי דעות זה תקופת הארכה של הזיכיון.

צריך לתחום משני הכיוונים. כמובן שאי אפשר להגיש שנתיים לפני תום תקופת הרישיון בקשה להארכה.

אתם תקבעו את המועד. הפרה זניחה לא תובא בחשבון לעניין זה, ובלבד אם תחליט המועצה להאריך את הרישיון היא תיתן הוראות לתיקון ההפרה.

יש לנו את התחנות של 5 שנים בפנים.

ברור שהתנאים הם אותם תנאים?

בוודאי.

ההשלמה תוך שנה .

לתיקון ההפרה לא יאוחר משנה ממועד מתן ההוראה.

המנכ"ל, היועצת המשפטית ויושב-ראש הוועדה שכנעו את חברת הכנסת ברקוביץ להשאיר את התקופה הנוספת עם כל העצירות. מי בעד סעיף (14)35א(א) ו-(ב)?

ה צ ב ע ה

בעד- פה אחד

אושר

זה אושר בתיקונים שהקראתי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00