ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 08/12/2009

מצוקת האשראי וסכנת סגירתו של מפעל תפרון בכרמיאל

פרוטוקול

 
PAGE
31
ועדת הכספים

8.12.2009


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"א בכסלו התש"ע (8 בדצמבר 2009), שעה 12:00
סדר היום
מצוקת האשראי וסכנת סגירתו של מפעל תפרון בכרמיאל

הצעה לסדר של חבר הכנסת ציון פיניאן
נכחו
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אורי אורבך

חיים אורון

אלי אפללו

זאב בילסקי

דניאל בן סימון

יצחק וקנין

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

אחמד טיבי

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

חנא סוייד

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

מירי רגב
מוזמנים
עופר עיני, יו"ר ההסתדרות

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים

אבי פלדמן, פיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ערן פולק, משרד האוצר

יעקב גלברד, יו"ר דירקטוריון מפעל תפרון בע"מ

חזקיה ישראל, מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים

צבי קייזרמן, מנכ"ל ק.א.ן., התאחדות התעשיינים

נחום מנדל, מנכ"ל מוליטן

פיני קבלו, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

אליהו ברקאי, מנהל אגף אשראים מיוחדים, בנק הפועלים

קרן בורנשטיין, רגולציה, בנק הפועלים

מאיר בלישה, ראש אגף אשראים מיוחדים, בנק דיסקונט

משה אינגביר, ראש אגף אשראים מיוחדים, בנק לאומי

אלי יריב, ההסתדרות החדשה

שלום שינדלר, מזכ"ל הסתדרות עובדי הטקסטיל

יובל רז

עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אילן ביטון, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ירח טוקר, דובר ועדת הכספים
ייעוץ משפטי
שגית אפיק
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רשמה וערכה
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
מצוקת האשראי וסכנת סגירתו של מפעל תפרון בכרמיאל

הצעה לסדר של חבר הכנסת ציון פיניאן
היו"ר משה גפני
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום מצוקת האשראי וסכנת סגירתו של מפעל תפרון בכרמיאל.


שלום חבר הכנסת בילסקי. ראיתי בחוברת של הארגונים שהם מכבדים אותך, וגם אני משבח אותך.
זאב בילסקי
אני מודה לך. השקעתי בזה הרבה מאוד, כדי שתשבח אותי.
היו"ר משה גפני
יישר כוח.


לפני שחבר הכנסת פיניאן מציג את הנושא הספציפי, אני מבקש להקדים ולומר משהו על ההיבט הכללי של מפעלי הטקסטיל בישראל, בעיקר מפעלי הטקסטיל אבל לא רק. אנחנו הופכים יותר ויותר להיות מדינה מאוד חומרנית שהמשמעות של העניין היא שבעלי מפעלים, על פי רוב אנשים עשירים – ואני מאוד מכבד אותך וחושב שהתרומה שלהם היא תרומה רבה מאוד – רוכשים מוצרים יותר זולים במדינות אחרות, בעיקר מהמזרח, והעובדים נזרקים לרחוב. בעלי המפעלים מרוויחים יותר כסף אבל מצוקת העובדים הללו ומצוקת האבטלה הופכת להיות בעיה קריטית במדינת ישראל.

מפעלי הטקסטיל שהיו אבן יסוד לתעסוקה שהייתה בעיקר בפריפריה, בעיר הפיתוח, נסגרים בזה אחר זה. המציאות הזו שאנחנו כחברה, כמדינה, אנחנו די עומדים מהצד, היא מדיניות שאולי הייתה נכונה בעבר אבל היא לא יכולה להיות נכונה היום וחייבים לתת את הדעת על המצב הזה מאחר שהמצב הזה הופך להיות פשוט בלתי נסבל. המדינה תצטרך להשקיע הרבה מאוד כסף בדמי אבטלה ובשיקום העובדים הללו שעל פי רוב אינם מוצאים עבודה. לתת לעובדים רבים להיזרק לרחוב, אני חושב – כבר דיברנו על זה פעמים רבות בוועדה על המשמעות מבחינת כל עובד יחיד ומשפחתו, בוודאי כאשר מדובר על מאות, אלפים ואפילו יותר מכך, המשמעות היא בלתי נסבלת. אנחנו כחברה לא יכולים להרשות את התופעה הזאת.

אני לא מתעלם מן העובדה שהיו לאחרונה מקרים של מפעלים שאנחנו גם דנו בהם כאן בוועדה כמו למשל הסכנה בסגירת צים או עוף העמק או פרי הגליל, מפעלים בהם המדינה לא התערבה אבל בסופו של דבר במקרה של צים הבעלים הוסיפו כסף וצים המשיכה לעבוד. במקרה של תדיראן בעפולה, המפעל נסגר ונפתח מפעל אחר ולא כל העובדים חזרו לעבודה. במקרה של המפעלים הקודמים, רכשו את המפעל והעובדים כן עובדים.

אנחנו נמצאים על החבל הדק בין ההתערבות של המדינה לבין האחריות של הבעלים. מכיוון שאנחנו מתחילים את הדיון בנושא של מפעל תפרון, אמר לי חבר הכנסת ציון פיניאן שכאן מדובר בהתנהלות שהיא התנהלות גם מול הבנקים וגם מול מצוקת האשראי, שזה עניינה של ועדת הכספים במישרין.

אני מבקש את חבר הכנסת ציון פיניאן, אם אתה יכול בבקשה להציג את הנושא של מצוקת האשראי במפעל תפרון.
ציון פיניאן
תודה רבה ליושב ראש על שנאות וקבע תאריך קרוב מאוד לדיון בנושא הזה. מדובר במפעל תפרון שהוקם ב-1977 כאשר קווי הייצור שלו הם בירדן, בהודו ובמצרים. המפעל מעסיק כאלף עובדים והוא נקלע לחובות כאשר חובותיו לבנקים הם כ-33 מיליון דולר – 50 אחוזים לבנק לאומי, 25 אחוזים לבנק דיסקונט ו-25 אחוזים לבנק הפועלים.


אנחנו כל הזמן אומרים שהבנקים הם החמצן של המדינה, אבל לצערי הבנקים החליטו לנתק את החמצן מהצפון ולגזור עליו גזר דין מוות. הצפון בוער. מי שלא יודע, נמצא כאן עופר עיני, יושב ראש ההסתדרות, והוא יודע את זה כי הוא קרוב מאוד מאוד לנושא הצפון. הבנקים עצרו את ניצול מסגרת האשראי, דרשו תוכנית הבראה, אבל גם כאשר תוגש תוכנית ההבראה, הם נתונים לחסדים של הבנקים. אם יאשרו את התוכנית, מה טובו אוהליך יעקב, אם לא יאשרו אותה, יישארו במשכנותיך ישראל. זה אומר שהאנשים האלה, אלף עובדים, ילכו הביתה.


למפעל ניתנה אורכה למשך שלושה שבועות בהם הוא צריך להגיש תוכנית הבראה. אני רוצה לומר משפט ואולי הוא משפט חריף אבל הבנקים הם גורם מספר אחד לאבטלה במדינת ישראל, לפחות כך אני רואה את זה בצפון. אני רוצה לומר דבר עוד יותר חריף והוא שהם סוחטים ושוחטים ולאחר מכן עושים וידוא הריגה ואפילו בלי ברכה. אלה הבנקים. לא ראיתי מפעל שנסגר בצפון ושלא היו לו בעיות עם הבנקים. הם לא נותנים נשימה, הם לא נותנים חמצן ואפילו לא חושבים פעמיים.


המדינה הקצתה סיוע למפעלים במצוקה בערבות מדינה ואני לפחות מכיר כמה מפעלים שקיבלו את האישור אבל הבנקים לא מאשרים. בנק אוצר החייל לא רוצה לאשר. הגישו תוכנית אבל לא מאשרים. אני לא רוצה לנקוב בשם של מפעל מטבריה – התבקשתי בכל לשון של בקשה לא להזכיר את שמו מסיבות כאלה ואחרות – שהגיע לבנק אוצר החייל – ואגב, אני חושב שגם מפעל תפרון מטופל בבנק אוצר החייל – ולא אושר. אולי זה בנק אוצר, אבל זה אוצר בלום שקשה למשוך ממנו.


כמה עובדות בנושא ייצור. היה כאן שר הפנים ואני מצטט את דבריו. הוא אמר: כל ייצור או מקום עבודה אחד, כדי לייצר מקום עבודה אחד, זה עולה למדינה בין 100 אלף שקלים ל-150 אלף שקלים. מדובר באלף עובדים, כך שמדובר בין 100 מיליון ל-150 מיליון שקלים וזה לא מסתיים בזה. יש לנו אלף מפוטרים, זה אומר אלף אנשים שיקבלו באבטחת הכנסה 70 אחוזים הנחה מארנונה, מדובר באלף עובדים שיקבלו אבטחת הכנסה והסכום מגיע ל-24 מיליון שקלים, מדובר באלף עובדים שאני חושב שבממוצע מדובר במשפחה עם שניים-שלושה ילדים ואם זה כך, הרי שאנחנו מדברים על 5,000 אנשים. זה ישוב שלם בצפון. זה ברמה של פלוס-מינוס כל חצור. תארו לכם שכל חצור באבטלה, גם ילדים, גם זקנים, גם טף וגם נשים. אלה 5,000 אנשים שהולכים הביתה.


פורסמו היום גם כמה נתונים על הצפון. לזרוק אלף עובדים, היום פורסם באחד העיתונים שעל כל שלושה מובטלים או ארבעה מובטלים, אחד מהם הוא בצפון. חברים, אנחנו יושבים כאן ותארו לכם שכל מובטל רביעי או שלישי במדינת ישראל הוא מהצפון. הנתונים האלה לא מדאיגים?


יותר מזה. בצפון יש 10,5 אחוזים אבטלה. ברגע שאלה ילכו הביתה, האחוז יעלה ויגיע ל-13 עד 15 אחוזים. אפשר להכריז על הצפון לא כמוקד אבטלה אלא צריך לפנות לאבן שושן כדי להחליט על המושג המתאים לאבטלה בצפון.


בדקתי והתייעצתי עם מומחים והמפעל הזה יכול להמשיך להתקיים, ואני בטוח שגם ההסתדרות בדקה זאת. המפעל הזה יכול להמשיך להתקיים ולכן בואו ניתן לו חמצן, נחזיר לו את צינור החמצן דרך הבנקים. שמעתי היום שהבעלים מוכנים להזרים 15 מיליון שקלים.


נכון שאני מהצפון ויש ניגוד עניינים אבל אני רואה כאן גם את חבר הכנסת אלי אפללו, גם את חבר הכנסת איציק וקנין.
שלי יחימוביץ
כיושבת ראש ועדת האתיקה, אני מודיעה לך רשמית שאין ניגוד עניינים.
ציון פיניאן
אני מודה לגבירתי שניתקה אותי מניגוד העניינים.
שלי יחימוביץ
כאשר מדובר בציבורים גדולים, זה לא ניגוד עניינים. זה שאתה חבר בקופת חולים, זה לא גורם לך לניגוד עניינים.
ציון פיניאן
טמיר מזכיר לי שנשלחתי מהצפון. הצפון הוא חבל ארץ מוכה והוא מוכה בכל מיני תחומים שאני לא רוצה לומר אותם בחריפות. בואו נתייחס ובואו נציל את אלף העובדים האלה כי בנוסף למפעל תפרון יש עוד מפעל עם 450 עובדים ועוד מפעל עם 100 עובדים, כך שמתחילים לדבר באלפי עובדים. בואו נציל את המפעל הזה ביחד עם כל הגורמים וניתן ל-5,000 אנשים להמשיך לחיות כפי שצריך לחיות במדינת ישראל.


תודה רבה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה.


יושב ראש ההסתדרות, עופר עיני.
עופר עיני
אני מציע שאולי תיתן את רשות הדיבור ליושב ראש המפעל.
היו"ר משה גפני
אני פשוט רציתי לכבד אותך.
עופר עיני
אין בעיה אבל אני מציע שנשמע אותו.
היו"ר משה גפני
מבחינת חובת הכבוד, יצאתי ידי חובה.


יושב ראש הדירקטוריון.
יעקב גלברד
מכובדי יושב הראש, חברי כנסת נכבדים, אני מודה על ההזדמנות להגיע לכאן ועל האווירה שיצר חבר הכנסת ציון פיניאן של דחיפות בקבלת החלטות כאשר המטרה של כולנו – גם של הבעלים, בוודאי שלי כמי שמעורב כיושב ראש הדירקטוריון – לעשות את כל מה שניתן לעשות על מנת למנוע את סגירת המפעל ולאפשר למפעל, שמעסיק היום אלף עובדים ישירים – אבל להערכתנו עוד כ-500-600 עובדים סביב המפעל, אלה שנותנים שירותים למפעל, שאם המפעל לא יעבוד, גם הם ייפלטו משוק העבודה – לאפשר לחברה לעבור תוכנית הבראה.


כמה מלים על תפרון כחברה. תפרון מוגדרת תחת ההגדרה שציין היושב ראש כחברת טקסטיל אבל היא לא חברת טקסטיל קלאסית. תפרון היא חברת טקסטיל שהייחוד שלה הוא בהיי-טק של הטקסטיל. כלומר, היא מייצרת מוצרים לרשתות המובילות בעולם, לנייקי, לוויקטוריה סיקרט, ל-לולו למון וכולי. כלומר, אין מותג בעולם שלא תמצאו על מדפיו את מוצרי תפרון שמיוצרים בכרמיאל. מדובר כאן בייצור טכנולוגי והוא בטכנולוגיה שונה שהחברה התמחתה בה והמוצרים הם מוצרים ייחודיים שהלקוחות דורשים אותם.
שלי יחימוביץ
שאין לה תחרות בסין או בירדן.
יעקב גלברד
אין לה תחרות בסין, אין לה תחרות במקומות אחרים.


מה כן קרה לחברה, וקרו למעשה שלושה אירועים שחברו להם יחד. אירוע אחד הוא שער הדולר. החברה מייצאת לשוק האמריקאי אבל היא משלמת בשקלים. כלומר, ברגע ששער הדולר ירד מ-4,7 שקלים לדולר ל-3,2 שקלים לדולר, שזאת פחות או יותר הייתה נקודת השפל, המשמעות היא שחיקה של כ-32 אחוזים בהכנסות. החברה מעולם לא הרוויחה 32 אחוזים. אני לא מכיר מפעל תעשייתי, של תעשייה קונבנציונאלית, שמפסיד 32 אחוזים.


גם כאשר הנגיד עושה מאמץ עילאי לשמר את שער הדולר ב-3.8 שקלים לדולר, זאת עדיין שחיקה של 20 אחוזים מהנקודה בה החברה הרוויחה והיא הרוויחה יפה והייתה מאוד מאוד יציבה, גם פיננסית, גם תפעולים וגם ברווחים.


אני לא בא לבקש כרגע שוועדת הכספים תשנה את שער הדולר. אני לא חושב שזה בכוחה של ועדת הכספים אבל אין ספק שלתעשייה הקונבנציונאלית יש קושי להתחרות היום, בעיקר אותה תעשייה שהיא מוטת יצוא. ציינת את פרי הגליל אבל פרי הגליל משווק לשוק המקומי. כלומר, אין לו את הבעיה של שערי המטבע. כל חברה שמייצאת לחוץ לארץ, בעיקר לשוק האמריקאי ופחות לשוק האירופאי – משום ששער היורו הוא פחות חריף והירידה הייתה פחות חריפה – ודאי שיש לו בעיה.
היו"ר משה גפני
זאת בעיה אחת. מה הבעיה השנייה?
יעקב גלברד
הבעיה השנייה היא בעיה של האטה בשוק העולמי שגם המשק האמריקאי נקלע אליה. הייתה איזושהי בעיית ביקושים שמתחילה באיזשהו מקום לתקן את עצמה. כלומר, אנחנו מדברים עכשיו על ביקושים לשנה הבאה ואנחנו רואים ביקושים שהולכים וגדלים, כך שזו בעיה שאנחנו רואים אותה כבעיה חולפת שתתקן את עצמה.


הבעיה השלישית היא בעיה ניהולית בתוך החברה. כלומר, החברה החליפה שני מנכ"לים שלא הצליחו לחולל שינוי חיובי, בעיקר בבעיות שנוצרו בצד הטכנולוגי של החברה, משום שאם החברה לא תשמור על האג' הטכנולוגי שלה, מטבע הדברים היא תחזור בחזרה לעולם הטקסטיל הקונבנציונאלי ושם אין לה עתיד.


המנכ"ל האחרון פרש לפני כשבועיים – וכיושב ראש הדירקטוריון לקחתי את המושכות ואני כרגע בונה תוכנית עסקית שהתחייבנו להביא לבנקים ב-27 בחודש. מה שנדרש, על מנת לממש תוכנית עסקית, טובה ככל שתהיה, זאת היכולת לממש אותה. היכולת לממש אותה מחייבת תזרים מזומנים, יכולת לרכוש מספקים, יכולת להתחייב לספקים ויכולת לספק ללקוחות ולשלם לשינוע של הלוגיסטיקה של המערכות האלה. כלומר, בלי מזומנים ובלי תזרים מזומנים, זה לא יעבוד.


אני מבין את שיקול הדעת הקר של הבנקים. כלומר, יש להם חוב, הם רצו לוודא שהחוק הזה לא מתמסמס להם, שהחברה לא מדממת מעבר לרמה שתבטל את רמת הביטחונות שיש להם בחברה.
היו"ר משה גפני
כמה חייבים לבנקים?
יעקב גלברד
המסגרת שהייתה טרום האירוע, כ-33 מיליון דולר.
היו"ר משה גפני
לכמה בנקים?
יעקב גלברד
שלושה בנקים. עמדנו במסגרות האלה.
היו"ר משה גפני
איזה בנקים?<
יעקב גלברד
בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק דיסקונט.
היו"ר משה גפני
מה בנק אוצר החייל בעניין?
יעקב גלברד
הואיל וראינו את 2010 כשנה בה נצטרך מימון נוסף, פנינו אל בנק אוצר החייל במסגרת ההגדרה של מי שמונה על ידי הקרן לסיוע והגשנו תוכנית עסקית אבל התוכנית העסקית לא אושרה. כלומר, הבנק מסתכל על ה-70 אחוזים שהוא מקבל ואומר שאת זה הוא קיבל מהמדינה וזה בסדר, אבל יש עדיין 30 אחוזים שהוא לוקח על עצמו ואת ה-30 אחוזים האלה הוא לא היה מוכן לקחת על עצמו. כלומר, 70 אחוזים לא נותנים פתרון לפעמים, במיוחד לחברות במצוקה. שוב, כאשר מדובר על תוכנית הבראה, תוכנית הבראה היא תוכנית ולפעמים מתייחסים אליה כאל איזשהו גיליון אקסל שמציג נתונים שיהיה בסדר, לא תמיד מאמינים במספרים שמופיעים שם, ולפעמים גם תוכנית הבראה עובדת. בעבר ניהלתי חברה שקיבלתי אותה עם 500 מיליון שקלים הפסד ותוך שנה-שנתיים העברנו אותה ל-500 מיליון שקלים רווח. כלומר, תוכניות הבראה גם עובדות והן לא רק לא עובדות.
שלי יחימוביץ
מבחינת הבנקים, זה בעצם 3 מיליון דולר כל בנק.
יעקב גלברד
11 מיליון שקלים.
שלי יחימוביץ
70 אחוזים יש לך כסיוע.
יעקב גלברד
בנק אוצר החייל, היכולת לבקש ממנו הייתה של 16 מיליון בלבד משום שזו התקרה.
שלי יחימוביץ
כמה כל בנק היה צריך לשים?
היו"ר משה גפני
תכף נדבר על הפרטים.
יעקב גלברד
ברשותכם, אני מבקש לסכם.
היו"ר משה גפני
לפני שאתה מסכם. אנחנו מדברים על כך שאתם ביקשתם מבנק אוצר החייל במסגרת הקרן ולא קיבלתם. יש לכם את מצוקת האשראי כלפי בנק הפועלים, בנק דיסקונט ובנק לאומי.
יעקב גלברד
שגם להם הגשנו אתמול הצעה שמדברת על הזרמה של בעלי המניות.
היו"ר משה גפני
בעלי המניות מתכוונים להזרים כסף?
יעקב גלברד
מילה אחת על בעלי המניות. החברה היא חברה ציבורית. 80 אחוזים מהמניות מוחזקות על ידי הציבור שהוא לא מזוהה. כלומר, אי אפשר לזהות אותו בשם ולפי מספר תעודת זהות. 20 אחוזים מהמניות מוחזקות על ידי שני גורמים מזוהים שהתחייבו שבמידה שגם ה-80 אחוזים לא יביאו את חלקם בהזרמה שנדרשת, הם משלימים. כלומר, ההתחייבות של אותם 4 מיליון דולר שבעלי המניות מוכנים להזרים, צריך לציין שזאת התחייבות של 20 אחוזים מבעלי המניות שמוכנים לכסות 100 אחוזים של בעלי המניות במידה שאחרים לא יצטרפו אליהם.
היו"ר משה גפני
תודה. נמצאים כאן נציגי הבנקים? כן.
נחום מנדל
אדוני, אולי אפשר לדבר ביחד גם על מוליטן.
היו"ר משה גפני
נדבר גם על מוליטן. בסיעת יהדות התורה החליטו ברוב קולות שאני יושב ראש ועדת הכספים, כך שאני צריך לנהל את הישיבה.
עופר עיני
אנחנו מברכים על כך.
שלי יחימוביץ
אנחנו אישרנו את זה.
עופר עיני
אני באופן אישי מברך על כך.
היו"ר משה גפני
יש לי כבר תעודת הכשר מההסתדרות.


נמצאים כאן נציגי הבנקים. בבקשה.
קריאה
אולי נתחיל עם בנק אוצר החייל.
היו"ר משה גפני
בנק אוצר החייל נמצא כאן?
ציון פיניאן
לא.
עופר עיני
זה לא רלוונטי. אולי אני אתייחס.
היו"ר משה גפני
אני רוצה קודם לשמוע את נציגי הבנקים.
משה אינגביר
אני קודם כל מוחה על הדברים שנאמרו.
היו"ר משה גפני
לא חשוב, בסדר, קיבלנו את המחאה.
משה אינגביר
זה לא בסדר כי יושב לידך מר עיני שיודע כמה אנחנו עוזרים.
עופר עיני
אני מפרגן לך אישית.
משה אינגביר
אנחנו ישבנו עם מר גלברד רק ביום חמישי האחרון וסיכמנו מה שסיכמנו. מה שהוא אומר שהוא הציע אתמול לבנקים, זה היה בטלפון בערב כאשר זה עדיין לא היה מגובה בשום דבר.
היו"ר משה גפני
אם ההצעה תהיה מגובה, זה בסדר?
משה אינגביר
אני לא יודע מה יהיה כתוב שם.
היו"ר משה גפני
מה הוא אמר לך בטלפון?
משה אינגביר
הוא יאמר לך מה הוא אמר לי בטלפון.
היו"ר משה גפני
הוא אמר כאן. בוא ניכנס למסלול מסודר. אם הוא נותן לך מסמך ובמסמך הזה ייאמר מה שהוא אמר כאן, זה בסדר?
משה אינגביר
לא. צריך לבדוק אותו. מר גלברד יושב ראש פעיל בחברה הזאת מזה תקופה. זה שהוא מאשים עכשיו את המנכ"לים, זה יפה, אבל גם הוא היה יושב ראש פעיל. קרו דברים בחברה והוא צריך להגיש לנו תוכנית חדשה כי קיבלנו רק לפני שבועיים תוכנית מהמנכ"ל שהתפטר ומר גלברד פסל אותה. הוא צריך להגיש לנו תוכנית חדשה ואנחנו צריכים לבדוק אותה. אנחנו לא יודעים מה יהיה כתוב בה.
היו"ר משה גפני
ממה אתם חוששים?
משה אינגביר
אנחנו לא חוששים מכלום, אבל אנחנו צריכים לדעת.
היו"ר משה גפני
למה אתם מכניסים אתם למצוקת אשראי? תאפשרו להם להמשיך לפעול.
משה אינגביר
אנחנו לא מכניסים אותם למצוקת אשראי. החברה הזאת מדממת כל הזמן. מה שקורה לה, להפך.
היו"ר משה גפני
לפני שנה וחצי החברה הרוויחה.
משה אינגביר
מר גלברד לא ציין כמה כסף הבנקים הפסידו מזה שהרכוש של החברה נשחק בתקופה האחרונה. אם תשאל אותו, הוא יאמר לך שזה מספר רב של מיליוני דולרים. זה שהחברה מדממת, כולם יודעים. הדימום הוא על חשבוננו למעשה ואנחנו שותקים ונותנים לחברה לדמם, דהיינו, נותנים לחברה להשתמש במשהו שהוא משועבד לנו כדי למעשה לממן את ההפסדים.


החברה הזאת צריכה להגיע לתוכנית הבראה שבאמת אפשר להפעיל אותה.
היו"ר משה גפני
בנק דיסקונט.
מאיר בלישה
אני רוצה להעיר לדברים שאמר היושב ראש, ש-4 מיליון דולר לא ניתנים היום אלא הם יינתנו בעתיד כאשר תהיה תוכנית עסקית, ב-27 בחודש, ובתנאי שהתוכנית העסקית תהיה לשביעות רצון הבעלים. רק אז הם ייתנו. אנחנו אמרנו אותו הדבר, וזה מה שסוכם ביום חמישי האחרון, שב-27 בחודש נקבל תוכנית עסקית, נבדוק את הנושא הזה ובהחלט עומדות בפנינו כל האפשרויות.
אליהו ברקאי
אני מצטרף לדברים שנאמרו. ביום חמישי האחרון סיכמנו שתוגש תוכנית הבראה. כאשר תוגש תוכנית ההבראה, היא תיבדק ואם נראה שהיא בסדר, נטפל בה.

אני חייב להדגיש משהו אחד. בעלי המניות העיקריים, אותם בעלים שאמנם הם בעלים של 20 אחוזים, אבל הם בעלי המניות העיקריים, רכשו את תפרון בשנת 2004. תפרון הייתה חברה מאוד רווחית בשנת 2006 וב-2007, לפני ההפסדים שלה ב-2008, ובשנת 2006-2007 הבעלים האלה משכו דיבידנדים ודמי ניהול בגובה יותר גבוה מגובה ההשקעה שלהם ב-2004. באינטרסים שלנו כבנק מול האינטרסים של הצפון, כדאי לדעת את הכללים ואת המספרים.
מירי רגב
מה שאתה אומר כאן, זה דבר חמור. אפשר לקבל מספרים עליהם אתה מדבר? זה דבר חמור, כי זה העניין.
עופר עיני
הכל באינטרנט.
היו"ר משה גפני
נציג מפעל מוליטן.
נחום מנדל
אני מנכ"ל מוליטן מזה חודש ימים לאחר שהצטרפתי לקבוצה – ואולי זה ייחודי בעניין הזה – שבהתנדבות החליטה לנהל את השיקום של מפעל מוליטן לאחר שבבדיקה שעשינו, בדיקה מאוד יסודית, הגענו למסקנה שיש זכות קיום למפעל הזה, גם בשביל התעשייה הישראלית ולא פחות מזה, בשביל העובדים. אלא מה, צריכה להיפתר בעיית החוב.


אנחנו הכנו תוכנית עסקית. כולנו אנשי תעשייה ותיקים ומתמחים בתחום הטקסטיל. בהכנת התוכנית עזרו לנו אנשים חיצוניים. על חשבוננו אדם שלנו גם ביקר בשווקים בחוץ לארץ כאשר אנחנו משלמים מכיסנו כדי לאשר ולאמת את הנחות היסוד שהיו בהכנת התוכנית.


להכנת התוכנית בשלב מסוים הצטרף משקיע ולאחר שהמשקיע שם את החותמת שלו על התוכנית, אנחנו הצגנו את התוכנית הזאת וצר לי שלא יצא לי להיפגש עם מאיר בלישא, אבל נפגשתי עם אחרים בשלב מוקדם יותר, אולי בשלבים הקלים יותר.


התוכנית הוצגה בפני כמה רמות. היא הוצגה בבנק דיסקונט, שהוא הנושה העיקרי. אנחנו חייבים לבנק דיסקונט 30 מיליון שקלים ואנחנו חייבים לבנק לאומי כ-6 מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
כדי לצאת מהמשבר במפעל שלך, מה הבקשה שלך?
נחום מנדל
קודם כל, אתמול-שלשום הוטל צו.
ציון פיניאן
אני מבין שיש כונס נכסים למפעל.
נחום מנדל
שלשום הוטל צו כינוס. הבנק נקט כאן בפעולה חד צדדית.
היו"ר משה גפני
איזה בנק?
נחום מנדל
בנק דיסקונט. המשאים והמתנים בינינו התנהלו בצורה ידידותית ונינוחה תוך הבטחה של הבנק שלא יינקטו צעדים חד צדדיים ואני מניח שנציגם יאשר זאת. הבנק בהתחלה קיבל את התוכנית, במידה מסוימת אפילו התלהב ממנה, ובשלבים מאוחרים יותר חזר בו. למעשה שלשום התקבלה החלטה בבנק - אולי בגלל ציבור העובדים החלש, אולי משום שעמדה מולו קבוצה של מתנדבים ולא איזושהי מערכת – שאפשר כאן לעשות כינוס.


בקשתי - ואני לא מספיק בקיא בהתנהלות החוקית-משפטי, כי במצבים האלה לשמחתי עוד לא הייתי – לפעול בכל דרך שצו הכינוס הזה יהפוך להקפאת הליכים. מצד אחד לדעתי, לאחר ההתנהלות שלנו ושל מערכות התקשורת בימים האחרונים, הבנק, הנושה העיקרי, לא יסרב לבקשה להקפאת הליכים וצריך להימצא המקום של ארבעה-חמישה מיליוני שקלים על מנת שבית המשפט יאשר. ניתן יהיה לחזור ולהיכנס מיד לעבודה ובתקופת העבודה הראשונה, חמישה-שישה חודשים, צריך יהיה לטפל בהסדרת החוב הישן, צריך יהיה לטפל בהכנסת משקיע וכולי.
זאב בילסקי
כמה עובדים יש לחברה?
היו"ר משה גפני
מאה עובדים.
נחום מנדל
בחברה יש מאה עובדים בשני אתרים כאשר האתר העיקרי הוא בנהרייה ואתר נוסף בברקן.
היו"ר משה גפני
תודה. אני מודה לך.


יושב ראש ההסתדרות, עופר עיני, בבקשה.
עופר עיני
בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת.


אנחנו נתקלים בדיוק באותם דברים שאמרנו כאן גם אני וגם ידידי שרגא ברוש על אותם 30 אחוזים-70 אחוזים. מדברים על הערבויות. שמנו 2.5 מיליארד שקלים, ברגע שהבנק לוקח על עצמו 30 אחוזים, הנה, אתם רואים, כסף לא יוצא החוצה. אמרנו את זה בוועדה והיום אנחנו רואים את זה חי.


ועדת הכספים והכנסת אישרה את הקרן הזאת שהעובדים תרמו לה כסף. מאז אושר הנושא בכנסת בחוק ועד היום אנחנו לא מצליחים לסכם עם האוצר תקנון או משהו, כי אם היו לנו את אותו מיליארד-מיליארד וחצי שקלים, תאמינו לי שהיינו יכולים לפתור את בעיית תפרון ואת בעיית כל מפעל בקנה מידה כזה. העובדים תרמו למען הצלתם של אותם עובדים אחרים בפריפריה.


בפגישה האחרונה עם האוצר אפילו הצעתי לוותר על חלק מהסיפור, לוותר על חלקם של המעסיקים ושל אותם עובדים במגזר הפרטי ולהסתפק בכסף של חצי דמי הבראה של אותו כסף שהוא לא תקציבי שיש שם לפחות מיליארד שקלים. אמרתי שזאת קרן רק של עובדים ואין קשר לממשלה. קרן שיכולה להתנהל על ידי העובדים עם פחות בירוקרטיה ועם פחות עניינים. הדבר היחידי הוא שהביטוח הלאומי גובה עבורנו בהתאם לחוק ונשלם אפילו דמי ניהול על הגבייה הזאת, והיינו יכולים היום לפתור את הבעיות האלה. אבל לאוצר יש זמן. חוקקו חוק, הכסף יושב ואי אפשר להשתמש בו.
חיים אורון
בכל זאת מה הבעיה?
יצחק וקנין
זאת שערורייה.
חיים אורון
מה האוצר אומר?
עופר עיני
האוצר אומר שאם ביטוח לאומי גובה, זה כבר סיפור בעייתי. הכנסת יכולה לחוקק, היא חוקקה, אין בעיה. הרי ברגע שאין מעסיקים ואין כסף ממשלתי, העובדים תרמו את הכסף וזה כסף של העובדים. תן לעובדים לנהל את זה והעובדים יתמכו בעובדים כדי לשמור על פרנסתם. זה היה כל הרעיון אבל אי אפשר להתקדם אתם כדי לעשות תקנון כזה או אחר כדי שאם מפעל תפרון בא ואומר שיש לו, אז אין בעיה. הבנק לא נותן לו הלוואה עומדת, אנחנו היינו נותנים לו הלוואה עומדת, אולי חלק במענק, ובתנאי שיתחייב שלא יפטר עובדים וכדומה וכדומה. לצערי יש לנו את מוליטן, יש את תפרון וכנראה יש עוד רשימה ארוכה דווקא של מפעלי הלאו-טק כי אין לנו הרבה מפעלי היי-טק בפריפריה.


דרך אגב, רוב המפעלים הם כאלה. אין לך ניגוד אינטרסים. יש דרום, שם המצב אולי טיפה יותר טוב, אבל גם שם רואים את הניצוצות.


אני חייב לומר שמשה אינגביר, בשונה מהנציג בבנק דיסקונט, די עזר בסיפור של ויטה פרי הגליל. שם הלכו לקראתנו ועובדה, ויטה פרי הגליל עלה על דרך המלך, הצלנו את העובדים, הם יצאו לדרך והבנקים לא יצאו מופסדים אלא להפך.


אני רוצה לקבוע עובדה ואני אומר כאן באופן חד משמעי ואולי אני בוטה מדיי. אין סיכוי שגם הבית הזה, לא רק אנחנו, יאפשר שאלף עובדים בבת אחת ייפלטו ממעגל העבודה בצפון. אין סרט כזה. אתם יודעים כמה עולה פליטה של אלף עובדים לממשלה, למדינה? דמי אבטלה לאלף עובדים, וכמה עולה לייצר מקום עבודה? לפי משרד התעשייה, מאה אלף שקלים עולה לייצר מקום עבודה. צא ולמד כמה כסף יעלה למדינה. מצד שני, נמנעתי מלהתבטא בימים האחרונים כי היה דבר אחד שהוא צודק. דרך אגב, נכון, לקחו דיבידנד של 8 מיליון דולרים ב-2008. אמרתי שאם אני לא אשמע שהבעלים שמים כסף מכיסם לטובת המערכת, אני אומר בכנות שכל האש שלי לא הייתה על הבנקים אלא על הבעלים.

הצעד הראשון כבר נעשה ומה שצריך לעשות עכשיו זה דבר מאוד פשוט, דבר מאוד מאוד פשוט. אפשר לשבת, גם שר התעשייה, גם שר האוצר שיביא אתו את החשב הכללי, גם נציגי הבנקים, גם הבעלים וכל אחד ייתן את חלקו והחלק הוא לא כזה כבד כדי להציל אלף עובדים. צריך לשבת בישיבה אחת, בערב אחד, שעתיים-שלוש-ארבע-חמש, לגמור את העסק כאשר כל אחד שם את חלקו. ב-27 תגמרו את תוכנית ההבראה ואפשר ב-28 לחודש לשבת ואין בעיה. אם מדינת ישראל במקרה הספציפי הזה תגמיש והיא תיתן לא רק 70 אחוזים אלא היא תיתן 90 אחוזים, אולי מאה אחוזים ביטחונות, מה יקרה? זה כדי להציל אלף עובדים. על 30 מיליון שקלים, על 40 מיליון שקלים, אז מקסימום המדינה בסוף תפסיד את ה-40 מיליון שקלים, אבל כמה היא תפסיד אם המפעל הזה ייסגר?


אני אומר בכנות ואני אומר את זה בין השורות. אין מצב שאנחנו נאפשר שאלף עובדים במקום מוכה אבטלה ילכו ביום אחד הביתה. אין מצב כזה. אני מציע גם לבנקים וגם לבעלים – ואני פונה לאוצר ואני מקווה לסיוע של חברי הכנסת וועדת הכספים – כל אחד כאן צריך להטות שכם. זה לא משחק שאלף עובדים הולכים הביתה. אנחנו לא נשב ונעמוד מנגד וזאת תהיה בעיה רק של תפרון.
יצחק וקנין
אדוני יושב ראש הוועדה, לא היה צריך להיות כאן מנכ"ל משרד האוצר או שר האוצר?
שלי יחימוביץ
או החשב? או הממונה על התקציבים?
מירי רגב
המפעל בסך הכל בפריפריה.
יצחק וקנין
הם ישלחו עוד פעם פקיד שלא יוכל לענות לנו בוודאות. אני לא מזלזל באף פקיד במשרד האוצר.
עופר עיני
חברים, תאמינו לי, אני הבוקר דיברתי עם שר התעשייה ויש רצון טוב לסייע עם החשב הכללי. אני אומר את הדברים בכנות רבה. עם החשב הכללי. הבנקים והבעלים יושבים ביחד וכל אחד עושה צעד אחד קטן קדימה, לא צעד גדול, אין לי ספק שהמפעל הזה יכול להמשיך לעבוד ונוכל להציל את אלף העובדים. בנוסף לאלף העובדים האלה, יש עוד 500-600 עובדים מסביב ואולי יותר. אלף עובדים באזור הזה, זאת קטסטרופה.


דרך אגב, יש בעיה נוספת שחייבים להעלות אותה. יש כאן עוד מפעל עם מאה עובדים שהוא לא פחות חשוב ואפילו הוא יותר חשוב כי כמעט רוב העובדות בו נדמה לי שהן חד הוריות.
מירי רגב
כן, אימהות חד הוריות.
עופר עיני
צריך לתת להן את הפרנסה המינימלית הזאת. כאן מדובר ב-3-4 מיליון שקלים, סכום שנותן להם אוויר להמשיך לעבוד ואין מי שיפתור את זה. זה פשוט לא יאומן.


אני חייב לומר שניסינו להתנהל מול בנק דיסקונט והייתה התנהלות. אולי ניצלו את תום הלב שלנו ועשו לנו תרגיל בלי התרעה. אמר את זה המנכ"ל, בלי התרעה הלכו לכונס נכסים אבל אפשר לעשות הקפאת הליכים. אני לא משפטן, אבל קצת מצוי בנושא. אפשר לעשות הקפאת הליכים ולהעלות גם את המפעל הזה על דרך המלך. בשביל 3-4 מיליון שקלים, אין מצב שיסגרו מפעל כזה.


אני רוצה לדבר על המצב הכללי. רבותיי, צריך לעשות מעשה. הבעיה היא לא רק בעיה של תפרון, היא לא בעיה של מוליטן אלא היא בעיה קשה של המפלים בפריפריה. זה נכון ששער הדולר נמוך. נגיד בנק ישראל עשה את המקסימום אבל האוצר לא עשה כלום. יש דרכים רבות לעזור ליצואנים מעבר לשער הדולר. עושים את זה במדינות אחרות ואפשר לעשות את זה גם כאן. אם זה הקלות במיסוי, אם זה סיוע ליצואנים, יש אלף ואחת דרכים. שיחפו על הפער של אותם 20 אחוזים עליהם דיבר יעקב גלברד ואפשר לעשות את זה. השאלה היא אם רוצים פריפריה. אם לא רוצים פריפריה, סגור את הבסטה אבל כנראה שכן רוצים פריפריה, צריך פריפריה וחובה שתהיה פריפריה. תודה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. ערן, אתה רוצה להשיב בשם משרד האוצר? איך שאתה רוצה.
מירי רגב
אני חושבת שחשוב שנשמע את האוצר.
אלי אפללו
יש עוד הרבה שלא אמרו את מה שיש להם לומר, ואולי כדאי שנשמע את כולם.
היו"ר משה גפני
ערן, דיברתי הבוקר לפני הישיבה עם שר האוצר. מעלה כאן יושב ראש ההסתדרות טענה, ואני רוצה לעשות עם הטענה הזאת סדר יש כאן שלושה מרכיבים שגורמים למשבר הזה:

הגורם הראשון הוא הבעלים, צורת ההתנהלות של החברה ואני מדבר על תפרון ולא על מוליטן שם אני פחות בדקתי את הנתונים. אם כן, בעיה אחת של החלפת מנכ"לים, ניהול החברה וכמובן כאשר היו רווחים, הציבור לא היה שותף לרווחים האלה אלא הבעלים היו שותפים אבל כאשר יש הפסדים, הם צריכים להיות בעניין.

הגורם השני הוא הבנקים. הבנקים, ברגע שיש רווחים, מרוויחים. הם צריכים להיות שותפים כאלה ואחרים, בוודאי לא ללכת בקשיחות כאשר מגיעה תקופה שהיא תקופה של הפסדים, ותפרון הוא מפעל שיכול להרוויח והוא לא מפעל, כמו מפעלים אחרים, שאנחנו אומרים שאין לו עתיד. יש לו עתיד וזה ברור לחלוטין, והבנקים צריכים להיות בעניין הזה גמישים אבל אני עדיין לא רואה את הגמישות.

יש שותף שלישי והשותף השלישי הוא אנחנו, המדינה. אנחנו סיכמנו כאן ועופר עיני אמר את זה באופן ברור, וזה נכון - גם הקרן למפעלים במצוקה, גם כל מה שנלווה לעניין הזה – למה האוצר לא מגיע לפתרון עם מה שסיכמנו, עם מה שהאוצר הציע, עם מה שאנחנו אישרנו. למה לא מגיעים לפתרון? בחלק של האוצר, אתה יכול להתייחס?
ערן פולק
כן.
היו"ר משה גפני
אני לא תוקף את האוצר. אני סיכמתי שאני לא תוקף את האוצר למרות שכאשר אני לא תוקף, זה יותר גרוע.
ערן פולק
הדיון הזה, לפני דברי יושב ראש ההסתדרות, היו לו שני מישורים. יש מישור של מפעל ספציפי ויש מישור של מצב מפעלי תעשייה או בכלל התעסוקה בצפון לצורך העניין.


המישור הראשון של מפעל תפרון, גם מי שלא קרא את הדוחות הכספיים באינטרנט והתרשם רק מהדיון הזה, אנחנו עשינו טיפה יותר, מבין שאמר יושב ראש המפעל שהבעיות שלהם הן שער הדולר וניהול. אלה הבעיות שמלוות אותם בשנים האחרונות.
יעקב גלברד
ומשבר כלכלי.
ערן פולק
ומשבר כלכלי. במקביל, באותן שנים אחרי ירידת שער הדולר, נמשכו 8 מיליון דולר דיבידנד. אתה אמרת את זה בפתח דבריך ולכן אין כאן הרבה מה לחדש מכיוון של מדיניות משרד האוצר או הממשלה.


יש כאן בעלים שהם בעלים של מפעל. כאשר המפעל רווחי, הם נהנים מהרווחים, כאשר המפעל פחות רווחי, הבעיה היא בעיה גם שלהם והם נדרשים להעמיד את תוכנית ההבראה, להעמיד את הכספים שנדרשים על מנת שהמפעל ימשיך לעבוד ולפעול מול הבנקים בכל המישורים האפשריים.


הבעיה הזאת של המפעל הספציפי הזה היא בעיה שהוזכרה כאן ואני חושב שלמדינה כמדיניות, לא כמקרה נקודתי, אין משהו.
אלי אפללו
אין למדינה מה לעשות. אתה מסביר את כל ההסבר ואומר במה הם לא בסדר. מה המדינה צריכה לעשות? מה הם צריכים לעשות? זה מה שאני רוצה לשמוע. אין מדיניות לעזור לפריפריה?
היו"ר משה גפני
ערן, אני מגן עליך.
ערן פולק
אני באמצע הדברים.
היו"ר משה גפני
אני מגן עליך. אני סיכמתי שאני מגן עליך.
ערן פולק
אני לא צריך הגנה, אני רק צריך לדבר.
היו"ר משה גפני
ערן, בוא נתמקד. אין לנו הרבה זמן.
ערן פולק
אני מתמקד בנושא הספציפי.
יצחק וקנין
קיימתם דיון מעמיק לגבי המפעל הזה? כינסתם איזו ישיבה רצינית לנושא אלף העובדים האלה? מדובר כאן באלף עובדים. עזוב את כל מה שיש מסביב. זאת שאלה ספציפית. זה הזיז משהו למישהו באוצר?
היו"ר משה גפני
אני רוצה להשלים את השאלה גם של חבר הכנסת אפללו וגם של חבר הכנסת וקנין, ואני אעשה את זה בעדינות.


אומר יושב ראש ההסתדרות שמפעל תפרון עושה תוכנית הבראה. ב-27 בחודש תהיה לו תוכנית הבראה. אתם מוכנים לשבת בשולחן העגול כדי שיהיה אפשר לסייע להם מהקרן למפעלים במצוקה?
ערן פולק
אני תכף אתייחס לנושא קרן מפעלים במצוקה.
היו"ר משה גפני
זה הנושא.
ערן פולק
אני רוצה להשלים את הדברים.
היו"ר משה גפני
לגבי הדיבידנד של הבעלים, אמרנו. לגבי הבנקים, אמרנו.
מירי רגב
שיחזירו את הדיבידנד.
יעקב גלברד
הם מחזירים. כל הבעלים.
אחמד טיבי
אדוני, אני מבקש שנציג האוצר ידבר בלי שתפריעו לו. אני רוצה לשמוע מה יש לו לומר.
היו"ר משה גפני
נכון. טוב שאחמד טיבי הגיע. עכשיו אף אחד לא יפריע לו. ערן, אף אחד לא מפריע לך. תגיד מה שאתה רוצה, אבל את האמת.
ערן פולק
במקרה של המפעל הספציפי הזה, הניתוח שלנו במקרה של המפעל הספציפי הזה, כמו גם ממה שעולה בדיון, שכלי הסיוע שהממשלה מפעילה לתנאים של משבר ותוגברו מאוד באותה עסקת חבילה במשק שיושב ראש ההסתדרות היה שותף לה, כלי הסיוע של הממשלה לתנאי המשבר וגם בתנאים הרגילים, אם זה באשראי, אם זה בהכשרות, אם זה בכל המכשירים הרגילים, אלו הם הכלים שאליהם צריכים לפנות. הייתה פנייה מהמפעל הזה לכלי הסיוע, לקרן לעסקים בינוניים וקטנים, הפנייה הזאת נדחתה כי היא לא הייתה מלווה בתוכנית הבראה משמעותית. אני מבין מהדברים היום שיש תהליך של בנייה מחודשת של תוכנית הבראה. צריך להשלים את הבנייה הזאת ולפנות לכלי הסיוע. כלי הסיוע קיימים ופועלים. אפשר להתווכח אם זה יותר טוב או פחות טוב אבל אנחנו חושבים שהם טובים מאוד.
ג'מאל זחאלקה
מה עם הקרן לסיוע למפעלים במצוקה?
ערן פולק
עוד כמה דברים ביחס לקרן לסיוע לעסקים במצוקה. קרן הסיוע לעסקים במצוקה אושרה כחוק במסגרת עסקת החבילה, במסגרת אישור התקציב הדו-שנתי, עם תנאים מאוד מאוד מפורטים לגבי מה הרכיבים שלה. מרגע שאושר החוק הזה התחיל משא ומתן, למרות שבעצם זה לא משא ומתן אלא דיונים משותפים של כל מי שהיה אמור להיות מעורב בנושא הזה, על מנת לגבש את עקרונות הקרן. במהלך הדיונים האלה שיושב ראש ההסתדרות מכיר אותם היטב, עלו לא מעט מחלוקות ונקודות שבדיון שהתקיים לפני כשלושה שבועות במשרד האוצר, בהשתתפות יושב ראש ההסתדרות ויושב ראש ארגוני המעסיקים, עלתה יוזמה, לא מכיוון משרד האוצר אלא מכיוון השותפים האחרים, שלאור המחלוקות שמאוד קשה לגשר עליהן, אובייקטיבית ולא מתוך איזושהי התעקשות סתם, הקרן הזאת תשונה ועלו רעיונות. המשמעות של השינוי היא שזה שינוי חוק, שינוי עסקת החבילה ושינוי משמעותי בקרן.


אני לא אומר שהשינוי אפשרי או לא אפשרי. השינוי שהוצע, וגם אמרנו, יש בו הרבה מאוד בעיות. עצם העניין של סיוע למפעלים במצוקה הוא עניין שנמצא בראש סדר העדיפויות גם של שר האוצר וגם של משרד האוצר כגוף מקצועי ונעשים מאמצים כל הזמן, ועל אחת כמה וכמה עכשיו, למצוא פתרון טוב יותר לצורך העניין אם הקרן לא תתקדם.
היו"ר משה גפני
אפשר לכנס את השולחן העגול?
ג'מאל זחאלקה
אני לא מבין מה הבעיה.
עופר עיני
אני חוזר על ההצעה שלי. ההצעה שלי הייתה שאני מוותר על חלקם של המעסיקים, מוותר על חלקם של העובדים במגזר הפרטי, הכסף כבר קיים וזאת תהיה קרן רק של העובדים. אז כל הבירוקרטיה הזאת יורדת. עד היום לא קיבלתי תשובה.
יצחק וקנין
האוצר מבין שעומדים לגנוב לו את ההצגה והוא יעשה את ההסדרים בלעדי האוצר. הם מבינים את זה והם לא מוכנים אלא תוקעים אותו.
אלי אפללו
הם מאבדים את התפקיד שלהם.
היו"ר משה גפני
ערן, אני אדבר עם שר האוצר אחרי הישיבה אבל יכול להיות שאתה מוסמך. האם אפשר לכנס את השולחן העגול? הרי יש כאן מצוקה.
עופר עיני
שר האוצר יאמר לך שהוא ילמד את הנושא.
היו"ר משה גפני
לא. שר האוצר הוא שר אוצר.
חיים אורון
האוצר רוצה שקצת יתברברו כאן שלושה-ארבעה שבועות, הם יריבו אחד עם השני, וכאשר יגיעו לסוף, הוא יבוא ויאמר שהוא בעד.
היו"ר משה גפני
ערן, יש מצוקה, מצוקה שאנחנו כנבחרי הציבור חרדים לה. אנחנו מבקשים שהשולחן העגול יתכנס בגלל שזה באמת יכול לפתור את הבעיה. אפשר לקבל את הפגישה הזאת? אני נגד השולחן העגול ואני כבר לא זוכר למה אני נגד.
עופר עיני
אני רוצה לתקן את אדוני. זה לא שולחן עגול. אמרתי דיון של הבנקים, הנהלת החברה והחשב הכללי.
היו"ר משה גפני
אפשר לעשות את זה? אני לא אומר שהאוצר צריך לבוא ולתת פתאום מענק לבעלים של מפעל תפרון. אני מקבל את העמדה הזאת, אבל לשבת, שהמדינה לא תעמוד מהצד, זה אפשרי? ההסתדרות תהיה בעניין, המפעל יהיה בעניין, הבעלים יהיו בעניין, הבעלים שקיבלו דיבידנד, והבנקים יהיו בעניין.
יצחק וקנין
כנס אותם בעצמך. כנה אותם אתה בעצמך. תביא את החשב הכללי לכאן.
היו"ר משה גפני
ערן, ביקש שר האוצר לאשר מחר ערבות מדינה לבנק הפועלים במסגרת הקרן לסיוע לעסקים קטנים. להביא את זה לדיון מחר? זה נמצא על סדר היום.
ציון פיניאן
אני מציע לדחות את זה. בלאו הכי זה לא מגיע לשם.
היו"ר משה גפני
להביא את זה? מה לעשות עם זה? אני קצת מסובך עם זה. אני כל הזמן הייתי בטוח שהקרן עובדת, עד שקיבלתי מכתב. חשבתי, מיד כשזה הגיע, לשים את זה על סדר היום ומחר זה על סדר היום, ערבות מדינה לבנק הפועלים, במסגרת הקרן לסיוע לעסקים קטנים. עכשיו אני שומע שחבל על הזמן, ניקח את הכסף הזה לישיבות או למוסדות להשכלה גבוהה או לניצולי השואה.
ערן פולק
חבר הכנסת גפני, הפנייה הזאת שמונחת לאישורה של ועדת הכספים היא בדיוק ההוכחה לזה שהכלי עובד. זה אומר שצריכים עוד. זה אומר שהמכסה שהוקצתה עד היום נוצלה ואנחנו נדרשים להקצאה נוספת.
ציון פיניאן
איפה בנק אוצר החייל?
ג'מאל זחאלקה
השורה התחתונה שלך היא שלאוצר אין מה להציע.
ערן פולק
ממש לא.
ג'מאל זחאלקה
זה מה שאתה אמרת.
ערן פולק
לא, זה לא מה שאמרתי.
ג'מאל זחאלקה
השורה התחתונה כרגע, אתה אומר שאין לך מה להציע.
ערן פולק
אם אפשר, עוד שתי התייחסויות. אמרתי שהפתרון שהאוצר מציע – זה לא האוצר אלא זאת הממשלה ומי שמפעל את זה, זה הקרן לעסקים קטנים ובינוניים – הוא מתן אשראי. הפתרון הזה קיים. אם יש דיון בתהליך של תוכנית הבראה מחודשת, צריך לגשת עם התוצאות שלו בחזרה לקרן, להגיש בקשה ולקבל בהתאם לכללים של הקרן. הפתרון הזה קיים.


אם אפשר, אני רוצה להתייחס לשתי נקודות.
יצחק וקנין
אני מציע, לפני שנעשה את ההעברה מחר, שייתנו לנו פירוט כמה העברתם עד היום ולאיזה מפעלים סייעתם.
ערן פולק
חבר הכנסת גפני, אנחנו יכולים לפרט עכשיו.
היו"ר משה גפני
לא. עכשיו זה דיון שאנחנו עושים אותו במהירות והדיון הוא דיון חירום.
ערן פולק
אנחנו יכולים להעביר את הפירוט בכתב.
היו"ר משה גפני
אנחנו רואים גם בנושא של מוליטן, אבל בעיקר של תפרון, בעיית חירום מיידית ואנחנו מקיימים את הדיון כדיון חירום. זה לא דיון מסודר כפי שאנחנו נוהגים לעשות כאן אלא הדיון הוא דיון חירום. במקרה רגיל, הייתה מגיעה בקשת שר האוצר והיינו נוהגים כפי שאנחנו נוהגים, בקשת ערבות על קרן לסיוע למפעלים בינוניים, ואנחנו היינו מאשרים אותה ולא היינו שואלים שאלות כי אנחנו בעד העובדים ובעד הקרן. מחר יישאלו שאלות. בעזרת השם זה יהיה על סדר היום. קחו בחשבון שיישאלו שאלות ויכול להיות שבסוף לא נאשר, למרות שיכול להיות שכן נאשר. קחו בחשבון. אנחנו נשאל למי הקרן סייעה, למי היא עזרה ומה היא עשתה. הדיון הזה לא מתקיים עכשיו אלא הוא יתקיים מחר. כך לא היינו שואלים שאלות, אבל עכשיו אנחנו מתחילים לשאול שאלות.
ערן פולק
רק להשלים את הדברים. לכל דיון אנחנו באים בהנחה שישאלו שאלות. ביחס לדברים שנאמרו, לנושא אחד של פריפריה. נושא הפריפריה ובפרט התעשייה בפריפריה הוא נושא שקודם בצורה מאוד מאוד משמעותית, דווקא במשרד האוצר, בשנה וחצי האחרונות.
ציון פיניאן
אם כל כך טוב, למה כל כך רע?
ערן פולק
באוגוסט 2008 הממשלה קבעה בהחלטת ממשלה סל מאוד מאוד משמעותי של תמריצים שיכול להינתן למפעלים מרגע שייקבע אזור עדיפות לאומי לפי חוק עידוד השקעות הון שיגדיר פריפריה כפריפריה אמיתית, שכרמיאל, נהרייה, באר שבע וירוחם הן הפריפריה ולא פריפריה שהיא קרובה יותר למרכז.
מירי רגב
בגלל שלא הגדרתם מהי פריפריה, אף אחד לא קיבל את הכסף.
ערן פולק
אני אשלים את הדברים.
עופר עיני
דרך אגב, במפה החדשה כרמיאל בחוץ.
מירי רגב
זה כבר שמונה חודשים ואף אחד לא קיבל כסף.
ערן פולק
כרמיאל בפנים.
אלי אפללו
עפולה בחוץ. מגדל העמק בחוץ. כל המקומות בחוץ.
ערן פולק
התפיסה הזאת אושרה וסוכמה בעסקת החבילה ביוני 2009.
אלי אפללו
היא לא אושרה.
ערן פולק
לפני חודש, הקונספט הזה שמטרתו העיקרית והיחידה היה סיוע לתעשייה בפריפריה נפסל ולמעשה מה שהובא לאישור ועדת הכספים הוא הנצחת המצב הקיים כאשר לדעתנו זאת מכה קשה לעידוד התעשייה בפריפריה.
היו"ר משה גפני
תודה. לגבי הנושא של אזורי עדיפות, אנחנו נדון בעניין הזה. ככל הנראה אנחנו נאלץ לדון במפה הזאת עוד לפני שהממשלה תקבל החלטה. אני מבקש שיהיה דיון קצר של חברי הכנסת וכל אחד ידבר מקסימום שלוש דקות. אני באמת מבקש להצטמצם, מה גם שאנחנו עוד נמשיך לדון בנושא הזה.
שלי יחימוביץ
אדוני היושב ראש, דקה לכל נקודה. קודם כל, אני מצטרפת לחלוטין לדברים שאמר חבר הכנסת ציון פיניאן שהיטיב להגדיר את המצב גם מעשית וגם מבחינת ההשלכות שלו. אני מצטרפת גם לדברים שאמר יושב ראש ההסתדרות עופר עיני. אני רק לא מבינה למה יושב כאן יושב ראש ההסתדרות עופר עיני כאילו זאת הבעיה שלו וכאילו זאת הבעיה של חברי ועדת הכספים ולא בעיה לאומית. מדובר בפיגוע המוני. אם תפרון נסגרת, זה פיגוע המוני בקנה מידה לאומי ולא יכול להיות שישלחו לנו פקיד של האוצר. אני לא אתנצל על זה שאני אומרת את זה. לא יכול להיות שראש הממשלה לא יכנס עכשיו דיון חירום כדי לדון בפתרון הדבר הזה. אני לא מבינה. עופר עיני צריך לשבת כאן ולהתחנן שיפתרו את הבעיות הבירוקרטיות?
עופר עיני
אני כבר אומר לך שאני לא אתחנן. אני אתן בראש, אם זה ייסגר. תהיי בטוחה שאני לא אהיה במצב של תחנונים.
שלי יחימוביץ
יפה. אני שמחה לשמוע את זה כי אי אפשר לעבור לסדר היום על דבר הזה. זה פיגוע המוני וראש הממשלה, אם היה פיגוע המוני, היה מקים חדר חירום ומטפל בו באופן אישי. לא יכול להיות שהוא יהיה מחוץ לדיון הזה. הוא חייב לקחת את זה על עצמו. זה אינטרס לאומי וזאת לא בעיה של ההסתדרות ולא בעיה של ועדת הכספים.


זה ברמה העקרונית. אגב, אם זה פיגוע המוני, אז כאן מדובר בעוד פיגוע, בצד, בעוד מאה עובדים מפוטרים והם שותקים ולא נוקפים אצבע. אני באמת מציעה שגם אנחנו ננקוט אמצעים לא קונבנציונאליים כוועדת כספים ושאנחנו נקפיא כל דיון בכל בקשה של האוצר עד שהדבר הזה ייפתר. אני מציעה שבאמת נפעיל את כל כובד משקלנו.


עוד שתי נקודות מעשיות. לצערי אני חייבת ללכת ואני מבקשת שתיתן עליהן את הדעת. מונח על השולחן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית חוק הטקסטיל הביטחוני שחתומים עליו גם אני וגם חברי כנסת נוספים מכל סיעות הבית, גם מהקואליציה. זה חוק שיגרום לכך שכוחות הביטחון ירכשו את הטקסטיל שלהם בישראל, כמו באמריקה הקפיטליסטית, לא פחות. זה חוק שהעלות שלו נמוכה ביותר והוא מייצר במיידי מאות מקומות עבודה ועוד מקומות עבודה בגל השני. החוק אמנם לא נדון בוועדה הזאת אבל אני קוראת לכולם להתגייס ולהעביר אותו במהירות.


אנחנו שוב עדים כאן לאותו מנגנון וכאן אנחנו צריכים לקיים ישיבה עם יושב ראש הרשות לניירות ערך. שוב פושטים בעלי שליטה ובעלי מניות על מפעל, משקשקים את קופת המזומנים, מושכים דיבידנד שערורייתי ולדעתי זה אמור להיות פלילי, מרוקנים אותו מתוכן, מחלישים אותו, ממוטטים אותו וזה שעכשיו מאיר שמיר וישי דוידי באים ברוב חסדם ואומרים שיחזירו את 2 מיליון השקלים, באמת אני ממש אסירת תודה להם, אבל מלכתחילה לא יכול להיות דבר כזה שמיד אחרי רכישת מפעל, ירוקנו את קופת המזומנים שלו וימשכו דיבידנד. נכון שהם רק 20 אחוזים, ונכון שבש-80 האחוזים האחרים יש את יתר בעלי המניות, אבל עדיין הייתה אסיפת בעלי מניות והייתה ישיבת דירקטוריון והחליטו את ההחלטה הזאת, ואגב, ראינו אותה מתרחשת גם בעבר עם פולגת כאשר גם שם השתלטו על המפעל, פיטרו 1,117 תופרות, רוקנו את קופת המזומנים, משכו את המשכורת והלכו הביתה. לדבר הזה חייבים לשים סייג יחד עם הרשות לניירות ערך.
יצחק וקנין
אני אומר את הדברים כפי שאני רואה אותם. המצב בצפון הוא קשה מאוד. אני כתושב הצפון, כמי שגר ממש בקו העימות, אומר לכם שאם לא נעשה מעשה במהירות, אנחנו נמצא את עצמנו בהידרדרות, לא רק בתעסוקה אלא זה משליך על הרשויות, על העיריות, על המצב שיביא אותנו לקטסטרופה בצפון. אנשי האוצר אדישים. אני יכול לומר באחריות. ביום ראשון היינו בסיור, השדולה של השלטון המקומי, וביקרנו במוניטן וראינו את המצב שם. אני יכול לומר שהיה שם איזה קטע שהאיש התפרץ בבכי. לא יכולנו לעמוד מול מה שאמרו לנו העובדות במקום. רבותיי, לא יכול להיות שבזמן שאנחנו מסיירים שם, מאחורי גבם עושים פעולות. דברים כאלו לא יכולים להיות. קצת רגישות. אנחנו בכל זאת מה שנקרא מסגרת קטנה וכל אחד מושך לכיוון ולא איכפת לו מה ההשלכות לאורך ולרוחב.


רבותיי, אני אומר לכם שהמציאות היא קשה מנשוא. אני אומר כאן, אני הראשון כאן בוועדה הזאת, לאוצר אני אומר את זה, כל מה שאתם תביאו לכאן, אנחנו נזרוק לכם החוצה. כשאני אתחיל להתפרע כאן בוועדת הכספים – אני מדבר ברצינות - לא ילך לכם כלום מכיוון שאתם אדישים ואתם כנראה עושים עכשיו חשבון עם עופר עיני. אם הוא ילך למהלך הזה, אתם אומרים שבטח הוא יקטוף את כל הקופה. או שאתם לוקחים ואתם שותפים, או שאתם רוצים לעמוד בצד, ואז תעמדו בצד. לפני ארבעה חודשים אישרנו את התוכנית הכלכלית, אישרנו תקציב לשנתיים, ולא יכול להיות שעד לרגע זה אתם מתברברים בנוסחאות. או שתעשו את התפקיד שלכם או שתלכו הביתה. תודה.
פניה קירשנבאום
אני אשתדל לא לחזור על הדברים שנאמרו ואהיה מאוד קצרה. אני שמעתי אתמול תוכנית רדיו בה ראיינו את העובדים של תפרון. אני רוצה לומר לכם שאנחנו יכולים לדבר על האחוזים, על אחוזי אבטלה ועל הפריפריה, אבל יש כאן משפחות שפשוט מאבדות את התקווה לעתיד שלהן. ממש כאב לי הלב. במקביל אני שומעת את המבטא. האנשים שדיברו, חלקם הם בטח עולים מחבר העמים.
יצחק וקנין
50 אחוזים מהם.
פניה קירשנבאום
אנחנו כאן משקיעים כסף בעידוד העלייה, מנסים להביא עולים למדינה, אבל מה יש לנו להציע להם כאן במדינת ישראל אם אנחנו סוגרים את המפעלים בהם הם עובדים? לפעמים אנחנו מדברים כאן על שתי מדינות ולי יש הרגשה – ואני מסכימה עם חבר הכנסת וקנין – שכבר יש לנו שתי מדינות במדינת ישראל. יש לנו מדינת אוצר ויש לנו מדינה של הפועלים שאפשר לעשות מה שרוצים אתם. אני קוראת בעיתון שיש תוכנית חדשה לקירוב פריפריה למרכז הארץ. משקיעים מיליארדים לפיתוח כבישים ורכבות, אבל מה יש לנו לקרב את הפריפריה למרכז? אנחנו עוד מעט נצטרך לסלול כבישים לסין ולירדן כי מדינת ישראל רוכשת מוצרים שם והיא לא רוכשת אותם במדינת ישראל. המדינה הזאת שמנוהלת על ידי רשות אחת, צריכה להחליט איפה העדיפויות שלה.
אלי אפללו
מכובדיי, עופר עיני, יושב ראש ההסתדרות שעושה עבודה נהדרת, וכמובן שרגא ברוש, והשילוב הזה באמת עושה את הדברים הכי טובים שנעשו למשק וצריך להזכיר את זה. מה שאני רואה כאן זה שמדברים על הצפון – ואני מהצפון. אם יש לזה ניגוד אינטרסים, אני לא מכיר. חבר הכנסת פיניאן, אני רוצה לברך אותך על הדיון המהיר אותו ביקשת.
היו"ר משה גפני
לא, לא דיון מהיר. הוא ביקש ממני דיון. מה שמאשרים בדיון מהיר, אני דוחה. הוא ביקש ממני וקיבל מיד.
אלי אפללו
לגופו של עניין. אני רוצה לומר משהו אחד. אנחנו מתייחסים בכל הדיון הזה כאילו האוצר נמצא בצד ולא מתערב. העובדים עשו קרן, הבנקים צריכים לממן את החלק הנוסף, והאוצר יושב כאן כאילו הוא לא קיים. אדוני היושב ראש, יש כאן מדינה, יש אחריות על הפריפריה? כל המלים הגדולות שאנחנו אומרים על הפריפריה, במקום לקדם אותה וליישם איזושהי תוכנית שתפתור את הבעיה מהיסוד, אנחנו קוראים בעיתונים על הגדלת האבטלה, על כך שמפעלים נסגרים, וכל מה שגרוע, קורה שם. יש שתי מדינות במדינת ישראל, האחת היא הפריפריה והשנייה היא מרכז הארץ. אתם ממרכז הארץ לא מבינים מה קורה בפריפריה. תתעוררו, צאו מהכיסאות ולכו ללמוד את הבעיות. תאמינו לי שברגע שתלכו לראות מה באמת הבעיות, אולי תבינו שעופר עיני באמת רואה את מה שיש ואומר לכם את הדברים ברחל בתכם הקטנה.


אני מציע שנפתור את הבעיה הזאת. אני אומר שיש בעיות גם בדרום, אבל מגיעים היום ל-13-14 אחוזי אבטלה ונגיע ל-15 אחוזים ול-16 אחוזים. מה הפתרון שלכם? יש מסלול תעסוקה שאפשר גם לעזור להם דרך המסלול הזה. אני מאמין שאם המפעל הזה יקבל את מסלול התעסוקה, הוא יוכל לעזור במשך חמש שנים לקיים אותו. יש מספיק מסלולים.


שרגא, אני בטוח שנוכל למצוא פתרון אם נשב מסביב לשולחן שהוא עגול, משולש או מרובע. שלא יהיה מצב שפקידי האוצר – ואני חושב שהם עושים עבודה נהדרת – יבואו אלא שר האוצר צריך לשבת שם כדי לפתור את הבעיה.
היו"ר משה גפני
אני אומר לו שאמרת את זה.
אלי אפללו
אתה אמרת. אני ציטטתי אותך. הצטרפתי לדברים שלך.
זאב בילסקי
כמו שאמר חבר הכנסת וקנין, עשינו סיור של שדולת השלטון המקומי ביום ראשון בגליל. הגענו לשני המפעלים. תיאר נכון חבר הכנסת וקנין. הורדתי שם דמעה. מאז עזבתי את רעננה, אני לא זוכר את עצמי עם כל כך הרבה אמוציות, אבל אומר לכם למה זה קרה לי. עמדה שם יפה, שהיא יושבת ראש ועד העובדים, ביחד עם בחורות צעירות שכאשר הייתי יושב ראש הסוכנות אמרנו להן לבוא ולעלות לישראל, שיישבו את הגליל, והן אכן הגיעו לשם והן עומדות יחד עם הנציגים שלהן, עם שלטים, ואני מסתכל עליהן ואנחנו מדברים אליהן. אני רואה אותן עומדות עם שלטים ובוכות. מה אני יכול לעשות אם לא לבכות אתן במיוחד כאשר אתה שומע את הדיון כאן? באמת, אין לי מלים לשבח אותך היושב ראש על הניסיונות שלך. הלא מה מבקשים כאן? אני אומר לך שאני יושב כאן ואם היה בא לכאן מישהו מכוכב אחר, שומע את עופר עיני אומר שהוא כבר החליט שיותר טוב בלעדיכם, רק כדי שהעסק ילך יותר מהר, גם את זה הוא לא יכול לעשות.


ראיתי את שני המפעלים האלה והתקשרתי למנכ"ל בנק דיסקונט. אני אומר לך היום בשמו של מנכ"ל בנק דיסקונט שהוא יעזור בעניין הזה. אני קיבלתי את תוכנית ההבראה שעשו למוליטן. מפעל תפרון הוא סיפור אחר לגמרי.
היו"ר משה גפני
מנכ"ל בנק דיסקונט מסכים להקפיא את ההליכים?
זאב בילסקי
הוא מסכים לשמוע ולעזור.
קריאה
הוא נמצא כאן.
זאב בילסקי
מי שנמצא כאן, זה לא המנכ"ל. לאדוני היושב ראש יש ניסיון אתי ועם הבנקים עד עכשיו. לכן אני לוקח על עצמי, ברשותך.
היו"ר משה גפני
אנחנו מסמיכים אותך לזה ואנחנו רוצים תשובה.
זאב בילסקי
אני מודה לך.
היו"ר משה גפני
אני מבקש לדעת האם הוא מסכים להקפיא הליכים.
זאב בילסקי
אנחנו נביא את בנק דיסקונט כדי לעזור במתווה הזה שעופר עיני הציע.
היו"ר משה גפני
אתה הוכחת שכאשר אתה מדבר עם הבנקים, אתה משכנע אותם. אתה אומר להם שאם הם לא יסכימו אתך, אתה תשלח להם את גפני.
זאב בילסקי
נכון מאוד.
היו"ר משה גפני
בסדר. תאמר להם את זה גם הפעם. יגיע גם אשראי לבנק דיסקונט בערבות.
אחמד טיבי
אני אהיה קצר. המחזה הזה חוזר על עצמו בכל פעם שיש איום לסגור מפעל. בדרך כלל נציג האוצר הוא לא מהדרג הבכיר והמחליט. זה מכוון. בדרך כלל נותנים לאנשי המפעל ולעובדים שבועיים-שלושה-ארבעה למרוט את השערות, להרגיש כמה זה קשה, ולאחר מכן שר האוצר נכנס לתמונה. זה התהליך הטבעי של כל סגירת מפעל. אחר כך הוא ישב כאן במקום עופר עיני ועופר עיני ישב שם, זה יצולם ואז תהיה פשרה. השאלה למה זה תמיד קורה בפריפריה, למה הסגירות האלה מתקיימות שם, ולמה לזרוק עובדים ולפגוע בכבודם האישי, המשפחתי והכלכלי בצורה בוטה כזאת, אבל זאת מדיניות הממשלה. אתה חבר בקואליציה ועופר עיני תומך בקואליציה.
היו"ר משה גפני
הוא ממרכיבי הקואליציה.
קריאה
הוא גם עשה דברים נהדרים.
היו"ר משה גפני
אמרתי שהוא עשה דברים רעים?
אחמד טיבי
כל חברי הכנסת שמלינים כאן, כולם בכירי הקואליציה. לכן אדוני, בסופו של דבר המפעל הזה, כמו שאמר יושב ראש ההסתדרות, לא ייסגר. זה אקסיומטי. לא זורקים אלף עובדים ביום אחד.
עופר עיני
דרך אגב, לתקן אותך במשהו אחר. לצערי האוצר בפעמים הקודמות אף פעם לא התערב.
אחמד טיבי
לגבי כמה מפעלים הם באו לכאן והתערבו.
עופר עיני
תאמין לי שלא.
אחמד טיבי
אין ספק שלכם יש את כוח הדחיפה.
עופר עיני
אגב, העבירו לי עכשיו את התגובה של השר שטייניץ באינטרנט והוא כבר אמר שהוא לא מתערב.
היו"ר משה גפני
חבר הכנסת זחאלקה ואחרונת הדוברים מבחינת חברי הכנסת, חברת הכנסת מירי רגב.
ג'מאל זחאלקה
רבותיי חברי הכנסת, חשוב מאוד ועקרוני שוועדת הכספים, וגם ההסתדרות – שמעתי את דבריו של עופר עיני לעניין האיום המוסווה והישיר – לא ייתנו לסגור את מפעל תפרון ומפעלים אחרים בפריפריה. זה חשוב מאוד כי את השפה הזאת מבינים באוצר וגם את השפה שאנחנו לא נאשר. את השפה הזאת הם מבינים. בלי לחץ, תאמין לי שהמפעלים ייסגרו. לכן הלחץ חשוב וצריך אותו.


יושבים כאן שני אנשים שיש להם השפעה גדולה מאוד ואלה הם עופר עיני ומשה גפני.
היו"ר משה גפני
ושרגא ברוש.
שרגא ברוש
איזו השפעה? אני רק משפיע עליך.
ג'מאל זחאלקה
האנשים האלה יכולים להשפיע על הממשלה ולגרום לשינוי מדיניות.
היו"ר משה גפני
הראיה זה אחוז החסימה.
ג'מאל זחאלקה
נגעת בנקודה רגישה.


יש משבר כלכלי. מדברים על צמיחה במרכז אבל בצפון לא שמעו על זה. אני לא מצוי בפרטים אבל יכול להיות שהמשבר הנוכחי של תפרון קשור למשבר הכלכלי. אבל גם אם זה לא קשור, במשבר צריך להתנהל כמו משבר. כל המדינות בעולם השקיעו מיליארדים ועשרות מיליארדים, ומאות ואלפי מיליארדים, כדי למנוע הידרדרות.


לכן צריך כאן לטפל בנושא הזה לא בפרוצדורות הרגילות, טחנות שטוחנות לאט, כי זה לא דבר רגיל. זאת ישיבת חירום וגם באוצר צריך להיות מצב חירום. הוצעו כאן הצעות הוגנות ואכן אפשר להציל את המפעל. אני עשיתי חישוב קטן לגבי דמי האבטלה.
היו"ר משה גפני
עלות סגירת המפעל.
ג'מאל זחאלקה
4 מיליון שקלים בחודש, רק דמי אבטלה, שלא לדבר על ייצור מקומות עבודה חדשים ושלא לדבר על כך שחלק מאלף העובדים לא יחזרו לעבודה, כי הניסיון מראה, וזה אמור במיוחד לגבי נשים ערביות, שמי שיוצא ממעגל העבודה, לא חוזר אליו כי לא מוצאים עבודה אחרת, ואז הוא מהווה מעמסה על הכלכלה וירידה לעוני. ההשפעה היא אדירה. אנחנו באים ממניעים חברתיים כאן, אבל כלכלית אסור לסגור את המפעל.
היו"ר משה גפני
תודה.
מירי רגב
אנחנו מסיימים כאן את הדיון והולכים לדיון שנקרא האם מדינת תל אביב מאיימת על מדינת ישראל. כאן בעצם מתחיל העניין.


השאלה היא האם באמת הממשלה ומשרד האוצר מבינים שמדינת ישראל היא מדן ועד אילת. זאת השאלה העיקרית שצריך לשאול אותה, ערן פולק, גם אותך ואתה תעביר את זה לשר האוצר כי לצערי הוא לא מגיע לדיונים.
היו"ר משה גפני
לא, אל תעביר לו. אני אעביר לו את זה. אני אומר לו שמירי רגב אמרה את זה. אני אגיד לו. את צודקת.
מירי רגב
אני חושבת שחייבים לקיים בשבוע הבא דיון בעניין מפת העדיפות הלאומית.
היו"ר משה גפני
לא בשבוע הבא.
מירי רגב
אני רוצה שזה יהיה כבר אתמול. אני יודעת שזה לא יהיה בשבוע הבא.
היו"ר משה גפני
אבל חיכינו עד עכשיו לממשלה.
מירי רגב
אולי צריך לקיים דיון תוך כדי.
היו"ר משה גפני
אנחנו שנינו בקואליציה.
מירי רגב
אני יודעת. לכן אנחנו יכולים להשפיע עליה, בגלל שאנחנו בקואליציה. כדאי שנקיים דיון כזה כי בעצם אין פריפריה. מדברים פריפריה אבל עושים מרכז. זאת הבעיה.


שאלה שנייה שאני רוצה לשאול אותך היא האם אנחנו יכולים להעביר חוק של ועדת הכספים שמדבר על כך שבעל מפעל לא יכול למשוך דיבידנדים במשך חמש שנים מהקמת המפעל. היה חוק כזה, אם אני לא טועה, כך שחמש שנים מיום הנפקת חברה בורסאית יש מיסוי על בעלים שלוקחים דיבידנד. צריך לבדוק את השאלה הזאת. לוקחים דיבידנדים, קונים עוד נכסים, והמסכנים האחרים צריכים אחר כך לסחוב את זה.
היו"ר משה גפני
זה לא פשוט. אנשים לא ישקיעו.
מירי רגב
אני לא יודעת. צריך לחשוב על זה. יכול להיות שצריך לעשות משהו אחר, אבל צריך לחשוב על זה.
היו"ר משה גפני
מה את מציעה לעשות עכשיו? אני תמיד מקבל את ההצעות שלך.
מירי רגב
זאת לא חכמה שרק בדיונים על התקציב אנחנו רואים כאן את מנכ"ל האוצר ואת בכירי האוצר. אני חושבת שגם לדיון כזה צריך להגיע מנכ"ל האוצר ויש לך מספיק כוח לוודא שהוא יגיע לדיון עקרוני כזה. לדיון עקרוני כזה של סגירת מפעלים בפריפריה, שיגיע הוא בכבודו ובעצמו ויסביר לנו למה זה קורה ולמה קרן מפעלים לא פועלת. זה לא יכול להיות שבסוף יגיע ערן פולק, ואני מכירה אותו והוא עושה רבות למען הפריפריה, אבל הוא לא מקבל את ההחלטות שם אלא את ההחלטות מקבל מישהו אחר שלא מגיע לכאן.


אני מבקשת שאתה תוודא או תבקש היום מבנק דיסקונט שיבטל את הכונס ליום חמישי ונראה איך אנחנו פותרים את העניין בלי כונס נכסים.
היו"ר משה גפני
תודה. אני רוצה לומר לך, לפני ששרגא ברוש יתייחס – ואנחנו כבר לפני סיכום – שאני לא צריך להביא לכאן את שר האוצר. אין מדיניות כזאת של ועדת הכספים. שר האוצר מגיע לכאן לעתים תכופות.
מירי רגב
גם אנחנו לא נבוא כאשר צריך להצביע.
היו"ר משה גפני
יש עכשיו מע"מ על פירות וירקות?
מירי רגב
הכל זה על מע"מ על פירות וירקות? יש עוד נושאים.
היו"ר משה גפני
לא צריך להביא את שר האוצר לדיון כזה. אין הכרח בזה. אנחנו עושים דיון ממש מהיום למחר. אני מאוד מכבד גם את עופר עיני וגם את שרגא ברוש שהם באו בהתראה קצרה וזה מראה את האחריות שלהם.


אני הולך לקבל החלטה לפיה אני אדבר עם שר האוצר. אני קיבלתי את ההצעה הזאת. אני לא מבקש שהאוצר ייתן כסף, אני לא מבקש שום דבר. מה ששר האוצר אמר לי בבוקר, הכל בסדר. אבל אני דורש לשבת כדי לנסות להגיע במסגרת החקיקה הקיימת, במסגרת הנתונים הקיימים, במסגרת הקרן למפעלים במצוקה. אני דורש לשבת ואת זה נקבל. אם לא נקבל את זה, אז כל מה שאת אומרת נכון. נפרוש מהקואליציה.
מירי רגב
את זה לא אמרתי.
היו"ר משה גפני
שרגא ברוש.
שרגא ברוש
רבותיי, שלום לכולם. אני מבקש קודם כל להתנצל על האיחור. הייתי אצל ראש הממשלה בדיוק בנושא הזה ואני גם אעדכן אתכם בעוד דקה ואומר לכם מה הוא חושב על העניין.


צר לי מאוד, אני לא חושב שצריך להביא לכאן לא את מנכ"ל האוצר ולא את ראש אגף התקציבים. מי שצריך להיות כאן זה שר האוצר בעצמו ובכבודו. אם שר האוצר יודע להגיב, מה שאני ראיתי כרגע בתקשורת, שהוא לא יעזור למפעל או למפעלים, שיבוא לכאן ויאמר לחברי הכנסת שלא יבלבלו לו את המוח, אבל לומר את זה בתקשורת, זאת לא התמודדות עם בעיה. לכן אתם צריכים לקרוא לכאן לשר האוצר ואני, אדוני יושב ראש הוועדה, בהתראה הרבה יותר קצרה הייתי בא לכאן, אם מדובר בפיטורים של אלפי אנשים ובסגירה של מפעלים שאם הם ייסגרו, לא ייפתחו מחדש. אולי לשר האוצר יש פתרון מה יקרה במקום זה, אבל אני אומר לכם שמי שילך הביתה, אין לו תקומה בשנים הקרובות באזור הזה. לכן הבעיה היא לא רק כלכלית של המפעל אלא היא חברתית, וכאן אני מצטרף, למרות שאני בא מהצד של הקפיטליסטים, אנחנו במדינה אחת. כאשר נגיע לאחוזי אבטלה של 15 אחוזים ו-18 אחוזים, אז יבוא שר האוצר ואז זה יעלה כסף. היום זה עוד לא עולה כסף. היום זה עולה רצון טוב ומחשבות.


עכשיו אני עובר למה שאפשר וצריך לעשות. רבותיי, יש קרנות בבנקים. אני כבר שנה שלמה צועק שהקרנות האלה, הן אחיזת עיניים. אם 70 אחוזים מהפונים מקבלים תשובות שליליות, אם רוב הבנקים לא הסכימו בכלל לגשת למכרז, זה אומר שזה סתם. רבותיי, נכון להיום, 600 מיליון, מתוך זה קיבלו הלוואות, מתוך 2.5 מיליארד שקלים. זה אומר שהקרנות לא עובדות. ארבעה חודשים אני מבקש משר האוצר להביא את ראשי הבנקים ביחד אתנו לאוצר כי אולי אנחנו טועים ואולי הבנקים יאמרו שאין שום בעיה וכי הקרנות מצוינות. סוף כל סוף קבעו פגישה והיא תהיה ב-16 לחודש, לא בגלל משבר תפרון או מוליטן אלא בגלל שדחו ודחו, וגם ה-16 לחודש הגיע.
היו"ר משה גפני
איזו פגישה?
שרגא ברוש
של ראשי המערכת הבנקאית עם שר האוצר ואתנו, על מנת שנשים את הדברים על השולחן.


רבותיי, ברגע שהמינוף שהממשלה נתנה לקרנות זה למעשה שרק 20 אחוזים היא לוקחת אחריות על הכסף, אז הבנקים מחליטים למי לתת ולמי לא לתת. ברגע שהחוזה כפי שנחתם בין האוצר לבין הבנקים הוא כזה שעליו העירו 164 הערות, רבותיי, אין במכרז 164 סעיפים, אז אם העירו 164 הערות, יצא ילד דפקטיבי מהחוזה הזה. לכן הבנקים לא משוכנעים שיקבלו את הכסף ביום הדין וכאשר הבנקים לא בטוחים שהם יקבלו את הכסף והמינוף הוא כל כך גדול, פשוט מאוד, מי שהבנקים חוששים, לא נותנים לו כסף וערבות המדינה מבחינת הבנקים זה NICE TO HAVE. זה הכל וזה בסדר שיש ערבות מדינה, אבל זה לא יבטיח את הכסף.


לכן, אדוני היושב ראש, אם רוצים לעזור למפעלים, וזה לא רק תפרון ומוליטן כי לצערי אני יודע על הרבה אחרים, ומטבע הדברים כולם בפריפריה, אם בצפון ואם בדרום, הדבר הראשון והמעשי זה כרגע להתיישב רצוף, יום-יומיים, לשנות את התנאים של הקרנות ופעם אחת לשחרר את הכסף.


דבר שני. עופר עיני דיבר על הקרן שהחלטנו ביחד להקים אותה.
אחמד טיבי
זה כסף שישנו.
שרגא ברוש
זה כסף שכבר ישנו אלא שהמפעלים האלה שמדברים בהם ניגשו וקיבלו תשובות שליליות. הם חלק מה-70 אחוזים שקיבלו תשובות שליליות.


דבר שני זה הקרן שהחלטנו בעסקת החבילה והרעיון היה של עופר עיני עוד לפני שקמה הממשלה והסכמנו עליו בהסכמת החבילה אבל זאת בירוקרטיה, רגולציה, הממשלה תהיה שותפה וזה לא כסף של הממשלה אלא זה כסף של העובדים והמעסיקים. הממשלה תהיה שותפה, היא תחליט מי כן ומי לא, אבל אמרנו: סליחה, אתם יודעים מה? עזבו, לא רוצים ממשלה, המעסיקים הולכים אחורה, שהקרן תהיה בהסתדרות, יותר מהר נקבל כסף בקרן שתהיה בהסתדרות מאשר עם כל הרגולציות. תשובה לתת לעופר עיני, אם מסכימים או לא מסכימים, לדעתי כבר יותר מארבעה שבועות מאז הישיבה הזאת. לאף אחד לא בוער.


הבעיה היא לא רק שניכנס ונציל. כל יום שעובר, זה עוד לקוח בחוץ לארץ שהמפעל לפני סגירה. תנו לו כסף אחר כך, תצילו אותו, אבל מה עם הקליינטים? הם מחכים לכם? איזה קליינט טיפש מזמין סחורה ממפעל שלא יודע אם הוא יחיה מחר בבוקר? זאת בעיה להיום. אתם מתעסקים בשני מפעלים שהבעיה היא לשבוע שעבר, אבל יש מפעלים בדרך.


אדוני היושב ראש, אם רוצים משהו מעשי, תאמין לי, ועדת הכספים צריכה להודיע לאוצר שמרגע זה ואילך עצרנו, אתם תתיישבו, תבואו לכאן תוך יום, תוך שעה, תוך יומיים עם תשובות ופתרונות ונמשיך לעבוד. אם לא, אנחנו ממתינים. רק אז זה ילך. אחרת יש לוחות זמנים אחרים שהם לא מתאימים למפעלים שעומדים בפני קריסה.
היו"ר משה גפני
תודה. אני רוצה להודות לשרגא ברוש, לעופר עיני ולחבר הכנסת ציון פיניאן שהעלה את הנושא הזה לדיון. אני מבקש לסכם סיכום ביניים וקודם כל בנושא של תפרון.


אני פונה לבעלי המניות. מתי שהרווחתם לקחתם את הכסף לעצמכם ואם זה בסדר או לא בסדר, זה לא רלוונטי עכשיו. בשעה שהמפעל נמצא בקשיים, מפעל טוב, מפעל מצוין עם אלף עובדים, אנחנו מבקשים שאתם תשקיעו במפעל הזה עכשיו כאשר יש הפסדים באופן זמני. אתם צריכים להשקיע שם כסף. אתם הראשונים שנושאים באחריות.


לאחר מכן אני פונה אל הבנקים ואני מבקש. מתי שהמפעל הרוויח, הכל היה בסדר והכסף היה בבנקים. אתם צריכים לגלות עכשיו את האחריות והבנקים לא מנותקים מהעניין. הבנקים הם חלק ממערכת חברתית במדינת ישראל. מתי שיש רווחים, אתם שותפים לרווחים האלה בצורה כזאת או אחרת ואתם צריכים לסייע למפעלים הללו בשעה שהם נמצאים במצוקה ולהיות הרבה יותר גמישים ממה שאתם במצב הנוכחי. צריך להכין את תוכנית ההבראה, הכל בסדר.


אנחנו נפנה למשרד האוצר. ערן פולק, אני מודה לך על ההופעה שלך שהייתה מכובדת ואני דוחה כל התקפה שהייתה נגדך. סיכמנו שאני לא אתן לתקוף את האוצר היום. אני אפנה לשר האוצר, ואני מבקש גם ממך לפנות. אני מבקש לשבת עם ההסתדרות ועם התעשיינים. אני מבקש לשבת באופן דחוף. העסק לא עובד, הוא פשוט לא עובד. התרענו על זה בישיבות כאשר הנושא הזה עלה. אני לא מבקש שהאוצר יזרים כסף, אני לא מבקש את זה, אבל אני מבקש לשבת.


אני לא משתמש בכוחניות, אני לא מקבל את ההצעות שאמרו שאעצור את הכל ואני לא עוצר את הכל. אני אדם עדין, אני לא הולך למלחמה כוללת, אבל בישיבות הבאות יהיו זמנים שלא יהיה לי זמן. חס וחלילה, אני לא אעצור כלום, אבל אולי אני אסע למירון כי הרבה זמן לא הייתי שם. יש הבדל בין זה שהאוצר יזרים מכסף של רווחה, של בריאות ושל חינוך, כפי אומר השר. בסדר, אני מקבל את זה, אבל לשבת? אתם הרי המרכז במערכת הזאת של קרן הסיוע למפעלים. הנה, עכשיו הגענו למקרה. אתם צריכים לשבת.
אלי אפללו
הם לא רוצים.
היו"ר משה גפני
הם כן רוצים.
אלי אפללו
הם לא רוצים.
היו"ר משה גפני
אני מבקש לשבת ומהר.
אלי אפללו
הם רוצים שהתקציב הזה לא ינוצל.
היו"ר משה גפני
אחרת אני לא עוצר שום דיון בוועדת הכספים אלא אני פשוט יוצא לחופש.
מירי רגב
כל הוועדה יוצאת לגיבושון.
היו"ר משה גפני
אני לא נוסע אתך. אסור לי.
אלי אפללו
אתי אתה יכול לנסוע.
היו"ר משה גפני
אתך, כן. אני צוחק אבל המצב קשה. באמת, אני מבקש לשבת. ועדת הכספים לא מבקשת מהאוצר להזרים כסף אבל ועדת הכספים דורשת לשבת. מדובר באלף עובדים בתפרון ועל עוד מאה עובדים במוניטן.
אלי אפללו
מדובר בעוד מפעלים.
היו"ר משה גפני
אני ביקשתי ממנכ"ל בנק דיסקונט וחבר הכנסת זסאב בילסקי בשליחותנו ידבר אתו כדי להקפיא את ההליך. להקפיא את הכינוס החד צדדי שאני לא מסכים לו ואף אחד מאתנו לא מסכים לו.
קריאה
אני באתי מנהרייה עד לכאן ועוד לא שמעתי שבנק דיסקונט יקפיא את ההליך. בינתיים יש לי מאה עובדים בחוץ ואין להם מה לאכול. עוד לא שמעתי את בנק דיסקונט שהוא מקפיא את ההליכים.
היו"ר משה גפני
אם אתה תפריע לי, אני לא אוכל להמשיך.


לכן, אני מבקש מבנק דיסקונט להקפיא את ההליך. ביקשתי מחבר הכנסת בילסקי שיהיה עם הבנק בקשר. גם אם לא היית צועק, הייתי מבקש את זה. עם כל הכבוד, צעקות זה המקצוע שלי ולא שלך.


אני מסיים את הדיון הזה שהוא דיון ביניים. אני מודה לכל המשתתפים. אנחנו נמשיך להיות צמודים לעניין הזה ואנחנו נמשיך בדיון. אני מקווה שאני לא אאלץ לצאת לחופש. תודה רבה.
אלי אפללו
הסיכום של שרגא ברוש עם ראש הממשלה, הוא לא חשוב לך?
היו"ר משה גפני
כן. אני הולך על זה.
אלי אפללו
הייתה פגישה עם ראש הממשלה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30

קוד המקור של הנתונים