הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
82
ועדת הכספים

8.12.09

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"א בכסלו התש"ע (8 בדצמבר 2009), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)(מס' 3), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יעקב אדרי

חיים אורון

יצחק וקנין

שי חרמש

אמנון כהן
חנא סוייד

ציון פיניאן

גבי גולן


- משרד ראש הממשלה

עו"ד נטע דורפמן
- הלשכה המשפטית, משרד האוצר


עו"ד ארז קמניץ

- משרד המשפטים

עו"ד אפרת דון יחיא
- משרד הפנים

צביה אפרתי

- מנהלת אגף פוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד רחלי בירנבוים
- לשכה משפטית ממ"י, מינהל מקרקעי ישראל

עו"ד אלה ירניצקי
- לשכה משפטית ממ"י, מינהל מקרקעי ישראל

עו"ד מניה לייקין
- ס. יועמ"ש ממ"י, מינהל מקרקעי ישראל

עינת קאופמן

- אגף בעלות ורישום, מינהל מקרקעי ישראל

יוליה זיפלינגר

- מנהל אגף תכנון סטטוטורי ומקרקעין, מע"צ-החברה הלאומית




לדרכים

נועם חממי

- ממונה הפקעות, רכבת ישראל

עו"ד כפיר כהן

- מנהל המחלקה המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

טלי ענבר

- יועצת משפטית, מע"צ-החברה הלאומית לדרכים

ארז כהן


- שמאי מקרקעין, יו"ר, לשכת שמאי מקרקעין

עו"ד יורם חג'בי

- נציג, לשכת עורכי הדין

טמיר כהן

שגית אפיק

סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)

(מס' 3), התשס"ו-2006

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)(מספר 3), התשס"ו-2006.

ועדת הכספים הקימה ועדת משנה שתדון בהצעת החוק הזאת. חבר הכנסת ציון פיניאן ניהל את הישיבות של ועדת המשנה ואני מבקש שחבר הכנסת פיניאן, אם אתה יכול לומר לנו מה היה בוועדת המשנה ולאן הגעתם, ואז נעבור לחוק עצמו.

תודה רבה ליושב ראש ותודה רבה על המינוי לרכז את ועדת המשנה. נתחיל בקודש. תודה רבה לכל החברות, ליועצות המשפטיות ולכולם שנטלו חלק בישיבות. אפילו באו מוועדת התכנון והבנייה מטבריה, לראות איך זה מתנהל. תודה רבה לכולם ובכמה מלים, אנחנו בפורום חברי כנסת מצומצם, אז אפשר לשאול כמה שאפשר שאלות במה שלא ברור.

הפקודה שקיימת היום היא מ-1943 ונדרשו תקנות בעקבות בג"צ קרסיק. החלטנו, על פי המלצת היושב ראש בין השבה לבין רכישה מחדש, אמרנו שהכי הוגן זה ללכת על השבה, והחלטנו על השבה.

הוספנו גם כמה נקודות לגבי הגדרה של צורך ציבורי. עד היום יכול היה שר האוצר להפקיע לכל מטרה, אפילו בלי להגיד למה. מעכשיו הוספנו את הנוסח 'צורך ציבורי', וגם הוספנו תת נוסח שאני חושב שהוא הכי חשוב, 'צורך ציבורי לאומי', כמו כביש 6, תשתיות ביטחוניות וכל הנושאים האלה.

לאחר מכן הוספנו נקודה שהיא חשובה, הקמנו ועדה מייעצת לשר האוצר, ובמקרים מסוימים גם לשר התחבורה, ברגע שהוא רוצה להפקיע. הוועדה המייעצת הזו תפעל גם בנושא השימועים לגבי הנפקעים, כשנדרש שימוע.

עד היום שר האוצר יכול היה להפקיע עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אנחנו נתנו לו אופציה של פעם אחת הפקעה ולא יותר, במקום להפקיע מדי פעם כמה שהוא רוצה. בצו שקיים לא היתה התייחסות לקרקע חקלאית, אז בצו החדש ישנה התייחסות לקרקע חקלאית לרבות אגודה שיתופית. לאחר מכן הוספנו שגם שר התחבורה יכול להפקיע, רק לדרך, לכביש, ולא יותר מזה.

נקודה נוספת חשובה זה הנושא של כל הטפסים. מי שרצה פעם להפקיע, יראה את הטפסים, הוא כבר יחשוש להפקיע. כל הטפסים האלה יעברו גלגול וכולם יאושרו על ידי ועדת הכספים. כל טופס שיאושר על ידי ועדת הכספים, ושלא נתחיל לחפש חוברת כדי להפקיע קרקע.

הטפסים מפחידים את המפקיע או את הנפקע?

שניהם ביחד, נפקעים ומופקעים.

לאחר מכן הנושא שדיברנו עליו זה הנושא של שמאי מכריע. קבענו שיהיה שמאי מכריע, בניגוד לעמדת מספר משרדים ממשלתיים. אי אפשר ללכת בלי שמאי מכריע. יש שמאי ממשלתי, יש שמאי של הנפקע, ואז שמאי מכריע הוא שיכריע את הנושא.

נושא אחר זה תחילת המימוש. דיברנו על זה עם היושב ראש גפני. אם הפקיעו מגרש שיש לו עשרה בעלים וכולם צמודים, ברגע שאנחנו מפקיעים לראשון, תחילת המימוש חלה על כל העשרה האחרים.

אלה, פלוס מינוס, הנקודות הכי חשובות. נקודות אחרות שכדאי לדבר עליהן זה הנושא של ריבית, האוצר ומשרדים ממשלתיים ביקשו 4% ריבית. אני חשבתי ש-1.75%.

נושא אחר שצריך לתת עליו את הדעת זה קרקעות שהופקעו לפני 25 שנים, לא היתה תמימות דעים בהגדרה של תחילת הביצוע ותקופה לתחילת מימוש. אלה הנושאים שצריך לדון בהם.

מה שוועדת המשנה הכריעה, אני לא חושב שאנחנו ניכנס לזה.

היו הסתייגות של חבר הכנסת אורון. ההסתייגות הראשונה, שבמקום 'הנציב העליון' יבוא 'שר האוצר', הוא אמר שתבוא 'הממשלה'.

טוב, תודה רבה, חבר הכנסת פיניאן. אנחנו נעבור סעיף-סעיף ונשמע אם היו מחלוקות בוועדת המשנה, נצטרך להכריע את זה כאן בהצבעה. תתחילי בסעיף הראשון.

בסעיף הראשון, אחרי הרבה דיונים, יש פה חזרה לנוסח של הממשלה. מכיוון שהפקודה היא פקודה מנדטורית, הגורם המפקיע, לפי הפקודה הקיימת הוא הנציב העליון. לפי החקיקה, הנציב העליון למעשה הוחלף בממשלה, אבל מכיוון שזו הסמיכה את שר האוצר לעשות את ההפקעות, מבוקש שהחקיקה תהיה מותאמת ולכן הנציב העליון מוחלף בשר האוצר. ועדת המשנה הוסיפה לשר האוצר, על מנת ששיקול הדעת שלו לא יהיה פתוח לחלוטין, את הוועדה המייעצת שמופיעה פה בסעיף 3, וזו למעשה היתה הפשרה אחרי הרבה דיונים בעניין הזה. אנחנו נגיע בהמשך לוועדה המייעצת ונדון בהרכב שלה. זה סעיף 1.

יש השגות לגבי סעיף 1?

כן, במקום 'שר האוצר', 'הממשלה'.

אני מבקש לרשום את ההשגות. מה עמדת הממשלה? מי מייצג פה את הממשלה?

משרד האוצר.

מה עמדת משרד האוצר?

העמדה שלנו היא שמכיוון שהכנסנו הרבה מאוד סמכויות, גם חדשות, צריך להכניס את שר האוצר בצורה מסודרת בפקודה. אני רוצה להזכיר שכבר בשנת 48'---

לא, לא.

ואנחנו מסכימים להוספת הוועדה המייעצת, כפי שהציעו.

אני מבקש, למען סדרי הדיון, אני לא הולך לפתוח את הדיון עם מה שהיה בוועדת המשנה. אנחנו בעצם מסכמים את העמדות השונות ואנחנו נצטרך להכריע בהן. זאת אומרת, עמדת ועדת המשנה, שזה שר האוצר.

אנחנו מסכימים לעמדה הזאת. אנחנו מסכימים להוספת---

וכשאת אומרת 'אנחנו מסכימים', זה עמדת כל המשרדים.

ככל שידוע לי, כן.

בסדר, בגלל שאם יש עמדת משרד, אם יש חילוקי דעות, זה יכול לקרות וזה לגיטימי.

אני אמסור אם יש חילוקי דעות.

אם יש חילוקי דעות, תגידו, ונצטרך גם בזה להכריע.

חבר הכנסת חיים אורון מציע שבמקום 'שר האוצר' תהיה 'הממשלה'. נכריע בשאלה הזאת.

ואם נטע לא יודעת, אז אני אלמד אותה איך שבהמשך יהיה כתוב שהממשלה מאצילה לשר האוצר וכולי. אם יש לכם בעיה איך לכתוב את שר האוצר.

לא, זה קיים. ההאצלה קיימת.

הממשלה מחליפה את הנציב העליון, והממשלה במאה חוקים מטילה על שר האוצר, בהתייעצות, או בלי התייעצות. אני לא מבין למה אתם מתעקשים, אבל אם אתם מתעקשים, נצביע. אני חושב שזה מהותי שזכויות בנושאים מהסוג הזה הם בידי הממשלה ולא בידי שר האוצר.

אז למה באמת אתם לא מקבלים את העמדה שלו? הרי הממשלה מסמיכה את שר האוצר. אפשר לשכנע אתכם בעניין הזה?

אני חושבת שאחרי הוועדה המייעצת לממשלה כל ההוספות שנעשו בוועדת המשנה---

תודה. סעיף 2.

אתה מצביע?

לא, נצביע על הכל. אני מבקש מהיועצת המשפטית שתרשום את הכל ונצביע בסוף.

סעיף 2 למעשה זו הוספה בעקבות בקשה של ועדת הכספים וועדת המשנה. עד היום שר האוצר היה רשאי להפקיע לכל מטרה שהיא, לפי שיקול דעתו, ועכשיו יש פה הגדרה מסוימת של צורך ציבורי, שכולל, אפשר להסתכל בסעיף, מחנה צבאי, הקמה, הרחבה ופיתוח של יישוב, אתר המשמש להנצחה, מורשת, צרכי דת, מתקני תשתית, מתקן להתפלת מים, תחנת גז. זו הגדרה של צורך ציבורי רגיל.

בפסקה (9) סעיף סל שקובע צורך ציבורי אחרי שאישר שר האוצר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכספים. הכוונה היתה לאישור של צורך ציבורי במובן של קריטריון ולא במובן של מקרה ספציפי, אבל זה באמת סעיף סל.

אני רוצה לומר שהנושא של ועדה מייעצת זה מהפכה, אי אפשר לתת הכל לשר האוצר, כי יש פה ועדה מייעצת מקצועית. אפילו קיבלנו את ההסתייגות של חבר הכנסת אורון לגבי ההרכב, להוסיף עוד שני חברים, שיכולים להועיל.

אתה מבין מה זה אומר, זה בדיוק כמו בחוק עידוד השקעות הון, לפי קריטריון א', ב', ג', ד', ה', ו', ז' ו-ח' זה כל מה שהממשלה תחליט להוסיף עוד.

לא, זה באישור ועדת הכספים.

זה באישור ועדת הכספים?

כן. על זה דיברנו במליאת הוועדה, בישיבה הראשונה.

אני לא מתנגד לזה.

אני מסתייג מצורך ציבורי מספר 2, 'הקמה, הרחבה או פיתוח של יישוב'. אני חושב שזה רחב מדי וזה ערטילאי ולא ראוי שזה ייכלל ברשימה.

רשמת? טוב.

אם יפקיעו לכפר קאסם בשביל להגדיל אותו בחורשים?

לא, זה לא הדיון. אל תסיט את הדיון לכיוונים האלה.

זה בדיוק הדיון.

הפקעה להקמת יישוב---

לא, להרחבת יישוב.

יש הקמה, הרחבה או פיתוח. אני מתייחס לכל. זו הגדרה רחבה מדי שאחר כך אפשר להכניס לה כל מה שאתה רוצה, גם להפקיע ל---

זה אחד הדברים המוצדקים שאגב יצטרכו להשתמש בהם הכי הרבה, ולפי דעתי דווקא למגזר הערבי. אם ירצו לתת תכניות מתאר אמיתיות למגזר הערבי, יצטרכו להפקיע כך.

אני לא מדבר רק על המגזר הערבי. אני מדבר לכולם, אני מדבר לשכל הישר.

חבר הכנסת סוייד, עמדתך ברורה, אנחנו עכשיו נכריע בעניין הזה. לממשלה יש עמדה מנוגדת למה שאנחנו מציינים פה?

לא, זה מקובל עלינו.

צורך לתשתית ציבורית. זה מופיע בנוסח בעמוד 2, כצורך לתשתית לאומית. התבקשנו לתקן את המינוח ל'צורך לתשתית ציבורית' וכאן זה צורך מיוחד יותר מהצורך הציבורי הרגיל שמופיע קודם לכן.

תגידי דוגמת כביש 6, וכולם יידעו.

יש דרך, מתקן לצורך צבאי או ביטחוני, ותשתיות לאומיות, כביש 6. הצורך הזה בעצם מאפשר לממשלה הליכים קצרים יותר ופשוטים יותר של הפקעה, כמו הצמדת הודעות על כוונה להפקעה, שימוע. יש אופציה, שנראה בהמשך, לתפיסת חזקה בקרקע ללא צו בית משפט. פה הצורך לתשתית ציבורית זה 'דרך, מתקן לצורך צבאי ביטחוני ותשתיות לאומיות' שזה גם מתקני תשתית, נמל, נמל תעופה וכולי, שאושרו על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים.

רגע, תיקחו בחשבון שאני בור ועם הארץ. הבנתי מה שאמרת. היום אני מאוד מכבד אותך בגלל שאת עמדת הממשלה. עמדת הממשלה פה מאוד חשובה לי, מכיוון שזו הצעת חוק ממשלתית שהממשלה מבקשת אותה, הממשלה בדרגים הכי בכירים שלה מבקשת את החוק הזה, אני גם מבין את הצורך החיוני בעניין. אני לא רוצה שניכשל עם החלטות בסעיפים שונים שבהן אנחנו יכולים לטעות. עמדת הממשלה מאוד מאוד חשובה פה, אני מקווה שהיא גם תהיה גמישה בנושאים שהם בכל שנויים במחלוקת בגלל שהעיקרון של החוק הוא העיקרון החשוב. דרך העבודה היא כזאת, אני לא הולך לפתוח את הכל מחדש, מה שחשוב לי טכנית, האם במה שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, ובמה שרשום כאן, עמדתכם זהה לעמדה שמציגה היועצת המשפטית. אם את אומרת שצריך להוסיף דברים, אז זה לא מופיע פה.

אז אני אגיד דבר כזה; אני חושבת שהרוב המוחלט של הנושאים שיש לגביהם מחלוקת רשומות גרסאות. הנושא של שמאי מכריע, זה נושא בעייתי מבחינתנו.

חזרתם בכם?

לא, ההסדר הוא שונה ממה שמוצע פה.

היה סיכום, ששמאי מכריע תמורת ה---

נכון.

יש לנו הסדר על זה, שסוכם עם השמאים. נגיע לזה. מה שאני מנסה להגיד, ואולי לא אמרתי את זה בצורה טובה, שבסך הכל, ככלל, הצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת פה, מקובלת עלינו. במקומות שיש חילוקי דעות עם הממשלה, מוצגות גרסאות. אם נגלה פתאום משהו---

שהדפסנו משהו מאחורי גבכם, אז תצביעי ותגידי שעשינו משהו במחתרת.

מאחורי הגב לא עושים פה שום דבר, אבל יש דברים שפשוט השתנו מאז שזה הודפס.

אם תיקחי אותי לגמרי ברצינות, אז אני בבעיה.

במחשכים, כי זה עבר בשעות הלילה. זה הכל. רק בגלל זה.

קיבלנו את זה אתמול בלילה.

אמר לי ראש הממשלה שזה חוק מאוד חשוב וצריך להעביר אותו.

תעזוב כבר, נו. בוא נתקדם.

הוא מתגלגל פה הרבה שנים. אם אתם תקשו עלינו, אז אפשר לגלגל אותו עוד כמה שנים.

זה שאתה מתרשם ממה שראש הממשלה אומר לך, זה כבר הישג. זה ששר המשפטים אמר שצריך ממשלת הלכה---

מה אמר שר המשפטים?

הוא לא אמר מדינת הלכה, הוא אמר דין תורה.

אני אגיד לך מה אני אמרתי? אני מקריא מה שאמרתי ב-YNET 'מצער להיווכח ששר המשפטים עצמו מתנכר לערכיה המכוננים של מדינת ישראל, אינו נאמן לעקרונות מלאכתו באזרחות, הצהרותיו מלמדות על תהליך מנהיג של צלבניזציה של החברה הישראלית אל מחוזות הזיה שאליה היא גלשה'.

תירגע, תירגע.

להגיד שהשר נאמן איננו נאמן? נו באמת.

הוועדה המייעצת. סעיף 2(א).

הוועדה המייעצת. אם תסתכלו בעמוד 3, סעיף 2(א), למעשה זו ועדה בהרכב די דומה למה שקיים היום. הוועדה הזאת תייעץ לשר המפקיע לגבי הצורך הציבורי, לגבי חובת שימוע, ובכל עניין הנוגע להפקעה. כיום הוועדה מורכבת מגורמים ממשלתיים בלבד. בוועדת המשנה, בעקבות הערות החברים, הוחלט לכלול בה גם שני נציגי ציבור, האחד נציג לשכת עורכי הדין והשני נציג אקדמיה, אתם יכולים לראות אותם בפסקאות 12 ו-13.

אבל אם זו מדינת הלכה, אז גם נציג הרבנות.

למה רק נציג אקדמיה? למה הכלל הזה כל כך קדוש?

אני לא אמרתי את זה ברצינות.

ממה אתה מפחד?

אני לא מפחד, אני לא חושב שנציג הרבנות מתאים.

לגבי הפקעות של שר התחבורה, תהיה ועדה מעט שונה ובעקבות השינוי הזה יירד---

לא תפסנו עדיין את החלק הראשון. בחלק הראשון הבנו שרוב הנציגים הם נציגים ממשלתיים. מה שהתווסף---

ניסו להכניס פה גם נציגים של השלטון המקומי.

לפני שאתה מציע. קודם כל שנראה מה עמדת הוועדה.

עמדת הוועדה שמנהל רשות מקרקעי ישראל יהיה יושב ראש הוועדה. הוא מכהן גם היום כיושב ראש ועדה דומה. הנציגים בה יהיו נציגים ממשרד האוצר, ממשרד המשפטים בתוספת שני נציגים שהחליטה עליהם ועדת המשנה, אחרי הרבה דיונים, מכיוון שהיה קשה להכריע איזה נציגי ציבור עשויים להתאים לכאן. ההסכמה היתה, אחרי שהיו בקשות שונות, ביניהם היתה גם בקשה לנציג לשכת השמאים, על נציג אקדמיה ונציג לשכת עורכי הדין.

מה זה אקדמיה? אתה הצעת, חבר הכנסת אורון?

ההצעה של חבר הכנסת סוייד ושלי היתה שני נציגי ערים, אחד מהסקטור היהודי ואחד מהסקטור הערבי.

אבל מה זה האקדמיה?

אקדמיה זה מושג מאוד ברור. יש היום גם מחלקות מיוחדות ויש גם אנשי מקצוע בתחום האקדמיה בטכניון, בבאר שבע, שידועים כאנשי אקדמיה שעוסקים בנושאים האלה, של קרקע, של תכנון, של תכנון וקרקע. אני אתן לכם 40 הצעות, אם לא עכשיו, עד מחר בערב.

למה לא לשכת השמאים? הם באמת---

במקום עורכי הדין, אין לי בעיה שיהיה שמאי.

לא, לא, לא.

כן, כן. או עורכי דין. מצדי אגב שיהיה כתוב פה, או מלשכת עורכי הדין, או מלשכת השמאים.

אני מציע אחד עורך דין ומשקיף שמאי.

לא.

למה לא?

אני רוצה להבהיר, הוועדה המייעצת לא דנה בפיצויים. הוועדה---

בנושא של שלטון מקומי, אני אמרתי שלא כדאי כי זה רק יגרום לבעיות. אני מכיר את ראשי הערים בתוך... בכל מקרה שיש הפקעה מקומית, הם בעלי הבית.

ההמלצה של ועדת המשנה זה מה שמופיע פה.

אני רוצה רק להבהיר, הוועדה המייעצת מייעצת לשר האוצר אם להפקיע, היא לא דנה בפיצויי ההפקעה בכלל. זה לא נושא שדנים בו בוועדה המייעצת. היא גם תייעץ לו אם רוצים להוסיף מטרות ציבורית שלא קבועות בחוק, כך שנראה לנו שאם לבחור בין שמאים לעורכי דין, נראה לנו שנציג לשכת עורכי הדין אמור לייצג את הציבור והשמאות לא כל כך חשובה פה. אנחנו השארנו פה בוועדה את נציג השמאי הממשלתי, אבל גם אפשר היה להוריד אותו, מבחינתנו. זה לא ועדה שמתייחסת לפיצויי הפקעה.

איפה? 'השמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו'? תורידי אותו.

היום הוא חבר בוועדה המייעצת, אבל הנושא של השמאות הוא לא הנושא הרלוונטי.

הורדנו את השמאי. כמה שאפשר להוריד יותר נציגי ממשלה, יותר טוב לנו. אתם רוצים להוריד עוד מישהו מהממשלה?

למעשה יש שני נציגים מכל משרד, יש שני נציגים ממשרד האוצר, שני נציגים ממשרד המשפטים, שני נציגים למינהל מקרקעי ישראל. זאת היתה הבקשה. יש גם שני נציגים למשרד ראש הממשלה, יש עובד משרד ראש הממשלה ב-8 ומנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי במשרד ראש הממשלה, ב-9. 10 ו-11 הם נציגים של משרד התחבורה. אנחנו מורידים אותם מכאן משום שלמשרד התחבורה תהיה ועדה מייעצת משלו לגבי הפקעות לתעבורה.

אז שניהם יורדים.

ואז אנחנו נשארים למעשה עם שני נציגים מכל סוג, לרבות שני נציגי ציבור.

למה אין נציג של משרד החקלאות?

מכיוון שמשרד החקלאות לא מפקיע. אני לא מכירה אף הפקעה---

אבל יש לו עמדה בדברים כאלה.

לא, לא.

גם למשרד הדתות יש עמדה בעניין.

זה לא אותו דבר, רבותיי. זה לא דומה ולא מתקרב.

עוד לא סיימנו את עמדת הוועדה. אתה מציע שיהיה גם נציג משרד החקלאות.

בסעיף 9, 'מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, או מי מטעמו'. 'מי מטעמו' יכול להיות פעיל קדימה בג'בליה תחתית. קדימה, בשביל לא להגיד הליכוד.

לכן לא הבנתי, חשבתי שהתחלף השלטון הלילה ולא ידעתי.

זה כאילו היה המקום שבו יכול להיות שיביא מישהו מבני דודינו, חבר הוועדה, אבל לפי הנוסח פה זה בטוח שזה לא, ואני מציע לנו שלא תהיה ועדה מייעצת של 13 אנשים שלא נהיה בטוחים שיש בה לפחות אחד שהוא איש המגזר הערבי. איך הוא בא? אם הוא בא מתוך האקדמיה, או מתוך הרשויות המקומיות, הוא לא יכול לבוא בהגדרה הזאת של תפקיד 'יועץ ראש הממשלה לפיתוח'---

לא, שינינו את זה.

זה מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי במשרד ראש הממשלה. זה אדם ידוע שהוא ממונה---

או מי מטעמו.

אפשר להוריד את 'מי מטעמו', ולומר 'מישהו מבין---

לא, לא. גב' אפיק, אנחנו לא נתקדם ככה. מה אתה מציע, חבר הכנסת אורון? היתה ועדת משנה, שקיימה את כל הדיונים האלה. אני לא הולך לפתוח את הדיונים מחדש, אף על פי שהם דיונים מאוד מעניינים, את חלקם אני גם לא מכיר, חלקם אני מכיר, במה שהתעניינתי, כשהיה לי זמן, כשהאוצר לא ביקש לעשות עוד גזירות, אז התעניינתי. אנחנו בשלב של הכרעה, זאת אומרת שאנחנו צריכים לדעת קודם כל מה עמדת ועדת המשנה, שזה כתוב כאן, מה עמדת הממשלה, מה עמדת חברי הכנסת, נשמע גם את האורחים אם יש להם השגות ואנחנו נכריע בשאלות האלה. הדיונים התקיימו כבר, אתה מציע, חבר הכנסת חיים אורון, שיהיה כתוב 'ערבי'?

מיעוטים, למה ערבי?

ערבי, דרוזי, לא מעניין אותי... אני חשבתי שהמסלול הנכון הוא המוניציפלי.

לאחר שראיתי כאן שיש נציג של לשכת עורכי הדין, אני מציע שני ראשי ערים, אחד יהודי, אחד ערבי, ושיהיה במפורש שהוא ערבי. ואני מציע גם שני נציגים של ארגונים סביבתיים וחברתיים.

גב' דורפמן, חבר הכנסת חנא סוייד ואנוכי, הקטן, שאני מצטרף אליו, שואל למה אין בוועדה המייעצת נציג של הארגונים הסביבתיים או של המשרד להגנת הסביבה?

והחברתיים.

וזה ממש נוגע לנושא הסביבתי, במיוחד שעכשיו יש את ועידת קופנהגן.

הוועדה המייעצת היא ועדה מייעצת בין משרדית למעשה.

המשרד להגנת הסביבה. יש משרד כזה, דרך אגב.

אנחנו יודעים, אנחנו מכירים אותו.

המשרד להגנת הסביבה, לא ארגונים חברתיים, לא ארגונים סביבתיים.

המשרד להגנת הסביבה, מה? שהוא יבחן למעשה האם ההפקעה גורמת לנזקים סביבתיים?

נכון. נורא פשוט.

אני אומרת שכל השיקולים התכנוניים יישקלו בשולחנות הרלוונטיים. כל הגופים מיוצגים בוועדות התכנון המקומיות, השיקול כאן הוא השיקול של התניית בעלות, זה לא שיקול תכנוני.

אז למה צריך ועדה מייעצת?

לראות אם יש צורך ציבורי.

כדי שייעשו השיקולים הנכונים.

לא הסברתי את עצמי וגם חבר הכנסת סוייד לא הסביר, בגלל שהוא היה בטוח שכולם מבינים הכל. ברשותך.

אתה תסביר את זה אפילו יותר טוב ממני.

אבל אחרי שאתה המוביל, אז אני רק עוזר לחבר הכנסת סוייד. אני שואל שאלה רטורית, ככה הבנתי, אולי אני טועה, בשביל מה צריך ועדה מייעצת? בגלל שכשהולכים להפקיע שטח, יש את הוועדות הרלוונטיות והכל, אבל מספיק בן אדם אחד שיגיד 'אני רוצה להפקיע', אנחנו נקבע בחוק מי זה הבן אדם הזה שיפקיע, זה יכול להיות המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, המנהל הכללי של משרד הפנים, המנהל הכללי של משרד השיכון. הוא מפקיע. אחרי זה יהיה את הבעיות התכנוניות, את כל מה שנלווה לזה, אז יש את הגופים הרלוונטיים. מלה יש ועדה מייעצת? יש ועדה מייעצת מכיוון שמעבר לעניין התכנוני הרגיל של הפרוצדורה הרגילה, צריך לראות את ההיבטים הכלליים של העניין. הולכים להפקיע שטח באיזה שהוא מקום, יש לזה השלכה גם מבחינת משרד הבפנים, גם מבחינת משרד ראש הממשלה, מבחינת משרד השיכון, יש לזה השלכות עוד לפני שזה מגיע לנושא התכנוני הרגיל. המשרד להגנת הסביבה גם צריך להיות שם.

אני אסביר למה אני רואה את זה---

בואי נתחיל להוריד את נציגי המשרדים. יהיה אחד-שניים שיחליטו על ההפקעה וזה יילך לגופים התכנוניים.

אני אסביר למה אני רואה את זה אחרת. הרי בסך הכל יש את טובת הפרט ואת טובת הכלל והוועדה צריכה לראות אם נעשה פה הליך בצורה מידתית, אם השיקולים של העברת הזכות הקניינית היא נכונה במקרה הזה.

אני חושב שהגישה הזו מצביעה על כך שהוועדה המייעצת תהיה מן חותמת גומי ושהיא לא תשקול את כל השיקולים.

זה לא ברור? לי זה ברור.

אני חושב שבשביל להפקיע בעלות שהיא זכות מוגנת, מבלי לשקול את כל השיקולים מקודם, אנחנו מחטיאים את המטרה.

מה אתה מציע ?

לכן אני עומד על ההצעה שיהיו שני נציגים, אחד נציג של הארגונים הסביבתיים, לא של המשרד לאיכות הסביבה, ברשותך, זו הצעתי---

בסדר גמור. אני לא מעיז ללכת נגד הממשלה.

אחד מייצג של ארגוני העל שעיסוקם באיכות סביבה, ואחד של ארגונים חברתיים, כי גם יש היבט חברתי להפקעות. מי שלא מבין את זה, או מנסה לא להבין את זה, הוא אחראי.

עוד השגה יש לי בעניין ההרכב של הוועדה. אני מתנגד לפסקה 1, שזה מנהל רשות מקרקעי ישראל הוא יהיה יושב ראש הוועדה. אני חושב שמינהל מקרקעי ישראל או רשות מקרקעי ישראל היא סוחר קרקעות, אי אפשר שיושב ראש הרשות יהיה יושב ראש הוועדה.

לגבי הנושא של הארגונים חברתיים והסביבתיים, נרשם. אנחנו נצטרך להכריע בעניין.

ושני ראשי הערים? לפחות אחד ערבי.

גב' נטע דורפמן, ההערה לגבי יושב ראש הוועדה שהוא צריך להיות מנהל רשות מקרקעי ישראל, או מי מטעמו. אני חושב שזה לא נכון, הוא צודק בזה. למה זה לא יכול להיות איש משרד האוצר?

מי שעושה את ההפקעות הוא אכן שר האוצר, אבל כל נושא ההפקעות, כל הפרוצדורות---

הממשלה ביקשה את זה?

כן.

הממשלה הנוכחית, שאמרה לעשות רפורמה במינהל מקרקעי ישראל?

זה חוק של הממשלה הקודמת.

לא משנה, לא עברו על זה בממשלה הנוכחית?

לא, זו הצעה של הוועדה להכניס ועדה מייעצת ב---

אז למה לא נציג משרד האוצר?

אני רוצה להסביר. כל הנושא של הפקעות מתוקצב במינהל מקרקעי ישראל, ברשות, גם הוצאת ההודעות עצמן נעשית במינהל, גם הארגון של ההפקעה עצמה נעשה במינהל.

למה? במשרד האוצר.

לא, משרד האוצר רק מאשר.

לא, שר האוצר הוא זה שמאשר את הצורך הציבורי ושאכן יש צורך בהפקעה. מי שמבצע בפועל, מי שתופס את החזקה בפועל הוא המינהל.

הבנתי. את רוצה עוד להתייעץ על העניין הזה? אני אגיד לך למה, אם לא עושים ועדה מייעצת, לא עושים ועדה מייעצת. בסדר, אז בסדר. על כל פנים, כשעושים ועדה מייעצת, מדובר על הפקעות, יכולות להיות הפקעות גדולות מאוד, זאת אומרת אפשר לקחת שטח ולבנות שם עיר והפקעות של עשרות, לפעמים אפילו מאות מגרשים. אני אעשה מה שהממשלה אומרת, אני לא הולך למלחמה עם הממשלה הזאת, אני הולך למלחמה עם הממשלה על דברים אחרים. אני אשתדל לעשות מה ש... ולכן אני מבקש שגם תתחשבו בעמדה שלי. ברגע שבראש הוועדה המייעצת, כשעושים ועדה מייעצת, עומד פקיד בדרג נמוך, מכיוון שעם כל הכבוד המינהל הוא חברת בת של משרד ממשלתי, לא עומד משרד האוצר בראש, זה משדר גם מן זלזול ציבורי כזה. יש טענות נגד המינהל בהתנהלות שלו של הפקעת קרקעות וכל הדברים האלה. לדעתי היה צריך לעמוד איש משרד ראש הממשלה, אבל אם לא איש משרד ראש הממשלה, איש משרד האוצר.

אנחנו נבדוק את העניין.

אני אמרתי קודם לגבי השמאי הממשלתי הראשי , העירו לי שמכיוון שהפרוצדורה היא שהמשרד הממשלתי שמבקש את ההפקעה נותן התחייבות למינהל מה יהיו הפיצויים והמינהל הוא זה שמבצע ומשלם, חשוב שיהיה השמאי הממשלתי הראשי בכל זאת בוועדה המייעצת. אז אני חוזרת בי.

חבר הכנסת גפני, אני רוצה לחלוק עליך בעניין משרד האוצר או המינהל. הגורם הדומיננטי בהפקעה הוא משרד האוצר, הוא יוצר את הצורך והוא הממונה, אם הוא גם יושב ראש הוועדה המייעצת---

אבל המינהל זה---

המינהל זה המינהל, בחייך, פתאום המינהל זה זה?

אז משרד ראש הממשלה.

אני לא מבין מה הבעיה שלך עם ראש המינהל בוועדה המייעצת.

אני אסביר.

רגע, מה היה השיקול? השיקול הממשי האם הצורך מוצדק לצורך הפקעה ואם יש אלטרנטיבה אחרת של קרקע שהיא לא פרטית אלא קרקע של המינהל. אם הוא לא בעסק הזה, אז כל הסיפור מיותר.

רק שנסכם מה שאתה מציע. אתה מציע שני ראשי רשויות, שאחד ערבי ואחד יהודי.

שלפחות אחד ערבי.

לא לפחות, תיתן גם ליהודי משהו. אחד יהודי, אחד ערבי.

לזה התכוונתי, אבל אני מנסה לחפש ניסוח מעודן.

בסדר. זה דבר אחד. דבר שני, הנושא של הארגונים הסביבתיים והחברתיים. והדבר השלישי, אתה מבקש, במקום ראש הוועדה שעומד איש מינהל, אתה מבקש שיהיה מי?

ממשרד ראש הממשלה.

ציון פיניאן

רק הערה לגבי ראשי רשויות. ראשי רשויות יימצאו פה בניגוד עניינים, כי איפה בדרך כלל מפקיעים? או בצפון הארץ או בדרום הארץ. זה רוב ההפקעות, 95% מההפקעות. כולם נמצאים בחקירת גבולות, שכל ראש מועצה נמצא שהוא רוצה להרחיב את הגבול של העיר שלו---

אתה מוריד את ההסתייגות שלך?
ציון פיניאן

לא, אני אומר, גם חבר הכנסת אדרי, שהוא ואני באנו משם ואני חושב שגם חבר הכנסת חרמש בא משם, הם לא ייתנו את הדעת ההוגנת כלפי הנושא.

אני רציתי רק להצטרף לעמדת משרד השמאים שאין להוציא את השמאי הממשלתי הראשי.

טוב, השמאי נשאר.

רק רציתי לומר שהייתי מוסיף גם נציגי ציבור, נציג הלשכה, כי השיקולים של הוועדה הם בחינת חלופות. תסכים איתי שאם יש חלופה שעולה 10 מיליון וחלופה שעולה 5 מיליון, הוועדה צריכה לדעת את זה כדי להחליט איזה חלופה לבחור, ומי זה שיגיד לה את התשובה הזאת?

לזה יש את השמאי הממשלתי.

צריך שמאי ממשלתי, אבל היה צריך גם שמאי נציג לשכת השמאים, כי---

זה כשיגיע הדיון של ה---

לא, זה שמאי מכריע, זו סוגיה אחרת.

אני לא יודע למה צריך להיות פה עורך דין ולא נציג ציבור. אתם רוצים שאני אראה איך עורך דין יכול להיות בניגוד עניינים?

כולם יכולים להיות בניגוד עניינים פה, יש בעיה עם זה.

אבל לא, פה אמרו שראש עיר מהצפון, אם הוא יהיה, הוא יהיה בניגוד עניינים. כמובן שיש בזה אל"ף-בי"ת, אם דנים בעיר שלו---

הלשכה לא תשלח אדם שיש לו ניגוד עניינים.

ומנהל המינהל, אין לו?

אני רוצה שני משפטים על העניין הזה באופן כללי, כי אדוני מבקש שנשקול להוסיף עוד ועוד נציגים מהציבור ואני רוצה להסביר פה משהו עקרוני אחד. ועדה מייעצת היום קיימת לפי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, היא ועדה פנים ממשלתית שנועדה לעזור לקבל החלטה עניינית. אדם בא בפני הרשות ומבקש שהרשות לא תפקיע ולכן אנחנו חושבים שהוועדה צריכה להיות מורכבת כולה מנציגי ממשלה. הסכמנו להכניס שני נציגים שאינם בניגוד עניינים. אין לנו בעיה עם נציגי ציבור אחרים. אני מסכים עם חבר הכנסת שנציגי ראשי ערים יהיו בניגוד עניינים מובנה, זה פרויקטים לאומיים, אין ספק, לא אכפת לנו נציג אחר שהוא מן הציבור, אבל שלא נציג אקדמיה, אבל אי אפשר להוסיף ולהוסיף ולהוסיף נציגים נוספים.

דבר אחרון, לשאלת ההיבט הסביבתי, צריך לזכור שעיקרה של עבודת הוועדה המייעצת, מבחינת מה שבית המשפט העליון קורא המבחן התלת שלבי, האם ההפקעה נדרשת, האם היא נדרשת במקום הספציפי, והאם אפשר להגיע לתוצאה בדרך שאינה הפקעה. כל הפעולות האלה לא צריך את השיקול המשפטי בהכרח---

הבנתי, אנחנו לא בדיון.

אני רוצה להסביר, אדוני, כדי שלא יגיד שאנחנו מקשיחים לבנו סתם. אני רוצה להסביר.

לא, בסדר, יחסי ציבור אפשר לעשות לא פה.

זה לא עניין של יחסי ציבור, אני רוצה להסביר את הדברים. אי אפשר בלי להסביר.

לא, זה בסדר, אבל הסבירו את זה בוועדת המשנה.

ממע"צ ורכבת ישראל. לעניין הנציג של הארגונים החברתיים. למיטב הבנתי זה עולה פעם ראשונה. אני רוצה להסביר לגבי ההפקעות שלנו. ההפקעות שלנו הן בדרך כלל באות אחרי השלב התכנוני ואם עדיין אין תכנית מאושרת על פי המבחנים שקבע לנו בית המשפט העליון, ויש תקדים אביגדור הוף וכדומה, אז יש תכנית בשלבים מאוד מתקדמים. אנחנו בתכניות משקיעים, מבחינה סביבתית, גם מבחינת כסף וגם מבחינת זמן, המון ---

אבל לכם אין מעמד בוועדה הזאת.

אין לנו מעמד, אבל זו ועדה שבסופו של יום, בראשות שר התחבורה, הולכת לקבוע לנו איזה קרקע, אם הקרקע שאנחנו מבקשים להפקיע דרושה או לא דרושה. כשהקרקע הזאת כבר נכללת בתכנית, שכבר כל השיקולים הסביבתיים נשקלו על ידי הוועדות הבכירות ביותר בארץ לעניין השיקולים שלנו. במה יכול לתרום הנציג הסביבתי? אחרי ש---

אם היא בתכנית, אז לא צריך להפקיע לפי הפקודה, אפשר להפקיע לפי חוק התכנון והבנייה. מה הקשר?

אני רוצה להסביר. מע"צ ורכבת ישראל אינם מוסמכות להפקיע מכח חוק התכנון והבנייה, אנחנו מוסמכים היום להפקיע מכח פקודת הדרכים, פקודת הדרכים---

אם יש לכם תכנית?

בוודאי. לי אין בעיה---

הבנו. את מתנגדת ואת אומרת שלא רלוונטי להכניס לפה את המשרד להגנת הסביבה או את הארגונים הסביבתיים. אנחנו נכריע בשאלה הזאת בהצבעה, לא בהסברים. הסברים כבר ניתנו. אני כמובן הייתי מצביע בעד ההסתייגות הזאת ולא הייתי מקבל את ההסבר. אבל אני בקואליציה.

חבר הכנסת גפני, קצר לנו את החלק הזה של יחסי הציבור שלך. הרי בסוף אתם תבואו ותגידו 'חברים יקרים, זה מה שסיכמנו, מצביעים'. אלה שאינם פה, יצביעו. אז קצר לנו את יחסי הציבור.

מאה אחוז. להיפך, אני עושה יחסי ציבור נגד עצמי. אני, בניגוד לחברים אחרים בקואליציה, שהולכים לעיתונים ואומרים 'אני נגד', 'אני נגד', אני אומר 'אני בקואליציה, אני עושה כל מאמץ בתוך הקואליציה לשפר את החוק הזה'.

חבר הכנסת גפני, אני מקשיב כל ישיבה להגיד באיזה שלב אתה אומר 'אני על הנושא הזה לא הולך לריב עם האוצר', אבל היות וכבר אמרת את זה מוקדם היום, אז בוא נתקדם. נרשום הסתייגויות ונתקדם. אלא אם כן יש דבר---

אבל כולם מנסים עכשיו לעשות יחסי ציבור לעצמם.

אלא אם יש דבר שאתה אומר לנו שאתה מתכוון לריב עם האוצר, אז נקדיש לו שעתיים, כי אז יש לזה סיכוי אולי. אבל אם מראש ברור לי---

יש סיכוי, יש כמה דברים.

אז בוא נגיע אליהם.

י ש לי עוד מה לומר

אני לא מדלג עליך, היועצת המשפטית אומרת שיש פה משהו---

לא, רק את הוועדה המייעצת למשרד התחבורה.

אז חבר הכנסת חרמש קודם.

אני רציתי לדווח ישירות מלשכתו של שר החקלאות. אל"ף , לא הוזמנו לדיון. בי"ת, התקיים דיון לפני שבוע בלשכת ראש הממשלה בנושא הפקעות, 80% מההפקעות הן קרקעות חקלאיות, לא ברור לא לשר כרגע ולא למנהל הכללי איך דיון כזה מתנהל והוועדה מורכבת פה ו---

אני מציע לשר לפרוש מהקואליציה.

אנחנו נקבל אותו בשמחה רבה באופוזיציה, הוא אדם יקר.

עם כל הכבוד, אנחנו בסך הכל חברי כנסת, לא שרים בממשלה.

אנחנו בסך 120.

120, אבל חבר הכנסת חרמש, אתה אומר שצריך להכניס את משרד החקלאות? נצביע על זה. בסדר. אתה רוצה שאנחנו נדאג ששר החקלאות, שיושב בממשלה, שיזמינו אותו?

לא, כשהוזמנו נציגי המשרדים---

מה זה? הוא איש בכיר בממשלה, הוא כמעט כמו... מתחת לעופר עיני.

לדיון פה לא הוזמן---

רגע, לא, מה אמרתי?

רגע, היושב ראש, להזמנת האורחים פה אתה אחראי?

כן.

אתה הזמנת את דר' גולן?

כן.

למה לא הזמנת את המנהל הכללי של משרד החקלאות?

לא היתה התייחסות לקרקע חקלאות.

בסדר, הסתייגות של חבר הכנסת חרמש, משרד החקלאות.

אתה הולך לריב על זה או לא?

לא, לא.

ההתייחסות לקרקע חקלאית פה היא הכי מכובדת.

גב' דורפמן, תהיי הרבה יותר רגועה.

'הוועדה המייעצת של משרד התחבורה, בראשה יעמוד המנהל הכללי של משרד התחבורה, או מי מטעמו. יהיו בה עובד משרד התחבורה, יועץ משפטי למשרד התחבורה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, עובד משרד המשפטים, מנהל אגף רישום והסדר קרקעות, השמאי הממשלתי הראשי ונציג אקדמיה ונציג לשכת עורכי הדין ושני נציגי ציבור---

חבר הכנסת סוייד מגיש את ההסתייגות שלנו גם פה.

אותן הסתייגויות.

עכשיו אנחנו חוזרים לגרסאות.

ההגדרה של התחלת ביצוע, מטרת הרכישה, מופיעה בעמוד 2.

דילגנו על הגרסאות.

התחלת ביצוע מטרת הרכישה היא הגדרה חשובה מאוד, כי למעשה זה המבחן שיקבע אם תהיה השבה של הקרקע או אם תהיה רכישה מחדש.

רגע, עכשיו יחסי ציבור. חבר הכנסת חיים אורון, זה דבר שאנחנו נלחמנו בשבילו. הצעת החוק הממשלתית דיברה על רכישה מחדש, אנחנו נלחמנו על העניין הזה. הממשלה בהתחלה לא הסכימו, אני מקווה שהיא לא חוזרת בה. אנחנו נלך על הגרסה הזאת שמדובר על השבה. מישהו חזר בו?

השבה זה קרקע, זה לא כסף.

עם ריבית והצמדה.

מי אמר ריבית והצמדה? אתה לא קובע פה. זאת אומרת, אתה מאוד חשוב, אבל לא קובע.

אמרתי מה העמדה רק. לא אמרתי שאני הקובע, אתה תקבע.

אני לא לבד. על זה אנחנו חושבים שהנכון הוא ללכת על השבה, ונלך על העניין הזה. כשיגיע הנושא של ריבית והצמדה, אז אנחנו נדון על העניין הזה ואז נחליט אם אנחנו נלחמים על זה או לא נלחמים על זה. אבל אין החלטה עדיין.

יש שלוש גרסאות לגבי התחלת ביצוע בקרקע. למעשה, אם היתה התחלת ביצוע בקרקע, גם אם תם הצורך הציבורי, הפתרון שניתן, גם בהצעה הזאת שבפניכם, לפי הסכמת ועדת המשנה, הוא רכישה מחדש. במצב שאין תחילת ביצוע בקרקע על ידי המדינה ותם הצורך הציבורי, תהיה השבה. היו הרבה ויכוחים לגבי מה זה תחילת ביצוע בקרקע. אתם תראו בהמשך שלשר האוצר יש תקופה די ארוכה, גם תקופות יידונו כאן, אבל בקשת הממשלה היא לתקופה של 17 שנים לבצע פעולות בקרקע, ואנחנו סברנו שבמצב כזה תחילת הביצוע בקרקע צריכה להיות תהליך שהוא יחסית מתמשך, שנעשה על ידי פעולות מתמידות, פעולות משמעותיות בקרקע. ויש פה שלוש גרסאות.

הגרסה של הממשלה היא למעשה הגרסה השלישית, שמדברת על התחלת ביצוע פעולות של ממש בקרקע. זה מבחן שהוא מאוד מאוד רחב, כל תחילת פעולה שתיעשה בקרקע, תיחשב לתחילת ביצוע---

אם הבעיה במלה 'התחלה', המלה 'התחלה' נמצאת בגלל שבהגדרה יש את המלה הזו. אז אין בעיה, תורידי את המלה 'התחלה'.

זה כבר יותר טוב, אבל עדיין ביצוע פעולות של ממש כמבחן בלעדי, אני חושבת שזה עדיין... המבחן שמופיע היום בפסיקה---

מה זה ביצוע? לגדר את---

לא, ביצוע של ממש בקרקע.

גידור הוא לא, ואפשר לראות בסיפא.

מה הגרסאות האחרות ושל מי הן?

הגרסה השנייה היא גרסה שגובשה בוועדת המשנה, אבל הממשלה התנגדה לה בסופו של דבר, זה ביצוע פעולות משמעותיות בקרקע בשקידה ראויה.

דגש על שקידה ראויה.

זה יכול להיות גם ביצוע פעולות של ממש בקרקע, בשקידה ראויה, זה לא משנה, לשם מימוש מטרת הרכישה בה, ואולם לא יראו בהליכי תכנון, בתפיסת חזקה ובביצוע פעולות נלוות כתחילת מימוש.

והגרסה הראשונה, שאנחנו הצענו במקור, שזה באופן מתמיד ומתמשך לשם מימוש מטרת הרכישה.

אני חושבת שהגרסה השנייה היא גרסה סבירה ומאוזנת.

אני רוצה להסביר.

לא להסביר, רק תגיד האם הממשלה תסכים לגרסה השנייה?

בדיוק את זה רציתי להסביר.

קודם תגיד כן או לא.

לא, בכלל לא, ולהגיד 'לא' סתם זה לא יפה, אני רוצה להסביר. המלים 'שקידה ראויה' הן מלים שנמצאות בחקיקה במספר מקומות ומספר תפקידים. אני לא יודע איך בית המשפט יפרש את המלים האלה. אם אנחנו מדברים על ביצוע של פעולות של ממש, אנחנו צריכים להתייחס במצב שבו המדינה באמת מראה פעולה בקרקע המופקעת. אם היה חשש שאנחנו נעלה טרקטור ונברח ובזה נגיד שהתחלנו את המימוש, הרי החשש הזה לא קיים יותר כי אנחנו מדברים על פעולות של ממש.

פעולות של ממש, הטרקטור עבד, אתם---

לא, העלאת טרקטור ונסיגה, הרי היא פעולה של מה בכך, אי אפשר להתייחס לזה כ---

אתם מפקיעים שטח של מאה מגרשים, העליתם טרקטור שעשה פעולות משמעותיות בקרקע באחד המגרשים והפסיק. עשר שנים לא עשה יותר מזה כלום.

זאת שאלה אחרת.

לא, זאת השאלה. איך אתה פותר את השאלה הזאת?

השאלה שאתה מעלה היא שאלה אחרת, תחילה של פעולה של ממש בחלק מהקרקע, והיא מופיעה אחר כך בסעיף אחר.

אבל היא קשורה גם לכאן, משום ש---

אבל את אותו דבר אני יכול להגיד, עשיתי בשקידה ראויה במגרש אחד מתוך מאה, לא פתרתי את השאלה שאתה מעלה במלים 'שקידה ראויה'.

אתה יכול לפתור את זה?

יש לנו הגדרה בהמשך.

עזוב את ההמשך, פה, בגרסה הזאת, להגיע לאיזה שהיא הסכמה עם גרסה 2.

למשהו מתמשך.

יש לך שיפור לגרסה 2?

אתם רוצים את המתמשך? אז את המתמשך אנחנו מתנגדים, משום שהמתמשך מייצר קושי---

אני לא רוצה את המתמשך, אני רוצה למנוע את המצב המשפטי שבו העלית טרקטור על מגרש אחד והלכת עשר שנים. איך אתה פותר את זה בגרסה פה?

אני מעביר לפה את מה שהגדרנו שם, ואני אכתוב שפעולה של ממש בחלק מהקרקע בלבד תיחשב תחילת ביצוע, ובלבד שיתרת הקרקע נדרשת.

לא הבנתי. עוד הפעם, מה תהיה הגרסה?

אני אומר שוב, התחלה של ביצוע פעולות בקרקע ייחשב ביצוע פעולות של ממש לצורך מטרת רכישה, גם בחלק מהקרקע, אם יתרת הקרקע נדרשת למטרה. ככל שיתרת הקרקע נדרשת למטרה, בית משפט---

במה אתה פותר לי את הבעיה?

בית המשפט יצטרך לבדוק---

עזוב את בית המשפט, אני לא מכיר בבית המשפט, אני כן מכיר---

אתה יכול להגיד חופשי כבר, אם שר המשפטים אמר---

אני לא יודע מה שר המשפטים אמר.

אני אגיד לך.

לא יודע, לא מעניין אותי, מה שאני אומר זה מה שמעניין, אני המחוקק. במשך כל שנות כהונתי כחבר כנסת בחוקים שאני עושה, אני לא רוצה שזה יגיע לבית המשפט לתת לו את הפרשנות. אני לא מעוניין. אם אין בררה, אז הולכים לבית המשפט. אני רוצה גרסה של הממשלה שתאמר שיש לנו פה מאה מגרשים שהממשלה רוצה להפקיע, היא העלתה טרקטור על מגרש אחד, כל ה-99 האחרים מחכים עשר שנים, לא נוגעים בזה בכלל. אני לא רוצה ללכת לבית משפט, תפתור לי את זה פה בחוק, במפורש. תגיד גרסה. מה אתה אומר לי 'בית המשפט'? אני לא מכיר בו. אני כן מכיר בו, סליחה, שלא יהיה רשום. מכיר בבית המשפט, לא רוצה להגיע אליו, אני המחוקק.

אני מבין את הבעיה, אדוני.

אבל אל תהיו עקשנים, תהיו גמישים קצת.

זה לא עניין של עקשנות, צריך להבין את הצד השני. אני מדבר על מצב שבו יש כביש של שישה נתיבים וכרגע יש למדינה תקציב לקדם שניים, יש תכנון על השישה---

בוועדת המשנה הסכמתם?

אני לא רוצה שבית משפט---

בסדר, אתה לא רוצה שבית המשפט.

זה לא פייר שסוגרים דברים בוועדת המשנה, בלילה הולכים ישנים ובאים למחרת---

הבנו.

פעולה מתמשכת לא נסגרה בוועדת המשנה.

מר קמניץ, אני מבקש מהיועצת המשפטית להביא את הגרסה שסוכמה בוועדת המשנה, אלא אם כן עד ההצבעה תוכלו להגיע לאיזה נוסח שיפתור את הבעיה והוא לאו דווקא מה שסוכם בוועדת המשנה.

חיים הכנסת חיים אורון.

אני חושב שהתקדמנו בוועדת המשנה, נדמה לי, אולי אני משלה את עצמי, וזה נמצא סביב העניין של הליכי תכנון או תכנון. זאת אומרת, במקרה שארז מעלה אותו, אני כן רואה אפשרות שלקחו חלקה עם מאה מגרשים, פיתחו עשרה ויש תכנית קונקרטית להמשיך את זה בשלבים ולא הייתי מבטל את ההפקעה. אותו דבר בשישה מסלולים. הליכי תכנון זה מושג כזה ערטילאי. אם יש תכנית קונקרטית, אני יודע איך לכתוב את זה בצורה משפטית, זאת אומרת שהתכנית נמצאת בעין, יש לה לוחות זמנים, אפשר לבחון אותה, לא מבצעים אותה עכשיו כי ירדו מחירי הנדל"ן באזור הזה אבל ישווקו אותה בעוד חמש שנים. אני לא הולך להחזיר את ההפקעה חזרה, כי גם מי שיפקיעו לו לא יינצל מזה, וגם התכנית תתפספס.

מכיוון שלא ברור מה סוכם ומה לא סוכם, אני אציע כאן שיהיה ברור לכל ניסוח שהכוונה להתחלת ביצוע או לביצוע פעולות. בתי המשפט הגדירו מה שנקרא יחידת הפקעה שהתחלת הביצוע או הביצוע בפועל נעשה במרבית שטח יחידת ההפקעה.

זה גרסה שאתה מביא.

הרי אתה רואה כאן, מסכמים ומסכמים ו---

אני אגיד לך למה אני רוצה ללכת ואני אמרתי ליועצת המשפטית 'אני אצביע בעד' ואותו דבר חבר הכנסת פיניאן, שישב בראש ועדת המשנה, ששם היו הדיונים. מה שסוכם בוועדת המשנה, על זה אנחנו נצביע בעד. זאת הגרסה שעליה נלך. אני ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה ומשרד המשפטים, שיישבו, אם ימצאו נוסח שבו אנחנו יכולים לחיות איתו בהתאם לרוח הדברים כדי לפתור את הבעיות שהעלינו, אז אני אשמח לכתחילה. אבל אם לא, אנחנו מצביעים על הגרסה שהחליטה ועדת המשנה, שהיא גרסה 2 משופרת. אם אתה רוצה הסתייגות שלך, אז נצביע.

כן.

אבל אנחנו נצביע נגדה, בגלל שאנחנו נלך על זה.

אם כך, אנחנו עוברים לעמוד 4.

אפשר בבקשה להתייחס לנקודה הזאת?

לא, אין צורך. החלטנו כבר, זה כמעט כמו שהצבענו. יש לך גרסה רביעית?

זה לא עניין של גרסה רביעית, אני רוצה להסביר ש---

לא, אין הסברים. אני מתנצל, מתנצל.

עמוד 4, סעיף (4) מתייחס להתייעצות עם הוועדה המייעצת.

סעיף (4) יש למישהו? אף אחד לא הצביע.

סעיף (5) מדבר על הטפסים שמוציא שר האוצר, הודעות על כוונה להפקעה והודעה לתפיסת חזקה בקרקע. הטפסים היום מנוסחים בצורה די ארכאית בתוך הפקודה ויש פה שתי אופציות שוועדת המשנה השאירה אותן לשיקול דעת הממשלה, למעשה. האופציה האחת היא לנסח מחדש את הטפסים בצורה קצת אחרת ולהכניס לפקודה, והאופציה השנייה היא שהטפסים יובאו בהמשך לאישורה של ועדת הכספים.

מה את אומרת, גב' דורפמן?

אנחנו העברנו את הטפסים שקיימים היום, לפי סעיף 5 ולפי סעיף 7. אני רוצה לשנות את הפקודה בשינויים מאוד מינוריים, למשל למי פונים. קבענו בפקודה עכשיו שזה מי שקובע השר.

אדוני היושב ראש, אני חושב שניסוח הטופס הוא בדיוק עבודה של כמה שעות, וזה דבר טכני, אפשר לנסח אותו, שיהיה כבר נספח לפרוטוקול.

זה בדיוק מה שהיא אמרה.

אז אני מציעה בכל אופן, בגלל שהטפסים, ככל שיחליטו לשפר אותם, להכניס סעיף ששר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים, לתקן את התוספת, מה שמקובל בהרבה חוקים, ואז אם נראה שאנחנו רוצים לעדכן את הטפסים האלה---

סעיף (6).

סעיף (6) מתייחס להוספת סעיף (5). מדובר כאן בחובת שימוע לפני הפקעה. חובת השימוע מנוסחת כאן בדומה להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. כיום אין חובת שימוע לפני הפקעה, לפי הפקודה.

אם אין הערות פה---

בסעיף קטן (ג), עמוד 5, חובת השימוע לא תחול לגבי קרקע שיש עליה תכנית המייעדת אותה לצורך של תשתית ציבורית, שהגדרנו אותו קודם. ההנחה היתה שלגבי קרקע שיש לגביה תכנית היה כבר הליך של התנגדויות בהליך התכנון והבנייה. בוועדה עלו הסתייגויות בעניין הזה, אבל זה הנוסח שבסופו של דבר התקבל.

סעיף 7.

סעיף 7 קובע ששר האוצר רשאי לדרוש את מסירת החזקה במצבים שבהם הקרקע דרושה לו באופן דחוף, או כשמדובר בקרקע שההפקעה בה היא לצורך של תשתית לאומית, כמו שאמרנו קודם, באופן מיידי, ולא באמצעות שתי הודעות. בקיצור, התהליך עבור הממשלה, לגבי---

אבל זה לא מדלג על כל התהליכים הקודמים.

זה מדלג, זה כן. זה מדלג על שימוע.

חבר הכנסת גפני, אתה קם בבוקר ו---

במיוחד שהיום זה יום זכויות האדם.

סיימנו את סעיף 7.

סעיף 7(ב), עמוד 6. הסעיף הזה מדבר על התקופה לתחילת ביצוע מטרת הרכישה. זאת התקופה ששר האוצר קובע בהודעה שלו על תפיסת חזקה בקרקע. הוא למעשה אומר לנפקע 'אני זקוק לקרקע לצורך ציבורי, לכך וכך שנים'. הסעיף הזה קובע את הגג לתקופה הזאת, שכשהגג הזה מסתיים, אם המדינה לא משתמשת בקרקע, עליה או להשיב אותה או להוציא אותה לתהליך של השבה. כאן היו מספר גרסאות.

השבה בעדיפות ראשונה, ורק אם בעל הקרקע לא רוצה, זה---

בהשבה אנחנו נדון עוד מעט, ההשבה היא במצב שבו המדינה לא התחילה לבצע את מטרת ההפקעה בקרקע והיא לא צריכה את הקרקע יותר. במצב כזה תהיה השבה. המדינה תשיב את הקרקע לנפקע והוא ישיב את הפיצויים.

זכות השבה. היא לא חייבת להשיב, אם הנפקע לא רוצה לקבל.

במצב של רכישה מחדש, זה מצב שבו המדינה התחילה לבצע את מטרת ההפקעה וחזרה בה, או שהיא לא זקוקה לקרקע יותר למעשה.

על כמה זמן מדובר?

יש שלוש גרסאות. למעשה ועדת הכספים, בישיבתה הראשונה, סברה שהצעת הממשלה שדיברה על 10 שנים ו-17 שנים---

ברור. מה שקרה זה שאחרי שהיה לנו ויכוח עם הממשלה לגבי הנושא של השבה ולגבי הנושא של רכישה מחדש, אז ביקשה הממשלה שאם אנחנו הולכים על השבה, ואנחנו הולכים על השבה, שהזמן יהיה 10 שנים ו-17 שנים, ואז אתה הגעת לפשרה, 8, 7 ו-2.

זאת אומרת 8, לכל היותר 15, פלוס תוספת של שנתיים במקרים מיוחדים וחריגים.

כן, בגלל שזה השבה. מה זה אומר?

אני מציע שתגיד שאתה מתעקש על 3.

אני לא אוהב את זה, כי התהליכים הם מאוד ארוכים.

אבל החיים הם פשרה. זו הפשרה שאליה הגענו ואנחנו---

תתעקש על 3 ונתקדם. 8, 7, 2.

ודאי, אני לא מתעקש, על זה אני אצביע בעד. זו החלטה של ועדת המשנה.

בכנסת הקודמת התקבצנו סביב מספר 1.

בסדר, אנחנו הולכים על גרסה 3.

אני מבקש להסתייג כמובן. בסך הכל 12 שנים זה די והותר.

זאת אומרת 5, 10 ו-2, או 5 ו-12.

בזה אני לא מצטרף איתך.

5, 5, 2. מספיק. 12 שנים מספיק, אם יש ממשלה רצינית, ב-12 שנה היא תעשה מה שהיא רוצה.

אם יש ממשלה רצינית ואם העולם יחזור להיות כולו טוב.

בסדר, לזה אנחנו חותרים הרי, לא?

כשנגיע לחצי, אז נעשה.

במדינת ישראל תכנון לטווח ארוך זה שבועיים, אז 17 שנים זה ים של זמן.

במקביל לתקופת תחילת המימוש של המדינה, הממשלה ביקשה במקור, בכחול, תוספת של שנתיים ביחס להפקעות של רשויות מקומיות ובוועדת המשנה לא מצאו מקום ל---

מה שהוחלט בוועדת המשנה, אנחנו מקבלים.

אז אם הוחלט שלא צריך להבחין, אז אין צורך בכלל בהתייחסות מיוחדת ל---

אז אנחנו נוריד את הסעיף הזה פשוט וזה יישאר אותו דבר.

סעיף 9.

סעיף 9. חבר הכנסת חרמש, זה הסעיף שהתייחסת אליו. מדובר פה על הפקעת קרקע לצורך תשתית לאומית, קרקע שיש עליה תכנית. למעשה הסעיף הזה קובע שאפשר לקנות בה חזקה ללא צו בית משפט. בוועדת המשנה ביקשה הוועדה שזה לא יחול לגבי קרקע שיש עליה בית מגורים וגם הוספנו חריג נוסף, שתינתן לבעל הקרקע הודעה בכתב מראש, 30 ימים.

משרד המשפטים בעד זה?

הוא לא יראה את הבולדוזרים, רק כעבור חודש.

יש פה הוראה נוספת, בעמוד הבא---

זה מכיר בעובדה שנכס זה רק בית מגורים?

רגע, אני רוצה להוסיף, אם תסתכלו על פסקה (2) בעמוד 7, יש פה תחולת שיקול הדעת של בית המשפט. במצב של תפיסת חזקה כזו לצורך תשתית לאומית, בעל הקרקע לא יכול לפנות לבית המשפט, אלא אם כן נפל פגם טכני ב---

אני יכול לשאול שאלה והבהרה, אדוני היושב ראש?

רגע, רק דקה.

זה תיקון לסעיף 8 לפקודת הקרקעות, פסקאות (1) ו-(2).

זה בעייתי. הניסוח פה לא נכון. משפטית.

לא כל כך מעניין אותי משפטית.

לא, מהותית.

ברגע שזה לצורך תשתית לאומית, מה יכולת בעל הקרקע החוכר להתנגד?

לפנות לבית משפט.

אבל ה-30 האלה, בבוקר כבר מתחילים לנסוע---

השאלה היא נטל הפנייה לבית המשפט. זאת השאלה. האם כאשר אדם לא מסכים שיפקיעו לו את הקרקע, האם מי שצריך לפנות משפט זה הגוף המפקיע או---

חבר הכנסת סוייד. משרד המשפטים מדבר בלי רשות ועוד עם חבר הכנסת חרמש, שזו עבירה כפולה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, רציתי לשאול, כשאלת הבהרה; מאחר ואנחנו מדברים על תפיסת קרקע ויש כאן עניין של חוק התכנון והבנייה---

זה לתשתית לאומית בלבד.

השאלה שלי היא אפילו יותר רחבה מזה. האפשרויות שכשתופסים חזקה בקרקע ויש דירת מגורים על הקרקע, האם החוק בכללותו כולל איזה שהוא פתרון לדיור חלופי?

ועדת המשנה החריגה את בית המגורים. זאת אומרת, זה לא יחול על קרקע שיש עליה בית מגורים.

אני אומר במקרה ו, האם יש התייחסות לעניין הזה?

יש התייחסות בחוק המקורי.

באיזה סעיף? 23?

אני לא רואה בעיה עם הסעיף הזה, אם זה לתשתית לאומית בלבד.

השאלה שלי היא כוללת, היא רחבה יותר.

יש כאן: 'הוראת פסקה זו לא תחול לגבי קרקע שיש עליה בית מגורים שנבנה כדין'. זה בעייתי, שנבנה כדין.

רק להוסיף דבר קטן. כתוב 'הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי קרקע שיש עליה בית מגורים שנבנה כדין', אני מציע להוסיף לא רק בית מגורים, גם בית עסק. אם יש על הקרקע מבנה, מפעל, אפשר להרוס אותו? יש הרבה מפעלים על דרכים כאלה, אפשר להרוס אותו? מפה משמע שכן.

הוא יכול לפנות לבית משפט.

אני לא רוצה בית משפט. היושב ראש אמר לך שלא רוצים בית משפט, רוצים שיהיה פה ברור.

אני רוצה בית משפט.

למה אתה רוצה, חבר הכנסת אורון? אתה לא רוצה, אתה מחוקק, אתה רוצה שהחוק יהיה מושלם.

אני מודה שאני מנסה לייצג אינטרס לא בדיוק כמו ש... מדינה צריכה את היכולת להפקיע קרקעות לצורך תשתית לאומית. זה לא יכול להיות בשימוש בלתי מוגבל בכח, לעשות מה שהיא רוצה, אז יש בעיה של בית מגורים, רוצים להגיד עסק? אז פה צעקו בצד 'תחנת אופניים?' אני לא יודע מה. השאלה מה האינטרס שלנו. נגיד לצורך העניין שיש כביש ויש עליו עקומה מסוכנת ובאים ואומרים 'צריך עכשיו לשנות את העקומה כי נהרגים שם אנשים'. מה בדיוק האינטרס של---

לך אפשר, אבל באופן הוגן.

נכון, אבל צריכים לכתוב את זה בחוק? האופן ההוגן, פה, במקרה הזה, אני הסתכלתי, אם כתוב פה 'תשתית לאומית', זה לא לכל הצרכים שמופיעים שם, אלא לדבר מהסוג הזה ואני לא רוצה להיות הגורם שיגיד 'לא, לא, לא, יש פה אינטרס עליון', האינטרס העליון הוא שזה יהיה הוגן וההוגנות באה לידי ביטוי... הוא לא רוצה בית משפט, אני כן רוצה בית משפט. אני סומך על בית משפט יותר מאשר על הפקיד.

אפשר להגדיר את זה כבר בחוק, שאי אפשר יהיה לתפוס חזקה בתוך 30 יום כאשר על הקרקע של האזרח יש מפעל. למה להחליט מגורים? למה שלא יהיה כתוב בחוק? שנבנה כדין, על פי היתר כדין. למה לא? למה רק בית מגורים? חוק טבריה אומר גם לגבי בית עסק. הרי בחוק של המדינה כבר דנו בשאלות האלה ושם קבעו שאם יש מחוברים ויש בית עסק או בית מגורים, חלופי או להגיע להסדר עם בן האדם. בחוק זה כתוב.

זה לא כתוב בשום מקום.

כתוב, לקראת סוף הפרק של הפקעות. זה יותר מודרני מ-43, זה 65.

מה עמדתכם? עמדת הממשלה?

אני רוצה להזכיר שההצעה המקורית שלנו היתה שכל בית מגורים שנבנה מהיום והלאה, אפשר יהיה להיכנס אליו. הצעת ועדת המשנה היתה שאי אפשר יהיה להיכנס לבית מגורים, אבל כמובן בתנאי שהוא נבנה כדין. אנחנו לא רוצים לעזור לפורעי חוק. לכן אני רוצה להגיד שאותו אדם כן יוכל לפנות לבית משפט, השאלה רק מי זה שפונה לבית משפט, אותו אדם שרוצים להיכנס לביתו, גם לעסק שלו או לכל מקום אחר, יהיו לו 30 ימים לפחות, לפי ההודעות היום זה 60 ימים, ואם הכניסה מתעכבת אנחנו נתנו פה 30 ימים שהוא יוכל לפנות לבית המשפט. השאלה על מי חל הנטל של הפנייה. אני רוצה להזכיר שמדובר פה בצרכים מאוד מצומצמים ורק צרכים שיש לגביהם תכנון שהוא יכול היה לתקוף את התכנון לפני כן ולכן אני מציעה להישאר בגרסה שאושרה בוועדת המשנה.

אפשר לשאול שאלה? בואו ניקח דוגמה קונקרטית מהעיתון בבוקר. ציר הגז וקרקעות הדרוזים. התנהל משא ומתן, בעיתון כתבו שהם קיבלו 6,000 שקל לדונם, הם מודיעים לי פה שקיבלו 60,000 לדונם פלוס קניון. זה ההסדר.

לא, זה היה בבדיחות הדעת.

מה נכון?

60,000.

אני אבדוק עם העורך מה ההפקעה הזאת.

דבר מהותי. בהתאם לחוק החדש, אפשר לעלות על הקרקע הזאת שלהם, להודיע להם תוך 30 יום, אין שם בית, אין שם, נכנסים לעבוד. היו מהומות, היו הפגנות, היו שביתות, היו צעקות, היה לובי, ישבו, ניהלו משא ומתן, המשא ומתן לקח חצי שנה ויותר וגרמו לזה ששני הצדדים מרוצים. בהתאם למה שמוצע פה כרגע, זאת תשתית לאומית, צינור גז---

לא, זה לא.

מה זה תשתית לאומית?

שלושה דברים; דרכים ומסילות ברזל, צרכים ביטחוניים או צבאיים והגדרה של תשתית לאומית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, כלומר תשתית כזאת שהולכת לוועדה לתשתיות לאומיות, ששר האוצר ושר הפנים מכריזים שהם בעלי חשיבות לאומית. זה לא כל מתקן גז. אם יש מתקן גז שבאמת הוא תשתית לאומית---

לא מתקן גז, צנרת.

זה לא נכנס בכלל בהגדרה של תשתית לאומית, אבל זה לא כל תשתית לאומית, רק תשתית לאומית שבעצם הולכת לוועדת התשתיות הלאומיות, שנעשתה פרוצדורה נוספת של שר הפנים וראש הממשלה וגם דרכים ומסילות ברזל, בלי קשר ל---

אני אגיד לכם מאיפה נולד הסעיף, לא שאני יודע, אני רק משער; הסעיף הזה נולד בפקקים קשים מאוד שכולנו חווים מדי פעם, גם בצפון, בדרום פחות, אבל בצפון מאוד מאוד מאוד. אתה לפעמים יכול לעמוד בכביש זמן ארוך מאוד, אתה מתעצבן ואתה ממהר ופתאום עומד לך קיוסק בפינה ושם נעצרה כל התנועה, בשעה שיש מקומות שבאמת... ישראל בעניין הזה היא מדינה מודרנית, אתה נוסע על כביש 431, אתה נוסע על הכבישים האלה, מקומות ודרכים שהיית נוסע פעם שעות, אתה נוסע ברבע שעה. יש בזה צורך. זאת אומרת אנחנו עומדים פה בשקילת העניין מצד אחד הנושא של זכויות האדם, זכויות הקניין, ומצד שני הצורך הציבורי החיוני. לכן לפי דעתי לוועדה המייעצת צריך להכניס את נציג הרבנות מכיוון שמבחינה הלכתית יש פה שאלות קשות.

דין תורה.

נכון, אבל זאת לא מדינת הלכה. איך אמר השר נאמן?

איזה משא ומתן לנדל"ן היה במערת המכפלה.

אתה שואל באמת? אני לא אומר מדינת הלכה, אני רק אומר שיש בחוק הזה שאלות הלכתיות מאוד מאוד קשות. מאוד. ואם המדינה היתה נורמלית, היא היתה לוקחת רב נורמלי ושמה בוועדה המייעצת, אבל אני לא אציע את זה.

שוועדת הכספים תבחר את נציג הרבנות.

מקובל עליי. אני אגיד לך למה, כל הצרות ייגמרו איתך. אחרת לא ייגמרו, אתה ומרגי זה...

לא מדובר על מרגי, זה שר השיכון יחליט.

המצב המשפטי היום, כבוד היושב ראש, שעל פי הפקודה אי אפשר לתפוס חזקה אם אדם מתנגד בכלל. קודם כל. אי אפשר. חוק התכנון והבנייה מסר שאפשר לתפוס חזקה רק כאשר לוקחים את השטח שעליו לא צריכים לשלם פיצויים. כלומר אם מבקשים שטח שעליו לא משלמים פיצויים, 40% לדוגמה, אפשר חזקה. אי אפשר לקחת חזקה. המצב המשפטי היום, גם לפי הפקודה, אם מתנגדים, לפי חוק תכנון והבניה, אם זה במסגרת 40% בלבד, אי אפשר לתפוס את החזקה. פה יש שינוי---

איזה ועדה מקומית מפקיעה יותר מ-40%?

היא צריכה לשלם. אי אפשר. כל שינוי של המצב המשפטי, לא משנים את המצב המשפטי---

במקומות של איחוד וחלוקה---

במקומות של איחוד וחלוקה כבר יש הכרעה בעניין.

אי אפשר, זה שינוי של המצב הקיים, זה החמרה.

פסק דין בראון בעניין.

זה החוק. היושב ראש אמר מה החוק, אמרתי מה החוק. כבוד היושב ראש, אולי 90 יום---

רבותיי, יש הסתייגויות לסעיף הזה?

הצעת ועדת משנה?

יש הסתייגויות? הלאה.

מה הוחלט.

אנחנו בסעיף 9, סעיף 8 לפקודה. יש הסתייגויות על הסעיף הזה? אם לא, אני הולך לסעיף 10. אין הסתייגויות. סעיף 10 בסדר, סעיף 11 בסדר. סעיף 12.

סעיף 12 זה למעשה הסדרה של שמאי מכריע. אתמול בוועדת המשנה הבנו שיש הסכמה להכניס שמאי מכריע לגבי כל פיצוי בפקודה, למעט לעניין רכישה מחדש.

גברתי היועצת המשפטית, מה עמדת ועדת המשנה?

לא דנו.

בשמאי מכריע לא דנו?

עמדת ועדת המשנה היתה שמאי מכריע.

למישהו יש הסתייגויות?

ועדת המשנה דנה למיטב זיכרוני בשני מצבים; אחד, מצב שבו צריך לשלם היטל השבחה, מה הדרך שבה אפשר לערער על ההשבחה שהמדינה דורשת להשבה. דבר שני, ברכישה מחדש על גובה הסכום שהוא צריך לשלם. על פיצויי הפקעה שהם לא חלק מהצעת החוק, למיטב הבנתי לא דנו בוועדת המשנה, ואני לא הבנתי שהוסכם על זה.

מה הוסכם?

שיהיה שמאי מכריע.

לא בפיצוי הפקעה, אלא בשני הנושאים שהוצגו בהצעת החוק.

למה זה כל כך קריטי? למה אי אפשר לקבל את זה?

הנושא של רכישה מחדש ושל השבה זה נושאים שהם באמת בהצעת החוק. הוועדה הבין משרדית דנה בהם שלוש שנים, הצעת החוק מחכה גם שלוש שנים. הנושא של שינוי המנגנון של פיצוי ההפקעה הוא לא חלק מהמלצות הוועדה הבין המשרדית, לא דנו בו, לא בחנו את המשמעויות שיש למנגנון הזה. דרך אגב, יכול להיות שזה מנגנון מצוין, אני לא אומרת שלא, פשוט בהחלטה מאתמול להיום לא יכולנו לבדוק עם כל הגורמים הרלוונטיים.

אז תבדקו. אתה רוצה לעזור לי עכשיו? אני עובד בשבילך. דקה. יש מישהו בממשלה שמאוד מתעקש על זה?

אני רוצה להסביר.

מה אכפת לכם, שיהיה שמאי מכריע, שבכל אופן---

לא, שמאי מכריע בוודאי שלא. בסופו הסכמנו זה היה לוועדת השגות.

על מה אנחנו מדברים עכשיו? לא על שמאי מכריע?

בוועדת השגות אין שמאי מכריע.

שמאי מכריע מסוג אחר. השאלה היא איזה שמאי מכריע.

לא, לא, הדיון לא יתקיים ככה. עמדת הממשלה, כפי שאומר חבר הכנסת פיניאן, הגעתם להסכמה שיהיה שמאי מכריע. אני יכול להעיד שהיה דיון אצלי, והגענו להסכמה על שמאי מכריע. היה מר אייל גבאי ושרית דנה---

אבל הגברת דנה אמרה שמבחינת משרד המשפטים אין בעיה של שמאי מכריע, אלא שזה לא עניינו של משרד המשפטים להחליט בו, משום שמי שאחראי בדברים האלה זה המינהל ומשרד האוצר, והמינהל מבקש שתהיה ועדה---

אתה היית בפגישה הזאת?

הוא לא היה.

אני קיבלתי דיווח.

אז אני הייתי בפגישה. אני אומר לך, אמרה גב' שרית דנה... היא לא שעמדת משרד המשפטים, בכלל במשרד המשפטים על פי רוב לא אומרים 'עמדת משרד המשפטים', אומרים 'העמדה', והיא הסכימה לזה, ומר אייל גבאי היה שם והיא הסכימה, והיא, אגב, יושבת ראש מועצת השמאים, והיא היתה הכי רלוונטית בעניין. היא לא אמרה את מה שאתה אומר. היא לא אמרה 'עמדת משרד המשפטים היא כזאת ואני לא יודעת מה עמדת המשרדים האחרים'.

מינהל מקרקעי ישראל, האחראי על זה, מבקש שזאת תהיה ועדת השגות ולא שמאי מכריע. אין הרבה הבדל בין הדברים.

הבנתי. נעשה סדר, בגלל שיש הרבה משרדים, יש 30 שרים נדמה לי. אז בואו נלך משרד-משרד. משרד המשפטים לא מתנגד.

אנחנו לא מתנגדים שיהיה שמאי מכריע, אנחנו חושבים שיותר נכון... הבנו את הבעיה, מבחינת המינהל, מדובר למעשה בעסקה במקרקעין ורכישה מחדש היא בוודאי עסקה במקרקעין, השומות שנעשות בעסקות במקרקעין של המינהל נעשות בתוך המינהל עם ועדת השגות של המינהל. בוועדת ההשגות של המינהל יושב שמאי מכריע, כהגדרתו בתיקון החדש, יושב שמאי נוסף, יושב נציג שר המשפטים, יש כבר החלטת מועצה בעניין הזה. אני חושב שההסדר הזה של ועדת השגות הוא לא גרוע משמאי מכריע, ואני הבנתי גם שיש הסכמה בעניין הזה עם לשכת שמאי המקרקעין. הם רק מבקשים שאותו הסדר יחול גם על ביצועי הפקעה.

הולך נציג משרד ראש הממשלה לדבר ואתה תשיב להם מה העמדה שלך. אני כבר הפכתי להיות כמעט שמאי, לא מכריע, אבל ככה.

חברי הוועדה צריכים לקחת בחשבון שיש הבדל גדול בעלויות האזרח, הנפקע. אם הוא הולך לשמאי מכריע, ייתכן שיצטרך לשלם הרבה כסף. כי המנגנון הוא כזה ששם הוא משלם אחוזים מהשמאות, לעומת ועדת השגות ששם יש אגרה נמוכה. אז אם אפשר לתת לאזרח ועדת השגות בעלות נמוכה, שיש בה שמאי מכריע, למה לדחוף אותו להוצאות כבדות?

אל"ף, ועדת השגות עוד לא התחילה לעבוד. היא תתחיל לעבוד, אנחנו עוד לא יודעים מתי, עוד אין החלטה מתי היא תתחיל. זה אל"ף. היא עוד לא קיימת.

בי"ת, שמאי מכריע זה היה הרעיון של משרד המשפטים. משרד המשפטים דחף אותו, זה כבר עובד, יש על זה מחמאות מאוד ודווקא פה, בפיצויים הכלליים, אנחנו מדברים על גורם בלתי תלוי, כאשר ועדת ההשגות, רבותיי, היא גורם מאוד תלוי, כי יושב ראש הוועדה הוא עובד מדינה, השמאי הממשלתי עובד מדינה והשמאי השלישי הוא שמאי מכריע. מאחר ואנחנו רוצים וכמו שכבוד יושב ראש הוועדה אמר שאנחנו לא רוצים ללכת לבית משפט, שזה המנגנון הקיים כיום, שעל זה גב' דורפמן נטע אומרת 'אנחנו לא דנו על זה', אבל מה שכבודו אמר, אנחנו לא רוצים להפוך את החוק הזה ולהחזיר אותו לבתי משפט, כי זה היה בימי המנדט, לא היום. אנחנו רוצים גורם בלתי תלוי. הגורם הבלתי תלוי, נכון להיום, זה השמאי מכריע. זה מה שקיים היום.

למה לא להשאיר את זה לאדם, יש לו אופציה של ועדת השגות. אם הוא לא רוצה ועדת השגות, ישלם הרבה כסף לשמאי. חבר'ה, גדליה גל היה אומר תמיד 'אנחנו לא כאלה טמבלים כמו שאנחנו נראים'. לכם יש אינטרס ברור, מותר לכם, זה לגיטימי לחלוטין. עכשיו עצרו, הבנו אותו ועכשיו נשאיר לאזרח. ל אזרח שרוצה, יש לו ועדת השגות על פי החוק. אם הוא לא רוצה ועדת השגות, יילך לשמאי מכריע וישלם את מה ש---

כבוד היושב ראש, אני מקבל את הצעת חבר הכנסת אורון, היא הצעה מצוינת.

בבקשה, מינהל מקרקעי ישראל.

אנחנו חושבים שהאופציה של ועדת השגות היא אופציה מאוד מכובדת, היא חלופה שיושב בה, כמו שאמרו, גם השמאי הממשלתי, גם שמאי מכריע, גם נציג משרד המשפטים, ואני חושבת שזו האופציה שמתאימה כשמדברים על רכישה מחדש שהיא עסקה שהמדינה מציעה את הקרקע לרכישה מחדש.

דבר נוסף שאני רוצה להדגיש, האגרה שמשלמים קבועה בתקנות והיא נמוכה באופן משמעותי ממה שיצטרך האזרח לשלם אם הוא יילך לאופציה השנייה.

אבל אם אני בחרתי ללכת לאופציה הזאת?

ועדת השגות פועלת? עוד לא.

אני חטפתי אבן בראש ובחרתי.

התקבלה החלטת מועצה שנכנסה לתוקף מרגע שנכנסה.

אני לא מבין בהחלטות.

היא התחילה לפעול, לדעתי, או מונו אנשים, אני לא יודעת אם התקבלו החלטות.

למה אתם רוצים למנוע את זה מכל וכל?

זה עניין של סדר משפטי. יהיו שתי ערכאות לבחירה?

אחרי שיעבדו על שני אנשים והם יידפקו, אז האדם השלישי לא... אל תהפכו את האנשים למטומטמים. בדרך כלל הם באים 14 עורכי דין, והולכים לעשות כאן---

אני שמעתי גם ביקורות על המנגנון השני, שמחכים הרבה---

חובתנו ליצור את המסלול שאתה אמרת, באגרה נמוכה וכל הדברים האלה, ולהציע אותו לאזרח. האזרח אמר 'תודה לכם על כל הטובות שעשיתם לי עד היום, אני לא רוצה, אני רוצה ללכת לשמאי מכריע, אני אשלם לו 32% ואני רוצה לקבל פי 4 יותר'. הוא יידפק פעם אחת, אז אחר לא יילך. אבל למה לסגור את זה בחוק?

יש פה כאילו שתי ערכאות---

אי אפשר אחת על השנייה. או-או. יהיה כתוב בחוק, אם אדם ויתר על ועדת ההשגות ובחר ללכת למסלול של השמאי המכריע---

תוך 45 יום הוא יקבע אם הוא רוצה למסלול ההשגות או---

או פה, או פה, הוא לא יכול לחזור.

אוקי. אני רק שאלתי. אני חיכיתי שייגמר הדיאלוג הזה, שאלתי שאלה ולא קיבלתי שאלה. לא אם ועדת ההשגות מונתה ולא אם ועדת ההשגות קיבלה החלטה, ועדת ההשגות התכנסה ודנה על פיצויים?

אני חושבת שעוד לא, שהיא עומדת להתחיל לפעול.

מתי היא עומדת?

בעצם ימים אלה, אדוני.

עצם ימים אלה, הכוונה בעוד שש שנים? מה זה בעצם ימים אלה?

אני אברר את זה עוד רגע, אבל עד כמה שאני יודעת אין סיבה שהיא לא תתכנס.

אפשר לקבל תשובות ישירות? ועדת ההשגות, את יכולה לברר?

אני אברר ועוד רגע אגיד תשובה מדויקת כדי לא להטעות.

אני רוצה להדגיש משהו, את פיצויי ההפקעה יש בעיה להעביר רק לשמאי מכריע שהוא לא גוף ממשלתי.

לא רק, זה שלושה. אחד מהם יהיה שמאי מכריע.

ועדת השגות מבחינתנו זאת האופציה המועדפת. אני רוצה להדגיש. אני רוצה להצטרף למה שגב' נטע דורפמן אמרה. אנחנו שמענו על זה בפעם האחרונה אתמול מטעם משרד התחבורה. בסוגיות שלנו, לא רק שההיקפים הם היקפים אדירים ואני לא רואה איך שמאי לבדו מתמודד איתם, אני גם לא רואה איך הוועדה לבדה תתמודד איתם, ולכן---

לא הבנתי. זה מדליק לי נורות אדומות. על פי ההליכה, דין פרוטה כדין מאה. אבל מכיוון שאנחנו לא מדינת הלכה, אז אני אגיד את זה בשפה אוניברסלית. מה זה משנה לכם אם מדובר על הפקעה של מיליארדי שקלים או על הפקעה של 2,500 שקלים? אם את אומרת שהיות וההיקפים אצלכם הם גדולים ולכן את לא מסכימה לשמאי מכריע, הפירוש שאת אומרת, שהשמאי המכריע יכול לפסוק לטובת הנפקע, אחרת מה זה משנה אם זה הרבה או מעט?

ממש לא. אני רוצה להסביר. ההיקף הוא גדול לא מבחינת כסף, אלא מבחינת ריבוי המקרים, השאלות שעולות והשאלות---

שמאי מכריע יישב שם---

אני רוצה להסביר. השאלות שעולות הן שאלות משפטיות. היום מי שמכריע בהן בסופו של יום זה בית משפט עליון. אני חושבת שאיזה שהוא גורם שיפוטי, ולכן את הוועדה המכרעת אנחנו אוהבים יותר טוב, צריך להחליט בשאלות האלה.

ועדת ההשגות.

ועדת ההשגות. ליצור איזה שהוא כלל מנחה. וכן, אני חושבת שאם לאזרחים---

אבל דווקא כלפי בית המשפט, כשיושב שמאי מכריע, בלתי תלוי...

אבל יושב גם שם שמאי מכריע בלתי תלוי.

אבל ראש הוועדה הוא עובד מדינה.

וראש הוועדה הוא משפטן. זאת אומרת, יהיה גורם שייקח בחשבון וייתן את ההנחיות המשפטיות ההכרחיות ויהיה גם גורם מקצועי, גם בלתי תלוי. ולכן זה חשוב לנו. דין פרוטה כדין מאה, אני מסכימה איתך לחלוטין, אין בזה ויכוח, המשמעות זה עצם ההנחיה בכללים שהם משפטיים טהורים ושמאי, שהוא לא משפטן, לא יכול להתמודד עם זה.

מי עומד בראש ועדת ההשגות?

עובד משרד המשפטית שיש לו כשירות לשופט.

ומי חבר בוועדת ההשגות, כמה חברים?

שלושה, השמאי הממשלתי, שמאי מכריע לפי חוק התכנון והבנייה.

מה המשמעות של מכריע? שאם שניהם---

לא. וגם החלטת המועצה קובעת זמנים לפעולה של ועדת ההשגות שצריכה לתת הכרעה תוך זמן מוגבל.

גם לשמאי מכריע יש זמן.

אדוני היושב ראש, אפשר להבהיר כאן משהו? אני חושב שיש כאן חוסר הבנה.

את יכולה לתת תשובה על ועדת ההשגות?

כן, יצאו לברר.

בסדר, אנחנו עוברים לסעיף הבא.

ברשותך, אני רוצה להגיד שבקשר לעניין ועדת ההשגות. אמנם יש חבר שהוא שמאי מכריע, אבל שמאי מכריע כאן לא שהוא מכריע, הוא ברשימה של שמאים מכריעים, אבל הוא לא מכריע בתוך הוועדה, הוא חבר ועדה. הוא שמאי.

אבל הוא לא מכריע, מכיוון שהאחד שיושב שם הוא משרד המשפטים, הוא איננו שמאי. מי שנמצא זה שניים אחרים שאחד הוא שמאי פרטי והאחד הוא שמאי ממשלתי.

אבל הוא לא מכריע שם.

נכון.

כי ניסו להגיד 'הרי יושב שם שמאי מכריע', אבל הוא, בשבתו בוועדה, הוא לא מכריע, הוא שמאי.

אנחנו מדלגים על הסעיף הזה.

אני רוצה שירשמו את הצעתי.

אני אחזור לזה.

אני לא בעד לסגור את האופציה הזאת, היא יותר זולה, אבל לתת אפשרות לאזרח לבדוק. ואומרים לי פה, חבר הכנסת גפני, שמתברר שמה שאני אומר קיים בחוק תכנון ובנייה. אז גם יש לנו גם להישען. יש מנגנון של בחירה.

אני רוצה להעיר שמכיוון שבחוק התכנון והבנייה אוטומטית נכנסים סעיפים מהפקודה, אם לא מחריגים במפורש, נראה לי שכל ההחלטה לגבי... גם אם יוחלט שפיצויי הפקעה משנים את המנגנון בהצעת החוק הנוכחית, לגבי רשויות מקומיות אני מציעה שזה לא יהיה אוטומטית וכאשר יתוקן חוק התכנון והבנייה, יהיה את המנגנונים שלהם.

דווקא שם זה הכי רלוונטי.

אני רוצה לדעת למה זה לא עלה בוועדת המשנה, מה שאת אומרת עכשיו.

להבנתי יש חוסר הבנה מה... אני הבנתי שוועדת המשנה דנה בנושא של ההשבחה ובנושא של רכישה מחדש. הנושא של הפיצויים; אני לפחות, יכול להיות שלא הבנתי מה התנהל בוועדה, הופתעתי לראות את הנוסח שמתייחס לפיצוי הפקעה.

ולכן מה את מציעה עכשיו?

אז קודם כל אנחנו מציעים שעל מנגנון הפיצויים לא יוחלט בהצעת החוק הנוכחית. אם בכל זאת יחליטו כן להחליט, כמו שכל הצעת החוק לא חלה על רשויות מקומיות, גם את הנושא הזה, אני מציעה לא להחיל על רשויות מקומיות וכאשר יתוקן חוק התכנון והבנייה, ואני מבינה שאמור להיות מתוקן חוק התכנון והבנייה, בקרוב מאוד, יוחלט מה המנגנון לפיצויי הפקעה בחוק התכנון והבנייה ויכול להיות שאז יעשו---

אבל זה מנגנון בתוך---

אני לא ארשה לכם לדבר. קשה לי גם להבין את זה. אני רוצה להבין מה שאת אומרת. את אומרת שהנושא של פיצויים לא יידון בחוק הזה?

אני מציעה שכאשר יתוקן חוק התכנון והבנייה---

עזבי את מה שיהיה. אז אנחנו נחוקק את החוק הזה מתי שיתוקן חוק התכנון והבנייה, עכשיו אנחנו הולכים לחוקק חוק. מה את מציעה שעכשיו יהיה?

אני מציעה שאם כן יוחלט לתקן את נושא הפיצויים, זה לא יחול על רשויות מקומיות, כמו שבכל החוק הזה אנחנו החרגנו את כל ההסדרים על רשויות מקומיות.

הרשויות המקומיות לא מופיעות פה.

מה שקורה זה שאוטומטית חוק התכנון והבנייה מפנה לפקודת הקרקעות. לא עשינו פה דיון על המשמעויות של זה לגבי רשויות מקומיות.

שמאי המקרקעין, בבקשה.

כל מה שאני מנסה לומר, כבודו, שהתיקון הזה שאנחנו מציעים אותו הוא תיקון חדש, מ-2009, בחוק התכנון והבנייה שמתייחס רק לרשויות מקומיות, אז אני לא מבין את הסיבה להחרגה, הרי שם זה כבר נמצא, זה נמצא בהיטלי השבחה בסעיף 197, שזה חלק מפיצויי ההפקעה. אז כל מה שאנחנו מבקשים, להחיל אותו כאן. זה עוד מרכיב נוסף---

אבל אם החוק לא חל על הרשויות המקומיות?

הוא חל על הרשויות המקומיות. אדוני, הרי כל הפקעה---

הצעת החוק היא ליישום המלצות הוועדה הבין משרדית של שר האוצר. המלצות הוועדה לא חלות על רשויות מקומיות. אנחנו החרגנו את כל הנושא של השבה ורכישה מחדש מרשויות מקומיות. אם רוצים בחוק התכנון והבנייה לעשות מנגנונים חדשים לפיצויי הפקעה שמיוחדים לרשויות מקומיות, אז אני מציעה לעשות את זה בדרך הראשית, דרך חוק התכנון והבנייה, ולא בצורה שבה אנחנו דנים, על ההפקעות של שר האוצר, וגם שר התחבורה, ובלי בכלל להקשיב לרשויות המקומיות, בלי לבדוק את ההשלכות של ההצעה הזאת, אנחנו באופן אוטומטי מחילים אותו על רשויות מקומיות, כאשר יש להן חוק מיוחד שאמור לדון בנושאים האלה.

בחוק התכנון והבנייה מייבאים, עושים יבוא, של הדרך ההפקעה לתוך החוק. זאת אומרת, זה אינהרנטי, זה build in, אני לא יודע איך אפשר לנתק את הקשר ביניהם.

אנחנו החרגנו פה הרבה מאוד סעיפים, כל הנושא של רכישה מחדש והשבה. כל הצעת החוק הזאת, רובה לא חלה על רשויות מקומיות, יש החרגות ספציפיות ומפורשות בהצעת החוק. עכשיו הכנסנו נושא שלא נידון בהצעת החוק, שזה המנגנונים של פיצויי הפקעה. אני מציעה שהדיון בפיצויי הפקעה של רשויות מקומיות ייעשה בדרך המלך, בתיקון לחוק התכנון והבנייה, ולא בצורה הזאת.

מה העמדה שלכם לגבי ההצעה של חבר הכנסת חיים אורון?

יש בעיה אחת שאם יש מספר רב של נפקעים, אחד יפנה לפה, אחד יפנה לפה, יתקבלו תוצאות והן לא תהיינה אחידות.

לא, לא. בשעה שיש הפקעה, אנחנו יכולים לרשום את זה, של מגרשים רבים, צריכים ללכת אחת, אי אפשר ללכת בשתי דרכים. במידה ואין הסכמה, זה יילך לוועדת השגות.

מאה אחוז.

שמאי המקרקעין? תשובה לשאלה ששאלתי עכשיו.

אין לי התנגדות.

זה מה שאנחנו נרשום. הכל, פיצויים, היטל השבחה---

זה לא היטל השבחה, רבותיי.

קיבלנו את עמדתו של חבר הכנסת חיים אורון מהאופוזיציה.

גב' בירנבוים, יש ועדת השגות? שלא נכניס לחוק---

אם לא תהיה ועדת השגות, אחרי שהחוק יפורסם ברשומות, שהמינהל לא יבוא לוועדת הכספים, שיחפש לו ועדות אחרות. נרשם בפרוטוקול? כן. אם יתברר שאני סתם פישלתי, הסיעה זורקת אותי מוועדת הכספים.

סעיף 12 לפקודה בטל. יש כאן ביטול של האופציה לקבל דמי שימוש עבור התקופה שבין תפיסת החזקה ועד למועד תשלום הפיצויים.

עורך דין שוב, בבקשה.

את הסעיף הזה, לדעתי, אסור לבטל. בניסיון שלי בהפקעות, אגב, הם מביאים פה את פסק הדין של הורביץ, זה הרביי מבוסטון, ייצגתי אותו, הוא נפטר השבוע. זה פסק דין הורביץ. סעיף 13 הוא הסעיף של הרודן המנדטורי שנתן אפשרות לקבל מה שנקרא דמי חכירה.

אתה יכול להגיד בבקשה במשפט אחד למה אתה מתנגד?

שהסעיף הזה צריך להישאר. הורביץ זה הפקעות---

אני לא מכיר את הורביץ, אני רוצה לדעת למה אתה מתנגד.

אני לא מתנגד לכלום. אני סבור---

אני שואל אותך למה אתה מתנגד למחוק את הסעיף הזה, שהוא בטל.

הסעיף הזה נותן לאזרח להציל חלק מכספו, אני מדגיש חלק. יש הפקעות משנת 68' שלא קיבלו פיצויי הפקעה. אם אין הסעיף הזה, אז אומרים לי 'אדוני, אתה מקבל את הערך של שנת 1968'.

בלי הצמדה? בלי עליית ערך?

אתה מקבל 10 אגורות צמוד, ואני לא צוחק. אגב, בהפקעה, בחוק מס שבח, היה כתוב ש-1,000 לירות זיכוי פטור מהזהו. 1,000 לירות נשארו 10 אגורות. לא תוקן עד היום. סעיף 13 אומר כך;

אני כבר יודע, אתה לא צריך להגיד לי. היועצת המשפטית תענה לך.

אני אסביר לוועדה. היום יש למעשה שני מסלולים, מסלול אחד של ריבית ומסלול אחד של קבלת דמי שימוש. יש כאן בקשה לבטל את דמי השימוש, זה יחול מעתה קדימה, זה לא יחול על הפקעות שחלו כבר בעבר. הממשלה מבקשת את זה על מנת שיהיה מסלול אחד, יחיד וברור. וזאת הסיבה לבקשה לביטול. זה יחול קדימה, זה לא יחול על ההפקעות בעבר.

וגם הצמדה וריבית מלאה, הכנסנו פה. הפקודה הזאת, כשלא היתה הצמדה וריבית, ועכשיו הנושא מתוקן.

היתה הצמדה וריבית.

לא חשוב, עורך דין שוב. אתה יודע מה? אתה צודק, אבל אני בקואליציה.

אגב, פסק דין הורביץ הוא מוטעה. אדוני היושב ראש, נכון שחשוב-חשוב, אבל זה פוגע כל כך באזרח, שזה שווה יותר מחמש דקות.

מה זה חמש דקות? ועדת המשנה דנה בזה, אנחנו לא דנים עכשיו.

לא דנו בזה.

עורך דין שוב דיבר בוועדה?

הוא דיבר ודיבר וקיבל זמן, עד שנאלצנו להפסיק אותו.

אני לא דן עכשיו, אני רק צריך לדעת מה חילוקי הדעות ומצביעים.

סעיף 13 מדבר על מצבים שבהם שר האוצר חוזר בו מההפקעה. המצב הראשון, יש לו אפשרות לחזור בו מההפקעה לאחר שהוא הודיע על כוונתו להפקיע ולפני שהוא קנה חזקה בקרקע. מדובר פה על תקופה של 6 שנים. בתקופה הזאת, לפי הפסקאות בסעיף 14 לפקודה הקיימת, אם נגרמה לבעל הקרקע נזק, הוא זכאי לפיצויים עבור התקופה הזאת.

לפני שהיא ממשיכה, חבר הכנסת חיים אורון, אתה עוזב אותנו ברגעים קריטיים. הרגעים הקריטיים האחרונים. הצעתך התקבלה, על שתי האופציות. אל תגיד שאנחנו לא יצירתיים. ואמרתי שהצעתו של חבר הכנסת חיים אורון מהאופוזיציה התקבלה.

תודה.

אני רק רוצה שתדע שאני הסכמתי שאם יש 100 מגרשים ויש חילוקי דעות בין בעלי המגרשים, זה הולך לוועדת השגות. אבל זה בתנאי שוועדת ההשגות מתחילה לפעול, אם לא, המינהל לא מגיע לוועדת הכספים, הוא מחפש לו ועדות אחרות.

יש הסתייגות שלי בסעיף חקלאות.

עוד לא הגענו לזה.

במקרים שבהם יש לשר האוצר חובה לחזור בו מההפקעה, למעשה יש פה ארבעה מקרים. המקרה הראשון, פורסמה הודעה על כוונה להפקעה ובמשך 4 שנים -אני אמרתי קודם 6 שנים, אבל הוועדה קיצרה את זה ל-4 שנים -לא פורסמה הודעה על תפיסת החזקה. האופציה השנייה, הסתיימה תקופת תחילת המימוש, כלומר הסתיים הגג שקבענו קודם, שהוא 17 שנים לכל היותר. האופציה השלישית היא שתם הצורך הציבורי ושר האוצר לא החליט על צורך ציבורי אחר. בשלושה המצבים האלה, כאשר שר האוצר קנה חזקה ולא התחיל בביצוע מטרת הרכישה בקרקע, תהיה השבה. בתוך הסעיף של ההשבה, תסתכלו על 1(ב)(1), זה הסעיף שדיברנו בו קודם. הסעיף הזה מדבר על מצב שבו שר האוצר לא התחיל בביצוע מטרת הרכישה בקרקע, במהלך תקופת תחילת המימוש שנקבעה לגביה, ויש פה את ההתייחסות לגבי מצב של הרבה חלקות. אם הוא לא התחיל בביצוע מטרת הרכישה בקרקע מסוימת, מתוך כלל הקרקע שהוא פרסם לגביה את ההודעה שלו לגבי ההפקעה, ההחלטה של ועדת המשנה, ויש כאן שתי גרסאות, היתה שיראו כאילו הוא התחיל בביצוע מטרת הרכישה באותה קרקע אם בקרקע כולה, כל הקרקע שהופקעה, או בחלק מהקרקע שהופקעה, הוא התחיל בביצוע בחלק משמעותי של מטרת הרכישה, לא בחלק כמותי, אלא הכוונה היתה שהמבחן יהיה מבחן איכותי. אם הוא התחיל בביצוע מהותי, משמעותי, של מטרת ההפקעה, יראו בזה... אני יודעת שזאת לא עמדת הממשלה. גרסת הממשלה היתה שמספיק שהוא התחיל בחלק הקרקע, שהמבחן יהיה כמותי בלבד. מספיק שהוא התחיל בחלקה אחת, על מנת שזה ייחשב לכל 30 החלקות.

לא, מציגים את זה 1 מול 30, אבל מציגים את זה בכוונה בצורה הזאת.

אנחנו מקבלים את עמדת הממשלה. בפגישה שעליה מדובר אנחנו הסכמנו לזה, אבל הסכמנו עם סייגים. זאת אומרת שלא שאתה בא, יש 100 מגרשים, אתה עולה על מגרש אחד וגמרנו, אתה הולך לישון. לכן אני רוצה שהגרסה תהיה גרסה מאוד מאוד מתחשבת בכל הפרמטרים האלה.

בשביל הסייגים זה דווקא הגרסה שכן נדונה.

בסדר, על זה הם לא מסכימים. צריך להגיע להסכמה על הגרסה ועליה נצבע.

זאת אומרת אתה אומר, המבחן הוא לא מבחן של עלו על קרקע אחת מתוך 100---

כן, כן, זה מה שדובר בישיבה.

הבעיה המרכזית היא שבהרבה מקרים מימוש מטרת הרכישה לוקח זמן. אם רוצים לבנות תחנת כח גדולה---

בסדר, זה נאמר בפגישה אז.

מה שאנחנו מציעים שתחילת העבודה תיחשב לתחילת מימוש בלבד, שמטרת הרכישה, על פי תכנית, אושרה. זאת אומרת שיש פה מצב שבו אושר---

לא מספיק.

יש מקרים שבהם מתקן תשתיתי גדול, דיברנו על זה... אם המתקן הזה קיים בתכנית, אושרה בתכנית הקמת המתקן, ובוצעו פעולות הפקעה, ולשם ייעול הפעולות הפקיעו את כל השטח ולא רק את תחנת הכח האחת שעושים, אלא גם את ההרחבה שתיעשה בעוד 10 שנים והרחבה נוספת בעוד 15 שנה. הרי זה דרך עבודה מקובלת בתשתיות גדולות.

אבל מר גולן, אתה ממש מחזיר אותנו אחורה, כי אמרנו שתכנית לא מספיקה. זה משהו ש---

לא, אבל התחלנו גם. מסתכלים על הממשלה כאילו היא באה כגנבים בלילה, נכנסת ל---

אוה, אם אתה רוצה שאנחנו נתחיל על הממשלה?

לא, כי אומרים 'נכנסים לאחד ממאה', אבל זה לא המקרה שאני חושש ממנו.

ניתן את הדוגמה של הכביש.

מה שאני מבקש מכם, תעשו לי טובה, את העיקרון קיבלנו, בפרטים אנחנו יכולים ליפול. לא תמיד יש ממשלות טובות, לפעמים יש ממשלות טובות, לפעמים יש ממשלות פחות טובות. זאת אומרת, הממשלה הטובה הפקיעה את הקרקע, התחילה לעבוד בקרקע הראשונה ואחרי זה, בגלל שהממשלה הבאה שהגיעה היא לא טובה, היא הפסיקה את העבודות, אבל יש תכנון, יש תכנית והכל בסדר, אבל ההוא בלי קרקע והממשלה לא עושה כלום. זה צריך להיות מנוסח באופן כזה שתחילת הביצוע זה מספיק באמת על מגרש אחד, אבל לא מספיק שיש תכנון על כל המגרשים האחרים, אלא לנסח את זה באופן כזה שיש איזה פעולה שהיא מתמשכת, שיש היגיון---

שיש כוונה להמשיך את ההליכים.

אותי לימדו שהמשפטנים יודעים לנסח הכל, כך לימדו אותי.

אני לא משפטן.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לרשום כאן הסתייגות.

רגע, רק תגובה של מע"צ. משהו לא מקובל במה שדיברנו?

לא, מה שארז אמר מאוד מקובל, אני רוצה להסביר את העמדה שלנו. אני רוצה רק שהוועדה תהיה מודעת לנקודה אחת. ברגע שיש לנו תכנית שמייעצת לכביש ארצי או למסילה ארצית---

הבנו.

אם אנחנו מחזירים את הקרקע לאזרח, שיש לו קרקע שמיועדת... סללתי מתוך 6 נתיבים, 2 נתיבים, זה מה שהאוצר כרגע תקצב. ברגע שהחזרתי לאזרח קרקע שמיועדת לכביש, מה הוא יעשה איתה? שום דבר.

הבנו, תודה. היות ואני משרד התחבורה ואני גם נוגע בדבר, מכיוון שיש לי נגישות לנושא הזה, היות ואני נוסע על כביש, אז יכול להיות שאני צריך לפסול את עצמי מהדיון הזה, שאני נוסע על הכביש. על זה בדיוק דיברנו. אבל גם אתם, כממשלה, וגם אנחנו כוועדת כספים, צריכים לראות את מכלול השיקולים. הרי יכולה להיות רשלנות של משרד ממשלתי לפעמים? יכול להיות. את לא חייבת להסכים, אני רק אביא דוגמאות למכביר על רשלנות של משרדי ממשלה ויכול לשבת פקיד ומה זה מעניין אותו ששם יושבים אנשים עם קרקעות, כל הזמן יש את הציונות מלמעלה שצריך לסלול כביש. לסלול כביש? אז שיסלול.

לא חשוב, צריך למצוא את האיזון, זה מה שביקשתי. קיבלנו את עמדת הממשלה ועכשיו חבר הכנסת סוייד.

אדוני, אני מבקש לרשום כמובן הסתייגות על העניין הזה, כשהתנאי הוא התחלת ביצוע במרבית שטח יחידת ההפקעה. בקצרה, אני אגיד, אני צריך להפקיע 5 דונם, אז אם זה כל כך קל, אני אפקיע 20, אני אעשה מקדמי ביטחון גדולים ואחר כך אני אצל את ה-5 דונם האלה שאני צריך אותם ומ-15 דונם מקדם ביטחון זה כבר בידיים שלי. למה אני צריך להתאמץ בשביל זה?

אוקי, במרבית השטח.

ואם לוקחים מקדם ביטחון קטן, אני צריך 5, מפקיעים 7, ואני עובד על 4, זה עדיין סביר. זה מרבית השטח. אבל לפתוח את זה ככה אינסופית, זה לא יכול להיות.

ההסתייגות הזאת נרשמה ותיקחו בחשבון שיש הסתייגות של חבר הכנסת חנא סוייד ולכן אל תעצבנו אותנו, שלא נצביע עבורו. תמצאו נוסח.

הגענו על אמצע השבה, עוד לא דנו בהסדר המפורט של ההשבה.

אדוני, אני אוכל להגיש הסתייגויות גם בישיבה הבאה?

כן, כן. אבל יכול להיות שבישיבה הבאה אני מצביע על ההסתייגויות. אז תביאי הסתייגויות לפני זה.

ההסדר במצב שיש בו השבה.

זה הסעיף של הריבית.

זה ההסדר של החזרת הפיצויים. מה שאנחנו מציעים זה שאותו אזרח יחזיר את הפיצויים צמודים למדד בתוספת ריבית מופחתת, שזה מחצית מהריבית לפי חוק פסיקת ריבית. היום זה 1.75%, אני חושבת.

שזה לא מנותק מהמציאות הכלכלית. כשהריבית תעלה, זה יעלה, כשהריבית תרד, זה יירד.

ומה זה 50% מהפסיקה? ומ-4% ירדתם?

ההצעה שלנו בפועל היא 1.75% במציאות הכלכלית היום. אם הריבית במשק תהיה 8% זה יהיה 4%, אם היא תהיה 2%, זה יהיה 1%.

זה לפי הריבית שתהיה במשך התקופה. היום לא מקובל גם לקבוע ריביות מנותקות מהמציאות הכלכלית. בחוק פסיקת ריבית בעבר היתה ריבית קבועה, היום היא ריבית שמשתנה כל שלושה חודשים.

הבנתי. טוב. אז אתם מציעים פשרה. אנחנו נשקול את העניין הזה, אבל אם היינו מדינת הלכה, אז היה צריך שיעשו היתר עסקה בגלל שאחרת אסור לקחת ריבית. אז אנחנו מדינת הלכה? לא הבנתי מהדיון הזה.

אנחנו איכשהו מצליחים לקחת את הריביות האלה.

רבותיי, אנחנו נמשיך את הדיון בחוק הזה. אני עוצר את הדיון בחוק בשלב הזה, בישיבה הבאה שנדון נמשיך את הסעיפים ויכול להיות שגם נגיע להצבעות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), התש"ע-2007

נוסח לדיון ביום 8.12.09

החלפת מונח
1.
בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 19431 (להלן - הפקודה), בכל מקום-



(1)
במקום "הנציב העליון" יבוא "שר האוצר";



(2)
במקום "לנציב העליון" יבוא "לשר האוצר";



(3)
במקום "שהנציב העליון" יבוא "ששר האוצר";



(4)
במקום "והנציב העליון" יבוא "ושר האוצר";



(5)
במקום "מהנציב העליון" יבוא "משר האוצר".

תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2 לפקודה במקום ההגדרה "צורך ציבורי" יבוא:



"צורך ציבורי" - צרכי ציבור כמשמעותם לפי סעיף 188 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
(להלן – חוק התכנון והבניה) וכן כל אחד מאלה, ולרבות צורך הנובע או כרוך בהם:



(1)
מחנה צבאי, תחנת משטרה, בית-סוהר, או כל מתקן או אתר אחר המשמש לצורך צבאי או ביטחוני;



(2)
הקמה, הרחבה או פיתוח של ישוב;



(3)
אתר המשמש או המיועד לאחד או יותר מאלה: הנצחה, מורשת, תיירות, צרכי דת לרבות תפילה וטקס דתי, או בהיות המקום קדוש לאחת הדתות המוכרות;



(4)
מתקני תשתית ומתקני תקשורת, כהגדרתם בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-31965 (בפקודה זו – חוק התכנון והבניה);



(5)
מתקן להתפלת מים ומתקני מים, לרבות מאגרים;



(6)
אתרי סילוק וטיפול בפסולת;



(7)
מעגנים;



(8)
תחנת גז כהגדרתה בסעיף 42 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002
, תחנת כח, קווי הולכה והספקה של גז, נפט, דלק ומוצריהם ומתקנים לאכסונם וכל מתקן אחר המשמש לצורכי תשתיות;



(9)
צורך ציבורי אחר שאישר שר האוצר בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.



"צורך לתשתית לאומית" – כל אחד מאלה ולרבות צורך הנובע או כרוך בהם:



(1)
דרך;



(2)
מתקן או אתר המשמש לצורך צבאי או ביטחוני;



(3)
תשתיות לאומיות – כהגדרתן בחוק התכנון והבניה;



"דרך" – כהגדרתה לפי חוק התכנון והבניה ;



"הוועדה המייעצת" – הוועדה כמשמעותה בסעיף 3.



"התחלת ביצוע מטרת הרכישה" –

1. ביצוע פעולות בקרקע באופן מתמיד ומתמשך לשם מימוש מטרת הרכישה בה. ואולם לא יראו בתפיסת חזקה ובביצוע פעולות נלוות לכך כהתחלת מימוש.

2. ביצוע פעולות משמעותיות בקרקע בשקידה ראויה לשם מימוש מטרת הרכישה בה, ואולם לא יראו בהליכי תכנון, בתפיסת חזקה ובביצוע פעולות נלוות לכך כהתחלת מימוש.
3. התחלת ביצוע פעולות של ממש בקרקע, לצורך מימוש מטרת הרכישה בה; ואולם, לא יראו בהליכי תכנון, בתפיסת חזקה ובביצוע פעולות נלוות לכך כהתחלת ביצוע פעולות כאמור.



"שמאי מכריע", "ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה" – כמשמעותם בחוק התכנון והבניה.

הוספת סעיף 2א
3.
אחרי סעיף 2 לפקודה יבוא:



"הוועדה המייעצת
2א.
(א)
תמונה ועדה מייעצת לשר האוצר לעניין פקודה זו, ואלה חבריה:







(1)
מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי מטעמו – והוא ישמש כיושב ראש הוועדה;







(2)
היועץ המשפטי למשרד האוצר או מי מטעמו ;







(3)
הממונה על התקציבים במשרד האוצר – או מי מטעמו;







(4)
עובד משרד המשפטים – שימנה היועץ המשפטי לממשלה;







(5)
מנהל אגף רישום והסדר קרקעות במשרד המשפטים – או מי מטעמו;







(6)
השמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו;







(7)
היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל או מי מטעמו;







(8) עובד משרד ראש הממשלה שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;







(9)
מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי במשרד ראש הממשלה או מי מטעמו;







(10)
היועץ המשפטי של משרד התחבורה – או מי מטעמו;







(11)
עובד משרד התחבורה – שימנה המנהל הכללי של משרד התחבורה ;







(12)
נציג אקדמיה שימנה שר האוצר לפי המלצת המוסדות להשכלה גבוהה;







(13)
נציג לשכת עורכי הדין – שימנה שר האוצר לפי המלצת ראש לשכת עורכי הדין.







(ב)
הוועדה המייעצת תמליץ לשר האוצר בכל עניין הנוגע לסמכויותיו לפי פקודה זו.







(ג)
הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי פקודה זו.

תיקון סעיף 3
4.
(1)
בסעיף 3 לפקודה אחרי "שר האוצר" יבוא "לאחר שהתייעץ עם הוועדה המייעצת".

תיקון סעיף 5
5.
בסעיף 5 לפקודה –



(1)
בסעיף קטן (1), במקום "והודעה זאת תהיה בטופס א" או בטופס ב' הרשומים בתוספת, הכל לפי הטופס הנאות" יבוא "לפי טופס שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, שבו ינומק, בין השאר, הצורך הציבורי שלשמו עומדים לרכוש את הקרקע ) בפקודה זו – מטרת הרכישה)";
הערה: אופציה להכניס את הטפסים לתוספת לפקודה במקום הנוסח האמור.



(2)
בסעיף קטן (2), במקום "המטרה, שלשמה עומדים לרכוש את הקרקע" יבוא "מטרת הרכישה".

הוספת סעיף 5א
6.
אחרי סעיף 5 לפקודה יבוא:



"טענות נגד

הרכישה

5א.
(א)
פורסמה הודעה לפי סעיף 5, ייתן שר האוצר הזדמנות לבעל הקרקע ולמי שיש לו טובת הנאה בקרקע, לטעון את טענותיהם נגד רכישת הקרקע לפניו או לפני מי שהוא הסמיך לכך, באופן ובמועד שקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7, ואולם אם מצא שר האוצר כי הקרקע דרושה באופן דחוף למימוש מטרת הרכישה, רשאי הוא בהחלטה בכתב בצירוף הנמקות לדחות את המועד למועד מאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור, כפי שייקבע בתקנות האמורות.







(ב)
בהודעה לפי סעיף 5 תצוין זכותם של בעל הקרקע ושל מי שיש לו טובת הנאה בקרקע לטעון את טענותיהם לפי סעיף זה.







(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי קרקע שחלה עליה תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה המייעדת אותה למטרת הרכישה שהיא לתשתית לאומית, ואשר נתקבלה החלטה על אישורה לפי החוק האמור לרבות קרקע המיועדת לפרוייקט בטיחותי; בפקודה זו "פרוייקט בטיחותי" -   פרוייקט שאישר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ומטרתו היא שיפור תוואי דרך או תנאיה לשם בטחון או בטיחות המשתמשים בדרך."

תיקון סעיף 7
7.
בסעיף 7 לפקודה –



(1)
בסעיף קטן (1), במקום "בהודעה שתימסר לפי סעיף 5 או בכל הודעה שלאחריה שתימסר באופן דומה" יבוא "בהודעה שתפורסם ברשומות לאחר פרסום ההודעה לפי סעיף 5, ואם הקרקע דרושה באופן דחוף למימוש מטרת הרכישה מטעמים שירשמו או בקרקע שחלה עליה תכנית, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, המייעדת אותה למטרת הרכישה שהיא צורך ציבורי לאומי, ואשר נתקבלה החלטה על אישורה לפי החוק האמור לרבות קרקע המיועדת לפרויקט בטיחותי אף יחד עם ההודעה לפי סעיף 5", בכל מקום, במקום "לצורך הציבורי שלשמו עומדים לרכשה" יבוא "למימוש מטרת הרכישה", ובסופו יבוא "הודעה כאמור בסעיף קטן זה תהיה לפי טופס שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, והיא תימסר למי שהיה זכאי לקבל את ההודעה לפי סעיף 5, וכן תוצג, הכל באופן הקבוע בסעיף האמור.";



(2)
אחרי סעיף קטן (1) יבוא:




"(1א)
לא תפורסם הודעה לפי סעיף קטן (1) אם חלפו למעלה משנתיים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5, ואולם רשאי שר האוצר, במהלך התקופה האמורה, להאריכה בתקופה נוספת, בהחלטה בכתב בצירוף הנמקות, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ארבע שנים; הודעה על הארכת התקופה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות."

הוספת סעיף 7ב
8.
אחרי סעיף 7א לפקודה יבוא:



"התקופה לתחילת ביצוע מטרת הרכישה
7ב.
(א)
בהודעה לפי סעיף 7 יקבע שר האוצר את תקופת תחילת המימוש, שלא תעלה על__ שנים ממועד פרסום ההודעה, ואולם רשאי שר האוצר בהחלטה בכתב בצירוף הנמקות, לקבוע בהודעה כאמור תקופת תחילת מימוש ארוכה יותר, ובלבד שלא תעלה על __ שנים ממועד פרסום ההודעה; בפקודה זו, "תקופת תחילת המימוש"- התקופה שבמהלכה יש להתחיל בביצוע מטרת הרכישה בקרקע;







(ב)
במהלך תקופת תחילת המימוש שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא להאריכה בהחלטה בכתב בצירוף הנמקות, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על___ שנים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7; הודעה על הארכת תקופת תחילת המימוש לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות; הודעה כאמור בצירוף ההנמקות תימסר למי שהיה זכאי לקבל את ההודעה לפי סעיף 5, וכן תוצג, הכל באופן הקבוע בסעיף האמור".

1. החלטת ו.הכספים: 5 שנים וולא יותר מ-10

2. הצעת הממשלה: 10 שנים ולא יותר מ-17
3. הצעת ו.המשנה: 8 שנים, 15, ולא יותר מ-17

תיקון סעיף 8
9.
בסעיף 8 לפקודה, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:




"(ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א) בקרקע שחלה עליה תכנית, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, המייעדת אותה למטרת הרכישה שהיא צורך לתשתית לאומית בלבד, ואשר נתקבלה החלטה על אישורה לפי החוק האמור לרבות קרקע המיועדת לפרויקט בטיחותי, יהיה שר האוצר רשאי להיכנס לקרקע ולקנות בה חזקה על פי סעיף 7 ללא צו של בית משפט, ובלבד שאם חלפו 60 ימים מפרסום ההודעה לפי סעיף 7 תינתן לבעל הקרקע הודעה נוספת בכתב על קניית החזקה לפחות 30 ימים מראש; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי קרקע שיש עליה בית מגורים שנבנה כדין.





(2) פנה בעל הקרקע או המחזיק בה לבית משפט בבקשה למנוע או להפסיק את קניית החזקה בקרקע, כאמור בפסקה (1) יהיה בית המשפט רשאי ליתן צו כאמור אם הוכח להנחת דעתו כי נפל פגם בקיום ההוראות לפי פקודה זו;






(ג) מבלי לגרוע מכלליות הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), סכסוך על גובה הפיצויים שיש לשלם בעד הרכישה או הגשת תביעה לפיצויים כאמור, לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה לקרקע או לעיכוב קניית החזקה בה."

תיקון סעיף 9
10.
בסעיף 9 לפקודה, במקום הרישה עד המילים "במשך חדשיים" יבוא "אם לא הוגשה תביעה למי שהורה שר האוצר בהודעה לפי סעיף 5 במשך חודשיים".

תיקון סעיף 12
11.
בסעיף 12(ה) לפקודה, המילה "השנתי" – תימחק, ובמקום "שלא תעלה על" יבוא "שלא תעלה, בעד כל שנת חכירה, על".

הוספת סעיף 12א
12.
אחרי סעיף 12 לפקודה יבוא -



"שמאי מכריע
12א.
חלק בעל הזכויות בקרקע על קביעת הפיצויים לפי סעיף 12, רשאי הוא לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בתוך 45 יום מיום שהובאה הקביעה לידיעתו, בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה במחלוקת על גובה הפיצויים; על החלטת השמאי המכריע ניתן לערער לוועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה; לעניין זה- על סמכויות יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, השמאי המכריע וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, על סדרי הדין לפניהם ועל שכרו של השמאי המכריע יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה והתקנות שלפיו; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות או אחרות להוראות הקבועות בתקנות האמורות, בכל הנוגע לסדרי דין ושכר כאמור.".

ביטול סעיף 13
12.
סעיף 13 לפקודה – בטל.

תיקון סעיף 14
13.
בסעיף 14 לפקודה –



(1) במקום כותרת השוליים, יבוא "חזרה מרכישת קרקע";



(2)
בסעיף קטן (1), במקום הרישה עד המילים "לפי סעיף 5" יבוא "פורסמה הודעה לפי סעיף 5, וכל עוד לא קנה שר האוצר חזקה בקרקע לפי סעיף 7, רשאי הוא לחזור בו, בין לגמרי ובין במקצת, מרכישת אותה קרקע", הסיפה החל במילים "בתנאי כי" – תימחק;



(2)
אחרי סעיף קטן (1) יבוא:




"(1א)
פורסמה הודעה לפי סעיף 5 ומתקיים אחד מאלה, לפני ששר האוצר קנה חזקה בקרקע לפי סעיף 7, יחזור בו שר האוצר מרכישת הקרקע לפי הוראות סעיף זה:





(א)
לא פורסמה הודעה לפי סעיף 7 עד תום התקופה לפרסומה כאמור בסעיף קטן (1א) של הסעיף האמור;





(ב)
תמה תקופת תחילת המימוש שנקבעה לגביה;





(ג)
תם הצורך הציבורי שלשמו נדרשה הקרקע ושר האוצר לא החליט על צורך ציבורי אחר לפי הוראות סעיף 14א.




(1ב)
לא הוחל בביצוע מטרת הרכישה בקרקע אחרי שקנה שר האוצר חזקה בקרקע לפי סעיף 7 ומתקיים אחד מאלה, ישיב שר האוצר לבעל הזכויות בקרקע את הזכויות שנרכשו ממנו לפי פקודה זו בהתאם להוראות סעיף זה ובכפוף לתנאים הקבועים בו (בסעיף קטן זה – זכות ההשבה):





(1)
לא הוחל בביצוע מטרת הרכישה בקרקע במהלך תקופת תחילת המימוש שנקבעה לגביה; ואולם, אף אם לא הוחל בביצוע מטרת הרכישה בקרקע מסוימת מתוך הקרקע שפורסמה לגביה הודעה לפי סעיף 5 (בפסקה זו, בהתאמה "הקרקע המסוימת" ו"הקרקע שהופקעה"), יראו כאילו הוחל בביצוע מטרת הרכישה בקרקע המסוימת אם בקרקע שהופקעה או חלקה הוחל בביצוע חלק משמעותי ממטרת הרכישה [גרסה 2 – אם בחלק הקרקע שהופקע הוחל בביצוע], ובלבד שהקרקע המסוימת עודה דרושה לביצוע מטרת הרכישה;






(2)
תם הצורך הציבורי שלשמו נדרשה הקרקע ושר האוצר לא החליט על צורך ציבורי אחר לפי הוראות סעיף 14א.





(1) שר האוצר יודיע לבעל הזכויות בקרקע על זכותו להשבה כנגד השבת הפיצויים שקיבל ויבקשו להודיע בכתב למי שיקבע בהודעה ובתוך התקופה שיקבע בה ושלא תפחת משישה חודשים, אם ברצונו לממש את הזכות להשבה או אם העביר את זכויותיו בקרקע לאחר; הודיע בעל הזכויות בקרקע לשר האוצר כי העביר את זכויותיו בקרקע לאחר, יודיע שר האוצר לבעל הזכויות החדש בקרקע על זכותו להשבה כאמור בסעיף קטן זה.







(2) הודיע בעל הזכויות בקרקע, בכתב בתוך התקופה שנקבעה לפי פסקת משנה (א) על בחירתו לממש את זכות ההשבה והשיב לשר האוצר את הפיצויים לפי הוראות סעיף זה, יחזור בו שר האוצר מרכישת זכויותיו בקרקע בהתאם להוראות סעיף זה;





(3) היו בעלים או חוכרים לדורות בקרקע שהיא מקרקע ישראל ולא כולם הודיעו על בחירתם לממש את זכות ההשבה לפי פסקה (ב), יחזור בו שר האוצר מרכישת הזכויות בקרקע רק לגבי מי שהודיע על בחירתו לממש את זכות ההשבה, כאמור בפסקת משנה (ב);





(4) היו בעלים של זכויות אחרות מהמנויות בפסקה (ג) בקרקע, ולא כולם הודיעו על בחירתם לממש את זכות ההשבה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי שר האוצר לחזור בו מרכישת זכויות בקרקע או מקצתן, והכל לפי כללים שיקבע באישור ועדת הכספים של הכנסת;





על אף האמור בסעיף קטן זה, אם [לאחר רכישת] לגבי הקרקע אושרה תכנית, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, ובשל התכנית האמורה החזרה מרכישת הקרקע בלתי אפשרית [זו החלטת ועדת המשנה] או שהתכנית אינה ניתנת למימוש בידי בעלי הזכויות בקרקע, לא יחולו הוראות סעיף זה, ושר האוצר, לאחר שמסר לבעל הקרקע הודעה על כך בכתב בצירוף הנמקות, יהיה רשאי להשתמש בקרקע לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר בכפוף להוראות כל דין, ללא תשלום של כל פיצוי נוסף בשל כך; לעניין זה- לא יראו בתכנית כתכנית שאינה ניתנת למימוש בידי בעלי הזכויות בקרקע אלא אם כן ניתנה לבעל הזכויות בקרקע תקופה של שנתיים לכל הפחות לפעול לשם שינוי התוכנית לפי כל דין; שר האוצר רשאי להאריך את התקופה האמורה, אם מצא, כי קיים סיכוי סביר לשינוי התוכנית לתוכנית שבעל הזכויות יוכל לממשה בתוך התקופה המוארכת.





(ה)
לא הודיע בעל הזכויות בקרקע כאמור בפסקה (ב), או שמסר הודעה כאמור אך לא השיב את הפיצויים לפי הוראות סעיף זה, רשאי שר האוצר להשתמש בקרקע לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר בכפוף להוראות כל דין, ללא תשלום של כל פיצוי נוסף בשל כך;





(5) בסעיף קטן זה, "בעל זכויות בקרקע"- מי שהיה במועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 בעל הקרקע או בעל זכות אחרת בקרקע שבמועד החזרה מהרכישה טרם הסתיימה לפי תנאיה המקוריים ושלפי תנאיה המקוריים ניתן לממשה בקרקע במועד החזרה מהרכישה, וכן מי שהועברו לו הזכויות האמורות בקרקע



(2) בסעיף קטן (2), אחרי "מרכישת כל קרקע כאמור בסעיפים קטנים (1),(1א) ו-(1ב)" יבוא "יחולו הוראות אלה:", הסיפה המתחילה במלים "יהיו בעליה של אותה קרקע" תסומן "(א)", ובה המלה "יהיו" - תימחק, במקום "רשאים" יבוא "(להלן בסעיף זה – בעלי הזכויות), יהיו זכאים", בסופה יבוא "ואולם הם לא יהיו זכאים לקבל פיצוי בשל אי השימוש בקרקע או בשל העדר ההנאה ממנה בתקופה שבה הייתה בחזקתו של שר האוצר אלא כמפורט בסעיף קטן זה;", ואחריה יבוא:



"(ב)
בעל הזכויות ישיב לשר האוצר את סכום הפיצויים שקיבל בעד הקרקע או טובת ההנאה בקרקע, לפי העניין,

1.כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), לפי שיעור עליית המדד ממועד קבלת הפיצויים ועד מועד החזרתם בפועל בתוספת ריבית בשיעור של 1.75%.

2. כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), לפי שיעור עליית המדד ממועד קבלת הפיצויים ועד מועד החזרתם בפועל



(ג)

1. לא קיבל בעל הזכויות פיצויים בעד הקרקע או בעד טובת ההנאה בקרקע (להלן – הפיצויים), לפי העניין, ישלם לו שר האוצר ריבית צמודה בשיעור שנקבע לפי סעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961
(להלן - חוק פסיקת ריבית והצמדה) לעניין הגדרת "הפרשי הצמדה וריבית" על סכום הפיצויים שהיה זכאי לקבל לפי סעיף 12, ממועד תפיסת החזקה בקרקע ועד המועד שבו חזר בו שר האוצר מהרכישה, והוא לא יהיה זכאי לפיצויים האמורים.
2. ביטול הזכות לקבל את הריבית עבור פיצויים שלא נלקחו על ידי בעל הקרקע.



(ד)
היה שווי זכויותיו של בעל הזכויות בקרקע במועד שבו חזר בו שר האוצר מהרכישה גבוה משווין ערב ההפקעה בשל השקעות ופעולות להשבחת הקרקע שביצע בה שר האוצר או מי מטעמו לרבות פעולות תכנון שיזם (להלן – שווי השבחה), ישלם בעל הזכויות בקרקע לשר האוצר, בתוך שנתיים ממועד השבת הקרקע, את שווי ההשבחה, בקיזוז היטל ההשבחה שהיה משתלם בידי בעל הזכויות בקרקע לוועדה המקומית אילו ראו בהשבת הקרקע לבעל הזכויות בה, מימוש זכויות, כהגדרתה בפסקה (3) להגדרת "מימוש זכויות" בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה (להלן, שווי השבחה לתשלום); לא תירשם עסקה להעברת זכויותיו של בעל הזכויות בקרקע לאדם אחר אלא אם כן שולם שווי ההשבחה לתשלום ורשאי שר האוצר לבקש רישום הערה מתאימה על כך בכל פנקס המתנהל על פי דין; נרשמה הערה כאמור, בכל פנקס המתנהל על פי דין, לא תיעשה עסקה הסותרת את תוכן ההערה.



(ה)
(1)
שווי ההשבחה לתשלום ייקבע בידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי שהסמיך לכך בתוך 60 ימים מהמועד שבו הודיע בעל הזכויות בקרקע על בחירתו לממש את זכות ההשבה כאמור בסעיף קטן (1ב) או ממועד ההשבה בפועל כאמור בסעיפים קטנים 1 או (1א), לפי הענין; חלק בעל הזכויות בקרקע על הקביעה כאמור, רשאי הוא לפנות לשמאי מכריע כמפורט בסעיף 12א.



(ו)
השבת הקרקע לבעל הזכויות בה לא תיחשב מימוש זכויות כהגדרתה בפסקה (3) להגדרת "מימוש זכויות" בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, הוראות סעיפים 102 ו-103א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963
, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין המס ששילם בעל זכויות בשל הפקעת זכויותיו, כאילו נתבטלה ההפקעה.";



(3) בסעיף קטן (3), אחרי "פיצויים" יבוא "או ריבית או החזר פיצויים" ובמקום "האדם התובע אותם הוצאות או פיצויים" יבוא "בעל הזכויות".



הוספת סעיפים 14א עד 14ד
14.
אחרי סעיף 14 לפקודה יבוא:



"שינוי מטרת הרכישה
14א.
(א)
בסעיף זה , "מטרת הרכישה המקורית" - מטרת הרכישה שפורטה בהודעה לפי סעיף 5.







(ב)
קרקע שפורסמה לגביה הודעה לפי סעיף 7, רשאי שר האוצר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, ולאחר שנתן הזדמנות לבעל הקרקע או למי שיש לו זכויות אחרות בקרקע לטעון את טענותיהם כאמור בסעיף 5א(א) נגד שינוי מטרת הרכישה, להחליט כי היא דרושה לצורך ציבורי השונה ממטרת הרכישה המקורית )בסעיף זה - מטרת הרכישה החדשה), בכפוף להוראות אלה:








(1)
שר האוצר יפרסם ברשומות הודעה על החלטתו, לפי טופס שיקבע באישור ועדת הכספים, שבה תפורט, בין השאר, מטרת הרכישה החדשה;








(2)
בהודעה לפי פסקה (1) יקבע שר האוצר את התקופה שבמהלכה יש להתחיל בביצוע מטרת הרכישה החדשה, שתחילתה במועד פרסום ההודעה, ויחולו לגבי התקופה האמורה הוראות סעיף 7ב, בשינויים המחויבים;








(3)
הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר למי שהיה זכאי לקבל את ההודעה לפי סעיף 5, וכן תוצג, הכל באופן הקבוע בסעיף האמור;







(ג)
מומשה מטרת הרכישה המקורית, רשאי שר האוצר להמשיך ולהשתמש בקרקע לאותה מטרה, עד למימוש מטרת הרכישה החדשה.







(ד)
הוראות סעיפים 14 ו-14ב, וכן הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מטרת הרכישה החדשה כאילו היתה מטרת הרכישה המקורית, והוראות סעיף 14ד יחולו לגביה בשינויים הקבועים באותו סעיף, ואולם אם הוחל בביצוע מטרת הרכישה המקורית בקרקע יחולו הוראות סעיף 14ב ולא הוראות סעיף 14, אף אם לא הוחל בביצוע מטרת הרכישה החדשה.







(ה)
שינוי מטרת הרכישה כאמור בסעיף זה אינו מקנה זכות לפיצויים לפי פקודה זו או כל זכות דומה אחרת, ואולם אם לא הוחל בביצוע מטרת הרכישה המקורית במהלך תקופת תחילת המימוש שנקבעה יהיו בעלי הזכויות בקרקע, כהגדרתם בסעיף 14(1ב) זכאים לפיצוי נוסף לפי הוראות פקודה זו כאילו במועד פרסום ההודעה לפי סעיף זה רכש מהם שר האוצר מחדש את הזכויות שהיו להם בקרקע, בניכוי הסכומים שהיה עליהם להשיב לשר האוצר לפי הוראות סעיף 14 אילו חזר בו שר האוצר מרכישת הקרקע באותו מועד.








(ו)
שר האוצר רשאי לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף זה פעם אחת בלבד.







(ז)
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות אחרת של שר האוצר לפי פקודה זו.



זכות לרכישה מחדש
14ב.
(א)
בסעיף זה –








"בעל הקרקע " - מי שהיה במועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 בעל הקרקע, או מי שהועברה לו הבעלות בקרקע;








"מקרקעי ישראל" - כמשמעותם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל2.







(ב)
הוחל בביצוע מטרת הרכישה בקרקע ומתקיים האמור בסעיף 14(1א) (ג), נתונה לבעל הקרקע ,זכות לרכוש מחדש את הזכויות בקרקע שנרכשו ממנו לפי פקודה זו (בסעיף זה - הזכויות בקרקע), בהתאם להוראות סעיף זה ובכפוף לתנאים הקבועים בו (בסעיף זה - הזכות לרכישה מחדש).







(ג)
שר האוצר יודיע לבעל הקרקע, בהתקיים האמור בסעיף קטן (ב), על זכותו לרכישה מחדש, ויבקשו להודיע, בכתב, למי שיקבע בהודעה ובתוך התקופה שיקבע בה ושלא תפחת משלושה חודשים, אם ברצונו לממש את הזכות האמורה או אם העביר את זכויותיו בקרקע לאחר; הודיע בעל הקרקע לשר האוצר כי העביר את זכויותיו בקרקע לאחר, יודיע שר האוצר לבעל הקרקע החדש בקרקע על זכותו לרכישה מחדש כאמור בסעיף קטן זה.









(ד)
הודיע בעל הקרקע, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), כי ברצונו לממש את זכותו לרכישה מחדש, יודיע לו שר האוצר, בתוך שלושה חודשים, על מחיר הרכישה מחדש בסעיף זה - מחיר הרכישה), על תנאי הרכישה ועל זכותו, אם הוא חולק על שומת מחיר הרכישה, לפנות לועדת ההשגות, ובלבד שהמועד לתשלום לא יהיה לפני תום עשרה חודשים ממועד מסירת ההודעה בידי שר האוצר; מחיר הרכישה ייקבע בידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי שהוא הסמיך לכך, לפי שווי הזכויות בקרקע במועד סמוך לפני מתן ההודעה של שר האוצר שלא יעלה על שלושה חודשים.







(ה)
(1)
חלק בעל הזכויות בקרקע על קביעת השמאי כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הוא להשיג עליה בפני ועדה להשגות על שומות מקרקעין שברשות מקרקעי ישראל, אשר תוקם לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל (להלן – ועדת ההשגות), בתוך 60 יום מהמועד שבו הומצאה לו קביעת השמאי כאמור; הרכב ועדת ההשגות וסדרי הדין לפניה ייקבעו לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל;

(2)
על החלטת ועדת ההשגות ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים.







(ו)
הודיע בעל הקרקע, בכתב, בתוך עשרה חודשים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן (ד), על רצונו לרכוש את הזכויות בקרקע במחיר הרכישה ובהתאם לתנאי הרכישה שנקבעו בהודעה האמורה, שילם את מחיר הרכישה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן ממועד השומה, וקיים את תנאיה, יועברו לו הזכויות בקרקע; ואולם אם הוגש ערר על מחיר הרכישה כמפורט בסעיף קטן (ד) יידחה המועד לפי סעיף קטן זה לתקופה של חודשיים מיום מסירת החלטת ועדת הערר.







(ז)
לא מסר בעל הקרקע המקורי הודעות לפי סעיפים קטנים (ג) או (ה), או שמסר הודעות כאמור אך לא שילם את מחיר הרכישה או לא קיים את תנאיה, רשאי שר האוצר להשתמש בקרקע לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר בכפוף להוראות כל דין, ללא תשלום של כל פיצוי נוסף בשל כך.







(ח)
היתה הקרקע כאמור בסעיף קטן (ב), בבעלות משותפת של כמה בעלי קרקע, יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:








(1)
לא פעלו כל בעלי הקרקע לפי הוראות סעיף זה למימוש זכותם לרכישה מחדש, זכאים בעלי הקרקע המעוניינים במימוש זכותם לרכישה מחדש, לממשה, רק אם הם מהווים יחד בעלים של רבע לפחות מזכויות הבעלות בקרקע; בעלי קרקע כאמור זכאים לרכוש , לפי הוראות סעיף זה ובהתאם להוראות שר האוצר, את מלוא הזכויות בקרקע, של כל הבעלים בקרקע;








(2)
לא פעלו כל בעלי הקרקע לפי הוראות סעיף זה למימוש זכותם לרכישה מחדש ולא התקיימו בבעלי הקרקע המעוניינים במימוש זכותם לרכישה מחדש תנאי הזכאות לפי פסקה (1), רשאי שר האוצר להשתמש בקרקע לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר בכפוף להוראות כל דין, ללא תשלום של כל פיצוי נוסף בשל כך;








(3)
על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2) – רשאי שר האוצר לאפשר לבעלי הקרקע, בתנאים שעליהם יורה, לממש את זכותם לרכישה מחדש של הזכויות בקרקע או למכור להם זכויות אחרות באותה קרקע, אף אם לא מתקיימים לגביהם התנאים המפורטים בפסקה (1), ובלבד שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן.







(ח)
מתקיים תנאי מהתנאים כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי קרקע שלאחר מועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 אושרה לגביה תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, ובשל התכנית האמורה רכישה מחדש של הזכויות בקרקע אינה אפשרית או שהתכנית אינה ניתנת למימוש בידי בעל הקרקע, לא יחולו הוראות סעיף זה, ושר האוצר, לאחר שמסר לבעל הקרקע הודעה על כך בצירוף נימוקים בכתב, יהיה רשאי להשתמש בקרקע לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר בכפוף להוראות כל דין, ללא תשלום של כל פיצוי נוסף בשל כך;







(ט)
הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שהיה במועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 בעל זכות חכירה ראשית בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, על פי חוזה חכירה שמטרתו מגורים, תעשיה, מסחר או מלונאות (בסעיף קטן זה - חוזה החכירה המקורי) או על מי שהועברה לו הזכות על ידי בעל זכות חכירה כאמור; הזכות לרכישה מחדש לפי סעיף קטן זה תהיה לרכישה של הזכויות בקרקע שנרכשו לפי פקודה זו מבעל זכות החכירה, ליתרת תקופת החכירה שנותרה במועד הרכישה מחדש, על פי חוזה החכירה המקורי, ובכפוף לתנאיו.







(י)
שר האוצר רשאי, בתקנות, להחיל את הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שיקבע, על מי שבמועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 היה בעל זכות חכירה ראשית בקרקע שאינה מקרקעי ישראל, על פי חוזה חכירה לתקופה של 49 שנים לפחות, או על מי שהועברה לו הזכות האמורה.







(יא) שר האוצר רשאי להחיל את הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שיורה, על כל אחד מאלה:








(1) מי שבמועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 היה בעל זכות חכירה ראשית בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, על פי חוזה חכירה דו צדדי לתקופה של 49 שנים לפחות שמטרתו עיבוד חקלאי (בסעיף קטן זה - חוזה החכירה המקורי) או על יורשיו, ובלבד שהזכות לרכישה מחדש לפי פסקה זו תהיה, לכל היותר, ליתרת תקופת החכירה שנותרה במועד הרכישה מחדש על פי חוזה החכירה המקורי, ובכפוף לתנאיו;








(2) אגודה שיתופית שבמועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 הייתה בעלת זכות לקבל זכות חכירה לתקופה של 49 שנים לפחות למטרת עיבוד חקלאי בקרקע שהיא מקרקעי ישראל המהווה משבצת קבע של ישוב חקלאי.



תשלום פיצויים בזכויות בקרקע
14ג.
ניתנו כפיצויים בעד רכישת זכויות בקרקע לפי פקודה זו, זכויות בקרקע אחרת, רשאי שר האוצר להחליט כי הזכויות שנרכשו דרושות לצורך ציבורי השונה ממטרת הרכישה המקורית או להשתמש בזכויות כאמור לכל מטרה אחרת, לרבות העברת הזכויות לאחר בכפוף להוראות כל דין ללא תשלום של כל פיצוי נוסף בשל כך, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיפים 14עד –14ב.



שימוש בקרקע שנרכשה לכל מטרה
14ד.
(א)
חלפו 25 שנים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7 (בסעיף זה - התקופה הקובעת) ושר האוצר לא חזר בו מרכישת הקרקע לפי סעיף 14 ולא פעל לפי הוראות סעיף 14ב, רשאי הוא להשתמש בקרקע שלגביה פורסמה ההודעה לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר בכפוף להוראות כל דין ללא תשלום של כל פיצוי נוסף בשל כך, בין אם מומשה מטרת הרכישה ובין אם לאו, ולא יחולו לגבי אותה קרקע הוראות סעיפים 14 עד 14ב.







(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), שונתה מטרת הרכישה בקרקע לפי הוראות סעיף 14א תהיה התקופה הקובעת לעניין מטרת הרכישה החדשה, כמפורט להלן, לפי העניין:








(1)
לא הוחל בביצוע מטרת הרכישה החדשה בתוך תקופת תחילת המימוש שנקבעה לגביה - התקופה הארוכה מבין אלה:









(א)
תקופת תחילת המימוש שנקבעה לגבי מטרת הרכישה החדשה, בתוספת שנה אחת;









(ב)
התקופה הקובעת החלה לעניין מטרת הרכישה המקורית;








(2)
הוחל בביצוע מטרת הרכישה החדשה בתוך תקופת תחילת המימוש שנקבעה לגביה - 25 שנים ממועד פרסום ההודעה על מטרת הרכישה החדשה לפי סעיף 14א (בפסקה זו - מועד פרסום המטרה החדשה), בניכוי התקופה הקצרה מבין אלה:









(א)
תקופת תחילת המימוש שנקבעה לגבי מטרת הרכישה המקורית;









(ב)
תקופה שתחילתה במועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7 וסיומה במועד פרסום המטרה החדשה.







(ג)
בסעיף זה, "מטרת הרכישה המקורית" ו"מטרת הרכישה החדשה" – כמשמעותן בסעיף 14א."

תיקון סעיף 22
15.
בסעיף 22 לפקודה -



(1)
בסעיף קטן (2), במקום הרישא המסתיימת במילים " להרשות אותו אדם" יבוא "שר האוצר רשאי , לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (2א) ו-(2ב), להרשות לאדם שפנה אליו לפי סעיף קטן (1)" ובמקום הקטע החל במילים "או על היועץ המשפטי" עד המילים "במידה שהוא" יבוא "על היועץ המשפטי לממשלה או על ממשלת ישראל במידה שהוא";



(2)
אחרי סעיף קטן (2) יבוא:




"(2א)
לא ייתן שר האוצר הרשאה לפי סעיף קטן (2) להשתמש בסמכויות ובזכויות שהוענקו לו לפי סעיפים (14(1ב) ו-14א עד 14ד, אלא בהתקיים אחד מאלה:





(א)
נקבע בהסכם בין שר האוצר לבין האדם שלו ניתנה ההרשאה כי אותו אדם יוכל להשתמש בסמכויות ובזכויות כאמור, כולן או חלקן, בכפוף להוראות אותו הסכם;





(ב)
ההרשאה ניתנה לרשות מקומית ששר האוצר הסכים, מראש ובכתב, להקנות לה את הקרקע כאמור בסעיף קטן (4).




(2ב)
לא ייתן שר האוצר הרשאה לפי סעיף קטן (2) אלא לאחר שפרסם ברשומות הודעה על כוונתו לתת הרשאה כאמור ולאחר שנתן הזדמנות לבעל הקרקע ולמי שיש לו טובת הנאה בקרקע לטעון את טענותיהם נגד רכישת הקרקע או נגד מתן ההרשאה, לפניו או לפני מי שהוא הסמיך לכך, באופן ובמועד שקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת; בהודעה לפי סעיף קטן זה תצוין זכותם של בעל הקרקע ומי שיש לו טובת הנאה בקרקע לטעון את טענותיהם כאמור; הוראות פסקה זו לא יחולו על הרשאה שנתן שר התחבורה והבטיחות בדרכים לחברה הלאומית לדרכים או לרכבת ישראל או לגוף אחר שאישרה ועדת הכספים של הכנסת לגבי קרקע שחלה עליה תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה המייעדת אותה למטרת הרכישה שהיא דרך או צורך שנובע או כרוך בה, ואשר נתקבלה החלטה על אישורה לפי החוק האמור לרבות קרקע המיועדת לפרוייקט בטיחותי;





(2ג)
על רכישת קרקע בידי אדם שניתנה לו הרשאה לפי סעיף קטן (2) לא יחולו הוראות סעיף 5א, ואם ניתנה ההרשאה כאמור לרשות מקומית יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים אלה:





(א)
בסעיף קטן (א), במקום "__" יקראו "__" ובמקום "__" יקראו "__";





(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "__" יקראו "__".;

1. גרסת ועדת הכספים: 7 ו-12

2. גרסת הממשלה: 17 ו-22

3. גרסת ועדת המשנה: 7, 15 ולא יותר מ-17



(3)
אחרי סעיף קטן (3) יבוא:




"(4)
קרקע שנרכשה לפי סעיף זה, בין אם נרכשה בידי שר האוצר ובין אם נרכשה בידי אדם אחר מכוח הרשאה מאת שר האוצר, תוקנה לפי הוראות סעיף 19 לשר האוצר, ואולם אם נרכשה הקרקע בידי שר האוצר בעבור רשות מקומית או שנרכשה בידי רשות מקומית מכוח הרשאה מאת שר האוצר, רשאי שר האוצר להסכים, מראש ובכתב, כי הקרקע תוקנה לפי הוראות סעיף 19 לרשות המקומית."

הוספת סעיף 22א
16.
אחרי סעיף 22 לפקודה יבוא:



"רכישה בידי
שר התחבורה
והבטיחות בדרכים
22א.
הסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי פקודה זו, למעט הסמכות להתקין תקנות, יהיו נתונות גם לשר התחבורה והבטיחות בדרכים בכל הנוגע לרכישת קרקע לצורך ציבורי שהוא דרך או צורך הכרוך או נובע ממנה; ואולם, יושב ראש הוועדה המייעצת לשר התחבורה יהיה נציג המנהל הכללי של משרד התחבורה ולא נציג מנהל רשות המקרקעין.

ביטול התוספת
17.
התוספת לפקודה - בטלה.
אופציה – להחליף את הטפסים בתוספת

תיקון חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור
18.
בחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, התשכ"ד–1964 4 –



(1)
בסעיף 8 -




(א)
בסעיף קטן (א), במקום "וריבית צמודה" יבוא "על שווי הזכויות בלבד, בתוספת ריבית צמודה" ובמקום "ואילך על שווי הזכויות בלבד" יבוא "עד ערב תחילתו של חוק לתיקון פקודת הקרקעות ,(רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), התש"ע- 2009 (בסעיף זה – תיקון מס' 3), ובתוספת ריבית צמודה בשיעור שנקבע לפי סעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–51961, לעניין ההגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" מיום תחילתו של תיקון מס' 3 ואילך";




(ב)
בסעיף קטן(ב)(1), המילים "אצל האפוטרופוס הכללי או" - יימחקו, ובמקום "הפרשי הצמדה בלבד" יבוא "הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור שנקבע לפי סעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, לענין ההגדרה "הפרשי הצמדה וריבית", בניכוי שתי נקודות אחוז";



(2)
בסעיף 9א –




(א)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:





"(א1)
לא קנה רוכש הזכויות את ההחזקה במקרקעין בתוך תשעים ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור בסעיף 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן– פקודת הקרקעות), וברכישה מכוח חוק רכישה שלפיו אין חובה לפרסם הודעה כאמור - בתוך תשעים ימים מהיום שבו רשאי רוכש הזכויות לדרוש את מסירת ההחזקה במקרקעין, זכאי בעל הזכויות שנרכשו לדרוש מרוכש הזכויות את הפיצויים המגיעים בשל רכישת שווי הזכויות, כנגד מסירת החזקתו במקרקעין; דרש בעל הזכויות שנרכשו, פיצויים כאמור, ישלם לו רוכש הזכויות, בתוך תשעים ימים ממועד מסירת ההחזקה במקרקעין, את סכום הפיצויים שלדעתו זכאי לו בעל הזכויות.";




(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (א) או (א1)";



(3)
בסעיף 11(א), המילים "אצל האפוטרופוס הכללי" - יימחקו;



(4)
בסעיף 13א, במקום "שר המשפטים" יבוא "שר האוצר", במקום "האפוטרופוס הכללי" יבוא "החשב הכללי במשרד האוצר" ובמקום "לאפוטרופוס הכללי" יבוא "לחשב הכללי";



(5) אחרי סעיף 13א יבוא:




"פטור מלא או חלקי מתשלום פיצויים - סייג לתחולה
13ב.
על אף האמור בכל דין, החל ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), התש"ע- 2009- (בסעיף זה - המועד הקובע), יחולו הוראות סעיף 20 לפקודת הקרקעות וכן הוראות סעיפים 2, 4 ו-5 לחוק זה, רק על רכישה כמפורט להלן:








(1)
רכישה לפי הוראות חוק רכישה שנעשתה לפני המועד הקובע;








(2)
רכישה לפי הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, או רכישה בידי רשות מקומית מכוח הרשאה שניתנה לה לפי סעיף 22(2) לפקודת הקרקעות, בין שנעשתה לפני המועד הקובע ובין לאחריו."

תיקון חוק התכנון והבניה
19.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן–חוק התכנון והבניה) –



(1)
בסעיף 190(א) –




(א)
ברישה, אחרי "התפקידים" יבוא "של שר האוצר";




(ב)
בפסקה (6), במקום "סעיף 21" יבוא "סעיפים 5א, 7ב, 14(1א), 14(1ב) 14א עד 14ד ו-21", ובמקום "לא יחול" יבוא "לא יחולו";



(2)
בתוספת הרביעית, בסעיף 15(ה), אחרי "התפקידים" יבוא "של שר האוצר".

תיקון חוק העתיקות
20.
בחוק העתיקות, התשל"ח–1978 6, בסעיף 33, במקום "של הממשלה" יבוא "של שר האוצר ושל הממשלה".

ביטול פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)
21.
פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 7 (להלן - פקודת הדרכים) – בטלה.

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים
21א.
בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 19 יבוא:





"20.
עתירה לפי סעיף 14ב(ה)(2) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943."

תחולה והוראת מעבר
22.
(א)
חוק זה יחול על קרקע שפורסמה לגביה הודעה לפי סעיף 5 לפקודה, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) ואילך, בכפוף להוראות סעיף זה.



(ב)
בקרקע כמפורט להלן, רשאי שר האוצר או שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי העניין, להשתמש לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר בכפוף להוראות כל דין ללא תשלום של כל פיצוי נוסף בשל כך, ואולם בקרקע שנרכשה לפי הוראות חוק התכנון והבניה לא יחולו הוראות סעיף קטן זה וימשיכו לחול לגביה הוראות החוק האמור:




(1)
קרקע שנרכשה לפני יום התחילה לפי הוראות הפקודה או לפי הוראות פקודת הדרכים, ולפני היום האמור מומש לגביה הצורך הציבורי שלשמו נרכשה או צורך ציבורי אחר;




(2)
קרקע שביום התחילה חלפו 25 שנים לפחות ממועד פרסום ההודעה לגביה לפי סעיף 7 לפקודה;




(3)
קרקע שביום התחילה חלפו 25 שנים לפחות ממועד תחילתו של צו שהחיל עליה את פקודת הדרכים ושהוצא מכוח סעיף 3 או 11 לפקודה האמורה.



(ג)
קרקע שפורסמה לגביה הודעה לפי סעיף 5 לפקודה לפני יום התחילה או שצו כאמור בסעיף קטן (ב)(3) שהוצא לגביה נכנס לתוקפו לפני היום האמור, ולא מתקיימים לגביה הוראות סעיף קטן (ב), למעט קרקע כאמור שרוכש הזכויות בה בהתאם להוראות הפקודה או פקודת הדרכים, לפי העניין, העבירה לאחר ולמעט קרקע כאמור שנרכשה לפי הוראות חוק התכנון והבניה, יחולו לגביה סעיפים 8, 14 ו-14א עד 14ד לפקודה, כנוסחם בסעיפים 10 ו-11 לחוק זה, בשינויים אלה:




(1)
תקופת תחילת המימוש לגבי אותה קרקע תהיה ___ שנים מיום התחילה, ואולם רשאי שר האוצר, במהלך התקופה האמורה, להאריכה בתקופה נוספת, בהחלטה בכתב בצירוף הנמקות, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על __שנים מיום התחילה; על הארכת תקופת תחילת המימוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 7 ב(ב) סיפה לפקודה, כנוסחן בסעיף 5 לחוק זה, בשינויים המחויבים;
הערה: המועדים יותאמו למועדים שנקבעו בסעיף 8 להצעה




(2)
התקופה הקובעת כמשמעותה בסעיף 14ד לפקודה, כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה, תהיה, לגבי אותה קרקע, התקופה הארוכה מבין אלה:





(א)
25 שנים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7 לפקודה או ממועד תחילתו של צו כאמור בסעיף קטן (ב)(3) לפי הענין;





(ב)
תקופת תחילת המימוש כאמור בפסקה (1), בתוספת שנה אחת.



(ד)
מבלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), קרקע שניתנה לגביה הרשאה לפי סעיף 22(2) לפקודה לפני יום התחילה תוקנה לפי הוראות סעיף 19 לפקודה לשר האוצר אם לא הוקנתה לפני יום התחילה לאדם שלו ניתנה ההרשאה; ואולם קרקע כאמור שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב)(2) שלא ממומש לגביה הצורך הציבורי שלשמו נרכשה, תוקנה לשר האוצר, אף אם הוקנתה לפני יום התחילה לאדם שלו ניתנה ההרשאה; הוסכם בין שר האוצר לבין האדם שלו ניתנה ההרשאה כי הקרקע תוקנה לאותו אדם,  רשאי שר האוצר לוותר על זכותו לפי סעיף קטן זה בתנאים שעליהם יורה בכפוף לתקנות שיקבע בעניין זה, באישור ועדת הכספים של הכנסת; הוראות סעיף קטן זה לא יחול על הרשאה שניתנה לרשות מקומית.



(ד)
סעיפים 8, 11(א) ו-13א לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, התשכ"ד–1964,, כנוסחם בסעיף 15 לחוק זה, יחולו גם על רכישה כמשמעותה בחוק האמור שנעשתה לפני יום התחילה, ואולם הם יחולו רק על פיצויים, כולם או חלקם, שערב יום התחילה טרם שולמו או טרם הופקדו, לפי הענין.


1 ע"ר 1943, תוס' 1, עמ' 32; ע"ר 1946, תוס' 1, עמ' 225.

� ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

3 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

� ס"ח התשס"ב, עמ' 55.

� ס"ח התשכ"א, עמ' 192; התשס"א, עמ' 206.

� ס"ח התשכ"ג, עמ' 156.

2 ס"ח התש"כ, עמ' 56.

4 ס"ח התשכ"ד עמ' 122; התשס"ג, עמ' 537.

5 ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

6 ס"ח התשל"ח, עמ' 76.

7 ע"ר 1943, תוס' 1, עמ' (ע) 40, (א) 55; ס"ח התשכ"ו, עמ' 4.