PAGE
17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
8.12.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 151

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"א כסלו תש"ע (8 בדצמבר 2009), שעה 11:30

האיום בפיטורי 630 עובדי חברת התרופות הישראלית "תרו"

חברי הוועדה: חיים כץ – יו"ר

חמד עמאר

שמואל רובינשטיין
חברת התרופות "תרו", מנכ"ל "תרו" ישראל

מירב ברלב
חברת התרופות "תרו", יועצת תקשורת

גד ארד
חברת התרופות "תרו", חשמלאי

ליזה ארזוני
חברת התרופות "תרו", מנהלת משאבי אנוש

רונית ארליך
חברת התרופות "תרו", עוזרת אדמיניסטרטיבית

אמנון בלומנטל
חברת התרופות "תרו", מהנדס פיתוח

יורם בן-חיים
חברת התרופות "תרו", מנהל פעילות לוגיסטית

עידן דננברג
חברת התרופות "תרו", מנהל ייצור יבש

שלמה הניק
חברת התרופות "תרו", קניין רכש

אלינור זוהר
חברת התרופות "תרו", ראש צוות מו"פ כימיה

גל זילברשטיין
חברת התרופות "תרו", מפתחת תכנות מערכות מידע

רם זיצ’ק
חברת התרופות "תרו", מנהל אתר חיפה

עדי חיון
חברת התרופות "תרו", יו"ר ועד עובדים

בנימין יעקובי
חברת התרופות "תרו", מומחה מערכות קריטיות

צחי מזרחי
חברת התרופות "תרו", מפעיל

ארתור סולומון
חברת התרופות "תרו", מפעיל

אבי סכטר
חברת התרופות "תרו", מחסן

ששון עדי
חברת התרופות "תרו", מהנדס ולידציה

נאיף עמאר
חברת התרופות "תרו", טכנאי אחזקה

ישראל פורת
חברת התרופות "תרו", אחראי משק

גלית קאופמן-ברגר
חברת התרופות "תרו", מנהלת צוות

יוגב קיסוס
חברת התרופות "תרו", מנהל מחלקה

מיקול ראובני
חברת התרופות "תרו", מנהלת מעבדה

אריק רוזנטל
חברת התרופות "תרו", ראש צוות

מירב רזניק
חברת התרופות "תרו", אחראית חדר בקרה

שלב רעות
חברת התרופות "תרו", מפעילה

עזריאל שוורצמן
חברת התרופות "תרו", עובד אריזה

דן שרון
חברת התרופות "תרו", מפעיל

עו"ד מוטי ארד
חברת סאן בישראל

ד"ר ישראל לשם
חברת סאן ישראל, ב"כ

רונן צור
צור תקשורת, מנכ"ל

אלי נחמיאס
הסתדרות הכללית החדשה, יו"ר אגף הכספים וכ"א במרחב חיפה

ד"ר רון שפיגל

הסתדרות הכללית החדשה, מזכיר איגוד מקצועי סקטור פרטי, מרחב חיפה

חיזקיה ישראל
התאחדות התעשיינים, מנהל מחלקה לביטוח סוציאלי

אבי ברק
התאחדות התעשיינים

עו"ד משה בלטר
מייצג את העובדים

דוד אטיאס
מנהל משמרת בכימיה

וילמה מאור

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
האיום בפיטורי 630 עובדי חברת התרופות הישראלית "תרו"

ברוכים הבאים ובוקר טוב, כ"א בכסלו תש"ע, ה- 8 בדצמבר 2009, אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. במסגרת היום הבינלאומי לזכויות האדם אנחנו מקיימים ישיבה שלישית בנושא, התחלנו באכיפת דיני עבודה ועברנו להתארגנות בחברת הוט שכנראה ממחר תהייה התארגנות חופשית, וכעת דיון בנושא האיום בפיטורי 630 עובדי חברת התרופות הישראלית "תרו".


אני מבקש לשמוע את נציג המנהל הכללי של החברה. הייתי מבקש שתמסור לנו סקירה על החברה, תמציתית, על היקפי כוח אדם, המחזור, מכירות, התקשרויות, צבר התקשרויות ואיך אתה רואה את החברה בשנת 2010.

אני מנהל אתר חיפה שהוא האתר המרכזי של החברה. החברה מעסיקה בישראל קרוב ל- 700 עובדים שמתוכם כ- 630 עובדים בחיפה. אנחנו חברת תרופות שהוקמה בשנת 1950. בשנת 2009 הציגה החברה רווחיות גבוהה ואנחנו צופים שהרווחיות תמשך גם בשנת 2010. החברה רווחית וצפויה להיות רווחית, היא מצליחה וגדלה. היקף המכירות שלנו מתקרב ל- 400 מיליון דולר כשקו המכירות שלנו בארצות הברית. בחברה עובדים כ- 1,200 איש מתוכם כ- 700 בישראל שהיא מרכז הפעילות של החברה.

כמה מכירות לעובד?

בסדר גודל של 300 אלף דולר.

כמו מפעל הייטק מתקדם.

אנחנו בסך הכל מרוצים מהפעילות שלנו, מרוצים מהתוצאות שלנו ומרוצים מהעתיד כפי שהוא נראה.

מה צבר ההזמנות שלכם?

אני לא יודע לענות על צבר ההזמנות שלנו אבל המכירות השנה מתקרבות ל- 400 מיליון דולר ובשנה הבאה הוא צפוי לגדול.

אין לכם חוזים לאספקה בשנה הבאה?

זה לא נתון שאני מתוקף מכין התבניות יכול לתת, אנחנו מכינים את התבניות ושולחים אותן לארצות הברית. אני לא חושב שיש לנו צבר הזמנות במובן הזה אבל החוזים שלנו הם כן ארוכי טווח והם מתבססים על מכירות מתמשכות, יש מקום להיות אופטימיים.

החוזים ארוכי הטווח בונים לך את הצבר ואז אתה יודע את התחזיות.

התחזיות שלנו זה לגדול בשנה הבאה בסדר גודל של 10%.

גם בכוח האדם?

אני לא חושב שבהכרח בכוח האדם. השנה גדלנו בכוח האדם בסדר גודל של 5%, מן הסתם אנחנו מתמודדים בשוק מאוד תחרותי ואנחנו מתייעלים. את רוב הגידול שלנו אנחנו משיגים על ידי התייעלות.

אתם לא מפטרים עובדים, מגדילים את המכירות ואז התפוקה לעובד גבוהה וזו דרך ההתייעלות שלכם.

נכון. גדלנו בהיקף הפעילות שלנו בשנת 2009 באופן משמעותי, גדלנו בכוח האדם אבל לא באותו יחס. חלק מהגידול בא כתוצאה המתייעלות. אנחנו צריכים לזכור שיש תחרות מאוד קשה. התחרות היא יותר ויותר ממדינות כמו הודו וסין שעלות העבודה שם נמוכה יותר ואנחנו צריכים להתמודד עם התחרות הזאת.

אתם מוכרים מוח?

יש לנו הרבה מוחות אבל בסופו של דבר אנחנו מוכרים תרופות.

זה לא ייצור של עיבוד שבבי.

זה לא עיבוד שבבי אבל בתרופות שאנחנו מוכרים בארצות ובהצלחה, מתחרים איתנו יצרנים מכל העולם כולל מהודו, מארצות הברית, מאירופה.

מה קורה עם החברה? החשש הזה למעבר להודו מה מצבו?

החברה נמצאת כרגע תחת מאבק שליטה. מאבק השליטה הוא בין בעלים שאותם אנחנו מכירים לבין בעלים שאנחנו לא מכירים. זה הבסיס לחששות ולא יותר מזה.

ספר לי יותר על כך.

הבעלים הנוכחיים של החברה הם משפחה ציונית שהקימה את החברה בשנת 1950 בעיקר משיקולים לא כלכליים. המדינה הוקמה והיא התבקשה לתרום את חלקה ולהקים תעשייה במדינת ישראל, היא הקימה תעשייה ליד פסי הרכבת מצפון לחיפה מתוך מחשבה להשתמש בהם כדי לייצא לשכנות הידידות שלנו בסוריה ובלבנון. אלו היו ימיה הראשונים של החברה ולאורך כ- 60 שנה החברה הוכיחה את נאמנותה למדינה ולעבודה בישראל. היא השקיעה עשרות רבות של מיליוני דולרים בפיתוח התעשייה בישראל. אין לי ספק שאם היא תמשיך להיות הבעלים של החברה זו תהייה גם בעתיד המדיניות שלה. על הפרק עומדת החלפת בעלות עם חברה הודית, חברה מצליחה מאוד בזכות עצמה בהודו. אנחנו כעובדים נכנסנו למשא ומתן איתם רק כדי להבטיח את עתידנו פה.

אנחנו זה כעובדים או כהנהלה?

ההנהלה והעובדים, גם בהנהלה יש עובדים.

גם ההנהלה הם עובדים. יחד עם זאת את המשא ומתן לא עושה אחרון העובדים אלא דווקא ההנהלה.

דווקא את המשא ומתן עשה ועד העובדים.

את המשא ומתן עם ההודים. באמת? כל יום לומדים משהו חדש.

הם צריכים לדאוג לעצמם שלא יעבירו להם את המפעל, הם צריכים לנהל את המשא ומתן.

ראשית אני שמח שזה כך.

את המשא ומתן ניהל יושב ראש הועד עדי חיון שנמצא כאן. כיושב ראש הועד הוא גם יושב ראש הועד שלי, גם אני עובד בחברה. הוא יצג אותנו במשא ומתן שמבחינתו, על פניו, נראה מאוד מוצלח. מטרת המשא ומתן הייתה שמאחר ויש כאן שינוי בבעלות, ולנו העובדים משתנה לא ידוע, רצינו איזו הבטחה שהפעילות בישראל תמשך לפרק זמן מסוים.

כמה זמן? תכף נשאל את עדי חיון שעשה את המשא ומתן.

פרק הזמן שדובר עליו היה 5 שנים. לנו ברור שבכל בעלות שהיא בין אם זו הבעלות הנוכחית או בעלות אחרת אנחנו צריכים להיות אתר תחרותי. זו המטרה שלנו וברור לנו שזו זכות הקיום שלנו. כשעושים שינוי בעלות לוקח זמן להתאקלם לחברה חדשה, לוקח זמן להבין את התכתיבים החדשים. כדי שאנחנו נוכל לעמוד בדרישות של הבעלים החדשים אנחנו זקוקים לזמן.

כל העובדים יקבלו פיצויים?

פיצויים על מה?

על כך שהחליפו בעלים.

לא מעוניינים בפיצוים.

למה הם יכולים לקבל פיצויים ולהמשיך לעבוד בחברה.

אנחנו לא מחפשים פיצויים.

היום זה יום העובד ואני רוצה לעזור לעובדים. ברגע שאתה מחליף בעלים לכל העובדים מגיע פיצויים מבלי יוצא מהכלל, לפי חוק.

ואז יקלטו אותם מחדש?

בחוזה הם נקלטים מחדש. אני אתן לכם עצות בחינם. אני לא עשיתי את המשא ומתן. קחו דוגמה מחברה ישראלית מאוד מתקדמת שהיא כנראה לא רחוק מכם, קוראים לה "רפאל". חברה מתקדמת וידועה שתמהיל כוח האדם שלה בנוי ממהנדסי מחקר שהיו עובדי מדינה, טכנאים, אקדמאיים ועובדי ייצור. באו מהנדסי "רפאל" אחרי שמדינת ישראל אמרה שהיא רוצה שהם יעברו להיות חברה ממשלתית, לא יחידת סמך. מעבירים אותם מדרגה, אני מדבר ליושב הראש הועד כדי שתלמד ושתוכל לתת לעובדים שלך בונוס שאתה אולי לא מבין, המדינה ביקשה להעביר אותם מדרג יחידת סמך ליחידה ממשלתית. אמרו בסדר נעשה איתכם סגירה ופתיחה. מה זה אומר? ביום חמישי האחרון של חודש מסוים, לצורך העניין חודש דצמבר, כולם יוצאים לפנסיה, כולם מפוטרים. אם עד היום קיבלתם 20,000 שקל שכר למשל, והפנסיה שלכם בשיעור של 70% עומדת על 14,000 שקלים, אנחנו לא רוצים שתיפגעו ולכן נעלה לכם את השכר ל- 30,000 שקל, ניתן לכם פנסיה 70% זאת אומרת בסיס המשכורת הוא כמו הפנסיה, הפנסיה שלכם זו המשכורת שהרווחתם כל הזמן. בנוסף מיום ראשון כשאתם חוזרים לעבודה עם חוזה ל- 10 שנים אתם מרווחים 10,000 שקלים בנוסף לפנסיה. זאת אומרת שהשכר עלה ל- 30,000 שקל, מבטיחים את הפנסיה שלהם 20,000 שקלים, ומבטיחים להם 15 שנות עבודה. אחרי 15 שנות עבודה עלינו ב- 50% בשכר והבטיחו לך 15 שנות עבודה שבהן לא יפטרו אותך, אי אפשר לפטר אותך. אתה מעגן את הזכויות שלך אלא אם תרצה ללכת. למה עובד "תרו" הוא פחות טוב מעובד "רפאל"
. מה שהמדינה יודעת לתת לעובד "רפאל" אין סיבה שהיא לא תיתן לעובד "תרו". זה טיפ שהיה בחמש שש שנים האחרונות. גש לרשם ההסכמים הקיבוציים, אני עמדתי על דוכן הכנסת, העלות של העברת "רפאל" מיחידת סמך לחברה הייתה 7.5 מיליארד שקל. כיושב ראש וועד עובדים תכניס את זה לזכרון.

אני עובד 12 שנה בחברה מתוכם קרוב ל- 8 שנים יושב ראש ועד העובדים בשכר.

יושב ראש ועד העובדים בשכר?

לא. אני עובד במניין העובדים וזה תוספת תפקיד של יושב ראש ועד ללא שכר.


אני אחזיר אתכם קצת אחורה.

למה ההנהלה באה אליך וביקשה שתעשה את המשא ומתן?

אף אחד לא בא אלי. אני באתי להנהלה - - - -

ואמרת שאתה רוצה לעשות את המשא ומתן?

לא. אני הגעתי להנהלה לפני שנחתם הסכם בין "סאן" ל-"תרו" החלטנו שאנחנו לא מתערבים, העובדים לא הביעו שום עמדה. לאחר כשנה כשהתחילו הדים תקשורתיים שהעסקה כן תצא לפועל או לא תצא לפועל החלטנו שאנחנו רוצים לבדוק איפה אנחנו נמצאים במשא ומתן הזה. התברר לנו העובדים שאנחנו לא מוגנים במכירה הזאת. אנחנו בכלל לא חלק מהמכירה או מהעברת השליטה בין "תרו" ל-"סאן".


התחלנו לבדוק אפשרויות, שכרנו את שירותיו של עורך הדין משה בלטר, ונכנסנו למשא ומתן עם ההודים, עם מי שייצג אותם, עו"ד ישראל לשם שייצג אותם בישראל. נכנסנו איתם למשא ומתן ובמכתב הראשון שיצא מאיתנו ביקשנו שהם יחתמו על מסמך הבנות והסכמות אם השליטה "בתרו" תעבור לידי ההודים. ניהלו התכתבויות, קיבלנו מכתבים נעימים ויפים מנשיא החברה אבל הוא לא היה מוכן להתחייב לדבר. לאחר מספר חודשי התכתבויות קיבלנו הצעה מישראל לשם שאמרה שהם מוכנים לחתום על הסכם של חמש שנים.

הם עשו את המשא ומתן על עיגון זכויות העובדים, הם לא עשו את המשא ומתן על מכירת החברה וזה ממה שניתן היה לקבל מדברייך. בסדר גמור עשית פעילות ועד רגילה להגן על זכויות העובדים.

לא הייתה לנו שום כוונה לא במכתבים, לא בתחילת המשא ומתן להיות מעורבים בכלל בשליטה של "תרו", אין לנו שום עניין להתערב בזה. לנו זה לא משנה.

מפתיע אותי שכאילו ניהלתם משא ומתן, על פניו היה ניתן להבין שאתם הייתם מול הלקוח החדש.

קיבלנו הצעה מנציגי ההודים שהם מתחייבים לא לסגור את המפעל במשך 5 שנים ולא לצמצם את הפעילות. מבחינתנו זה היה הישג כי 5 שנים זה מספיק זמן כדי להכיר גם את הבעלים החדשים וגם שהבעלים החדשים יכירו את העובדים. מבחינתנו זה היה בסדר וחתמנו על המסמך. ב- 30 בנובמבר 2008 חתמו חברי הועד כולל אני, הוצאנו את המכתב הזה כדי לקבל מסמך סופי - - -

יש לכם ועד אחד שמאגד את כולם?

כן. הוצאנו מכתב לקבל מסמך חתום על ידי נשיא החברה, ומהתאריך הזה ועד היום לא שמענו ממנו מילה, שום דבר לא על מכתב ההתחייבות שהוא היה מוכן לחתום, הוא לא התחייב. שנה המתנו ולא קיבלנו שום דבר. בחודשים האחרונים קרו המון דברים רעים עם החברה וזה בעצם הדבר שהדליק לנו נורה אדומה וביקשנו לכנס את הועדה. ב- 25 ביוני הייתה ביקורת של FDA, בחברה בבעלות "סאן", חברת "קרקרו" כאשר ה- FDA אחרי הביקורת סגר להם את המפעל בגלל תנאי ייצור לא נאותים. החרימו להם את המוצרים ו- 400 עובדי החברה פוטרו. זה היה דבר אחד שהדליק לנו נורה אדומה מאוד גדולה. לפני כחודש בערך אנחנו קיבלנו מכתב נוסף שבהודו מפעל "סאן פארמה" שבבעלות "סאן" השבית את המפעל בגלל תנאי עבודה ירודים. אני לא צריך לספר לכם מהם תנאי ההעסקה בהודו ואם שם הם הגיעו למצב של שביתה אותנו זה מאוד מאוד מדאיג.

מה שאנחנו מבקשים בסך הכל אלו שני דברים, האחד זה להבטיח את עתידנו, שהחברה הזאת תמשיך להתקיים בישראל על עובדיה, על מוצריה ובהיקף הפעילות שקיים בארץ. הנושא השני זה שאנחנו רוצים להבטיח שמה שקרה "בקרקו" בניהול החברה או שכתוצאה מליקויים שסגרו להם את החברה, להבטיח שזה לא יקרה פה.

אתה לא אומר שזה הניהול, אתה אומר שאלו תנאי הייצור, כלומר שה- FDA לא אישר את תנאי הייצור. אתה לא מדבר על ניהול.

זה חלק מניהול. אצלנו בחברה עברנו כעת ביקורת של FDA באופן יוצא מהכלל, חלק מההצלחה זה הניהול. זה יורד מההנהלה, ממנהלי קווים, מנהלי ייצור שיש לנו בחברה.

כלומר אתה נמצא היום במצב שאתה לא יודע איפה אתה נמצא.

היום אני לא יודע איפה אני נמצא, אין לי שום מסמך, אין לי שום בשורה לעובדים שאם מחר "סאן" תקבל את השליטה החברה הזו תמשיך להתקיים כאן. אנחנו מבקשים עתיד כלכלי לעובדי "תרו". אנחנו לא רוצים פיצויים מוגדלים, אנחנו צנועים, אנחנו עובדים ומרווחים לא רע ואת זה אנחנו רוצים להמשיך לעשות.

הערה קרדינאלית. פה לא מדובר - - -

מי אדוני?

אני מייצג את העובדים.

כעורך דין.

כן. אני רוצה לתקן איזו טעות משפטית. פה לא מדובר על מכירת החברה. כאן מדובר על העברת מניות בין בעלי שליטה לחברת "סאן" ההודית. לכן יש כאן בעיה, הבעיה היא שהם לא יוכלו לקבל כמו ב"רפאל" שהעבירו אותם לחברה שונה.

החלפת בעלים - - -

החברה היא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה בארצות הברית. כאן זה לא שמישהו אחר רוכש את המפעל בחיפה מהחברה. לא שהם עוברים לעבוד תחת מעביד שונה, הם נשארים תחת אותו מעביד.

איזה חלק נמצא אצל הציבור?

בערך כ- 30%. צריך לשאול את החבר'ה.

אם הם לא יודעים להגיד לגבי הצבר הם לא ידעו להגיד.

זו שליטה ובוודאות זו שליטה. אני רוצה להרחיב ואני לא אחזור על אותם דברים.

אני אתן לך בהמשך את רשות הדיבור. מהמקובל בוועדה שלחברי הכנסת יש את זכות הדיבור ואני אולי נהגתי אחרת ממה שרגיל וקודם שמעתי את העובדים וההנהלה. גם חברי כנסת ביקשו להביע את עמדתם ולהגיד, חבר הכנסת חמד עמאר בבקשה.

ראשית אדוני היושב ראש אני רוצה לברך אותך על העלאת הנושא החשוב הזה קודם שיתחילו הפיטורין. אנחנו מעלים את הנושא ורוצים לעזור ככנסת. אתה יודע שהיום גם בוועדת הכספים דנים היום במפעל "תפרון", להבדיל אלפי הבדלות אבל אנחנו יכולים להגיע גם לזה. אני אסביר בהמשך דבריי.


בצפון המצב מאוד קשה, יש פיטורי עובדים, ב"תפרון" יש כעת פיטורין של כ- 1,000 עובדים, גם מסביב ואתה מגיע לכ- 2,000 עובדים שמפטרים. אם מסתכלים על המפעל הזה שביקרתי בו ביום ראשון, אנחנו רואים שיש עוד 630 עובדים - - -

לא מפטרים.

לא מפטרים. 630 עובדים ואני אסביר לך איך אנחנו יכולים להגיע לכדי פיטורין.


ראינו מה קרה בטקסטיל, את הטקסטיל החליטו להעביר לירדן, למצרים, הודו, סין וראינו מה קרה עם כל הטקסטיל בארץ. אין לנו בארץ יותר טקסטיל. שמענו בחדשות לפני כשבוע שחברה הודית קנתה חברת הייטק בארץ ואחרי שנתיים לא קיימת חברת הייטק, העבירו את כל חברת ההייטק להודו, פיטרו את העובדים, ה- 60 העובדים האחרונים פוטרו לפני שבוע. זו השיטה של ההודים הם קונים את החברות בעולם ולאט לאט מעבירים אותם להודו.


אנחנו לא יכולים להתערב, זו חברה עסקית שרוצה להרוויח ולהתקדם. אבל כן יכולה להיות אמירה, לפנות לממשלה כדי לתת איזה תמריץ לחברות האלה ולהשאיר את המפעלים שלהם בארץ כדי למנוע העברת החברות להודו בגלל כוח העבודה הזול שם. - - - -

המזכירה הכללית של העובדים באיטליה תגיע לשבת כאן בדיון.

אנחנו לא יכולים לחייב את החברה ההודית לא להעביר את המפעלים להודו. פחד העובדים מוצדק ואני אומר לכם שאחרי שראיתי את הכתבה על ההייטק, הפחד שלכם מוצדק, והקדמתם לפעול מוקדם יותר.

אני לא יודע אם העובדים לא יכולים למנוע את המכירה עד שמעגנים את הזכויות שלהם. יש להם עורכי דין.

העובדים מבקשים להמשיך לעבוד. הם לא מחפשים זכויות.

יכול להיות שהם יוכלו למנוע את המכירה.

אנחנו מבקשים לפנות מכאן לנציגי החברה. אתם שלחתם הסכם שאולי בתקופה מסוימת לחייב את המשך המפעל בארץ. לתת להם בטחון תעסוקתי, את הבטחון הכלכלי ושידעו שיש להם על מה להסתמך ושיתחילו לעבוד ולתת את התפוקה. ממה שהבנו מהסקירה שניתנה כאן זה מפעל רווחי.

אני מייצג כאן את "סאן", כמובן "סאן" לא רצתה להיות - - -

"סאן" זה הגוף הרוכש?

"סאן" זו חברת תרופות הודית גדולה מאוד ויש לה מפעלים בהודו, יש לה מפעלים בארצות הברית, כך שאני אומר לחבר הכנסת חמד עמאר הנכבד - - -

תדבר לוועדה.

אני מבקש להגיד לוועדה שבתרופות זה לא נכון שאתה קונה מפעלים ואתה מביא אותם הביתה. החזקת מפעלי תרופות במדינות שונות זו אסטרטגיה. אי אפשר לקחת מפעל תרופות, מפעל תרופות זה לא הייטק שאתה לוקח את הראש של האדם ומחליף את העובד הישראלי בעובד הודי, זה מפעל וזה מפעל מפואר, זה מפעל איכותי. ל"סאן" אין שום כוונה להזיז את המפעל הזה מישראל.


ברשותכם מילה של רקע. "סאן" הגיע ל"תרו" כש"תרו" הייתה בפשיטת רגל לפני שלוש שנים, אף גוף בישראל לא היה מוכן לתת ל"תרו" שקל וכל העובדים, ש"סאן" מאוד מעריכה אותם, היו הולכים הביתה לפני שלוש שנים.

נו, נו, בסדר זה מה שאתה - - -

זה אושר בבית המשפט, הדברים האלה אושרו בבית המשפט. באותה נקודה "סאן" כן האמינה ב"תרו" ו"סאן" הזרימה ל"תרו" סכום של יותר 250 מיליון שקלים, דבר שאפשר ל"תרו" לעמוד חזרה על הרגלים.

מה המאזן של "תרו" לשנת 2008?

מאיזו בחינה?

רווח והספד.

שנת 2008 מדווחת על רווח, אבל, "תרו" לא פרסמה דוחות כספיים כבר שלוש שנים.

בורסה?

בורסה. אני חוזר, "תרו" לא פרסמה דוחות כספיים כבר שלוש שנים לאחר שהיא הודיעה לבורסה שהתגלו בספריה אי סדרים. במצב הזה "תרו" הגיעה ערב פשיטת רגל ו"סאן" נחלצה והזרימה כמו שאמרתי - -

בית המשפט קבע מפרק מפעיל?

היא לא הייתה יכולה לשלם את המשכורות לחודש הבא אם "סאן" לא הייתה מזרימה את הכסף - - -

מה תזרים המזומן של החברה היום?

היום הוא חיובי.

כמה?

אין לי את המספרים.

400 מיליון זה הרווח?

לא. זה המחזור.

על איזה אחוזי רווח עובדים?

אני חושב שהרווח השנתי של "תרו" צריך לעמוד על סדר גודל של 20 מיליון דולר. כך אני מעריך.

זאת אומרת שבשלוש שנים הוא מחזיר את ההשקעה של הרכישה.

זאת חכמה גדולה לקנות עסק שהוא על סף פשיטת רגל, אף אחד לא היה מוכן לשים שקל.

אני רואה הרבה אנשים שקונים חוב של אנשים אחרים.

זו לא קניית חוב. זו קניית עסק על סף התמוטטות. מכל מקום "סאן" הזרימה את הכסף ועל פי ההסכמים השליטה הייתה צריכה לעבור לידי "סאן".


"סאן" היא חברת תרופות. "סאן" היא לא איזה משקיע אסטרטגי שכל מטרתו היא לקנות, לעשות סיבוב כספי וללכת. "סאן" מבחינת "תרו" רוצה לנהל את החברה, רוצה להמשיך אותה. היושב ראש של "סאן", שרצה להיות פה אבל בגלל שאנחנו זומנו לישיבה לצערנו רק ביום חמישי, אם הייתה ניתנת התראה גדולה יותר יושב ראש "סאן" היה מגיע ומופיע בפניכם. רק בגלל שזה נקבע בלוח זמנים כל כך קצר, לדעתי בפני הוועדה המכובדת הזאת צריך להופיע בפניה המנהל העסקי ולא פרקליט שטוען, אבל בשל המועד שקיבלנו את הזימון לא הספקנו לעשות את זה.

העסקה הושלמה?

לא. העסקה לא הושלמה משום שלפי ההסכם ברי לויט מייסד "תרו" היה צריך - - -

המנהל הכללי של "תרו" נמצא כאן?

העסקה לא הושלמה משום שהבעלים המקוריים של "תרו" – משפחת לויט מסרבת לקיים את ההסכם והנושא נמצא עכשיו בהליך בבית המשפט. "סאן" זכתה בבית המשפט המחוזי וכעת ממתינים לפסק דינו של בית המשפט העליון.

מהו הצפי, לפסיקה. לא מה יפסקו אלא מתי? זאת אומרת שזה יכול להמשך גם שלוש ארבע שנים.

לא. מחכים לפסק דין, זה עניין של שבוע, אני לא יודע אם זה יהיה חמישה, שישה שבועות.

זאת אומרת שהנהלת "תרו" חזרה בה.

לא ההנהלה. ברי לויט הבעלים הנוכחיים.

בשבילי הבעלים הם המנהלים.

לא. לא. יש הבדל גדול. יושב כאן המנהל הכללי של החברה שהוא לא מעורב בעניין. הבעלים הנוכחיים מסרב לקיים את החוזה ולהעביר את המניות.

למה? כי הוא הבין שהוא טעה בגדול.

הוא לא טעה. כשהחברה הייתה על סף פשיטת רגל לא הייתה בררה והיה צריך למכור. ברוב הכסף של "סאן" השתמשו והעסק חזר להתרומם על הרגלים. אגב גם הודות לכל העובדים המצוינים שיושבים כאן בחדר, אז פתאום הוא אומר רגע, עכשיו צריך למכור במחיר שהסכמתי עליו כשהחברה הייתה בצרות, הוא פשוט מסרב לקיים את החוזה על יסוד טענה משפטית פורמלית שאני לא אטריח את הוועדה הנכבדה בה. מכל מקום בית המשפט המחוזי דחה את הניסיון שלו להתחמק מההסכם וכעת מחכים לפסק הדין של בית הדין הגבוה.

נניח שמחר בבוקר בית הדין קבע שהוא קנה את החברה. מה קורה עם העובדים.

אני חושב - - -

אתה חושב או שאתה יודע?

אני יודע, ישנו מכתב של פיליפ שוונגי הבעלים, היושב ראש והמנהל הכללי של "סאן". ההודי. שנכתב לעדי חיון בספטמבר 2008, ומכתב נוסף שנכתב לראש עיריית חיפה ביולי 2008, המכתבים עומדים כמובן לרשותכם - - -

איזה תוקף משפטי יש למכתבים? זה לא הסכם.

לפי דברייך אתם לא מתכוונים להעביר את המפעל.

כן.

זה לא הסכם.

זה לא הסכם.

מה זה מכתב? זה לא מחייב.

זה כוונות.

מה זה כוונות. מדינת ישראל מעבירה מפעל על 650 עובדיו, עם כל הכבוד לך, ולא מעגנת את זכויות העובדים?

מה זה? מדינת ישראל לא מעבירה מפעל.

לא מעבירה. מוכרת מפעל. זה לא קורה. אתם הצטרפתם בכלל לתביעה של הבעלים שלא יוכלו למכור את המפעל הזה עד שלא יעגנו את הזכויות שלכם?

אנחנו לא התערבנו בשום נושא של העברת השליטה.

שגיאה קשה. שגיאה גסה.

אם יורשה לי. אנחנו בסך הכל ביקשנו שמי שישלוט בחברה, כרגע המאבק בין "סאן" ובין "תרו" - - -

אתם הייתם צריכים לעגן את זה כתנאי, אתם יכולתם לשים רגלים.

העובדים ידעו.

שמע מה שאני אומר לך כמי שעובד בראש הוועדה הזאת וגם מי שניהל ארגון עובדים קטן, מפעל קטן שהיה בלא מעט במשברים. העובדים היום חשופים לרצונו הטוב של הרוכש, הוא יכול לעשות איתם מה שהוא רוצה, מה שהוא רוצה. הוא יכול להעביר את הייצור להודו למרות שזה לא מקובל ולמרות שזה לא מפעל טקסטיל, הוא יכול לעשות מה שעולה ברצונו. אתה תייצג אותו ואם אתה לא תייצג אותו הוא ייקח עורך דין אחר שייצג אותו, יכול להיות טוב ממך או פחות טוב ממך, אבל העובדים הם היחידים שחשופים והם יכולים להיפגע. הם לא במגרש בכלל, אין להם שום הגנה, שום בסיס, שום דבר הם חשופים בצריח לרצונו הטוב של המנהל, של הרוכש. יכול להיות שרצונו טוב ויכול להיות שהוא יגיד להם שהוא יגיד הייתם "בתרו" קיבלתם X שקלים בחודש, היום אני בא ונותן לכם פי שש, אין לי מושג וחלילה לי מלהגיד מילה רעה. דבר אחד ברור שהעובדים הם היחידים במשחק הזה שיכולים לשלם את המחיר ואין להם הגנה.


לכם העובדים אני אומר, הייתי עושה הכל כדי לטרפד את העסקה עד שלא דואגים לזכויות שלכם. הייתי מבקש להיות צד בבית הדין הגובה לצדק, להצטרף לבעלים בבית הדין הגבוה לצדק. תבקשו להיות צד כי לכם יש מה להפסיד.

אנחנו היום עומדים במצב- - - -

אתם חייבים להצטרף לדיון בבית הגבוה לצדק כצד שמתנגד למכירה, מתנגדים למכירה עד שלא יעגנו את הזכויות שלכם. המכתבים הם מכתבים לא רציניים, זה לא רציני. שמע מה אני אומר לך, היום זה היום הבינלאומי לעובד. אתם חייבים להצטרף כצד לתביעה של הבעלים. אני לא נכנס בכלל לנושא של הסכמת או לא הסכמת מי הם הבעלים. אבל היום כיושב ראש ועד העובדים אתה צריך להצטרף לצד ולבקש לעכב את המכירה, לא עד שיכתוב לך מכתב או עד שיעשו איתך הסכם עם ערבויות. כשאני מוציא אדם לפנסיה מוקדמת, אני לוקח חברת ביטוח ומשלם את הביטוח שאנשים יקבלו את שכרם. אתה כיושב ראש ועד, אני לא רוצה לומר לך מפקיר, אבל 650 העובדים של "תרו" מופקרים. הם מופקרים לרצונו הטוב של המשקיע ויכול להיות שהוא יהיה מצוין. יש דברים שלא מהמרים עליהם, על הזכות להתפרנס לא מהמרים. אתה חייב, יש לך עורך דין, אתה חייב להצטרף כצד לבעלים ולמנוע את המכירה עד שיעגנו את הזכויות שלך. כשיעגנו את הזכויות שלך תבוא לבעלים החדשים ותאמר לו, כן בעלים לא בעלים, כן פיצוים לא פיצויים, חברה בורסאית, כן בנסד"ק לא בנסד"ק, זו אופרה אחרת ואתה מחויב לעובדים שלך והמחויבות שלך לעובדים מחייבת להיות צד בעניין הזה. אם לא תהייה צד בעניין הזה אתה יכול למצוא את עצמך מחר בבוקר לא איפה שרצית להיות.

מה אומר המנהל הכללי של "תרו", תן לנו סקירה קצרה האם היא חברה רווחית, חברה טובה, מה צבר ההזמנות שלה ואיפה היא עומדת. וזה בניגוד ל"תפרון" ששם הבעלים אומר שהוא מפסיד והוא סוגר. אתה לא אומר סוגר.

ראשית אני לא הבעלים אני רק המנהל הכללי, אני שכיר ולכן אני לא צד בעניין מלבד הצד שאתה הצגת, הצד של העובדים.

סליחה, אבל כמו שאמרתי לכם מצטרפת אלינו היושבת ראש האגף המקצועי איטלקי שממונה על כ- 2.5 מיליון עובדים.


בשם הוועדה אני מברך את המזכירה הכללית של העובדים, הסתדרות האיטלקית, וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של כנסת ישראל מקבלת אותה בברכה. כעת אנחנו מקיימים דיון בנושא מכירת חברה ישראלית טובה ומצליחה למשקיע הודי. הדיון הוא בעיגון זכויות העובדים.

"תרו" היא חברה בת 60 שנה, הוקמה בישראל ויש לה חברות בנות בארצות הברית, בקנדה ובעוד מספר מקומות בעולם, אלה הם המקומות המרכזיים. מחזור המכירות השנה מתקרב ל- 360 עד 400 מיליון, לא סיימנו את השנה ואני לא יודע להגיד, אני גם לא רוצה להיכנס לכל המספרים של הדוחות הכספיים. אני רק רוצה לתקן לישראל לשם דבר אחד- - -

חשוב לי לדעת אם החברה רווחית ובכמה. למרות שאין מאזן בבורסה.

תאמין לי שאני אגיע לזה ועל זה אני אדבר בגאווה.


בזמנו היו עוד מועמדים מלבד "סאן", זה לא ש"סאן" הייתה החברה היחידה שהציעה בזמנו להיכנס ל"תרו".

הייתה חברה ישראלית?

כן. הייתה חברה ישראלית שהציעה להיכנס ל"תרו". אני מציג את העובדות. היו שתי חברות. הייתה עוד חברה ישראלית שהייתה מוכנה להיכנס. רמת הרווחיות של החברה, הרווח הגולמי של החברה הזאת הוא בערך בין 50% עד 60%, בממוצע 54%, 55% לאורך השנתיים שלוש האחרונות. לחברה לאורך כל 60 השנים שהיא קיימת היו עוד משברים. כמו בחיים יש משברים, באנו לחזק ויצאנו מחוזקים זו בערך ההגדרה. אין ספק שמה ש"סאן" השקיעה עזר, אבל אם מסתכלים על מצב החברה היום, על מצב המזומנים שאם אנחנו לפני שלוש שנים היה בערך הרווח הנקי היה 230 דולר היום הוא ברמות של 60 מיליון דולר. זאת אומרת שבמהלך השלוש שנים הרווח נטו ירד באופן דרמטי כשהמזומנים בחברה היום הם ברמות של למעלה 100 מיליון דולר. בעצם החברה בשלוש שנים האחרונות מנצלת את ההשקעות שהיא עשתה בעבר ורק עכשיו זה מגיע לידי ביטוי. בענף התרופות בכלל ניתן להעביר תכשיר מארץ לארץ ומחברה לחברה, זה מהלך שלוקח כשנתיים מפני שנדרשים אישורי בריאות בכל רחבי העולם, תלוי לאן אתה מוכר וכדומה. לכן שנתיים לוקח להעביר תרופה מאתר לאתר וניתן להעביר. זה לא שלא ניתן להעביר ייצור תרופות למקומות האחרים ולא תמיד קשה. גם אנחנו מעבירים.


הדבר נוסף שאני רוצה להעיר באופן עקרוני זה שהעובדים נהנים, לדעתי בכל אופן ואני חושב שהעובדים יוכלו להעיד כשאני אצה מהחדר, מתנאים מאוד טובים - - -

זה לא משנה כאן עכשיו, אנחנו שמחים שהם נהנים מתנאים טובים. אנחנו רוצים לעגן את זכויות העובדים אם תהייה מכירה. אני לא מתלונן אם השכר גבוה או נמוך, אם התנאים הם כאלה או אחרים, זה לא מעניין.

זה גם מה שאני רוצה וזו גם המטרה שלי. לי אין שום מטרה שונה. זאת המטרה של כולנו.

אנחנו מנהלים את הדיון הזה בערך שעה, שמענו בקשב רב גם את נציג הרוכשים וגם את מנהל החברה וגם את נציגי העובדים ועורך דינם.


אני מציע לך כיושב ראש הועד, מה שאמרתי לך, קודם כל אני אומר לך שיש לכם כאן דלת פתוחה ובהתראה קצרה הוועדה תתכנס למענכם. אולי אתה לא מבין איזו עוצמה יש כאן בכנסת ישראל לעזור לגופים כמוכם. יחד עם זאת תצטרף לתביעה ותמנע כל מכירה של חברה עד שיעגנו את הזכויות שלכם. לא במכתב, לא במכתב שהוא כתוב על נייר יפה, ולא מכתב שכתוב על נייר אחר ומבלי להיכנס לעניין, אתה צריך הסכם, אתה צריך ערבויות, אתה צריך ערבויות לתנאים שלכם לפרק הזמן, ערבויות עולות כסף אבל החברה שרוכשת צריכה לשלם ערבות או בבנקאית או בכל דרך אחרת כדי שכל מה שמבטיחים לכם יקוים. זו חברה זרה ואתם יכולים למצוא את עצמכם עם תרופות, וכמו שאמר המנהל הכללי שתוך שנתיים קו הייצור מועבר למדינה אחרת ואחר כך תוכלו רק לצעוק. היום זה היום העובד הבינלאומי. יש לך אחריות כבדה כיושב ראש ועד העובדים. תשתמש ביועצים ואז זה יעלה הכי זול. תשרת נאמנה את העובדים שלך. שוב, יש לך כאן דלת פתוחה.


אני חושב שבשלב הזה הדיון מוצא. אני מודה לכם על ההשתתפות.

המפעל הצליח בין היתר בזכות המדינה, בזכות התקציבים של המדען הראשי שתרם הרבה מאוד כספים למפעל הזה, וגם בזכות הטבות מס כבדות שהמדינה נתנה למפעל הזה, לכן למדינה יש תפקיד לעזור.

אתה נמצא בכנסת ישראל בוועדת העבודה, רווחה והבריאות.

בגלל הסיבה הזאת אני מציין שלמדינה יש תפקיד בלעזור. כי את כל ההטבות האלה נתנו כדי לשמר מקומות עבודה לעובדים במדינת ישראל ולא כדי להעביר את זה למקום אחר.

יש כאן דלת פתוחה, תקבלו עזרה מהוועדה לאורך כל הדרך. אני מקווה שלא תצטרכו ואני לא יודע איך בסוף זה יגמר בבית המשפט, אבל אני מקווה שלך כמיצג את העובדים ולעובדים שיגמר טוב ושהחברה תמשיך להרוויח. כל הכבוד לכם שאתם מרווחים כסף.

תודה רבה לכם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30