PAGE
31
ועדת הכלכלה

22.12.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 132

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ה' בטבת התש"ע (22 בדצמבר 2009), שעה 10:10

פיתוח וקידום התיירות בפריפריה

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

חנין זועבי

חמד עמאר

דני איילון


- סגן שר החוץ

נועז בר ניר


- מנכ"ל משרד התיירות

ירון הירשפלד


- יועץ מנכ"ל משרד התיירות

עו"ד אריה ורד


- לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מיכל עוזיהו


- רכזת תיירות נגב, הרשות לפיתוח הנגב

יעקב אקריש


- מזכיר המועצה ומנהל מחלקת התיירות, מועצה אזורית תמר

עפרה גזית


- דוברת ומנהלת פרסום ושיווק, מועצה אזורית תמר

הרצל ברזילי


- ממונה תעשייה, מסחר ותיירות, עיריית אשקלון

איריס ליבוביץ


- מנהלת האגף לקידום פרויקטים כלכליים, עיריית אשקלון

שמעון הרם


- מנהל מחלקת תיירות, עיריית אשקלון

שי דותן



- מנהל תחום תיירות כפרית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבינועם בן יצחק

- מנכ"ל החברה להגנת הטבע

משה פקמן


- סמנכ"ל כספים, החברה להגנת הטבע

טל קלם



- מנהל שיווק, החברה להגנת הטבע

פרופ' משה גופן


- יו"ר ועדת החולה, ציונות מתחדשת

אווה גופן


- ועדת החולה

אבירם צוק


- מנהל אזור גליל מזרחי גולן

שמואל ריפמן


- ראש מועצה אזורית רמת הנגב

שאול גולדשטיין


- ראש מועצת גוש עציון

עדי ברקו


- סגן ראש עיריית נצרת עלית

אבנר ורד


- הרשות לעסקים קטנים ובינוניים

ניצן אבירן


- מנכ"ל מט"י סובב כינרת

גדעון אריאל

לאה ורון

יפה קרינצה

פיתוח וקידום התיירות בפריפריה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אני מתנצל על האיחור שלי. הייתי בוועדת החינוך מ-9:30 עד עכשיו כדי לבדוק כיצד מיושם בחוסר חוק זאב ז'בוטינסקי, שהוא חשוב ביותר. אנחנו מגלים שם תקצוב חסר להנצחת מורשתו. הדבר הזה קיים בהצעת חוק, ואם צריך לתקן את החוק הוא יתוקן. זה היה דיון מהיר שיזמתי בוועדת החינוך.


אנחנו מקיימים את הישיבה היום לציון יום הגשמת הציונות לחיזוק הפריפריה, שיזם סגן שר החוץ דני איילון. אני מבין שהוא יצטרף אלינו בהמשך הישיבה.

כידוע, אחד המשרדים שוועדת הכלכלה מפקחת עליהם, מתוך הרבים, הוא משרד התיירות. הזמנו את מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, לתת סקירה על פיתוח על התיירות, בעיקר בפריפריה. התיירות בישראל היא ממקורות ההכנסה הגדולים והמשמעותיים ביותר של מדינה כמו שלנו, שלא התברכה במשאבי טבע. המדינה יכולה לראות את התיירות הנכנסת מחוץ לארץ במגוון ערים, תחומים ולמגוון דתות כמקור הכנסה מז'ורי – לירושלים, זה ברור, גם לערים אחרות אבל גם לפריפריה.

אדוני, מנכ"ל משרד התיירות, אני אחד התורמים הגדולים ביותר לתיירות בתוך הארץ. את חופשותיי אני מקיים פה, מדן, דפנה, קריית שמונה, הגליל העליון, הגליל המערבי ועד אילת בדרום. מכיוון שבגילוי הנאות הזה אני מחיל על עצמי בראש ובראשונה את הכללים הללו, אני מקווה שגם ישראלים רבים אחרים עושים את זה, ואני יודע שכן.


אני מבקש ממך לפתוח בסקירה על התפקוד שלכם בעידוד התיירות לפריפריה ואחר כך כל מי שרוצה להעיר או להציע הצעות בעניין הזה מוזמן. אני חושב, אדוני המנכ"ל, שהקבוצות שמביא לכאן גדעון אלון, של האוונגליסטים אוהבי ישראל ושתומכים בישראל זה חשוב ביותר. יש הרבה מאוד כאלה בארצות הברית, פחות מיחסם בין קובעי המדיניות בארצות הברית, אבל זה הרוב האמריקני. אני מקווה מאוד, אדוני המנכ"ל, שהם מקבלים טיפול נקודתי, כי אלה כמויות אדירות של תיירים שיכולות להגיע. יש כמובן גם אחרים, אבל אני פשוט רואה כאן את גדעון אז אני מציין את הנושא הזה.

שלום לכולם. אני שמח שהוזמנתי לדיון שבו נפגשים שני יעדים לאומיים של הממשלה: היעד החברתי-כלכלי והיעד התיירותי. אני חושב שיש סינתזה בין שני היעדים האלה.

התיירות היא אחד ממחוללי הצמיחה האפקטיביים ביותר. זה יתרון יחסי שישראל התברכה בו. התיירות בישראל, רובה מכוונת לירושלים ולפריפריה, ואסקור את זה בהמשך. אני חושב שזו התעשייה העיקרית היום, שמספקת תעסוקה לכל רמות ההשכלה ומהווה מקור כלכלי חשוב לפיתוח הפריפריה.


כמו שתראו מהנתונים שאציג, מרבית הפעילות הכלכלית-תיירותית מתקיימת בפריפריה היום, החל באתרי התיירות ועד האטרקציות, הנופים הייחודיים ואתרי הנופש והמרפא. גם אני, אדוני היושב ראש, מבלה את מרבית חופשותיי בארץ. יש לנו ארץ מדהימה, בשטח קטן יש לנו מגוון מדהים. אנחנו, הישראלים, מי שמכיר את הארץ נהנה מזה וגם התיירים נהנים ממנה. בהמשך נדבר על קהל היעד, גם על האוונגליסטים.

כבר בפתיחה אומר שהמשרד משקיע יותר מחצי מהמשאבים שלו בפריפריה. נכון שהפריפריה נהנית יותר מתיירות פנים ופחות מתיירות חוץ, אבל אנחנו עושים מאמצים להביא יותר תיירים גם לפריפריה.


אם אנחנו מסתכלים על תעשיית התיירות, היא תעשייה עתירת כוח אדם. היא מספקת תעסוקה לכל רמות ההשכלה וההכשרה המקצועית, וזה יתרון גדול. היא גם מספקת תעסוקה לאוכלוסיות המאופיינות בשיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה. בעיקר בפריפריה, אבל לא רק שם, שיעור של בני מיעוטים שעובדים בתעשייה הוא גדול וזה משתלב ביעד הלאומי להעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. הרוב המוחלט של המועסקים נמצאים בירושלים ובפריפריה. מבחינה לאומית, שמנו מדד כדי להבין את הערך הכלכלי של התיירות: כל 100,000 תיירים מספקים כ-4,000 מקומות עבודה חדשים. רק לינות של ישראלים מספקות כ-850 מקומות עבודה חדשים. אלה סדרי הגודל.

מה מספר התיירים שנכנסו ב-2009? תחשב כבר גם את השבועיים האחרונים.

מספר התיירים שנכנסו ב-2009 הם כ-2.7 מיליון. השיא היה ב-2008 עם שלושה מיליון תיירים. מספר התיירים ירד ב-2009 בגלל המשבר הכלכלי ובגלל מבצע "עופרת יצוקה".

המבצע היה בינואר, אז שלושת החודשים הראשונים של השנה היו בעייתיים.

בתחילת השנה הייתה נפילה של 30% בתיירות, אבל חלה התאוששות יפה. היו חודשים שעלינו - חודש אוקטובר היה החודש הטוב ביותר לתיירות אי פעם.

והוא צמצם את הפער.

אנחנו רואים מגמה חיובית ביותר.

הוא היה טוב יותר גם מאוקטובר 2000? זו הייתה השנה של ביקור האפיפיור.

כן, זו הייתה שנת השיא עד אז. אם מסתכלים על התיירות כמחוללת תעסוקה, אנחנו רואים את התחומים העיקריים של התעסוקה. המעגל הראשון זה תעופה, סוכנויות נסיעות והדרכה, אתרים ואטרקציות, מסחר, מסעדות ומזון, אכסון ותחבורה יבשתית. יש את המעגל השני של מעברי גבול, דואר, תקשורת, ספורט, תרבות ונדל"ן, שגם מהם נהנית הפריפריה.

גם צימרים הם בתוך הדבר, אבל השימוש הוא בעיקר של ישראלים.

עד סוף המצגת נחדד את זה, כי זו נקודה חשובה.

48% מחדרי המלון נמצאים בפריפריה. בפריפריה אני סופר את הנגב, הגליל וים המלח. לא נספרים כאן חיפה, גוש דן וירושלים. 93% מהצימרים הם בפריפריה – 81% בצפון, 12% בדרום. חד-משמעית, זה תחום שעסקנו רבות בעידודו. אכסניות נוער – 61% בפריפריה; בתי-ספר שדה – 84% בפריפריה; 75% מאתרי רשות הטבע והגנים נמצאים בפריפריה. אז כפי שאתם רואים, יש נתח מאוד משמעותי לפריפריה מבחינת האכסון. שיעור הלינות של תיירים וישראלים עולה על 50% בפריפריה. בסביבות 55% מהלינות המתבצעות בארץ הן בפריפריה.

אבל שיעור התפוסה נמוך יותר.

הוא נמוך יותר בגלל הצימרים, אבל הוא לא מהותית שונה, וזה גם תלוי באיזה עונות. הפריפריה, בגדול, מבוססת בעיקר על תיירות פנים, לכן כשיש משברים בתיירות חוץ היא סובלת פחות.

עמי, מנהל מחלקת המחקר בתחום הכלכלי, שאל את השאלה ואני אחזור עליה. אתה מדבר על כך שהפריפריה מקבלת יותר תיירות פנים. כלומר, תיירות החוץ מתרכזת בירושלים, במרכז, במקומות החזקים בלאו הכי? איך אתם משפיעים על העניין הזה? כשהם קונים חבילה, אז הם יודעים שהם באים לירושלים כי זאת עיר קדושה – וזה טוב מאוד, ואני מעודד תיירות לירושלים – או מגיעים עד כפר נחום או אזור נצרת, שגם הם פריפריה. מה המקומות העיקריים שאליהם מגיעים התיירים מחוץ לארץ? אני יודע שהם לא מגיעים לצימרים, לא בליהמן, לא בדן, לא בדפנה, לא בשמיר ולא ביסוד המעלה. זה ברור כשמש, את זה אני משאיר לעצמי.

היהלום שבכתר היא ירושלים, על זה אין ויכוח. מבחינת עדיפות התיירים, שרובם נוצרים או יהודים, זה ירושלים, סובב כינרת. מבחינת הנוצרים זה ירושלים, נצרת, סובב כינרת ואזור טבריה, תל אביב. אלה העוגנים שלהם.

תל אביב זה כדי לבלות. זה בעיקר הצעירים שבהם, נכון?

תל אביב זה גם לבלות, אבל גם באזור תל אביב יש את יפו העתיקה, ביפו יש שם אתר אוונגלי – בית שמעון הבורסקאי, אבל זה פחות.

בתל אביב זה בעיקר תיירות עסקית.

בתל אביב זו תיירות עסקית וצעירים, שרואים בתל אביב מתחרה טובה לאמסטרדם או משהו כזה.

והיכל התרבות זה למבוגרים.

תל אביב וירושלים הן ערים קלאסיות ל-city break, לבוא לסופי שבוע. תל אביב זה יותר בילויים לצעירים וירושלים זה עיר עם תרבות והיסטוריה.

תקציבי השקעה בפריפריה – נתחיל עם הנושא של תשתיות תיירותיות. בסך הכול אנחנו משקיעים סדר גודל של בין 60% ל-66% מתקציב התשתיות שלנו בפריפריה. תקציבי השקעות זה שאנחנו משקיעים כסף באתרים, באטרקציות בפריפריה, לשיפוץ ויצירה של אתרים חדשים. יש כאן דוגמאות לכל מיני פרויקטים שהשקענו בהם: המופע האור-קולי בבית שאן, בתמנע התאורה ופיתוח האתר, אתר ירדנית, טבריה, הסירה בגנוסר, בעכו היו השקעות אדירות. אלה אתרים בפריפריה שהשקענו בהם המון כסף והתוצאות בהחלט יפות. באילת גם כן יש השקעות.

יש שיתוף עם הרשות המקומית באילת, לדוגמה?

כן, בכל מקום זה בשיתוף עם הרשות המקומית. היא משתתפת, היא לוקחת אחריות על תחזוקה.

מה היה בעכו בשנה האחרונה? הייתי במוזיאון אסירי המחתרות וראיתי שנעשתה שם עבודה חשובה, אבל זה מעניין יותר ישראלים, פחות תיירים. בנמל פחות נהניתי, אני חושב שיש שם הרבה מקום לשיפור. הייתי שם בביקור לפני חודש וחצי. איפה לנים שם? יש שם רק מלון אחד, שהוא קטן מאוד.

בעכו יש מחסור בבתי מלון.

אם חוזרים לתל אביב או למלון בירושלים אנחנו מחטיאים קצת את המטרה. אנחנו רוצים לחזק את הפריפריה. למשל, כשבאים לבקר בעכו, הייתי שמח אם בתי המלון של נהרייה – לצערי, אין שם הרבה, ובקריות אין אפילו מלון אחד.

יש מלון אחד בעכו, ואיזה אחוזי תפוסה יש שם?

אני יודע שמדינת ישראל – וטוב שכך – איננה בונה בתי מלון. איך מעודדים בנייה של בתי מלון, למשל בנגב? יש מלון אחד בבאר שבע, היה פעם הילטון אבל החליף את שמו. מלון חוף התמרים בעכו, למשל, הוא קטן מדי.

השאלות שלך מאוד חשובות. אנחנו, מבחינת הסברה ופרסום - עושים מסלולים, מפרסמים את ירושלים או שיש פרסום גם לפריפריה, שאנשים יגיעו לשם?

בעכו יש עכשיו פיתוח מדהים של מלונות בוטיק. עכו היא עיר חוף עתיקה, עם חוף מדהים, עם מצודה מדהימה. הגעתי לעכו אחרי חמש שנים שלא הייתי שם, העיר עברה שינוי דרסטי, מנהרת הטמפלרים וכל הקומפלקס של המצודה. כמובן, עוד לא מספיק. בעכו נפתחו כמה מלונות בוטיק, או שהם בשלבי פתיחה. נפתח מלון עכו טל, מלון בוטיק.

מלון בוטיק הוא מלכתחילה עם מספר מוגבל של חדרים, נכון?

מה זה מלון בוטיק?

זה מלון עם אופי, שמשתלב במבנה עתיק. המלון בעכו הוא מדהים, אני מציע לכולם ללכת לשם.

כמה חדרים יש בו?

נדמה לי ש-70. מלון מדהים, מקום יפה. הולכים לפתוח מלון מדהים באחד החאנים, חאן אל עומדאן. נדמה לי שהוא יוצא בקרוב לשיווק, יהיה מלון מדהים.

הזכירו את כרמיאל, למשל, ואני מזכיר את נהרייה, כי מקורותיה של אימי הם בעיר הזאת. אני זוכר את מלון קרלטון כמלון פאר, שבקושי שרד לפני מספר שנים ואם אינני טועה נכנס לסוג של כינוס נכסים, שלא לדבר על חדרי האירוח שהיו סביב רחוב הגעתון, שלדעתי לא פועלים כבר, אלא כבתי אבות. מועדון קלאב מד באכזיב, מאז הרקטה שניחתה עליו בשנת 99' נסגר ולא נפתח מאז. האם המנכ"ל, המשרד, המחלקה הכלכלית, פועל מול רשתות חזקות - שרוצות להרוויח, וטוב שכך? האם אתם מקדמים פעילות של הקמת בתי מלון בפריפריה, בדרום או בצפון? אתה יודע מה, אני גם אחטא ואשאל על מלון אשל השומרון באריאל, מה מצבו? גם שם בוודאי מעניין לתייר, בשומרון וביהודה.

אענה בהמשך. הייתה פה דוגמה נוספת של תיירות חקלאית בנגב, ברמת הנגב. בתחום התכנון משרד התיירות מקדם תוכניות אב לתיירות ותוכניות מתאר רבות באזור הפריפריה, החל ממעלה יוסף, גליל תחתון, יבנאל, אילות, לכיש - גם במגזר היהודי וגם במגזר הבדואי והדרוזי. מסתכלים גם על העתיד, קדימה.

המלון הכי קרוב למגזר הדרוזי בכרמל הוא מלון יערות הכרמל. זה לא כל כך מתאים. המחירים – לא נעים לי להגיד – הם מחירים מופקעים.

יש לנו הרבה חדרי אירוח, שניבנו בעזרת משרד התיירות שהשקיע שם.

במתכונת של חדרי אירוח?

יש חדרי אירוח, ויש ביקוש אדיר. הישראלים מאוד אוהבים להגיע לשם. זה מאוד מומלץ, זו חוויה שפוגשים גם תרבות דרוזית וגם אירוח ברמה גבוהה.


הקמה והרחבה של מקומות אכסון - מלונות, אכסניות. שכחתי לציין קודם שבעכו, ממש על העיר העתיקה, נבנית אכסניה מאוד גדולה. זו אכסניית נוער של אגודת אכסניות הנוער, בתמיכה משמעותית מאוד של הממשלה. משרד התיירות מסייע להקמה והרחבה של מלונות ומלוניות. יש לנו מענקי השקעה על פי חוק, הם עומדים היום על 20%. כפי שתראו, ב-2008 88% מהכסף הלך לפריפריה. את השנים 2009 עד 2010 עוד לא סגרנו, אנחנו עוד בהליכי טיפול. בגלל התקציב המאוחר הכול התעכב, אבל גם שם יש נתח גדול מאוד לפריפריה. בשנים קודמות סייענו מאוד להקמת צימרים בכל הארץ, כולל אצל הדרוזים. חלק מההקמה של הצימרים האלה נבע מההשתתפות הממשלתית.


אתם רואים בשקף שלפניכם דוגמאות למקומות אכסון, שתמכנו בהם: המלונית בצוקים, למשל, שהיא מאוד ייחודית.

מתי נפתח המלון במצפה רמון?

הוא לקראת סיום, למיטב ידיעתי.

מלון אחד צריך להיפתח בעוד שלושה חודשים, שבנה אותו יזם בשם סמי גרנאווי. המלון השני, של ישרוטל, אמור להיפתח בסוף 2010 תחילת 2011. היום קיים פונדק רמון, של ישרוטל.

בתי המלון הללו יתנו דחיפה אדירה למצפה רמון, זה ברור כשמש. עכשיו צריך רק לחבר אותה למסילת ברזל והכול יהיה בסדר.

תחום נוסף שבו המשרד משקיע מאוד זה עידוד עסקים קטנים, חממות תיירות. חממות התיירות זו מערכת של ייעוץ וליווי פרויקטים, עסקים בתחום התיירות, על-ידי הדרכה מקצועית. קם מישהו בבוקר ויש לו רעיון בתחום התיירות, אנחנו מסייעים לו להפוך את זה מחלום למציאות, מסייעים לו בכל ההליכים, החשיבה ובכל הדרכים לממש את זה או ,לפעמים, להגיד לו שזה דבר שאין בו פוטנציאל. זה תחום שאנחנו עובדים עליו, ובשנים 2008-2009 83% מהכסף שהוקצה לנושא הוקצה ליזמות בפריפריה.


שיווק בחו"ל – אחד היעדים שאנחנו עובדים עליו הכי הרבה זה לשווק את הפריפריה לחו"ל. האתרים לנוצרים הם בעיקר ירושלים, סובב כינרת ונצרת. אנחנו בהחלט דוחפים יותר שיגיעו לסובב כינרת ולנצרת. בתחום הנופש אנחנו דואגים לשווק את אילת וים המלח כאתרי נופש תחרותיים לאתרי נופש אחרים במדינות השכנות או באגן הים התיכון. תיירות מרפא מנותבת לכיוון ים המלח. תיירות יהודית – אנחנו עובדים חזק מאוד לשווק את צפת כעיר קבלה - לא רק ליהודים - ואת מירון. אלה אתרים מאוד אטרקטיביים בצפון. יש כמובן עוד, כמו טבריה ואחרים, אבל אלה העיקריים.

כמה חדרי אירוח יש בטבריה?

קרוב ל-4,000.

הייתי מציע למשרד התיירות לקחת את טבריה כטיפול נקודתי. אני חושב שטבריה היא עיר מבוזבזת מבחינת תיירות בצורה מעליבה ממש. זה דבר נורא. יש שם 4,000 חדרים, והעיר הזאת יכולה לשמש כמקום יציאה לאוונגליסטים וגם לישראלים. המלונות הם ברמה לא טובה, העיר עצמה – כמובן, צריך שיתוף פעולה עם עיריית טבריה. אם יהיה שם טיפול נקודתי מוחץ במהלך שנת 2010 תראה איך ב-2011 טבריה כולה מקבלת דחיפה אדירה קדימה.

הייתי מציע למשרד התיירות לבחון את הדבר ולדווח לנו בהמשך הקשר בינינו על התקדמות בנושא טבריה. יש שם 60% תפוסה, אומרת לי ממלאת מקום מנהלת הוועדה. זה בעקבות חוסר האטרקטיביות של טבריה.

טבריה, המשרד השקיע בה רבות בעבר. נבנתה טיילת יפה, היא הלכה לאיבוד עם הוונדליזם. הושקע בה עכשיו כסף אדיר מחדש, יש שיתוף פעולה מצוין עם העיר. יש לטבריה בעיה, בין היתר, עם שירותים בסופי שבוע. הירידה הגדולה בטבריה היא ירידה דווקא של ישראלים, שאין להם מה לעשות בעיר בסופי השבוע, לא פתוח שם כלום. אנחנו משקיעים הרבה כסף במיצג מים על הטיילת בטבריה, אנחנו מקווים שמיצג המים, שיעבוד גם בסופי שבוע, יגרום לפתיחת העסקים ולהחייאת העיר.

אז לא בכדי דיברתי על טיפול נקודתי. אם אתה אומר שיש בעיה של ונדליזם אז אולי כדאי לגייס את המשרד לביטחון פנים לעניין, את משרד התשתיות, משרד התיירות - - -

דיברנו בוועדת הפנים על הנושא של ביטחון הפנים.

ומה גיליתם? שהמצב לא טוב. גילוי מדהים. זה כמו ועדת החקירה הממלכתית לעניין המים. הרי ביוני אמרנו בוועדה שאנחנו בבעיה, והם אמרו: אנחנו במשבר.

סיירתי לא מזמן בטבריה ונפתחו שם מלונות בוטיק יפים, גם הטיילת עברה שדרוג גדול. אנחנו משקיעים שם, יש עוד מה לשפר, אבל המוצר היום הרבה יותר טוב מאשר היה בעבר. אני מאוד מקווה שעם פתיחת מיצג המים יהיה שיפור משמעותי.

רק שהמים יגיעו לטיילת.

אילת היא עיר תיירות. אני חושב שרבע מחדרי המלון בארץ נמצאים באילת. להבדיל מישראל, שמשווקת יחד, את אילת אנחנו משווקים בנפרד. זו עיר של נופש, לא ארץ הקודש שמרכז ירושלים. אנחנו משקיעים הרבה כסף כדי שיגיעו לשם תיירים. הבנתי שיש הצלחה יפה מאוד, החזרנו השנה לא מעט טיסות שכר מסקנדינביה, מאסטוניה. אני מקווה שתהיה התעוררות, רואים התעוררות במספר התיירים שמגיעים לאילת.

השקעה של הירדנים בעקבה תפריע לנו באילת?

הייתי שם לפני שבועיים והתשובה היא: כן, זה יפריע מאוד. יש שם פעילות מדהימה. אגיד לך מה היתרון של הממלכה - הביורוקרטיה שם יותר קטנה.

יש להם שם אזור אקס-טריטוריאלי - - -

מה אנחנו עושים בנידון?

אז אולי נרכז את השאלות, אחר כך נשמע התייחסות של המשתתפים בדיון והמנכ"ל יענה בסוף.

יותר מ-50% מתקציבי השיווק שלנו בחו"ל, שהם מעל 200 מיליון שקלים, כורכים בתוכם את הפריפריה. הפריפריה מקבלת יותר מ-50% מהסכומים האלה. המשרד, בכל הפעילויות שלו, משלב את הפריפריה, בין אם זה ירידי תיירות, סיורי עיתונאים ומחליטנים. יש נציגים של הרבה עמותות תיירות שמגיעים אתנו לירידים וכנסים בחו"ל ומשווקים, עומדים בקשר עם הסוכנים באותן מדינות. הפריפריה משולבת בכל סיורי העיתונאים והמחליטנים. חלק מהפעילות שלנו בשיווק ישראל היא שאנחנו מביאים לכאן עיתונאים ומחליטנים, שמושכים אחריהם את התיירים. הם מבקרים בפריפריה, לנים שם ומכירים את היתרונות. היו השנה שני כנסים ייעודים בפריפריה, אחד היה Go Galil בטבריה, שחשף את הסוכנים רק לנושא הגליל. מאות סוכנים הסתובבו בכל רחבי הגליל, ממערב ועד מזרח, הכירו את הגליל ונהנו מאוד. חזרו כשגרירי רצון טוב, ואני בטוח שהם ישווקו את הגליל ויכניסו אותו ליותר ימים לתיירים שיגיעו לארץ. היה כנס דומה בחודש שעבר בים המלה, שגם הוא נחל הצלחה גדולה.

תיירות פנים - 80% מהתקציב שאנחנו מוציאים לשיווק תיירות פנים הולך לכיוון הפריפריה: בטלוויזיה, באינטרנט, סיורי מחליטנים וכדומה. יש כאן דוגמאות לפרסומים שאנחנו שותפים בהם עם אותן עמותות, אם זה במגזר הדרוזי והצ'רקסי, אם זה בדוגמה לשיווק של המיצג בבית שאן – לילות שאן. אנחנו עובדים גם בסיוע במענקים מנהליים ייעודיים לגליל ולנגב. אנחנו מפרסמים נהלי סיוע על הקמת יחידות אירוח בקרב המגזר הבדואי בצפון, בקרב המגזר הדרוזי והצ'רקסי בגליל, יחידות אירוח על-ידי תושבי היישובים הכפריים בנגב - יצאנו לתוכנית תלת-שנתית בנושא הזה – הקמת עסקים קטנים בתיירות לתושבי היישובים הכפריים בנגב, וגם לתוכנית הזאת הייתה היענות.

נושא נוסף שאנחנו עובדים עליו הרבה הוא כפרי התיירות, זה בשיתוף עם משרד החקלאות ומשרד הנגב והגליל. יש פיתוח של כפרי תיירות שאנחנו עוזרים. זה בעיקר כפרים שיש בהם הרבה צימרים, כדי שלתיירים יהיה יותר מה לעשות, שיקבלו אופי וגוון יותר תיירותי. המשרד השקיע בזה לא מעט כספים.

במה? בשבילים?

בשבילים, שילוט, נראות, מערך הכניסה. יש כמה כפרים מאוד יפים, שהקטליזאטור הראשון היה קיום של צימרים בהם.

תמיד קל לקטר. אבל היום נוסעים בכבישי הארץ, הם בהתפתחות אדירה. גם בצפון וגם בדרום רואים דברים שנעשים. גם בתחום התיירות נעשים דברים. המדינה נראית טוב. צריך לעשות ולבקר את מה שצריך, אבל טוב להיות פה.

המשרד גם מוביל תוכנית לאומית רב-שנתית לקידום ענף רכיבת האופניים. זו תוכנית של 4,900 קילומטר, ש-80% בפריפריה. אנחנו שואפים להביא תיירות פנים ותיירות חוץ לשבילים האלה, כי יש לנו יתרון יחסי אדיר, כמדינה קטנה עם נופים מגוונים. לתיירות אופניים זה גן עדן. התוכנית מתפרשת על פני חמש שנים ויש לה שותפים רבים. היא התחילה כבר בשנה שעברה ואנחנו מקווים שלקראת 2012-2013 יהיה מוצר טוב, שאפשר יהיה לשווק אותו וייתן תנופה אדירה לפריפריה.

אסכם בתוכניות שלנו ל-2010. דברים מיוחדים - אחד הדברים שאנחנו עובדים עליהם חזק זה שיווק הצימרים לתיירות נכנסת. הצימרים סובלים מתפוסה נמוכה; בסופי שבוע יש תפוסה יפה, באמצע השבוע תפוסה נמוכה. אנחנו רוצים למשוך את התיירים, בעיקר את התיירים הבודדים שמגיעים, להגיע לצימרים. אנחנו עובדים על פרויקט של דירוג IBB – Israel bed and breakfast. מדרגים את הצימרים, עובדים על כך שזה יופיע באתר אינטרנט, שהם יהיו זמינים גם לסוכני נסיעות בחו"ל וגם ל-FIT, שייכנסו כחלק רוטיני ממסלול התיירים הללו.

אנחנו מדברים על הגדלה משמעותית של תקציבי השיווק, שאנחנו מגדילים אותם ב-70%, וכפי שאמרתי, 80% מזה ילך לפריפריה. אני מקווה שזה יביא לתפוסה יותר טובה בפריפריה, בצימרים ובמלונות.

באילת הממשלה מבצעת תוכנית תשתיות בתחום התיירות, כאחת התשובות לעקבה. אנחנו ממצבים את אילת אחרת מעקבה. זה מוצר אחר, לא ניכנס אליו.

למה? תיכנס לזה, זה חשוב. איך אתה אומר לתייר באסטוניה או בברית המועצות, שרוצה לבוא לתיירות חורף, לבוא לאילת ולא לעקבה? איך אומרים את זה בארצות הברית, באירופה ובארצות סקנדינביה? אני לא יודע מה המצב בארצות סקנדינביה, אנחנו לא בידידות גדולה בשנים האחרונות, האם הם עוד באים? אני יודע שמברית המועצות לשעבר יש עלייה גדולה בתיירות, בעיקר מאז ביטול הוויזות. איך אתה אומר להם: בואו אליי, טוב יותר אצלי. לא תגיד להם שלא יבואו לעקבה, שלא ניכנס לסכסוך עם מדינה חשובה.

לאילת יש יתרונות, כחלק ממדינה מערבית. המיצוב של אילת הוא אחר, של עיר פסטיבלים, עיר כנסים. זה הכיוון ששואפים אליו, למצב את אילת כעיר שעובדת יותר על איכות ופחות על כמות ומתחרה בנישה שיש לה בה יתרון יחסי. מדינת ישראל, עם כל היתרונות שלה, היא מדינה שעוד מעט חברה ב-OECD, עם תוצר לנפש מאוד גבוה, עם משכורות גבוהות, חוקי עבודה. לא הולכים להתחרות עם מדינות על סוגיית המחיר אלא על האיכות ומיצוב המוצר. לא נוכל להתחרות לא עם סיני ולא עם עקבה בנישה הכספית, ולכן התפקיד שלנו הוא למצב את אילת נכון.

לאן הולך התקציב לתשתיות?

יש מספר לא קטן של פרויקטים: הארכת הטיילת, הסדרת מקומות נוספים באילת. אלה פרויקטים קטנים, לא פרויקט גדול כמו הזזת נמל התעופה.

האם אתם קשורים לנושא השער הדרומי, שכולל את העתקת השדה ולגרום לו שדה מודרני? אתם חלק מהדבר או שאלה תשתיות נקודתיות לשיפור מראה הטיילת, שהוא היום מראה קשה מאוד, עם הבסטות החוקיות או הבלתי חוקיות? לדעתי, הרוב בלתי חוקיות.

תוכנית השער הדרומי היא תוכנית נפרדת, שאנחנו שותפים לה. זה טרום התוכנית הזאת. אלה השקעות מיידיות שנדרשות לאילת. נושא הבסטות, אני מקווה שייפתר. כרגע הן נשארות בגלל החלטה של בית משפט, ואני מקווה שמהר מאוד יימצא הפתרון להזיז אותן והחרפה הזאת תוסר. מאוד קשה למצב עיר כמו אילת כעיר כנסים וקונגרסים כשהדבר הזה קיים שם. אני מודה לראש העיר ולעירייה שנרתמו למאמץ הזה. מרגישים שינוי, וגם בגישת הממשלה יש שינוי ותוכנית גדולה יצאה לדרך בנושא התשתיות.

אני רוצה לציין שאנחנו מנסים להרים במרץ 2011 פסטיבל סרטים בין-לאומי באילת, במתכונת של פסטיבל קאן. אני מאוד מקווה שהוא ייצא לדרך. יש כאן תהליך גדול מאוד של איגום כספים ממספר משרדי ממשלה, במטרה להשקיע באילת ולהביא אותה למיצוב שאנחנו רוצים שיהיה לה.

מה שעוד אנחנו מתכננים זה לתת בשנת 2010 סיוע למאה עסקים קטנים נוספים בפריפריה, כדי לעודד יזמות פרטית ולהגדיל את האטרקציות ומקומות הלינה באזור. סיימתי.

תודה רבה לך, המנכ"ל. נתחיל בדיון לפי סדר הדוברים. ראשון – חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה.

אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון החשוב הזה. אני רוצה לברך את משרד התיירות. לא מזמן הייתי בסיור גם עם שר התיירות במגזר הדרוזי, ואני מכיר את ההשקעה של משרד התיירות במגזר הדרוזי, בחדרי האירוח. משרד התיירות משקיע המון במגזר הדרוזי, גם במענקים, נותן מענק של 25%, אם אני לא טועה, לצימרים. רואים התפתחות של תיירות פנים בתוך היישובים. אנחנו מכירים את המצב של היישובים הדרוזים, שרחוקים מהמרכז, רחוקים ממרכזי תעשייה, תעסוקה ומסחר והם יכולים להסתמך על תיירות כי היישובים הדרוזים הם אטרקציה גם לתייר המקומי שיכול לבלות שם.

הייתי מבקש ממשרד התיירות להשקיע באתרי תיירות במגזר הדרוזי. גם תייר מקומי שרוצה להגיע לבית ג'אן, ששם יש 122 חדרים, שיהיה מקום לבלות בתוך בית ג'אן. להשקיע במסעדות, גם מקומות לטייל ולשלב כמה יישובים יחד. כמו שהצעתי לשר התיירות, משולש בית ג'אן, חורפיש ופקיעין, אלה שלושה יישובים קרובים עם נוף מדהים. אם נשקיע בשלושת היישובים האלה ונשלב אותם יחד - - -

אין מסעדות? אדם שלן בבית ג'אן לא אוכל בבית ג'אן?

בכל בית ג'אן יש מסעדה אחת. אני מתכוון שתייר שמגיע למשולש הזה, של בית ג'אן, חורפיש ופקיעין, שיוכל לבלות שם סופשבוע.

הנקודה השניה, פרסום של הפריפריה. כל חדרי האירוח, גם בצפון וגם בדרום, הם רק לסופי שבוע וחגים ובשאר השבוע אנשים לא מגיעים. אם לא יהיה פרסום לתיירים, שנעשה להם מסלולים, שהתייר יהיה בירושלים וגם ירצה להגיע לחיפה וגם לצפון הרחוק, זה שילוב של הסברה ופרסום של משרד התיירות.

בקשר לעכו, אני חושב שהיא עיר מדהימה, אני מבלה שם הרבה. כמעט בכל סופשבוע אני לוקח את הילדים להסתובב בשוק בעכו. אני אוהב את המקום הזה. אם משרד התיירות ישקיע במקום הזה אנחנו יכולים להביא תיירים אפילו מחוץ לארץ בשביל להגיע לעכו ושילונו שם. אמרת לבנות שם עוד בתי מלון – אני עושה ישיבות בבית המלון שם, אף פעם לא מצאתי אותו מלא. אף פעם לא מצאתי שיש תנועה ותזוזה. צריך להשקיע שאנשים יישארו בעכו, וגם ילכו לנהרייה, בית ג'אן ופקיעין. זו ההשקעה שלנו בפריפריה.

בקשר לאילת, אני חושב שבדיון עכשיו אנחנו חייבים לחשוב איך מתמודדים עם ההשקעה האדירה בעקבה. הייתי בעקבה וראיתי את ההשקעה האדירה. מבחינת עלות – הרבה יותר זול בעקבה, ואנחנו לא יכולים להתחרות עם זה ואני גם לא מבקש שנתחרה בנושא הזה. אני רוצה שאנחנו, מדינת ישראל, נדע איך להשקיע ולשמור על התייר. אתמול קיבלתי נתון ש-200,000 תיירים הגיעו מברית המועצות אחרי ביטול הוויזות. צריך להשתדל שהתייר מרוסיה יגיע לאילת ולא לעקבה בגלל המחיר היותר נמוך בעקבה. שיהיה לו משהו באילת שיגרום לו לחשוב ששם משתלם לו להיות יותר מאשר ללכת לעקבה ולשלם פחות. זו השקעה של משרד התיירות, חשיבה לעתיד. צריכה להיות לנו תוכנית. אתה עצמך נתת לנו נתון שרבע מחדרי הלינה שלנו נמצאים באילת. יש לנו הרבה עובדים שם וצריך לשמור עליהם. תודה רבה.

תודה רבה. שאול גולדשטיין, ראש מועצת גוש עציון. אולי תנצל את ההזדמנות לספר לנו איך אנחנו יכולים לבלות בגוש עציון באיזה סופשבוע נחמד או באיזה צימר טוב.

הוא לא יכול להציע אוכל יותר טוב מהדרוזים.

בזה אני מסכים אתך.

איפה לבלות? תוכל לפתוח "ידיעות" או "מעריב", אנחנו מופיעים בכל העיתונות. אני רוצה קודם כול לתת מחמאות למשרד התיירות. לדעתי הוא עושה חשובה מאוד בשנה-שנתיים האחרונות, שונה וחשובה. יישר כוח. משרד התיירות משתף אתנו פעולה בצורה יפה.

כמה חדרי אירוח יש אצלכם?

הבעיה העיקרית שלי היא שבמצגת לא הוזכרה במילה אחת יהודה ושומרון. אנחנו לא חיים בחלל, אנחנו קשורים למדינת ישראל ויש אצלנו הרבה מאוד מטיילים. אתן קצת נתונים. בתיירות אני לא מבקש נדבות, לא מחפש שייתנו לי מענקים במקומות שלא צריך. אנחנו מחפשים את היתרון היחסי שלנו על מנת להביא תיירים. השנה אנחנו הולכים לסגור עם כחצי מיליון מבקרים בגוש עציון בלבד. אנחנו מועצה אחת מתוך 23. זה נפח משמעותי מנפח התיירות בישראל.

רובם ישראלים?

רובם ישראלים, אבל מספר החוצניקים עולה. יש לנו אתרים שבהם המספר של החוצניקים מדהים, למשל בהרודיון אנחנו כבר עוברים את ה-50%.

הספא של הורדוס.

היתרון היחסי של הרבה מקומות ביהודה ושומרון – ואני חושב שגם מדינת ישראל צריכה להחזיק במותג הזה - זה ההיסטוריה. נכון שאילת היא אזור נופש נהדר, הם מתחרים במיאמי ביץ' או בעקבה, אבל אני חושב שהיתרון הגדול של מדינת ישראל זה עיר הקודש, ההיסטוריה שלה.

אני חושב שלאילת יש עוד הרבה להגיע למיאמי ביץ'.

אולי זה הסטייל שצריך לשאוף אליו. אבל היתרון היחסי של מדינת ישראל זה ההיסטוריה שלה, ה-Holly Land. זה מוכר בכל תרבויות המערב ובחלק מתרבויות המזרח. לדעתי, היתרון היחסי הזה עוד לא מנוצל, אפילו לא חלקו, ואפשר להעצים אותו.

בואו נדבר עכשיו על איך אנחנו מעצימים אותו ומה הבעיות. אחד הדברים שזיהינו, יחד עם משרד התיירות, שירושלים פקוקה. ראש העיר, ניר ברקת, החליט שהוא רוצה לעבור מקצת פחות משלושה מיליון תיירים בשנה למשהו כמו עשרה מיליון בתוכנית עשור. ירושלים די פקוקה, אם הולכים לאחד האתרים בירושלים צריך לחכות זמן רב, ועוטף ירושלים הופך להיות באפר של ירושלים. אם התייר מגיע להרודיון לסיור של שעתיים, אותו זמן כביכול הוא מחכה בתור לכנסיית מריה מגדלנה או משהו אחר, ואז הוא יכול להמשיך לאן שהוא תכנן להגיע.

ביהודה ושומרון יש הרבה מאוד אתרים חשובים, שעוד לא מפותחים: אם זה ההרודיון, שהוא לדעתי גולת הכותרת, אם זו אמת הביאר, שביל המים, שהוא פרויקט תת-קרקעי מדהים - הוא משבעת פלאי העולם התחתון או העולם הקדמון אני חושב - אמת סוסיא, בקעת הירדן, צפון ים המלח, אפילו בית לחם. התיירות שמגיעה אלינו היא גם יהודית וגם נוצרית, כולל אנשים שמגיעים לבית לחם וממשיכים אלינו.

אתה מזהה לינות בבית לחם?

הרבה, בטח. יש הרבה יותר לינות, ואנחנו מרגישים - - -

יש שם כמעט 100% תפוסה, גם יריחו בתפוסה מלאה היום. ביקרו ברשות הפלסטינית 1.3 מיליון.

הם לא באו בנפרד, הם נספרים דרך נתב"ג או מעברי הגבול. זאת אומרת, התיירות הנכנסת לישראל, חציה מסייר בשטחים של הרשות הפלסטינית, ואני גם שומע שלנה שם. אבל אצלך אין מלון, שאול, בניגוד לאריאל ששם יש מלון.

תיכף אענה על זה, כי זה מאוד חשוב לי.

בנקודה של הפלסטינים, לדעתי אנחנו צריכים לשאוף ל-win-win, לראות איך אנחנו משתפים פעולה ומביאים את התיירים גם אליהם. צריך לזכור שחלק מהתיירות הצליינית שמגיעה לרשות הפלסטינית היא תיירות ענייה, שצריכה מקומות זולים גם של אכסון וגם של אוכל. הם רבים על הדולר, כל דולר פחות – הם יבואו לאותו מקום. צריך לחשוב על הדבר הזה, ואנחנו בהחלט חושבים עליו.

מתוך 13 בתי ספר שדה שהוצגו כאן, שלושה הם ביהודה ושומרון. כלומר רבע מבתי ספר השדה האם אצלנו. בית ספר השדה בכפר עציון הוא העמוס ביותר בארץ.

זה מאלה שלא הוצגו כאן. לא ספרנו את יהודה ושומרון כפריפריה. זה כאן ליד הבית, קרוב, זה לא פריפריה.

עכו זה פריפריה וסוסיא זה לא פריפריה.

הרודיון, שלושה קילומטר מפה, זה פריפריה?

אז בואו נגדיר פריפריה. לפריפריה יש לדעתי כמה מרכיבים. מרכיב אחד זה למדוד קו אווירי, מרכיב שני זה כמה זמן לוקח להגיע, מרכיב שלישי הוא אזור התפתחות. כדי להגיע אלינו צריך לעבור מחסומים. הרבה יותר קשה להביא אנשים מעבר לקו הירוק. אני חושב שהמכשולים שיש לנו, אני חושב בשיא הצניעות, הם הרבה יותר גדולים מאשר יש בעכו, בטבריה או בבית שאן. גם סוסיא לא נמצאת שלושה קילומטרים מירושלים, וצריך לדבר עליה. צפון ים המלח זה בדיוק כמו דרום ים המלח, ויש להם שם אתרים מדהימים. קסר אל יהוד בבקעת הירדן – אני יכול לתת לך רשימה שלמה של אתרים, שגם בהגדרה שלך של מה זו פריפריה - - -

אני לא מתווכח. הם לא מופיעים בנתונים, לא התייחסנו בכלל ליהודה ושומרון.

זה הערתי על זה בתחילת דבריי. אנחנו פונים לשלושה סוגים של תיירות: תיירות היסטורית, טבע ונוף - אנחנו יושבים בפיסת טבע מאוד מיוחדת - ותיירות פרויקטים, אם זו חקלאות אורגנית – 50% מהחקלאות האורגנית היא ביהודה ושומרון - יקבים, מפעל פטריות, מחלבות תיירותיות וכן הלאה. אנחנו עובדים קשה מאוד עם כל המשרדים.

איפה הבעיה שלנו? לפני שנתיים שינו את אזורי העדיפות לאומית, שכחו את יהודה ושומרון. כל השנים היינו בפנים, לפני שנתיים שכחו אותנו. אחרי שהערנו את תשומת לב מקבלי ההחלטות וביקשנו שיחזירו אותנו, אמרו: אלוף הפיקוד ידון בזה ויחזיר לכם. מאז אנחנו פונים, כבר שנתיים לא קיבלנו עדיפות לאומית.

שאלת על חדרי אירוח. יש לנו הרשאה ממינהל מקרקעי ישראל לתכנון אזור נופש ובתי מלון בגוש עציון, 700 דונם באזור שהוא אחד המדהימים ביותר במדינת ישראל. אתמול, מי שהיה בא אלינו, היה רואה מעזה, אשקלון, אשדוד, תל אביב וקיסריה כמו על כף היד, אפשר לספור את הבניינים, אפשר לספור את הסירות בים. אתמול ראינו גם את רבת עמון, על המגדלים שלה והשכונות. קיבלנו הרשאה לתכנון 700 דונם, הגיעו יזמים מהשורה הבין-לאומית הראשונה ופתאום הסתבר, להפתעתנו, שלא תוקן אזור עדיפות לאומית. הכול נעצר ואנחנו מבקשים מיושב ראש הוועדה לעזור לנו לטפל בזה.

יש לנו מקומות לינה עמוסים עד אפס מקום חודשים קדימה. בתי ספר השדה שלנו מלאים עד אפס מקום חודשים קדימה. יש לנו בהחלט מקום להקים צימרים, יש לנו כמה תוכניות להקמת צימרים בתב"אות מאושרות. צריכים עזרה של המדינה. אני לא מבקש נדבות, זה מקום שצריך ויכול להביא תיירים ולהגדיל את ההכנסה של ישראל. לשם אנחנו הולכים, ואנחנו חושבים שזה חשוב, גם בהיבט של עוטף ירושלים ובהיבט של עצם התיירות לישראל.

תודה רבה. שמוליק ריפמן, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב, בבקשה.

אני מברך על הדיון. אני מברך את המנכ"ל, נועז, ואת הצוות. אתייחס לכמה נקודות מרכזיות הקשורות לפיתוח התיירות בנגב ואתחיל דווקא מהמבנה הארגוני שנראה לי נכון ומיוחד. נמצאת אתנו מיכל עוזיהו, שמרכזת את פורום תיירות נגב. יושבים שם כל נציגי הרשויות בפורום, שהוא בתוך הרשות לפיתוח הנגב. בסופו של דבר צריך ליצור מבנה ארגוני ארצי, כי המדינה לא יכולה לשלם לעמותות. אני חושב שהדוגמה הזו היא דוגמה טובה.

העיסוק שלנו בתיירות בפריפריה נולד ממקום אחד מרכזי, וזה פיתוח מקומות פרנסה. במצפה עסקנו בתעשייה 30 שנה – לא הלך; עסקנו במחצבים – הלך, אבל לא מספיק טוב. מצפה רמון, כעוגן תיירותי, מה שאני קורא "בירת תיירות המדבר", מפתחת ומייצרת מקומות תעסוקה לאנשים, ובסוף זה הסיפור.

זה נכון. לא בכדי שאלתי על המלונות הצפויים במצפה רמון.

בהתלבטות איך מוצאים מקומות תעסוקה, תיירות זה חלק נכבד וצריך כל הזמן לפמפם בעניין הזה. שאלת על החדרים במצפה. 120 חדרים במצפה מספקים 250 מקומות עבודה.

וכמה יהיו בקרוב?

נגיע ל-200, אבל סדר גודל של היום. אם אני לוקח את 2,300 חדרי אירוח בנגב – הנגב אצלי זה קו רוחב 90 פחות או יותר, קצת אחרי בית קמה, דרומה עד בואכה אילת – הם מספקים 6,000 מקומות עבודה, בעיקר במקומות שנועז התייחס אליהם. גם בערבה, במשבר החקלאות, המעבר לתיירות הוא מעבר נכון וזה קורה בחלק גדול מהמקומות.

אני חושב שהנושא המרכזי בנגב זה פיתוח מקומות לינה. אנחנו לא תמיד אנחנו יודעים איך לעשות את זה, כי בסוף יש היצע וביקוש וצריך למצוא את היזמים שירצו לבוא ולהקים. אני שמח שעד היום יש מענק נגב של עוד 10% מעבר ל-24%. זה נראה לי נכון וצריך לשמור על זה.

הייתי מצפה ממשרד התיירות לשים דגש על שיווק וקמפיינים בארץ ובחו"ל. מייצרים את התשתית, ואם במקביל לא תיעשה פעולה שיווקית נרחבת על תיירות נכנסת – אני מדבר על תיירות נכנסת, כי תיירות מקומית זה לא הסיפור. בסופו של דבר בוחנים אותנו לפי כמה תיירים מגיעים מחו"ל לנגב או לגליל, ולכן אני מצפה שייעשה קצת יותר.

הנושא הבא הוא פיתוח התשתיות. בשנים האחרונות, כולל בתקופה הזאת, המשרד שם דגש על פיתוח תשתיות תיירותיות. המושג הזה חשוב, נכון וצריך להמשיך בו.

הדגש הוא על תיירות מדברית.

כן. אצלנו זה דגש על תיירות מדברית, ונועז הזכיר את נושא האופניים, שהוא מוצר שתפס חזק מאוד בנגב בשנים האחרונות והוא רק הולך ומתפתח, הכול כמובן בסיוע - - -

אתה מדבר על תיירות פנים בעיקר, ישראלים שבאים בשבת, מעמיסים את האופניים ובאים. הכסף הגדול בסופו של דבר בא מהתיירות הנכנסת, אז מה קורה בנגב מבחינת לינות, ביקורים שלהם באזורי המדבר? האם זה קורה? נדמה לי שהתיירות הנכנסת היא יותר מירושלים וצפונה. גם שאול דיבר על זה, אולי הם נעצרים בבית לחם.

לא הכול אני מכיר. דיברתי על תשתיות תיירותיות. נושא שני, פיתוח לינה והסעדה. זו אחת הבעיות הקשות בנגב, לעומת מקומות אחרים בארץ. יש לחזק את זה. התייחסתי לנושא של חיזוק השיווק ומיתוג הנגב כתיירות מדברית.

הנושא הנוסף, שקשור למרות שהוא מתייחס יותר לתיירות פנים, זה סיוע וחיזוק נושא הפסטיבלים. המשרד עושה את זה, אחרים עושים את זה, בסוף החיבור בין אזור ובין אירועים מיוחדים מושך קהל לאותם אזורים. צריך להמשיך ולחזק את הנקודה הזאת.

דרך אגב, אני מניח שאין ויכוח שירושלים היא המקום הראשון שבו צריך להשקיע. אני מקווה שהנתזים הגדולים יגלשו לכיוון גוש עציון.

לכול. מכיוון שישראל כל כך קטנה, כולם מרוויחים. שאול גם דיבר קודם על win-win מול הפלסטינים. אני חושב שההערה שלו נכונה, כי ככל שהמצב שהכלכלי שלהם ישתפר רמת ההתנגדות והטרור ירדו. זה ברור כשמש, תראה מה קורה במדינות המפרץ. שם לא עוסקים בטרור, עוסקים בכלכלה חזקה. זו עובדה. גם ירושלים זה הכול, ההשלכה היא על כל הארץ. הארץ היא קטנה, אפשר להגיע מירושלים לצפון, דרך כביש 6, בשלוש שעות לכל היותר.

ביום ראשון בלילה הגעתי בשעה ורבע מירושלים לשפרעם, דרך כביש 6, במהירות המותרת.

אני רוצה להתייחס למה ששאלת ולסיים. בסופו של דבר, הסיכוי לייצר ולפתח מבוסס על התיירות הנכנסת. אין לי את המספרים המדויקים, אבל אנחנו, אלה שעוסקים בתיירות בנגב, בתחושה שיש עלייה משנה לשנה במספר התיירים, בעיקר מאירופה, שמחפשים תיירות מדבר. תיירות המדבר זה מוצר אותו אנחנו מפתחים, הוא איכותי.

אתה יכול להשתמש בזה בזמנים שערים אחרים סובלות ממזג אוויר פחות נוח. בחודשי החורף אתה יכול לקיים את הדבר.

לכן צריך לשים דגש על תיירות נכנסת.

אני רוצה להוסיף משפט לגבי פיתוח תיירות במגזר הבדואי – יש מקום לפתח שם תיירות מיוחדת: אתנית, אותנטית. יש כל מיני רעיונות, לא תמיד זה מצליח, אבל זה חלק מיצירת מקורות פרנסה.

זו תיירות יום. אצל הבדואים אין חדרי אירוח, למיטב ידיעתי.

בצפון יש, בדרום פחות.

אילת הולכת להיות במשבר, ואני מניח שנועז מכיר את זה. אני מציע לא לעבור על זה כאמירה, אלא בראשות שר התיירות להקים צוות שיסתכל על ההיבטים הקשורים לפיתוח המסיבי בעקבה מצד אחד, ולאורך חופי סיני מצד שני.

מפה אני בא לחיבור בין אילת למדבר. דיוויד לואי, כשהחליט להקים את המלון במצפה, השיקול המרכזי שלו היה שיהיה עורף מדברי לתיירות הנכנסת לאילת. לכן, יש מוצר נוסף לאותם תיירים שמגיעים.

אנחנו מקדמים בברכה את סגן שר החוץ, שגם יזם את היום החשוב הזה. אנחנו מקיימים פה דיון בקידום התיירות בפריפריה. אנחנו מוצאים דברים טובים בסך הכול, אבל יש גם נקודות שמנכ"ל משרד התיירות יתבקש להתייחס אליהן, כדי לשפר עוד את המצב הטוב שגילינו. בבקשה.

החיבור בין אילת לבין המדבר חשוב מאוד, כי הוא יכול לייצר ימים נוספים לאותם תיירים שבאים לאילת ומחפשים גם את הנגב. כשאני מדבר על הנגב זה בעיקר עד אזור מצפה רמון. תודה על היוזמה וברכות.

תודה רבה לך, שמוליק. גדעון אריאל מארגן קבוצות של תיירים אוונגליסטים שמתיירים פה. אני חושב שזה אחד ממקורות הפרנסה המשמעותיים, שיכולים עוד להעמיק ולהתעצם, כי הם אוהבים את ארצנו ואת מדינתנו. גדעון, אם תוכל לתת סקירה קצרה על המצב ומה אנחנו יכולים לסייע בשיפור.

תודה רבה. כפי שראיתי מהמספרים שקיבלתי ממשרד התיירות, מלשכת המנכ"ל, הנוצרים – ולאו דווקא האוונגליסטים - מהווים כשני שליש של התיירות הנכנסת. זה נחמד שיש לנו פי שניים תיירים לא יהודים מאשר יהודים שמגיעים למדינה היהודית. אבל היהודים הם 3% מאוכלוסיית העולם, אז אנחנו צריכים להגדיל את התיירות הנכנסת פי עשרה כדי שזה יהיה, פחות או יותר, היחס. כמובן, אשמח שגם התיירות הנכנסת היהודית תגדל.

אני חושב שחלק מהדרכים שהוזכרו פה נכונות גם לתיירות פנים וגם לתיירות נכנסת, גם לתיירות יהודית וגם תיירות לא יהודית. מה שחסר לי פה, זה מה שאני זוכר לפני הרבה שנים, שהיה מהלך של "הסבר פניך לתייר". הגיע הזמן, במיוחד בשנים האלה, ל"הסבר פניך לתייר הנוצרי". יש היום 30 עד 70 מיליון, ואף יותר מזה, נוצרים שהם פרו-ישראלים. זה דבר שאנחנו צריכים לקדם גם בחו"ל, אבל גם בארץ הנושא הזה הוא רק בחיתוליו. קודם כול, רוב האנשים בכלל לא חושבים על זה, אבל מיעוט לא קטן של ישראלים חוששים מנוצרים אוהדי ישראל. זה דבר שאנחנו צריכים לקדם.

כלומר, הפוטנציאל הוא עצום. מה אחוז המימוש לעומת הפוטנציאל עד רגע זה?

אם אמרנו שמספר התיירים הנכנסים הם בסביבות השלושה מיליון, ושני שליש מזה זה שני מיליון, זאת אומרת שהפוטנציאל הוא פי עשרה לפחות. האנשים בחדר הזה, שמתעסקים בתיירות, בוודאי מכירים את הנוצרים, כיוון ששני שליש מהאנשים שבאים מחו"ל הם נוצרים, אבל צריך לקדם את הנושא הזה, גם לטווח היותר ארוך – לאו דווקא מבחינת משרד התיירות – נושא של "הסבר פניך לתייר", ובכלל לאוהד ישראל הנוצרי.

אני רוצה להזכיר דבר שראיתי בשבוע האחרון. הייתי בכנס, שהמנכ"ל היה בו ודיבר, כנס של מחליטנים לנוצרים בארץ שמתעסקים בזה. השיקו שם נושא שיווקי: come to the Holly Land now. זה דבר חשוב מאוד, אבל אני סומך על המשווקים של משרד התיירות. מבחינת מקבלי הפנים של התיירים הנוצרים, אנחנו צריכים לשקול את הדבר הזה.

כמה צליינים מגיעים לארץ?

יש מאמר מרתק של פדרה שפירו שמדבר על זה שהקו המפריד בין תיירות לצליינות לא ברור. זה דבר שרצוי לדבר עליו בפורום אחר.

לסיום, ראיתי שיש עמותות תיירות לצפון ולדרום. אני חושב שהגיע הזמן לשקול הקמת עמותת תיירות נוצרית, להתמקד בנושא הזה, לתת שירות לכל העמותות בכל הארץ כדי שאנשים שמתעסקים יוכלו להיעזר. מצד אחד, יותר קל להתעסק בדבר שקרוב אליי: אני מכיר את היהודים, אני מכיר את הישראלים. אבל הנושא הגדול הבא זה התיירות הנוצרית, וצריך לקדם אותה.

תודה רבה. אבקש ממנכ"ל התיירות להתייחס לכל ההיבט הזה. סגן שר החוץ, אבקש ממך, כיוזם הנושא המאוד חשוב הזה של קידום הפריפריה, להתייחס. אני מברך אותך על היום הזה, הוא יום חשוב ביותר.

תודה רבה. קודם כול, אני רוצה להודות ליושב ראש, חבר הכנסת אקוניס, שהוא ידיד אישי שלי ואני גם רואה אותו כאחד המחוקקים הגדולים כאן. מנהיג בישראל, נבחר ציבור שעושה עבודה נפלאה. אני רואה את העבודה הכלכלית שאתה עושה.

אני מודה לך.

וגם לא מתבייש להיות ציוני. הנושא של חיזוק הציונות וחיזוק הפריפריה, זה הא בהא תליא והיינו הך. לא אתייחס לנושאים הכלכליים והמקצועיים, כי אני לא כל כך מבין בזה, אבל ברמת המדיניות אני רוצה להדגיש דבר אחד. אני בא עכשיו עם קצת טראומה מוועדות אחרות, כולל ועדת הפנים, שמנסים לצקת - - -

חבר הכנסת לשעבר, פיני בדש, הזכיר דקה לפני שנכנסת שגם הוא בא מאותו דיון סוער. אולי החמצנו משהו. אנחנו פה בדיון מרתק וחשוב ונמשיך בו, כי אני לא בטוח שמסגרת הזמן שהקצינו היא מספיקה. הוא חשוב לכלכלה הישראלית, אני אומר לך, חברת הכנסת זועבי, לכל תושבי המדינה: ליהודים, לערבים, לדרוזים, לנוצרים, לבדואים, לכולם. כולם מרווחים מהתיירות.

אני מסכימה.

זו הסכמה נדירה בינינו.

צריך לקחת דברים בפרופורציה. כבר למדתי שבבית הזה, בוועדות, אומרים דברים יותר בשביל שישמעו מאשר מה שבאמת מתכוונים.

חיזוק הנגב והגליל, ואני לא מתבייש להגיד: ייהוד הנגב והגליל, לא בא לפגוע באף אחד. זה דבר חיובי ולא דבר שלילי. הוא בא לבנות וליצור ולא להרוס, בוודאי לא את מרקם החיים ובוודאי זה לא אזרח ישראלי נגד אזרח אחר.

אני באמת מברך את היושב ראש על הדיון הענייני והמקצועי, ואני מקווה שאני לא חורג יותר מדי לנושאים שנויים במחלוקת או פוליטיים, אבל היום המאבק על הקרקע, לצערי, לא הסתיים. זכותנו על הקרקע, להיות כאן בזכות, לא בחסד של אף אחד, לא התנצלות של אף אחד. זה מקומנו. עדיין יש גורמים, גם מחוץ למדינה אבל גם בתוך המדינה, שלא מקבלים את זה. הנושא של חיזוק הפריפריה, של ייהוד הנגב והגליל, הוא דבר ראשון במעלה כדי שלא נאבד אותו. יש גורמים, גם חיצוניים, שמנסים לנשל משם יישובים יהודים וקרקעות ליהודים בנגב. לכן היום הזה הוא יום שקודם כול בא, מבחינה לאומית, לחזק את אחינו בגליל ובנגב. מבחינה אסטרטגית הוא בא להעלות למודעות, כדי שיבינו שפיזור האוכלוסייה נחוץ. אני לא חושב שבריא לנו שרוב רובה של אוכלוסיית מדינת ישראל חי בין גדרה לחדרה. יש לפזר. גם עתודות הקרקע שלנו נמצאות בנגב ובגליל, בפריפריה. כל הדברים הגבוהים, הטובים והמדיניות לא תיושם אם לא יפעלו בדברים הכי פרקטיים, ואחד הדברים הכי פרקטיים זה ליצור שם תנאי חיים. תיירות תיצור את הדבר הכי חשוב, שזה מקומות עבודה. בסך הכול, גם בנגב וגם בגליל יש מקומות אדירים, שחשובים לכל הדתות, שחשובים מבחינה היסטורית, מבחינה ארכיאולוגית, שלא לדבר גם על תיירות פנאי. אם זה צימרים בגליל או מגרשי גולף בנגב, שרוצים להקים, אלה דברים שהם משאב.

דיברו גם על תיירות מדברית. הגליל לא יכול להתחרות בתיירות מדברית, וטוב שכך. זה מוצר משלים.

זה טוב שיש לנו את המגוון הזה, גם נגב וגם גליל. הרזרבות האסטרטגיות האמיתיות של מדינת ישראל ועם ישראל לא נמצאות היום בתל אביב, אלא נמצאות בנגב ובגליל. על כן יותר יהודים בנגב ובגליל יעזרו לכולם, גם לתושבים הערבים של הנגב והגליל.

לכן אני מאוד מברך את כל הנמצאים כאן. אני מקווה שיהיה המשך ומעקב, אדוני היושב ראש - - -

יהיה, אנחנו עושים.

- - כדי שכל הגופים הממשלתיים והלא ממשלתיים, וכמובן הגופים העסקיים, החברות הפרטיות, העסקים יצטרפו למאמץ אחד גדול. יש לנו ארץ שאפשר להתברך בה, וראוי לא רק להתברך בה אלא לברך גם אנשים אחרים, כולל נוצרים, מוסלמים ותיירים שיבואו ויראו וייהנו. תודה רבה.

תודה רבה לך, סגן שר החוץ. אתה ממשיך לוועדות, אז אנחנו מודים לך על הדברים וגם על כך שיזמת את היום הזה. אנחנו ממשיכים בדיון. שי דותן, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה להציג בקצרה את הפעילות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתחום של התיירות, ולהגיד מה פתאום אנחנו עוסקים בתיירות.

Agriculture tourism – ראיתי את זה פעם. בתחילת העשור הייתי באיטליה, זה היה בירח הדבש שלי. שם ראיתי את Agriculture tourism והבנתי שיש גם כמה אנשים בעולם שהמירו את הפעילות החקלאית החשובה שלהם לפעילות תיירותית. ראיתי שזה קורה גם בגליל ואולי גם בנגב המערבי.

בהחלט. אנחנו לומדים מהעולם, אנחנו לומדים גם מאיטליה, שהיא המקור לדברים האלה. גם שם התיירות החקלאית נמצאת במשרד החקלאות. אנחנו עוסקים בתיירות בחלק של פיתוח הכפר, כחלק מהחשיבות שאנחנו רואים בקיום הכפר. דיברו כאן על חשיבות הקרקע, אז אנחנו אומרים שאם חקלאות כאן מולדת כאן. החקלאות בכפר – כפר זה גם קיבוץ, מושב, כפרי מיעוטים – החלק של החקלאות בפרנסת התושבים הולך ויורד. צריך יוזמות אחרות בכפר כדי שהאנשים יישארו בכפר וימצאו שם תעסוקה. רוב הכפרים נמצאים בפריפריה.

אחת היוזמות הקטנות החשובות היא התיירות, ולכן אנחנו חוברים למשרד התיירות בהרבה מאוד פרויקטים. המנכ"ל ציין את כפרי התיירות, אנחנו חוברים אתם עכשיו למסע פרסומי לתיירות הכפרית כי אנחנו רואים בזה חשיבות. אנחנו פועלים גם בדברים נוספים, שמשרד התיירות לא פועל בהם. הדגש שלנו הוא על הכפר והם רואים יותר את נושא האכסון. אנחנו לא עוסקים בכלל בנושא של אכסון.

מבחינה טכנית, איך הופך אדם שהיה לו מטע אבוקדו למקום תיירותי? זה דרכך או דרך משרד התיירות? קרה לי דבר כזה בכפר ליהמן בגליל המערבי, שביקרתי בו לפני חצי שנה. שם היה מטע בננות שהפך לצימר, לא רע בכלל.

יש החלטות שמאפשרות בנייה של צימרים בתוך הנחלה.

זה אצלך, במשרד החקלאות?

לא, זה במשרד התיירות. ההחלטות הן תכנוניות.

הוא פוסק לעבוד בחקלאות - - -

לא בהכרח.

הוא ממשיך במקביל?

להרבה מאוד בעלי צימרים יש ענף חקלאי. למשל בערבה, להרבה בעלי משקים חקלאיים יש צימרים. אם הפלפל יותר חלש אז עיקר ההכנסה תהיה מהצימרים או להיפך. כלומר, זה בסיס כלכלי נוסף, ובזה אנחנו רואים את החשיבות.

זאת אומרת שיש שיתוף פעולה בין המשרדים בעניין הזה. אני מאוד מודה לך. חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

סליחה שלא הצלחתי להגיע, כי היה דיון בוועדת הפנים. אני עוקבת אחרי נושא התיירות בגלל שאני מהעיר נצרת.

יושב לידך סגן ראש עיריית נצרת עלית. אני מקווה שאתם בשכנות טובה.

היינו יחד גם בדיון הקודם בוועדת הפנים. השתתפתי בדיון של ועדת הכלכלה ביוני, שבה הייתה מצגת של שר התיירות. התוכנית התמקדה בשש ערים, ואתם פה מדברים על התיירות הנוצרית, והעיר נצרת לא הייתה בין הערים שהיו במוקד תוכנית התיירות. הוזכרו שם צפת, אזור ים המלח, טבריה, ירושלים, אילת ועכו, שש ערים בסך הכול. לתדהמתי - למרות שאחת מהמטרות של משרד התיירות הייתה התיירות הנוצרית, ונצרת היא אחת מהערים הכי מרכזיות לנוצרים - לא הוזכרה העיר נצרת בתוכנית.

יש עוד בעיה. התיירים הנוצרים, כאשר הם באים לנצרת, הם באים לשעות ספורות. הם לא לנים בעיר נצרת, הם לנים בטבריה או בחיפה, במיוחד בטבריה, וזה בגלל שאין מספיק חדרים בנצרת. בנצרת יש 1,500 חדרים, והייתה ועדה שהמליצה על הקמת עוד 1,000 חדרים. כשעברתי על הסקירה של משרד התיירות, לא הייתה תוכנית לפיתוח התיירות בנצרת, תוכנית שהתיירים לא רק יבואו לשעות ספורות וילונו בטבריה אלא ילונו בנצרת. נצרת נעלמה מהמפה של משרד התיירות.

תודה רבה לך.

אין לנו נתון על התפוסה בנצרת.

90%-95%.

אבקש ממנכ"ל משרד התיירות להתייחס להערה שלך.

התפוסה עכשיו מעולה. המון תיירים לא מצליחים לשם להגיע בגלל התפוסה המלאה.

כמה בתי מלון יש שם?

שמונה.

אחד בנצרת עלית והשאר בנצרת. אני חושב שגם נצרת, גם נצרת עלית וכל היישובים מסביב ייהנו אם יהיו יותר בתי מלון.

אני חושב שכל האזור ייהנה. לפי מה שאני מכיר, אני יודע שמדובר על סדר גודל של כ-1,200 חדרים בנצרת עלית ונצרת, כאשר סדר גודל של כ-800,000 תיירים מגיעים לאזור נצרת רבתי. אני חושב שהשקעה בתיירות תגרום לכל האזור לפרוח. יש גם תעשיות ייחודיות, כמו השוקולד. בטוח שיש אנשים שהיו ב"הרשי" בארצות הברית ויודעים שיש שטראוס, "צה דה" לשעבר והיום "עלית" אצלנו. אין לי ספק שאם נפתח את כל האזור ונראה איך נותנים את המענקים לסטרט, כי הבעיה היא תמיד להניע את הדברים, אני חושב שכל האזור יוכל ליהנות. אין לי ספק שמכל המזרח התיכון יבואו לבקר בנצרת עלית ובנצרת וייהנו מהאזור.

במסמך של מחלקת המחקר כתוב: דוגמאות לתחזוקה לקויה אנו יכולים למצוא בטיילת בטבריה או בעיר העתיקה בעכו ובנצרת.

דיברנו על כך ונשמע את ההתייחסות. הזכרנו את כל המקומות האלה לפני שנכנסתם.

לפי סקרים שעשה משרד התיירות כדי לקרב תיירי חוץ, העלו את הנושא של שביעות הרצון ממצב מרכזי הערים בעכו ובטבריה. זה הדבר הראשון שהיה ממנו חוסר שביעות רצון.

אדוני היושב ראש, עוד משפט ברשותך. בנצרת עלית יש 33,500 דונם, 70% מהשטח של נצרת עלית זה שטחים ירוקים. זה אומר שאם נשכיל לשלב את השטחים הירוקים, את פוטנציאל תיירות הגליל שיש בנצרת עם נצרת, זה פוטנציאל אדיר שנוכל לממש אותו.

תודה רבה לך. פרופסור גופן, בבקשה.

אני תושב כרמיאל, מוצא פרנסתי את פרנסתי מזה 45 שנה בעמק החולה ובכינרת. פריפריה לכל דבר. עשיתי את כל הדרך מכרמיאל הנה כדי להניח על שולחנכם שתי בעיות תיירותיות של הפריפריה הצפונית. אחת היא דוגמה טובה, אפילו דוגמה יותר מדי טובה, והשניה היא דוגמה לא טובה. אתחיל מהחדשות הרעות. אני תושב כרמיאל מזה 45 שנה. בכרמיאל אין אפילו אובייקט תיירותי אחד לרפואה. יש פסטיבל מחולות שלושה ימים בשנה ודוגמית של בית מלון, עם 25 חדרים. עיר יפה כמו כרמיאל בלי שום אובייקט תיירותי, אני רואה בזה מחדל: של ועדת הכלכלה, של משרד התיירות, והעיקר - של הרשות המוניציפלית, שהיא ללא שינוי כבר 20 שנה, אבל התקדמות לא הייתה.

עכשיו אעבור לחדשות הטובות. החדשות הטובות הן עמק החולה. דיברנו על פיזור אוכלוסין. את החולה ייבשו כדי לפזר אוכלוסין. אחרי שייבשו את החולה תושביהם של כ-22 יישובים חקלאים מוצאים את פרנסתם בחקלאות מאז סוף שנות ה-50' ועד עצם היום הזה ועוד בעתיד, הכול מובטח ומסודר. להוציא 8% מהשטח הזה, שהידרדר והפך לאובייקט תיירותי, אובייקט תיירותי שייסדו אותו החקלאים – האובייקט התיירות הזה הוא עגור. עם ישראל בא לטייל בחולה כדי לראות עגורים. מי שהביא את העגורים לעמק החולה אלו הם החקלאים, שהתחילו לגדל שם בוטנים. יש היום תשתית מצוינת. בשנים הראשונות היו 80,000 מבקרים, היום זה כבר מתקרב ל-400,000. יש בעיה קשה מאוד, והיא לא בעיה מקצועית. יש ועדות, יש אנשים מקצוענים שיודעים איך לנהל את הממשק הזה ואיך לפתח אותו – הקרן הקיימת, תושבי האזור, הרשויות של הטבע והחקלאות - חסר רק דבר אחד: הכסף איך לממן את הממשק הזה. לא באתי הנה כדי לבקש ולו גם אגורה אחת משום רשות ממשלתית. יש באפשרותנו לדאוג למימון עצמי, אבל יש בעיות מנהליות איך לממש את זה.

בבעיות מנהליות אתה מתכוון לחסמים ביורוקרטיים. דיברת על ועדת הכלכלה, מאז שאני פה, בחצי השנה האחרונה, אנחנו יכולים לקרוא לעצמנו ועדת הכלכלה והוועדה להסרת חסמים ביורוקרטיים. הצלחנו בהרבה מאוד תחומים: בסלולאר, בגז, בחשמל, בתחבורה. אתה רוצה להוסיף את התחום שלך – אנחנו מוכנים. תאתגר אותנו.

תחום קטן מאוד. יש לנו קרוב ל-400,000 מבקרים שבאים לראות את העגורים בעמק החולה, במשך כארבעה חודשים. יש לנו בעיה קשה מאוד איך לממן את הממשק של הפרויקט הזה, והעסק הזה יתפוצץ. איכשהו נגמור את העונה הזו, בשנה הבאה צפוי משבר טוטלי. ניתן לפתור את זה בצורה פשוטה ביותר; כל מבקר יקנה כרטיס כניסה תמורת עשרה שקלים, והעסק פטור לחלוטין. יש בעיות מנהליות איך לממש את הרעיון הזה. את האני מאמין שלי קיבצתי לשני עמודים, אשמח להגיש את זה לוועדה.

תגיש את זה לוועדה וגם למנכ"ל משרד התיירות.

אני מבקש את עזרתכם בבעיה המנהלית הזאת.

מאה אחוז, תקבל. המנכ"ל גם יתייחס לנקודה החשובה שהעלית. תודה. עפרה גזית, מנהלת פרסום ושיווק מועצה אזורית תמר, אזור ים המלח. גם שם יש מקום לשיפור, כשנכנסים למלון אין מה לצאת ממנו. אם אני יוצא מהמלון אין לי מה לעשות.

בנאות הכיכר ועין תמר היית?

הזכרת מסעדה בבית ג'אן. אני רוצה לצאת לאכול ארוחת ערב, אין דבר כזה. אני מחויב לאכול במלון. אני רוצה לשבת לחוץ ים המלח ולאכול במסעדה.

צהרים טובים, גם אני מברכת על הדיון הפורה והמפרה. כל מה שנאמר נכון. ביקשתי את רשות הדיבור כדי למקד את כל הנוכחים ואת היושב ראש. אנחנו מתייחסים לים המלח כאל מרכז הארץ. מה שיקרין עלינו, ועבודה שאנחנו עושים עבורנו תפזר לכל האזורים היפים של ארצנו היפה והקטנטונת.

זה אזור שממוקם שעתיים מכל נקודה אחרת: שעתיים מטבריה, שעתיים מאילת, שעתיים מתל אביב. בנאות הכיכר ובעין תמר היית?

לא, הייתי במלון ולא יצאתי משם.

גם שם יש צימרים. מצאנו מקום שלא היית.

מה הבעיות הספציפיות של האזור, שאפשר לקדם?

קודם כול, רציתי לברך. למדתי עכשיו על תוכנית ה-IBB. זו תוכנית שמאוד תסייע לנו. יש לנו היום כ-60 חדרי אירוח כפרי, כי כמועצה אנחנו מטפלים גם בתיירות כפרית וגם בתיירות מלונאית. זו תוכנית טובה, בהתחלה אולי יהיה הליך שיהיה גם קצת קשה לתיירנים עצמם, אבל בסופו של דבר זה יהיה תהליך טוב ונכון.

לגבי אופניים, יש לנו שני אירועי ספורט של אופניים, שהם גם בין-לאומיים. אנחנו מדברים על תרבות אופניים. אנחנו מקדמים את נושא התיירות גם בכל מיני צורות לא קונבנציונליות. מבית היוצר של משרד התיירות ויחד אתם אנחנו מובילים עכשיו שני אירועים גדולים, שימצבו את מדינת ישראל. אם נגיע ליעד, אז מיליון וחצי התיירים הנוספים שזה יביא ישליכו על כולם. אני מדברת על כך שים המלח נמצא בתחרות על שבעה פלאי תבל לטבע. ההכרזה תהיה ביולי 2011. אני קוראת לכל אחד מכם, וכל אחד שיפיץ את זה, להיכנס ולהצביע באתר. כתובת האתר היא: www.newsevenwonders.com. אם ים המלח יזכה, מדינת ישראל תזכה בעוד כמיליון וחצי תיירים נכנסים למדינתנו.

דבר שני, האופרה נבוקו, שבוודאי שמעתם שהולכת להיות במצדה ביוני 2010. זה לזרוק את הקטע של התיירות הפריפריאלית לאומנות, כיצירת תרבות נוספת במדינתנו. תודה.

תודה רבה לך. אבינועם בן יצחק, מנכ"ל החברה להגנת הטבע.

אני רוצה לברך את כלל המברכים והמבורכים. דמיינו את המפה של ישראל ותראו לנגד עיניכם גשר. אנחנו רואים את ישראל כגשר בין יבשות, גשר שבו הלכו הצבאות הגדולים: ממצרים כדי להגיע לאירופה, מאירופה כדי להגיע לאפריקה. הגשר הזה יש לו ארבעה אזורי אקלים סביבו: האקלים הים תיכוני, האקלים אפריקני עם ההשפעות של הסהרה, הגליל, הנגב. כל המקומות שהוזכרו הם מאפיינים של הגשר שנמתח בין היבשות. כתוצאה מהגשר הזה יש מגוון אדיר ביוטופים, סוגי קרקעות, סוגי צומח וסוגי בעלי חיים שנמצאים בארץ. מעל כל זאת, כמיליארד ציפורים עוברות בנדידה מאזור אירופה לאזור אפריקה וחזרה מדי שנה. המקום יכול להוות אטרקציה אדירה לתיירות של צפרות מחד, בצד דברים רבים נוספים אחרים.

החברה להגנת הטבע סימנה ורשתה את ישראל ברשת שבילי הליכה, וזה מה שקורה לתיירות של טרקים. לאחרונה סיימנו לסמן את שביל הנצרות, שהוא מסלולו של ישו מנצרת לכפר נחום, לטבחה. בימים אלה אנחנו עובדים על שביל סובב כינרת, שבין השאר גם פותח את הגדרות שהוקמו על-ידי המלונות ועל-ידי כל מיני יזמים פרטיים, שמנעו את האפשרות של אנשים ללכת סביב הכינרת. כל הדברים האלה מהווים מוקדי אטרקציה מאוד חזקים לתיירות.

השביל שיורד מנצרת לכפר נחום, כמה זמן זה לוקח ברגל?

זה שלושה ימים. לעומת זאת, אם אנחנו רוצים לקחת רק מקטע אחד, ממצוק הארבל לכפר נחום, זה דבר מדהים ביופיו, זה מסלול של מספר שעות. הצליינים הולכים בפסיעותיו של ישוע הנוצרי, זה דבר מדהים. באותה מידה אפשר לחבר את הדרך בא הלך ישוע לירושלים בשבילי הליכה, להכניס את ממד ההליכה.

בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע משנים את שמם ל"אירוח בירוק", כיוון שהם נמצאים במקומות הטובים ביותר לאנשים שרוצים תיירות אקולוגית, שרוצים להיחשף לטבע במלוא עוצמתו הן בנגב, הן בערבה והן בגליל. בתי הספר שלנו פזורים.

יש לנו פגישה עם שר התיירות בינואר. אנחנו מתכוונים שם להעלות את הפרויקטים שאנחנו רוצים לפתח: מפות טרקים באנגלית ושדרוג בתי ספר שדה של החברה.

דבר אחרון, הערך הגדול של קופנהגן הוא במודעות העולמית לנושא האקולוגי. אנחנו יושבים בחדר ישיבות של הכנסת ומשטר האקלים כאן מיותר לחלוטין. אפשר לעצור את המזגן, לבצע צרכנות - - -

המזגן הוא הוראה אישית שלי, אני מודה.

ברשותך, אני רוצה שסמנכ"ל הכספים שלנו יאמר כמה מילים.

בקצרה.

דיברת על חסמים שקיימים, ופנינו קדימה מתוך רצון לממש את התוכניות שהוצגו כאן. אנחנו, כחברה להגנת הטבע, מזהים שלוש נקודות בעייתיות מבחינתנו. אחת, נקודה שלא הוארה כאן, יש פלח תיירות פנים מאוד נכבד במדינת ישראל, שזה הטיילות החינוכית. זה קהל שבוי, וזה קהל שעם השנים, לצערנו, נקלע לסיטואציה שנכפתה עליו בעקבות החלטות של משרד הפנים או ועדת החינוך, שהגבילה את תשלומי ההורים ובכך יצרה מצב שהטיילות החינוכית הזאת, הטיולים השנתיים שמתקיימים ברחבי הארץ, ירדו ממספר רב של ימים למספר מצומצם של ימים. כך הגענו למצב שילדים שגרים בדרום לא יגיעו לעולם לצפון וילדים שגרים בצפון לא יגיעו לעולם לדרום, כי בטיול של יום-יומיים אי-אפשר לעשות את זה. אם משרד התיירות ישלב ידיים עם משרד החינוך, מתוך כוונה להניע את המהלך הזה חזרה, ואותם טיולים שנתיים שהכרנו של שלושה ימים יחזרו, זה יאפשר לחברה להגנת הטבע להניע מאות אלפי ילדים מהפריפריה הדרומית לפריפריה הצפונית ומהפריפריה הצפונית לפריפריה הדרומית. זה פה, זה תחת הידיים שלנו. לא צריך להביא תיירים מחו"ל, אנחנו יכולים לעשות את זה וזה זמין.

דבר נוסף, וזו בעיה של החברה להגנת הטבע או של כל עמותה אחרת שעוסקת בתחום התיירות, זה חוק עידוד השקעות הון, שלא מאפשר לעמותות לגשת אליו. צריך ליצור מסלול שיאפשר לחברה להגנת הטבע או לכל עמותה אחרת ליהנות מאותם מענקי עידוד השקעות הון. אני מזכיר לכולנו שעמותות כמו החברה להגנת הטבע משתמשות בכסף הזה כמנוף, כאפשרות להגיע לתורמים ולהגיד להם: קיבלנו תמיכה ממשלה, קיבלנו עידוד ממשלתי. אנחנו צריכים להביא עם הכסף הזה כספים נוספים מתורמים שתומכים בפעילות האידיאולוגית-חינוכית שלנו, וכך יכולים להרחיב את אפשרויות הפיתוח.

דבר שלישי, אני לא אומר שבוועדות התכנון צריך לקצר הליכים או לעגל פינות, צריך לזרז את התהליכים ולתת עדיפות לאותם תהליכים של שינויי תב"א שקשורים לפיתוח אתרי תיירות בפריפריה. לא לקצר, לא לעגל פינות - לזרז, לתת עדיפות. אלה שלושה דברים עיקריים שאנחנו צריכים אותם כדי לקדם את הפעילות.

תודה רבה. הרצל ברזילי, חבר מועצת עיריית אשקלון והממונה על התיירות, בבקשה. אני רק מבקש שזה יהיה בקיצור נמרץ, כי אנחנו באמת חורגים לישיבה הבאה.

צהרים טובים. אני מברך על הדיון, אבל מופתע מאוד שאשקלון לא מופיעה במצגת של משרד התיירות. זה הפתיע אותי כי לא מזמן היינו בכנס ערים תאומות בצרפת עם ראש התיירות, ובמשרד התיירות בצרפת - - -

מי העיר התאומה שלכם?

אקס-און פרובנס. ישבנו בפריז בכנס עם כל ראשי הרשויות, ואני יכול להגיד לך ששם אשקלון דווקא כן הופיעה על המפה.

אני גם רוצה לברך ולחזק את החברה להגנת הטבע. יש לנו את הגן הלאומי הגדול והמקסים באשקלון, שאני חושב שכולם צריכים לבוא ולבקר בו.

לגבי החינוך – כל הזמן אני חושב שאותנו, כילדים, תמיד לקחו לצפון אבל לאשקלון, עם הסיפור של שמשון ודלילה והגן הלאומי המפואר, וזה שזו עיר ארכיאולוגית, אבל הילדים לא מגיעים. יש באשקלון הרבה דברים, יש 13 קילומטר של חוף ים מדהים, מזג אוויר מצוין.

בצרפת דיברתי על שיווק של חבילות נופש. לא ראיתי חבילות נופש לכיוון ישראל שמכניסים בהן את אשקלון, את כל האזור בכלל. באשקלון יש 1,100 חדרים בבתי המלון. אם מביאים חבילות נופש של אנשים שמגיעים לאשקלון ויוצאים מאשקלון, זה מוזיל את המחירים לאנשים מחו"ל שמגיעים לארץ.

באשקלון יש 40% עולים, שפה שניה היא רוסית. דיברו פה על העניין של העלייה בתיירות מרוסיה, והרבה מהם הולכים לים המלח. אני עצמי שיווקתי בעיר התאומה, ורק הגעתי לארץ – אחרי יומיים – כבר קיבלתי מכתב עם הזמנה ל-25 חדרים, וזו התחלה, זה ניצוץ קטן. אני בטוח שאנחנו הולכים להגדיל את זה.

אני חושב שמשרד התיירות צריך לתת כוח לעיר אשקלון, במיוחד אחרי שנת 2009 שהייתה שנה לא קלה. העיר הזאת היא עיר שיש בה מרינה יפהפייה, יש בה ספורט ימי, יש את חמי יואב שקרובים מאוד אלינו. אפשר לעזור ולהגיע למחירים טובים.

השנה אנחנו גם הולכים לצאת במכרז של כפר הגולף. כפר הגולף באשקלון הולך להיות על שפת הים, במקום הכי יפה. לדעתי, זה יהיה אחד הכפרים הכי יפים במזרח התיכון. הוא יהיה בצפון העיר, על קו הים.

אז אתם נושקים להתיישבות של מפוני גוש קטיף.

הם קצת למעלה וכפר הגולף הוא ממש על שפת הים. מה שאנחנו מבקשים בעיקר זה עזרה בשיווק ובפרסום. אני חושב שצריך למקד את העיר אשקלון, זו עיר מרכזית, במיקום מעולה, אפשר להגיע לכל מקום והמחירים זולים.

תודה. את רצית להשלים? אבל משפט אחד, כי אנחנו בסוף הישיבה.

המשפט הכי חשוב: התעלמות מוחלטת מהעיר אשקלון, למרות היותה עיר יפהפייה, עם פוטנציאל עצום ועם פיתוח שראש הרשות עושה ללא לאות. התעלמות מוחלטת קיימת היום, לאור המצב הביטחוני. אנחנו לא משויכים לרשות לפיתוח הנגב והגליל, למרות שאנחנו בצפון הנגב וקרית גת, שהיא עיר נושקת כן משויכת. אנחנו מבקשים להכיר בנו כעיר עדיפות לאומית.

יש לנו פוטנציאל של עתודות למלונאות, לאין-סוף חדרים. אנחנו חייבים את התמיכה על מנת שנוכל לשווק. בית מלון שלם עומד על שפת הים, מאובזר לחלוטין ולא מאויש – "שירת הים". זה אבסורד. לאחר המלחמה הייתה תפוסה של 28%. לאחרונה, בקיץ, קצת התאוששנו אבל היום יש 63% ובאמצע השבוע יש 26%. זה חוכא ואטלולא, אנשים אמרו לי: 20 שנה לא היינו באשקלון.

המנכ"ל יתייחס לזה. אני מאוד מודה לך. מר אבנר ורד, בבקשה. ממש קצר, ברשותך, כי אנחנו רוצים לאפשר למנכ"ל לענות.

שני דברים, לצערי, לא הועלו, לא על-ידי משרד התיירות ולא על-ידי משרד החקלאות. אחד מהם הוא בעיית הרישוי של התיירן הקטן. תקנות הרישוי, מבחינת מנהל וחוקי תכנון ובנייה, מאוד מקשות על התיירן הקטן בהתיישבות הכפרית, ואני מתפלא שהסוגיה הזאת לא עלתה. המלצה שלי, מאחר שאתה דוחק אותנו בזמן, שיוקם גוף סטטוטורי שכולל את משרד התיירות, משרד הפנים, מנהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות. תינתנה לנו סמכויות חוקיות, מובן שישולבו שם גם אנשי ציבור, ואז תיק יוכל לעבור ישר מהוועדה מהמקומית לוועדה המיוחדת, והיא תקבע אישור או לא אישור ובאילו תנאים. יש ספציפיקציות מיוחדות, התיירן הקטן הולך לאיבוד בנישה הזאת. אפשר לדבר רבות על העניין. אני מבקש, אם יש לך עניין לפתוח חסמים, זו נקודה מרכזית בעניין.


נקודה שניה, ראינו במצגת סיוע של משרד התיירות בתשתיות, ותבורכו על זה. אני רק שואל את עצמי האם בתוך זה אתם גם מסייעים לפרט? אני משמש יושב ראש הקרן לעסקים קטנים, והגיעה לשולחני פנייה מוזרה של תיירן, שכדי להשיג רישוי צריך לעשות תשתיות של מאות מטרים בתנאי גובה קשים. ברור שהדבר כרוך בעלויות של מאות אלפי שקלים. אין ביכולתו לשאת בזה, לאותו מוצר יש ערך מוסף מאוד גבוה – זה חמדת הימים. אני חושב שיש כל הסיבה לסייע לו בנושא התשתיות, כפי שמסייעים בערבה, לאחר דנו בנושא הזה שנים ומצאו לנכון לסייע בזה. במקרים מסוימים יש מקום לסייע לפרט. אני יודע שזו נקודה רגישה, אבל יכול להיות שלצורך העניין רצוי ועדת חריגים. התיירן הקטן מתמודד עם הרבה בעיות שאתם, כמשרד התיירות וגם משרד החקלאות, צריכים להוות לו משענת. תודה רבה.

אחרון הדוברים, לפני המנכ"ל, ניצן אבירן, מנכ"ל מרכז טיפוח עסקים קטנים בטבריה ובית שאן. התייחסנו לטבריה ובית שאן.

התייחסתם, אני לא מדבר רק בשם טבריה ובית שאן, אני מדבר בשם כל מערכת הסיוע לעסקים קטנים בישראל, שפועלת באמצעות 25 מרכזי מט"י, 14 מתוכם נמצאים בפריפריה. צריך לדעת, כשמדברים על פריפריה ועל תיירות מדברים על עסקים קטנים. יש 450,000 עסקים בישראל, מתוכם 98.5% הם עסקים קטנים, וכאשר מדברים בתיירות הרוב המוחלט של מה שאנחנו רואים בפריפריה, גם הדרומית וגם הצפונית, זה עסקים קטנים.

נדרשתי לדבר בהתייחס לסיפא של המצגת של המנכ"ל, שב-2010 הולכים לסייע למאה עסקים קטנים.

נוספים.

אני חושב שזה – סליחה שאני אומר - לעג לרש, ואני אומר את זה עם הרבה מאוד כבוד שיש לי למה שהמשרד בראשותך ובראשות השר מיסז'ניקוב עושה בתקופה האחרונה. נראה לי שהמספר מוזר ביותר. המשמעות של העניין היא שאם כל אותם מאה עסקים יטופלו במסגרת המט"י, אז לכל מט"י יש אפשרות לעזור לארבעה עסקים. אנחנו עוזרים מדי שנה לסדר גודל של 25,000 פניות חדשות. אני חושב שמשהו פה לא נכון וכדאי לבדוק אותו.

דיברנו רק על הפריפריה.

ועדיין אני חושב שהמספר קטן. אנחנו מדברים על עשרות אלפים מדי שנה שמטופלים. לא כולם מקימים עסקים וזה בסדר, כי התפקיד שלנו הוא גם להוריד אנשים מרעיונות סרק. אבל אנחנו מדברים על פעילות הרבה יותר גדולה ממאה עסקים בשנה, ואני מציע להחזיר את המספר הזה לחשיבה נוספת.

דבר נוסף ואחרון. בעוד שבמשרד התמ"ת, ממש בימים אלו, מוקמת סוכנות לעסקים קטנים, עם כוונה לתגבר את התקציבים לטובת המגזר הזה באמצעות כלי הסיוע השונים, באמצעות הלוואות בערבות מדינה, באמצעות מסלולי חניכה, הדרכה והכוונה, אני חושב שהתפקיד של משרד התיירות - וגם של משרד החקלאות, אבל אנחנו בדיון של תיירות - לעשות צעד נוסף להגביר את הפעילות, בעיקר באמצעות החממות התיירותיות, אבל לא רק. כאשר מדברים על עסקים קטנים בתחום התיירות בפריפריה צריכה לבוא לידי ביטוי גם ההתייחסות לפרט, כפי שאבנר הזכיר קודם.

תודה רבה. אני מבקש ממנכ"ל משרד התיירות לסכם ולהשיב לחלק ניכר מהפניות.

כמובן לא אוכל לענות לכולם, אבל אענה על הדברים העיקריים. באופן עקרוני, המשרד לא בונה מלונות ומסעדות. המשרד מעודד יזמים להשקיע. הכלים שלו זה החוק, עידוד השקעות הון בתחום המלונאות, בטח לא בתחום המסעדות. לגבי בית ג'אן, אנחנו משקיעים השנה סדר גודל של שני מיליון שקלים בגרעין הכפר. בארבע השנים האחרונות השקענו ביישובים הדרוזים מעל 20 מיליון שקלים כדי לשדרג את מרכזי הכפר הדרוזי, את החלק העתיק, ולהפוך אותם לאטרקטיביים למטיילים.

שיווק - הגדלנו בצורה משמעותית את תקציבי השיווק, גם בחו"ל וגם תיירות הפנים. חשוב להביא תיירות נכנסת לפריפריה, אבל היתרון היחסי שלה היום הוא בעיני הציבור הישראלי, וצריך לחזק את זה. אני מזכירים לכולם שאם ישראלים יטיילו יותר בארץ זה גם במקום חו"ל ויש לזה ערך כלכלי לא פחות, ולשמחתנו זה גם מתגלה כמקור יציב יותר להכנסות לאורך זמן. האירועים הביטחוניים פחות משפיעים. לכן יש יתרון לפריפריה ונחזק את תיירות הפנים.

תיירות עם פלסטינים – העבודה שלנו עם הפלסטינים היא לשווק את ישראל כארץ הקודש, ארץ לכולם. אני חושב שזה דבר מבורך. זה משפיע לטובה על הכלכלה שלהם, גם על הכלכלה שלנו. זה גשר לשלום, גשר לשיתוף פעולה וצריך לחזק אותו. זה win-win, כפי שנאמר.

תיירות לפריפריה – אנחנו עובדים חזק על תיירות נישות. התוכנית הלאומית לאופניים היא אחת התוכניות, אבל יש תוכניות נוספות. בנושא הצפרות למשל, אנחנו מתכננים תוכנית לאומית לצפרות שהמטרה שלה לחזק את הדברים שאמר מנכ"ל החברה להגנת הטבע. יש לנו יתרון אדיר בצפרות, עקב מיקומנו.

גם פרופסור גופן דיבר על זה.

גם פרופסור גופן. רוב אתרי הצפרות – החולה, אילת, כפר רופין, לוטן - מתכננים לחזק את הנושא, לשווק אותו. זה בהחלט יסייע לפריפריה.

סוגיית נצרת וגם גוש עציון, אם יש לך התייחסויות ספציפיות.

כן, אענה. גביית כסף באתרים זו בעיה קשה מאוד, שיוצרת עננה סביב פרויקטים תיירותיים. כרגע אנחנו מנסים לפתור אותה, עוד לא יודעים איך.

אשקלון – משקיעים בשנתיים האחרונות 24 מיליוני שקלים בטיילת. זו השקעה אדירה.

נושא טיולי ילדים – אנחנו חושבים שצריך להחזיר את זה. מעבר להשפעה המיידית יש לטיולי הילדים יש גם השפעה עתידית. ילדים שייחשפו יותר, גם כמבוגרים הם יטיילו יותר.

התיירות הנוצרית – המוטו שלנו שפונים לאוכלוסייה נוצרית, זו האוכלוסייה העיקרית, שחובבת דת, היסטוריה ותרבות. בימים הקרובים אנחנו מגישים לראש הממשלה תוכנית גדולה בנושא התיירות של האוונגליסטים. אנחנו משקיעים כבר בשיווק לאוונגליסטים וגם בתשתיות.

מבלי לפגוע בכבודו של ראש הממשלה, שיש לנו כבוד גדול אליו, נשמח אם תעביר לנו עותק של התוכנית אחרי שתציג אותה לראש הממשלה כדי שהוועדה הזאת, שהיא בוודאי תסייע במה שצריך בעניין הזה, תיתן את דעתה על העניין. אני חושב שפוטנציאל אדיר לכלכלה הישראלית. לכולם: לאשקלון, נצרת, פתח תקווה, תל אביב, לנגב ולגליל. זה מז'ורי, זה יכול לשנות את התוצר.

אנחנו משקיעים השנה בשיווק לאוונגליסטים סדר גודל 50%-60% יותר, אני מקווה שזה ייתן את פירותיו. המיקוד שלנו זה ארץ הקודש שמרכזה ירושלים, זה המיקוד שלנו בתוכנית העבודה. גם תוכנית "הסבר פניך לתייר" היא בסדר העדיפויות שלנו והוצגה בתוכנית העבודה שלנו. רוב העיסוק שלנו זה נצרות, לכן גם העיקר יתעסק בזה.

נצרת – הייתה השקעה גדולה מאוד לקראת ביקור האפיפיור. השקענו את האמפיתיאטרון בהר הקפיצה, השקעה ציבורית של 40 מיליון שקלים. היא קיבלה את השדרוג הגדול שלה לקראת שנת 2000, אבל גם היום אנחנו משקיעים בנצרת, באזור סובב קזנובה, השקעה של כשישה מיליוני שקלים. לגבי בניית חדרי אכסון בנצרת – יש בעיה. מספר פעמים השנה שווקה קרקע בנצרת ולא היה לה ביקוש, למרות התפוסה הגבוהה בבתי המלון שם בשנתיים-שלוש האחרונות. יש עכשיו מכרז באוויר. לצערי, המלונות נודדים למקומות אחרים, לאזור טבריה, לאזור סובב כינרת. התפקיד שלנו הוא לעודד בכלל המדינה, כל הערים הן באחריות שלנו, ופה העירייה צריכה לעשות כדי למשוך אליה תיירים. אם זה בורח ליבנאל או למגדל, אני חושב שזה פספוס כי העוגן האמיתי לתיירים באזור הגליל זה באמת נצרת.

אתה יכול להסביר לי למה המשקיעים בוחרים במקומות אחרים?

אני לא יודע להגיד לך למה, אבל אלה התוצאות. היו מכרזים ולא היה ביקוש. ליד הר הקפיצה שיווקו כמה מלונות, יש שם מתחם גדול למלונות - - -

יש שם מלון רנסנס.

אני רוצה שתענה לשאלה שלי.

אדבר אתך אחר כך.

אני מציע שתדברו אחר כך.

זה רק כן או לא. נכון שנצרת היא לא חלק מתוכנית החומש לפיתוח התיירות והערים שהזכרת הן הערים שנמצאות במוקד התוכנית? לא? זו המצגת של משרד התיירות.

לא, גם נצרת בפנים.

לא, ממש לא. חבל שאין לי את המצגת.

אולי באמת תיפגש עם חברת הכנסת זועבי לגבי נצרת.

נצרת קיבלה את זריקת העידוד הגדולה שלה לקראת שנת 2000 ויש גם יישובים אדירים. היא קיבלה השקעות אדירות, במאות מיליוני שקלים. יש גם אתרי תיירות אחרים.

גוש עציון – אני מודה ומתוודה שלא הכנו כי לא ראינו אותם כפריפריה. אבל בהחלט יש השקעות בגוש עציון וביהודה ושומרון, שלא ספרנו אותן כאן. יש השקעות גם בתשתיות וגם בשיווק.

בפגישתנו הבאה אבקש לקבל גם על תיירות ביהודה ושומרון, שאם אתה שואל אותי, תרים למעלה גם את הפלסטינים, שזה דבר חשוב.

ההשקעה המסיבית בתשתיות התיירות, אטרקציות וחדרי מלון ביישובי הפריפריה, אני מאמין שתיתן מענה לביקושים מצד אחד ולתעסוקה מצד שני באזורים האלה. אנחנו עובדים על זה בצורה מסיבית. אנחנו רואים את עצמנו כמשרד כלכלי שזה הייעוד שלו.

עניין השיווק והפרסום.

לא פותחים שוב את הנושא. בוועדה הזאת מקדישים הרבה מאוד שעות לנושא התיירות. שר התיירות היה פה, היינו בעוד פגישה בנושא התיירות, וזאת נדמה לי השלישית או הרביעית במספר, ונמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות.

הדיון הזה היה יסודי ומעמיק. אם נסכם את הישיבה הזאת, אני חושב שמשרד התיירות צריך לפעול לפיזור התיירות הנכנסת בכל רחבי המדינה בצורה מכסימלית. לדעתי, זה צריך להיות אחד מהיעדים של משרד התיירות.

הגברת השיווק – אני חושב שזאת הערה נכונה ונבונה. יש להם את תוכניות השיווק שלהם, אבל בוודאי להגביר את נושא שיווק התיירות כי כולם ירוויחו: ישראלים, יהודים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, בדואים ודרוזים. אמרת שאתה מציג לראש הממשלה תוכנית. כתבתי לעצמי שהייתי רוצה לראות תוכנית כזאת, הקמת עמותת תיירות נוצרית, אבל אם אתה אומר שאתה מציג לראש הממשלה תוכנית, אנא הצג אותה גם לוועדת הכלכלה, אחרי ההצגה לראש הממשלה.

אני מודיע שנמשיך לעקוב אחרי נושא התיירות ונקיים ישיבות מעקב אחרי הדברים שעלו פה ואחרי הדברים שהשיב עליהם מנכ"ל משרד התיירות. תודה רבה לכם, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.