כנסת פתוחה

הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
ועדת הכלכלה

21.12.2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 131

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני ד' בטבת התש"ע (21 בדצמבר 2009) בשעה 11:00

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

יוליה שמאלוב-ברקוביץ'

חנין זועבי

רוברט טיבייב

חנא סוויד

חמד עמאר

כרמל שאמה

נחמן שי

ליה שמטוב

מרינה סולודקין

עו"ד נגה רובינשטיין – יועצת משפטית, משרד התקשורת

עו"ד דודי קופל – לשכה משפטית, משרד התקשורת

שרון שמש – מנהלת הסדרת השידורים לציבור, משרד התקשורת
יהודה סבן – משרד האוצר

עו"ד אסי מסינג – לשכה משפטית, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד עידו אציל – משרד ראש הממשלה

טינה לנדסמן – יועצת השר הממונה על רשות השידור

ניצן חן – יו"ר מועצת הכבלים והלוויין

מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד דורון אבני – יועץ משפטי, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד תומר קרני – רשות השידור

שאול מגנזי – משנה למנכ"ל חברת רשת

עו"ד אילאיל לבנת – יועצת משפטית, רשת

עו"ד ורד אשכנזי – יועצת משפטית, חברת קשת

טלי גורן – סמנכ"ל רגולציה ותקשורת, חברת קשת

יורם מוקדי – סמנכ"ל אסטרטגיה ורגולציה, חברת HOT
יוסי ורשבסקי – מנכ"ל ישראל 10

עו"ד דבורה קמחי – יועצת משפטית, ישראל 10

עו"ד דב אברמוביץ' – ערוץ 9

גבי רוזנברג – מנכ"ל JCS
הרצל עוזר – מנכ"ל HOT
עו"ד נועה גבע – YES
מיכל רפאלי כדורי – סמנכ"לית רגולציה, חברת YES

יפה ויגודסקי – מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית

עו"ד אביגדור דנן – יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

אסף אמיר – חבר הנהלה, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

עו"ד אמיר רוזנברג – יועץ משפטי, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

פסיל לגסה – מנכ"ל ערוץ IET, ערוץ ישראלי אתיופי

ירמי קדוש – מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

עו"ד מיטל בשארי – מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

יורם שווגר – יו"ר "מכאן" טלוויזיה קהילתית

עפרה אייבר – א. קידום יצירה עברית, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

מוש דנון – יו"ר איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

אתי בנדלר


ניר ימין

עידית חנוכה

שרון רפאלי

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009. אנחנו ממשיכים את הדיון, את ההקראה, ואם יהיה צורך – גם את ההצבעות. היועצת המשפטית, לך היה נוסח לסעיף 13?

כן.

אנחנו גם ננסה למצות את נושא חברת החדשות, ואם אפשר, להצביע עליו.

אני מפנה את כולם לעמוד 458 בהצעת החוק. סעיפים קטנים (ד) ו-(ה)(1) אושרו, והתבקשתי להמציא נוסח חדש לפסקה 2 בהתחשב בהערות שנשמעו כאן כדי שהוועדה תאשר. אני אקרא את סעיף קטן (ה)(1) כדי שהוועדה תיזכר במה דברים אמורים:

דיברנו על פרקי הזמן.

(ה) (1)
תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים מהמועד שבו החל בעל הרישיון בשידוריו, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר.

דהיינו, לא לפני ינואר 2012.

פסקה (2): אני קוראת עכשיו מהנוסח החדש המוצע, ובו סימון לתיקונים המוצעים:

"בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לארבע שנים החל במועד תחילת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות (בפסקה זו – הוראות הדין); התוספת המוצעת בסוף הסעיף: המועצה תחל בהליך הבדיקה בתום ארבע השנים האמורות ותסיימו לא יאוחר משנה מתום אותן ארבע שנים";
שימו לב, זה אחת לארבע שנים במקום אחת לחמש שנים כפי שהוצע מלכתחילה.

(3) "מצאה המועצה כי בעל הרישיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי סעיף 37, תורה לו, בתוך ....."- כאן השארתי לדיון להחלטה של הוועדה: "14 ימים, חודש – ממועד סיום הבדיקה ולאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתיקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
סעיף (4) הוא תוספת, וכאן הצעתי שתי גרסאות: גרסה אחת היא גרסה שמוצעת על-ידי כל נציגי הממשלה- -

זה לא - - -

אז על-ידי הרשות השנייה בלבד?

זה יכול להיות על-ידי הרשות השנייה בלבד.

תודה.

(4) "המועצה תפרסם את ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט של הרשות; הודעה על הפרסום תינתן בשני עיתונים יומיים הנדפסים בישראל".

(4)
המועצה תעביר לידיעת הוועדה את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה בהתאם להוראות פסקה (3), אם נתנה.";

היא יכולה גם וגם.

אפשר גם וגם.

אני הייתי מציע גם וגם, לא לחלופין.

גם שקוף וגם אפשר ככה ללוות את זה.

בדיוק. לגבי ההוראה על ביטול הרישיון אני מציע לתת חודש, לא 14 ימים.


מנשה, יש לך הצעה אחרת?

אפילו 45 יום, כי הפרוצדורות לוקחות שבועיים-שלושה וצריך חודש להתארגן.

לכן מראש בכלל לא העליתי בכלל את האפשרות של 14 יום, כי זה בלתי מתקבל על הדעת, אין על זה ויכוח. אתה מבקש 45 יום מתוך העמדה המקצועית שלך שזה הזמן הנדרש.

הפרוצדורות לוקחות שבועיים, וחודש ימים לסגור.

45 יום אתה צריך?

אני לא רואה עם זה בעיה – יהיה 45 יום. תודה.

הכנסת שינוי לחוק.

חבר הכנסת שי, זאת מהות הדיון כאן, להכניס שינויים בהצעות החוק.

לא הצבענו כמובן. אנחנו מיצינו את הדיון, אני לא חושב שיש הערות.

אנחנו תומכים בחלופה הראשונה.

את רואה שלא סתם אמרתי שזאת הממשלה?

לא, אבל ההודעה בשני עיתונים יומיים נראית מיותרת. ההודעה באתר האינטרנט של הרשות זה מספיק.

לא, אנחנו בעד הפרסום בעיתונים.

אנחנו מזכירים לך את המצוקה הכלכלית של העיתונים.

זה לדיון אחר בוועדה הזאת.

השקיפות היא שם המשחק.

אתר אינטרנט זה שקוף מאוד.

אבל זה לא מספיק.

תודה. הבנו את עמדת הממשלה, היא לא התקבלה, וכפי שהצעת חבר הכנסת שי, אני תומך בכך, ובמקום המילה "לחלופין" תבוא "וגם".

אז אולי שיהיה גם באתר האינטרנט וגם הודעה לוועדה בלי הפרסום בעיתונות.

לא, למה?

כי זה עולה המון כסף. זאת הסיבה היחידה.

למי? לשכת הפרסום הממשלתית מקבלת תעריפים טובים.

- - - יפנו את שימת לבו של הציבור- -

גם וגם.

לדנה יש עוד הערות. עד כה הערותיה לא התקבלו, אז תנו לה הזדמנות, אולי ההערה הבאה תתקבל.

אני מבקשת להוסיף גם עיתון ברוסית. סתם, סתם.

לא כתבו באיזה שפות.

את צודקת. כתבו: "ההודעה על הפרסום תינתן בשני עיתונים יומיים הנתפסים בישראל".

לעניין חובת ההודעה לוועדה ממילא הוועדה הזאת היא הגורם המפקח על פעולת הרשות, וממילא על כל החלטה של הרשות יכולה הוועדה לבקש דיון בה. לכן אני לא רואה שום הבחנה בין זה לבין כל החלטה אחרת שהרשות השנייה מקבלת, וועדת הכלכלה בוודאי יכולה שיובא לידיעתה ולקיים דיון בנושא.

תודה. אנחנו נצטט את יושב ראש הכנסת שמצטט את ראש הממשלה השישי מנחם בגין: "המובן מאליו מוטב שייאמר". אני מציע להשאיר. הדבר צריך להיות ברור. גם חברי הכנסת תומכים בכך. למה לא? שיהיה.


אנחנו נצביע.

אם כך הנוסח הוא כפי שמונח לפני הוועדה עם כל השינויים המסומנים בשני הבדלים: אחד בתוך 45 ימים בפסקה (3) ופסקה (4) תכלול את כל האפשרויות.

נכון מאוד. הערות נוספות לפני שאני מעמיד להצבעה? אין הערות.

מי בעד הנוסח שהגענו אליו והקריאה היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף (ה)(1) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ה)(1) אושר

הסעיף אושר.

רוצה להכניס הסתייגות באיזשהו סעיף.

את מדברת על פסקה 29, סעיף ה-DTT.

אני רוצה לכלול את ערוץ 9 בחבילה הדיגיטלית.

בוודאי. אנחנו בוודאי נפתח דיון עמוק ויסודי בעניין הזה, אז כשנגיע. אנחנו כרגע חוזרים קצת אחורה לנושא חברת החדשות.


איפה ערן? ערן לא פה? אתה מציג את הצעת האוצר לנושא חברת החדשות?

היום דנים בחדשות?

אנחנו צריכים לחזור לנושא, אנחנו דילגנו.

אתה עכשיו בדיון הקודם שאת זה נכרוך לסעיף 71, נכון?

בדיוק. אבל שמעתם את ההצעה של האוצר?

לא שמענו אותה.

אנחנו רוצים לקבל אותה בצורה מסודרת.

בסדר, תקבלו. פה זה בצורה מסודרת.

צריך לחשוב על זה.

יהודה, אתה רוצה להציג?

זה נושא שטרם תואם- - -

זה בנושא "קניית מניות חברת החדשות בידי בעל הרישיון הזוכה" – סעיף 37 בעמוד 462. קיימנו דיון, ועלינו על כמה בעיות בעקבות אמירותיהם של חברות רשת וקשת בנושא חברת החדשות. משרד האוצר בימים האלה הביא לפניי – אתה יודע מה, אני מתקן מר מגנזי, הוא הציע לי הצעה, ואני מבקש שתציע לי אותה במליאת הוועדה.

יש לנו עמדה בעניין הזה, אבל זאת הצעת חוק ממשלתית וכיוון שטרם תיאמנו את עמדתנו עם הרשות השנייה וגם עם משרד התקשורת, ועם האחרים כן תיאמנו לאחר שנשוחח איתם נוכל להעלות את זה כאן בדיון. אני מציע שנדון על כך בעת הדיון הכללי שיהיה בנושא החדשות.

מה שברור שהסעיף כפי שהוא מופיע היום לא יכול לעלות להצבעה ולא יכול להיות מאושר. שמענו את ההסתייגויות של הזכייניות בעניין הזה, ואנחנו נשמע את הפתרונות שלכם. אתם מעדיפים לעשות את זה בפעם הבאה? אני מקווה שכך יהיה.

עובדים על זה היום?

לא, הם לא רוצים, הם לא מגובשים בהצעה.

נותר גם הסעיף של השימוש באפיק?

דילגנו על כל פסקה 17 שעניינה "מכרז לשימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות". פסקה 17, החל בעמוד 460 עד 462. גמרנו את עמוד 463, והגענו לעמוד 464.

אז כן מגיעים ל- - -

פסקה 29.

לדלג בתוך זה?

אחרי שהוא יקריא.

תקריא את הסעיף ונפתח את הדיון. חברי הכנסת נרשמו להערות לסעיף הזה. בבקשה, תקריא את פסקה 29.

מאיפה ממשיכים?

אני אחזור: אנחנו ממשיכים מהמקום שהפסקנו; חשבנו לחזור לעניין חברת החדשות, אבל התבהר לי שההצעה הוצגה רק לי ולא התגבשה בין משרדי הממשלה. לכן אנחנו ממשיכים לדלג על חברת החדשות וחוזרים לעמוד 464 מפסקה 29 שתוקרא עכשיו, ואחר כך ייפתח דיון בנושא הזה כי זה נושא מעניין. מר מסינג, בבקשה

(1) בסעיף 51א -

(1) בסעיף קטן (א) -
(1) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א)
בעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה;";
(2) אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) בעל רישיון לשידורי ערוץ ייעודי בשפה הערבית, אם ביקש לעשות כן לגבי שידורי הטלוויזיה שהוא משדר, בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב1);";

על סעיף (ב) אני מבקשת לדלג.

למה?

אולי הוא יסיים את ההקראה, ואז אני אגיד מדוע אני מבקשת לדלג על זה.

(2) בסעיף קטן (ד), במקום "יממנו את עלות ההקמה של תחנות שידור ספרתיות" יבוא "יממנו, עד לערב מועד המעבר, את עלות ההקמה לצורך קליטתם והפצתם בציבור של שידורי טלוויזיה של הגופים המנויים בסעיף קטן (א)(1), (2) ו-(3)";
(3) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) הגופים המנויים בסעיף קטן (א)(1) ו-(1א), וכן הגופים המנויים בסעיף קטן (א)(2), (3) ו-(4) שביקשו כי הרשות תפיץ את שידורי ערוץ הכנסת, שידורי הטלוויזיה של רשות השידור או שידורי טלוויזיה של בעל רישיון לשידורי ערוץ ייעודי בשפה הערבית, בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב) או (ב1), יממנו -

(1) עד לערב מועד המעבר - את עלות ההקמה לצורך קליטתם והפצתם בציבור של שידורי טלוויזיה של הגופים המנויים בסעיף קטן (א)(1א) ו- (4);
(2) החל במועד המעבר - את עלות ההקמה לצורך קליטתם והפצתם בציבור של כל הגופים המנויים בסעיף קטן (א).
(ד2) מימון לפי סעיף קטן (ד1) יהיה בחלוקה שווה בין כל הגופים האמורים באותו סעיף קטן; השר ושר האוצר יורו על דרכי התשלום, מועדי התשלום וסכומי התשלום.

סעיפים קטנים (ד), (ה), (ו) כבר פוצלו.


הקראת סעיפים (ז) – (ח)(2):

(ז) במקום סעיף קטן (י) יבוא:

"(י)
בעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה ובעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה רשאים להתאגד, לשם העברת שידוריהם לתחנות שידור ספרתיות ורשאים הם להתקשר עם הרשות לצורך זה; התאגדות או התקשרות כאמור לא ייראו כהסדר כובל לעניין חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.";
(ח) בסעיף קטן (יב) -

(1) לפני ההגדרה "עלות ההקמה" יבוא:
""בעל רישיון לשידורי ערוץ ייעודי בשפה הערבית" - כמשמעותו בסעיף 6לד3 לחוק התקשורת;";
(2) במקום ההגדרה "תחנת שידור ספרתית" יבוא:
""תחנת שידור ספרתית" - תחנת שידור, לרבות מוקד לבקרה, לתיאום לתקנון ולהגברה של שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית, לשם הפצתם לציבור במישרין או באמצעות תחנות שידור נוספות כאמור.";

תודה. תסביר את הסעיף הזה, ואחר כך אנחנו פותחים סבב הערות.

במסגרת סעיף 51א לחוק הרשות השנייה, נקבע כי החל מהמועד 1 באוגוסט 2009 הרשות השנייה תפיץ את שידורי הטלוויזיה של בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה של רשות השידור ושל הכנסת, אם ביקשו לעשות כאן, באמצעות מערך ה- DTT החדש שהוקם.

"עידן פלוס".

מנשה מתעקש כל פעם על השם "עידן". בסדר גמור, מאה אחוז.

פרסום סמוי.

אנחנו מאשרים לו את הפרסום הסמוי הזה.

הסעיף עצמו מתייחס לשאלת אופן ההקמה, ונקבע שבעלי הזיכיונות יממנו את עלות ההקמה של תחנות השידור, למעט הפרש שמוגדר כאן בסעיפים, אם הכנסת או רשות השידור יבקשו לעלות על מערך השידורים בתקופה מאוחרת לזו הנקובה בחוק. הסעיף המשלים של הסעיף הזה הוא סעיף 53 לחוק הרשות השנייה שמאפשר לבעלי הזיכיונות לקזז את המימון של התשלום בגין הקמת התחנות מהתמלוגים שהם משלמים.

כעת מוצע כאן לאפשר לבעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה לעלות על המערך ללא מגבלה של מספר בעלי הרישיון, כמובן- -

אין מגבלה?

אז למה אתה מדבר על DTT פה?

כל בעל רישיון יוכל לעלות, אבל מאחר שייתכן שלצורך בעל רישיון חדש יצטרכו לעשות הרחבה של המערך מוצע כאן שהעלאה שלו תהיה בתוך שנה מהמועד שבו הוא ביקש להתחיל לשדר.

ומי יממן את זה?

מי יממן את זה?

קצת סבלנות. הסעיף הוא די ברור, אבל קצת סבלנות.

בסדר, מר מסינג מסביר את הסעיף. אני הודעתי שנפתח דיון על סעיף 29.

האפשרות השנייה שמתייחסת היא לבעל רישיון לשידורי ערוץ ייעודי בשפה הערבית. יש כאן נקודה שבה הוא צריך להודיע שהוא מבקש לעלות על המערך. לסעיף שמתייחס לזה נתייחס בסעיף הבא – 51ב. יש מספר מועדים שבהם הוא רשאי להודיע על עצם ההעלאה.

הוא לא חייב, נכון?

לא, הוא לא חייב.

הוא יכול לבקש. אחרים גם יכולים לבקש.

הוא יכול לבקש, אבל הם לא חייבים להיענות לו בחיוב.

זה לא ניתן לשאלתם של בעלי רישיונות. בעל רישיון יופץ בזכות של הציבור לקבל את השידור בין אם הוא מבקש ובין אם לא. שני הגופים שרשאים לבקש, כפי שציינתי קודם, וזה בחוק כפי שהוא כבר קיים הם רשות השידור והכנסת. כלומר הם אינם מחויבים לעלות למערך.

יש לזכור שהמערך האנלוגי צפוי להיסגר תוך 18 חודשים מהמועד שדיברנו עליו קודם, 1 באוגוסט 2009. העניין הזה מתייחס לזה בסעיף 51 לחוק.

הסעיפים הבאים מתייחסים לאופן המימון- -

לפני אופן המימון. אתה מדבר עכשיו על רישיונות או על DTT? אני לא הבנתי.

אנחנו מדברים כרגע על הפצה של בעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה באמצעות ה- DTT.

כרגע אני יודעת שב- DTTיש מקום מוגבל, נכון? עכשיו יש X ערוצים שיכולים להיכנס, ואתה אומר שהערוצים הייעודיים הערביים יכולים לבקש להצטרף- -

ערוץ אחד. זה "בעל רישיון לשידורי ערוץ ייעודי בשפה הערבית".

יש אחד כזה.

שיהיה. אם יהיה.

אם יהיה.

חשוב להגיד שהוא עדיין איננו, ואנחנו בערך מדברים על - - - לא משנה.

ניצן הייתה הודעה בישיבה הקודמת הקודמת בעניין הערוץ הערבי, אתה רוצה לחזור עליה?

אבל הוא חזר בו, הוא תיקן.

אני לא שמעתי תיקון.

מדובר על ביצה שנולדה לא בערוץ אלמותי שעד סוף החודש הזה יצא המכרז הכפוף לוועדת הכלכלה שצריכה לאשר לנו. אנחנו מדברים על מספר שבועות- -

אדוני היושב ראש, הערוץ הזה היה פעם, זה לא משהו חדש. היה מכרז, והוא לא יצא.

אני שואלת רק שאלה אחת: האם העובדה שאתם מדברים עכשיו עליו אומרת שאני לא אכניס ערוץ חשוב ציבורי אחר לתוך ה- DTT? זה מה שאתם אומרים?

- - - הערוץ האחר שעוד לא נכנס לא נובעת מהעובדה שהערוץ הערבי נכנס פנימה. חוק הרשות השנייה קובע מלכתחילה הסדר שונה לעניין הערוץ הערבי הייעודי, שלפיו שנתיים הוא משודר באופן פתוח- -

אנחנו לא מקבלים את ההסדר הזה.

רק רגע, חברת הכנסת סולודקין. את הבאה בתור לדבר.

אני מבינה שההסברים שלי עוד לא מתקבלים, אבל אני רק אגיד מה ההסברים.

הסדר שאני מדברת עליו הוא הסדר שכבר נמצא בחוק זה כמה שנים- -

לעג למיליונים, זה ההסדרים שלכם.

- - - לעניין הערוץ הערבי.

לעג למיליון איש.

אני אנסה להסביר את הדברים: ההסדר שנמצא היום לגבי הערוצים הייעודיים, הערוץ שמשדר בשפה הרוסית וערוץ המוסיקה הוא ההסדר שונה. מלכתחילה המכרז שלהם היה על כך שהם משודרים במסגרת חבילת הבסיס בתוך הטלוויזיה הרב-ערוצית. הסדר ה- DTTמעולם לא כלל אותם, ולכן לא הייתה כאן- - -

הסדר ה- DTT מעולם לא היה, ולכן מה שאת אומרת הוא לא רלוונטי.

ההסדר היה, ואפשר לשנות אותו.

סליחה, זה ממש לא רלוונטי מה שאתם אומרים- -

חברת הכנסת ברקוביץ', אין כאן תורה למשה מסיני. אני הבעתי את עמדתי ואמרתי שלדעתי, הוא צריך להיות ערוץ 9. גם את רוצה לבוא ולומר את זה? תגידי.

סליחה, למען הגילוי הנאות, אני לא מדברת על ערוץ 9. יש לי מניות בערוץ 9, ולכן אני לא יכולה לטפל בערוץ 9.

יפה, גילוי נאות.

אני גם לא שאלתי עכשיו- -

לי אין מניות בערוץ 9, ואני תומך בהכנסתו ל- DTT.

אני כרגע לא מדברת - -

אולי באמת כדאי שתפסיקי.

אני לא מדברת על ערוץ 9. אני מדברת על ערוץ 23, למשל.

היועצת המשפטית, מה קורה?

אותי מעניין מה קורה עם הטלוויזיה החינוכית.

אה, את מדברת על ערוץ 23.

כן, אני רוצה לדעת מה קורה עם הטלוויזיה החינוכית.

מאה אחוז. הבהירה את עמדתה, היא מדברת על ערוץ 23.

נא לרשום שדיברתי על ערוץ 23. את רוצה להעיר הערה בעניין הזה?

לא.

רשמנו.

על ערוץ 9 תדבר מרינה.

מר מסינג, אתה רוצה לומר משהו לפני כן?

אני עוד לא השלמתי את ההצגה לעניין המימון.

תחזור להסבר, ואחר כך נפתח דיון. הודעתי בתחילת הישיבה שייפתח דיון בפסקה 29. תיארתי שלא נעבור במהירות על הסעיף הזה.

ההרחבה של המערכת או שדרוג שלה המתכונת תימשך לפי המתכונת הקיימת בחוק. דהיינו, מי שיממן את זה, זה בעלי הזיכיונות באמצעות האפשרות לקזז תמלוגים לפי סעיף 53.

לגבי עלויות ההקמה של הערוצים הנוספים שעליהם דיברנו כרגע, דהיינו גם בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה וגם בעל ערוץ בשפה הערבית – המימון של התוספת הכרוכה בהקמה של אותה מערכת תתחלק באופן שווה בין כל הגופים שמשתמשים במערכת.

זה נשמע הגיוני?

- - ויש כאן מנגנון שמתייחס לשאלה האם יש ויכוח אם העלות מתייחסת לסעיף הקודם או לסעיף החדש.

תודה.


היועצת המשפטית, בבקשה.

אדוני היושב ראש, פנה אליך מנכ"ל הכנסת בבקשה להימנע בינתיים מדיון בנושא של עלויות ההקמה הנוספות בשל הצטרפות גופי שידור נוספים למערך ה- DTTמאחר שהנושא לא הובא לידיעתה של הכנסת, שעומדים להטיל עליה עלויות נוספות. אנחנו למדנו את זה רק מקריאת ההצעה- -

גם הכנסת תצטרף לערוץ- - -

כן.

למדנו את זה רק מקריאת הצעת החוק. מחר אמור להתקיים דיון אצל המנכ"ל בנושא הזה, והכנסת תגבש את עמדתה ותביא אותה בפני הוועדה לאחר קיום אותו דיון.

הדיון הבא נקבע כבר ליום חמישי ב-9:30 בבוקר.

רק בנושא העלויות.

הדיון מתקיים בתל-אביב.

יש הערכה כספית?

אני לא שמעתי הערכות כספיות בשום שלב.

אני מבקשת לקבל תשובה.

בסדר, מיד. לא נצביע ולא נחוקק את הסעיף הזה ללא תשובות ברורות לכל הצדדים, גם אם זה לא יהיה היום.

אני מבקשת להזכיר לחברי הכנסת שהערוצים שעולים על ה- DTT נקבעו בחוק כבר לפני שנה וחצי. זה לא נושא חדש שנדון עכשיו לראשונה, אלא זה נושא שהכנסת כבר נתנה דעתה בעניין הזה והכריע בו- -

הכנסת הקודמת.

נכון.

ולא הסכמנו.

מאה אחוז. גם הכנסת הזאת, חברת הכנסת סולודקין, סוברנית להחליט על שינויים.

אני רק נותנת תשובה לגבי ערוץ 23. גם לגבי ערוץ 23, ערוץ 9 וערוץ 24 זאת אותה תשובה בדיוק. כל הערוצים האלה נדונו כבר, והוכרע בעניינם שהם לא יעלו על ה- DTT. הערוצים האחרים אופיינו בכך שמדובר בערוצים ציבוריים, שאמורים להיות פתוחים לציבור ממילא, ולכן הם יעלו על ה- DTT שמאפשר לקלוט את אותם ערוצים פתוחים ממילא לציבור.

באלו ערוצים מדובר?

1, 33, 99, 2 ו-10. לזה אנחנו מוסיפים את בעלי הרישיון ואת הערוץ הערבי, שכמו שאמרנו יש לו מאפיינים מיוחדים- -

למה את מכניסה שני ערוצים ערביים? יש לך 33- -

לא, לא.

33 נמצא כך או כך.

מה זאת אומרת, הוא נמצא כך או כך?

זה נכון, זה בחוק כרגע.

יש פה בעיה.

אני אומר לך ואמרתי את זה כבר: לערוץ 33 אין שום חשיבות, צריך לסגור אותו ולחסוך את הכסף הזה ולהעביר אותו ליצירה בערוץ הראשון, להפקות תוכנית או לתוכניות- -

מסכימה איתך.

- - אנחנו בוודאי נעלה את זה לדיון פה. אני מצטער אם אני פוגע במי שייסד את הערוץ הזה, יש לו אחוז צפייה שנושק לאפס במשך רוב שעות היום, הוא מיותר. ההכנסה של הערוץ הערבי הייעודי החדש בוודאי מייתר את שעות השידור של הערבית המחויב על-פי חוק רשות השידור. את זה אנחנו צריכים לפתור כי בחוק רשות השידור הרשות מחויבת לשדר מספר מסוים של שעות- -

אז אני צדקתי שמדובר על שני ערוצים ערביים.

נכון.

- - - בערבית זה נעשה בערוץ 33.

אמרתי.

זאת אומרת שצדקתי, אדוני היושב ראש, כשדיברתי על כך שמתכוונים להיות שם שני ערוצים בערבית.

אני אמרתי שאני חושב שצריך להוציא אותו מה- DTT- -

נכון- -

סליחה, אני הודעתי, זה לא החלטתי, אני לא היושב ראש ולא המנכ"ל של רשות השידור. טוב תעשה רשות השידור אם פשוט תסגור אותו.

אדוני היושב ראש, עוד הערה אחת קטנה כי כבר קיבלתי בעצם תשובה שצדקתי: אני מבקשת שאף על פי שמדובר על ערוץ 24-23, ולא רוצה להגיד את הערוץ השלישי- -

אל תגידי. את הבהרת, וקיבלנו את עמדתך, אז תפסיקי עם הערוץ הנוסף.

ערוץ 23 כן מדבר בנושא הזה.

23, כן.


חברת הכנסת סולודקין.

את התחלת מגילוי נאות; אני עבדתי ב-BBS וב-Head Moskva, ואני לא מכניסה אותם לחבילת חינם.

שנית, הסתייגות שאני מאוד מבקשת להכניס זה להוסיף את ערוץ 9 לחבילה הדיגיטלית. לפני 10 שנים כשמר נתניהו היה ראש הממשלה בפעם הראשונה ולימור לבנת הייתה שרת התקשורת הבאנו רעיון שיהיו שני ערוצים: ערוץ ערבי וערוץ רוסי. כשאני מדברת על הערוץ הרוסי אני גם מדברת על ערוץ ערבי ולא במקומו. זה מאוד חשוב. אם אנחנו מדינה יהודית דמוקרטית ורב תרבותית אז תכניסו ואל תעשו שטויות שאתם עושים. לא צריכים לשכוח – זה שטח של מיליון איש. אני לא חברה בוועדה, אני הגעתי מכיוון שבכנסת הקודמת היינו במאבק; ראינו את כל האינטרסנטים שרק כסף רוסי מעניין אותם, אבל הם לא מכניסים שום דבר חשוב לתוכניות ולשידורים שלהם, וציבור גדול – גם רוסי וגם ערבי – יושב וחושב שיש כאן אנשים שיכולים לשקול מה חשוב ומה פחות חשוב. בגלל זה אני מאוד מבקשת.

אני הודעתי לפני חודש שאני תומך בהכנסת ערוץ 9 ל- DTT. הודעתי את זה גם פה וגם במקומות אחרים. לכן לא בטוח שנצטרך הסתייגות בכלל, אלא פשוט נקיים אמירה אחרת בתוך הסעיפים.

היועצת המשפטית, בבקשה.

הסתייגות היא הצעה שמעלה אחד מחברי הכנסת במהלך הדיונים, דנים בה, מצביעים עליה, והיא לא התקבלה, ומשכך היא הופכת להסתייגות. אבל כרגע את מציעה לתקן את החוק. ייתכן שאחרי דיון תיערך הצבעה, וההצעה תתקבל. אז אולי הממשלה תגיש הסתייגות על כך, וזה ייהפך לחלק מהנוסח שהוועדה מכינה.

חבר הכנסת חנא סוויד, בבקשה. אחר כך יורם שווגר.

אם כולם פותחים בגילוי נאות לי אין שום מניות ולא עבדתי ולא הייתי ואין לי כל קשר עם אף ערוץ. אני רק רוצה, אדוני היושב ראש, לפתח בעזרתך כלים איך לבחור ואיך לקבוע אלו ערוצים להכניס ל- DTT. אני מסתכל ואני רואה שכל קומבינציה אפשרית בין ערוץ קיים לבין הכללה ב- DTT היא קיימת. נתחיל מ"לא קיים ולא כלול" – נגיד, ערוץ באורדו או באמזיגית לא קיים, אז הוא לא כלול; ערוץ בעברית, למשל ערוץ 2 הוא קיים והוא נכלל. יש ערוץ שהוא קיים ולא נכלל, כמו הערוץ הרוסי, ויש ערוץ שהוא לא קיים, אבל הוא נכלל. עם כל הקומבינציות האלה תציעו כלים כך שאפשר יהיה לקבוע אלו ערוצים מכניסים לכאן, כי השאלה היא באמת מה התבחינים.

יש הבחנה.

שכל ישר זה לא מספיק?

אני רוצה להגיע לשכל ישר- -

לא מדובר על ערוץ ערבי או ערוץ רוסי, מדובר על ערוצים ישראליים המשדרים בשפה הערבית או בשפה הרוסית- -

גם וגם.

הערה יפה מאוד.

זאת ההגדרה הנכונה. זה כמו חוק ערוץ 10 – הוא לא מדבר על ערוץ 10, אלא על הארכת הזיכיון של חברת ישראל 10. צריך להיות מאוד מדויקים פה בדיונים האלה.

אתה צןדק, זה מדויק.

זה מדויק וגם מסוכן מה שאתה אומר.

הכי מעניינים הם ערוצים שלא קיימים אבל נכללים. אני לא יודע בשביל מה לעשות את זה – בשביל ההרגשה הטובה? אני לא מתנגד לזה.

אני רואה חשיבות להדגיש, ואני לא יודע אם זה ההקשר הנכון, הזמן הנכון ואם זה החוק הנכון להגיד, שללא יוצא מן הכלל כל הערוצים הקיימים, לרבות הערוץ הערבי שלא קיים, אבל כל הערוצים האחרים – גם הציבוריים – לא נותנים ייצוג הולם ומנה הוגנת לפי השכל הישר לגבי האוכלוסייה הערבית. כל הערוצים ללא יוצא מן הכלל עושים צחוק מהשידורים בשפה הערבית; עד כדי כך שאנשים אינטלקטואלים ואנשים חושבים, אפילו אנשי תקשורת ערבים כבר לא אכפת להם. הם חושבים שכל העניין הזה הוא משחק מכור, עושים מניפולציות מעניין השידורים בערבית. אני לא יודע אם זה יועיל או לא יועיל שאני מעלה את הצעקה הזאת, אבל לדעתי, האמונים על השידורים האלה צריכים להתבייש מכך ששידורים בשפה הערבית הם כמעט חוץ-טריטוריאליים- -

אתה מדבר על השידורים שנמצאים בערוצים 2 ו-10 ביום שישי בצהריים?

על כל השידורים. ערוץ 2 מחויב לשדר- -

הוא משדר, אם אינני טועה.

תשאל אותם מה אחוז הצפייה, מה הרייטינג- -

לא, לא- - -

לא מקיימים? כל יום שישי בצהריים יש תוכניות בערבית.

אדוני היושב ראש, בוא לא נעשה מזה צחוק- -

אני ממש לא עושה צחוק.

אני אומר לך, זה צחוק מה שעושים. בכלל לא צופים, לא מעניין, עם כל הכבוד לאנשים שעושים את זה, אבל אין לזה שום רייטינג, תופסים זמן שהוא מת לחלוטין- -

אבל לעומת הערוץ הישראלי בשפה הרוסית שאיננו נכלל פה, הערוץ הישראלי בשפה הערבית כבר נכלל פה וגם - - -

מכיוון שהוא לא קיים.

אבל הוא התקיים.

מר חן, אתה רוצה לחזור על הודעתך מהישיבה הקודמת בעניין הערוץ בשפה הערבית?

חבר הכנסת סוויד, אני מעריך אותך. אמרת משפט שמחייב תגובה, ולא הכול זה פוליטיקה. יש בעיניי מחדל שלטוני רצוף בעובדה ש-1.2 מיליון אזרחים במדינת ישראל לא קיבלו כלי ביטוי דוגמת ערוץ טלוויזיה. זה נכון שמועצת הכבלים והלוויין לא הצליחה להרים את הערוץ הזה, בין השאר משום שבקהילה הערבית-ישראלית לא הרימו את הכפפה ולא היו אנשי עסקים שהיו מוכנים להשקיע את הכסף בשביל להרים את הערוץ הזה. לא בכול מנהלי הערוצים אשמים, אלא גם נציגי המגזר, פרנסי המגזר – אתה תבחר את המילה הנכונה- -

ההערה האחרונה שלי מתייחסת לערוצים שמחויבים, על-פי חוק - -

אבל דיברנו - -

אנחנו מדברים גם על ערוץ שחשיבותו בעצם שחרורו בתוך מדינת ישראל ומול המרחב הלווייני במזרח התיכון. יש פה קונצנזוס, לא משנה מאיזו מפלגה, שהערוץ הזה חייב להיות בתוך הפסיפס הרב-ערוצי. הגענו לישורת האחרונה, וכבר הגענו כבר לסיטואציה שערוץ ערבי מסחרי – לא ערוץ מטעם השב"כ, משרד החוץ ולא המוסד – ייכנס לטלוויזיה הרב-ערוצית, והגענו לישורת האחרונה, אז עכשיו לעשות את התגרנות הפוליטית – זה תמורת זה? לא. אני מעריך שבתוך פרק זמן מאוד קצר באישור ועדת הכלכלה הערוץ הזה יקרום עור וגידים.

אני תומך. למה הבנת ממני משהו אחר?

האמת היא שאני הבנתי שאתה מדבר על הערוצים הקיימים – 2 ו-10 שאינם משדרים זמן מספיק לטעמך או גם תכנים לא מספיקים.

התכנים לא קשורים אליהם, התכנים קשורים לאוכלוסייה- -

לא בכדי שאלתי אותך על השידורים ביום שישי בצהריים. שאלתי אותך באמת האם הם לא נותנים מענה, ואתה אמרת לי, שהם לא נותנים מענה- -

לא.

זה הכול, תודה. אנחנו אולי נשמע חלק מהזכיינים.

ענית על השאלה. אמרת, יום שישי בצהריים, אז גם ענית על השאלה.

בסדר, גם אני מבין דבר או שניים. תודה.


יורם שווגר, בבקשה.

אני יושב ראש הערוץ הקהילתי, 98, נמצא ליד 99. אני רואה פה פירמידה הפוכה: הקימו את ה- DTTשהמטרה שלו היא לקדם את הטלוויזיה הציבורית, ושכחו לדון בערוץ האמיתי היחידי שהוא הטלוויזיה של הציבור באמת. לא סתם אנחנו בערוץ 98 בממיר ליד ערוץ 99. כל מי שנגע בעניין אמר שזה בלוק הדמוקרטיה – ערוץ 99 הוא ערוץ הכנסת, וערוץ 98 זה הטלוויזיה הקהילתית. לכן זה בלוק הדמוקרטיה.


ערוץ 99 מביא את דבר הכנסת, המחוקקים, ואנחנו מביאים את דבר העם. נכון, אין לנו יח"צנים, אין לנו לוביסטים, ואין לנו הרבה כסף – אנחנו חיים בצמצום מהסדר שנעשה עם המועצה לכבלים, ואני שמח על כך. אבל אני רוצה להזכיר שיש לנו 150 גופים מכל הארץ – 1,500 פעילים שעושים טלוויזיה אמיתית ברוסית, באמהרית, בפרסית, גמלאים, ילדים, נוער. יש לנו מגזין של אילת, של ירושלים, של תל-אביב, של שדרות ושל תנועת המושבים- -

ערבית יש?

ערבית אנחנו מנסים כל הזמן להכניס. לפעמים זה בא, לפעמים זה יורד. אנחנו מרכזים את הערוץ, לא משלמים עבורו. למי שלא יודע, אצלנו משודרות היום החדשות המקומיות שמופקות על-ידי רשות השידור.

כל ההפעלה וההסדרה אושרה פה לפני 4 חודשים.

נכון. עד היום דברנו לא נשמע כי אין לנו היכולת להגיע לפה. עשינו מאמץ והגענו. בחדרי חדרים גם מנשה וגם ניצן אומרים לנו שאנחנו צריכים להיות ב- DTT בחבילה הקטנה, כי אתם הערוץ הציבורי האמיתי, אבל אי אפשר לצעוק את זה בקול רם.

שיגיד את זה פה.

- - -

תודה, הבנתי. ולכן הצעתך, אם הבנתי נכון היא להוסיף את ערוץ 98 ל- DTT.

יורם הוא קברניט באל-על, ובקוקפיט היטשטשתי שם.

האוויר למעלה דליל. ככל שאתה עולה הוא נעשה יותר דליל.

אני רוצה לסכם ולומר שלא יכול להיות שבחבילת ה- DTT ערוץ 98 לא יהיה. לא יכול להיות, זאת פירמידה הפוכה: לא יכול להיות שערוצים מסחריים יהיו שם, וערוץ ציבורי שאין לו הכנסות, והוא מביא את דבר הציבור – לא יהיה בחבילה הצרה.

תודה רבה. חבר הכנסת נחמן שי – לא נמצא.

חבר הכנסת רוברט טיבייב.

נחמן שי פה.

אז אחר כך.

אני ממש אקצר. אין לי מניות בשום ערוץ- -

חבר'ה, אין לי שם 50%, תירגעו.

אין לי מניות בשום ערוץ, אבל יש מניה מהציבור, והציבור דורש ממני להכניס את ערוץ 9 ל- DTT, ובוודאי אני סמוך ובטוח שגם הערוץ הערבי צריך להיכלל בדבר הזה ויש לקדם את זה. תודה.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

אני רוצה לשאול כמה שאלות: מה המגבלה של ה- DTT? כמה אפשר להכיל כרגע ב- DTT, שישה?

היום שישה.

זה סופי, זה מוחלט? במה זה מותנה?

אני אהיה ברשות דיבור עוד מעט. רציתי לתת סקירה קצרה כי יש כאן כמה נתונים שצריך לתת מכיוון שרצו כאן כל מיני דברים.

בלי אינפורמציה בסיסית קשה לדעת האם יש מגבלה של שישה או יותר. אני מבין את ההיבט המסחרי של זה שעדיין לא בא לידי ביטוי, וגם הוא משמעותי. אם אני מבין יש לרשות השידור שני ערוצים כרגע: 1, 33. אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת אקוניס, כי אני חושב שלערוץ 33 אין מקום. הוא ערוץ לא מוגדר, לא מזוהה; אפשר לחזור להיסטוריה הארוכה שלו שלא כל אחד מהנוכחים בחדר יודע מהי, אבל היא מתחילה בערך לפני 15 שנה, לערוץ שנועד להיות בשפה הערבית. מאז הערבים עשו מאמצים גדולים ללמוד עברית, בעיקר ללמוד שירה עברית, אמנים עבריים וכן הלאה. התהליך לא הצליח, והם ממשיכים לדבר ערבית.

אפילו הייתה תקופה שאמרו שהוא יהיה "ערוץ המזרח התיכון".

זאת הייתה הצעה אחרת. אני הייתי שותף לניסיון הנפל הזה. זה היה ערוץ 34.

יש הטוענים, חבר הכנסת שי, שהוא הוקצה מלכתחילה כדי לשדר את שידורי הכנסת. אני מזכירה לכם שבמשך כמה שנים שידרנו בו את שידורי הכנסת.

נכון. שכחתי גם את זה. אז חיברו אותו, וכשהכנסת הפסיקה, עברו לשירה עברית. הייתה פה התעקשות יתרה של הציבור הערבי לא ללמוד את כל השירה- -

כלומר, גם אתה מציע כמוני לגרוע כמוני את ערוץ 33?

אני שותף לזה. גם אין סיבה שערוץ 1 יקבל שניים. אם הוא יתרכז בערוץ 1 תרתי משמע, וישפר אותו, אנחנו מקבלים, לדעתי, תרומה אמיתית.

או שיחליט – או ערוץ 1 או ערוץ 33.

ברור שהוא יחליט. ההחלטה ברורה. אין על זה ויכוח.

עכשיו השאלה היא מי ייכנס, אם זה אפשרי, ואני גם רוצה להבין למה הטלוויזיה החינוכית – ערוץ 23 – לא קיימת פה, כשלדעתי, אם כבר רוצים לגוון את השידור הציבורי, ואכן צריך להיות גיוון בשידור הציבורי, גם ערוץ 23 צריך להיכנס גם כן, אולי במקום ערוץ 33. אז נעמוד בפני הדילמה של ערוץ ערבי וערוץ רוסי.

לדעתי, לערוץ ערבי יש חשיבות עליונה- -

אבל למה יש דילמה?

אין בכלל דילמה, זה בחוק. אין ויכוח. אתם לא צריכים להגיד כמוני או כמו חברי כנסת אחרים שמציעים להכניס את הערוץ – פה דווקא מדובר מלכתחילה על הכנסתו, פה אין ויכוח. נהפוך הוא, כרגע השאלה היא למה הוא לא הוקם, למה הוא לא באוויר, ולא למה הוא לא ב- DTT. הוא ב- DTT כאשר יוקם. פה הדיסוננס.

אני שותף מלא לדברים שנאמרו פה. מדינת ישראל איבדה את הציבור הערבי בשידורי הטלוויזיה שלה. אני גם מודע לעקיפת החוק בערוץ 2 בשעתו. אני מודה בעוונותיי שאפילו הייתי שותף לזה. חיפשנו כל מיני דרכים עקלקלות כדי לא לעמוד בדרישות של החוק, והגענו לשידור בצהריים- -

כמה שעות בשבוע?

5% תוכניות. לא תוכניות בערבית, גם תוכניות שקודמות לתוכניות בערבית.

בערבית זה כחצי שעה.

חצי שעה בשבוע?

חצי שעה בשבוע בערוץ 2 הוא של החינוכית, דרך אגב.

לא, מהדורת החדשות היא של חברת החדשות.

לא, אני מדברת על התוכנית ביום שישי בצהריים. היא של החינוכית. בערוץ הראשון ביום שישי בבוקר זה גם של החינוכית.

תודה.

ברור לי שהאוכלוסייה הדוברת ערבית במדינת ישראל לא מיוצגת, וההדרה שלה היא מעשה חמור. היו לי שיחות עם ניצן חן בהקשר הזה, וצריך להבטיח שהערוץ הזה יופץ במרחבי המזרח התיכון – שם אנחנו נמצאים בנחיתות מספרית עצומה: לעומת מאות ערוצים דוברי ערבית ואנגלית אין שום שידור מישראל. אני לא מציעה להפוך עכשיו לתעמולה, אבל אם אין שידור אחד- -

למה לא? יש תעמולה נגדית, אז יכולה להיות גם תעמולה ישראלית.

אנחנו לא מדברים על תעמולה. הם מדברים על תעמולה שנבין אנחנו, ואז נהיה נגד הערוץ. מיד אנחנו נהפוך נגד הערוץ הערבי- -

אז מה את רוצה שיהיה בערוץ הזה?

זה לא ערוץ ציוני בשפה הערבית.

- - -

סליחה, את טועה, חברת הכנסת זועבי, זה ערוץ ישראלי בשפה הערבית. שלא יהיו פה אי הבנות. האם אני טועה, ניצן?

בלי להיכנס לוויכוח הפוליטי, מדובר בערוץ שהמדינה היא לא- -

את גרה בישראל, את מבינה או לא?

אני חושבת שאת לא מבינה מה זה אוכלוסייה ערבית - - - את זה את צריכה ללמוד.

אנחנו לא בוויכוח עכשיו על העניין הזה. אני חוזר לחוק התקשורת: ערוץ ייעודי בשפה העברית. תודה.

זה השם שלו.

יש לו מחויבויות ציבוריות, ומצד שני הוא ערוץ מסחרי פתוח שהמדינה לא קובעת את הליין-אפ שלה.

לא הצעתי שהמדינה תשדר אותו ותפיק אותו, אלא הצעתי שהוא ייעשה על ידי מפיקים פרטיים בבעלות פרטית, אבל יחד עם זאת צריך לתת לו תהודה אזורית. זאת אומרת, גם תושבים ערבים שגרים ביהודה ושומרון וגם אלה שגרים במרחב של המזרח התיכון יוכלו לקלוט שידור שבא מתחומי מדינת ישראל, ולאף אחד אין מנדט להכתיב להם מה לשדר. הם ישדרו את מה שישדרו על פי הכללים של הזיכיון שהם יקבלו. לכן דיברתי על הרחבת המנדט שלהם, ואולי אפילו לחייב אותם שישדרו באמצעות לוויין למזרח התיכון. בכל אופן, לדעתי, צריך להבטיח שהערוץ הערבי ישדר בחבילה הזאת.

עכשיו באה השאלה לגבי הערוץ הרוסי שגם בו אנחנו מעוניינים, וגם הוא חשוב; גם הוא מדבר לפלח מאוד חשוב באוכלוסייה הישראלית, אם כי כאן כבר דברים זורמים, ובעוד 15-10 שנה זה יתייתר באופן טבעי כי האוכלוסייה תשתנה, והם כבר לא יהיו זקוקים כל כך לערוץ בשפה הרוסית, אבל כרגע הצורך הזה בוודאי קיים. זה יחייב אותנו לשבעה ערוצים, לא לשישה.

מבחינה טכנית נוכל להתגבר על המכשלה הזאת למרות אמירתו של מר סמירה שזה שישה, לדעתי, התגברנו על מגבלות טכניות חמורות יותר בעניינים אחרים.

ואז נוגעים בשני המגזרים וגם נותנים ביטוי לטלוויזיה החינוכית.


אני רוצה להבטיח עוד דבר אחד, שאם ערוץ 23 ייכנס בסופו של דבר הוא צריך לסיים את הרומן ארוך הימים שלו עם ערוץ 1, לוותר על שעות השידור שהוא משדר בהן- -

בערוץ 2.

בערוץ 1. אולי גם בעוד ערוצים, אבל בערוץ 1 בוודאות יתפנה הבוקר או אחר-הצהריים המוקדמים, והם יוכלו לשדר את מה שהם רוצים.

מודה לך. חבר הכנסת כרמל שאמה, בבקשה.

ערוץ בשפה הרוסית מחויב בטח בתוך החבילה הדיגיטלית הצרה כי זה קהל היעד שייהנה מהממיר הדיגיטלי. יש גם משמעות לערוץ עם תכנים כפי שהוא ועם קווים ציוניים יהודיים כפי שהם משתקפים בערוץ הרוסי, ויש לתמוך בכך.

תודה. אני רואה שאנחנו בקונצנזוס די רחב בעניין הזה, והוא מתגבר והולך.


דב אברמוביץ', היועץ המשפטי של ערוץ 9, בבקשה.

אני רוצה להניח בפני הוועדה בצורה מסודרת, אבל בקצרה, את הנימוקים להכללת ערוץ 9 בחבילה הדיגיטלית. ערוץ 9 הוא ערוץ בידור כללי, הוא לא ערוץ נישה. ערוצים מהסוג הזה, בדרך כלל נהוג לשדרם בפלטפורמה הבסיסית ביותר כך שהם יהיו נגישים לכל האוכלוסייה; הם לא ערוצים שמתאימים לחבילות ערוצי הנישה של השידור הרב-ערוצי. שנית, בלי שנכליל את ערוץ 9 בחבילה הדיגיטלית אנחנו מפלים לרעה את הציבור דובר הרוסית מכיוון שכל יתר האוכלוסייה יוכל לצפות בערוצי הבית שלהם – ערוץ 2, 10 או 1 – חינם, ואילו הציבור דובר הרוסית יצטרך לשלם את העלות הגבוהה של המנוי לשידור הרב ערוצי גם אם כל מה שהם רוצים לצפות בו הוא בערוץ הבית שלהם בשפה הרוסית.

ההקשר של הרפורמה הנוכחית – אנחנו צריכים להיות מודעים לזה, ואני מבקש שנציגי הממשלה לא יטמינו את ראשם בחול – ה- DTT כאן משנה מצב קיים. הערוצים הייעודיים, ובפרט ערוץ 9 הוקם כשיש לו ייעוד ציבורי, לתת ביטוי לאוכלוסייה של למעלה ממיליון איש דוברי רוסית ולהוות חלופה ישראלית ציונית לערוצים רוסיים עתירי תקציב שמשודרים מחו"ל. לכן גם הוענקו לו כלים מסוימים כדי שהוא יוכל להיות ערוץ חי וקיים וחיוני בשוק מאוד קשה ותחרותי, כשהעיקרי בהם היה היכולת לשדר פרסומת. אינני רוצה להיכנס למחלוקת ההיסטורית שהייתה לי עם עורכת הדין בנדלר לפני כשנה מה בדיוק הייתה הכוונה כשחוקקו את החקיקה בעניין הערוצים הייעודיים, אבל כאשר חוקקו את החקיקה בסוף שנות ה-90 בנושא הערוצים הייעודיים, דה פקטו היה מעט מאוד הבדל בין ערוץ שמשודר בשידור הרב ערוצי לבין ערוצי הברודקסט. הראיה היא שאפילו ערוצי ברודקסט כמו ערוץ 10 לא שידרו אלא בשידור הרב-ערוצי. כך שבעצם נתנו להם את היכולת לפרסם באופן ייחודי בשידור הרב-ערוצי ולהיות נגישים לכל הציבור. ה- DTT משנה את המצב הזה. הוא בעצם עושה down grading ומפשיט את ערוץ 9 מהמחלצות שניתנו לו כדי להמשיך להתקיים. לפי ה- DTT ערוץ 9 יהיה כמו כל ערוץ אחר בשידור הרב-ערוצי שיוכל גם לשדר פרסומת. בדרך כזאת הוא לא יוכל לשרוד מבלי שתהיה לו האופציה להמשיך להתקיים כערוץ מתחרה על שוק הפרסומת בברודקסט.

אנחנו מדברים כאן רק על אופציה כי כמו הערוץ הערבי הוא לא חייב להיות ב- DTT, אבל את האופציה הזאת חייבים לתת לו. כל מי שחושב שחשוב שתהיה חלופה ישראלית ציונית לציבור דובר הרוסית בתקשורת האלקטרונית צריך לתמוך בדבר הזה.


לגבי ההערות שהיו בהתחלה לגבי ההסדר הקיים: קודם כול זה לא מדויק שזאת העתקה של ההסדר הקיים; יש הבדל בין יכולת לשדר ערוץ באופן לא מקודד באמצעות הלוויין לבין כך שהוא ינוסה בפלטפורמה הדיגיטלית. יש בכל זאת הבדל כזה. שנית, כפי שהיושב ראש אמר, אנחנו כאן כדי לתקן את ההצעה, אנחנו לא כאן כדי לקבל אותה כמו שהיא.

אקדים ואומר לפני שגורמים אחרים יגידו בעניין הזה שכביכול יש כאן פתיחת פתח להכללת ערוצים נוספים ב- DTT – לא צריך לחשוש מזה. חבר כנסת סוויד אמר בצדק שכרגע יש סלט שרירותי בחבילת הערוצים שלא משרת את המטרה.

תכף נשמע את הרציונל שמנשה יציג לנו.

בוודאי שמנשה יציג את הרציונל בצורה מאוד אפקטיבית וסמכותית, אבל כולנו יודעים שמצב שבו ערוץ ערבי שלא קיים, כן נכלל, וערוץ 33 שיש לו אפס צפייה כן נכלל – הוא לא מצב רצוי.

ברור כשמש. מר אברמוביץ', אתה מיצית את הטיעונים שלך, ונדמה לי שהשכנוע שלך בעניין הזה לא קשה במיוחד.

זאת לא הייתה הכוונה של חבר הכנסת סוויד.

חבר הכנסת חמד עמאר, ואחר כך הרצל עוזר, מנכ"ל הוט, ואחר כך חברת הכנסת חנין זועבי.

מה איתי?

גם פה. הרשימה היא ארוכה.

אני כבר לא רוצה לחזור על מה שאמרו.

יקרה כאן דבר מדהים אם תחדשי משהו בנושא ערוץ 9. זה יהיה החידוש הגדול.

לא, אני באתי לדבר על הערוץ הערבי.

מאה אחוז.

אני היחידי כאן שצריך להילחם גם בשביל ערוץ 9 וגם בשביל ערוץ בערבית.

הוויכוח כאן הולך לכיוון כזה שאנחנו כאילו מתווכחים אם יהיה ערוץ ערבי ולא יהיה ערוץ 9. טכנית לא תהיה בעיה להכניס שני ערוצים. שתי האוכלוסיות זקוקות לעוד ערוץ בחבילה של ה- DTT.

אני רוצה לענות לניצן בקשר לערוץ בערבית: אל תהיה כל כך אופטימי. בלתי אפשרי כמעט להתחרות עם הערוצים שנמצאים היום בלוויין. כל בית ערבי רואה את זה. עד שתמצא את איש עסקים שיהיה לו הכסף להשקיע בשביל להרים ערוץ ברמה שמשדרים בלבנון ובמדינות ערב תצטרך לחפש בכל מדינת ישראל, ואני לא מאמין שתמצא.

ולעשות, צריך?

אני לא אופטימי בנושא הזה. זה מאוד קשה. אני רוצה ערוץ ערבי, ולדעתי, חייב להיות ערוץ ערבי. אבל ערוץ ערבי לא צריך להסתמך רק על איש עסקים שיבוא ויתחרה. צריכה להיות לו איזושהי הצעה. אם תפסול את 33 לא יהיו לך שידורים- -

לא פוסלים, אנחנו פשוט מציעים לעשות הצרכה מסוימת. בעניין הזה אני לא תיאמתי עם חבר הכנסת שי. לטובת הצרכן שקונה את ה- DTT עדיף שיהיה שם ערוץ אחר, קצת יותר פופולרי ונצפה מאשר ערוץ שלא נצפה לחלוטין. בלי להעליב את קברניטי ערוץ 33.

אתה תגיע למצב שאין לך שום שידור בערבית במדינת ישראל. קשה מאוד להתחרות- -

פה הבעיה, נכון.

כיוון שהאוכלוסייה הערבית אינה צופה בערוץ 33 בשידורים בערבית כי היא תופסת את זה כערוץ "מטעם". אז זה מאוד בעייתי. לכן רוצים ללכת לערוץ מסחרי.

אני רוצה שיקולים שיכולים להביא בחשבון את הצרכים של האוכלוסייה הערבית. עד שנמצא איש עסקים, אני מבטיח לך, נשב בעוד שנה ולא יהיה לנו עוד ערוץ כזה. על הנקודה הזאת אנחנו צריכים לדון כדי לראות איך אנחנו יכולים לתת ערוץ שישדר בערבית לאוכלוסייה הערבית בתוך מדינת ישראל וגם מישהו שיכול להוציא את השידורים שלנו החוצה. לא צריכה להיות שום תחרות וויכוח אם להכניס ערוץ ערבי או את ערוץ 9. גם ערוץ 9 צריך להיות בפנים וגם ערוץ ערבי.

תודה רבה. הרצל עוזר, מנכ"ל הוט, בבקשה.

אני יושב פה ומקשיב לדיון שאומר שיש בעצם DTT, מה רע? בואו נשים עליו את הערוץ הערבי ואת הערוץ הרוסי וניתן מענה לאוכלוסייה גדולה, ובדרך נעזור גם לערוץ שקצת סובל ומדמם. אנחנו בעידן טכנולוגי מתקדם, ואפשר לשאוף להכניס יותר משישה ערוצים, ולהכניס גם את הערוץ הקהילתי ואת האתיופים שאין שום סיבה להכניס אותם, ומה עם אלה שרואים ערוץ תורכי, ומה עם אלה שרואים כל ערוץ אחר? מה רע?

אני אגיד לכם מה רע. אני מייצג את חברת הוט; אנחנו מעסיקים באופן ישיר 6,000 עובדים, 6,000 משפחות שמקבלות משכורת ועוד 2,000 משפחות שמועסקות על-ידי קבלני משנה, אבל זה גם ישיר. למשל, טכנאים שמתקנים הם עובדי החברה, וטכנאים שמתקינים הם עובדי קבלן. אני מעריך שיש עוד כ-5,000 משפחות שמתפרנסות באופן עקיף מערוצים שעובדים בשבילנו, יוצרים למיניהם וכדומה. אם תספרו את הכול יחד זה בערך 13 אלף, ואם תיקחו את YES תגיעו ל-20 אלף משפחות שנמצאות בתעשייה שאני אתאר לכם אותה קצת בקצרה.

אנחנו אחת החברות הגדולות במשק עם מחזור תל-אביב 100, עם מחזור של 3 מיליארד שקל, והרווחים שלנו הם אפס. בהוט יש גם טלפוניה ואינטרנט, ואני מנתח גם לפי מגזרים, אנחנו נפסיד השנה 55 מיליון שקל. כל הענף של הטלוויזיה, כמו שאתם יודעים, הוא די מדמם- -

הכול? על 3 מיליארד אתה תפסיד 55 מיליון שקל?

כן. אני מפסיד כך כבר הרבה זמן. החובות של הוט לבנקים הם 3.5 מיליארד שקל; החובות של הוט ויס כתעשייה של טלוויזיה רב ערוצית זה 7 מיליארד שקל. פה נזעקים חדשות לבקרים איך מסייעים לערוץ 10 ולערוץ 2, ושוכחים שיש כאן שתי חברות בסדרי גודל, לא במיליונים, לא בעשרות מיליונים, לא במאות מיליונים, אלא במיליארדים – בעלים שנכנסים ומשקיעים. יש עכשיו בעלים חדש שנכנס להוט, השקיע 2 מיליארד שקל בעסק הזה, והוא עוד לא יודע על הדיונים בכנסת שמחפשים פה חדשות לבקרים "לתקוע" – סליחה על הביטוי – ולזנב ולהוריד את הרווחיות עוד ועוד- -

לא, לא, זאת לא הכוונה.

אני מתנצל.

אין לנו שום כוונה. אני ביקרתי אצלכם. היועצת המשפטית, אני לקוח מרוצה של חברת הוט, ואני לא בניגוד עניינים.

אני עוד מעט אסביר מה זה ניגוד עניינים לשאלתה של חברת הכנסת ברקוביץ'.

אין לנו שום כוונה לפגוע לא בכם ולא בעובדים ולא בחברות- -

אני מתנצל על הבעיה. אני יודע שאין כוונה - -

- - ואם תשאל את המועצה הישראלית לצרכנות אני בישיבה הקודמת הבהרתי בצורה ברורה שאנחנו מאוד בעד העסקים הפרטיים במשק וההצלחה שלו. זאת לא הכוונה. אמרתי את זה בשם כל חברי הכנסת.

אדוני היושב ראש, אני בטוח שאין כוונה. אני מציג את המשמעות, אני לא חושב שזאת הכוונה.

המשמעות, בסדר, זה כבר הבהרת.

אני אזכיר בשוליים שטרום המיזוג של חברות הכבלים, חברת תבל קרסה, ומרחק פסיעה היה שחברות אחרות יקרסו. גם היום הסיטואציה היא שהתעשייה הזאת מדממת ולא בדיוק מרוויחה.

אני מנהל חברה בחוסר ודאות כמעט יומי. אנחנו כפופים לרגולציה – משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין, הכנסת ומשרד האוצר – וכל בוקר אני פותח את העיתון ורואה איזו גזרה חדשה עומדת לאיים על מעמדנו ועל קיומנו. שתבינו, יש חבילה צרה, וכבר יש תמימות דעים שאנחנו צריכים לתת חבילה צרה, וכבר יודעים את המחיר שלה אף על פי שלא נעשה שום ניתוח כלכלי בכלל בנושא- -

אני אסביר לך. זאת עמדת משרד הממשלה, ואנחנו לא מקבלים את עמדת הממשלה.

אני שמח.

לא הגיעו עדיין לדיונים בחלק הזה של הצעת החוק ולא היו הצבעות.

אני אכבס את מילותיי: אנחנו לא מקבלים את הערכות האוצר בנושא נתח שוק הפרסום בזמן הקרוב, ולכן אנחנו הולכים למהלך שאינו עומד בקנה אחד עם עמדת הממשלה בעניין החבילה הצרה והכנסת פרסום בהוט וביס.

אנחנו משקיעים מאות מיליוני שקלים בפיתוח תשתית אינטרנט שתביא את מדינת ישראל לאחד המקומות הראשונים בעולם, אבל אנחנו פותחים את העיתון לפני שבוע וקוראים שהמדינה רוצה לפתח תשתית אינטרנט מהירה במקביל. אני יכול למנות את הרשימה אף על פי שזה לא המקום, אבל אני רק אגיד שכל שבוע בערך יש משהו אחר שמאיים עלינו בצורה בלתי רגילה.


אני רוצה להסביר מדוע ה- DTTמהווה איום קיומי. אנחנו נמצאים בסיטואציה שה- DTT שהוא לכאורה רק טלוויזיה דיגיטלית שהתחילה מזה שנועדה לאנשים חסרי יכולת לשלם 200 שקל, והוא מתרחב לאט-לאט לעוד ועוד ערוצים. אפשר לחבר את ה- DTT לטלוויזיה ולהתחבר לשלל תכנים אין סופי שיש באינטרנט, לקבל את הערוצים שפה מנסים להכניס ואולי עוד חברות תוכן שיוכלו להיכנס בקלות, וזה יהיה סופה של הטלוויזיה הרב-ערוצית. אני אומר את זה בצורה חד-משמעית. אם חשוב בעיניכם שהטלוויזיה הרב ערוצית שקידמה את המדינה הזאת מאז ימי ערוץ 1 בטלוויזיה, אני מבקש שתשקלו את כל המשמעויות של העניין הזה כי אנחנו נמצאים במצב של מעבר לא של מיליון לקוחות רוסים שיעזבו אותנו, אלא של 50 אלף לקוחות, ואולי נצטרך לראות מה יהיה העתיד של חברת יס או של חברת הוט.

תודה רבה. יורם מוקדי, בבקשה.

היסטורית פורסם פעם מכרז לערוץ היהודי בשפה הרוסית. היה ניסיון של יושב ראש מועצת הכבלים דאז דורית ענבר לתקן את החקיקה, ולקבוע שהערוץ הרוסי כמו ערוץ המוסיקה, ישודרו באוויר. הבקשה הזאת נדחתה על-ידי ועדת הכלכלה של הכנסת בשנת 2001. היחיד שקיבל את הזכות אז לשדר באוויר היה הערוץ הייעודי בשפה הערבית, ותמורת זאת הוא גם עבר "לידי" הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שנתיים אחרי העלאתו לאוויר. מי שניגש אז למכרז לערוץ ייעודי בשפה הרוסית ידע שהוא יהיה ערוץ כבלים בלבד, והכנסת וועדת הכלכלה הדגישו אז היטב את ההבדל בין מי שרשאי לשדר באוויר או לא, ולכן ברור לכול שאם הערוץ הייעודי נכנס לחבילה הזאת צריך להיות מכרז חדש. אני גם אבהיר שהרישיון שלו ניתן ל-10 שנים, ולכן בתום 10 השנים האלה מן הראוי לפרסם מכרז חדש, שהרי אחרת אנחנו לא נאמנים לכל רוח הוועדה הזאת שאומרת, הקץ לזיכיונות – מעבר לרישיונות, וכל מי שרוצה יכול לעלות. יש פה משהו שלמען ההיסטוריה צריך לתקן.


שנית, אדוני היושב ראש, כולנו ביום של גילוי נאות, אז גם לי יש גילוי נאות: יש לי הפרעה קלה וקוראים לה: "בוא נקרא פרוטוקולים ישנים של ועדת הכלכלה".

הפרעה קלה? לא בטוח שהיא קלה.

קבוצת התמיכה שלי פה שנפגשת פעם-פעמיים בשבוע, אנחנו מספיק חברים כדי שאני אשתף את הוועדה בהפרעה הקלה הזאת. קראתי פרוטוקולים של הוועדה הזאת מלפני שנה וחצי שנתיים, וכולם, פה אחד, גם נציגי האוצר וגם יושב ראש ועדת הכלכלה דאז, אמרו שהם מבינים שצריך לעשות DTT לחמישה ערוצים. אבל הקו שנמתח אז על חמישה ערוצים שמשודרים כרגע באוויר הוא כזה שמצדיק את הכללתם בגלל שידורם באוויר, ואילו כל ניסיון להוסיף ערוצים חדשים מחייב בחינת המשמעות של הדברים האלה. הדברים האלה נאמרו גם מפי נציגי אגף התקציבים, נאמרו מפי יושב ראש הוועדה, ומאחוריהם בכמה דיונים עומדת עמדה של משרד האוצר שלפיה, לא בדקנו את המשמעויות, ויש משמעויות מרחיקות לכת על התעשייה הערוצית, ולכן מן הראוי לבדוק את זה. יושב ראש ועדת הכלכלה דאז גלעד ארדן ביקש אז להביא לו בדיקה של המשמעות של הוספת ערוצים על התעשייה הרב ערוצית. בדיקה כזאת לא נעשתה עד היום. אם כולם נאמנים כל הזמן לוועדת מרדכי הרי שוועדת מרדכי החליטה שרק ערוץ ערבי יהיה ב- DTT ולא ערוצים אחרים, אז אפילו עלה התאנה המקצועי הזה שקוראים לו "ועדת מרדכי", אפילו הוא לא ניסה לכסות על ניסיון להכניס ערוצים נוספים.

תודה. אמרתי באחת הישיבות הקודמת שוועדת מרדכי אינה תורה למשה מסיני, ולכן יכולים להיכנס בה שינויים. אמרתי את זה, אם אינני טועה, לדבריו של מר סמירה, שמיד ידבר, אבל קודם חברת הכנסת חנין זועבי ואחריה ליה שמטוב. נפסח רגע על מנשה.

אני רק מחזקת את הדברים, ואני לא רואה שום סתירה. אני לא מבינה במגבלות של חמישה ערוצים או שישה ערוצים- -

המגבלות הטכניות.

- - אבל מבחינה רעיונית זה לא ערוץ במקום ערוץ אחר, וחבל שחבר הכנסת חמאד יצא כי אני לא חושבת שערוץ ייעודי בשפה הערבית מתחרה בשום ערוץ ערבי. אלג'זירה, למשל, אנחנו לא ערך חדשותי יומיומי – לא בחדשות אלג'זירה ולא באל-ערבייה ולא במאות הערוצים הערביים, כי הם משדרים למיליונים של צופים ערבים. יש לנו ערך חדשותי מיוחד, ספציפי. אין לי ספק, שערוץ כזה, אם הוא נאמן לזהות ולמציאות שלנו, לא ערוץ "מטעם", וזהו הקריטריון והתנאי היחידי להצלחתו, הוא כן יצליח. מר חן, אני לא חושב שאתה חייב רק לנסות, אתה חייב להצליח. אנחנו מחויבים להצלחת הערוץ הזה כי בניתוח תקשורתי פשוט מאוד אנחנו לא קיימים – לא בערוץ 2 ולא בערוץ 1 ולא בשום ערוץ ישראלי. על המפה הטלוויזיונית אנחנו לא קיימים. לכן הערוץ הזה יהיה הערוץ הראשון שיחשוף אותנו ונהיה חלק מהמפה התקשורתית הזאת, ואין לי שום ספק שהוא יצליח. צריכים רצון וצריכים ערוץ אמיתי ומהימן לאוכלוסייה שהוא משדר עבורה.

אני חייב להעיר לדברייך. לגבי טלוויזיה אני מבין שיש בעיה כלשהי גם בזמן השידור בערבית לעומת הייצוג היחסי באוכלוסייה. רק כשאני נסעתי בשבת – וכפי שהודעתי כאן כמה פעמים, אני נוסע בשבת – לטייל בצפון מדינת ישראל, איבדתי באזור יוקנעם תדרים של הרשתות הממלכתיות ברדיו. הם נפלו אחת אחרי השנייה בצורה אגרסיבית לטובת תחנות בערבית, שאם אינני טועה, רובן אינן חוקיות, משדרות בניגוד מוחלט לחוק. אז ברדיו לפחות יש לכם ייצוג הולם. בעניין הזה אני פונה, אגב, לרשות השנייה לקיים אכיפה. כפי שבאזור נתב"ג הייתה אכיפה על תחנות ישראליות שגרמו לנזק מסוים בתעופה שלנו – אני מבקש. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת שאני מאבד את גלי צה"ל או את רשת ב' או את גלגל"צ או את רשת א', זה לא משנה.

בגלל שאני מכבדת את דבריך, תעשה יותר מערוץ אחד ערבי, ואז - - -

אני לא בטוח.

יש לך למיליון איש רק ערוץ ערבי אחד.

אז בינתיים בניגוד לחוק.

כן.

אה.

תסגור אותם ותפתח יותר ערוצים של רדיו בערבית.

לעניין הזה אני רוצה תשובה ממשרד התקשורת. למר ורשבסקי הייתה הערה בעניין הזה?

לא, לא.

מר ורשבסקי מוותר. תודה. זאת הייתה הערה, ואני ארצה לשמוע את התשובה לעניין כי חברת הכנסת ליה שמטוב מחכה פה בסבלנות רבה. בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. לא קיפחתי אף אחד – שילמתי גם להוט וגם ליס- -

ואגרה.

ואגרה.

אז אנחנו יחד.

לגבי ערוץ 9, לא שזה קרוב ללבי, אבל פה דיברנו על האוכלוסייה של מיליון איש שצופה בו, אבל אף אחד לא דיבר על כך שזאת אוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו-אקונומית; מבוגרים, חד-הוריות וכו'.

בשנות ה-90 כשעבדתי בחברת עמידר והגיעו אליי עולים חדשים ולא היה ערוץ 9, על מה הם דיברו? על החדשות ברוסיה, במוסקבה. הם חשבו שנשיא המדינה פה הוא פוטין, כי הם חיו שם. הם הגיעו לפה, הם רוצים להשתלב, והם אוכלוסייה חלשה. כמו שאמרו כאן לא להגיד DTT, אלא "עידן פלוס" – "עידן פלוס" בלי ישראל פלוס, לא יכול להתקיים.

יש מינוס. תודה.

חבר הכנסת שי שאל שאלות רבות. הוא לא נמצא כאן. מנשה, בבקשה תענה, וכמו מר מוקדי הוא יעיין בפרוטוקולים. תתייחס לקריטריונים של הבחירה ולעמדתכם המקצועית על תוספת ערוצים, ואם בכלל או לא.

ראשית, אני סבור שצריך שיונחו בפני הוועדה כמה נתונים לגבי המערכת הדיגיטלית- -

חשבתי שכל חברי הכנסת התפוגגו לנו בדרך, אבל נמצאות כאן חברת הכנסת ברקוביץ' וגם חברת הכנסת זועבי.

אנחנו נתפוגג? אם אני לא נמצאת כאן כל שבוע אני מרגישה שחסר לי פה משהו.

לכן כינסנו את הישיבה ביום חמישי בתל-אביב ב-9:30 כדי שלא יגידו שאנחנו עובדים שלושה ימים בשבוע, אלא ארבעה. אנחנו נמשיך לדון ביום חמישי בחוק הזה, דרך אגב. את הדיון בנושא ה- DTT נמצא היום, ולא נצביע כי אני רואה שחילוקי הדעות פה הם עמוקים. ננסה בשלושת הימים הללו למצוא איזשהו פתרון. בבקשה.

ראשית, צריך לתת כמה נתונים על המערכת הזאת כדי שאפשר יהיה לקבל החלטות ולהבין את ההשלכות שלהם. אני מבקש להתייחס גם לנושא השידורים בערבית שעלה כאן וכן לערוץ ייעודי כזה או אחר.

המערכת הדיגיטלית הוקמה בתיקון חקיקה, והנחת היסוד שלה הייתה לתת מענה לציבור הרחב לקבל את הערוצים הפתוחים באופן חופשי ללא צורך בתשלום. זאת הזכות של הציבור, זכות של האזרחים שהייתה צריכה להינתן מאז ומתמיד, והיא בעצם מתממשת רק בימים אלו הלכה למעשה. כוונת המחוקק הייתה שערוצים שיעלו על המערכת יהיו ערוצים פתוחים ציבוריים – זאת הייתה ההגדרה. מי שענה להגדרה הזאת אלה חמשת הערוצים שעלו על המערכת. אלה ערוצים שבחוק שהקים אותם ובחוקים אחרים, מיסדו את זה. אני לא אומר שלא ניתן לשנות זאת, אבל צריך להבין שזאת הייתה ההחלטה. חמשת הערוצים שבמקרה הם מעין ערוצי ברודקסט, למעט ערוץ הכנסת, שפונים לקהל הרחב- -

למה למעט ערוץ הכנסת?

כי תמהיל השידורים שלו והיקפי המחויבויות שלו, לא של ברודקסט.

מי שנמצא פה רואה אותו.

זה לא נכון.

לא, רואים אותו.

אני כופר בכך בצורה מוחלטת.

מבחינת היקף המחויבות.

אני לא מדבר על היקף המחויבות, היא דיברה על היקף הצפייה.

הוא לא כופר בדבריי, אלא במה שאמרה חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ'.

אני כופר בדבריה של חברת הכנסת ברקוביץ'. זה נכון שרוב הצופים הם אנשים שהם בעיקרם מתפקדי המפלגות הגדולות שמתעסקים יותר בתוך הפוליטיקה, האנשים המעורבים. אבל לא רק בבניין הזה.

לפחות זה הוקם כערוץ פתוח לכלל הציבור.

אמרתי את זה: גם ערוץ הכנסת הוקם כערוץ פתוח לכלל הציבור, וזה נכתב בייעודם של חמשת הערוצים הללו בגלל הגוון הציבורי שלהם ומכיוון שהם היו פתוחים. זה היה הקריטריון. לכן כל חברי הכנסת ששאלו, לפי מה – זאת היה תכלית תיקון החקיקה, ועל-פי זה נקבעו חמשת הערוצים שעלו.

מה זה "פתוחים"?

"פתוח" זה שבאופן חופשי אפשר לקלוט אותו ולא צריך לשלם למישהו כדי שיתווך את הקליטה שלו. במקרה שלנו זה הוט ויס. כלומר, את יכולה לשים אנטנה קטנה בבית ולקלוט אותם חופשי מהאוויר. אלה ערוצים שצריכים להגיע באופן חופשי לכל בית בישראל ללא תיווך. זה הרעיון.

איך צופי ערוץ 10 קולטים? דרך הוט ויס.

או דרך הלוויין או דרך הדיגיטלי.

או-קיי, בוא נבדוק את זה.

או מי שהייתה לו צלחת קליטה שמחוברת לאלומה הזאת- -

בוא נבדוק את זה.

אין מה לבדוק. מבחינה טכנולוגית צלחת לוויין פשוטה - -

לא שאלנו בתיאוריה, שאלנו מה קורה בפרקטיקה. בפרקטיקה הם יושבים בהוט או ביס.

צלחת פשוטה שמאפשרת קליטה ישירה מהלוויין – וצלחות כאלה קיימות במגזר הערבי- -

אה, במגזר הערבי. מאה אחוז.

- - ומי שרצה – גם במגזר היהודי.

לך יש צלחת, מנשה?

זה לא חשוב כרגע.

השאלה היא אם זה הוקם כערוץ פתוח שניתן לקליטה חופשית ללא תשלום דמי מנוי.

זאת ההגדרה לערוץ פתוח. אני לא אומר עכשיו מהי עניות דעתי, אני מספר על העובדות כדי שנבין איפה היינו. אנחנו תוקפים פה, אבל אנחנו צריכים להבין את המציאות, את ההחלטות, המדיניות שהייתה – איך היא באה לידי ביטוי בחוק, ולאחר מכן נתמודד אם רוצים לשנות.

זאת הייתה ההחלטה, ולכן חמשת הערוצים. בהתאם לכך נבנתה מערכת מההיבט הטכנולוגי, שנותנת מענה לחמשת הערוצים עם רזרבה מסוימת שניתן באמצעותה להכניס ערוץ נוסף. לכן עלו ערוצים: 11, 22, 10, 33 ו-99.


אנחנו נמצאים בשידורי הניסיון, עלינו לאוויר באוגוסט, והדבר התפתח, ולפי הנתונים נדווח איפה אנחנו נמצאים.

מה קורה עכשיו?

אנחנו בחדירה בכ-5%-4% ממשקי הבית. אני מזכיר לכם, שכשהיו הדיונים כאן על שינוי החקיקה הייתה פה הערכה של האוצר ושלנו, הרשות השנייה, על חדירה של כ-5%-3%, והיום אנחנו כבר נמצאים שם. הייתה הערכה של הוט ויס ושל גורמים אחרים שדיברה על 11%-9%; אנחנו כרגע לא שם, אבל זאת בהחלט אופציה כי אנחנו נמצאים במצב טוב עוד לפני שהשלמנו את המערכת. המערכת נמצאת עכשיו בתהליכי ההקמה והביסוס שלה. השלמנו את שלב א' מבחינה הנדסית, ואו-טוטו נתחיל את שלב ב' של עיבוי המשדרים כדי להבטיח קליטה משופרת, בעיקר בריכוזי הערים וביישובים צפופי הבנייה.


לגבי היקף הערוצים, כאמור אפשר היה להעלות ערוץ נוסף. זה נבנה עם רזרבה כזאת, וזה עדיין שריר וקיים- -

הרזרבה הזאת שהחלטתם עליה אפשר היה באופן שרירותי להחליט על חמש?

אני אענה על זה. במצב התדרים הנוכחי ובמצב הטכנולוגי הנוכחי הוקמה מערכת שנותנת מענה ל-6 ערוצים. כפי שדיווחתי על כך באחד הדיונים הקודמים, ב-2011, לפי ההחלטות שיתקבלו כאן – וזאת הייתה אחת הסיבות שתמכתי בכך ששנת המפנה תהיה 2012, ואפילו 2013 ולא לפני כן – ובתנאי שיימצא מקור מימון להשלמת התשתית, ב-2011 נהיה ערוכים להגדיל את התשתית לכשיפתנו תדרים מסגירת המערך האנלוגי. היועץ המשפטי של האוצר הזכיר קודם שבפברואר 2011 אמור להיסגר וזה ישחרר תדרים, ואז הוא יאפשר- -

אם המועד לא יידחה.

אם המועד לא יידחה. זה יאפשר את הגדלת המערכת על-ידי הוספת פריטים טכנלוגיים כאלה ואחרים במימון כזה ואחר. אז נוכל לקלוט, החל מ-2012 את בעלי הרישיון החדשים שיצטרפו או אם ישונה החוק ויוחלט על דברים אחרים. כל מערכת כזאת יכולה לקלוט עוד כשישה ערוצים. עלות תוספת כזאת היא 30-20 מיליון ₪.

עלות של איזו תוספת?

של שישה ערוצים נוספים.

ואת זה הם רוצים להשית- -

רגע, אנחנו לא בעניין המימון.

אדוני היושב ראש, ההערכה הראשונית להקמת המערכת הבסיסית הייתה כ-80 מיליון שקלים, אנחנו נעמיד אותה בפחות מכך, בכ-60 מיליון שקל. הרחבת המערכת - -

סליחה, יוליה תחליף אותי. היא יכולה, היא ממלאת מקום. כבר עשינו את זה.

זה שעשיתם זה לא אומר שעשיתם בסדר. אני אבדוק.

לא ניתן באופן חד-משמעי. יש הוראת תקנון חד משמעית, אני מצטערת.

נחמן, תחליף אותי רגע.

סעיף 9 לתקנון: "לא ייבחר ממלא המקום הקבוע לכהן כיושב ראש או כחבר של ועדת משנה או של ועדה משותפת, ולא ינהל ישיבות של הוועדה או של הוועדות האמורות בפסקה זו בהיעדרו של היושב ראש". הוראה חד משמעית בתקנון.

מנשה, בבקשה.

אנחנו בשלב מסירת הנתונים שביקשת לדעת.

אמרת שב-2012 נקלוט בעלי רישיונות נוספים.

ב-2012 בהנחה שהצעת החוק הזאת תעבור, הכוונה היא לקלוט בעלי רישיון נוספים. אנחנו אכן בונים את המערכת כך שב-2012 נהיה חייבים לבנות אותה כך שתהיה תוספת טכנולוגית שתאפשר קליטתם של עד 6 ערוצים, אלא אם ישתנה החוק ויפתחו את זה לדברים נוספים. זאת אומרת, נוסף על השישה קיימים עוד שישה, והמערכת תהיה מסוגלת לקלוט כ-12 ערוצים ב-2012.


12 הערוצים אמורים לתת מענה לתוספת בעלי הרישיון בהנחה שהחוק יעבור, ואם יחול שינוי בקריטריונים לדברים אחרים. ההערכה של עלות הקמת המערכת היא כ-80 מיליון שקלים, ואנחנו נעמיד את המערכת בכ-65-60 מיליון ₪. כלומר לשמחתנו הרבה, אפילו בחיסכון ניכר.

הפצת השידורים תעלה 65 מיליון ₪?

לא. אני מדבר על ההקמה.

לא הפצה, הקמה בלבד.

רק של ששת הערוצים או של 12 הערוצים?

עלות הקמת המערכת מאפס היא בפועל 65-60 מיליון ₪ לעומת ההערכה הראשונית של היועצים הכלכליים לעלות של 80 מיליון שקלים ולעומת הערכות של כ- 130 מיליון, לו זה היה עובר לידיים פרטיות. אני חייב להזכיר את זה כי אנחנו שמחים להראות איך חסכנו למעלה מ-60-50 מיליון ₪.


שנית, העלות המשוערת של תוספת שישה ערוצים לקראת 2012 היא 30-20 מיליון ₪, ובתנאי שנקבל תדרים ממשרד התקשורת לכשיתפנו עם סגירת האנלוגי. לא צריכים הרבה, צריך תדר אחד או שניים. סגירת האנלוגי אמורה להביא כ-10 תדרים לפחות.

אני מבקש להתייחס לערוץ הייעודי הערבי. לא בכדי נקבע שהערוץ הייעודי הערבי יעבור לרשות השנייה לאחר שנתיים. התפיסה הייתה שהערוץ הוא מעין ערוץ ברודקסט עם מאפיינים ייחודיים, ולכן הוא יהיה גם בפיקוח של הרשות השנייה. לכן טוב יהיה לעשות את המעבר הזה, ואם אכן יתרחש העניין, והוא יעלה, שזה יהיה בו-זמנית. אם גם עד אז תהיה ברית המועצות אז לא תהיה בעיה, אבל אם לא תהיה ברית המועצות, אני בהחלט רואה קושי ובעיה בהעלאת ערוצים ייעודיים למערכת ובפיקוח בעייתי כי זה יכול בהחלט לשבש את התמונה. אני אומר את זה דווקא מכיוון שאני יושב ליד ניצן. אנחנו שנינו דנים בעניין הזה רבות, ומסכימים על התכלית העתידית של הדברים.

בנושא שידורים בערבית אני מבקש להתייחס, כי פה נעשה סוג של עוול גם לגורמים המשדרים היום. היה דיון מאוד נוקב עם חברי מועצה, נציגי המגזר הערבי, על השאלה מה כדאי להטיל על שידורי הברודקסט 2 ו-10. הייתה החלטה והבנה שלהשקיע בתוכניות "גטו" של שעה-שעתיים, זה חסר כל משמעות. זה לא נותן מענה למגזר הערבי, ובמקום זה הייתה שאיפה לתרגם כמה שיותר תוכניות לערבית. אני שמח לומר, שב-2008 כ-1,000 שעות שידור תורגמו לערבית- -

סליחה, יש עוד אנשים, הישיבה תכף תיגמר.תנו גם לנו לדבר.

עזוב את זה עכשיו.

את מנהלת הוועדה, מיכל?

אני לא מנהלת הוועדה.

אז אני מבקש ממך, קיבלתי רשות דיבור, ועם כל הכבוד לך זה חוק שעוסק ברשות השנייה, ואני מבקש לאפשר לי להתייחס לכך. אל תיכנסי לדבריי, בבקשה.

מנשה, זה לא על סדר היום עכשיו.

אתה לא היית, חברי הכנסת העלו את נושא השידור הערבי.

אבל הנושא היום הוא לא התפקוד של הרשות השנייה. אנחנו כולנו שמחים שיהיה ערוץ ייעודי בשפה הערבית, וזה מספיק.

אני אומר את זה מהכיוון הבא: כששוקלים וחושבים לאן להוביל את השידורים בערבית, נשקול את סוגית השילוב לעומת שידורי גטו כאלה ואחרים.

תודה רבה. נמצא כאן מנכ"ל הערוץ האתיופי, בבקשה.

עובדתית ברגולציה של ערוץ 9 בזמנו היה גם ערוץ באמהרית. אז התחלף השלטון וזרקו אותנו מהמדרגות. זה צריך להיות ברור. אי אפשר להתעלם מקהילה של 150 אלף איש. אף אחד לא הקשיב לנו, אף אחד לא שמע אותנו, אבל עכשיו התקופות משתנות. הרוב לא יכול לאכול את המיעוט.

למעלה מ-60% בקהילה האתיופית הם מיעוטי יכולת, וזה הרבה יותר גרוע מאשר בקהילות אחרות. לכן צריך להגיע גם אלינו DTT.

מה מעמדו של הערוץ האתיופי כרגע?

הערוץ האתיופי משודר בערוץ 140, בהוט וגם ביס.

רק אם יורשה לי משפט אחד: הממשלה החליטה על הערוצים הייעודיים, כולל על הערוץ הרוסי / אתיופי-אמהרי, ופתאום האמהרי התאדה ונשאר רק הרוסי. אבל במקור זה היה רוסי-אמהרי.

אני רוצה לציין שבתקופה של לימור לבנת זה הוחלט. צביקה - - - היה יושב ראש מועצת הכבלים והלוויין. אחר כך התחלף השלטון, וזרקו אותנו מהמדרגות.

מאחורינו לא עומדים שום בעלי הון. אנחנו שלושה אנשי עסקים פרטיים, ואנחנו מנסים להחזיק מעמד. אנחנו מחזיקים מעמד בעזרת יס והוט. בלעדיהם לא יכולנו להחזיק מעמד. עכשיו התחלנו לעבוד גם עם משרדי ממשלה. אי אפשר להתעלם מהערוץ הזה. זה 150 אלף איש. אין ערוץ אתיופי אחר בהוט או ביס. לכם יש 6-5 ערוצים אחרים- -

לא הייתה תוכנית בערוץ השני של חצי שעה באמהרית?

של הטלוויזיה החינוכית.

זה גם היה של החינוכית?

כן, כן.

אז גם לטלוויזיה החינוכית לא היה תקציב.

אז למה זה לא קיים?

לא היה תקציב.

אני שואל את יפה, למה זה לא קיים? אתה הגשת אותה, לא?

כן.

היו שלושה שותפים, כולל משרד הקליטה, וברגע שהתחלף השלטון החליטו שהם לא רוצים את התוכנית.

מתי זה היה, ב-99?

לא, בשנת 2000 הוא עוד שידר.

הוא שידר עד לפני כשנה.

לפני שלוש שנים הוא הפסיק.

הוא דיבר על חשבוננו.

לא הבנתי איזה שלטון התחלף, אבל בטוח התחלף שלטון מתישהו. זה חל על כולם.

משרד הקליטה החליטו לצאת מהשותפות.

פעם זה היה פעם ב-29 שנה, אחרי זה 15 שנה. זה כמו בסדרה חשבונית יורדת, זה מתקצר.

היום בטלוויזיה החינוכית לא הייתה תקנה תקציבית החינוכית שישודר באמהרית. אנחנו גייסנו כספים ממשרד הקליטה וממשרד החינוך ומ- - -ישראל. לא הייתה אפשרות. לכן החלטנו להקים את הערוץ.

לכן השתיקה שהייתה לפני שנה-שנתיים-שלוש לא תהיה בעתיד. אנחנו דורשים פרופורציונלית: אנחנו 10% מאוכלוסיית העולים, ומגיע לנו מה שצריך להגיע. אם אכן צריך להיות ב- DTT, אנחנו צריכים להיות ב- DTT. תודה רבה.

תודה רבה, פסיל. מיכל רפאלי כדורי, סמנכ"לית חברת יס, בבקשה. אחר כך יפה ויגודסקי ואחר כך מר קרני מרשות השידור, אלא אם כן הוא מעביר את רשות הדיבור למנכ"ל. וכן יהודה סבן.

אני רוצה להתייחס לארבע נקודות. הראשונה קשורה להיסטוריה החקיקתית. כולם פה שואלים למה הערוץ הערבי הוכנס לסעיף ולמה לא; אני מזכירה לכם שלמעלה מ-90% מהאוכלוסייה הרוסית במדינת ישראל מנויה לכבלים וללוויין. כשהוקם ערוץ ייעודי כל נתח השוק של הצופים היה בכבלים ובלוויין, ולכן לא היה שום צורך שהוא יהיה פתוח ולא שיהיה ב- DTT. אני הייתי יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין כשהיא הוציאה את המכרז הראשון שנגנז לאחר מכן בתקופת לימור לבנת כשהייתה שרת התקשורת; ויורם הוציא את השני, ואני מקווה שניצן יוציא את השלישי, ואני מקווה שיהיה יותר טוב. לעומת זאת הכנסת הייתה ערה לעניין הזה שהערוץ הערבי ישודר גם פתוח בכבלים ובלוויין, ובעתיד יוכל להיות ב- DTT משום שפחות מ-10% מהציבור הערבי, לצערי, מנויים על הכבלים והלוויין, ולכן לא תהיה לו שום היתכנות אם הוא יגיע רק אליהם.


חשוב להבהיר שערוץ 9 רב איתנו על גובה דמי המעבר שהוא ישלם לנו ולכבלים. הדברים הגיעו עד כדי הצעת חוק כי הוא אמר שאם הוא ישלם לנו גם חצי מיליון שקל בשנה הוא ייאלץ להיסגר. עלויות הכניסה למערך ה- DTTהן כ-5-3 מיליון שקל. האם ערוץ 9 יכול לשלם את הסכום הזה? האם המחוקק היה רוצה להכריח אותו להיכנס ל- DTT, ומחר בבוקר הוא ימצא את הכסף הזה וישלם? לדעתי, הוא אמר שגם אם הוא יצטרך לשלם חצי מיליון שקל הוא ייסגר.


שנית, אם ערוץ 9 נכנס ל- DTTשני דברים צריכים לקרות: קודם כול, הוא בוודאי צריך להיות מפוקח תחת מועצת הרשות השנייה, לא משום שהיא טובה יותר ממועצה אחרת, אלא משום ששם נמצאים בעלי הרישיונות שיש להם מחויבויות כבעלי רישיונות שנמצאים ב- DTT בתחום התמלוגים; ערוץ 9 איננו משלם כיום תמלוגים; מחויבויות בתחום הפקות המקור – הוא יצטרך לממן את העלייה שלו ל- DTT, ויכול להיות שצריך להזכיר לכולם שערוץ שלא יכול לשלם חצי מיליון שקל, כדאי שיהיה ברור לכולם אלו מטלות וחובות יחולו עליו.

שנית, אף אחד לא מתייחס למחיר שהוא יצטרך לשלם ב- DTT היום. עולה חשש שהם לא באמת מתכוונים להיות שם, כי יכול להיות שעכשיו מתפרסם בעיתונים שלב לבייב רוצה למכור את הערוץ, אבל יכול להיות שזה בסך הכול בא לעזור לנכסיו של לב לבייב או למקסם אותם, ובעצם אף אחד לא מתכוון באמת להשתמש בזה.

אם המחוקק מתכוון להכניס את ערוץ 9 ל- DTT, שכידוע לכם, הוא מונופול, ופרסומת הוא כלי התקשורת היחיד שמפרסם ברוסית, צריך קודם כול לפתוח את "יס רדוגה", ערוץ רוסי של יס שהעלה אתמול את הפקת המקור הראשונה והמעולה ברוסית. יש לו גם תוכניות אירוח, וייתכן שבעתיד נעשה בו תוכנית "חדשות" בשיתוף ערוץ 2 או בשיתוף גורם חדשותי רוסי אחר.

מה את מציעה לעשות?

צריך לפתוח אותו לפרסומת, ואחר כך לפתוח את הפרסומת הרוסית בכל הערוצים הרוסיים שמשודרים כיום ובעתיד בכבלים או בלוויין, ואז שילך ערוץ 9 ל- DTT.

תודה. יפה ויגודסקי, בבקשה.

מאחר שאנחנו נמצאים ברוח של גילוי נאות אני רוצה - -

האם ההערה בנושא הגילויים הנאותים הייתה כבר בזמן שלא הייתי פה?

אז בבקשה, נשמע קודם את היועצת המשפטית.

חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ' הודיעה כאן לוועדה שיש לה מניות בערוץ 9, וביקשה את חוות דעתי באשר למותר ולאסור במסגרת הדיונים בהצעת החוק דנן בהתחשב בעובדה זו.

ובכן, כללי האתיקה לחברי הכנסת מגדירים מהו עניין אישי וקובעים, בין היתר, שעניין אישי הוא "הנאה חומרית ישירה או עקיפה של חבר הכנסת, של קרובו, של לקוחו וכיוצא בזה"

ברור שכל פעולה שעשויה להשפיע על ערך המניות בערוץ 9 בשל הצעת החוק עשויה להביא לעניין אישי בעניין הזה. פרק ג' לכללי האתיקה עוסק בהגבלות בעניינים אישיים, וקובע שתי הוראות: בסעיף 5: "לא יהיה לחבר הכנסת במילוי תפקידו עניין אישי, ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הכנסת לבין עניינו האישי. חבר הכנסת לא ייזום דבר שיש לו בו עניין אישי ולא יהיה שותף ליוזמה כזו".

סעיף 6 שלפיו נהגתְ עכשיו, דן בנושא הגילוי: "היה לחבר הכנסת עניין אישי בדיון או בהצבעה", ואמרנו, שאכן הדיון בנושא ערוץ 9 יוצר עניין אישי – "בכנסת או בוועדותיה, יודיע לכך על כך מיד לוועדת האתיקה וכן ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הוועדה, לפי העניין. חבר הכנסת לא ייזום, בין במישרין ובין בעקיפין הצעה כלשהי באותו נושא ולא ישתתף בדיון בו, אלא לאחר שיודיע בכנסת או בוועדה, לפי העניין, במעמד הדיון על עניינו האישי. היה הדיון בוועדה – לא ישתתף חבר הכנסת בהצבעה על אותו נושא".


העולה מכל האמור הוא שחברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ פעלה, כפי שדורש התקנון, להודיע ליושב ראש הוועדה. את עשית את זה בפורום רחב – הודעת על העניין האישי שיש לך בעניין. את צריכה להעביר הודעה גם ליושבת ראש ועדת האתיקה, ונאסר עלייך ליזום כל הצעה ולהשתתף בהצבעות בנושאים שיש להם השפעה בנושא שיש לך בו עניין אישי. אין מניעה שתשבי בדיון עצמו ותקשיבי לו, ואפילו תשאלי שאלות, ובלבד שלא תיזמי הצעה בנושא הזה לא במישרין ולא בעקיפין. למשל, אם תהיה הצעה לצרף את הערוץ האמהרי, מאליו מובן שיצורף גם ערוץ 9, ושוב, זאת כבר הצעה בעקיפין בנושא הזה.

נהגתי עד כה כך וגם כשדובר על ערוץ 9 אני אף פעם לא דיברתי עליו, אבל היום אמרתי כי זה היה באמת מאוד בולט. חשוב לי מאוד לבקש ממך כיועצת משפטית של הוועדה אישור כתוב שבכלל מותר לי להתעסק בנושאים בוועדה, למעט בסעיפים שקשורים בערוץ 9.

זה מותר. היועצת המשפטית ודאי תוציא.

ככל שאין נגיעה לערוץ 9 לנושא שבו יש לך עניין אישי אין מניעה לכך שתשתתפי בדיון ותציעי הצעות בקשר אליו, ואפילו שתשתתפי בהצבעות ככל שאין בו נגיעה ישירה או עקיפה לערוץ 9. הדברים נאמרו בקהל רב, גם לפרוטוקול, וככל שתרצי את גם מוזמנת לפנות לוועדת האתיקה בעניין הזה.

תודה רבה, אני הולכת למכור את המניות.

זה גם פתרון.


מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, בבקשה.

חלק מהגילוי הנאות כבר נאמר, אני רק רוצה להרחיב אותו: הגילוי הנאות הוא גילי. מסקירה קצרה שעשיתי סביב השולחן יש לזה יתרון על כל המשתתפים כאן. אני רוצה להזכיר שהטלוויזיה החינוכית הוקמה לפני ערוץ 1 כערוץ פתוח לציבור. היא הייתה הדיירת הראשונה בערוץ 1, ושנתיים אחרי כן היתוספה רשות השידור. המחוקק מלכתחילה התכוון לכך שהטלוויזיה החינוכית תשודר באופן שוויוני בכל בית במדינת ישראל. מאוחר יותר היא חלקה את הערוץ הראשון הפתוח עם רשות השידור. כשמפת התקשורת השתנתה, על-פי חוק הקצו לה נתחים בערוץ 2 כי האמינו שיש לה תרומה גם לערוצים המסחריים וגם לערוץ 10, וכשהוקמו הכבלים והלוויין נתנו לה, על-פי חוק, את ערוץ 23. אנחנו מדברים על ערוץ ממשלתי, שמשלמי המסים משלמים עבורו, שהמחוקק קבע מהיום הראשון שהוא צריך להיות פתוח ולהגיע לכל בית במדינת ישראל. התוספות הנוספות נוצרו, על-פי חוק, אנחנו לא עברנו מכרז, אנחנו לא משלמים דמי זיכיון, אנחנו לא ערוץ ייעודי, אנחנו לא ערוץ נישה. אנחנו ברודקסט, כי אנחנו מחויבים לשדר לגיל הרך, לבית ספר יסודי, למבוגרים, לגיל השלישי, לבוגרים – תרבות, ערכים, היסטוריה, ציונות – כל הנושאים ללא יוצא מן הכלל- -

איפה זה כתוב?

בדוח שהתחייבנו ליישם אותו. נושא של חינוך אין בשום- -

- - -

נורא מצחיק. אין חוק הטלוויזיה החינוכית, אבל גם במסגרת חוק רשות השידור אין פירוט שאנחנו צריכים לשדר שיעורים בתנ"ך, למשל. זה לא מופיע. מופיע שהטלוויזיה החינוכית צריכה לתת שידורים ערכיים, חינוכיים, תרבותיים – אלה שלושת המושגים שמופיעים. מה זה חינוך היום, מה זה ערכים היום, ומה זה תרבות היום – זה לא שיעורים לבית ספר. אלה שלושת המושגים. כתוב כך: "שידור ציבורי בתחומי תרבות, חינוך וערכים" – אלה שלושת הנושאים.

המילה תרבות לא כתובה. כתוב בסעיף 55א לחוק: "לימודים חינוכיים".

המילה "תרבות" לא מופיעה וגם "ערך" לא מופיע?

לא.

אה, יופי. אז "לימודים חינוכיים". אז "תרבות" זה לא "חינוך", נכון?

לא אמרתי.

"לימוד" זה לא מוסיקה ולא היסטוריה וזה לא דברים אחרים. זה מה שהטלוויזיה החינוכית עושה. הטלוויזיה החינוכית היא ממשלתית. נקודה. משלם המסים משלם פעם אחת ולא מעבר לזה. אין הגבלה של גיל, אין הגבלה של שעות, ולא כתוב שהוא לא צריך לשדר לכל בית במדינת ישראל, אלא להפך, כתוב: "ציבורי". אני שמחה שחברתי דנה הזכירה את המושג "ציבורי" לפני כן. התפרצתי לפני כן לגבי ערוץ 10 ו-9 על איזו פלטפורמה הוא משדר, ואני רק רוצה לומר שיש לנו אישור עקרוני ממשרד התקשורת עוד לפני שהרבה מאוד אנשים שיושבים כאן היו בתחום התקשורת, שמאפשר לנו לשדר בלוויין לא מקודד. אנחנו לתומנו חשבנו שמאחר שחבל לבזבז כספי ציבור ולעשות שני הליכים: פעם אחת לשלם עבור לוויין לא מקודד, ופעם שנייה להיכנס ל- DTT – לא עשינו את זה, רק כדי לא לבזבז כספי ציבור. אבל מה, באיזשהו מקום מכריחים אותנו לבזבז כספי ציבור, ועל חשבון תכנים אנחנו מוציאים כל שנה 20- -

עמדת הממשלה בעניין די ברורה. לפני רגע אמרת שזה ערוץ ממשלתי שכפוף לממשלה, אז הממשלה הביעה את עמדתה בהצעת החוק.

סליחה. כשהוועדה ישבה והחליטה על ה- DTTהייתה החלטת ממשלה לסגור את הטלוויזיה החינוכית, ולכן היא לא נכללה. בראש הוועדה ישב אדון פרננדס שהודיע לי שאנחנו לא נכללנו ולא הוזמנו לישיבות כי יש החלטה לסגור את הטלוויזיה החינוכית. אבל ראה זה פלא, לא נסגרה הטלוויזיה החינוכית- -

- - -לערער על החלטת הממשלה- -

אנחנו נערער על ההחלטה.

אבל על הסגירה אין החלטת ממשלה. מר פרננדס חשב שזה דבר נכון, ואם אינני טועה המחוקקים חשבו שזה דבר לא נכון, ואני אגב, מצטרף לעמדתם, כי עם כל הכבוד, הטלוויזיה החינוכית צריכה להמשיך לשדר. אני לא יודע אם במתכונת של פיצול לשלושה ערוצים – 1, 2, 23 – על זה כבר דיברנו בנפרד, אבל לגבי רפורמה אנחנו בעד.

אנחנו לא מתכוונים לשבת בכל הערוצים. עם בואי לתחנה יצאתי מערוץ 10 כי הבנתי שאני לא אצליח לקבל משם את ההכנסות שאני מקבלת מערוץ 2, וההכנסות האלה נלקחות בחשבון כי חלק מהעובדים שלי מקבלים את משכורתם מהכנסות ערוץ 2. מה לעשות, זה מה שהחליט האוצר.

הטלוויזיה החינוכית משלמת היום 24 מיליון שקל בשנה מתקציב ההפקות לשידור של 8 שעות בערוץ 1. 12 מיליון שקלים לאגרת תדרים חוזרים חזרה לאוצר, ועוד 12 מיליון שקלים לחברת חלל ובזק מתוך תקציב ההפקות, לא מסעיף שנקרא הוצאות שידור – התקנה מחוקה, וזה בא מתוך תקציב ההפקות.

אני הבהרתי יותר מפעם אחת וכתבתי מכתבים גם לאוצר וגם לוועדה הזאת בכל הפורומים שהטלוויזיה החינוכית מתחננת לצאת מערוץ 1, אין לה עניין לשלם על חשבון הפקות 24 מיליון שקלים. היא רוצה להיות ערוץ שמגיע לכל בית בישראל. היה כדאי שאנשים שיושבים כאן ואינם מכירים את התוכניות של הטלוויזיה החינוכית יבואו פעם לביקור ויראו מה הטלוויזיה החינוכית מייצרת הן למערכת החינוך, הן לפריפריה, הן למבוגרים, הן בתחום התרבות, הן בתחום הערכים. השנה השקענו בהפקות 40 מיליון שקלים.

- - -

הרבה יותר מערוץ 1. אנחנו הצגנו את זה בוועדת החינוך.

אנחנו לא ערוץ נישה, אנחנו לא ערוץ מסחרי, אנחנו לא ערוץ ייעודי – אנחנו נפתחנו כערוץ פתוח, ואנחנו לא רוצים לשבת יותר בערוץ 1. הודעתי שברגע שניכנס ל- DTTוהוא יהיה מיוצב, ואנחנו נקבל את התמורה שכבר נאמר לנו שכנראה, יהיו מוכנים לתת לנו ביושבנו בתוך ערוץ 2 אנחנו גם נצא מערוץ 2. אמרתי את זה, אני לא חוזרת על הדברים. אין שום סיבה בעולם.

אני רוצה לומר משהו.

יש לי עוד משפט אחד לומר. נאמר כאן על ידי חלק מחברי הכנסת משפט מחוזי: תנו לערוצים שחיים היום, להיות ב- DTT, במיוחד לערוצים ציבוריים, ואל תילחמו על ערוצים שלא קיימים. אני לא רוצה ללחוץ חלילה על היבלת של מוטי שקלאר, אבל אם אני יוצאת מערוץ 1 יש לרשות השידור ערוץ מלא שהוא צריך למלא. לכן הוא צריך להתמקד בערוץ האחד הזה ולאפשר לערוץ ציבורי אחר. אם הכוונה היא להרחיב את מספר הערוצים לכשיקומו ערוצים חזקים נוספים, שישתלבו בחבילה הזאת, נכון לרגע זה יש ערוץ שיש לו ייעוד מסוים, הוא צריך להגיע לאוכלוסייה מסוימת, הוא מוציא הרבה מאוד מהתקציב שלו. התקציב שלי מהמדינה הוא 84 מיליון שקל, מתוכם 24 מיליון שקל אני משלמת עבור אגרת תדרים, חברת חלל ובזק. זאת אומרת, נשארנו עם תקציב של 64 מיליון שקל. 40 מיליון שקל הוצאנו השנה על הפקות בגלל שיתוף פעולה שלנו עם משרדים ממשלתיים ואחרים. תנו לנו להמשיך לעבוד ולהיות משודרים בכל בית. תודה.

יש לך עמדת משרד החינוך? אני מודיע שהעמדה לא ידועה לי.

יש עמדת ממשלה. ההצעה היא מאוד ברורה.

בכל זאת הייתי שמח לשמוע את עמדת משרד החינוך. אני לא מכיר את עמדת שר החינוך.

שר החינוך הופיע בוועדת שרים לשינויי חקיקה יחד אתי, ודרש שנשולב בערוץ הזה. זה קיים בפרוטוקול- -

- - - לא סביר להעלות את זה כאן. יש תקנון - -

- - אז נאמר לו על-ידי נציגי משרד האוצר- -

אנחנו מכירים את תקנון הממשלה- -

אני רוצה לומר את הדברים- -

- - אבל נציגי משרד האוצר נתנו תשובה שמבחינת הליכי העבודה התקינים של ממשלה, על-פי תקנון הממשלה, עמדת הרוב התקבלה. הם צודקים, אגב. אני לא יודע מה היו יחסי הכוחות, ובסופו של דבר זאת ההצעה הממשלתית.

אבל אחר כך הייתה ישיבה בוועדת שרים לשינויי חקיקה, ושם ביקש השר להיכנס כערוץ שישי. אז נאמר לו שהערוץ השישי, על-פי החקיקה, יהיה ערוץ ערבי. אז נאמר מפורשות על-ידי הרפרנט לתקשורת שהוא לא רואה בעתיד הקרוב - -

מה הייתה החלטת הממשלה? מה זה משנה? יש ממשלה. יש החלטה של הממשלה- -

בסדר, הבנו, תירגעו. היא בזכות דיבור.

- - יש ממשלה, יש קבינט, הסמכות היא שלו. אני לא הייתי שם, וזה בטח לא רלוונטי מה נאמר מפי שר כזה או אחר. יש החלטה של הממשלה.

אני עונה על השאלה לא על דעת הממשלה, אלא מה דעתו של שר החינוך. על זה נשאלתי, ועל זה אני עונה. שר החינוך דרש שניכלל בחבילת ה- DTT בצורה מפורשת, והיה ויכוח - -

הבנתי את התשובה. תודה.

אני מחויב לדווח לוועדת כלכלה: אנחנו צריכים להעלות את חמשת הערוצים ולתת אותם לציבור הרחב. על-פי החוק, רשות השידור וערוץ הכנסת רשאים לעלות ומנהלים אתנו משא ומתן שעם ערוץ הכנסת הוא עומד להיסגר בחודש הקרוב. עם רשות השידור כבר גיבשנו את ההסכם, אבל יש מלכוד – רשות השידור איננה חותמת על ההסכם. אנחנו לא נוכל לממן אותם ולהמשיך לשדר אותם אם לא יהיה הסדר. הסיבה שהם לא יכולים לחתום עליו או טוענים שהם לא יחתמו היא מכיוון שטח"י משדרת שם 8 שעות, והם דורשים שהיא תממן. אנחנו בפלונטר הזה.

אני רוצה להודיע שזה בלתי אפשרי. על פי החוק ועל-פי הנחיות מהאוצר שלא רוצה לשאת באחריות על המימון, אני צריך להפסיק את השידורים של רשות השידור החל מינואר, מה שלא יעלה על הדעת מבחינת הציבור. אבל החוק יחייב אותי.

לכן הפלונטר קשור בטח"י. אפשר ללמוד מהדברים של הגברת ויגודסקי, וזה לא בסתירה להחלטת הממשלה, שערוץ 23 הוא הערוץ שהכי קרוב לברודקסט הציבורי, ועונה הכי טוב לתנאים שנקבעו בשעתו- -

מה שאמרת עכשיו זה כן בסתירה.

מה שאמרתי עכשיו – תתעלם. אני לוקח את דבריי.

ערוץ 23 נמצא היום בערוץ הראשון. אני מציע להעביר אותו לערוץ 33, שהוא ייקח את 33, שהוא ישדר ב-33, שהערוץ הראשון יבצע את המטלות שיש לו בערוץ 33 בערוץ הראשון, ובא לציון גואל מבחינת התשלומים. אני לא יודע מה צריך בשביל העניין הזה, אני לא מצוי בחוקים, זה לא חוקי הרשות השנייה.

שערוץ 23 יהפוך ל-33? תכף המנכ"ל ידבר- -

אני רוצה להסביר מה ההיגיון. רשות השידור עומדת לפני רפורמה. להכביד בעלויות זה לא פשוט. לכן הם ישלמו רק על ערוץ אחד, לא על שניים. ערוץ טח"י שבלאו הכי משודרים, ועוד לא הפסיקו את השידורים שלהם, ישדרו מתוך ערוץ 33. יהיה להם כל שמונה השעות, את השעתיים של ערוץ 2 הם גם יכניסו לשם. כך ניקינו את הערוצים בצורה הזאת וקיבלנו חמישה ערוצים ציבוריים עם מענה יפה. לא עשינו פה דרמה, ונחכה לראות מה יקרה.

יהודה, בבקשה.

אני אתייחס לזה בקצרה. כפי שאמר עורך הדין מסינג קודם, טח"י היא גוף ממשלתי, ולכן כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת בממשלה והנושא לא עלה שוב בממשלה אנחנו מבקשים לא לדון בנושא הזה כאן, לא על-ידי הרשות השנייה ובטח לא על-ידי הגוף עצמו שהוא, כאמור, גוף ממשלתי. בסוף הדברים אני אתייחס גם לדברים הכלליים.

דודי, בבקשה.

אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה שלערוץ 23 אסור לשדר בשידורים פתוחים ובשידורים שאינם שידורים למנויים במסגרת שידורי הכבלים והלוויין. החוק אוסר עליהם לבצע שידורי ברודקסט של הערוץ הזה בכל דרך שהיא.

סליחה, אני משדרת בערוץ פתוח שמונה שעות ביום.

אני מדבר על ערוץ 23. את משדרת במסגרת- - -

אני לא מדברת על ערוצים, אני מדברת על הטלוויזיה החינוכית. אני לא מדברת על ערוצים עכשיו. אני מדברת על טלוויזיה חינוכית שצריכה להיות בתוך ערוץ פתוח. נקודה.

אתם טענתם שערוץ 23 הוא ערוץ ברודקסט, וזה לא נכון.

אה, זה לא נכון. הרוסי הוא כן ברודקסט, ואנחנו לא ברודקסט.

אני אסכם את העמדה. מנהלת הטלוויזיה החינוכית מציעה לצרף את ערוץ 23 לחבילת ה- DTT, ובכך מצטרפת לערוץ 9 שביקש להצטרף ולערוץ בשפה האתיופית. כמובן, בשפה הערבית- -

מר מוקדי, אני חוזר על מי שביקש, לא על מה שהוחלט.

מיטל בשארי ואחר כך מנכ"ל רשות השידור.

אני מבקשת לתקן. מאחר שהטלוויזיה החינוכית משדרת כבר ב- DTT בתוך ערוץ 1 כביכול ומאחר שרשות השידור מתקשה לשלם עבור שני ערוצים, אפילו עבור ערוץ אחד, הטלוויזיה החינוכית מבקשת לשדר במקום בערוץ 1, בערוץ 33. תודה.

מיטל בשארי, המועצה לצרכנות. אם הצלחת להבין את כל הבקשות שלי מי שביקש להיכנס, סכמי את ההיבט הצרכני מנקודת מבטכם.

סליחה, יש פה עוד הערה.

אבל אחרונה.

נציג משרד התקשורת מדבר על חוק התקשורת (בזק ושידורים), שקובע שערוץ 23 הוא לכאורה ערוץ סגור. אני רוצה להציג את הדברים כהווייתם - -

ככל שיש מחלוקת משפטית, זה לא המקום.

למה הוא אומר את הדברים בצורה כל כך נחרצת- -

מצאת טעות, מה התיקון שלך?

המחוקק קבע שהאפיק הזה יוקצה לשידורי הטלוויזיה החינוכית, ולא קבע אם האפיק הזה יהיה פתוח או סגור. להפך, כמו שיפה ויגודסקי אמרה, יש מכתבים של מנכ"ל משרד התקשורת שמאפשרים להפיץ את הערוץ הזה בצורה בלתי - - - בלוויין.

הם בטח גדלו על שידורי הטלוויזיה החינוכית.

יקצה במסגרת שידורים למנויים.

תודה. מיטל, בבקשה.

המועצה לצרכנות תמכה גם בעבר בהכנסת הטלוויזיה החינוכית והערוץ הרוסי- -

אתם תומכים- -

- - בכל הערוצים שהאוכלוסייה שלהם במצוקה. אבל מה לעשות שאפשר להכניס רק כשישה ערוצים על הפלטפורמה הזאת? אני רוצה להזכיר לכם שלדיונים שהיו כאן באו כל חברי הכנסת הרוסים ושאלו את סטס- -

יוצאי ברית המועצות.

- - כמה רוסים באמת לא יודעים עברית כדי שיכניסו את ערוץ 9. התברר ש-300 אלף איש לא יודעים באמת עברית, והשאר צופים בשאר הערוצים. לכן הוחלט לא להכניס את ערוץ 9- -

בכנסת הקודמת.

כן.

לא נכון.

בסדר, זה היה אחד הטיעונים.

זה היה אחד הטיעונים שהיו.

לערוץ הערבי באמת לא ניתן מענה באף מקום, ולכן הכללתו בסעיף הזה היא מבורכת, ושאר הערוצים ייכנסו כאשר יתפנו תדרים וייכנסו ערוצים אחרים. אני רוצה להזכיר לכם שסקר שהמועצה לצרכנות עשתה עם הכנסת ה- DTT, התברר שעם כניסת ה- DTT 8% ינטשו את ערוצי הכבלים והלוויין, ויש לתת את הדעת מה יקרה כאשר ייכנס גם הערוץ הרוסי. זה לא שאני הולכת לדאוג להם, אבל יש להתייחס גם לעניין הזה כי אף אחד לא רוצה שהטלוויזיה הרב ערוצית תיעלם.

אז מה המסקנה של המועצה הישראלית לצרכנות?

צריכים לחשוב.

ההצעה הזאת מבורכת. בינתיים ייכנס הערוץ הערבי, והרוסי – בזמנו.

מעניין מאוד באמת.

מוטי שקלאר, בבקשה.

אני אחזור על ההצעה שלי. אתה לא היית, אבל מר קרני שמע; אני הצעתי לא רק להוציא את ערוץ 33 מתוך ה- DTT, אלא פשוט לסגור אותו ולחסוך 70-60 מיליון שקלים, להעביר אותם לתקציב הערוץ הראשון, ושם לקיים הפקות מקור, דרמות. אתה רוצה, תן לחדשות יותר כסף, זה חשוב. אתם עושים בערוץ 1 עבודה טובה מאוד, וערוץ 33 הוא מיותר לחלוטין, אין בו צפייה, הוא לא נותן מענה לאף אחד, ומשני הטעמים האלה הצעתי גם לסגור אותו, ובוודאי, אם כך, להוציא אותו מה- DTT. אשמח לשמוע את ההתייחסות שלך.

אתה יודע היכן אני גר. לימדו אותי ששטח משוחרר לא יוחזר.

אני גר במקום אחר, ואותי לימדו אותו דבר. זה לא משנה. אגב, גם אני גר בסוג של שטח משוחרר, אבל בסדר. שכונת שחמונס שוחררה בשנת 1948, ושם נבנתה שכונת רמת אביב כעבור מספר שנים. אני בטוח שבעופרה לעומת זאת לא היה- - -

זה שחרור, לא כיבוש.

אמרתי.

זה שחרור, לא כיבוש.

נכון. אני שמח שאת מסכימה איתי- -

קצת פחות ציונות, קצת יותר דמוקרטיה.

זה מאוד דמוקרטי.

קצת יותר שוויון, קצת יותר ערכים.

ערכים ושוויון זה בסדר- -

זה היה מיותר, גם המשפט היה מיותר. בוא נדבר כאן על טלוויזיה- -

אני מקבל. הצעת הצעה לסדר הדיון וקיבלתי אותה.

יותר מדי ציונות.

מה לעשות? יותר מדי ציונות?

הכול ציונות. אתם - - - הכול.

זאת האשמה מאוד חמורה.

אין מקום לערכים. יש רק אידיאולוגיה.

זאת האשמה מאוד חמורה, שאני מקבל אותה באהבה גדולה. יותר מדי ציונות בוועדה הזאת – אני מודה לך על ההערה.

גם סותר ערכים. יש סתירה.

ציונות זה דבר חשוב.

התנועה הציונית קידמה במידה דרמטית את האינטרסים של הערבים שחיו בארץ ישראל המערבית לפני שהתנועה הציונית הגיעה לכאן. אין על זה ויכוח.

יש.

אין, ממש לא. אתם יכולים להתווכח, אבל זאת עובדה.

אני רוצה להיות ריאלי לצורך הדיון ולא לדבר גבוהה-גבוהה. אני לא רואה את ממשלת ישראל מקבלת החלטה גורפת שהערוץ הציבורי לא ישדר בשפה הערבית. ברגע שהממשלה החליטה ובג"צים מהסוג הזה, שאנחנו צריכים להיות אחראים גם על השידור בערבית הרי ברור לכולם- -

אני אמרתי את זה גם קודם, שחוק הרשות מחייב.

גם כששודר בזמנו שידור לווייני בג"ץ העביר את זה חזרה לפלטפורמה הנפוצה יותר.

או לחזור לשנות ה-70 וה-80 ולחלק את ערוץ 1- -

אתה רוצה שב-18:30 יהיה אות השידורים בערבית? דווקא היה אות לא רע.

- - ברור לכם שאם מדברים על רפורמה ועל ערוץ משמעותי עם הפקות וכיוצא בזה, אתה לא יכול לחלק את הערוץ ולהפוך אותו לבעל שניות בתחום השפה. לכן הדרך שאומצה היא להפיק תוכניות בערבית באמצעות ערוץ 33.

ממה נפשך? אם זאת הדרך היחידה וחושבים שזה תפקידנו, אני לא רואה יכולת ליצור את הדיכוטומיה הזאת ולומר שלהמשיך להחזיק את מערך המשדרים הקיים כחלק מהמעבר ל-DTT להתפטר ממערך המשדרים – אני משלם דמי תדרים, אני משלם את בזק – ולהשאיר את ערוץ 33 במערך האנלוגי ולייתר אותו מהפלטפורמה החדשה. זה לא הולך יחד.

אם הממשלה תבוא ותאמר שדרך הערוץ הייעודי האמור להיות במסגרת הכבלים אנחנו נותנים מענה לציבור דובר הערבית, ולכן חובה זו מוסרת מרשות השידור, אפשר להתחיל לדבר.

אבל אם זאת הבעיה אתה יכול להתארח ב-33 עם שידורי הערבית.

רגע, אני אגיע לזה.

לומדים מטעויות.

מנשה, שמענו את עמדתך וגם את עמדתה של מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, אבל עכשיו אנחנו שומעים את מנכ"ל רשות השידור.

אני מקווה שמותר להשתמש בביטוי תלמודי ולומר, ממה נפשך? אם עדיין אחריותנו היא להפיץ שידורים בערבית אי אפשר לתפוס את המקל משני קצותיו ולומר, תשאירו אותי באנלוגי ולייתר אותי ב- DTT. הרי כל ה- DTT נועד לייצר אלטרנטיבה לאנלוגי. לכן אי אפשר לתפוס את המקל משני קצותיו. לכן נראה לי שהדיון מתייתר פה בעניין של ערוץ 33. כל עוד זה המצב ערוץ 33 – אם אני רוצה או לא רוצה – אמור להיות ב- DTT.


בעניין מה שאמר מנשה, שוב, אי אפשר לייצר ישראבלוף. אם יש חובה ציבורית לשדר שידורים בערבית אז מה, נשדר את זה בבוקר במקום ערוץ 23 מ-8:00 עד 15:00? הרי אם רוצים להעמיד ערוץ משמעותי הוא חייב להיות משודר בערב. מה שמנשה כרגע מציע שאנחנו נעשה את 33 מהבוקר עד אחר הצהריים, ומאחר הצהריים נעבור ל-1, וערוץ 33 מתייתר זה לא ריאלי- -

הוא לא אמר את זה. מוטי, בתחילת הישיבה ניצן בישר בשורה יוצאת מן הכלל, והודיע שיוצא כעת מכרז לערוץ הערבי בימים הקרובים. כך שמן הסתם יוותרו לך על השידור הערבי.

זה החלטת ממשלה וגם שינוי חוק, אני לא יודע.

לא בטוח כי הערוץ הזה הוא לא שידור ציבורי.

זה עסק הרבה יותר מורכב, אני לא רואה איך עושים את זה. אני פתוח לכול, אבל בהתניה שיד ימין יודעת מה עושה יד שמאל, ולא תמיד זה קורה לא בוועדה הזאת, אלא בוועדות אחרות וממשלה וחוקים אחרים. היינו בסרט הזה.

החשש הגדול שלי הוא שתקבלו פה החלטה, ואנחנו נשב עם ערוץ 23 רק באנלוגי. יש לי חשש קל שזה מה שיהיה אם תתקבל ההצעה הזאת.

אנחנו נשחרר אותך.

גם בהיבט הכלכלי אין לזה היתכנות.

כלומר, אתה בעד ההשארה של 33 כפי שהוא, ב- DTT.

אלא אם כן ישחררו אותו.

אלא אם כן יגידו שאין יותר מקום לערוץ הציבורי להתמודד עם האוכלוסייה דוברת הערבית. אבל אני לא מניח שזה ריאלי, וזה חלק מהמחויבות של השידור הציבורי. אז ערוץ 33 יישאר בכל מקרה, ואתה מסכים איתי שאין היגיון שערוץ 33 יישאר באנלוגי ולא ב- DTT.

אין אפשרות כלכלית כזאת.

יכול להיות שנצטרך למצוא פה פתרון יצירתי, כי אני אומר לך באמת, לא בהקנטה, אלא גם כצופה הדיוט שהבעיה של ערוץ 33 היא שהוא לא מקיים שום דבר. כמה אתה רואה אותו בטבלה, 0.00%?

חלק מהישראבלוף והמס שפתיים שהמדינה משלמת היא לומר שיש שידור בערבית עם תקציב אפס. אז מתקציב אפס גם הרייטינג אפס.

אני אמרתי את זה לא בהקנטה. אין לי בעיה, ובטח גם לך לא. מה התקציב השנתי שאתה מתקצב את ערוץ 33 מתקציב רשות השידור? 70-60 מיליון שקל? אמרת את זה באחת הישיבות הראשונות שקיימנו כאן. אלה כספים שיכולים ללכת להרבה מאוד דברים אחרים, כולל לחטיבת החדשות שלכם שהיא מפוארת, מאוזנת ולימדה רבים. אני אומר לך את זה באמת, גם כצופה שלה.

זה הרבה מאוד כסף שיעזור לו לשחרר את הערוץ הראשון, אין בכלל ספק.

נכון.


ניצן חן, בבקשה.

עם כל הרצון של כל רגולטור או ועדת כלכלה לחדש – אני מזכיר את מה שאמר החפץ חיים: "לא באתי לחדש, באתי להזכיר". זה משפט אלמותי שצריך להיות נר לרגלנו. ישבו חכמים לפני שנה וחצי, וקבעו חמישה ערוצים. למה היום חושבים שהחכמים של היום יותר חכמים מאלה לפני שנה וחצי? ישבו והשקיעו עשרות ומאות שעות מחשבה, ועשו את האיזונים הנכונים. שמענו פה שהשידור הקהילתי רוצה ערוץ, ובצדק, השפה האמהרית האתיופית שבאמת זרקו אותם לכל הרוחות וגם הערוץ הרוסי התנער מהם אף על פי שהמחויבות הראשונה הייתה גם בשפה האמהרית – כולם רוצים להיות בחבילה הרוסית. על כל הוספה של ערוץ מעבר לחמשת הערוצים שכבר קיימים יהיו השלכות מרחיקות לכת, ואני מציע שנזכור מה אמר מנכ"ל הוט פה, ובמקרה הזה אני מסכים איתו. לכן אי אפשר באבחה של לחץ כזה או אחר להוסיף עוד ערוץ מעבר לחמישה שכבר קיימים. צריך להקדיש לכל החלטה כזאת מחשבה מעמיקה וכבדת משקל.

ברור.

מנשה הזכיר את הפיילוט ואת תקופת ההרצה ואת חילוקי הדעות על שיעורי הנטישה מהכבלים והלוויין. על כל נטישה מהכבלים והוט מדובר על 50-40 מיליון שקל. צריך להשקיע הרבה מחשבה לפני שמוסיפים עוד ערוץ, גם ערוצים שיש להם חשיבות ציבורית או מגזרית או ייעודית כמו הערוץ הקהילתי או הערוץ הרוסי.

תודה.

דודי, אתה רוצה לחזור? אתה ויהודה אחרונים. יש לך עוד הערות לסיכום הדיון הזה? תן לנו את עמדת משרד התקשורת והשר על אי הוספת ערוצים נוספים.

משרד התקשורת ושר התקשורת, כמובן, מחויבים להחלטת הממשלה בעניין הזה שמוצגת לפני הוועדה.

אף על פי שנאמר קודם שוועדת מרדכי אינה תורה מסיני אני רק רוצה להזכיר שבהתאם למסקנות ועדת מרדכי שאומצו על-ידי הממשלה, בחינה של הוספת ערוצים ל- DTT תיעשה בשנת 2012 על-ידי הגורם המסמיך.

תודה. יהודה סבן, בבקשה.

אני אתייחס לעניין שילוב הערוצים הייעודיים ל- DTT. כל חברי הכנסת וגם היושב ראש העלו את זה, ועמדת הממשלה בעניין הזה ברורה, אבל בכל זאת אתייחס. לעומת דיונים קודמים שהיו בשנים קודמות אנחנו דנים ברפורמה כוללת ולא בנושא כזה או אחר בענף השידורים. הרפורמה הכוללת הזאת, כפי שהצבענו על כך בדיונים הראשונים, מתייחסת לשלושה מרכיבים שדיברנו עליהם: רישיונות, חבילה צרה ופרסומת. שלושת אלו יחד יוצרים איזון בשוק השידורים. עשרה מכל אחד הרכיבים האלה מפרה באופן מידי את האיזון. כך אנחנו הסברנו, כך הסביר מנשה, כך הסבירו הגורמים האחרים.


בדיונים הראשונים עלו הערות עקרוניות לגבי הפרסום בכבלים ובלוויין. לא מעט חברי כנסת הציעו לבטל את זה. ודאי שבמצב שבו הוועדה תחליט לקבל את ההסתייגויות האלה, האיזון יופר. קרי, ייפגעו באופן ניכר הכבלים והלוויין. במודל כזה - -

אבל הרעיון הוא לפצל, לא לתת חבילה צרה. זאת הייתה עמדתם. גם הגברת כדורי וגם מר מוקדי אמרו לפני 3 דיונים אמרו, תודה רבה- -

אני לא מציג את עמדתם, אני מציג את עמדת הממשלה.

אז אני אומר לך מה שאני שמעתי והסקתי. גם מהזכייניות, גם מערוץ 10, גם מהרדיו האזורי וגם מהרדיו הציבורי ברשות השידור שמעתי, תודה רבה, אל תעשו לנו את הטובה הזאת.

לא מעוקצך ולא מדבשך.

בואו נשמע את עמדת הממשלה.

בוודאי לא בצורה שחבילה צרה כתובה היום.

נכון, אכן כך.

כשהממשלה מציעה רפורמות לכנסת היא לא עושה את זה כדי לעשות טובה לכבלים או ללוויין או לחברות אחרות, היא עושה את זה כי זה מה שהיא חושבת שנכון לשוק.

גם אם היא טועה לשוק, והשוק ייהרס.

אין על זה ויכוח. היא יכולה להציע, והשוק יכול לומר, אתם טעיתם.

גם יכול להיות שלא יהיה שוק אחרי זה.

אפשר רגע להשלים את דבריי?

אם תתקבל ההסתייגות של חברי הכנסת לעניין הפרסום ודאי שהאיזון יופר בצורה משמעותית, ולכן אנחנו לא רואים שום אפשרות לדון בכלל על העניין של הערוצים הייעודים. זה רק יגביר את חוסר הוודאות ויערער את מצבם של הכבלים והלוויין, ואנחנו לא רוצים לעשות את זה. יש לנו אחריות כוללת. אילו לא תתקבל ההסתייגות הזאת, ומאחר שנראה שיש פה קונצנזוס די רחב בקרב חברי הכנסת, אני מציע שתטילו עלינו לבחון יחד, כל גורמי הממשלה, את העניין, ואנחנו נציג את מסקנותינו לעניין הערוצים הייעודיים בשבוע הבא.

לא בשבוע הבא, ביום חמישי.

ביום חמישי, כפי שהודענו, אין לאגף תקציבים אפשרות להגיע. הודענו על כך ללאה.

לאף אחד? זה אגף די גדול. זאת אמורה להיות הישיבה המכריעה.

הודענו על כך.

אני לא ידעתי.

יהודה, אנחנו ממשלה?

כן, אמרתי, כל הגורמים בממשלה, כולל מנשה סמירה. גם איתו אנחנו נקיים התייעצות.

ממלאת מקום מנהלת הוועדה, בבקשה.

אגף התקציבים מסר לנו מבעוד מועד שב-24 בדצמבר הם עוסקים בתוכניות העבודה שלהם, ולכן לא יוכלו להיות בישיבות ועדות הכנסת. מפאת סדר היום של הוועדה נאלצנו לקבוע ישיבה ב-24 בחודש. ברגע שנקבעה ישיבה זו הודענו לאגף התקציבים הכי מוקדם כשיכולנו כדי שינסו להיערך ולשלוח לפחות אחד מהצוות בן שלושה אנשים, לדיון הזה.

אני מציע שאחד מכם יגיע ביום חמישי. הישיבה היא בתל-אביב. זה יום תל-אביב בדרך כלל, דבר שיקל בוודאי גם על החברות, גם עליי וגם על חברי הכנסת שמרכזים את ימי חמישי בתל-אביב, על-פי המתווה שהתווה בן גוריון.

- - -

זה המתווה שלו.

- - שדה בוקר

לא, אתה טועה.


היה פה ויכוח על ציונות, אז אני אספר לך שכשהוא כיהן כראש ממשלה ושר ביטחון הוא ריכז את ימיו מיום ראשון עד רביעי בירושלים, וביום חמישי הוא היה בתל-אביב. כך נקבעה המסורת הזאת. המסורת של בן גוריון בעניין הזה היא טובה מאוד.


יש לנו לפתור את עניין חברת החדשות, את העניין של ה- DTT, את אפיק 22, את המותג 22, את המכרז וכדומה. יש לנו עוד המון- -

אגב, התקבל מכתב בעניין הזה שהופנה לשרים. כדי שאוכל לחוות את דעתי בפני הוועדה וכדי שהוועדה תוכל להכריע בעניין אני אבקש את התייחסותכם לכל הטענות המשפטיות שעלו שם.

זמנה של הישיבה ביום חמישי הוא 14:00-9:30. זה נראה קשה מאוד ויומרני לסיים את הדבר הזה ביום חמישי בצהריים, אבל אנחנו נשתדל, ואני מודיע שאנחנו נשקלל את כל העמדות שנשמעו פה ונגיע למסקנות. תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-13:40