PAGE
10
ועדת הפנים והגנת הסביבה

09.12.2009


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 113
מוועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"ב בכסלו התש"ע (09.12.2009), בשעה 10:30

הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 56) (שמות רחובות), התש"ע-2009, של חה"כ אריה אלדד (פ/1164).

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

אריה אלדד

נתן בביוף – סגן היועץ המשפטי, משרד הפנים

הראל גולדברג – רפרנט משרד משפטים

פיני קבלו – סמנכ"ל רווחה וקשרים בכנסת, מרכז השלטון המקומי

תומר רוזנר, ורד קירו-זילברמן

יפה שפירא

מיטל בר שלום


הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 56) (שמות רחובות),

התש"ע-2009, של חה"כ אריה אלדד (פ/1164).

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו בהכנה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני מציע, שהמציע יציג את הצעת החוק.

תודה, אדוני היו"ר. תודה מיוחדת על הזריזות בהם הדברים מטופלים. זה לא חזיון נפרץ במקומותינו, ולכן ראויה תודה מיוחדת.

זה בזכות היעילות של הצוות המקצועי, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל. זאת ההזדמנות להודות להם.

תודה לכולכם. החוק הוא פשוט. מסתבר שלרשויות האכיפה, רשויות הבריאות והרווחה, יש קושי ניכר בלא מעט מקומות יישוב, כאשר לאדם אין כתובת וקשה לאתר את ביתו. בהרבה מאוד מקומות אין לרחובות שמות ולבתים אין מספרים. פקודת העיריות פתרה את הבעיה ביחס לעיריות. לגבי מועצות מקומיות אין חקיקה ראשית, אבל יש תקנות הפותרות את העניין ביחס לכל המקומות שלגביהם יש תוכנית מתאר מאושרת. המצב במדינת ישראל מוכר. יש מקומות רבים, בהם תוכנית המתאר טרם אושרה או שהיא בתהליכי אישור. הצעת החוק הזו באה להשלים את חובת קריאת השמות ומספרי הבתים גם לגבי המועצות המקומיות.

השאלה שלי היא, מה קורה לגבי המועצות האזוריות ששם יש מושבים וקיבוצים?

יש הגדרה מהי מועצה מקומית, וזה לא לגבי מועצות אזוריות.

הפקודה זהה לשני סוגי היישובים.

האם זה יחול גם על כפר שיש בו רחוב ראשי אחד?

כן. היום יש שני צווים: צו המועצות המקומיות וצו המועצות האזוריות. שני הצווים יונקים את כוחם מפקודה אחת – פקודת המועצות המקומיות. החוק שלנו מבקש את התיקון מאותה פקודה. כלומר, הוא יחול גם על המועצות המקומיות וגם על המועצות האזוריות.

השאלה היא לגבי מימון השילוט. אני מבין שזו אחריות של הרשות המקומית.

כן. זו אחריות הרשות המקומית או הוועד המקומי.

העיקר שזה לא ייפול על האזרח.

לשים מספר על הבית זו חובתו של כל אדם בעיר. ועד הבית צריך להיות אחראי לשים על כל בית בעיר מספר.

אין חובה לעשות את זה, אבל יש רשויות שנקטו ביוזמה הזו וחייבו את האזרח לעשות זאת. יש רשויות שעשו מעשה ולא חייבו את האזרח.

נדמה לי שלשון החוק לא מטילה חובה על האזרח אלא על הרשות.

נעבור להקראת החוק.

1. "בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 24א יבוא:

24א1. מועצה מקומית תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והכיכרות, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור בסעיף 24ב, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבניינים במקומות אלה במספרים".

יש פה שני דברים שאני מבקש לשאול. מה קורה אם רשות מקומית, משיקולים שלה החליטה לא לבצע? האם אין סנקציה?

אלה הסנקציות הרגילות הקיימות בפקודת העיריות.

חה"כ אלדד הביא את החוק הזה, כאשר הוא יודע שישנם מקומות שבמכוון לא עושים את הדבר הזה כדי ליצור אנדרלמוסיה.

אני לא יודע אם זה במכוון, אבל לפעמים נוח שזה לא קל למצוא אנשים.

אין להם כוונה לשנות את זה לבד.

זה פוגע באזרחים.

האם לא היה כדאי וראוי לחשוב, באיזו סנקציה אפשר לנקוט?

את השאלה הזו אפשר לשאול לגבי המון תחומים: סלילת רחובות, מדרכות, תאורה. השאלה הזו רלוונטית לכל החובות של עירייה.

אני לא יודע אם החוק הזה אמור להיות הפתח, שבו אני אתחיל לחייב מועצות באמצעות סנקציה לעמוד בהוראות חוק. למשרד הפנים יש די הרבה מנופים, וכשהוא רוצה הוא יכול להגיד מה קורה אם רשות מקומית לא עומדת בדרישות החוק.

אם כך, בוא נביא לידיעת הציבור שמשרד הפנים הוא אמון על האכיפה הזו. אזרח שברשות המקומית שלו החוק הזה לא מתבצע, יוכל לפנות למשרד הפנים כדי ליישם את החוק.

איך נעשה את זה?

נוסיף סעיף, שאומר שהרשות המקומית מחויבת, וכל גורם יכול לפנות למשרד הפנים כדי לבדוק למה לא אוכפים זאת.

מה עם המועצות האזוריות?

אנחנו מדברים גם על המועצות האזוריות וגם על המועצות המקומיות. קודם נאמר שזה כולל גם את המועצות האזוריות.

אנחנו חושבים שאין צורך בכך. כמו שעו"ד גולדברג אמר, יש הרבה חובות לרשויות. האזרח יכול לפנות תמיד לממונה על המחוז.

אנחנו מכירים חלק מראשי הרשויות, שיכולים להגיד: "אז מה אם כתוב. כרגע זה לא בראש סדר העדיפויות שלי". החוק הזה הוא חשוב. יש רשויות מקומיות, שהנושא הזה הוא שולי מבחינתן. אם לא תהיה לאזרח אפשרות לפנות לאכיפת החוק, זה יהיה חסר.

אפשר לומר את זה על עשרות של תפקידים שהרשות המקומית ממלאת. זה נכון שכאן מדובר בחובה חדשה שלא היתה עד היום, אבל לרשות המקומית יש עשרות תפקידים. זו פונקציה שלטונית מאוד מרכזית היום במדינה. הבעיה הזו קיימת ביחס להמון דברים אחרים. דווקא למקד את זה לסוגית הרחובות? אני חושב, שהפתרון לזה לא במסגרת חוק. אולי תעזור פנייה שלך כיו"ר הוועדה למשרד הפנים, להביא את זה לידיעת הציבור. למשרד הפנים יש את הכלים שלו.

אפשר לומר, ששר הפנים ידווח לוועדה על יישום החוק.

אפשר להשתמש בכלי של חוזר מנכ"ל, כדי להפנות את תשומת לב הרשויות לתיקון הזה. הדברים מחלחלים ועובדים. הזכות של האזרח לפנות ולומר, לא שמו לי שם של רחוב קיימת כל הזמן. יש ממונה על המחוז, ויש לו סמכויות. אם נשים את זה כאן, זה ישליך על פרשנות של חוקים אחרים. אני חושב, שזה לא נחוץ כל כך.

הרעיון של חוזר מנכ"ל נראה לי.

היום בעידן של ה-GPS אני לא חושב שיהיו ראשי רשויות שלא ירצו שהם יימצאו על המפה.

תבוא אליי אחרי הישיבה, ואני אתן לך רשימה של כמה יישובים, שגם אם יהיה חוק הם לא יעשו את זה.

אפשר להוסיף בחוק את המילים: "השר יפרסם חוזר מנכ"ל"?

לא.

אני מוכן להעביר את החוק כמו שהוא, אבל אני חושב שאנחנו מחטיאים את המטרה שלשמה נועד החוק. תהיינה רשויות שלא יבצעו את החוק.

בשלב ראשון, נבקש דיווח מהמשרד בתוך 6 חודשים על התקדמות החוק.

תוך שנה.

אם נראה שלא הועלנו, נוכל להוסיף נדבך נוסף לחוק, שהוא נדבך של סנקציה.

אני חושב שאותה חברה ממליצה על שמות ומספרים, וגם מוציאה מפות. יכול להיות שיהיה גורם במשרד הפנים שיקבל את המפה הזו מכל יישוב, והיא תמחיש שנתנו שמות לרחובות. זו תהיה הוכחה כי אכן החוק יושם באותה עיר. ברגע שיש מפה יש גם שמות רחובות.

אני אשלב פה שתי הצעות: ההצעה של פרסום בחוזר מנכ"ל פלוס חובה לדווח לוועדה בתוך שנה.

האם יש כלי פרסום שאפשר לחייב ראשי מועצות לפרסם בו שמות רחובות?

חוזר מנכ"ל.

מה לגבי מקומון או אתר אינטרנט?

יש אתר אינטרנט של הרשות.

זו לא נורמה מחייבת.

אני מתכוון, שיצוין בחוק שכל ראש רשות, שנקבעו רחובות בשטח שיפוטו, יחויב לפרסם אותם באיזשהו אמצעי לידיעת הציבור.

אני חושב שאתה מטיל משימה כבדה על הרשויות המקומיות. אני הייתי מציע, שזה יתפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים שיש חובה. זה מעבר לחוזר מנכ"ל, כי חוזר מנכ"ל מגיע לראשי רשויות ולבכירים בלבד. אם יתפרסם באתר האינטרנט שהחוק מחייב את הרשות המקומית לקבוע שמות לרחובות, זה יהיה כלי נוסף כדי להפיץ את זה ברבים.

את זה לא צריך לכתוב בחוק.

לא צריך לכתוב בחוק.

זה בחוזר מנכ"ל. אין צורך לכתוב את זה בחוק.

אנחנו מבקשים שזה יתפרסם באתר של משרד הפנים בנוסף לחוזר מנכ"ל, פלוס דיווח לוועדה בעוד שנה.

האם אתם רוצים שחובת הדיווח תרשם בחוק?

כן.

טוב מאוד.

יש חובות שונים לעיריות.

היות שזה חוק חדש שאנחנו לא יודעים איך הוא ייושם, אנחנו מבקשים דיווח. בעוד שנה ניפגש פה, בעזרת השם.

אנחנו מסכימים שתהיה חובת דיווח, אבל שזה לא ייכנס לחוק. אנחנו נקבל את זה על עצמנו.

אם זה לא בחוק, זה לא מחייב. לגבי קביעת השמות – בדרך כלל מי שקובע את זה זו ועדת השמות ברשות המקומית. אני מבין שבעניין הזה לא יחול שינוי.

כן.

אני לא רוצה שייווצר מצב, שבעקבות החוק ראש הרשות ייתן את השמות. האם זה ברור שוועדת השמות היא זו שתקבע את השמות? הנושא של ועדת שמות במועצות מקומיות לא כל כך מצוי. זה יותר מצוי ברשויות המקומיות.

אני לא יודע אם קיימת ועדת שמות במועצות המקומיות.

קיימת ועדת שמות בכל רשות מקומית. זו לא ועדה סטאטוטורית, אבל היא קיימת ברוב הרשויות המקומיות.

אחרת ראש הרשות יחליט על שמות של כל מיני שחקני כדורגל.

אם ועדת שמות תחליט על כך זה יהיה עדיף.

אני רוצה לציין, כי על פי החוק הקיים היום, כאשר יש אי הסכמה לגבי שינוי שם כיכר או רחוב על שם אישיות ממלכתית או דתית, בנסיבות מסוימות ההחלטה עוברת לממשלה. צריך לחשוב על סיטואציה בה ביישוב מאוד קטן יש סכסוך בין התושבים, וההחלטה תעבור לממשלה. אני יכול לספר, כמתמחה במשרד ראש הממשלה לשעבר, שהיינו צריכים להביא להחלטות ממשלה את הדברים האלה.

אז את החוק הזה צריך לשנות.

נכון.

אני אספר לך את אחד הדברים שעשו אצלי בעיר עכו. לקחו רחוב ששמו היה דבורה הנביאה, והחליטו לקרוא לו אברהם בן שושן, על שם חבר מועצת עיר לשעבר.

האם קרובים של דבורה לא התערבו?

הם לא אותרו.

במזכרת בתיה קראו לרחוב על שם פואד בן אליעזר בעודו בחייו.

זה סימן לאריכות ימים.

רחוב אוסישקין בירושלים נקרא לא רק בעודו בחייו אלא במו ידיו. הוא הכריע שהרחוב ייקרא על שמו.

ברחובות רחביה כל חכמי ספרד שם, ויהודה הלוי איננו. כאשר שואלים איפה הוא, אומרים זה רחוב אוסישקין. איך מאוסישקין הגענו ליהודה הלוי? הוא גר ברחוב, והוא אמר: "יהללך זר ולא..", ולכן הוא לקח פטיש ותקע שלט. הוא דרש ששני יישובים בצפון: דן ודפנה, ייקראו מצודות אוסישקין. הוא קבור במערת ניקנור בהר הצופים. בשטח האוניברסיטה העברית יש מערת קבורה, נמצא בה קבר ניקנור ולידו קבר אוסישקין.

למדנו פרק.

יש לי שאלה לייעוץ המשפטי. יש פסיק לפני: "בכפוף לאמור בסעיף 24ב'". בנוסח של פקודת העיריות אין פסיק. אני מניח, שהכוונה היא שהשינוי הוא בכפוף לאמור בסעיף 24ב'. אם כך, אולי יש להוריד את הפסיק.

נבדוק זאת עם הנסחית.

יש פה שינוי גם לגבי כיכרים או כיכרות.

בנוסח הראשון של החוק המחלקה המשפטית שינתה לי את זה לכיכרים. אני שמח שזה הפך לנקבה.

כיכרים זה ריבוי של כיכר לחם או זהב. כיכר זה גם זכר וגם נקבה.

מה לגבי ועדת שמות? האם צריך לעגן את זה בחקיקה?

לא.

צריך לעגן את הוועדה כוועדה סטאטוטורית, אם אתה רוצה.

ועדת שמות היא לא ועדה סטאטוטורית.

אם אתה רוצה לציין את זה בחוק, אתה צריך לעגן את הוועדה כוועדה סטאטוטורית.

לא.

אז לא כדאי לציין את זה בכלל.

אני מבקש להעיר הערה לגבי תחילת החוק. לפני שאנחנו מטילים פה חובה חדשה, לפחות על חלק מהמועצות המקומיות, אני סבור שצריכה להיות תקופת הערכות מסוימת של חודשיים-שלושה.

אני מציע שנקבע חצי שנה. זה זמן סביר לאפשר לרשות המקומית להתארגן. מדובר גם בהוצאה כספית, תכנון, ובחירת שמות לרחובות. ייתכן ומדובר במושב קטן, אבל בכל זאת יש שם כמה רחובות.

לפחות שתי חמולות.

אם כך, חובת הדיווח תהיה שנה מיום תחילת החוק, כאשר החוק ייכנס לתוקף בעוד חצי שנה.

לגבי סעיף 1, תיבדק שאלת הפסיק. יתווסף סעיף חובת הדיווח שנה מיום התחילה, וסעיף תחילה של 6 חודשים מיום הפרסום.

אני מוסיף לדברי הסיכום – העניין יובא לפרסום בחוזר מנכ"ל מיד עם פרסום החוק, ובנוסף פרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים.

אבל זה לא יהיה בחוק.

אנחנו מעמידים זאת להצבעה.

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – אין

התנגדות – אין

ההצעה עברה

אם יש מי שרוצה להגיש הסתייגות, יכול. אפילו המציע עצמו מניח שהוא ירצה להגיש הסתייגות כדי לקבל רשות דיבור.

בעניין הפסיק.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00