PAGE
19
ועדת הפנים והגנת הסביבה
8.12.09


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 108

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"א כסלו תש"ע (8 בדצמבר 2009), שעה 09:30

פעילות הוועדה לענייני הומניטאריים (הוועדה המייעצת לראש רשות האוכלוסין


וההגירה האמורה לדון בעניינים חריגים שאינם עומדים בקריטריונים הרגילים


לרכישת מעמד בישראל)

חברי הוועדה: דוד אזולאי - יו"ר

טלב אלסאנע

מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

דב חנין

מרינה סולודקין

מזל כהן
משרד הפנים, ממונה אשרות

תניה גולדשטיין
משרד הפנים, לשכה משפטית

שרה שאול
משרד הפנים, לשכה משפטית

עו"ד לירון אדלר-מיניקה
משרד המשפטים, מחלקת ייעוץ וחקיקה

עו"ד מיכל גור-אריה
משרד החוץ, סגן מנהל מחלקת משפט בינ"ל

יניב רונן
מרכז המידע והמחקר, כנסת

עו"ד עודד פלר
האגודה לזכויות האזרח

תמר נבו
רופאים לזכויות אדם, רכזת פניות חסרי מעמד

מיכל פומרנץ
רופאים לזכויות אדם, מתמחה

עו"ד שרה לואיס
המרכז לפלורליזם יהודי, סיוע משפטי לעולים

לורין פוריס
המרכז לפלורליזם יהודי

חנה דשבסקי
המועצה לשלום הילד

יפה שפירא

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
פעילות הוועדה לענייני הומניטאריים

(הוועדה המייעצת לראש רשות האוכלוסין וההגירה האמורה לדון בעניינים חריגים

שאינם עומדים בקריטריונים הרגילים לרכישת מעמד בישראל).

בוקר טוב רבותיי, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

במסגרת היום הבינלאומי לזכויות האדם, החלטנו לקיים דיון בוועדה בעניין הוועדה לעניינים הומניטאריים, שיושבת במשרד הפנים והמייעצת לראש רשות האוכלוסין וההגירה. תפקידה של הוועדה הזאת לבדוק אפשרות למתן תושבות לאותם אנשים שאינם עומדים בקריטריונים והם מקרים חריגים שפונים ומבקשים אישורים במסגרת אותה וועדה שיושבת במינהל האוכלוסין.

מזה זמן רב שאני שומע על הוועדה הזאת, אני מכיר את הוועדה הזאת. יחד עם זאת לצערנו הרב קיבלנו פעמים רבות טענות על כך שהוועדה הזאת לא מתכנסת אחת לשישים יום כפי שהיא נדרשת ושהיא מתכנסת לעיתים רחוקות יותר. מעניין מה קורה היום, כשאין מנהל לרשות למינהל אוכלוסין וזה כמה חודשים שהתפקיד הזה אינו מאויש.

השאלה האם הוועדה בכלל מתפקדת, האם היא מתכנסת? הייתי רוצה לדעת כמה מקרים הוועדה אישרה בשנתיים האחרות, אם יש נתונים, כמה זמן לוקח מרגע הפניה עד שמקבלים תשובות. אלו הדברים שבשלב ראשון מעניינים אותנו, אני מניח שבהמשך הדיון יעלו דברים נוספים, נשמח לקבל את התשובה מהגורמים הנוגעים בדבר.

אני אגיב לפי סדר הטענות שהושמעו, על פי הרשימה שקיבלתי.

אולי תרצה שנציג את הנושא, כי ביקשנו לקיים את הדיון הזה.

אני מציע שגברתי תיתן לנו סקירה כללית על הוועדה מבלי להתייחס כרגע לטענות. ספרי לנו מיהי הוועדה, מה תפקידה, איפה היא מתכנסת, מיהם חבריה.

מספר ישיבות שהיא מקיימת, המקרים שהיא אישרה ודחתה ומהם הסיבות לדחייה.

אני מציע שנשמע את הסקירה, ואחר כך תהייה התייחסות של המשתתפים ולאחר מכן נקבל את ההתייחסות של משרד הפנים.

הוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטאריים מטפלת במקרים חריגים של זרים שאינם זכאים לקבל מעמד בישראל על פי הקריטריונים הרגילים. יושב ראש הועדה הוא יושב ראש הרשות, חברי הוועדה הם נציגים ממשרדי ממשלה שונים, נציג שב"כ – שירות לבטחון כללי, נציג משטרת ישראל, נציג משרד החוץ, נציג משרד הבריאות, נציג משרד הרווחה, לשכת הקשר – המייצגת את הזרים מחבר העמים. כמו שנאמר בראש הוועדה יושב ראש הרשות למינהל אוכלוסין וההגירה.

לוועדה מגיעים מקרים של אנשים שפונים ללשכות שלנו ומבקשים לקבל מעמד בישראל, בדרך כלל יש איזה עניין הומניטארי בבקשה שלהם שעל פי הקריטריונים הרגילים הם לא יכולים לקבל מעמד. הם מגישים את הבקשות בלשכות המפוזרות בארץ. התיקים שלהם מועברים למטה הרשות. במטה הרשות הבקשות שלהם נבחנות. יש מקרים שעל פניו אפשר לאשר אותם ואנחנו במטה הרשות מאשרים, יש מקרים נראה שעל פניו גם הוועדה לא תוכל לטפל בנושאים האלה ומסבירים את זה למגישי הבקשה.

בדרך כלל אלו מקרים של אנשים שפנו מספר פעמים בעבר כדי לקבל מעמד ונמצא שלא מגיע להם ולא מצאנו על פניו, אני מציינת שעל פניו, במקרים האלה לא מצאנו סיבות הומניטאריות. בדרך כלל רוב המקרים מועברים לוועדה. על פי הנוהל הוועדה התכנסה בערך כל שישים יום, מאחר ויש מספר רב של מקרים תוקן הנוהל והוועדה מתכנסת פעם בשלושים יום.

כמו שציין ראש הוועדה כאן, היות ואין לנו ראש רשות הדברים חרקו בזמן האחרון, ולמרות זאת, מי שממלא את מקומו של ראש הרשות זה המנהל הכללי של משרד הפנים, התקיימו אצלו שתי וועדות ובכל וועדה נדנו בין עשרים וחמישה מקרים לשלושים מקרים. יש צורך להבין שיש מספר גדול של בקשות. חלק לא קטן מהמקרים אלו מקרים שבית המשפט בעתירות מסוימות במקום להחליט הוא הפנה את המקרים לוועדה הבין משרדית. מ- 22 בינואר 2009 ועד היום התקיימו תשע וועדות, נדנו כמעט 200 מקרים. מיד אציג כמה נדונו בכל חודש וכמה נדחו.

אלו שקיימת עליהם דיון כמה הם מכלל הפניות? פניות שנראה לכם שראויות להגיע לדיון בוועדה?

אני לא יכולה להציג מספרית אבל אני כן אוכל לומר שכ- 95% מהפניות אנחנו מביאים לוועדה. כל המקרים שהוחלט עליהם שהם יגיעו לוועדה אכן הגיעו לוועדה.

כמה פניות היו לכם שביקשו להגיע לוועדה. אני מניח שיש איזה סינון ראשוני, לא כל מי שמבקש להגיע לוועדה אכן מגיע.

כ- 95% מהמקרים מובאים לוועדה.

ה- 95% האלה הם בערך אותם 200 שקיימתם עליהם דיון?

כן. הם ה- 95% שהחלטנו שיגיעו לוועדה. אבל יש אצלנו המון תיקים שעדיין ממתינים לוועדה.

זאת אומרת, שיש כרגע עשרות מקרים לכינוס הוועדה ולטיפולה.

יש לך מושג בהשוואה לוועדה שדנה בבקשות לחריגים, וועדה בין משרדית בעניין של איחוד משפחות הוראת שעה. יש לך השוואה?

אין לי מושג.

אין לך זיקה או נגיעה לוועדה זו?

אני לא יושבת בוועדה הזאת ואני לא מעורבת.

ממתי ההרכב של הוועדה הזאת? האם ההרכב הוא עוד מהקדנציה הקודמת או שהתחלפו החברים?

אנחנו הרחבנו את ההרכב בערך בשנת 2002.

התחלפה ממשלה, התחלפו שרים, האם מחליפים גם את הנציגים?

נציגי המשרדים הם אנשים מקצועיים של משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא, והם אינם אנשים שמתחלפים.

עם כל הכבוד שהם אנשים מקצועיים, אבל אני חושב שאת מסכימה איתי שלכל שר יש את המדיניות שלו. צריכה להיות מדיניות. או אולי תגידי לי שהוועדה הזאת פועלת ללא מדיניות.

אני אומרת את דעתי. אני משערת שאין כאן מדיניות, אנחנו מטפלים כאן בנושאים הומניטאריים. נציגי המשרדים בדרך כלל הם אנשים שאינם מתחלפים כי הם אנשים מקצועיים, הם מביאים את הצד המקצועי של העניין ולא את הצד הפוליטי או המדיני.

זה עניין של מדיניות ואני שואל, התחלפו שרים ואת אומרת לי שהרכבה הוועדה הוא משנת 2002, נדמה לי שמאז התחלפו לפחות שתי ממשלות. השאלה האם אותו הרכב נשאר או שבכל פעם שמתחלפת ממשלה דואגים להחליף את הנציגים?

הוועדה הזאת לא מונתה באופן שמי, גם בנוהל לא מופיע נציג משרד הרווחה מר X. מופיע נציג משרד הרווחה, נציג משרד הבריאות, וכך הלאה. כלומר זה לא היה עניין של כתב מינוי או הסמכה לחבר הוועדה. מהסיבה הזאת גם לא כל שר מחליט - - -

מי קבע את הרכב הוועדה הזאת?

זו הייתה ישיבה בין משרדית של המשרדים המעורבים.

מי קבע שצריכים להיות נציגים מהמשרדים המיוצגים היום? נציג משרד לבטחון פנים, נציג משרד הדתות או משרד החוץ. מי קבע את זה?

נדמה לי שבזמנו שר הפנים נתן שרנסקי. לדעתי הוא קבע בזמנו את הוועדה, אבל הוועדה הייתה בזמנו הרבה יותר מצומצמת, אני זוכרת שכשאני ישבתי בוועדה בשנת 1999 ההרכב היה הרבה יותר מצומצם ובמשך הזמן הרכב החברים התרחב.

כמה חברים מונה הוועדה היום?

שבעה נציגים קבועים ממשרדי הממשלה השונים, בנוסף גם נציגים מהמשרד שלנו כמו ראשי הדסקים, וכפי שאמרתי היושב ראש הוא ראש הרשות לאוכלוסין ולהגירה.

אני מציע שתרשמי לך את ההערות ותתייחסי אליהן.

הייתי מבקש לשמוע לגבי הנימוקים של ההחלטות, מהם הקריטריונים שאתם לוקחים בחשבון ומהם נימוקי הדחיות. אני מבקש לדעת לגבי הביקורת על פעילות הוועדה, מה רמת השקיפות האם מבקשי הבקשות מקבלים תשובה מנומקת לדחיית הבקשה, האם הם יכולים לערער עליה, או שהם מקבלים תשובה לקונית שהבקשה נדחתה וכדומה.

אני מציע שתציג את כל הדברים ואחר כך תקבל תשובות.

זה מה שרצית לדעת, וגם לגבי זכות שימוע אם יש זכות שימוע כדי לעלות את הבקשה?

המבקש לא מוזמן, הוא ממלא ניירת ועל סמך הניירת מקיימים את הדיון ומקבלים את ההחלטות.

האם קיים תהליך הפוך של אנשים בעלי אזרחות שמסיבות כלשהן נמנעים מלספק להם דרכונים או תעודות זהות כשהם נמצאים באופן זמני בחוץ לארץ. אני מכיר באופן אישי משפחה שחיה בחוץ ונולדו להם ילדים, יש להם דרכון ישראלי ותעודת זהות ישראלית וכשהם ניגשו להסדיר את ההארכה שלהם, הם כשלושה חודשים בערך נמצאים בסחבת ולא מאריכים להם.

מה הם מבקשים?

לחדש את הדרכון.

אני חושבת שזה לא רלוונטי לדיון.

אני שואל אם יש תהליך הפוך, כלומר לא מקרים כדי להקנות מעמד.

זה לא המקרה שבו דנה הוועדה.

הוועדה דנה בזרים שלא יכולים לקבל, על פי הקריטריונים הרגילים, מעמד כל שהוא בישראל.

אני יודע מה סמכות הוועדה. אני מנצל הזדמנות כדי לעלות שאלה הפוכה. לא איך מקנים מעמד אלא האם יש תהליך הפוך של שלילה.

אני לא חושבת שיש דבר כזה.

זו סחבת שאינה מובנת. אחרי שהתערבנו ישירות - - -

אתה מדבר על מקרה ספציפי שהוועדה לא דנה. תפקידה של הוועדה הזאת זה לדון בעניינים הומניטאריים, בפניות של זרים. השאלה של חבר הכנסת טלב אלסאנע הייתה לגבי אדם מילא את כל הטפסים ופנה, אנחנו נשמע כזה זמן לקח מהרגע שהגיש בקשה ועד קבלת התשובה. אחרי שהוא קיבל את התשובה נשאלת השאלה האם האיש יכול להופיע בוועדה, או מי מטעמו יכול להופיע בפני הוועדה, ואם לא למה לא יכול מישהו להופיע.

בבקשה אדוני נציג האגודה לזכויות האזרח.

תודה לאדוני שמקיים את הדיון הזה לכבוד יום זכויות האדם, יש חשיבות גדולה לדיונים האלה בכנסת בכלל ובוועדה הזאת בפרט. אנחנו מודים.

שאלה אחת מקדימה, מראש אמרתי גם לחברותיי ממשרד הפנים, הדברים שאני אומר הם כמובן לא אישיים. יש הערכה הדדית רבה ואנחנו מקיימים קשר יומיומי בעניינים שנוגעים גם לעניין הוועדה. כאן אנחנו מעלים את הסוגיות העקרוניות וזה לא עניין אישי על אף שאנחנו יושבים משני צדי השולחן.

אנחנו עוקבים אחרי הוועדה הבין משרדית פחות או יותר מאז שהיא הוקמה על ידי השר נתן שרנסקי. הוועדה הזאת שכנראה הוקמה במטרה לשחרר סתימות בצנרת הפכה להיות צוואר בקבוק שבו הבקשות נתקעות.

הבעיה הראשונה היא בעיית לוח הזמנים – אנשים ממתינים לדיון בוועדה הזאת פעמים רבות חודשים ארוכים ולפעמים שנים. רק לאחרונה אנחנו הגענו לבית המשפט עם עתירה בעניינה של מי שבקשה להסדרת מעמדה. הבקשה הוגשה כשהיא הייתה קטינה, היא הייתה בת 16, שנתיים וחצי לקח להגיע לדיון בעניינה, ואז הוועדה מחליטה לדחות את הבקשה משום שהיא בגירה. בשנתיים וחצי האלה היא יושבת וממתינה וכשאנחנו מגיעים לדיון היא כבר בגירה ולא צריך לתת לה מעמד כי היא לא קטינה. זו דוגמה אחת לעניין הזה. מעבר לזה כשלוח הזמנים כל כך ארוך - - -

הפניה הייתה במשך שנתיים וחצי והיא לא קיבלה מענה.

הסיפור כאן קצת מורכב, אבל בתמצות. היא בת לבת זוג של אזרח ישראלי, אמה ובן הזוג שלה אינם נשואים והם יודעים בציבור. במשרד הפנים יש מדיניות להסדיר את מעמדם למה שנקרא - ילדים נלווים לבני זוג של אזרחים ישראלים רק אם הם נשואים. ואם הם ידועים בציבור אין מדיניות ואז המקרים האלה מגיעים לפני הוועדה. עניין חריג והומניטארי יוצא דופן, כשהם נשואים אין שום עניין הומניטארי ויוצא דופן. זה מתעכב ומתעכב ומתעכב וכשהיא מגיעה כבר לפני הוועדה היא בגירה ואז לא רוצים להסדיר את מעמדה כי אם היא בגירה היא עומדת בזכות עצמה. העניין הזה תלוי ועומד בפני בית המשפט.

אם היא בגירה, למה היא לא יכולה להופיע בזכות עצמה בפני הוועדה?

הנימוק של הוועדה שבמקרה שלה היא כבר לא בת נלווית קטינה לאמה, היא כבר לא קטינה, היא בגירה. היום כשצריך להחליט בעניין שלה זה בעצם ילדה בגירה שמתאזרחת בישראל.

היא כבגירה ויכולה להגיש בקשה באופן עצמאי?

לא, משום שהוועדה תדחה אותה. היא יכולה להגיש, אבל היא לא תקבל. הקריטריונים של משרד הפנים הם שבן בגיר של מי שמתאזרח לא מקבל מעמד למרות שהגיש את הבקשה כשהיה קטין.

סוגיה נוספת שנוגעת לזה זה ההתמשכות, כשהדברים האלה מתמשכים ולא פעם הוועדה דנה בעניינים למי שהיה להם מעמד בישראל, לא בהכרח אנשים ששוהים שלא כדין. למשל, מי שהתחילו להסדיר את מעמדם כבני זוג ובן הזוג הישראלי הלך לעולמו, או שהם נפרדו על רקע של אלימות, או שהתגרשו ויש ילדים משותפים. בשלושת המקרים האלה, שהם לדעתי המקרים השכיחים שמגיעים לוועדה, במקרים האלה הם מאבדים את מעמדם במסגרת הליך הסדרת מעמדם כני זוג והם צריכים להגיע לפני הוועדה.

ובני הזוג הם לא אזרחים?

למשל אדוני, מקרה של אזרחית זרה שנישאה לאזרח ישראלי והחלה בהליך להסדרת מעמדה שנמשך 4.5 שנים ובמסגרת הקשר הזה הייתה אלימות. בן הזוג הישראלי ניצל את היותו ספונסר לעשות דברים נוראים והאישה הזאת מרהיבה עוז בנפשה ומעיזה להתלונן במשטרה. במקרה הזה גם הקשר הזוגי פוקע ומשרד הפנים מפסיק את הליך הסדרת מעמדה. היא כבר לא תרכוש אזרחות. לאישה כזאת מה שנוהלי משרד הפנים מאפשרים זה להגיש בקשה לוועדה הבין משרדית שתדון בעניינה על פי אילו תבחינים שהם קבעו לעצמם בנוהל.

היא יכולה להמתין לדיון בעניינה תקופה מאוד מאוד ארוכה. בתקופה הזאת מעמדה לא יציב, זאת אומרת שאם קודם היה לה מעמד, בדרך כלל היה לה כי התחילה בהליך הסדרת מעמדה, אז לא פעם אנחנו נצטרך להתערב כדי שיאריכו אותו. לכמה זמן יאריכו את מעמדה? זה מאוד מאוד תלוי, זה יוכל להיות לתקופה של חודש כי עכשיו רוצים להגיש את הבקשה, וזה יכול להיות לשלושה חודשים.

אנחנו למשל ליווינו אישה כזאת, אישה שהתחילה בהליך להסדרת מעמדה, היא הגיעה כמעט עד הסוף וכבר הוגשה בקשה להקנות לה אזרחות, אבל אז ערב קבלת האזרחות בן הזוג הכה אותה, אנס אותה, לא עלינו, עשה לה דברים איומים ונוראים, היא הרהיבה עוז בנפשה והגישה תלונה, הליך הסדרת המעמד הופסק. עברה שנה וחצי עד שהעניין שלה הגיע לוועדה. בשנה וחצי הזאת היא מהקשר הזה אמא לילד שהוא אזרח ישראלי ויש לה עוד בת מקשר קודם שנמצאת איתה.

היא ובתה נדרשו כל שלושה חודשים להאריך את אשרות השהייה הזמניות שלהן. אשרה שהייתה זקוקה לה כי גם העניקה לה ביטוח רפואי לו היא זקוקה בגלל מה שחוותה, תהליך שיקום רפואי שעברה. שנה וחצי עד שהיא קיבלה תשובה, בסופו של דבר התשובה הייתה חיובית, אבל עד שהיא קיבלה תשובה היא שילמה למשרד הפנים אגרות עבור הארכה הזאת, לה ולבתה במשך שנה וחצי סכום של 1,500 שקלים רק כהמתנה להחלטת הוועדה. משום שהבירוקרטיה נמשכת. מדוע לא נותנים אשרות לתקופה ממושכת כשיודעים שיש עומס כזה?

או לפטור מתשלום.

הרי הוועדה יודעת שיש עומס מאוד מאוד גדול.

מעבר לזה עניין האשרות הזמניות - משרד הפנים לא פעם לא מבין את המציאות בשטח, פעמים רבות נראה שכשאנשים מחזיקים את השהות הזמנית, אז האדם מוסדר, יש לו את הביטוח הרפואי והכל בסדר, אבל זה לא בסדר. כי כשאדם מחזיק תעודת זהות לחודש או לשלושה חודשים מאוד קשה לו למצוא עם זה עבודה, מאוד קשה להתקדם בעבודה. אותה אישה שעליה סיפרתי עבדה כטבחית במטבח של חברה גדולה, לא הייתה לה שום אפשרות להתקדם בעבודה עם תעודות הזהות הזמניות האלה. זאת אומרת שאף אחד לא רצה להציע לה שום דבר כי לא ידעו מה יקרה איתה.

לגבי העדר הקריטריונים, כמו שאמרתי רוב המקרים שמגיעים בפני הוועדה הם בפירוש מקרים שכיחים. זאת אומרת שיש את המקרים יוצאי הדופן ההומניטאריים חריגים, אבל בסופו של דבר רוב המקרים הם של אנשים שהתחילו בהליך הסדרת מעמדם, נפרדו משום שהתאלמנו או משום שבן הזוג הכה, או שיש ילדים משותפים. יש תבחינים בסיסיים איזה מקרה נביא בפני הוועדה ואיזה לא. אבל אין קריטריונים של איך נטפל בהם כשהם מגיעים לוועדה. ואז אתה רואה לא פעם שאנשים מגיעים לוועדה עם אותו סיפור בדיוק ויוצאים עם תוצאות שונות. בסופו של דבר אחד יקבל מעמד והשני לא. אחד יקבל מעמד עם מתווה של מעמד של קבע, אחד יקבל מעמד ארעי לשנה ובעוד שנה נראה מה יקרה איתך. כשצריך כל שנה ושנה לחזור לפני הוועדה זה מצב בלתי נסבל.

אולי ישנם שיקולים מקצועיים בתוך המערכת. אתן לך דוגמה של שתי משפחות, אחת מהשטחים לדוגמה והשנייה לא מהשטחים - - -

זה קורה לא פעם. משרד הפנים בוודאי יצליח להסביר את ההבחנות. אנחנו רואים לא פעם שיש החלטות הרות גורל שונות במקרים מאוד מאוד דומים, אותם בני זוג שנפרדו באותו שלב של ההליך ההסדרה, סבלו מאלימות והתוצאות שונות.

אמר אדוני שהוועדה הזאת היא וועדה מקצועית ומתכנסת במשרד הפנים ולא שומעת את הטיעונים של האנשים. העניין הזה הגיע לא פעם בפני בתי המשפט. הרי בסופו של דבר כשהחלטה היא שלילית יש את העתירה לבתי משפט. בית המשפט ביקר את הפרקטיקה הזאת. אומר בית המשפט המחוזי בחיפה בפסק דין מאוד חריף שאחר כך חזר בפסק דין נוסף, אומר שבסופו של דבר זה מגיע אלינו, אלינו לבית המשפט.

כאן נותנים שימוע מלא, כאן אנשים מספרים את הסיפור שלהם, למה אני בית המשפט צריך לקיים את הדיון הזה? למה לא תשמעו את האנשים האלה בסופו של דבר בפני הרשות? למה אני בית המשפט צריך לערוך את הדיון בפניי? הבעיה בעניין הטיעון, נכון שבהרבה מקרים עושים לאדם שימוע בלשכה האזורית ושומעים את טענותיו. העניין שאנחנו לא יודעים בסופו של דבר בין השלב שבו ערכו לו שימוע ועד שזה מגיע בפני הוועדה מה עובר בדרך, ואיך התיק מוצג בסופו של דבר בפני הוועדה. הרי התיק מוצג על ידי פקידי המטה, הם עושים את הסיכום שלו, הם מציגים אותו בפני הוועדה.

סיפור אמיתי שהיה לנו, אב לילדים ישראלים שעניינו מגיע בפני הוועדה, הצגנו את כל המסמכים ואת הקשר שלו עם הילדים, אז באה תשובה שלילית. למה התשובה שלילית? הסתבר לנו שבפני הוועדה עמד מכתב מטעם האמא של הילדים שאמרה שהוא אבא איום ונורא ושאין לו קשר עם הילדים וכדומה. אמרו לנו דחינו. אמרנו שמעולם לא ראינו את מכתב הזה, מישהו אפשר לנו לטעון, להגיב? אגב, לימים האמא הזאת חזרה בה ואמרה שהיא הייתה מסוכסכת איתו והיא כעסה עליו ולכן שלחה את המכתב הזה למשרד הפנים, אבל לא היו דברים מעולם והקשר עם הילדים הוא נפלא. אבל הדבר הזה עומד בפני הוועדה, היא רואה אותו, והיא מקבלת החלטה והוא לא טען בעניין הזה מעולם. במקרה הזה פנינו לגברת כהן והיא ביטלה את ההחלטה ואמרה שהעניין הזה יחזור לוועדה. עכשיו האיש הזה מחכה עוד מעט שנתיים לדיון בעניינו.

הוא כבר נדון בוועדה.

טוב לשמוע.

לעניין הנימוק, לפעמים באמת ההחלטות מנומקות אבל לא פעם ההחלטה היא לקונית, "לא נמצאו טעמים הומניטאריים". גם את העניין הזה ביקר בית המשפט לא פעם. מה זה לא נמצאו טעמים הומניטאריים? תסבירו מה זה לטעמכם עניין הומניטארי? כשאתם אומרים לא נמצא תסבירו, בעצם אין נימוק.

לגבי אפשרות ערעור, שום דבר לא נאמר על זה.

כמו שאמרתי אדוני, יש ביקורת מאוד מאוד חריפה על הוועדה הזאת, ולא רק שלנו. בית המשפט שב ומבקר את פעילותה של הוועדה הזאת, ורק לאחרונה בית המשפט העליון שאומנם ביטל פסק דין מאוד חריף של בית המשפט המחוזי, אבל העיר בסיום פסק דינו שראוי לחשוב על העניין הזה מחדש, ראוי לראות עוד פעם את נוהל הטיפול של הוועדה הזאת.

יכול להיות שהוועדה הזאת הוקמה מתוך רצון טוב לתת מענה לבעיות הומניטאריות, ויכול להיות שבמציאות היא לא מוכיחה את עצמה. יותר מכך יכול להיות שעל הוועדה הזאת אנחנו בכלל לא חייבים לקיים דיון. אם הוועדה הזאת הייתה מעוגנת בחקיקה הכל היה יכול להיראות אחרת.

אני מסכים עם אדוני שאין עיגון לדבר הזה, ויותר מזה אני חושב שחלק גדול מהמקרים שבאים בפני הוועדה, כמו שאמרתי, הם מקרים שכיחים. בשורה התחתונה למעשה משרד הפנים בשנים האחרונות כשהוא מייצר נהלים חדשים, שמגיעות אליו תופעות חדשות שהוא לא הכיר קודם לכן, כמו עניין של נשים מוכות, כמו בני זוג שהתאלמנו, כמו הורים לילדים, הוא בעצם מסתמך על הוועדה הזאת שהקים השר נתן שרנסקי בזמנו כדי לפתור מקרים הומניטאריים.

הוא בעצם הפך אותה לדרך המלך למקרים שהוא לא יודע איך לטפל בהם. במקום לייצר קריטריונים למקרים שכיחים של הורים לילדים, נשים מוכות, בני זוג שהתאלמנו, מנקזים את המקרים האלה לוועדה והיא אמורה להחליט עליהם כמקרים הומניטאריים יוצאי דופן. הוועדה הזאת צריכה להתמקד אך ורק במקרים יוצאי הדופן. לא במקרים השכיחים שמגיעים אליה מדי יום ביומו. תודה רבה.

בגדול עורך הדין עודד פלר אמר את רוב מה שהיה לי להגיד.

אני מבקשת להוסיף שאנחנו מאוד מרגישים שיש בעיה עם ההתייחסות לוועדה כוועדה למקרים חריגים. בעצם המקרים שמגיעים לוועדה הם לא מקרים חריגים והם באמת המקרים השכיחים של בני זוג שהפסיקו זוגיות באמצע ההליך המדורג. זה יוצר עומס מאוד גדול ואז יש את התופעה של השהייה בדיונים, אנחנו רואים אצלנו אנשים שמחכים תקופות זמן מאוד ארוכות עד שמקבלים תשובה.

יש לי כרגע שני מקרים של הורים לקטינים ישראלים שממתינים מעל שנה כדי לקבל תשובה, בינתיים אחד מהם שוהה כאן בתור תייר ואין לו אפילו אישור עבודה. זאת אומרת שאין לו אופציה לקיים את עצמו ובוודאי לא לתמוך בילדים הישראלים שלו בשום צורה שהיא למרות שהילדים נמצאים במשפחת אומנה, אבל לו אין שום דרך להוכיח שהוא אבא ראוי לאותם ילדים.

בנוסף לזה הייתי רוצה להגיד שחברתי מזל כהן דיברה על כך שבוועדה יושבים למעשה אנשים שהם אנשי מקצוע, באמת הם האנשים שראוי שיטפלו במקרים כמו הורים לקטינים ישראלים ושיוכלו לבחון את טיב הקשר ההורי. מה שאנחנו רואים לצערנו בהרבה מהמקרים האלה, זה שהוועדה וזה נובע מכך שאין זכות טיעון בפניה, הוועדה לאו דווקא מתרכזת בנושא הנכון. אם אנחנו מדברים על הורים לקטינים ישראלים והשאלה צריכה להיות טיב הקשר בין ההורה לילד והוועדה מתמקדת דווקא בטיב הקשר בין ההורים הגרושים וזה נסחף למקום לא כל כך רלוונטי.

שרה לואיס, אני חייבת להפסיק אותך כי זה לא מדויק, אנחנו דורשים מנציגת משרד הרווחה להביא לנו דוח מדויק על הקשר בין אותו ילד לזר שמבקש מעמד בישראל. אנחנו עומדים על כך שיהיה לפנינו דוח.

אם זה לא תזכיר, אז זו עמדה.

אבל יש לנו מספר מקרים שהגיעו לבית משפט וזה לא היה המצב.

אני לא יודעת על מה את מדברת, אני יודעת איך אנחנו פועלים בוועדה. אני מאוד מצטערת אבל זה לא מדויק, אנחנו עומדים על כך שיהיה דוח עדכני מה טיב הקשר לקטין הישראלי, אנחנו מתבססים על כך.

לנו יש כמה וכמה מקרים שהגיעו לבית המשפט עם סיכום של הוועדה הבין משרדית שבכלל לא התייחסה לטיב הקשר, וכשזה הגיע לבית המשפט העובדה שבית המשפט שלח את זה חזרה לוועדה בגלל שלא הייתה התייחסות לטיב הקשר עם הילדים.

אני מהמועצה הלאומית לשלום הילד.

אני חייבת להודות על הזכות להיות פה, אנחנו שנים רבות מטפלים במקרים הומניטאריים, סופר והומניטאריים לגבי ילדים קטנים שנמצאים בארץ. כמו שאני קוראת להם ילדים ממשפחות הרוסות של משפחות עולים, גם מאתיופיה גם מברית המועצות וגם בחלקם הקטן ממדינות אחרות.

לאורך שנים לא הצלחנו להגיע להבנה על פי אילו קריטריונים באמת הוועדה פועלת. באמת ובתמים המקרים שאני מפנה לוועדה הם מקרים בודדים ומועטים, והם סופר הומניטאריים שיכולים להיות לכל הדעות, ובכל המקרים אנחנו מקבלים תשובה שלילית. לא ברור לי למה. מדובר על ילדים קטנים, שמשפחתם היחידה נמצאת בישראל.

תני לנו דוגמאות כאלה, אני מבקשת לראות דוגמאות. זו לא פעם ראשונה שאתם טוענים את הטענות האלה, ישבנו פה בכנסת בוועדה לקטינים ללא מעמד בישראל וטענתם את אותה טענה. הטענה שלכם נדחתה, אני מבקשת שאם יש לך מקרים כאלה תעבירי אלי בבקשה.

יש על שולחני כמה מקרים. למשל הדוגמה האחרונה של ילד שחי בקצרין, הוא בן לישראלי יהודי שמעולם לא התייחס אליו בצורה כלשהי, כלומר הוא לא נתן אגורה מזונות, לא היה בקשר פעם אחת, דקה אחת, אפילו לא להגיד מזל טוב ביום הולדת.

אם הוא ישראלי מה הקשר לוועדה?

ילד אזרח ישראלי, יש לו אמא שהיא הקרוב המשפחה היחידי שלו על פני האדמה, שהגיעה לכאן בעקבותיו וברגע שהיא הבינה שאבא זרק אותו לרחוב מהבית שלו בישראל. היא הגיעה לכאן ובנאמנות ובמסירות היא מגדלת אותו, המשפחה חיה בקצרין, קצרין היא עיר מאוד קטנה, כמעט כולם מכירים את כולם. פעם בחודש מתייצבת בבית המשפחה הזאת, כי ידוע איפה היא חיה, משטרת ההגירה ותופסת את האמא ואומרים לה את החוצה מישראל, את לא בנאדם. הילד הקטין נשאר לבד בבית.

אני לא הבנתי, היא הגישה בקשה?

אחרי חודש הקטין רץ לראש העיר קצרין בוכה, "תפסו את האמא שלי" ראש עיר קצרין מתערב ומחזירים את האמא חזרה, בעוד חודש אותו טכס וכך זה נמשך שנים. אנחנו הגשנו את הבקשה, עזרנו לאמא והוועדה החליטה שהאמא הזאת היא לא מקרה הומניטארי.

מגרשים את הילד?

הילד הוא אזרח.

אז הוא יישאר לבד? אני לא מבינה מה לא ברור כאן, איך זה יכול להיות שזה לא מקרה הומניטארי? מה הומניטארי אם לא זה?

הילד הזה היום כבר בן 17, הוא לומד בי"ב, הוא לומד בבית ספר צבאי והוא עתיד להתגייס לצבא ההגנה לישראל ליחידה קרבית. אחרי ילדות כזאת שכל חודש הוא צריך להופיע בפני ראש העיר בדמעות, איך הוא יכול להתגייס ליחידה קרבית? אחרי ילדות כזאת? אני לא מבינה.

אני מבקשת לומר שיש שיפור בשנים האחרונות, אני לא רוצה לבקר סתם, יש פחות ופחות מקרים. אבל מה שחנה דושבסקי מספרת זה מקרה. יש מקרה או שניים כל שנה, וכשאני רואה את הקמפיין על פליטי דרפור ועל הילדים הזרים שכל המדינה בוכה עד כמה רע עם זה. אני אומרת שיש לי אמהות של חיילים, וגם כבוד השר היה כשאנחנו ביחד טיפלו כשלא הייתה הנחיה של הממשלה ולא היה חוק, הייתי צריכה להגיע אליו כי אף אחד למטה לא רצה להבין שילד עם דם יהודי שקרה שהאמא שלו לא יהודיה והיא היחידה שמגדלת אותו ואי אפשר לגרש את האמא. בכל שנה יש מקרה. חנה דושבסקי על קצרין לא ידעתי אני יושבת במשפט זדרוף בקצרין, את מבינה שאת העיר הזאת אני מכירה.

אפילו הרציונל לא עובד במשרד הפנים. היה מקרה שבכספי הגעתי לבית הדין הגבוה לצדק. אישה שנפגעה בפיגוע בדולפינריום, בגלל מחלת הנפש שקיבלה כהלם קרב הבעל שלה התגרש ויש ילד בן חמש. משרד הפנים שלנו חושב שזה בסדר לגרש את האמא ולגרש את הילד. אני אמרתי שאני לא אתן לגרש את הילד עם הדם היהודי, כי כל החיים, זה גזר דין לילד שנולד בישראל. הייתי צריכה בכספי לגשת לבית הדין הגבוה לצדק וזכינו שם. אבל כל התהליך וכל הכאב היה והיה זמן שלאישה לא היה כסף לקיום, הייתה הגברת מלכה בודולובסקי זכורנה לברכה מארצות הברית שמימנה את המקרה הזה ואף אחד אחר לא היה.

חייבים לחשוב עם הראש שלא מגרשים אמא של ילד אזרח ישראל.

מזל כהן אני מבין שאת פה.

אני מאוד נרגשת. אני מרגישה שבשנים האחרונות בעקבות כל המקרים נכתבו כל כך הרבה נהלים לחיילים, לנפגעי פעולות איבה. הגברת מדברת על הדולפינריום, על הפסקות הליך, אנחנו באמת מסתכלים על כל תיק ותיק, הרי התיקים האלה מתנקזים אצלנו ברשות. אנחנו מסתכלים על זה עם כל הלב באמת ובתמים מבחינה הומאנית.

אז הנה המקרה מקצרין.

אני לא יודעת על מה הגברת מדברת.

תמיד יש מקרה אחד או שניים שאתם מתנהגים לא בסדר.

מקרה אחד או שניים לא יכולים להאפיל על הכל. אנחנו בשנים האחרונות עושים - - -

מזל כהן, ראשית שזה שכואב זה אומר שאכפת לך, כי אם לא היה אכפת לך לא היה כואב לך. אני חושב ששמענו כבר מחברת הכנסת מרינה סולודקין בתחילת דבריה על חצי הכוס המלאה, שבכל זאת יש שיפור. אני חושב ששמענו את הדברים האלה גם מנציג האגודה לזכויות האזרח. עובדה שבתחילת דבריו הוא החמיא לכם על שיתוף הפעולה ועל העבודה שעושים. יש כנראה שמשהו בכל זאת לקוי במערכת.

כשאני אומר לקוי במערכת שכאשר מדובר על אישה, המקרה שהציג כאן נציג האגודה לזכויות האדם, שצריכה כל שלושה חודשים לשלם, ובסך הכל ההוצאה הסתכמה ב- 1,500 שקל, אני חושב שזה סופר הומניטארי למצוא את הדרך להאריך את האשרה או לפחות לקבוע איזה כלל בעניין הזה שבמשך שנה, שנתיים, תשולם אגרה חד פעמית. אנחנו הרי יודעים שלאנשים האלה לא תמיד הפרוטה מצויה בכיס, וגם אם זה רק 100 שקלים הרבה מאוד כסף כמדובר באישה כזאת.

הוועדה פונה ומבקשת למצוא את הדרך כדי לשחרר את אותן פניות מאגרות, כלומר פעם ראשונה אגרה, לדעתי את האגרה צריך לשלם אבל זה יהיה תשלום חד פעמי לתקופה, תקבעו את התקופה ואני לא אתערב בשיקולים המקצועיים אם תחליטו שזה יהיה לשנה, שנתיים, זה נראה לי סביר.

לגבי אורך התקופה של השהייה, מדובר כאן על תקופה של שלושה חודשים. אנחנו יודעים שהוועדה לא מתכנסת בדיוק אחת לשלושה חודשים.

הוועדה מתכנסת יותר מפעם אחת בשלושה חודשים.

יפה. אתם יוצרים מצב לאנשים שמראש אתם יודעים שהם צריכים לגשת ולחדש את האשרה הזמנית. גם על כך צריך לתת את הדעת ולמצוא את הדרך אולי פעם בחצי שנה, שנה, אני לא רוצה להיכנס לפרטי הפרטים אבל זה נושא שצריך לתת עליו מענה.

ברשותכם לפני שאני ארשה לך להשיב על הדברים, אני רוצה לעשות פסק זמן לחצי דקה. הצטרפו אלינו בנות תלמידות ממכללת רעננה, אני רוצה לקדם אותן בברכת ברוכות הבאות. רק לשתף אתכן, היום זה היום הבינלאומי לזכויות האדם, אנחנו עוסקים כאן בוועדת הפנים בדיון בנושא של הוועדה לפתרון בעיות הומניטאריות בתוך משרד הפנים. זו וועדה שהוקמה במיוחד כדי לתת מענה לבעיות הומניטאריות. יושבים כאן נציגים של כל מיני ארגונים ואגודות, המועצה הלאומית לשלום הילד, האגודה לזכויות האדם, המרכז לפלורליזם יהודי ועוד גופים שונים.

בבקשה מזל כהן, את רוצה להשיב על הדברים.

אני אתן לשרה שאול להשיב.

אני אשיב על שני עניינים. הדבר הראשון, נשמעה כאן טענה על הקריטריונים של הוועדה. על כך שיש שני מקרים מאוד מאוד דומים שאחד קיבל תשובה שלילית והשני קיבל תשובה חיובית. אני חושבת שהתשובה טמונה במונח מקרים דומים, יש אולי מקרים דומים אבל אין מקרים זהים. אף פעם לא יהיה מונחים בפני הוועדה מקרים זהים. כל מקרה ומקרה הוא לגופו ואנחנו כבר נתנו את התשובה הזאת וגם כתבנו לך עודד פלר אין ספור פעמים.

הרעיון בוועדה לעניינים הומניטאריים הוא שבכל מקרה יש את נסיבותיו האישיות. על פניו הם יכולים להיות מקרים מאוד דומים עם פרט אחד שמשנה את כל התמונה. לכן כל אדם יכול ולהגיש בקשה לוועדה לעניינים הומניטאריים, הוועדה דנה בכל מקרה ומקרה לגופו של עניין, ובכל מקרה ומקרה בנסיבותיו האישיות. לקבוע קריטריון שיחייב את הוועדה להיצמד לרשימה של מתי לאשר ומתי לא לאשר, זה ירוקן מתוכן את משמעות הוועדה שאמורה לתת תשובה.

לעניין ההצעה לפטור מאגרה בשאר הפעמים, זאת אומרת לגבות איזו אגרה חד פעמית, אני עונה את התשובה גם לעניין הספציפי הזה וגם על שאר העניינים שאולי מצריכים שקילה מחודשת. אנחנו מקווים שבקרוב ימונה ראש רשות חדש שמטבע הדברים יבחן את כל הנהלים בבחינה מחודשת ויהיה מקום לעשות מקצה שיפורים או שינויים, וכל דבר ימצא את ביטויו. הדרך פתוחה בפני כל אחד לפנות כשיתמנה ראש רשות, מקווים שבקרוב, לפנות ולהציע הצעות לשיפור, וכמו שאמר עורך הדין עודד פלר הדו שיח קיים ואנחנו משתפרים ומתייעלים ובאים בדברים האחד עם השני.

זכות הטיעון – כיוון שלא מדובר בוועדה סטטוטורית אין חובת טיעון בפני הוועדה. זו וועדה מיצעת, זו וועדה שממליצה לראש הרשות. בגלל מספר המקרים המונחים בפתחה של הוועדה ואופי המקרים וגם לנוכח העובדה שברוב המקרים הבנאדם מגיש הבקשה נשמע באיזו מסגרת בצורה פרונטאלית עוד לפני הוועדה, בין אם זה בלשכה או במסגרות אחרות, הוחלט שבנסיבות האלה יש מקום לאפשר זכות טיעון בכתב. זה לא אומר שהוועדה נסמכת רק על מה שסיכמו בלשכה, כל אדם יכול בצרוף לטופס שהוא מגיש לשטוח את כל טענותיו, כל החומר המונח בלשכת מינהל האוכלוסין בעניינו של אדם מוצג בפני הוועדה.

הוועדה לא מקבלת דף אחד, היא מקבלת חומר עם המסמכים, עם התשובות שנתנו לכל אדם, עם מסמכים רפואיים, אם צריך, עם חומר ממשרד הרווחה, עם תזכירים. התמונה שמונחת בפני הוועדה היא תמונה מאוד רחבה. נציג משרד הפנים מציג את העובדות כהווייתם ובלי המלצה לוועדה. הוועדה מקבלת את סיכום העובדות, סיכום הנקודות, וכשיש המלצה של בית המשפט גם ההמלצה הזאת מונחת בפני חברי הוועדה. ובפני חברי הוועדה פתוחה הדרך בשיקול הדעת החופשי שלהם כמו שיקול הדעת הרחב שטמון בעצם קיומו של חוק הכניסה לישראל לבחינת בקשות.

אני מבקשת להוסיף, חברי הוועדה מקבלים את החומר עוד זמן קודם כדי שיוכלו לעיין בכל החומר. לחומר אנחנו מצרפים את הסיכום שנעשה בצירוף כל המסמכים הנלווים.

מיהו יושב ראש הוועדה?

ראש הרשות לאוכלוסין ולהגירה.

היום ממלא את מקומו המנהל הכללי של המשרד.

כן. והרבה זמן לנו אין לו.

באופן טבעי אני מבין את זה, אני חושב שזה לא עוזר לכם. אני בהחלט חושב שהנושא הזה חשוב ועם כל הכבוד להמנהל הכללי, ומי שמכיר את המערכת יודע שלדברים אחרים אין לו זמן, ואת המקרה הזה הייתי מגדיר כדבר שולי מבחינתו. מבחינתכם זה הטופ.

תודה רבה. יניב רונן בבקשה, יניב רונן הוא איש מרכז המידע של הכנסת והוא הכין עבודת המחקר המונחת בפניכם.

שני עניינים שלדעתי כדאי להעיר עליהם, האחד הנגישות לוועדה, מידע על הוועדה. הייתה תלונה שאנשים לא יודעים שהם יכולים לפנות ולא יודעים שהוועדה קיימת, וזה למרות עומס המקרים, וכנראה שיש כאן בעיה. לי למשל היה קשה מאוד למצוא את הנוהל שמדבר על הקמת הוועדה והגעתי אליו בהדרכתה הטלפונית של שרה שאול. קל וחומר שאנשים זרים שאינם הרבה שנים בארץ יתקשו. כדאי לשקול להכין חוברות מידע מתומצתות שתונחנה בלשכות רשות האוכלוסין.

באתר האינטרנט יש מידע שקיימת וועדה כזאת?

בוודאי.

יש את הנוהל שנמצא בקבצים, ואם אתה לא יודע שזה שם אתה לא תגיע.

זה מופיע בשפות שונות?

רק בעברית.

בסיכום הדברים אני אתייחס לנושאים האלה.

הדבר השני בעניין הקריטריונים כן או לא, כדי לחדד את מה שנאמר כאן שהמקרים שחוזרים הרבה הם בגלל הפסקת הליך כתוצאה גירושים או פטירה. יש תת נוהל שמדבר על הפסקת הליך בגלל אלימות בן הזוג הישראלי. כדאי יותר להבליט או לפרסם את הנהלים האלה שלא יהיו מוחבאים בקבצי הנהלים של משרד הפנים ושאליהם קשה להגיע היום.

אלו רוב המקרים שפונים אלי, גירושין, אלימות של בעלים.

יש נוהל וצריך וכדי להגיע אליו צריך לפתוח את קובץ הנהלים של משרד הפנים, צריך להתמצא בו. זה לא נגיש לרוב רובם של האנשים. יש מקום להנגיש את הנהלים. גם אם לא נכון לעשות רשימה קשיחה של קריטריונים שילכו לפיהם, יתכן שיש מקום לגבש כן קווים מנחים שעל פיהם יוגדר אם לתת מעמד או לתת.

אני מעמותת רופאים לזכויות אדם. אנחנו נתקלים כאן בבעיה מיוחדת מאחר והאנשים שמגיעים אלינו כולם סובלים מבעיות רפואיות שונות. פעמים רבות במשך כל תקופת ההמתנה של הוועדה הבין משרדית השאלה היא האם בכלל המקרה יגיע לפתחה של הוועדה הבין משרדית. האנשים ממתינים ללא אשרה ובזמן שהם שוהים ללא אשרה הם גם בלי ביטוח רפואי.

קרה לנו לא פעם שאנשים זקוקים לטיפול רפואי מאוד צמוד, למשל בגלל איידס, ולא מקבלים תמיד את הטיפול באופן סדיר. הוועד למלחמה באיידס מאוד עוזר אבל גם הוא אינו כל יכול. במקרים כאלה אפילו הפסקה של יום אחד עלולה לגרום להתחסנותו של הנגיף מפני הטיפול. זה יכול להיות אפילו גזר דין מוות. יש לי לפחות שתי מטופלות שהגיע לתקופת המתנה ארוכה והן חולות מאוד.

תגדירי את תקופת ההמתנה הארוכה.

יש מקרה אחד שהמתין תשעה חודשים עד שהודיעו לו שהוא אינו עומד בקריטריונים ולא מגיע לוועדה מאחר ושהיה חסר זמן בהליך המדורג. מקרה נוסף שהוא מורכב יותר שאני מעדיפה לא להיכנס לפירוט וגם בו התקופה הייתה מספר חודשים. בזמן זה דורשים מדי פעם לראות מסמך רפואי עדכני כי אי אפשר להסתמך על מסמך רפואי ישן. אבל בנאדם שאין לו ביטוח רפואי ממלכתי קשה לו להשיג מסמך רפואי בכל פעם מחדש. כשאנחנו מגישים מסמכים רפואיים שחתומים על ידי רופאים מתנדבים שלנו הם אומרים שזה לא מספיק, ומשרד הפנים מבקש לראות מסמך ממוסד רפואי מוכר, שזו כמובן דרישה עוד יותר קשה עבור אדם חסר מעמד וחסר ביטוח רפואי.

אני חושבת שאת תקופת ההמתנה צריך לקחת בחשבון, העדר טיפול רפואי לפעמים יכול להיות ממש קריטי למצבו של האדם.

מקרים כאלה לא מגיעים לוועדה. למקרים כאלה יש לנו נוהל מתן מעמד לשב"חים –שוהים בלתי חוקיים שהם חולים. יש לנו נוהל כזה.

אני מכירה את הנוהל הזה.

אז יש נוהל?

יש נוהל, אבל לא תמיד מדובר במקרה שמתאים לנוהל. למשל יש לי מקרה אחד של נשאית איידס, ונכון שהיא מאתיופיה ובאתיופיה אין טיפול, אבל היא גם הייתה נשואה לבעל ישראלי שנהג באלימות כלפיה.

אז אל תציגי את זה כחולה רפואי, לחולים יש נוהל מיוחד.

נוהל חולים אומר שהוא לא יגורש עד ש - - -

זה כן מתן רישיון ישיבה בישראל.

מזל כהן, האם אותן בקשות בעניינים רפואיים מקבלים אצלכם איזו קדימות בגלל הנושא הרפואי?

אדם ששוהה בארץ שלא כחוק וטוען שהוא חולה ושהוא לא יכול לעזוב את הארץ, משרד הפנים מפנה אותו לקבל חוות דעת רפואית בבית החולים הדסה, יש לנו הסכם עם בית החולים לרופאים מסוימים. הם מעבירים אלינו חוות דעת והרופא קובע אם אכן יש סכנת חיים לאדם, ואם אפשר להעביר אותו. גם כאן אנחנו צריכים את האישור, גם כאן זה מתעכב כי אנחנו צריכים את האישור של יושב ראש הרשות.

תודה רבה. האם התלמידות שיושבות איתנו רוצות לשאול שאלה, יש משהו שמעניין אתכן? אין.

אני מבקש לסכם את הדיון.

אני חושב ששמענו כאן, ואני אומר את זה לאנשי משרד הפנים, נשמעה ביקורת ויחד עם זאת נשמעו דברים שמעידים על כך שיש שיפור. להגיד שכולם שבעי רצון מכך? אני חושב שגם האנשים שעובדים במערכת לא שבעי רצון מהמצב הזה. הדברים נאמרו אולי בצורה לא ברורה אבל כן בצורה מרומזת, ויש חוסר שביעות רצון של כל הצדדים.

מאחר ואנחנו נמצאים בסיטואציה מסוימת שאין כרגע ממונה על לרשות האוכלוסין וההגירה. אני מאוד מקווה שבזמן הקרוב ימונה האיש שאמור לעמוד בראש הוועדה הבין משרדית.

אני מבקש בשם הוועדה שהדיון הראשון של הוועדה יתקיים לא על מקרים הומניטאריים אלא על הדיון שהתקיים כאן בוועדה. אנחנו מבקשים שידונו הנושאים שעלו כאן בוועדה והם:


הארכת תקופת השהייה משלושה חודשים לכל תקופה שתחולט על ידיכם משיקולים מקצועיים.


תשלום עבור האגרות יצומצם. לא יתכן שכל שלושה חודשים יצטרכו לשלם עבור האגרה.


כשהוועדה תתכנס בפעם הראשונה שתקבע גם קריטריונים חדשים. אני חושב שהוועדה צריכה לעשות לעצמה פסק זמן. אני לא יודע מתי בפעם האחרונה הוועדה הזאת התכנסה וקיימה דיונים על נהלי עבודה, על הקריטריונים. יתכן שעד עכשיו עבדו על פי איזו שבלונה ומשנת 1992 זה עובד כך.

תמיד בסוף וועדה אנחנו מוצאים את המקום להחליף דעות כדי לשפר ולשנות.

אני מציע וזו הצעתה של הוועדה ושלי, שעם מינוי של ראש רשות האוכלוסין וההגירה, שהוועדה תתכנס לדיון בנושאים שהוועדה כאן דנה עליהם. אני חושב שזה ירענן וואולי צריך גם לשנות או להחליף את החברים. יתכן שיש מקום לפנות לגורמים נוספים. רענון כוחות תמיד טוב כי אפשר לקבל רעיונות חדשים. וכל זה במטרה להקל על אותם המקרים ההומניטאריים, וזה תפקידה של הוועדה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מתנצל שהגעתי לדיון באיחור מאחר והייתי בדיון אחר. היום זה יום זכויות האדם בכנסת ויש לנו הרבה דיונים שהם רלוונטיים.


אדוני היושב ראש אני מודה לך שאתה מקיים את הדיון הזה. האמת שזה דיון שני שלי במשך זמן קצר בנושא של הוועדה הבין משרדית המייעצת לראש רשות האוכלוסין. הדיון הקודם התנהל כהצעה לדיון מהיר של חברי כנסת בנושאים שקשורים לאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן. באותו דיון התבררו כל מיני שאלות וסוגיות מטרידות בעבודתה של הוועדה המייעצת. אני חייב לומר שבאותו דיון מהיר אמרנו שאנחנו נרצה לקבל מכם דין וחשבון כתוב ומסודר על כל צורת העבודה של הוועדה. אני לא יודע אם דין וחשבון כתוב ומסודר כזה הוגש לפנינו היום.

חבר הכנסת דב חנין, אני הצעתי ואולי לא שמעת את תחילת דבריי, יש להם בעיה אובייקטיבית כרגע. אין ראש לרשות האוכלוסין וההגירה. מי שממלא את הפונקציה הזאת הוא המנהל הכללי של המשרד. אני לא צריך לומר לך שהוא עסוק באלפי דברים וזה נוסף לו על המטלות. אין לו בררה הוא חייב למלא את התפקיד והוא עושה את זה. אני הצעתי שמיד עם מינוי ראש הרשות יערך דיון כולל. כאן אנחנו נבקש וזה משפט הסיכום שאנחנו נדרוש שלאחר שהוועדה תסיים את דיוניה תעביר לוועדה דוח. דוח על ההחלטות של דרכי העבודה.

ברשותך אדוני היושב ראש. אני הייתי מציע שבדוח הזה תשקלו כמה דברים נוספים מעבר לדברים שמאפיינים את העבודה שלכם עד היום.


הנקודה הראשונה היא בעיית היידוע. הרבה אנשים שבעצם צריכים את הוועדה לא יודעים על קיומה. הטענה הזאת הושמעה באוזננו והשאלה היא האם הוועדה יוצרת מנגנונים שמאפשרים לציבור לדעת שהיא בכלל קיימת.

כבר דיברנו על זה.

הנקודה השנייה. מהן האפשרויות הערעור על החלטת הוועדה? האם יש אפשרויות כאלה, למי, באיזו צורה, באיזו מתכונת? זה קשור כמובן לשאלת ההנמקה. יש טענה בהקשר של העדר פרוטוקולים בישיבות שלכם או שהפרוטוקולים לא גלויים או שלא חשופים. אם יש עניינים בטחוניים סודיים אפשר אותם כמובן לכסות. אבל פרוטוקולים בעיקרון צריכים להיות חשופים לדיון ולביקורת. זו בסך הכל וועדה שעוסקת בקביעת גורלות של אנשים. זה מעין הליך שיפוטי ברמה העקרונית.


אני לא יודע אם יש לכם קריטריונים והאם הקריטריונים האלה כתובים באיזה מקום. אם הם כתובים באיזה מקום אני מאוד אשמח לראות אותם. מהם הקווים המנחים את פעולת הוועדה? מה בדיוק מנחה אתכם? יש בפניכם כל כך הרבה מקרים אז כדאי שיהיו לכם קווים מנחים שלפיהם אתם תתנהלו.

מהם הנהלים של עבודת הוועדה? מתי היא מתכנסת? באיזו מתכונת? באיזה מקום היא מתכנסת? מיהם חברי הוועדה? רב הנסתר על הגלוי כאן ואני לא מוצא שום סיבה לכך. אני לא מוצא שום סיבה שוועדה שממלאת תפקיד על פי דין תתנהל בצורה כל כך חשאית. זו לא וועדה של השב"כ – שירות הבטחון הכללי. זו וועדה של משרד הפנים. אם זו וועדה של משרד הפנים היא צריכה להתנהל בצורה אחרת.


תודה אדוני.

לסיכום הדיון הזה אני מבקש להוסיף עוד נקודה אחת שלא ציינתי קודם. דבר פרסום קיום הוועדה בשפות השונות באינטרנט. נאמר לי שזה מתפרסם באינטרנט אבל לדעתי הפרסום צריך להיות גם בשפות זרות ואתם יודעים מיהם הפונים אליכם.

אנחנו מבקשים שעם מינוי ראש הרשות החדש הוועדה תתכנס ותקיים דיון על כל הנושאים האלה. אם תרצי לקבל את הפרוטוקול של הוועדה נשמח להעביר אותו אליך כדי ליישם את כל הפניות של הוועדה. תעבירו אלינו את זה כתוב ואחר כך נצטרך לקיים דיון נוסף בהשתתפות ראש מינהל האוכלוסין.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45