PAGE
23
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החינוך, התרבות והספורט

11.1.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

ישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ועדת החינוך, התרבות והספורט – פרוטוקול מס' 136

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – פרוטוקול מס' 62

יום שני, כ"ה בטבת התש"ע (11 בינואר 2010), שעה: 10:00

הצעה לסדר היום בנושא: דה-לגיטימציה תקשורתית-ציבורית לאוכלוסיית העולים מחבר העמים בעקבות הרצח של משפחת אושרנקו

הצעה לסדר היום של חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ

בהשתתפות השרה לקליטת העלייה, חה"כ סופה לנדבר

חברי הוועדה: זבולון אורלב – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

ליה שמטוב – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

אנסטסיה מיכאלי

אלכס מילר

מרינה סולודקין

יוליה שמאלוב ברקוביץ

השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר

אלכסיי לורמסון

- יועץ תקשורת לשרה לקליטת עלייה

יהודית דנילוב

- מ"מ מנהלת אגף לקליטת עלייה, משרד החינוך

רונית כץ

- יועצת ומדריכה ארצית בנושא תלמידים עולים, משרד החינוך

ורד פאר סוייד

- יועצת רה"מ לחברה ורווחה

אלכס סלסקי

- ממונה על תקשורת ברוסית, יחידת הדוברות, הסוכנות היהודית

ילנה פרגמנט

- ממונה על תכנית עלייה, הסוכנות היהודית

מוטי אמיר

- מנהל רשת ב', רשות השידור

שמואל בן צבי

- מנהל רדיו רקע, רשות השידור

אילת מצגר

- סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

גינת גונן


- עורך המוסף הפוליטי, עיתון 'ישראל היום'

יצחק הילדסהימר
- עיתונאי, מקור ראשון

דר' אינה לוי

- מרצה וחוקרת, המכללה האקדמית אריאל

אילנה שפייזמן

- רכזת תחום שינוי מדיניות פרויקט עולים, שתי"ל

גרגורי קוטלר

- מנהל מח' עולים בתנועה ליהדות מתקדמת, המרכז לפלורליזם יהודי

דוד קשאני

- עמותת קול בשכונות ודיור ציבורי

יהודה סקר

- נציג ארגון הורים ארצי בכנסת ובמשרדי ממשלה

אבי גור


- נציג הורים

נריה מעודה

- עוזר פרלמנטרי לח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ

ברק גרנות

- עוזר פרלמנטרי לח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ

יהודית גידלי

דנה גורדון

ס.ל., חבר מתרגמים בע"מ

דה-לגיטימציה תקשורתית-ציבורית לאוכלוסיית העולים מחבר העמים בעקבות הרצח של משפחת אושרנקו

הצעה לסדר היום של חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ

בוקר טוב לכל המשתתפים ובוקר טוב לצופים בערוץ הכנסת. התכנסנו הבוקר לישיבה משותפת עם ועדת החינוך, תרבות והספורט, בהשתתפות שרת העלייה והקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר, כדי לדון בהצעה לסדר היום שיזמה חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, והנושא זה דה-הלגיטימציה תקשורתית-ציבורית לאוכלוסיית העולים מחבר העמים, בעקבות הרצח של משפחת אושרנקו.

הסיבה שהתכנסנו פה היא שבעקבות הרצח הנוראי של משפחת אושרנקו התקשורת, לצערי הרב, הכתימה ציבור שלם. התקשורת לזמן קצר שכחה את התפקיד שלה, שהוא לחנך ולתרום לחברה הישראלית. במקום זה היא נהפכה להיות צהובה ומעניין אותה רק רצח, אונס וגניבות ואם לא רצחת, לא גנבת, אתה לא מעניין את אף אחד.

עוד משהו, הציבור כבר כל כך התרגל לזה שכשפותחים את העיתון, דבר ראשון מחפשים את כל הרכילויות, את כל המקרים האלה הלא שגרתיים וזה באמת מעניין, ואם אנחנו רואים איזה שהיא כתבה על משהו שנעשה וזה תרם למדינת ישראל, אז קוראים רק את הכותרת.

כולם מדברים על העלייה הגדולה, כמה היא תרמה וכמה היא תורמת בכל התחומים ויש הישגים אדירים ברמות שונות, למשל בתחום כמו ספורט, כמה בזמן האחרון הספורטאים הישראלים שהם עולים מחבר העמים הביאו גאווה למדינת ישראל, מדליות. אולי קראנו את זה באיזה שהוא עיתון, במדור ספורט, בקטן, וזהו. זאת אומרת, זה לא כל כך מעניין את התקשורת הישראלית. כל הסטיגמות החברתיות האלה הופכות כבר לנורמות ומקובלות בחברה.

השר יצחק אהרונוביץ דיבר בכנסת ואמר שלרצח ולפשע אין לאום ואין דת ופה הופכים את כל הציבור, ציבור כל כך גדול, לפושעים, לרוצחים, לזונות. זה היה בכל העליות, גם כשהיתה עלייה ממרוקו, דיברו עליהם, העלייה מרומניה, על פולנים אני בכלל כבר לא רוצה להגיד מה אמרו על הפולנים, אבל כבר 20 שנה עברו מאז העלייה הגדולה ועדיין העולים נשארים עולים והם לא יכולים, מבחינה חברתית, להשתלב בחברה הישראלית ויש פער עצום בשייכות לחברה הישראלית.

אני חושבת שזה חוסר הרצון של החברה הצברית לקלוט בתוכה את העולים החדשים. הדחיקה הזאת של חברה גדולה לשולי החברה הישראלית זו התופעה שאנחנו חווים ומזה נובע אלכוהול, אלימות קשה וכולי.

מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות, לא רק לקלוט את העולים החדשים, היא צריכה גם להילחם בתופעות האלה ובמיוחד בתופעות של גזענות. כל אחד מאיתנו, במיוחד הפוליטיקאים, במיוחד הרבנים, לפני שהם אומרים משהו, צריכים לחשוב מה הם אומרים. ופה בא הרב מצגר וגם מוסיף אש למדורה, 'קופאיות רוסיות', למה? כי כמעט כל הקופאיות הן רוסיות? ואם הקופאית היא לא רוסית והיא לוקחת מוצר שזה חמץ, היא לא תעביר את זה בקופה? למה דווקא הוא הזכיר את הרוסיות? מה, רוסיות, כי הן לא יודעות? הן יודעות יותר טוב ממישהו אחר. זה שהן עובדות כקופאיות כי לא יכלו להשתלב ולא יכלו לעבוד במקצוע, זה לא אומר שצריכים ככה להשפיל את החברה כולה.

אנחנו, כישראלים, כל כך לא אוהבים כשמסתכלים על רשת בי.בי.סי, או סי.אן.אן, כשמדברים על הפלסטינאים המסכנים ועל זה שישראלים הם טרוריסטים, אבל לבד, לבד, אנחנו פה בארץ עושים הכל כדי להכתים ציבור שלם.

לפני שאני נותנת את זכות הדיבור לשרת העלייה והקליטה---

תתני לחברי הכנסת, אני באתי כדי לשמוע ולהביע את דעתי.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לשותף שלי, ליושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, לחבר הכנסת זבולון אורלב.

תודה רבה. אני נעניתי ברצון לקיים את הישיבה המשותפת של הוועדה לקליטת העלייה והתפוצות, יחד עם ועדת החינוך והתרבות, כי סברתי שיש אמנם בעיה שצריכים לשים אותה על סדר היום, בכך שאנחנו ממהרים להדביק תוויות, בדרך כלל תוויות שליליות, לאוכלוסיות שהן לפעמים מרגישות מחוסרות הגנה, שקל להדביק להן תוויות, שקשה להן להתגונן, וזה בדרך כלל העולים. העולים הם קבוצה רגישה, קבוצה שקל לזהות אותה, לפי הלבוש, לפי הדיבור, לפי מקום המגורים לפעמים וקל מאוד להדביק לה תוויות שליליות שונות. למרות שהחברה שלנו נגועה בהרבה מאוד בעיות של גניבה, רצח, לצערנו הגדול פדופיליה עכשיו, אבל כשקורה מקרה שעולים מעורבים בו, קל מאוד להדביק את התוויות האלה.

צריך לזכור שבסופו של דבר העלייה למדינת ישראל היא נשמת אפה של המדינה, כמדינה יהודית. בלי עלייה לא היתה יכולה להתקיים מדינת ישראל לאורך זמן. העלייה היא המבטיחה את חוסנה של מדינת ישראל. ברמה של החקיקה, חוק השבות שהבטיח אזרחות מיידית וסיוע לכל יהודי שמגיע למדינת ישראל, בין אם הוא יהודי על פי ההלכה, או בין אם הוא יהודי מזרע ישראל, הוא חוק ייחודי בעולם. אין אותו לאף אחת ממאתיים המדינות שחברות באומות המאוחדות, רק למדינת ישראל יש את החוק הזה כדי לבטא את מעמדה ואת חשיבותה של העלייה, ולכן אצלנו יהודים שמגיעים לישראל הם לא מהגרים, הם עולים, הם שבים הביתה. כל יהודי שעולה הוא חוזר הביתה וכאן ביתו. ובבית, מעמדו שווה לכל אלה שנמצאים בבית.

אם יש כשלים בקליטת העלייה, שבגללם יש בעיות, או יש ריבוי של בעיות, זה בוודאי לא באשמת העולים, כי אם באשמת הקולטים. אם קיימת תופעה של אלכוהול, או תופעה של אלימות, או תופעה אחרת, שמוצאים שאחוז גבוה של עולים מצוי באותה עברה, זאת לא בעיה של העולים, זאת בעיה של הקולטים. זאת בעיה של המדינה שלא עשתה את כל הדרוש על מנת שאותם עולים ירגישו בבית ויידעו כי הם שווים בכל.

כאמור, קליטת העלייה היא מאבני היסוד של הערכים הציוניים. צריך לעשות מבחן ולהגיד לאנשים מה היא הציונות. הציונות בראש ובראשונה היא העלייה לישראל וקליטת העלייה. זאת בראש ובראשונה.

התקשורת, היא לא איזה שהוא מרחב אטום שהוא מחוץ לחברה הישראלית. כל מה שחל עליי, חל על איש תקשורת. כל החובות הציוניות, כל החובות היהודיות, כל החובות הלאומיות שחלות עליי, חלות גם על איש תקשורת. זה שאדם נמצא כרגע בשדה התקשורת, איננה פותרת אותה משום מצווה ציונית שהיא, וכאמור, קליטת העלייה היא בראש המצוות. מי שפוגע בעולים חדשים לדעתי פוגע באופן אנוש באחד מהערכים הציוניים, פוגע לדעתי גם בחוסנה של המדינה, כי אם פוגעים בעולים, אז יהודים שרוצים לעלות יגידו 'רגע, למה לנו לעלות ולהתבזות?' 'למה לנו לעלות ולהיות למשל ולשנינה?' 'למה לנו לעלות ואחרי זה שיצחקו מהאקצנט שלנו, מהשגיאות בדיבור שלנו ומכך שיש לנו מנהגים כאלה, מאחר שיש לנו מנהגים אחרים'.

ודאי וודאי ועדת החינוך והתרבות יודעת היטב לשמור על חופש הביטוי ויודעת לשמור היטב בהחלט על מעמדה של התקשורת, אבל אני חושב שעם כל הכבוד לחופש הביטוי ולחופש הסאטירה ולכל הערכים החשובים האלה, הם לא ערכים בלתי מוגבלים. גם הם מוגבלים.

ועדת החינוך והתרבות קיימה דיון רק לפני שבוע על קדימונים שהיו לתכנית ארץ נהדרת, כי חשבנו שהם עברו את הגבול מבחינת חוסר הטעם המיני שלהם.

איננו מפחדים ואיננו מהססים להטיח דברי ביקורת ולומר את מה שיש לנו, דווקא מפני שאנחנו שומרים על חופש הביטוי שיש לכלי התקשורת. אבל כמי ששומר על חופש הביטוי צריך גם לדעת ולתבוע מהתקשורת ולומר לה 'את לא פטורה מהמצווה הזאת של קליטת העלייה. אותה חובה שיש עליי לקלוט עולים חלים על גם עלייך', וכל איש תקשורת שיש לו מצלמה, או מיקרופון או עט בידו, יידע שהוא איננו פטור מהמצווה הזאת.

לכן אני שמח מאוד על הדיון הזה ואני מקווה מאוד שכולם יהיו קשובים לקולות העולים מן הישיבה הזאת.

תודה.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, בבקשה.

קודם אני מאוד מודה ליושבת ראש ועדת הקליטה ויושב ראש ועדת החינוך שביחד דנים בנושא הזה והחשיבות שרואה בכך שרת הקליטה. זה נושא שהעלינו לפני כחודשיים, אבל בגלל סדר הדברים בכנסת לפעמים זה לוקח זמן ואני לא חושבת שהוא לא אקטואלי, הוא אקטואלי היום ומחר. אם לא נטפל בזה היום, אז כנראה שהתופעה תמשיך.

אני הכנתי מצגת, ברשותכם אני אעבור עליה במהירות, על מנת לחדד את המסרים שלי. בבקשה.

אני הבאתי קטע קטן של ספר, אלט-נוילד של הרצל, שכבר לפני מאה שנים מדבר על האחריות שהתקשורת אמורה לקחת על עצמה, על מנת להבין את מה שאמר יושב ראש ועדת החינוך כרגע, עד כמה יש לה אחריות לחברה כולה.

לעתים אנו נוטים לשכוח את העובדות שהשנה מייצגים עשרים שנה לעלייה; למעלה מ-1,200,000 עולים ששינו ללא הכרה את המאזן הדמוגרפי, מתוך מיליון עולים, יותר מ-150,000 הם בעלי תואר ראשון ושני, לארץ עלו אלפי אנשי רוח, סופרים, שחקנים, מוזיקאים, במאים, שהביאו לנו את תיאטרון גשר, רדיו רקע, ערוץ ישראל פלוס 9, תרבות וריקוד ומחול ואנשי ציבור. כל אלה ועוד מצביעים על תרומה חסרת תקדים של העלייה. באוניברסיטאות, מכללות ומכונים עובדים אלפי מדענים עולים. כל חייל חמישי בצה"ל משתייך למשפחת עולים מברית המועצות, כל חייל קרבי שישי הוא גם עולה. העלייה הגדולה תרמה גם לספורט, ספרות, חינוך ועשייה.

רצח משפחת אושרנקו, שישה בני משפחה נמצאו ללא רוח חיים בדירה ברחוב נורדאו בעיר, הדירה כולה עלתה באש, אולם במשטרה עלה חשד לרצח מאחר שעל כל הגופות נמצאות סימני דקירה והספקולציות, חברים. ישראל היום: 'מזכיר דרכי פעולה של המאפיה הרוסית', וואלה: 'לארגוני הפשע הרוסיים אין קווים אדומים', YNET: 'רצח כמו שיטות של המאפיה'. אנרג'י: 'ההבדל בין ארגוני הפשע הרוסיים לקווקזים הוא מידת האלימות. בראשון מדובר באלימות גבוהה מאוד, בשני באלימות ענקית'. הארץ: 'תוהים עולים רבים מחבר העמים אם הרוצח בא מקרבם ומארגוני הפשע שלהם'. שימו לב. שוב הארץ: 'הנרטיב הקווקזי', גלי צה"ל: 'כיווני החקירה, רצח, התאבדות, הסתבכות עם המאפיה'.

ופתאום מגיעה האמת המצערת, הרבה יותר פשוטה, מכל מה ששמענו בתקשורת, שלא פסחה על אף עיתון מכובד, על אף תחנת רדיו מכובדת, על אף תחנת טלוויזיה מכובדת. האמת המצערת, אנחנו שואלים איפה המאפיה הרוסית, אפילו לא רומן סודי, אין קשר למאפיה, מתברר.

כל הקשר בין הספקולציות למציאות מקרי לחלוטין וההשלכות לסיקור לא מאחרות לבוא. הרב יצחק פרץ: 'הגויים מרוסיה אשמים ברציחות', הרב הראשי של רעננה ושר הפנים לשעבר יצחק פרץ, מתבטא בחריפות נגד הרוסים שאינם יהודים על פי ההלכה, בעקבות חשיפת החשדות ברצח משפחת אושרנקו: 'הזהרתי שעליית הגויים מרוסיה תיצור בעיות קשות מאוד', הוא אומר לאתר החרדים. ערוץ 7: 'עבריינות עושה עלייה. חוק השבות מאפשר למנוע עלייתם של בעלי עבר פלילי, אך רשויות המדינה מתרשלות מביצוע בדיקות מוקדמות שישאירו בחוץ לארץ אנשים מסוגם של דמיאן קרליק ויעקב טייטל'.

עכשיו אני רוצה לעבור, חברים יקרים, לגורמים לדה-לגיטימציה בתקשורת. יועץ התקשורת בני כהן טוען, העיתונות בישראל עובדת לפי אגדות תקשורתיות, העיתונות לא מתארת עובדות, אלא מספרת סיפורים. העובדות חייבות להתאים לסיפור, אחרת הן לא מעניינות את הציבור. האגדה התקשורתית היא אוסף של סטריאוטיפים הקשורים בינם לבין עצמם ויוצרים סיפור שגם הוא עצמו סטריאוטיפי, כך שסטריאוטיפים הם למעשה אבן היסוד של האגדה התקשורת. סקס, קונפליקט וטלנובלות, ספרו של יועץ התקשורת בני כהן.

עכשיו הבאנו סרט קצר שהיה לא מזמן, ביום שישי שעבר, שבו, לצערי הרב, גם הופיעה שרת הקליטה.

אני נהניתי מזה.

אני גם נהניתי. אמרתי לצערי, כי אני לא שם, עדיין. בואו נראה את הקטע.

(הקרנת קטע מהסדרה 'ארץ נהדרת').

אני רוצה לדבר, חברים, על מושג שנקרא שנאת זרים. דרך אגב, בסוף אומר המראיין, אייל קיציס, לא שמעתם מה המרואיינים המכובדים הסבירו כאן, 'זה לא החברה הישראלית', הוא אומר, 'זה הרוסים, האתיופים, החרדים. עזוב'. שנאת זרים, קסנופוביה, קיימת בכל חברה בעולם, אך רק בישראל ההתמודדות נעשית באופן שגוי. יש דרכים מבטיחות להפוך את החברה לתרבותית, פתוחה וסובלנית יותר. אני נותנת כמה דוגמאות שהייתי חושבת שכדאי שנדון בהם; תקשורת המגלה אחריות לאומית, חינוך להכרת העולה ותרומתו לחברה, טרמינולוגיה, ישראלים דוברי רוסית, ולא 'הרוסים', מינוף התקשורתי לעניין אפליית עולים.

מאוד חשוב לי להגיד, חברים, שאני לא מדברת פה על אפליה, אני מדברת על דה-לגיטימציה. אני רואה בשני הדברים האלה שני קצוות שונים. אפליה עושים לציבור חלש, דה-לגיטימציה עושים לציבור חזק. עולים בעיניי הם לא ציבור חלש.

נושא אפליית העולים מרוסיה הפך פופולרי בקרב אנשי ציבור דוברי רוסית, מישהו שמשמיע מלה נגד הרוסים, פוליטיקאים מקימים קול צעקה, לא כולם שנמצאים פה, צעקות אלה מעמיקות את התהום בין הצברים לעולים. זכות קיומם של חלק מאנשי הציבור נובעת מאותה תהום עמוקה המציגה את העולים כאוכלוסייה מוחלשת.

בראייתי, תדמית העולים אינה משקפת את מקומם ומעמדם בחברה הישראלית. הדה-לגיטימציה התקשורת היא שיוצרת פער גדול בין תדמית העולים למקומם בחברה. יש פער תדמיתי בין היכולת הפוטנציאלית של העולים בחברה הישראלית לבין המיצוב התדמיתי של העולים. כלומר אין מדובר באוכלוסייה חלשה, שסובלת מאפליה, כי אם מאוכלוסייה בעלת עוצמה, המוצגת בתקשורת באופן סטיגמטי, דבר שפוגע בהשתלבותה בחברה, מדיר אותה מהחברה הישראלית, מעודד הגירה שלילית, פוגע במאמצי עידוד העלייה לארץ וחותר כנגד האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל.

הכבוד האנושי של העולים החדשים נרמס ולכן עלינו לשאוף לחינוך להבנה תרבותית, השקעה מצד משרד החינוך להיכרות התלמידים עם התרבויות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, להכרה בתרומתן להעצמת החברה.

קוד אתי תקשורתי. על אמצעי התקשורת לגלות אחריות ולהימנע מקביעות מוקדמות וחסרות בסיס המייצרות זיהוי ודימוי תקשורתי שלילי לאוכלוסייה שלמה.

השקעה באינטגרציה של העולים. נדרשת השקעה נרחבת יותר בהעצמת אוכלוסיית העולים תוך מחיקת ה'הם' והפיכתו ל'אנחנו.' תודה רבה.

שרת הקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר.

גברתי יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה, יושב ראש ועדת החינוך, חברי הכנסת, רבותיי. אני חושבת שמיותר להגיד למה אני כאן. אני כאן בגלל שזה מרגיז, אני כאן בגלל שהמשרד לקליטת עלייה עושה הכל כדי לשבור את המגמה ופעם ראשונה בעשור האחרון שברנו את המגמה והעלייה גדלה. זאת אומרת מספר האנשים שהגיע למדינת ישראל הוא בעלייה. אני חושבת שמיותר להגיד מה אנחנו עושים כדי לשפר את השירות שאנחנו נותנים לעולים, כדי להביא לכאן עולים חדשים שיהיו חלק מהחברה הישראלית.

תודה לכם שאתם מעלים היום את הנושא לסדר היום ואני חושבת שצריכים להגיד לציבור שהיום צופה בוועדת העלייה והקליטה, רבותיי, אין רוסים במדינת ישראל, אין אתיופים במדינת ישראל, אין רומנים ואלה ואלה ואלה, יש ישראלים דוברי אמהרית, ישראלית דוברי רוסית, ישראלים דוברים שפות שונות, מאיפה שהעולה מגיע למדינת ישראל. במשרד לקליטת עלייה אנחנו משנים את השירות שנותנים לעולים החדשים, אנחנו מתחילים לתת שירות עוד לפני שהעולה מגיע למדינת ישראל, אנחנו עושים הכל כדי שעולה שמגיע למדינת ישראל יגיד 'סוף סוף אני בבית'. סוף סוף אני בבית.

אני שואלת, איזה קשר יש בין מוצא של בן אדם לפשע ולרצח שנעשה ונגרם למשפחת אושרנקו? נכון, זה היה אכזרי ביותר, נכון שהיה קשה לקרוא ולצפות ואנחנו ראינו מה משפחה שלמה עברה, אבל בין המוצא של בן אדם ומה שקרה שם אין שום קשר. אני חושבת שאנחנו כנראה צריכים בכנסת ישראל לחוקק חוק נגד גזענות, נגד עלבון, נגד דברים שקרו וקורים בתקשורת הישראלית.

לא יכול להיות שבמדינת ישראל, אחרי עשרים שנה, כאשר אנחנו רואים איך השתנו דברים כאן במדינת ישראל, וצריכים להגיד את זה בקול רם, רבותיי. בואו , נחזור עשרים שנה לפני, מה היה במדינת ישראל? ערים שהיום הפכו להיות לערים גדולות ביותר, היו פריפריה של מדינת ישראל. אני לא צריכה לנסוע, כמו שאתם נוסעים בכל מקום ומקום ומבקרים ולראות איך השתנו דברים במדינת ישראל, איך הפריפריה הפכה להיות לערים מפותחות. הייתי בעכו, הייתי בצפת, הייתי בכל מקום ומקום במדינת ישראל ואני רוצה להגיד מה שאומרים ראשי הערים, מה היה קורה למדינת ישראל אם מיליון איש לא היו מגיעים למדינת ישראל. די, מספיק, הם לא אלכוהוליסטים, די, מספיק, הם לא מאפיה ולא זונות. אני הייתי בוועדת העלייה והקליטה לפני כמה קדנציות, כאשר אמרתי 'בואו נטייל בכביש'. אתם רוצים לטייל בכביש? לא היתה זנות לפני שהגיעה העלייה? לא היתה מאפיה כאן במדינת ישראל לפני שהגיעה העלייה? לא שתו כאן וודקה? אז יכול להיות ששתו ויסקי וקוניאק, היום שותים אותו דבר גם העולים וגם ותיקי המדינה. ובשביל זה לא צריכים להיות עולים חדשים. החברה שלנו צריכה להיות חברה אחרת, חברה מחבקת, חברה שרוצה לקבל עלייה, חברה שרוצה להשתנות. החברה שלנו השתנתה. תסתכלו מה שקורה היום במדינת ישראל, בואו נעשה טיול באיזה שהוא בית חולים. מה היינו עושים אם 25,000 רופאים לא היו מגיעים למדינת ישראל ולא היו נקלטים בתוך בתי חולים וקופות החולים של מדינת ישראל. בואו ניכנס לאוניברסיטה של מדינת ישראל, אתם יודעים בכמה אחוזים גדלו המחקרים במדינת ישראל? הם עלו היום באחוזים גבוהים ביותר, ב-90% יש עלייה במחקרים. מי עשה את זה, אם לא מדענים?

בואו נסתכל מה עוברים אותם מהנדסים, רופאים, עולים שמגיעים למדינת ישראל. כל כך קל להיקלט במדינת ישראל? כל כך קל להיכנס למקום עבודה? כל כך קל למצוא גג מעל הראש? אתם יודעים שרק ל-25% של קשישים שהגיעו למדינת ישראל יש דיור ציבורי. החברה שלנו וגם העיתונאים שלנו יודעים עד כמה שזה קשה להגיע למדינה, לסגור את הדלת, להיכנס לדירה בלי חברים, בלי ידידים, לעתים קרובות בלי משפחה ולהתגלגל מדירה שכורה לדירה חדשה. כל שנה להחליף מקום מגורים. אתם יודעים מה זה? אתם יודעים עד כמה שזה קשה? אתם יודעים עד כמה קשה לילד של אמא חד הורית, וגם במשפחה בריאה ושלמה, להיכנס לכיתה כאשר אתה לא דובר שפה, כשיש לך בעיות חברתיות, ולהיקלט, להיכנס לחברה, להיכנס לכיתה, להיכנס למקום עבודה, להיכנס לשכונה חדשה. זה מאוד מאוד קשה. ואם מישהו לא עבר את זה ושלושה מיליון איש במדינת ישראל עברו את זה. אם לא הילדים, אז ההורים, אם לא ההורים, אז סבא וסבתא, ואתם בדיוק יודעים עד כמה שזה קשה.

ואני דורשת היום, אני לא מבקשת, אני דורשת מהעיתונות והתקשורת להירגע, ואם לא, אני מבקשת חקיקה, חקיקה שתעצור את התנועה הזאת נגד העלייה, ואני, כשרה לקליטת עלייה, אומרת, די, מספיק, נמאס. נמאס, רבותיי.

החברה השתנתה, יש כאן שינויים, זה היה מנוף למדינת ישראל ומדינה צריכה להכיר בכל הדברים שהעלייה עשתה למען מדינת ישראל. ואם אנחנו רוצים להמשיך, אנחנו צריכים לזכור שהעלייה זאת לא רק דמוגרפיה, עלייה זה הון אנושי וכך צריכים להתייחס לאנשים האלה. וכאשר מגיע הון אנושי למדינת ישראל, כן יש פשע, כן יש זנות, אבל במדינה היה את זה גם לפני זה, אבל צריכים לראות דברים חיוביים וכך להסתכל על האנשים שמגיעים למדינת ישראל. במדינת ישראל אנחנו פעם ראשונה קיבלנו, או החזרנו, למדינה תושבים חוזרים. יותר מ-10,000 איש חזרו למדינת ישראל, ואני שואלת את השאלה, למה ותיקי המדינה עזבו את המדינה? אם כל כך קל וטוב כאן, אז למה הם עוזבים את המדינה? ולמה אנחנו צריכים להשקיע כדי להחזיר אותם הביתה? אנחנו עושים את זה כדי שהחברה שלנו תהיה שונה, כדי שאנחנו נבנה חברה שונה למען העתיד של המדינה ולמען העתיד של הילדים שלנו.

כולנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות, בואו נתייחס אחד לשני כמו שחברה צריכה להתייחס לאנשים חדשים שמגיעים למדינת ישראל. אני חושבת שטוב שעושים את הדיון היום כאן וצריכים לדרוש, ולא לבקש, מהתקשורת לעצור, ואם הם לא יעצרו, ואם לא יפסיקו עם הסטיגמות שמדביקים היום וממשיכים מחר ומחרתיים, אנחנו צריכים לחוקק כאן חוק שיעצור את התנופה הזאת נגד העלייה למדינת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה לשרת הקליטה סופה לנדבר. מה שאת אמרת על מדענים, על רופאים, ראית פעם בעיתון שכתוב משהו על ההישגים שלהם ועל הרופאים? גם היום אנחנו זקוקים לרופאים---

בחודש הבא יש ועידת הרצליה, הוועידה הכלכלית, אני חושבת שהמדען של המשרד לקליטת עלייה יצטרך שם לתת הרצאה על כך שהיו שינויים במדינת ישראל, שינויים גם בכיוון כלכלי ולמה הם קרו ומה המדינה קיבלה על מגש הכסף. אני כבר לא מדברת על מה שאמרו חברי הכנסת, אני לא רוצה לחזור על הנתונים של הצבא ועל המדע ועל כל תחום ותחום. השתנו דברים בגלל ההון האנושי שהגיע למדינת ישראל וכך צריכים להתייחס לאנשים האלה, וקודם כל צריכים להתייחס לאנשים האלה, לא כהון, אלא כבני אדם, בני אדם שהגיעו למדינת ישראל, אנחנו צריכים לקבל אותם אחרת.

יושבת הראש, אני רוצה להעיר הערה קטנה. שימו לב שבדיון כל כך חשוב, תסתכלי מי חברי הכנסת שנמצאים פה, רק אנחנו, רק דוברי רוסית, אין פה אף חבר כנסת דובר עברית, כי זה פשוט---

לא, לא.

איפה? היה חבר הכנסת אורלב והלך.

חבר הכנסת פינס תמיד היה בא, אבל הוא התפטר.

גם הוא עזב, כנראה בגלל זה. אבל זאת הערה שאנחנו צריכים להתייחס מאוד, לדעתי.

חבר הכנסת אלכס מילר, בבקשה.

תודה, גברתי. קודם כל חשוב לי לציין שמי שפתח את הישיבה והיה נוכח כאן זה חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב ראש ועדת החינוך. הוא התנצל ויצא.

זה נכון, הוא יושב ראש ועדת החינוך, בגלל זה הוא פה. תודה רבה, לזכותו ייאמר שהוא, ביחד עם יושבת ראש ועדת הקליטה, עושה את הדיון הזה, אבל אני לא מדברת עליו, אני מדברת על חברים נוספים שאינם כאן, לצערי הרב.

גברתי יושבת הראש, אורחים נכבדים, גברתי השרה, עצוב לגלות, חברים, שפתאום העולים מברית המועצות אשמים בכל המחלות של החברה הישראלית. לצערנו, התקשורת לא רק מדווחת אלא גם יוצרת מציאות והגיע הזמן שהתקשורת תתפכח משיכרון הכח שלה ותבין את גודל ההשפעה שלה על הדעות והסטיגמה בחברה.

רק בבית משפט.

גברתי יושבת הראש, רק היום בבוקר, אני מראה לכם 'ידיעות אחרונות', עמוד שלם, 'עולים ונופלים'. יש סקר, על ציור של כוס בירה, של השוואה של נוער עולה למול נוער ותיק. נוער ותיק, רק שמישהו יסביר לי, זה נוער שנולד כאן או נוער שעלה לפני הרבה שנים? כי אנחנו ותיקים, סופרים אותנו כאלה שעלו לפני הרבה שנים, אז אם יש בעיה, לדעתי הבעיה היא לא אצל מגזר העולים ולא אצל דוברי רוסית או דוברי אמהרית, הבעיה בחברה הישראלית והנוער מסתובב ברחובות לא בגלל השפה שהוא מדבר, אלא בגלל שלא מוצאים מספיק תקציבים כדי להעסיק אותם בשעות הפנאי.

אם כבר מדברים על שכרות, אז מי ששיכור זה לא העולים, גברתי יושבת הראש, אלא התקשורת מכח האוויר שיש ברשותה.

לפני שבאים ומאשימים מגזר כזה או אחר ומנסים לצבוע חברה שלמה שכל המחלות באות מהעולים, הייתי מציע לבוא ולעשות מחקר על איך היום החברה במדינת ישראל מתמודדת עם הבעיות ומה הכלים שעומדים לרשותנו ומה ניתן לעשות כדי לבוא ולהתמודד עם המציאות שנוצרה במדינת ישראל כאשר נוער לא מוצא את עצמו מועסק בשעות הפנאי ומוצא את עצמו בפארקים, שותה אלכוהול ונתקל במצבים של אלימות ומה שאנחנו שומעים בתקשורת.

גברתי השרה, אני גם הייתי פונה אלייך, כחברת ממשלה, והייתי שואל האם יש אפשרות להקים בממשלה ועדה של שרים שתתמודד עם אותן בעיות שיש היום בחברה הישראלית כלפי הנוער ותמצא לנכון לבוא ולבנות איזה שהיא קרן בין המשרדים שאחראים גם על הרווחה, גם על הקליטה, גם על החינוך, שתטפל בשעות הפנאי של ילדי ישראל. תודה.

חבר הכנסת אלכס מילר, הזכרת לי, קיבלתי פנייה ממישהו שהוא מאמן בעיר בגליל ואסף קבוצת ילדים, 80 ילדים, ולימד אותם לנסוע על גלגיליות. צריך מגרש מיוחד לזה ואז הם ביקשו להתאמן בבית הספר והתאמנו במשך שנה, בשנה הזו באה מורה ואמרה להם לפנות ולא אישרה להם יותר להתאמן כי הם שברו שם את הרצפה וזה. זאת אומרת, 80 ילדים היום בחוץ, אין להם מה לעשות, יכול להיות שיש כאלה שעוסקים במשהו אחר, אבל אני מתארת לעצמי שכשאין מה לעשות אז הולכים לפארקים ושותים והולכים לפאבים, וזה מה שאנחנו רוצים במקום קצת להשקיע, קצת לסדר, אם מישהו צריך מגרש, אם מישהו צריך חדר ספורט, כדי שילדים לא ייצאו החוצה ולא ישתמשו באלכוהול וסמים.

אני אתן את זכות הדיבור לאנשים ואחר כך לחברי הכנסת. בבקשה, גב' ורד סויד.

אני רוצה להודות ליושבי ראש ולחברי הכנסת על הדיון החשוב הזה. תרומתה של העלייה למדינת ישראל היא תרומה משמעותית וחשובה בכל תחומי החיים והסרטון הקצר שראינו כאן נתן הדגמה מאוד מרושעת, שיש לה נזק מאוד גדול. חשבתי על ילד שרואה את זה בבית ועל ילד שמחר מציק לו ילד אחר בכיתה ואני חושבת שחובה עלינו, כמו שמציגים לפעמים באור נלעג נשים, אנחנו מיד רצים להתלונן אצל נציב תלונות, ברשות השידור ובתקשורת, אסור יותר לעבור לסדר היום ולהסתכל על זה במשקפת מיוחדת ולהתלונן ולדרוש מכל אדם שיצאה ממנו התבטאות, אותו מומחה משטרתי לשעבר, שכבר הפיל את זה על מאפיה, אם הוא יידע שתהיה תגובה על זה, שיכולה להתבטא במכתב למערכת ובטלפון, הם יחשבו בפעם השנייה כי אני חושבת שלנזק, דרך סטריאוטיפים כאלה שעלולים להגיע לכל בית, יש משמעות עצומה.

אני מודה לכם על הדיון, אני לוקחת על עצמי להתחיל לראות את הדברים בכיוון הספציפי הזה ולהביא את זה לידי ביטוי ולראות איך זה יטופל. תודה.

חברת הכנסת מרינה סולודקין.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להודות לחברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ שהעלתה את הנושא הזה במליאה והדיון שלנו זה תוצאה אחרי החלטה של המליאה שחייבים לדון בתופעה של השמצה ודה-לגיטימציה בשתי הוועדות ביחד, שזה ועדת הקליטה וועדת החינוך.

אני גם מאוד מודה לשרת הקליטה שהגיעה לדיון, בגלל שזו רמת הדיון, וחבל לי מאוד ששר החינוך לא פה, בגלל שהיחס לאחרים בחברה, למגזרים שונים, בונים את היחס הזה ומלמדים בבתי ספר.

אני אגיד לכם, אני לא נפגעתי ממה ששמעתי בתקשורת. למה? בגלל שהיה גל יותר חריף. בתחילת שנות ה-90 היינו כולנו גויים, היינו כולנו זונות, היינו כולנו רוצחים. את אורה נמיר אתם זוכרים? גם היינו נכים וחד הוריות. כל העלייה. עשר שנים עברו, אורה נמיר טעתה וטעו כל האחרים, המדינה מתחזקת, היחסים בין האנשים הרגילים מכל המגזרים די טובים. התקשורת לפעמים לא רק מגזימה, זה פשטנות, זה אי בשלות, אבל מי אני שאטען נגד כל התקשורת של מדינת ישראל? התרופה שאני חושבת שצריך זה העלאת ההשכלה של עיתונאים, זה מאוד מאוד עוזר. אם רופא לא יכול להגיע לחולה, אם אין לו חמש, שש, שבע שנים של לימודים, למה עיתונאי יכול להגיע לכל הציבור בעיתון, או בכלי תקשורת אלקטרוניים, ולומר מה שהוא חושב? לפעמים זה אנשים קטנים. למה השמצה, כמו במקרה של ההשמצה אחרי הרצח של משפחת אושרנקו, פוגעת? נכון מאוד מה שאמרה חברת הכנסת שמאלוב, שהעמדה היא דה-לגיטימציה. איפה אנחנו מרגישים דה-לגיטימציה? בהשפעה על התודעה הציבורית. כמו שאת אמרת, בבתי ספר, קטטות, זו תולדה ישירה ממה שקורה. אפילו בבתי משפט, שופטים הם גם בני אדם, אחרי שהם שומעים מה שהם שומעים, קוראים מה שהם קוראים, אתם לא יודעים מה קורה בבתי משפט, לפעמים חפים מפשע יושבים בכלא, עבור הפשעים שעשו אחרים. יש לנו כאלה. אני מחכה מאוד למה שיקרה במשפט רומן זדורוב. אני יושבת שם ואני שומעת את פרקליטות המדינה מדברים, איזה לעג לזדורוב יש, איזה מלים, איזה נוסחים. זה לפני שיש גזר דין. יש גם בית המשפט העליון, שאני הולכת עם חלק מהעלייה לשם ואחר כך, אחרי כל ההשמצות, אחרי כל חוסר הראיות, בבית המשפט העליון, תודה לאל שיש לנו כזה, יוצאים זכאים.

אני חושבת שיש לנו כל החוקים כדי לשפוט את האנשים עבור מה שהם עושים, ולפעמים זה אנחנו שלא הולכים לבתי משפט. אני ראיתי את הקריקטורה על קווקזים וכתובות בעיתון מאוד מכובד, 'הארץ', כתבתי לעורך הראשי, קיבלתי פגיעה באינטליגנציה של הציבור, כשהם אמרו שזה לא השמצה על קווקזים, זה הפוך מזה, איזה הפוך? אתם הייתם צריכים לראות את הפרצופים המכוערים וגם לא יודעים את יהדות קווקז בכלל. מה שמאוד מעניין, חברת הכנסת שמאלוב, היינו צריכים לכתוב כאן שזה בכלל לא קווקזים, אין שום קשר וכל הנושא זה המצאה של אנשים, גם של מומחים, אני אומרת, במשטרה ומומחים שגרירים, כמו שאת כתבת כאן. זה מאוד נכון.

אני חושבת שיש חופש הביטוי, ולעומת חופש הביטוי יש בתי משפט ואני מאוד מאוד ממליצה לציבור שנפגע... היתה כאן ישיבה ראשונה, שחבר הכנסת טבייב עשה בנושא של הקווקזים, ואני המלצתי לציבור 'נלך ביחד לבית המשפט נגד עיתון הארץ', הם חייבים להתנצל על הוצאת דיבה וסטיגמות מאוד מכוערות על ציבור הקווקזים שקשה להם בארץ, אבל זה סיפור אחר לגמרי ופתרונות אחרים לגמרי.

זה כבר לרדת עוד יותר נמוך ממה שמה שעד עכשיו ירדו.

אז קודם כל אני מודה ליושבת ראש הוועדה שאנחנו מנהלים כאן דיון ומה שאני אומרת, אנחנו בונים את המדינה, ממשיכים, בונים את החברה הישראלית, אנחנו לא הומוגנים בגלל ההיסטוריה הכואבת שלנו, של העם היהודי, וצריך ללמד את היחסים בין מגזרים של העם היהודי, ואחר כך בטח שאנחנו גם חייבים ללמוד איך מתייחסים בצורה נכונה לערבים המקומיים. תודה.

תודה.

חברת הכנסת אנסטסטיה מיכאלי, בבקשה.

תודה רבה ליושבת הראש של ועדת הקליטה והעלייה, חברת הכנסת ליה שמטוב, ותודה רבה ליוזמה של חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב ראש ועדת החינוך, על הישיבה הזאת, ותודה רבה לחברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ, שגם השתתפה ביוזמה הברוכה. תודה לשרת הקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר שנמצאת איתנו כאן וחבריי, חברי הכנסת, ואורחים נכבדים. תודה רבה שאתם נמצאים כאן.

כפי שחברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ ציינה, יש לנו כאן באמת ייצוג הולם של כל הישראלים שהם דוברי רוסית, ויש מעט מאוד חברי כנסת שהם דוברי כל השפות, כפי שחבר הכנסת מילר צחק, 'אני דובר עברית מצוין', והוא צודק, אנחנו כולנו דוברי עברית וגם דוברי רוסית ויש גם חלק שהם דוברי אנגלית וצרפתית ועוד כמה שפות אחרות.

אני רוצה להזכיר שיש לנו 15 חברי כנסת, בין 120 חברי הכנסת, שהם דוברי רוסית, ואני חושבת שזה לא מספיק. הייצוג ההולם של דוברי רוסית מברית המועצות לשעבר צריך להיות הרבה יותר, ואנחנו צריכים לדאוג לאפליה מתקנת מבחינה זו, שיהיה ייצוג הולם בכל המשרדים הממשלתיים במדינת ישראל. הגיע הזמן לתת גם כבוד לכל אחד מאיתנו, ולא משנה מאיזה מדינה הגענו. אנחנו כאן בשביל לחיות כאן, לבנות את המדינה, לשרת אותה, לשלם מסים, להיות בצבא ולמות כאן בעד ארצנו.

אני רוצה להודות לכל האורחים שנמצאים איתנו כאן, אני רוצה להצטער שנמצאים כאן חבריי וקולגות לשעבר מהתקשורת שמציינת את כל האירועים והתקשורת לדוברי רוסית, אבל יש מעט מאוד אנשים שמייצגים וכותבים אותן כתבות שקשורות לכל אחד מאיתנו ובאמת היו על המצגת כתבות מ-YNET, מגלי צה"ל ומכל מיני כלי תקשורת שכותבים עלינו. איפה הם? איפה הם?

לפחות ממה שאני יודע, יש כאלה שצופים עכשיו ורואים אותנו משודרים.

יש לנו רק ערוץ 99, יש נציגה של גלי צה"ל שהגיעה לראיין ובאמת תודה רבה על כך, אבל אני חושבת שצריך לשאול אותם ולשתף אותם בדאגה שלנו, לא רק בעזרת שליחת דוברות מדוברות של שרת הקליטה, שעושה עבודה מצוינת לכל המגזר שלנו ולכל העלייה שלנו שמגיעה לכאן, אלא לדבר איתם ושייראו אותנו ושישמעו את כל הבעיות ואת כל הצרות.

אני חושבת שכשאנחנו, כמדינת ישראל, נכשלנו במלחמת לבנון השנייה בניהול של התקשורת שלנו, כלפי כל העולם כולו, אני רוצה להגיד שכל אחד הגיע למקום אחד, לדוברת צה"ל לשעבר, שעכשיו היא חברת הכנסת מטעם הליכוד, חברת הכנסת מירי רגב. אז אני אומרת שכשאנחנו נכשלים בטרור, ואני לא מתביישת להגיד את המלה הזו, זה באמת טרור כלפי כל מה שמתרחש במגזר שלנו... על פי הסטטיסטיקה של משרד הקליטה, והשרה סופה לנדבר ציינה את זה כמה פעמים, כבר אין הבדל של אחוזים של בני הנוער ששותים אלכוהול ברחובות הארץ, זה אותו דבר, אבל איפה הנתונים האלה? למה לא מביאים אותם לעמודים של התקשורת הישראלית? כולם מדברים רק על דבר אחד, הרוסים, ואני אומר, איפה שאר החברים שאני נפגשת כשהילדים שלי מסתובבים ברחובות ואומרים 'אנחנו פוחדים לצאת, כי יש שם חבר'ה ישראלים שמציקים לנו והם שותים בקבוק וודקה', וזה קשור לא רק אליי ברמה האישית.

אני אומרת שהסטטיסטיקה הזאת צריכה להיות בעמודים הראשיים, של כל האלימות שמתרחשת במדינת ישראל, האלימות הזו היא, דרך אגב, אלימות שמגיעה כתוצאה מתקשורת שאנחנו צופים יום יום. התקשורת תומכת באלימות, כל תכניות הבידור שיש עכשיו בערוץ 2 ובערוץ 10, הן מעודדות, למה? מכניסים בערוץ 10 תכנית הישרדות, שמים שם קבוצה של חבר'ה צעירים שמעשנים בלי סוף ושותים ומדברים על אורגיות ומדברים על יחסים מיניים, זאת תקשורת שמעודדת גם סמים, גם שתיית אלכוהול וגם עישון, ואני כבר לא מדברת על זה שהיא מעודדת קנייה בלתי פוסקת של מוצרים שהם מזיקים לבריאותנו. אנחנו פשוט נעלמים, העם היהודי ששומר על המצוות, ששומר על ההלכות של מדינת ישראל.

אני חושבת שכמו שפונים לגב' מירי רגב בזמן מלחמת לבנון השנייה, אנחנו צריכים גם לפנות לדובר של משטרת ישראל, של השר שלנו, איציק אהרונוביץ, ולשאול איפה הוא, למה הוא מביא נתונים כאלה? כי על פי הסטטיסטיקה 40% של כל האלימות שמתרחשת במדינת ישראל זה מהאוכלוסייה של ערביי ישראל. אנחנו צריכים לבדוק גם את הסטטיסטיקה הזו.

לא רק זה, זה ששרת הקליטה סופה לנדבר מגישה לנו כאן נתונים אמיתיים, שהעלייה היא תומכת, היא תורמת והיא תרמה ותתרום למדינת ישראל ואנחנו צריכים לחבק אותה בחום ובאהבה, אבל צריך להסתכל בספקטרום הרחב מכל הנקודות, וכשאנחנו יושבים כאן ומדברים על זה, אני מאוד מקווה שבעתיד אנחנו ניזום עוד ישיבה בנושא, אבל עם כל חברי הכנסת, עם אותו דובר של משטרת ישראל, שיציין את כל הסטטיסטיקה וגם דובר של משרד הקליטה, שייתן לנו את כל הנתונים, ונבדוק ונשווה.

וזאת רק התחלת הדרך, ואני מאחלת לכולם בהצלחה. תודה.

תודה. שרת הקליטה סיפרה איך קולטים את העולים ומה משרד הקליטה עושה, זו באמת עבודה מבורכת, אבל לא תמיד הצברים רוצים לקלוט את העולים ופה זו הבעיה.

הוועדה הזמינה את התקשורת ואת כל המנהלים, אני לא יודעת למה הם לא הגיעו, הם גם הודיעו בטלפון שהם לא יגיעו---

חלקם הגיעו. חלק בוועדת כלכלה, יש להם דיון, כדאי שתגיעו לשם.

זה נכון, זה יותר חשוב. אבל אם היו מודיעים לתקשורת שפה יהיה אקשן, הם היו מגיעים.

נמצא כאן מנהל רשת ב', מר מוטי אמיר, בבקשה.

כבוד השרה, חברי הכנסת, תודה שהזמנתם אותנו. אני גם שמחתי לראות שבחוברת של חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ רשת ב' לא נמצאת. רשת ב' מואזנת על ידי 1.700,000 אזרחים כל יום. לקול ישראל מאזינים כמעט 2.5 מיליון אנשים כל יום, למהדורות החדשות בכל הרשתות בעברית. יש לנו שידורים, מלבד עברית וערבית, בעוד 14 שפות, לעולים חדשים ואצלנו זה עולים חדשים, זה לא משויך מאיפה, מהיכן וכולי, רק לפי השפות. יושב לידי מר שמוליק בן צבי, שמנהל את החטיבה של השפות, שעושה עבודת קודש גם ברשת רקע וגם בשפות אחרות, לא רק ברוסית, באמהרית כמובן. זה שירות שאנחנו נותנים לעולים חדשים. כשהוריי עלו לארץ אז היה להם גם מן הסתם שירות דומה כזה, לא בדיוק אותו דבר, אבל דומה.

אני כיליד הארץ לא רואה הבדל גדול, כשאני רואה עולה חדש, לא משנה מאיפה הוא, הוא בשבילי ישראלי קודם כל. קודם כל הוא ישראלי. אנחנו לא עושים את התיוג הזה כאיזה שהוא דבר מובנה. אני לא מדבר בשם כל אמצעי התקשורת, אני מדבר בשמנו, בשם רשות השידור, אנחנו נזהרים מלתייג, יש לנו גם חובה להיזהר מהדבר הזה. הטענות שנשמעות כאן וגם במצגת שלך, חברת הכנסת שמאלוב, הן טענות שאפשר לראות אותן כל יום בעיתונים, או בתכניות סאטירה, אבל זה עדיין מלמד איזה שהוא דבר על החברה כולה, זה לא מלמד רק על העלייה מרוסיה, או רק על האנשים שעלו ממדינה כזו או אחרת. החברה הישראלית כולה היא בתהליך לא טוב, זה עניין שכולם רואים אותו, כולם חשים בדבר הזה, יותר עושים ריצה להצלחה, יותר רוצים להצליח כלכלית, להתעשר מהר יותר וכולי וכולי, וכבר 'כל ישראל ערבים זה לזה', זה לא בדיוק ככה, לצערי.

אבל עדיין, בקשר לתקשורת ולמה שאנחנו עושים, אנחנו בקול ישראל מעסיקים, לדעתי, אמצעי התקשורת שמעסיק הכי הרבה עולים חדשים זה קול ישראל, ולא כיוון שזה עולה לנו פחות כסף, אנחנו גוף ציבורי, עולים חדשים... מה זה עולים חדשים? האם אני אקרא לשמוליק לידי עולה חדש? אני זוכר שהוא בא לארץ, אבל זה היה לפני 30 שנה. אז מה, הוא עולה חדש? מה זה עולה חדש? איך מגדירים דבר כזה? המדינה הזאת כולה בנויה על עולים חדשים, מי שלא שם לב, כל המדינה הזאת הוקמה על ידי אנשים שבאו, יהודים שבאו מכל העולם. אז אני לא רואה מה זה עולה חדש, בשבילי כולם ישראלים, לכולם יש את אותן חובות ואותן זכויות, כולם חייבים לעמוד בחוקים של המדינה הזאת וכל הנתונים שאני לא יכול להתווכח איתם, כי אין לי פה לוחות סטטיסטיים, כמה שותים ומי שותה יותר או מי שותה פחות, אלה נתונים שהם יותר, לדעתי, סיפורים עיתונאים. אולי יש נתונים סטטיסטיים כאלה, אני לא מכיר, אבל כשיש כתבה על בני נוער ששותים באיזה שהוא גן ציבורי, אז אני לפחות ראיתי שתי כתבות כאלה שיש שם ישראלים, לא ראיתי שם הרבה עולים חדשים, או לפחות לא הציגו אותם כעולים חדשים. ואלה כתבות שהיו בטלוויזיה. כך שלא נראה לי שיש פה איזה שהיא, לדעתי, כוונה של אמצעי התקשורת, שלנו או של מישהו אחר, לתייג את העולים מראש, כאילו כאיזה שהוא דבר זדוני. אין דבר כזה.

אז מה זה?

לדעתי זה לא ככה.

אם זה לא זה, אז מה זה?

אני חושב שהסיפורים העיתונאיים שאנחנו רואים אותם לפעמים, וגם אנחנו כעיתונאים לפעמים אומרים 'אה, זה לא בסדר שכתבו ככה', זה יותר תהליך של הצהבה של העיתונות בכלל. זה פשוט צהוב יותר. העיתונות הפכה להיות צהובה יותר. זה לא איזה שהיא בעיה נגד עולים חדשים מרוסיה.

צהובה מאוד, אני חושבת.

זה כתומה כבר.

אם יעשו את זה ליהודים, אתה תתייחס לזה כאל משהו צהוב?

עושים את זה.

אם בארצות הברית יתייחסו למאפיה יהודית דמיונית?

עושים את זה גם למאפיה ישראלית בניו יורק, עושים את זה בכל---

אז אתה מצדיק אותם?

אני לא מצדיק את זה.

אנחנו רואים את זה מיד כאנטישמיות ושנאת זרים.

לא, על רקע פלילי לא חושבים שזה אנטישמיות, אבל עדיין אומרים, גם כשירו בבית הכנסת בניו יורק, מיד אמרו שזה לא היה אנטישמי, זה היה פלילי, וזה היה נכון, זה היה ריב בין שלושה ישראלים בתוך איזה שהוא משהו שהוא מחוץ לחוק.

אבל זה לא קשור לעניין. אני רוצה להסביר, אנחנו לא בעד זה ואנחנו לא עושים את זה. רשת ב', אני שמח, לא מופיעה ואני הייתי מוכן לשבת איתך ולראות אם יש לך ציטוטים של רשת ב', כדי לתקן, אם יש.

אני לא חושבת שתהיה בעיה.

אז אפשר לתקן גם את זה. זאת לא הבעיה, צריך לתקן את זה. אני מודה, צריך לתקן. אם יש בעיה כזאת, צריך לתקן אותה. אני רק אומר דבר אחד, שימו לב, אנחנו יושבים פה ואתם אומרים ככה, אני שמעתי את חברי הכנסת, רוסים וישראלים. אין דבר כזה. בעינינו אין דבר כזה.

בעיני מי אין דבר כזה?

בעיניי, בעיניו של מר שמוליק בן צבי, האנשים שיושבים פה מהתקשורת, תשאלי אותם, אין דבר כזה.

אני חושבת שאתה עוד מעט תשמע את האנשים מהתקשורת והם יגידו---

בעיני מנחים מאוד מכובדים, כמו מר ירון דקל למשל, יש. כשהוא מקריא את הטוקבקים, שאם בטוקבטים האלה במקום מלה רוסי, היה מופיע שם של כל סוג אוכלוסייה אחר, היו צולבים אותו, אבל עם רוסים זה אפשרי. אלכוהוליסטים, רוצחים---

ירון דקל עשה תהליך גדול של הגנה---

אתמול בערוץ 2, וחברת הכנסת מיכאלי היתה שם, המנחה אומר 'זה נכון שלא יהודים רצחו...?' מה?

את יודעת כשאני יצאתי מהדיון, היית צריכה לשמוע מה שאלו את הבחורה הזו, 'אז מה, את לומדת בתל אביב?' 'איפה את לומדת? במופת? אה, כן, כן, אז אחרי בית הספר את בטח הולכת לפאבים'. הוא יצא מהמעלית אחר כך---

מוטי, תתעורר.

זה לא ייתכן, יושבת בחורה שהיא הולכת---

איפה זה היה?

זה לא משנה, זה בחברה שאתה חי בה, אז תתעורר, זה לא כמו שאתה חושב. זה חברה שאתה חי בה, זה מדינת ישראל.

בערוץ 2, 'נכון שזה לא יהודים רצחו?' מה זה לא יהודים? כולם הגיעו פה לישראל, כולם תושבי ישראל, כולם רוצים להיקלט, כולם רוצים להשתלב בחברה.

אני מנהל השידורים בשפות למנויי רקע. אני רוצה להגיד לכם דבר מאוד חשוב. הישיבה היום מראה שאנחנו הולכים אחד לקראת השני. אנחנו כאן כדי שיהיה שילוב בין צברים שנולדו כאן ובין אלה שבאו מברית המועצות לשעבר, מחבר המדינות. אגב, לא חבר העמים, זה חבר המדינות, זה מאוד חשוב, זה הבדל. מה פה חשוב? חשוב שנמצא לידי בן אדם שהוא צבר ועוד כמה מהם בכלי התקשורת המעטים והם בעצם יחד איתנו דוגלים בזה שאנחנו נתקן כל מה שמר לורמסון אמר.

מה שאתם עושים, ההתכנסות הזאת וההידברות הזאת קודם כל טובה בזה שבסוף יש הצעה מה צריך לעשות ואנחנו, גם לפי ההצעה הזאת וגם לפי מה שאנחנו עושים בשטח, נקבע את הדברים. עצם העובדה שיש כאן היום ישיבה, זה ייתן להרבה עיתונאים לחשוב פעמיים בעתיד, אנחנו חושבים על העתיד, לא על מה שהיה עד עכשיו, האם באמת לצאת לכלי התקשורת עם ההאשמות האלה והאמירות האלה. אני חושב שבסך הכל הדרך היא טובה, היא נכונה, עצם הקיום של ההתכנסות נותן לנו אפשרות להמשיך להיאבק בעד זה ועל זה אני רוצה להודות לכם.

אנחנו גם הכנסנו ברשת ב', אולי לא שמתם לב, גם סקירת עיתונים שמופיעים בשפה הרוסית, וזה נאמר בעברית. כלומר מתרגמים את העיתונות שיוצאת כאן בארץ ברוסית, כדי שהישראלים דוברי העברית ושאינם קוראים רוסית יוכלו להבין מה מעניין את הציבור שכן קורא רוסית, הציבור הישראלי שקורא רוסית.

אם אנחנו נחבר עכשיו את רשת ב' יחד עם רקע, והם יהיו חלק בלתי נפרד אחד מהשני, וזה כבר בדרך, זה הישג אדיר.

ויש לנו עיתונאים שעובדים גם ברקע וגם ברשת ב'. אנחנו משתמשים בהם גם לפה וגם לפה.

אנחנו מדברים עכשיו על רקע. אגב, מכל הצדדים מנסים לעזור לרקע והעזרה הזאת קיימת ושוב פעם, יש לנו דיון בשבוע הבא, ב-19 לחודש, בענייני המשדרים ברקע, אנחנו משנים כל הזמן תדרים ושינוי כל תדר זה 100,000 שקל, אבל גם זו דרך חשובה.

תודה.

נמצאת פה דר' אינה לוי? כתבת יפה בעיתון 'ישראל היום' על המקרים שקרו בראשון ושכאילו בגלל המקרים האלה כל תושבי ראשון פושעים ורוצחים. גם ממלא המקום ראש העיר של ראשון לציון, מר קורפצ'וב, אמר 'אני 12 שנים בארץ ועשו כזו תדמית שכאילו אני עכשיו לוקח את הסכין מהמטבח ורץ לרצוח מישהו'. בבקשה.

אני קרימינולוגית חברתית שיקומית ואני מרצה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. אני לא באה להגן על התקשורת ואני מרגישה ככה תחושה דו ערכית לגבי מה שקורה בתקשורת, כיוון שמצד אחד היא מעלה קולות מאוד גזעניים, אבל מצד שני אני אומרת, ביום שהתקשורת תפסיק לדווח על המקרים הבודדים האלה שפה רצחו ושם רצחו, אני אגיד שאז קיימת תופעה ואני אתחיל לדאוג. כי כל עוד זה מעניין את התקשורת וזה צהוב לה, זה אומר שזה לא תופעה וזה לא מאפיין את כלל יוצאי חבר העמים או כלל יוצאי העדה האתיופית, כך שאני רואה בזה, אני מתייחסת לזה כסימן דווקא לדבר קצת יותר טוב.

כשאני מנסה להבין לאן הולכת החברה הישראלית ומה קורה לה, אני חושבת שאני לא שמעתי מקרים שתרבות של מיעוט השתלטה על תרבות של רוב, לא שמעתי על תופעות כאלה שבה המיעוט שניסה להיקלט השליט את התרבות שלו על הרוב הקולט, כך שאני חושבת שהתופעות שמתרחשות בחברה הישראלית הן תופעות ששייכות לחברה הישראלית ולא באו מרוסיה או מקום כזה או אחר.

לדעתי אנחנו כן עוברים תהליך של אולי אמריקניזציה. אנחנו עם הפנים למערב ולא פנים צפון לכיוון רוסיה.

חשוב לי להגיד מה המחקרים מראים. המחקרים מראים שבדור של ההורים, הוריי, אני עליתי בשנת 90', בדור ההורים השכיחות של פשיעה בדרך כלל נמוכה מהשכיחות של פשיעה בחברה הקולטת וזה נמצא בכל המחקרים בארצות הברית, במדינות אירופה, בניו זילנד. המדינה היחידה שבה העולים גוברים בפשיעה זה שווייץ, קשה להתחרות עם השוויצרים. מה שכן, יש תופעות של פשיעה בקרב בני נוער, והסיבה לכך שיש תופעות של פשיעה בקרב בני נוער זה לאו דווקא התרבות שממנה הם באים, אלא זה האובדן של התרבות. אפשר להיקלט בשתי צורות, אפשר להיטמע לגמרי, אני מרגישה שאני למשל לגמרי ישראלית, אני לא כל כך מחוברת לתרבות הרוסית. דווקא הסגנון הטוב יותר זה לשמור על הישן, זה בריא יותר מבחינה נפשית. מאמרים מראים שאלה ששמרו על הישן והתחברו לחדש הם יותר מבחינה פסיכולוגית-נפשית במצב טוב יותר. ויש את שני המצבים הלא כל כך בריאים, זה ההיסגרות בתוך הגטו התרבותי, אבל זה עוד מצב יותר טוב מאובדן מוחלט של התרבות הרוסית והיעדר קליטה לחברה הישראלית, והחבר'ה האלה כן נקלטים, אבל נקלטים דווקא בתת התרבות העבריינית שקיימת, ואני חושבת שחשוב מאוד להגביר את המעורבות של בני נוער עולים בחברה הישראלית וזו אחת הדרכים למנוע פשיעה בעתיד. תודה.

תודה רבה.

השרה סופה לנדבר ביקשה להיפרד מאיתנו. תודה רבה על ההשתתפות.

אני חושבת שאתם ואנחנו עוסקים היום בדבר נכון ואני חושבת שאנחנו צריכים לתת שיעור לחברה הישראלית. כולנו ישראלים וזה לא משנה המוצא של בן אדם. המוצא של בן אדם ופשע, זה לא קשור. בהחלט אנחנו צריכים כנראה גם ללמד את התקשורת. להיות אגרסיביים אחד כלפי השני זה לא בארצנו, כך אני חושבת, כשרה לקליטת עלייה.

תודה רבה.

ביקש רשות דיבור מר יצחק הילדסהימר.

אני עיתונאי ממקור ראשון. אני מדבר היום במיוחד כעיתונאי, אני שמח היום שאני לא דובר רוסית, זאת אומרת שאני לא מייצג את המגזר הזה, למרות שאני מצטער שבביקורים הרבים שלי בברית המועצות לא הצלחתי ללמוד את השפה, בגלל בעיות שמיעה בעיקר, אבל אני מרגיש שאני רוצה לדבר על התקשורת.

עצם העובדה שהתקשורת לא באה, לא בהמוניה, אבל במספר גדול יותר של אנשי תקשורת ועיתונאים לדיון הזה, כשהנושא המרכזי כאן הוא התקשורת, אלא הלכו לוועדה אחרת שהנושא בה הוא לא התקשורת, אני חושב שזה דבר חמור מאוד.

זו ועדה שגם שם הנושא הוא תקשורת, אבל זה יותר חשוב. שם זה תקשורת בקטע של להגן על התקשורת, ולא בקטע שאנחנו פה מנסים ללכת נגד הזרם של התקשורת.

הוא מדבר על ועדת הכלכלה?

כן.

זה נושא אחר לגמרי.

אדוני היושב ראש, אני רק רוצה להגיד שאחת הסיבות שלדעתי אין פה אף חבר כנסת דובר עברית, בגלל שאף אחד לא רוצה לבוא ולהגיד שהתקשורת מתנהגת לא טוב.

מה זאת אומרת? שאף חבר כנסת?

חוץ ממך, אדוני היושב ראש---

מה זה חוץ ממני?

זה לא מספיק, זה לא מספיק. אתה אמנם---

תדעי לך שאני אפילו לא יודע אידיש, כי אני צבר, בגלל שבילדותי עשינו טעות גדולה מאוד. אחותי ז"ל אמרה 'בוא נעשה חרם על האידיש', כי התביישנו שילדים באים אלינו הביתה ומדברים בבית אידיש, אז מאז הוריי ידעו עברית ואנחנו שכחנו את האידיש. כזה צבר אני.

לפי דעתי, זה כבר נאמר, הנושא העיקרי כאן הוא התקשורת. האשמה העיקרית בכל מה שקורה זה התקשורת ואין מישהו אחר ולכן אני באופן מיוחד, כאיש תקשורת ותיק מאוד, תוקף כאן את התקשורת לא רק על מחדליה, אלא על מעשיה השליליים, בפרסום שלילי במשך כל השנים, של נושאים ועבירות ופלילים ופרוצות וכולי של העלייה. זה התחיל לאו דווקא עם העלייה הרוסית, גם היו עליות קודמות, אבל זה בולט מאוד לגבי העלייה הדוברת רוסית. אגב, אחד החטאים הוא שיש הרבה שמדברים על רוסים במקום על יהודים רוסים, ובצדק אומרים הרבה מהיהודים הרוסים ש'במוסקבה, בקייב קראו לנו יהודים וכאן קוראים לנו רוסים'. זו אחת העברות הראשונות.

אני זוכר שלפני 20 שנה, כשהיה פרסום שרוב הפרוצות בארץ הן עולות מברית המועצות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אז מספרים בדוקים שהוכח שזה כלל לא נכון. אגב, היו הרבה שבכלל לא היו עולות, אלא הוברחו משם למקצוע העתיק הזה, הוברחו, מוסחרו, האחוז הוא בכלל לא יותר גדול בין אלה שהגיעו מברית המועצות לבין הישראליות הוותיקות, כך שאין לישראלים מה להתגאות בזה.

כדי להבריח נשים מכל העולם, הם אמרו שזה עולות חדשות.

ברור. אני הייתי פעם במטוס שהגיע מליטא, שהבריחו שם שתיים. אנחנו גילינו למשטרה והחזירו אותן במקום.

אני זוכר שידור מלפני עשרים שנה, שראיינו כמה בחורים חיילים ששירתו בצבא, דוברי רוסית, ושאלו אותם, 'אם זה היה בידך, היית מעדיף לא לשרת בצבא?' במקרה בין הבחורים האלה שראיינו היה כנראה רוב קטן של כאלה שאמרו 'הייתי מעדיף שלא', למרות שידוע והוכח אחר כך שההיפך הוא הנכון, שדווקא בין דוברי הרוסית, בין העולים מברית המועצות שלעבר, יש רצון חזק, גם בין הבנות, לשרת בצבא כי הם רואים בזה כלי שיעזור להם בקליטה בחברה הישראלית.

כך שלדעתי המסקנה הראשונה היא שצריך לדאוג לפרסום סטטיסטיקות, גם בנוגע לפשיעה, גם בנוגע לרצח, להוכיח שהדבר הזה הוא לא נכון.

הוזכר כאן על ידי חברת הכנסת מיכאלי, שלצערי הלכה בינתיים, שההיקף של עבירות פליליות ורציחות בין הערבים הוא הרבה יותר גדול, ויש עיתונים שמעלימים את העובדות כאשר הרוצח הוא ערבי, ומבליטים מאוד את העובדה כאשר הרוצח הוא דובר רוסית. על זה צריך, לדעתי, למחות, אני מסכים בהחלט עם חברת הכנסת סולודקין שצריך לגשת לבתי המשפט ולהגיש תביעות על הוצאת דיבה ועל יצירת סטיגמות וכך הלאה.

יחד עם זה, אני חושב שאם שמענו פה שיש 15 חברי כנסת דוברי רוסית, אולי עשיתם את זה, אבל הגיע הזמן שיוקם לובי של חברי כנסת דוברי רוסית שיפעלו באופן מרוכז למגר את התופעות האלה וגם לדאוג לפרסום תופעות חיוביות, לא רק ביקורת, פרסום התרומה החיובית העצומה, כמו שמוזכר פה קצת בחוברת שהוציאה חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ. ברור שלובי כזה, אם הוא רוצה לפעול, צריך להחזיק דובר או איש יחסי ציבור שידאג לפרסום נכון ומתאים בכל כלי התקשורת.

דבר נוסף צריך לפרסם. נאמר פה ששישית מהחיילים הקרביים הם דוברי רוסית. אני חושב שחשוב מאוד לפרסם. לצערנו הרב---

גם אנחנו חושבים, פשוט לא מפרסמים את זה.

צריך לדאוג לזה באמצעים---

אתה יכול לראות מה שקורה פה, אתה יכול להבין מה באמת... מה שקורה פה, זה מה שקורה.

צריך לדאוג לזה באמצעים הנכונים. הצעתי שיוקם לובי ויהיה דובר שידאג לזה, באמצעים הנכונים.

וזה יהיה בערוץ 9, ברקע, ב---

אותו דבר לצערנו גם כשנופלים קרבנות בצבא, במלחמות, בקרבות, אנחנו לא פעם שומעים במספרים, באחוזים די גדולים, שמות שנשמעים שמות שבאו מברית המועצות לשעבר.

הובא פה קטע מערוץ 7, חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ, שאומר ששלטונות ההגירה צריכים לעשות מיון לפני העלייה לארץ, ומוזכרים שם שני שמות, מוזכר שם לא רק השם של הרוצח של המשפחה הזאת, מוזכר שם גם השם של יעקב טייטל. עד כמה שידוע לי, הוא לא עלה מברית המועצות, הוא עלה מארצות הברית, כך שאת ערוץ 7 אי אפשר להאשים באפליה, הוא מביא שתי דוגמאות---

לא, הוא לא יורד רק על עולים מרוסיה, אלא גם על עולים מארצות הברית, אז הוא לא באפליה. אוקי, שימשיך. אם הוא ידבר גם על עולים ממרוקו, אז בכלל על הכיפאק, הוא מאוד פלורליסטי.

הוא דיבר בפירוש על עולה מברית המועצות ועל עולה מארצות הברית, בהשוואה מוחלטת---

לא, אני מדברת על בכלל. אם תקרא בעמוד הראשון---

נקודה אחרונה שרציתי לומר. לדעתי יש יותר מדי הלקאה עצמי בין העולים מברית המועצות על קליטה לא מוצלחת וכך הלאה. אני נסעתי הנה עם חיילת שעלתה ממולדובה, היא אומרת לי ש'רוב העלייה הרוסית, נקרא לזה, לא נקלטה טוב, אמא שלי לא עובדת במקצוע שלה והרבה לא עובדים במקצוע שלהם, הרבה עזבו את הארץ' וכך הלאה. גם את זה צריך לדעתי לשנות, כי אם העולים עצמם, חלק מהם, אני יודע שרק חלק מהם---

אבל אלה עובדות.

אבל רוב העלייה הדוברת רוסית לדעתי נקלטה מצוין ורק אחוז קטן עוזבים את הארץ. אפשר לבדוק סטטיסטיקות. זה שאתה אומר שאלה עובדות, זה מוכיח שזה לא ידוע. גם בעניין הזה צריך לחנך את העולים עצמם שלא יהיו להם רגשי נחיתות לגבי הקליטה שלהם.

תודה.

בבקשה, גב' אילת מצגר.

כבוד יושבת הראש וחברי הוועדה, תודה רבה שהזמנתם אותנו. הדיון הזה הוא חשוב ואותי הוא מאוד מעניין. אני רוצה קודם כל להגיד כמה מלים ואז אני אתייחס לזה בהיבט הרגולטורי שאנחנו ברשות השנייה יותר עוסקים בו, והוא פחות ההיבט החדשותי של הדברים.

התופעות שעולות כאן והנושאים לא כולם קשורים רק בעניין התקשורתי ובאופן הסיקור. יש כאן גם עניין של תופעות חברתיות שלא תמיד קשורות לתקשורת, אבל בוודאי שהדברים משתלבים זה בזה. מטבע הדברים התקשורת גם משקפת את מה שקורה בחברה וגם מובילה דברים מסוימים שקורים בחברה.

אני סבורה שבדיווח חדשותי נכון, צדקה חברת הכנסת יוליה שמאלוב שאמרה שקודם כל צריך להציג את העובדות. אני מאמינה גם, אני מצטרפת לדברי מר מוטי אמיר, שאין פה אג'נדות שמובילות עיתונאים שמציגים ספקולציות מעבר לעובדות היבשות. אני חושבת שהרבה פעמים ספקולציות מוצגות בדיווחים לא רק בהיבט של הנושאים שאנחנו מדברים עליהם כאן. תיקחו לדוגמה את הסיפור של המשא ומתן על החייל השבוי גלעד שליט, כמעט כל הסיקור בנוי מספקולציות, כי יש מעט מידע והרבה ספקולציות לגבי מה עלול לקרות, מה עשוי לקרות, מה אומר איש ביטחון שלא מזדהה זה או אחר, והרבה פעמים העיתונאים ניזונים מספקולציות שנותנים להם אנשי מקצוע בתחומים שהם מסקרים, שחלקם שגויים.

כן, אבל מה עובר על המשפחה. לא חושבים על זה שהמשפחה קוראת את זה ו---

נכון, בצד השני של המטבע יש את מי שקורא.

---של פרסום של משהו שאין לו שום בסיס במציאות ואף אחד לא חושב על המשפחה---

את צודקת, אבל זה לא נושא הדיון כאן.

אני חושבת שאת טועה. לפוסט ציונות יש אג'נדה, יש פוסט ציונות של שמאל ויש פוסט ציונות של ימין. יש לכם אג'נדה, לעצור את העלייה.

בהחלט, אבל זה תלוי איפה זה בא לידי ביטוי.

וזה לא חשוב מאיזה מדינה, לעצור.

אני חושבת שזה תלוי על איזה חלק מהתקשורת אנחנו מדברים. התקשורת היא מאוד רחבה ומאוד רב גונית, אפילו את, חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ, הבאת במצגת שלך דוגמה נהדרת של אייטם מארץ נהדרת שבעצם הוא אייטם שהמטרה שלו להעיר את תשומת לבנו כחברה לתופעה הזו שאתם דנים בה היום. אני חשבתי שזו מקריות שהוא שודר בדיוק יום לפני הדיון בוועדה, אבל האייטם הזה באמת הביע בדיוק את הדברים שבאים לידי ביטוי כאן, ששיש בעיה באופן הצגת המיעוטים בחברה, וזה נכון לגבי ההיסטוריה של עם ישראל, ארץ ישראל היא ארץ רב תרבותית והיא בנויה מגלויות ממקומות שונים ולאורך הזמן---

מי שחושב ש---

אני מבקשת לתת לי לדבר ואז את בהחלט יכולה לשאול.

מה שאני כן רוצה להדגיש זה דווקא את הצד של מה יכול להיות חיובי בעניין הזה. אנחנו ברשות השנייה עסקנו לא מעט בנושא של ייצוג המיעוטים בתקשורת, עשינו מחקר בעניין הזה לפני כמה שנים ואנחנו מתעתדים לעשות מחקר נוסף ב-2010 כדי לראות אם חל איזה שהוא שינוי בעניין הזה, ואחת מהמטלות שאנחנו הצבנו בפני הזכיינים של ערוץ 2 במיוחד, ועכשיו גם ערוץ 10 בעתיד, זה לעשות שילוב של המיעוטים באופן שהם יוצגו לא רק בפן השלילי של החדשות בהקשר של אירועים שליליים. הדבר אמור לגבי הרבה קבוצות מיעוטים באוכלוסייה---

ישראלים דוברי רוסית אינם מיעוט.

לא צריך להשתמש במלה 'מיעוטים'.

אני משתמשת במלה מיעוט רק בגלל שזה היה הנושא של המחקר, וכמובן שהדבר אמור לגבי המגוון של קבוצות האוכלוסייה שקיימות במדינה ושאינן בתקשורת כלכאורה הקבוצה המרכזית והדרך שהדבר הזה בא לידי ביטוי בהיבט החיובי זה למשל בסדרות דרמה כמו מרחק נגיעה, שזה סיפור אהבה בין בחור ממוצא רוסי ובחורה מהעדה החרדית. שתיהן קבוצות אוכלוסייה שלא זוכות לחשיפה בדרך השגרתית בתקשורת ובאמצעות הסדרה הזאת אפשר היה לראות את דרך החיים בשתי הקבוצות האלה מפן חדש, אחר וחיובי. עצם העובדה שמשודרת סדרה בשפה הרוסית בפריים טיים בערוץ 2 לטעמי זה הישג מאוד גדול בנושא של שילוב כל האוכלוסיות במדינה, ולא רק המיינסטרים לכאורה התל אביבי, היאפי, האשכנזי הלבן הגברי, שזה מה שהמחקר הראה לנו, אלא גם---

הירושלמי המזרחי.

עכשיו גם זה. אני יכולה לתת דוגמאות נוספות. למשל הסדרה סרוגים, שעוסקת היום בנוער הדתי חופש הכיפה, שזה נוער שלא בא לידי ביטוי בתכניות אחרות ובאמצעות הסדרה הזו הרבה אנשים למדו על דרך החיים של פלח אוכלוסייה מאוד מאוד משמעותי במדינת ישראל, אבל שלא מקבל תצוגה בשום דרך אחרת. סדרה כמו עבודה ערבית או כוונות טובות, שאלו סדרות דוברות ערבית, גם בפריים טיים של ערוץ 2, אלה מסוג הדברים שלטעמי יכולים לקדם את מה שנאמר כאן; גם הצגת הדברים החיוביים, שילוב בחברה ולא רק סטיגמטיזציה. אני חושבת שהכיוון צריך להיות כיוון כזה, לנסות לראות איך משלבים את הדברים בכל הדרכים ולא רק לראות את זה בפיקים החדשותיים של דיווחים על אירועים סנסציוניים.

אבל לא מספיק, נכון?

לא מספיק, זה צריך ללכת ולגדול, בהחלט.

את יכולה להגיד כמה מלים על המחקר שנעשה אצלכם כדי להראות פה לחלק מהאנשים מה באמת קורה בתקשורת?

אני לא כל כך אוהבת לדבר עליו כי עשינו אותו לפני הרבה שנים ולכן אנחנו רוצים לעשות מחקר נוסף, אבל הוא בהחלט הראה שהטיפוס המרכזי שמוצג בתקשורת הוא הגבר הלבן, האשכנזי, הוותיק, החילוני. החברה שלנו, שהיא מורכבת מכל כך הרבה קבוצות אחרות, הקבוצות האחרות האלה זוכות להרבה פחות חשיפה בתקשורת. זאת אומרת אם לצורך העניין מישהו היה מגיע ממאדים ומסתכל בטלוויזיה ומנסה להתרשם איך נראית החברה הישראלית, לא בטוח שמצפייה במהדורת החדשות או במגיש או מגישת החדשות הוא היה מתרשם שכך אכן נראית החברה הישראלית. השאיפה שלנו שהטלוויזיה יותר ויותר תיתן מקום לכל האוכלוסייה, על כל רבדיה וגווניה, גם באופנים החיוביים ולא רק באופנים של סיקור חדשותי שלילי, ולכן אנחנו רוצים לעשות מחקר נוסף בעניין הזה כדי לראות אם חלה התקדמות בחמש השנים האחרונות ומה אנחנו יכולים לעשות בעתיד כדי לקדם את הדבר הזה.

אני אגיד עוד משפט אחד, זו לא בעיה שהיא ייחודית לישראל, זו בעיה שהולכת וגוברת גם במדינות אירופה שהופכות להיות יותר ויותר מדינות מהגרים. אמנם הקייס של ישראל הוא ייחודי, כי אנחנו מדינה יהודית של גלויות. אלו הדברים.

תודה.

בבקשה, הדובר האחרון הוא גרגורי קוטלר ואנחנו מסיימים. בבקשה.

שלום. אני מנהל מחלקת ישראלים דוברי רוסית בתנועה ליהדות מתקדמת בישראל. אני רוצה לומר דבר אחד, השאלה המרכזית היא שילוב. גם בכלי התקשורת. זה לא מקרה שברשת ב', שבה באמת יש שיתוף פעולה עם רדיו רקע ויש כתבים דוברי רוסית וכולי, הנושא הזה עולה פחות. גם במקור ראשון, אגב, ששם גם יש כותבים דוברי רוסית שכותבים בעיתון. השאלה היא שילוב. עד שלא יהיו בכל התחומים, השינוי בא רק על ידי השתלבות של נציגי האוכלוסייה בתור כתבים, בתור מנחים וכולי.

מה שקרה בערוץ 2 עם נטשה מוזגלייב, שלקחו מנחה דוברת רוסית בתכנית בחמש ואנשים כתבו מכתבים איך היא מנחה תכנית במבטא וכולי וכולי, וצריך להוריד אותה, ובסוף הורידו אותה מהמסך, נכון? עמנואל הלפרין שלושים שנה במבטא צרפתי מנחה תכניות בערוץ 1 וזה בסדר, ואף אחד לא בא בטענות שיש לו מבטא צרפתי.

אתה יודע, עמנואל הלפרין זה טוב, פלאטו שרון באיזה מבטא מדבר ואיך אוהבים את זה. והוא גם אישיות מיוחדת.

אני אביא עוד דוגמה בערוץ 2. יש כתבים דוברי אמהרית, היה קורס הכשרה מיוחד כדי לשלב את הכתבים דוברי האמהרית בחדשות ערוץ 2, נכון?

כן.

למה לא עשו דבר כזה לגבי כתבים דוברי רוסית? גדל דור חדש, אנשים הגיעו לפני עשרים שנה, יש אנשים צעירים בני 30, שיש להם השכלה ישראלית, שהם דוברי עברית והם עובדים בערוץ 9, והם מסוגלים לעבוד גם בערוץ 2 בחדשות. זה לא יקרה מעצמו, צריך להיות מאמץ, הרשות השנייה צריכה לעשות מאמץ, כמו שהיא עשתה בנוגע לכתבים דוברי אמהרית, גם לגבי כתבים דוברי רוסית.

אולי הם מפחדים.

לא יודע. גם צריך להבין, נגד כתבים דוברי אמהרית לא כתבו את זה, כי זה נתפס כגזענות. מי שיכתוב נגדם זו גזענות. לכתוב נגד בחורה בלונדינית, זה הרי לא נתפס בעיני החברה הישראלית כגזענות ולכן אנשים כתבו שהיא מדברת במבטא וכולי. עכשיו אנחנו מדינה קולטת עלייה ואפילו אם היא מדברת במבטא, אין בזה שום פסול, כי זה ביטוי לרבגוניות של החברה הישראלית ואני חושב שהרשות השנייה צריכה לעשות את המעשה הזה.

תודה. רבותיי, אנחנו חייבים לסיים.

אנחנו רוצים לסכם. קודם כל להודות ליושבת ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שארגנה, יחד עם המנהלת, את הישיבה המשותפת ולהודות לחברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ, שעל פי הצעה לסדר שהועברה במליאה הדיון הזה מתקיים.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, עם ועדת החינוך, התרבות והספורט, חוזרות וקובעות כי חובת קליטת העלייה וגילוי הרגישות החברתית כלפי עולים חלה על כל חלקי החברה הישראלית ובכללה גם על אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. הוועדות רשמו לפניהן את דברי נציגי התקשורת שהופיעו בוועדה.

הוועדות מגנות בתוקף אמירות גזעניות, פוגעניות וכוללניות המכפישות ציבור שלם של עולים.

הוועדות קוראות לאמצעי התקשורת להקפיד מאוד ולדייק בדיווחים ובכתבות, בין אם מדובר בכיסוי אירועים פליליים ובין אם מדובר בכיסוי של אירועים אחרים, ולהימנע מהכללה והטלת דופי באוכלוסייה שלמה, אוכלוסיית עולי חבר המדינות, כמו גם עולים ממדינות אחרות, כאמור במקורותינו, בספר במדבר פרק ט"ז, פסוק כ"ב, 'האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף'?

הוועדות תעקובנה, לראות האם ניתנה תשומת לב ראויה למסקנות אלה ותשקולנה לקיים ישיבה נוספת בנושא זה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45