PAGE
29
ועדת הכספים

30.11.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009), שעה 10:05

צו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח) (תיקון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

אמנון כהן

אלכס מילר

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

מירי רגב

רונית תירוש

רו"ח חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד צפריר נוימן, ראש מחלקת השקעות פיתוח ומימון, המחלקה המשפטית, משרד התעשייה

אבי פלדמן, מנהל מטה פיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

איתי יחזקאלי, כלכלן ראשי, מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שי כהן, מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד רותי לירז שפירא, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

גבי גולן, יועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

בתיה הררי, משרד ראש הממשלה

אופיר כהן, מנהל תחום חוקי עידוד, רשות המסים, משרד האוצר

ריקי ארמן, רכזת תמ"ת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמוס רבין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית

עמוס שלו, מנהל יצוא, איגוד התעשייה הקיבוצית

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אילן ביטון, כלכלן, מרכז המחקר והמידע, הכנסת.

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

צו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח) (תיקון), התש"ע-2009

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח) (תיקון), התש"ע-2009.


מי מציג את הצו?

אני ראש מחלקת השקעות פיתוח ומימון בלשכה המשפטית של משרד התעשייה.


צו עידוד השקעות הון הוא צו שמותקן מכוח סעיף 40ד לחוק עידוד השקעות הון על ידי שר התעשייה ושר האוצר והוא קובע את הישובים ואזורי התעשייה שזכאים לקבל הטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון. כלומר, מענקים להקמה והרחבה של מפעלי תעשייה והאזורים שנקבעו, והטבות מס שונות.


הצו שאנחנו מביאים היום לאישורה של הוועדה אינו משנה את התוכן של הצו הנוכחי אלא למעשה רק מאריך את התוקף שלו כפי שהוא מ-31 במרץ 2009 עד סוף 2010.

אפשר לקבל את רשימת הישובים?

מה אתם מבקשים מוועדת הכספים? שאנחנו נאשר את הריב של שר האוצר ושר התעשייה?

הייתה הסכמה.

הייתה הסכמה שמאריכים.

שמאריכים.

אחרי ששבעה חודשים לא קרה כלום.

יש כאן שני דברים וצריך לעשות הבחנה, כדי שלא נטעה בעניין הזה. יש צו לעידוד השקעות הון שהוא עידוד התעשייה וזה משרד התעשייה ומשרד האוצר. יש את אזורי עדיפות לאומית, שזאת עוד סוגיה ואת הסוגיה הזאת אנחנו אישרנו בחוק ההתייעלות הכלכלית ואנחנו קבענו את תוכנית המסגרת. הממשלה הייתה אמורה להביא מפה אבל נכון לרגע זה, הממשלה לא הביאה מפה.


באים בטענות אל ועדת הכספים לדורותיה, גם בבג"ץ וגם בדיונים בממשלה, על כך שכאילו ועדת הכספים עושה חלוקה של אזורי העדיפות וכולי. אמרנו בסדר, ומאז אני יושב ראש הוועדה אנחנו ילדים טובים, ואמרנו שאין בעיה, אנחנו מוציאים את זה מתחת ידינו, אנחנו קובעים רק את חוק המסגרת, קובעים את הנושאים ואנחנו סומכים על הממשלה. השרים הם יותר אחראים מחברי ועדת הכספים והם יביאו מפה של אזורי עדיפות. הרי באמת צריך להביא מפה כי הרי אנחנו גם מול הבג"ץ, גם מול הציבור וגם מול התושבים אבל עד לרגע זה אין מפה. למה? מכיוון שבוועדת הכספים אנחנו בסוף מגיעים להסכמות ומסדרים את הדברים וכך הוכח עד היום. הממשלה לא מסוגלת להגיע להסכמה. זה לגבי מפת אזורי עדיפות לאומית, לגבי הטבות במס ולגבי כל הדברים האחרים.


יש דבר יותר פשוט והוא צו לעידוד השקעות הון. זאת כבר לא מפת אזורי עדיפות, זה לא חינוך ורווחה, מס הכנסה וכל הדברים האלה אלא זה לעידוד התעשייה. מה יותר פשוט מכך? מתברר שהם באים אלינו עכשיו ומבקשים שנאשר רטרואקטיבית צו שאנחנו ממשיכים אותו כבר משנת 2006, ארבע פעמים הוועדה הייתה אמורה לאשר את הארכת מועד הצו, ומבקשים מאתנו עכשיו שנאריך אותו עד סוף שנת 2010.

בגלל שאין מפת עדיפות לאומית.

לא רק אלא בגלל שגם אין מפה של עידוד השקעות הון. אלה שתי סוגיות שונות.

אני מבינה שמפת צו עידוד השקעות הון תהיה חלק ממפת העדיפות הלאומית והיא תיגזר ממפת העדיפות הלאומית.

לא.

אין שום קשר.

אין בהכרח קשר.

לכן אמרתי שיש שתי סוגיות שונות ושתיהן באות לעשות מפה.

אני רוצה להבין קודם כל בעניין הזה. עד ה-31 בדצמבר, מי שקיבל, קיבל או שלא קיבל?

לא הייתה כל אפשרות להעניק מענקים כי הצו לא היה מותקן. לא ידענו לאיזה ישובים אפשר לתת הטבות. יכול להיות שיש גורמים אחרים שנסמכים על הצו.

מחודש מאי אף אחד לא קיבל.

מחודש מאי אף אחד לא קיבל מענקים, אבל יכול להיות שגורמים אחרים שנסמכים על הצו הזה כן נתנו הטבות ולכן גם יש חשיבות לא ליצור ואקום חקיקתי. יכול להיות שיש גורמים אחרים שאולי גם נסמכו על הצו הזה.

איך זה יכול להיות שבמשך שנים קיבלו ומחודש מאי לא קיבלו?

אנחנו לא יודעים איזה ישובים זכאים.

אבל עד מאי ידעתם מי הישובים הזכאים.

נכון. עד מאי נתנו.

הייתה רשימה שלכם שהיא לא דומה לרשימה של מפת העדיפות הלאומית.

נכון.

הרשימה הזאת עבדה בסדר במשך מספר שנים.

נכון.

למה מחודש מאי הרשימה הזאת נעצרה?

כי לצו יש תוקף מוגבל והתוקף שלו היה עד סוף מרץ והוא הוארך באופן אוטומטי, בגלל שהכנסת התפזרה, עד סוף מאי. לצו תמיד יש תוקף.

אם ממאי הם לא מקבלים, למה לא הבאתם את זה נניח במרץ להארכה ממאי? יש כאן בעיה עם כל סוגיית מפת העדיפות הלאומית ובכלל עם המפה הקיימת כרגע.

אני מנהל את מטה פיתוח נגב וגליל במשרד התעשייה, אחראי על נושא הפריפריה במשרד התעשייה.

לא במשרד הנגב והגליל.

לא. במשרד התעשייה. אנחנו עובדים מול משרד הנגב והגליל, כמו גם מול יחידות המשרד שפועלות כמו מרכז השקעות וכדומה.

לא יכול להיות שאחד המשרדים מיותר? אתה לא יודע.

השאלה שנשאלת היא למה לא הבאתם לנו את הצו במאי לאישור ולמה אתם מביאים אותו היום.

אני אסביר. בהחלטות הממשלה הקודמות שדיברו על הארכת הצו, יחד עם הארכת הצו עד סוף שנת 2011, הייתה אמורה להיכנס גם המפה העתידית של צו עידוד השקעות הון. בגלל החיבור בין הארכת הצו והמפה העתידית, הייתה עכשיו תקופה מסוימת, כאשר הממשלה החדשה נכנסה והיא רצתה לבחון את הנושא הזה. השרים החדשים רצו לבחון את הנושא. לכן מה שהוחלט כרגע הוא על הארכת הצו עד סוף 2010 במתכונת הקיימת, יהיה עכשיו צוות חדש של המשרדים הרלוונטיים שיבדוק את המפה הקודמת שהוכנה ויכין מפה חדשה, אם צריך לעשות תיקונים במפה הקיימת. יש סיכום בין המשרדים שזה יקרה עד יוני 2010 וברגע שתהיה מפה חדשה לצו עידוד השקעות הון, היא תובא לאישור הוועדה.

כרגע מה שאנחנו מאשרים זה את המפה הקודמת?

אתם מאשרים הארכה של המפה הקודמת.

אם נאשר.

הם יקבלו את הכסף ממאי.

אנחנו מגשרים על התקופה הרטרואקטיבית ממאי ומאריכים עד סוף 2010.

יצוין שהדבר הזה גם קורה בכל השנים האחרונות.

ההשהיה הייתה בגלל חוסר תקציב?

גם הייתה בעיה מסוימת, פרק זמן מסוים, של חוסר תקציב אבל אותו כבר עברנו. זאת אומרת, עכשיו התקציב קיים.

יש לכם את מפת הישובים?

רשימת הישובים מופיעה באתר של מרכז ההשקעות.

בגדול המפה היא מיוקנעם צפונה ומקריית מלאכי-קריית גת דרומה.

אני רוצה להבין. התפקיד של הכנסת, בין יתר תפקידיה, הוא לפקח על עבודת הממשלה. אני לא יודע אם אתם הכתובת אבל אולי אתם כן הכתובת. אנחנו נמצאים עכשיו בחודש כסלו, הממשלה נבחרה בחודש אדר, זאת אומרת, אנחנו עוד מעט מתקרבים לתקופה של שנה. אנחנו אישרנו תקציב דו שנתי, על פי בקשת הממשלה. זאת אומרת, כבר במשך חודשים ארוכים יש תקציב לשנת 2009 ו-2010. הממשלה קיימת זמן רב מבחינת העניין הזה. אם הייתם באים היום עם מפה חדשה, הייתם אומרים שהייתם צריכים כמעט שנה כדי לדון על המפה, אני מבין וזה היה בסדר. זה זמן סביר, לוקח זמן עד שמייצרים מפה – לטעמי יותר מדיי הרבה זמן – אבל זה עוד היה סביר. אתם באים היום עם צו להאריך את מה שהיה. את זה הייתם יכולים להביא יום אחרי שאושר התקציב הדו-שנתי, יומיים אחרי שהממשלה התכנסה. זאת אומרת, אתם רוצים לאשר את מה שהיה כל השנים, וזה בסדר. הייתם באים אחרי שהממשלה מתכנסת, אם לא היה תקציב, הייתם באים אחרי שהכנסת אישרה את התקציב הדו-שנתי והייתם אומרים שאתם מבקשים להאריך בעוד שנה את מה שהיה עד היום. בסדר, היינו דנים ולוקחים אתכם כאנשים רציניים. מה היה בחודשים האלה? אולי תאמרו לוועדה מה עשו שר האוצר ושר התעשייה או מה עשתה הממשלה בנושא של צו עידוד השקעות הון במשך כל החודשים האלה. תשתפו אותנו בדיונים. שר האוצר ביקש להכניס את נהריה ושר התעשייה התנגד? שר התעשייה ביקש להכניס את קריית גת ושר האוצר התנגד? מה היה? לא הגיעו להסכמה? כי אחרת, מה אתם מביאים לנו? את זה הייתם יכולים להביא קודם. אנחנו צריכים לאשר רטרואקטיבית מאפריל? שתפו אותנו. מה עשו השרים עד היום?

כבוד היושב ראש צודק, אכן אפשר היה להביא את זה הרבה יותר מוקדם, אבל נכנסו שרים חדשים, הנהלות משרד חדשות שרצו ללמוד את הנושא.

את זה אמרנו. הם נכנסו בחודש אדר. לצורך העניין, אם יש מישהו בחוץ לארץ שלא יודע על מה אני מדבר, אני מדבר על חודש מרץ.

המפה הייתה אמורה להיות מוארכת עד סוף שנת 2011 וב-2012 הייתה אמורה להיכנס מפה חדשה. כאשר נבחרה ממשלה חדשה, נבחרו שרים חדשים, בחודש אדר, לא הייתה הסכמה על המפה שאמורה להיכנס ב-2012.

מה זה 2012? במרץ כבר לא הייתה מפה.

ב-2012 הייתה אמורה להיכנס מפת אזורי עדיפות חדשה. רצו להאריך את הצו הקיים עד 2011.

אתה מדבר על מפת אזורי עדיפות או על צו עידוד השקעות הון?

על צו עידוד השקעות הון.

אתה מדבר על שני הדברים.

לא. המפה של צו עידוד השקעות הון, לא מפה של כלל האזורים.

יש שני דברים. אני אדבר אתך עכשיו בשפה של ועדת הכספים. יש מפת אזורי עדיפות שזה חוק שהממשלה עדיין לא מיישמת אותו והיא צריכה להביא מפה. היא צריכה גם לדווח לוועדה מה היא החליטה. על זה אנחנו לא דנים. אנחנו דנים רק על הנושא שלך, על צו עידוד השקעות הון. שאלתי את האדונים הנכבדים – ואתה אומר שאתה רוצה להשיב על זה – זה שנבחרה ממשלה חדשה, אנחנו יודעים, אנחנו גם יודעים מתי היא נבחרה, זה שאושר תקציב דו שנתי אנחנו יודעים, אנחנו אישרנו אותו ואנחנו גם יודעים מתי, אבל מה עשו השרים או מה עשתה הממשלה מהתאריך ההוא עד היום כאשר היום אתם מבקשים להאריך את המועד? המפה הזאת היא מצוינת? אז למה צריך להאריך את זה? בוא נאשר את זה וזהו. תביאו את המפה כמות שהיא, תאמרו שזאת המפה האידיאלית, נדון עליה ונאשר אותה. אם אתם רק רוצים להאריך, הייתם יכולים להאריך כבר לפני חצי שנה.

נכון, אבל השרים רצו לבנות את המפה החדשה והמפה החדשה אמורה להיכנס לתוקף ב-2012 לא הייתה מקובלת על השרים החדשים – לפחות על השר שלי - כי חלק מהישובים לא היו כלולים בה.

אבל אנחנו לא דנים על 2012. אנחנו קודם דנים על 2009.

קשרו את הארכת המפה הנוכחית במפה שאמורה להיכנס לתוקף ב-2012.

זאת אומרת, התווכחו חצי שנה? זה המצב?

כן.

אתה יודע מה אמר כל שר?

לא, אני לא יודע.

על איזה ישובים היה ויכוח?

למשל ירושלים.

מה אמר שר האוצר?

אני לא יודע.

מה אמר שר התעשייה?

שהיא צריכה להיות בפנים.

ירושלים צריכה להיות בפנים ושר האוצר אמר לא?

אני לא יודע. תשאל אותם. נמצא כאן נציג אגף התקציבים.

אני אומר באופן כללי.

לא, אני שואל שאלה. מה אמר שר האוצר על ירושלים? אני אתן לך את כל הזמן שבעולם, בלאו הכי יש לנו הרבה זמן, אבל קודם כל תאמרי לי מה אמר שר האוצר לגבי ירושלים.

לא שאלתי את שר האוצר ספציפית לגבי ירושלים, אבל אני יכולה לומר את העמדה המקצועית של משרד האוצר.

אבל העמדה המקצועית פחות מעניינת אותי עכשיו. אני רוצה לדעת מה אמר שר האוצר לגבי ירושלים.

כדאי שיאמרו את העמדה לוועדת הכספים ולא יאמרו אחר כך עמדה שונה לצבי לביא שהתקשר אל דובר משרד האוצר.

אנחנו לא מדברים כאן על עיתונאים.

כן מדברים כי לא אומרים לנו את האמת.

אנחנו ועדה מקצועית. אנחנו לא מדברים על עיתונאים.

לא אומרים לוועדה את האמת.

חברת הכנסת מירי רגב, הממשלה מדברת עם עיתונאים, אנחנו ועדה מקצועית.

בסדר, אבל שיאמרו לנו את הדברים.

מה עמדת שר האוצר לגבי ירושלים?

אני לא יודעת לומר.

אמר מנהל מרכז ההשקעות ששר התעשייה רצה להכליל את ירושלים בצו עידוד השקעות הון. מה עמדת שר האוצר בעניין הזה? אני יודע שלא יעזור לי אתך ואת בסוף תאמרי את מה שאת רוצה. אז תאמרי. מה שיצא עכשיו מהדיון זה ששר האוצר נגד ירושלים.

לא. אני לא אמרתי את זה.

שר התעשייה בעד. אמרת שיש ויכוח.

הוא לא נגד, אבל הוא לא אוהב את זה.

אני אגן כאן על שר האוצר. שר האוצר הוא בסדר גמור.

עצם העובדה היא שהם חתמו על הארכה.

ירושלים בפנים?

כן. בהארכה.

אז מה הבעיה?

אין בעיה.

בנוגע למפה של חוק לעידוד השקעות הון, הוסכם עוד בשולחן העגול והיה סיכום של הממשלה.

מה זה השולחן העגול?

פורום של התעשיינים וההסתדרות.

השולחן העגול הוא גוף חוקי?

מה החליט השולחן העגול?

העמדה שלך היא מקצועית, וזה נכון, ולכן אל תאמרי שולחן עגול כי השולחן העגול הוא לא דבר מקצועי. הוא דבר חשוב אבל הוא לא מקצועי.

יש סיכום חתום שנקרא מסמך פורום שולחן עגול ובו נכתב שהאזורים הקיימים ימשיכו להיות בתוקף עד ה-31 בדצמבר 2011 והחל מה-1 לינואר 2012 יוגדרו אזורי הפיתוח שנקבעו בהחלטת הממשלה 3960. זאת אומרת, זה היה מוגדר מראש בסיכום, שתהיה תקופת הכשרה של שנתיים ואחרי כן תיכנס לתוקף מפה חדשה. זאת הייתה העמדה המקצועית שלנו.

למה לא רציתם שתהיה מפה כבר עכשיו?

היינו מאוד מעונינים שתהיה מפה כבר עכשיו.

זאת לא עמדה מקצועית אלא זאת עמדה שאין לכם ברירה. זאת עמדה פוליטית, אם השרים לא מסתדרים.

לא, לא הייתי מעלה את זה לרמה של השרים. יש חילוקי דעות מקצועיים בין משרד האוצר לבין משרד התעשייה איזה ישובים צריכים להיכלל ואיזה לא.

גם פוליטי זה חילוקי דעות מקצועיים. אתם מבחינה מקצועית הייתם רוצים שתהיה כבר עכשיו מפה.

כן.

ודאי. אנחנו רוצים לעבוד באופן שוטף.

כל אחד מאתנו אבל יש בינינו חילוקי דעות.

על איך תיראה המפה.

יש חילוקי דעות וזה טבעי.

לא הבנתי עד עכשיו. אולי תאמרו לנו מה חילוקי הדעות. אני כבר שואל את זה עשרים דקות. מה חילוקי הדעות?

על יהודה ושומרון.

אני מציע שהיושב ראש ישאל את השרים. אנחנו צריכים לעבוד.

אין בעיה. נזמין את השרים.


מה התקציב שעומד לרשותך בהשקעות הון?

900 מיליון שקלים עד שנת 2010.

כמה יש לך ב-2009?

450 מיליון ו-450 מיליון.

היום אתם נותנים?

לא, אני לא יכול לכנס את המינהלה ולדון ולאשר בקשות.

אבל עד אפריל נתתם.

לא. לא נתנו. בשנת 2009 לא נתנו. עוד לא היה תקציב.

בתחילת השנה לא היה תקציב.

מרגע שאושר תקציב, נתתם?

התקציב לא היה ברשותי. היה צו. עד סוף 2008 התכנסנו ודנו בבקשות ונתנו מענקים. בשנת 2009 עוד לא קיימנו דיונים תקציביים משתי סיבות כאשר הסיבה האחת היא שמאפריל ההארכה לא בתוקף.

אבל הצו היה בתוקף.

לנו עוד לא היה תקציב.

ב-2009 לא היה תקציב.

אני רוצה לציין משהו וזה חשוב מאוד שתדעו. אני מדבר על הרצף שאנחנו צריכים לקיים את הישיבות, על אי הוודאות כאשר עומדות 500-600 בקשות בצנרת. מדובר על מפעלים שנמצאים בפריפריה הרחוקה. זה שלא מקיימים ישיבות ולא דנים בזה, זה יוצר אי ודאות מוחלטת גם לאותם מפעלים וגם לכל אותם משקיעים שרוצים לבוא ולהשקיע באותם אזורים. אני חושב שחשוב מאוד שהיום תתקבל החלטה שמאריכים את המועד.

היום?

כן.

אני לא מבין, הממשלה מחכה חצי שנה ואנחנו ביום אחד צריכים לאשר את זה? חצי שנה לא עושים כלום והוא לא יכול לעבוד כי הממשלה לא מתפקדת.

חשוב להאריך היום על מנת שנוכל להתחיל להתכנס ולאשר בקשות.

תוקף הצו הקודם פג במאי וממאי למעשה לא ניתן לקבל הטבות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. המשמעות היא שמרכז ההשקעות לא יכול לתת מענקים למפעלים בפריפריות ויש רשימה שמצויה במרכז ההשקעות של מפעלים שרוצים להרחיב או להקים אבל הדבר לא מסתייע. מדובר בסדרי גודל של כמה אלפי עובדים שניתן היה לקלוט אם היו מאשרים את הצו הזה והוא לא היה תקוע ממאי עוד היום.


גם אצל המדען הראשי יש את אותה בעיה כאשר לא ניתן לאשר מענקים מוגדלים לתוכניות מחקר בפריפריה ובאזורי עדיפות.


היעדר הצו הזה גורם לעיכוב בהקצאת קרקעות.


יש ניצול לרעה, כתוצאה מהעובדה שהצו הזה לא עודכן במאי, ויש בעיה בנושא תקנות חוק חובת מכרזים במשרד הביטחון ויש כאלה שמנצלים את העובדה שהצו הזה לא קיים או הוא לא בתוקף ואז אומרים שמאחר שהצו לא בתוקף, אין אפשרות לתת העדפה בשיעור של 15 אחוזים שנותנים בפריפריה באזורי פיתוח.


אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה לאשר את הבקשה. יש חשיבות רבה לאישור הצו הזה. הוויכוחים בין שר האוצר לשר התעשייה, ככל שיהיו, הצו הזה הוא עד סוף 2010 ואני מקווה שיגמרו את הוויכוחים ונגיע למשהו. בינתיים המשק מחכה לזה, תוכניות פיתוח מתעכבות, לא קולטים עובדים ופשוט חבל.

הרב גפני, אני רוצה לומר לך שהדיון הזה מביא אותנו ואותי למסקנה שיש חוסר רצינות של הממשלה בכל מה שנקרא פריפריה. אין התייחסות אמיתית לפריפריה ונכון עשה עופר עיני למרות שצר לי שהוא תקף שר בממשלתי בעניין הזה, את השר שטייניץ, אבל אין פריפריה לא במשרד האוצר ולא בממשלה. מדברים על פריפריה. אישרנו תקציב ומסתבר ששבעה חודשים יש ואקום והפריפריה לא מקבלת את התקציבים משום שמחכים למפת העדיפות הלאומית ובינתיים הכסף הזה עובר לשונות. לפחות כך הדבר במשרד הפנים כפי שהציגה זאת נציגת משרד הפנים. אנחנו כוועדת כספים חייבים לעשות סדר בסוגיית הפריפריה. אנחנו מבינים שהמרכיב העיקרי במפת העדיפות הלאומית הוא המרכיב הביטחוני ועליו כרגע המפה נופלת. אין שום בעיה. תביאו בבקשה את המפה הנוכחית, תאריכו את תוקף המפה הנוכחית, תאמרו לנו מה אתם רואים בתוך המפה הזאת, מה הפריפריה מקבלת לא ברמת סיסמאות כי הם מדברים פריפריה ועושים מרכז. גם זה שמביאים לכאן לאשר את הצו הזה ארבעה-חמישה חודשים אחרי כן, זה ביזיון. קודם כל, האנשים שנמצאים כאן צריכים להתבייש ואני אומרת את זה בכנות.

זה לא הם.

הם באים כנציגים של גורמים. היו צריכים לאשר את זה לפני כן.

אבל זה לא הם.

הם היו צריכים לאשר את זה לפני כן. לא יכול להיות שבאים לכאן אנשים שיש להם סמכות, שיש להם אחריות, ולא קורה שום דבר. הם ממשיכים בתפקידים שלהם כאילו לא קורה שום דבר, ממשיכים לקבל את המשכורות שלהם והפריפריה בינתיים סובלת. או שיש להם אחריות ויעשו זאת, או לא.

על מי את מדברת?

אני מדברת על האוצר.

אבל אלה הם השרים. זה ויכוח בין השרים.

לא משנה. יש ויכוח ביניהם, בינתיים תביא את הצו.

הוא הביא את הצו.

עכשיו. אחרי חמישה-שישה חודשים.

אין אפשרות להביא לפני שהשרים חותמים.

לא יכול להיות שגם אנחנו נהווה חותמת גומי שלכם כאשר ברור לנו לחלוטין שנחתום על הצו לא בגלל שהתהליך היה נכון.

איפה ברור? מה ברור? אני מחליט אם מביאים את זה להצבעה או לא.

אתה מחליט, בסדר, אבל בינתיים צריך לתת.

אני לא יודע מה אני אעשה בסוף. בגלל מה שאת אומרת, אני עצבני .

אני יושבת ראש ועדת משנה שאתה ביקשת ממני לעמוד בראשה, מגיע נציג של האוצר ומשקר.

אני ביקשתי ממך לעמוד בראש ועדת המשנה לפריפריה. באת אלי בשבוע שעבר בטענות ואמרת לי שישבה הוועדה והתברר שלא עושים שום דבר עם הפריפריה. תעזבי את הפקידים. הפקידים עושים את מלאכתם נאמנה. הם רוצים שנאשר את הצו, הם רצו שהממשלה תאשר את זה כבר לפני חצי שנה ואין לנו טענות כלפיהם. הם עושים את עבודתם המקצועית. מה שאמרה ריקי, זה נכון. כל הדברים האלה נכונים.


בפנינו עומדות שתי ברירות. הברירה הראשונה היא לאשר את זה, מכיוון שיש לנו אחריות כלפי המפעלים וכלפי כל המקומות, והממשלה תאמר שיש לה ועדת כספים נחמדה, מלאת אחריות, מה שנביא לה היא תאשר כי היא לא תרצה לפגוע במפעלים ולא תרצה לפגוע בפריפריה ולא תרצה לפגוע בכל המקומות, והממשלה תמשיך לחכות עם הנושא של אזורי עדיפות לאומית. יש לנו אפשרות לא לאשר את זה ולומר לממשלה שתבוא עם הכל, שתעשה את העבודה שלה. אנחנו נצטרך לעמוד מול התעשיינים, מול המפעלים, מול האזרחים, מול התושבים ולומר שאחת לתמיד צריך לעשות סדר. הברירה היא בידינו. אנחנו יכולים ללכת למאבק ולומר לממשלה מספיק עם הפרטג' הזה, תביאו את הכל מושלם, נתנו לכם מספיק זמן, עשינו חקיקה שהיא ביקשה, סידרנו את כל הדברים שהיא צריכה לעשות והיא לא עושה כלום אלא מגיעה עם צו ויודעת שאנחנו עם אחריות ונאשר אותו.


זה מה שעומד לפנינו עכשיו. את מכניסה את אזורי לאומית בצדק מבחינתך ואני מגבה אותך לחלוטין בנושא הזה, אבל הם יחזרו למשרדים, ידווחו לשרים שלהם, יאמרו שוועדת הכספים אישרה את הארכת הצו עד סוף 2010, והם יתגלגלו מצחוק, אפילו אם לא תראי את זה בחוץ. הם יאמרו שהם ימשיכו לעשות מה שהם רוצים, יריבו ביניהם והכל יימשך.

מה שאתה אומר הוא מאוד נכון, אבל השאלה היא פשוטה. אתה הרי יודע שהממשלה לא תאשר את מפת העדיפות הלאומית.

מאיפה אני יודע?

אתה יודע.

מאיפה אני יודע?

ממה שאני מבינה, מפת העדיפות הלאומית לא תאושר. היא לא תאושר כי יש שם מרכיבים ביטחוניים שכרגע הם מפריעים. והם לא יוכנסו לתוך מפת העדיפות הלאומית. בגלל המרכיב הזה, לא תאושר מפת עדיפות לאומית.

למה את באה אלי כל הזמן בטענות? את באה להסביר לי עכשיו את הממשלה? למה את באה אלי בטענות?

בוא נביא אותם לכאן.

תלכי למפלגה שלך ותבואי אליהם בטענות.

ביקשתי לקיים כאן דיון על מפת העדיפות הלאומית.

בסדר, אבל את אומרת שלא יאשרו בגלל מרכיבי הביטחון.

אם כן, בוא נביא אותם לכאן. נביא את שר האוצר ופעם אחת ולתמיד נגמור עם זה.

אני ביטחוניסט יותר ממך ואני מגבה אותך.

בוא נזמין אותם לכאן. ניתן להם מתנה לחנוכה, אור קטן יאיר את החושך הגדול.

הוא אומר שבחנוכה יהיה נס.

אולי יהיה נס ויאשרו את מפת העדיפות הלאומית.

הבנתי. אני רק מציג את הדברים על השולחן כדי שנדע על מה אנחנו מדברים.

אדוני היושב ראש, אני אישית חושב שאנחנו צריכים לאשר את הצו ואני אומר מה הסיבות לכך.


זה שאנחנו מגלים אחריות כוועדת כספים, זאת לא הפעם הראשונה. אני אזכיר שבשנת 2003 עד 2007 היה קיצוץ גדול בכל התקציב של מרכז ההשקעות ובשנת 2007 הוא עמד, אם אני לא טועה, על 150 מיליון כאשר אינטל בתוך התקציב הזה. אני ישבתי בוועדת כספים ואני זוכר את המלחמה שלנו. בשנת 2008, אחרי מלחמה גדולה, הוספנו עוד 150 מיליון שקלים והגענו לכ-300 מיליון שקלים במרכז ההשקעות וזה כאשר אנחנו נמצאים במשבר כלכלי עולמי והמשבר לא פוסח עלינו. כולנו מבינים שיש כאן משבר וכולנו רואים מה קורה בפריפריה עם הרבה מפעלים שבקושי שורדים ותאמינו לי, אני אומר את זה כמי שגר במקום ואני מסייר באותם מפעלים. אנחנו נמצאים בסוף שנת 2009. הממשלה לא תפקדה נכון, היא התמהמהה עם הצו הזה ומביאה אותו בסוף שנה, כאשר יש לנו 450 מיליון שקלים לשנת 2009, ואנחנו כבר בסוף השנה, ועוד 450 מיליון שקלים לשנת 2010. אנחנו נגלה את האחריות למרות שהממשלה לא מגלה את האחריות. אנחנו חייבים לגלות אחריות כאן מכיוון שזו חובתנו לעשות את זה. אני חושב שחייבים לאשר כי אחרת המצב של אותם מפעלים יהיה בכי רע ואנחנו נמצא עוד עשרות אנשים מפוטרים כאשר גם ככה האבטלה באזורים האלה היא גדולה מאוד והיא מעל 8 ו-9 אחוזים.


אני חושב שצריך לאשר את הצו היום.

אדוני היושב ראש, רשימת הישובים בעדיפות לאומית, נכון לרגע זה, לא תהיה. היא תקועה במשרד ראש הממשלה וכנראה צריך לחכות עד שתסתיים ההקפאה. כפי שאמרה חברת הכנסת מירי רגב, מסיבות פוליטיות וביטחוניות כנראה שגם לא תצא. אם נחכה לה, אני לא יודע מה יקרה עם התקציב של 900 מיליון שקלים. יש הרבה מאוד מפעלים שמחכים בנושא הזה. אני לא בא בטענות למרכז ההשקעות. אני חושב שהוא נפל לתוך תככים פוליטיים או לקבלת החלטות פוליטיות. ה-450 מיליון שקלים ועוד 450 מיליון שקלים, אלה 900 מיליון שקלים שיכולים לתת נשימה ארוכה וחזקה למפעלים בערי הפריפריה.


אני חושב שהיכן שנכשלו השרים וגילו חוסר אחריות כלפי הפריפריה, כדאי שוועדת הכספים, כמו שאתה אומר תמיד, תציל את המצב וכאן צריך להציל את המצב כי אם לא, אני לא יודע מה יהיה בינואר. פעם החתמנו מישהו בטבריה על נושאים פוליטיים והוא כתב לי: ת"ל, תחת לחץ. אני אומר שנעשה את זה תחת לחץ, אבל אולי תחת הלחץ הזה נשחרר לחץ אחר.

אדוני היושב ראש, כאשר ראיתי את הנושא על סדר היום קצת הופתעתי. אני זוכרת שבתקופה של חוק ההסדרים וקצת אחריה, פגשתי כאן מישהי שנדמה לי שהיא סמנכ"לית מרכז ההשקעות וזה היה בדיוק אחרי סיור שלי בצפון, שם ראיתי מפעלים שחיכו למענקים האלה בקוצר רוח כי כבר היו להם תוכניות פיתוח. אנחנו נמצאים ביציאה מהמשבר הכלכלי, עת כל הצמיחה תלויה במפעלים האלה, בהעסקת אנשים, ביציאה ממעגל האבטלה וכולי. שאלתי אותה מה קורה עם כל המפעלים האלה אחרי שעברו כל האישורים, והיא אמרה שעוד מעט הם יטפלו בזה. אפילו לא ידעתי שהצו הזה לא מאושר וכשזה עלה עכשיו על השולחן, אני אומרת לך שלראשונה הבנתי שכל הנושא של התמיכות האלה והמענקים היה תלוי בצו הזה. למה הצו הזה לא עלה ביחד עם חוק ההסדרים? אפילו לא הותנה.


אני רוצה להפריד. יש קטע אקדמי ואנחנו יכולים לדון כאן ואני מסכימה לכל מילה שאמרת, למרות שאתה לא מישראל ביתנו. נכונה השאלה למה באמת אין מפה, למה אנחנו צריכים היום לאשר את זה רטרואקטיבית וכל מה שאנחנו אומרים, אכן זה נכון, אבל אם אני מסתכלת על מה שקורה היום במציאות, אם זה תחת לחץ או תחת מציאות או תחת הצורך של המפעלים האלה לקבל סוף כל סוף את המענק ולפתח ולהעסיק אנשים – וצודקת חברת הכנסת מירי רגב בדבריה – אני הייתי מאשרת את הצו הזה בהסתייגות אולי. אני מבקשת ממך לשקול את הנושא הזה ולאשר את הצו עד 31 באפריל, כמו שזה היה, או אפריל, תאריך עליו תחליט והוא יהיה מקובל.

אפריל הוא בסביבות פסח.

פסח השנה הוא במרץ.


הכסף בסופו של דבר ילך לאיבוד והמפעלים לא יקבלו תמיכה. אני מציעה שתקבע מועד כאשר עד התאריך הזה נאשר את הצו ומאותו תאריך ואפילו כבר לפני אותו תאריך, נקיים כאן דיונים, כפי שהציעו חברי הכנסת, עם האוצר, עם משרד התעשייה ועם כולם.

אני אשיב אחר כך. יש כאן בעיה. או שמאשרים או שדוחים.

או שמאשרים את 2011 או שדוחים?

אני תכף אשיב לך. אפשר, אבל תכף אני אומר לך. אנחנו צריכים לקבל החלטה עקרונית ובפרטים באמת צריך לסמוך עליהם.

אדוני היושב ראש, אני קודם כל מוחה על כך שהממשלה מביאה את הצו רק עכשיו כי היא נבחרה כבר לפני חודשים רבים. אמרת שאין ברירה אבל לא צריך לעבוד תחת לחץ, מה גם שהיו צריכים לשחרר את הכסף מזמן כי המפעלים נערכים ומחכים לכסף הזה. הדבר היותר קשה הוא שזה כבר סוגר אותי לשנתיים. זאת אומרת, גם ב-2010 אני לא יכול לקבל החלטה כי הצו הוא לשנתיים. אם יש איזושהי דרך שהכסף לשנת 2009 יעבור ולקראת תקציב 2010, שאמנם כבר ייכנס, אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות לשנות משהו או שהממשלה תקיים דיון מעמיק ושוב נעבור על זה. נראה כאן שאתה מאשר אוטומטית ואחר כך אין לך אפשרות לעשות דבר. מצד אחד אתה רואה את המפעלים שצריכים לקבל את הכסף ומהצד השני אתה אומר שזאת שערורייה ואתה רוצה לדעת להיכן הכסף הולך. אני לא יודע אם יש הליך משפטי או משהו לפיו נוכל לאשר את זה אד-הוק כרגע, כך שהמפעלים של 2009 יקבלו את התקציב, נתנה את זה שבשנת 2010 התקציב לא יחולק אלא אם כן יתקיים דיון מעמיק גם בממשלה וגם בוועדת הכספים לגבי 2010. 2009, מה שאמרתם, תחלק. 2010, דיון מעמיק בינואר-פברואר ואז נצא לדרך חדשה. אני לא יודע אם בעקבות ההחלטות החדשות יהיה שינוי צו, אבל צריך להחליט על כך.

גבי גולן, אתה יכול להתייחס לשני הדברים? שמעת את השאלות?

שמעתי היטב ואני מכיר אותן. קודם כל, בקשר לצו הזה. הוועדה צריכה להבין שהצו הזה מחולל מיליארדים של שקלים בשנה בכלכלה הישראלית. דובר כאן על המענקים שנותן חזי צאיג במסגרת מינהלת ההשקעות. לא דובר כאן על הקלות במס שניתנות דרך מס הכנסה במסלול הירוק, שזה 3 מיליארד שקלים או יותר בשנה כאשר בעצם במסלול הירוק מעודדת את התעשייה והתעסוקה במדינת ישראל.


בנוסף יש גם את פיתוח אזורי התעשייה וסדרה שלמה של הנחות שנותן מינהל מקרקעי ישראל בהקצאת מקרקעין לפיתוח התעשייה.


המצב בו לא יהיה קיים צו במשך תקופה ארוכה, הוא כמעט בלתי נסבל.


אני חייב לומר שגם משרד ראש הממשלה ניסה וסייע בקבלת הסכמות ואנחנו שמחים שהתקבלו הסכמות. לכן הצו שעומד היום הוא צו לשנה, כאשר במהלך מחצית השנה הקרובה, אני מקווה שאפילו עוד לפני, משרד התעשייה ומשרד האוצר יגיעו לסיכום ביניהם לעניין המשך הצו. במידה שלא יגיעו לסיכום, גם משרד ראש הממשלה יסייע. זה לעניין הצו.


לעניין מפת אזורי עדיפות לאומית על פי חוק. החוק שאושר נתן לממשלה שהות עד סוף השנה לגבש את המפה החדשה.

סוף השנה, זה אומר סוף דצמבר?

סוף השנה האזרחית. אני חייב לומר לוועדה שמשרדי הממשלה, משרד ראש הממשלה ומשרדי הממשלה האחרים, עובדים במרץ רב. אנחנו מקיימים עשרות שעות של פגישות והתייעצויות, כולל עם אנשי מקצוע, כולל עם כל השרים, כולל עם ראש הממשלה, ואני מאוד מקווה שאנחנו נעמוד במשימה ונוכל להגיע לסיכום. דרך אגב, אנחנו לא צריכים להביא את זה לוועדה על פי חוק, אבל אנחנו נביא לוועדה דיווח.

אתם צריכים להביא את זה לאישור השרים.

לא. את המפה אנחנו נביא לאישור הממשלה, אבל אנחנו חייבים בדיווח לוועדה.

בניגוד לצו השקעות הון.

לא בניגוד.


זה המצב לטעמי. אני אומר שוב, כבוד היושב ראש וחברי הוועדה, שלא יקל בעיניכם המצב.

אני מאוד מכבד אותך. אנחנו איננו זקוקים למוסר הזה שזה מחולל מיליארדים. את המוסר הזה היה צריך לומר לשרים ולא לנו.

זה לא מוסר. זה מידע.

לא חשוב. זאת השפה שלי. אני לא מתכוון למוסר מוסר, אלא אני מתכוון לזה שזה מחולל מיליארדים וזה יפתח את התעשייה. את זה היה צריך לומר לשרים לפני חצי שנה כשמפעלים בכל המקומות עמדו ללא תקציב וללא יכולת לדעת איפה הם עומדים עם העניין הזה. זה לא לומר לנו. הצו הגיע אלי ביום חמישי, הוא קודם הגיע חתום על ידי שר אחד.

ב-25 בחודש. לפני חמישה ימים.

הגיע בסוף שבוע שעבר והוא מגיע לדיון בדיון הראשון בשבוע בוועדת הכספים.

אנחנו ביקשנו את זה ואני מאוד מודה לאדוני.

לא, אל תודה לי.

אתה מפנה אלי שאלה.

אני חוזר עוד פעם. אני מצטער על כך שאני לא יודע להסביר את עצמי, אבל תתאזר בסבלנות. זאת אומרת, אנחנו מבחינת ועדת הכספים קיבלנו את הצו בסוף השבוע ובתחילת השבוע זה על סדר היום. אמרתי, יש לנו אחריות על מה שבדיוק אמרת וזה היה מיותר לחלוטין. אכן זה מחולל מיליארדים במצב הכלכלי הקשה. את זה היה צריך לומר לשרים לפני חצי שנה ולא לנו. חצי שנה הם יושבים ומה הם עושים? זאת אומרת, במה הם עובדים השרים? את זה אומרים לנו? אנחנו מיד מביאים את זה למרות שאני עוד לא יודע מה לעשות עם זה. השאלה שלי היא מה יקרה אם עד סוף השנה לא תהיה מפה.

אנחנו אפשרנו לכם הכל, נתנו לממשלה את היכולת להחליט, אמרנו את זה לבית המשפט בעקבות עתירה לבג"ץ, אנחנו ממתינים ומחכים להחלטה שלכם, נתנו את ההחלטה בידיכם והוצאנו את זה מהידיים שלנו ואתם צריכים לדווח לנו מה יקרה אם עד סוף דצמבר לא תהיה מפה.

אני לא יכול להתייחס. זה היפותטי לחלוטין. אנחנו עובדים במרץ.

אז תהיה מפה.

לא אמרתי דבר כזה.

אז מה היפותטי עכשיו?

אתה שואל אותי מה יקרה בדצמבר.

שגם יאמר לנו היכן הבעיות. אנחנו לא אמורים לאשר את המפה, נכון, הוצאנו את הסמכות הזאת מידינו בהצבעה שלנו למרות שהתנגדנו לעניין הזה ולא אהבנו אותו. השאלה שלי היא פשוטה: האם אנחנו יכולים לראות את המפה, לתת איזה שהן הערות והארות על המפה לפני שהיא עולה לאישור ראש הממשלה והממשלה? אני לפחות הייתי בשני מפגשים עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה בסוגיה הזאת של מפת העדיפות הלאומית ואני יודעת שזמן רב כבר עובדים על המפה. אני יודעת שעיקר עיסוקך הוא בעניין הזה.

חברת הכנסת רגב, את חוזרת על עצמך. זה ברור.

בסדר, אבל בוא נקדם את זה.

עמוס שלו, איגוד התעשייה הקיבוצית.

בוקר טוב לכולם. שמי עמוס שלו ואני מקיבוץ עברון. אני באתי לכאן לזעוק את זעקת התעשייה, קודם כל, התעשייה הקיבוצית שאני מייצג אותה אבל גם כלל התעשייה שחזקי דיבר עליה.


אנחנו לא יכולים לנקוט כאן עמדה פוליטית כזאת או אחרת ולא יכולים לנקוט עמדה בוויכוח בין הממשלה לוועדת הכספים. אנחנו רק יכולים לזעוק את הזעקה.

אין ויכוח.

רק את הזעקה שלנו. המצב היום הוא מאוד מאוד פשוט. במשך שנת 2009, שנה שלמה של 12 חודשים, אף מפעל לא קיבל אגורה אחת למענקי תעשייה. זה לא שמפעלים מחכים אלא יש מפעלים שעל סמך הבטחות שאכן יש תקציב פעם ראשונה אחרי שנים של 900 מיליון שקלים לשנתיים, מפעלים כבר בנו וכבר עשו והשקיעו. לצערנו הרב עשו את זה בדיוק בזמן המשבר הכלכלי הכי גדול עם כל הקושי שבדבר ועכשיו סוף כל סוף מתחילים לראות סימנים של יציאה מהמשבר, אבל הם לא יכולים להתקדם יותר. מדובר בעיקר במפעלים והרי כל החוק הזה הוא על מפעלים רק באזור פריפריה. מפעל בקיבוץ ברעם צריך להעסיק 50 עובדים מחצור ומקריית שמונה, ומפעל של אופטיקה שמיר צריך להעסיק מאה עובדים מאותם הישובים, אבל הוא לא יכול לזוז יותר. כאשר אמרנו שהיום מתקיימת ישיבה בוועדת הכספים וכנראה הנושא יאושר, כבר שמענו את השמחה למרות שאמרנו שצריך לחכות וכי אנחנו מקווים שנצא עם בשורה מוועדת הכספים כך שהמפעלים יוכלו להתחיל להשקיע גם השנה.


מילה אחת בנושא קיצוץ התקציב. אין אפשרות מבחינה מעשית – לא מבחינה חוקית, בה אני לא מתמצא – ואם תאשרו תקציב רק של 2009, שבעצם מסתיים בחודש הקרוב, ותאריכו אותו עד לפסח, זה יתקע אותנו לעוד שנה.

רק שתדע שאם אנחנו מאשרים היום את הצו הזה, אנחנו נאשר אותו, אם נאשר, בגלל הדברים שאתה אומר וכמוך אומרים רבים מאוד בארץ. אחרי כן תבואו אלינו בטענות כאשר הממשלה תמשיך להתרשל במלאכתה בכל הנושא של אזורי עדיפות, ואתה תראה שב-2010 לא יעשו כלום והוויכוחים יימשכו. התפקיד שלנו הוא לפקח על הממשלה ואנחנו אנשים רכים כאלה, אין לנו עצבים, ואנחנו מאשרים מה שמביאים. אנחנו עושים את מלאכתנו לא נאמנה.


אני מבקש שתציגו לנו את המפה ותאמרו מה אתם מבקשים שנאשר. אני רוצה מפה.

רשימת הישובים?

בוודאי. אני רוצה מפה.

הצו הקיים.

צו עידוד השקעות הון שהותקן בשנת 2002.

עזוב אותי עם הסעיפים ואת תתי הסעיפים. אני רוצה מפה.

הצו למעשה קובע פרמטרים שונים שהם רלוונטיים לצורך קביעה.

אני יכול לדעת מי יכול לומר לנו את המפה? אני למדתי גיאוגרפיה בבית ספר של החינוך העצמאי בתל אביב ואני מכיר את המפה של הארץ. תגידו שמות.

יש גבולות גזרה. תאמר את גבולות הגזרה.

אמרנו. יוקנעם וצפונה.

עכשיו אני מבין. עד עכשיו לא הבנתי כלום. מיוקנעם צפונה, בקו הרוחב של יוקנעם, מה המצב? האם יש ישובים צפונה שלא נמצאים בעניין הזה?

אני אמנה את הישובים המרכזיים ואם כבוד היושב ראש ירצה לשאול לגבי ישוב ספציפי, אני אשמח לענות. אני אמנה את הערים המרכזיות, אבל אם יש משהו ספציפי, תשאלו.


יוקנעם, מגדל העמק, נצרת, טבריה, עכו, כרמיאל, צפת, קריית שמונה, חצור, רמת הגולן.

נהריה.

נהריה, שלומי, קריית גת, באר שבע. בעצם קריית גת דרומה. אשקלון.

מיוקנעם צפונה, כל הישובים בפנים. באיזה דרגה הם נמצאים?

אני חושב שהם באזור עדיפות א'. זה מקנה להם 24 אחוזים מענקים או לחלופין פטור ממס.

עכשיו נרד מיוקנעם.

קריית גת.

לא, אתה ירדת מהר מדיי. מיוקנעם. בדרך יש את ירושלים ועוד מקומות.

יישובי המיעוטים גם במרכז הארץ.

לא הכוונה לחרדים אלא לערבים?

לא, לא ערים מעורבות אלא רק הערים שהם כולם יישובי מיעוטים, 90 אחוזים ומעלה אם אני זוכר נכון את ההגדרה.

למה לא נכללות ערים מעורבות?

זאת ההחלטה בצו הקודם שאושר ב-2006. בפעם האחרונה שהצו שונה, הכניסו את יישובי המיעוטים במרכז הארץ ללא ערים מעורבות.

למה קיפחתם אותם?

אופרטיבית אין כלום.

זה לא נתן שום דבר.

בדיוק.

למה?

אין מפעלים.

ירושלים בפנים.

ירושלים בפנים.

זה הר חוצבים, עטרות, תלפיות, גבעת שאול?

אזורי התעשייה של ירושלים.

כמה אחוזים?

אזור עדיפות א', 24 אחוזים.


ים המלח בפנים.

קריית גת דרומה.

כן. כולל אשקלון.

איך הגעת לים המלח? אני למדתי שים המלח הוא דרומה לקריית גת.

כולם בפנים חוץ מאופקים.

שדרות, עוטף עזה בפנים. אשקלון.

ירוחם.

במפה החדשה חלק מהישובים האלה לא יהיו.

על זה הוויכוח שלנו.

מה לא יהיה?

במפה החדשה. לא מה שאנחנו מאשרים עכשיו. כאשר נאשר את המפה, אם נאשר, חלק מהישובים לא יהיו.

אנחנו לא נאשר אותה. הממשלה תאשר אותה. אנחנו הוצאנו מאתנו את היכולת לאשר אותה. אני דיברתי על מפת העדיפות הלאומית.

אנחנו כל הזמן מדברים על שתי מפות שונות.

בעקבות מה שהעלה חבר הכנסת אמנון כהן. יש חשיבות רבה לאשר את הצו עד סוף 2010 כי צריך ליצור ודאות אצל המשקיעים.

זה ברור.


חברי הכנסת, אני אקבל את עמדת רוב החברים ואני רוצה שכולם יעמדו באומץ מול הנושא. איפה חבר הכנסת וקנין?

בוועדת הכנסת, אבל סיעת ש"ס כאן.

יותר חשוב לי חברי הכנסת שנמצאים כאן. שאלתי על חבר הכנסת וקנין כי הוא לא כאן.

הוא הלך להצביע בוועדת הכנסת.

בסדר. אני רוצה שנעמוד באומץ מול ההחלטה.


אנחנו יכולים עכשיו להחליט שאנחנו לא מאשרים.

גם חבר הכנסת מילר לא נמצא.

חברת הכנסת קירשנבאום מייצגת אותו. אני רוצה שההחלטה תהיה החלטה אם אנחנו מחליטים. אני מקבל את העמדה של רוב חברי הוועדה. אנחנו נאשר את הצו הזה והמשמעות היא שיש לנו בעיה עם המפה, עם הדיון על המפה, עם מפת אזורי עדיפות. הממשלה רואה שאנחנו אנשים אחראים. זאת תהיה המשמעות של ההחלטה הזאת.


אני לא רוצה לקבל החלטה לבד. בתחילת הדיון חשבתי שלא צריך לאשר את זה ולא צריך לאשר את זה לא בגלל שחס וחלילה אני נגד המפעלים. הוועדה עשתה במשך החודשים הארוכים האלה הרבה מאוד בשביל המפעלים, ואת כל מה שאנחנו יכולים לעשות אנחנו עושים. יש לי הרבה טענות נגד הממשלה בנושא של מפעלים שונים ועכשיו יש גם את תעשיית הפלדה כאשר הולכת להיות מכה שאין כדוגמתה והממשלה נוהגת בעניין הזה בחוסר אחריות משווע כאשר מדובר ב-3,000 עובדים. אי אפשר להאשים אותנו בעניין.


המשמעות של ההחלטה היא שאנחנו בעיני הממשלה בעניין הזה, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. להערכתי הם לא יבואו עד סוף דצמבר עם מפת אזורי העדיפות. זאת ההערכה שלי. אם היום אנחנו שולחים אותם הביתה והם יעמדו מול המפעלים, הרי זאת לא אשמתנו אלא הם ישבו על זה חצי שנה, אז אולי יזוז משהו אבל גם לא בטוח. המחלוקת היא מחלוקת פוליטית, היא מחלוקת לגבי הנושא של ישובים שונים בארץ על מפות שונות. מצד שני אנחנו צריכים לעמוד מול בעלי המפעלים ומול העובדים.


כל התחלואים של הממשלה שהיו עד עכשיו עם מרכז ההשקעות ועם אזורי עדיפות ופיתוח התעשייה, ייפלו עלינו כי אנחנו חשופים לביקורת. הרי לא יודעים מה קורה בדיונים הפנימיים בתוך הממשלה, אבל כאן הכל פתוח.


לכן אני מציע שנקבל החלטה, שכל אחד יאמר את עמדתו האם לאשר את זה עכשיו או לדחות את זה.

לאשר את זה עד סוף 2011?

אם לא, אתה דוחה את זה למתי?

סוף 2010.

יש עוד משפט שרציתי לומר. שכחתי להתייחס לעניין הזה. אם אנחנו מאשרים, לדעתי צריך לאשר עד סוף 2010 ואני אומר לך מדוע. להזיז את הממשלה, אם תאשרי את זה עד מרץ או עד אפריל, זה לא יזיז לה בכלל אלא הם יבואו לכאן שוב באפריל, ואז מה נאמר, לא? שלא ניתן 2010? אנחנו לא מרוויחים בזה שום דבר אלא גורמים נזק לתעשיינים ולמפעלים. אנחנו בראשית דצמבר. המשמעות של העניין – וחשוב לי לדעת גם כמה כסף תוכלו להוציא ב-2009 – שאנחנו בעצם הולכים לאשר את זה ל-2010 כי 2009 נגמרה. המשמעות של העניין היא שאנחנו מאשרים את זה לשנה עם תקציב של שנתיים. כלפי המפעלים אנחנו לא מרוויחים שום דבר אם אנחנו אומרים עד אפריל. את מאיימת על הממשלה ובגלל זה היא תביא את מפת אזורי העדיפות או שהיא תביא צו חדש עם מפה חדשה באפריל? היא לא תביא באפריל. היא תבין שהם יבואו לכאן באפריל והם יקבלו את מבוקשם, ואם לא, אז לא.

ובסוף דצמבר זה לא אותו סיפור?

כן, נכון. ההחלטה בידייך.

לא, זה לא אותו סיפור.

למה?

אלה שתי מפות שונות.

כי מסתיימת ההקפאה ואז אפשר לדבר על מה שרוצים?

בין היתר.

אתם מדברים על שתי מפות שונות.

אני יודע.

דצמבר, זאת מפה אחרת.

אני יודע. ב-2011 יש מפה אחרת.


מה עמדתכם? אני מבקש שכל אחד יאמר את עמדתו.

מאשר.

מאשר.

עד סוף דצמבר אבל הייתי רוצה לעשות משהו שיחייב אותם לבוא לכאן לדיון ולא בסוף דצמבר. אני רוצה שהם יבואו לכאן לדיון קודם לכן.

אם אנחנו מאשרים את זה עד סוף דצמבר, אין לנו שום SAY.

גם לפני כן אין לך SAY. מה ה-SAY שיש לך?

שום דבר.

ה-SAY הוא שאני לא מאשרת את זה עד שהם לא באים עם מפה חדשה.

אז הם לא יבואו עם מפה חדשה. מה הם יעשו? אז מה?

את אמרת שהם לא יכולים לבוא עם מפה חדשה.

אני מאשרת.

מאשרת.

אנחנו מצביעים על צו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח) (תיקון), התש"ע-2009. לפני שאני מביא את זה להצבעה, אני מבקש לדעת כמה כסף תוציאו ב-2009.

את הרוב.

אני מקווה שנצליח להוציא. אני לא יודע אם את הרוב. אנחנו נשתדל לאשר כמה שיותר ולהשיג את הרוב, אבל מה שלא יאושר, לא ינוצל ויועבר ל-2010. אני מקווה ש-200-250 מיליון שקלים נצליח להוציא.

ב-2009 ו-2010 יצאו כל ה-900 מיליון?

כן. זה בוודאות.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הצו אושר פה אחד

מר גולן, יכול להיות שאני אקיים דיון לגבי מפת אזורי עדיפות. אנחנו פשוט הפסקנו לסמוך על הממשלה בעניין הזה. יתכן שאנחנו נקיים דיון בנושא.

אני ביקשתי דיון מהיר בנושא.

בסדר. אני מדבר על דיון או בוועדת המשנה או במליאה. קחו את זה בחשבון.

לא. אני רוצה דיון אתך. גמרתי עם ועדת המשנה אליה באים ואומרים לי שקרים. אני רוצה דיון אתך בנושא מפת העדיפות הלאומית.

בסדר.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05