PAGE
10
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

30.11.2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 140

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מיום שני, י"ג בכסלו התש"ע ( 30 בנובמבר 2009), שעה: 12:30

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סייג לזכאות לגמלת סיעוד),

התשס"ט-2009, של חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/413)

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

אורלי לוי אבקסיס

עתניאל שנלר

שי סומך – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דורין דואני – מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר אורית לקסר – מנהלת המחלקה לסטנדרטים ואכיפה, משרד הבריאות

דב בארי – רפרנט רווחה וביטוח לאומי באגף תקציבים, משרד האוצר

שושנה שטראוס – עו"ד, רשות ההגירה, משרד הפנים

משה נקש – מרכז תחום סיעוד ארצי יחידת היתרים, רשות ההגירה, משרד הפנים

שרה זילברשטיין – ראש תחום פניות ציבור, המשרד לענייני גמלאים

מאיר שפיגלר – ממונה יחידת הסמך, תמ"ת/פנים

שרי בכר – עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

מרדכי לורברבוים – הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

רבקה רוזנברג בושם – מנהלת תחום סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

יהודית גליק – מנהלת בכירה תוכניות קהילתיות, אש"ל, האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען



הזקן בישראל

נאוה וילבך – מנכ"לית אור לגיל, נאוה וילבך בע"מ, איגוד חברות כוח-אדם

יעקב וילבך – סמנכ"ל אור לגיל, נאוה וילבך בע"מ

יהודית וסרמן


אייל לב ארי


אור רוזנמן

וילמה מאור

אושרה עצידה

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סייג לזכאות לגמלת סיעוד),

התשס"ט-2009, של חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/413)

צהרים טובים, יום שני בשבוע, י"ג בכסלו התש"ע, 30 בנובמבר 2009. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון-סייג לזכאות לגמלת סיעוד), התשס"ט-2009, של חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/413). אדוני חבר הכנסת עתניאל שנלר, אתה רוצה להציג את הצעת החוק?

אני מודה לאדוני. תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה. חברים, בקצרה רבה כי נדמה לי כי כל היושבים כאן יודעים במה מדובר, ולכן לא אכביר במילים אלא בעיקר לפרוטוקול על מנת שניכנס לאיזשהו למתווה של דיון בהקשר הזה.


נכון להיום אדם הנהנה מסיוע מגמלת סיעוד אשר מתאשפז במוסד כזה או אחר – נדבר על זה מייד – הרי מטבע הדברים המדינה איננה חפצה, ובדין, לשלם פעמיים את הסיוע לו. פעם אחת, הסיוע משתלב בקהילה דרך גמלת הסיעוד. פעם שנייה, הטיפול הרפואי הסיעודי במקום שבו הוא נמצא.


נוצר מצב שהוא אבסורדי. אותו אדם הנמצא פעם ראשונה, יום אחד או יומיים בבית החולים, לכאורה אז המשפחה או האדם צריכים את הסיוע הגדול יותר, ואז המדינה אומרת: אני אינני יכולה לתת לו בתקופת האשפוז הקצרה הזאת את הסיוע.


סברתי שראוי לתת גישור לתקופת הביניים שבין היותו בקהילה והוא נהנה מגמלת סיעוד, לבין היותו, לא עלינו, מאושפז לאורך זמן. בתקופת הביניים לא לנתק אותו מהסיוע שהמדינה נותנת כי זה בדיוק נקודת התורפה שלו ושל משפחתו, ואולי זו הנקודה שהיא יכולה להחזיר אותו חזרה לקהילה, ולא להשאיר אותו לאשפוז אולי ארוך יותר.


דא עקא, תקופת הביניים צריכה להיות תקופה שבה הממשלה, המדינה, מסייעת לפנים משורת הדין לאותו נזקק. כמובן שהדבר באופן מעשי הוא לא בא לידי ביצוע היום. אני אומר את הדברים משום שאני מתקשה לראות משפחה שמדווחת ביום האשפוז הראשון לביטוח הלאומי: ברגע זה אשפזתי מישהו. אני לא משוכנע שכך נוהגים. יש כאן גם אקט חינוכי משמעותי אשר אומר לציבור: תהיו אמיתיים עם הדברים, ותדווחו הכול בכל מכל כל כי אנחנו מדינת חוק, ושומרת חוק.


הנושא עלה לוועדת שרים, וועדת השרים הסתייגה מפחד צודק בעיניי שמא התכוונתי גם לאשפוז במוסד סיעודי כזה או אחר, או מחלקה סיעודית כזאת או אחרת שבעצם התכלית היא כפולה, ואין טעם לתת תשלום כפול. אלה מאי? לא זאת היתה כוונתי, וכוונתי היתה לבית חולים - - -

בן אדם שמתאשפז במוסד סיעודי לא מתאשפז ל-14 יום.

היא הנותנת.

אני לא מכיר אחד שמתאשפז במוסד סיעודי ל-14 יום. עד שמאשפזים מישהו במוסד סיעודי, הולכים, בודקים, בודקים את הסביבה, עושים הסכם ארוך טווח, משלמים תשלומים. זה לא כל כך פשוט, זה לא בית חולים.

אני ודאי לא חולק על אדוני יושב ראש הוועדה. אני רוצה לומר שאם אדם שבר את רגלו, והוא הולך עכשיו למחלקה האורתופדית לעבור ניתוח, ולא מעט אנשים סיעודיים שוברים את האגן, ומגיעים לבית החולים ונמצאים שבוע-שבועיים ומסדרים להם את האגן, האם משייחזרו משם הם לא יהיו סיעודיים? האם בתקופה הזאת שהם גם לא יכולים לעשות את המינימום שבמינימום שהם יכלו לפני כן לעשות, הם לא יקבלו את הסיוע? זה תפקיד החוק.


אני שמח שהאוצר יחד עם הביטוח הלאומי הפנו את תשומת ליבי לבעייתיות שיכולה להיות במצב של מוסד סיעודי באמת, ואין כוונתי, ואני מצהיר זאת. ואני אומר, אין כוונת החוק לאשפוז במוסד סיעודי או מחלקה סיעודית.

אבל, בבית חולים רגיל אחת לחודש-שבועיים, מה קורה? כל חודש הוא מאושפז שבועיים, האם הוא יקבל את הגמלה?

התשובה היא ודאי שכן, כי אני בטוח שמי שמטפל בו, את ההחלטה העקרונית האם להביא אותו לאשפוז קבוע במוסד סיעודי - - -

אנחנו לא מדברים על מוסד סיעודי, אנחנו מדברים על בית חולים.

כן, אבל אם הוא יראה שכל שבועיים או כל חודש הוא נמצא שבועיים – דבר שהוא ודאי קיצוני, ויוצא מהכלל. זה יקרה פעמיים, שלוש פעמים. זה לא יקרה לאורך זמן, כי אחרת הוא יהיה מאושפז קבוע באיזשהו מקום. לכן, היוצא מהכלל מעיד על הכלל.


אני אומר עוד שתי הערות. הערה אחת, אני אומר שאני בוודאי מסכים שלא מדובר במקום סיעודי. אני גם הגעתי להבנה עם האוצר שזה יחזור מוועדת שרים, זה לא יישאר על שבעה ימים, אלא יחזור להצעת החוק של 14 יום - תשלום הגישור. בהערת סוגריים אומר שהחוק שהונח לקראת הטרומית היה על 30 יום, ולפי סיכום עם האוצר לפני ועדת שרים, הורדנו ל-14 יום, ואז לצערי היא קצרה לשבעה ימים.


אני אומר עוד דבר, לפנינו הצעה שהייעוץ המשפטי של הוועדה מציעים לנו. אני מאוד שמח עליה. רק אומר שלגבי סעיף (ג) שזה פרי יוזמת החשיבה המשפטית של הוועדה לא דיברתי על כך לפני כן לא עם האוצר ולא - - -

נדבר עכשיו.

אני רק רוצה למען הגילוי הנאות לומר, זה לא היה. זה דבר ש- - -, ואני מאוד שמח עליו.

נדבר עכשיו. בסדר, אין בעיה. תשמע, אתה לא צריך לשמור פה על האינטרסים של האוצר. האוצר שומר על האינטרסים שלו יפה מאוד.

אדוני היושב ראש, בשתי כנסות שאני זוכה לכהן בהן, למדתי שהדבר הכי יקר להעברת חוקים ולשכנע בכל דבר זה הדיוק בדיוק הכי מרבי בסיכומים ובדברים. לכן, אני מקפיד על זה מאוד.

יפה דיברת. נציג האוצר, בבקשה. הוא כבר יכול להגן על זכותו, ולהגיד: תסתכל סעיף (ג), לא סיכמתי.

דב בארי, רפרנט רווחה וביטוח לאומי. קצבת הסיעוד מטרתה אחת, והיא להאריך ולאפשר לקשיש שנמצא במצב סיעודי לשהות בקהילה לזמן רב יותר, ולמנוע את האשפוז הסיעודי שלו. הרווח הוא לכלל החברה. גם למשפחה, גם לחברים, גם מבחינה תקציבית לרוב יותר זול - באמת ממש סימביוזה שמאפשרת לכולם את המרב.


הצעת החוק שחבר הכנסת עתניאל שנלר מציע פה, בעצם מציעה לכסות על איזשהו תפר, על איזשהו פער שקיים, על איזשהו מצב נוכחי שבו מישהו שזכאי לגמלת סיעוד מאושפז בבית חולים, ובאמת בתקופה קצרה של התאקלמות בבית החולים החדש הוא בעצם נשאר לרוב בלי עזרה סיעודית, ועל כן מוצע להעניק פה זכאות ל-14 ימים של קצבת הסיעוד.

ברצף.

ברצף.

כמה פעמים בשנה?

אנחנו עוד לא - - -

אתה אומר - אתה עוד לא שם.

עוד שנייה אגיע לשאלות הללו. מבחינתנו, ואנחנו הגענו להסכמה על כך עם המציע, מאוד חשוב לשמור על העיקרון של על איזה מוסד אנחנו מדברים, כי באמת אנחנו לא רוצים ליצור איזשהו כפל שבו בן אדם שמגיע לאיזשהו מוסד, או לאיזושהי מחלקה סיעודית הנותנת מענה סיעודי מלא לאותו קשיש, יהיה זכאי באותו הזמן לגמלת סיעוד.

אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו לא צריכים להשחית מילים, אנחנו יכולים לגשת לעניין.

אני לא משחית מילים, מאוד חשוב לדבר גם לפרוטוקול, ומאוד חשוב לי להדגיש פה את הבעייתיות של מימון כפול מצד המדינה. אל"ף, מצד הסיוע שניתן בסיעוד בבית חולים, וגם דרך גמלת סיעוד.


העיקרון שמנחה אותנו בתיקון החוק הזה הוא לקבוע שאנחנו מדברים על 14 יום כפי שהמציע דיבר. אנחנו מדברים על זה שמדובר בבית חולים כללי, לא במוסד סיעודי ולא במחלקה סיעודית. אלו דברים שצריכים להנחות אותי.

איזה מחלקה סיעודית אתה מדבר?

אני בדיוק מגיע לנקודה הזאת. אלו דברים שצריכים להנחות אותי לקראת הקריאה הראשונה. באמת יש פה בעיה לא פשוטה של הגדרות, ואנחנו דיברנו על זה. אני דיברתי על זה הבוקר קצת עם אנשי ביטוח לאומי, וקצת עם נציגי משרד המשפטים. באמת יש פה בעיה של הגדרה. ולכן, מה שאני מציע הוא שלקראת הקריאה הראשונה לתת הגדרה נרחבת, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית לבדוק איך אנחנו בדיוק מגדירים את זה בסיוע של אנשי משרד הבריאות, המשפטים, והמוסד לביטוח לאומי.

למה אנחנו לא יכולים לתת את ההגדרה עכשיו? עכשיו אנחנו ניתן הגדרה, נסכים.

אני צריך לראות. מעבר לזה, לעניין סעיף (ג), אני לא יכול להסכים לעניין סעיף (ג) שמוצע כאן.

משרד הבריאות, בבקשה.

שלום, אני ד"ר אירית לקסר מהאגף לגריאטריה משרד הבריאות. אני רוצה להעיר שהנושא של שבועיים של שמירת רצף טיפול מבחינת הראייה המקצועית שלנו, אנחנו מאוד בעד. מצד שני, אני גם מבינה, ואני גם מסכימה לנושא של הבעיה של לתת כפל גמלה. אבל, אז באמת לא חייבים לעשות על פי הגדרת המקום בו האדם מאושפז, כי לא כל אדם שנמצא במחלקה סיעודית הוא מקבל סיוע מהמדינה. אנחנו מדברים רק על אנשים שאנחנו מכנים בקודים שהם עברו איזשהו תהליך של קבלת הסבסוד של המדינה לקבלת קוד סיעודי. בזה אני מסכימה איתך, זה תהליך ארוך. זה לא תהליך קצר. מרגע הפנייה עד הקבלה היום בזמן הכי קצר אנחנו מדברים שתוך חודש וחצי עד חודשיים וחצי שמשפחה שמאוד רוצה יכולה להגיע לקוד. בוא נגיד שלתקופה הזאת באמת אפשר להגיד שאנחנו לא צריכים לתת כפל, ובמחלקה סיעודית בן אדם שהוא ממומן על-ידי סיוע של המדינה בקוד, אסור לתת לו את כפל האשפוז.


אני מאוד מסכימה להצעת החוק לנושא של אשפוז בבית חולים כללי, כל המחלקות של האשפוז. אני רוצה גם להגיד שאני לא יודעת אם ערים לו. בין שתי מערכות האשפוזיות האלה יש עוד מערכת אשפוז לזמן ביניים, שזה מה שנקרא המערך הגריאטרי הפעיל, שאם אדם הוא סיעודי בבית – סיעודי קל, או תשוש בית שהוא מקבל סיעוד, והוא נפל ושבר, בדיוק הדוגמה שאתה נתת, מגיע לו טיפול שיקומי. אסור שהוא יגיע למחלקה סיעודית. אסור לו גם מבחינת הנהלים, וגם מבחינת החקיקה. אבל, הוא כן יכול להגיע למחלקה שיקומית, שיקום כללי או גריאטריה שיקומית שהיא לא תמיד נמצאת בתוך בית חולים כללי. היא הרבה פעמים נמצאת בתוך בית חולים גריאטרי, וגם אותם צריך להכליל לדברים האלה, ולא להגיד שזה מסגרת סיעודית שבו לא לאפשר. יש פה כן של עניין של להגדיר את המערך כי היום המערך מהאשפוז החריף האקוטי בבית חולים כללי, ואם בקצה השני יש לנו את המערך האשפוז המאוד ממושך הסיעודי, או המערך שהוא לא אשפוזי באחריות משרד הרווחה במחלקות לתשושים, יש עוד הרבה נישות של אמצע של אשפוז גריאטרי שאנחנו קוראים לו פעיל, שמשך זמן האשפוז יכול להיות חודשים. גם במסגרת הזמן הזאת ניתן לאפשר את השבועיים.

מצוין. יש פה עוד מישהו שרוצה להעיר? אף אחד? נציג האוצר, תסביר לי למה אתה מתנגד לסעיף (ג). אני רוצה להבין, נבצר מבינתי.

הזכאות לגמלת סיעוד בעצם מותנית במבחן ADL שבודק את יכולת התפקוד האישית של המבוטח בביצוע פעולות יום יום. באופן טבעי, מי שהיה מאושפז בבית חולים, עבר איזשהו טיפול רפואי, מאוד יכול להיות שהשתנה מצבו הרפואי.

הוא יירשם לברצלונה עכשיו.

הוא מאפשר לו לבצע יותר או פחות פעולות. ועל כן, אני לא יכול שלא - - -

קודם כל, בבית החולים הוא נעשה צעיר יותר. הוא לא נדבק בשום מחלה. ואם הוא שכב שם 90 יום, הוא בטח עבר ניתוחים פלסטיים – פחחות וצבע.


גם היום יש הרבה מאוד אנשים זקנים שלא רוצים ללכת לבדיקה של הביטוח הלאומי.

מזעזעת.

אנחנו ישבנו לא פעם ולא פעמיים עם הביטוח הלאומי וניסינו להקל באופן הבדיקות - ואם אמרנו שיעשה את זה רופא משפחה, ואם יעשה את זה מישהו אחר.


גם אתה מבין שאחד שהוא כבר היה במצב סיעודי, בנוסף על מצבו הסיעודי הוא נעשה גם חולה, ולפעמים חולה אנוש. ואם הוא כבר שכב 90 יום בבית חולים אז אני לא רוצה להגיד לך שאני לא מאחל את זה לשונאים שלנו. אז אתה פתאום שולח אותו עוד הפעם לבדיקה? הביטוח הלאומי מכל מה שאני יושב איתם, ואני יושב פה בדיונים, אין להם כוח-אדם. סתם להשחית שעות עבודה של הביטוח הלאומי? יכול להיות אחד לאלף, אחד לאלף, שיימצא פתאום. תאמין לי – אתה חוסך אלף בדיקות, ונותן לבן אדם אחד. אתה כלכלן, אתה יודע כמה כסף אתה מרוויח? אתה יודע כמה אתה מבזבז בכל הבדיקות האלה?

צר לי, אני חושב שהמוסדות הרפואיים במדינת ישראל טובים ממה שאתה אומר, ואנשים מגיעים לבית החולים כדי לקבל טיפול רפואי. אם הם מגיעים לקבל טיפול רפואי, סביר להניח שכשהם משתחררים בבית החולים מצבם הרפואי השתנה. ולכן, צריך לאפשר את הבדיקה החוזרת.

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לסעיף 230. יש סמכות למוסד לביטוח לאומי, וגם לזכאי לסיעוד, לבקש בדיקה מחדש כל שישה חודשים, כך שאם המוסד סבור שהאדם הזה נהיה מאוד בריא וחזק ואולי הוא לא זכאי לגמלת סיעוד, תמיד המוסד יוכל לבקש את הבדיקה מחדש בלי קשר לכך שהגמלה מתחדשת אחרי שהוא משתחרר מבית החולים, כך שהדרך הזאת לא נחסמת בפני המוסד.

יש גם משהו מאוד מאוד משפיל בבדיקה הזאת, במיוחד כשמדברים באנשים מבוגרים ושומרי מסורת שיש להם בעיה עם זה.

נציג האוצר, למרות הודעתך, אנחנו נקרא את הסעיף, אנחנו נאשר אותו לקריאה ראשונה. יהיה לך זמן לחשוב. לך הביתה תחשוב על זה, תשכנע את הממונים שלך לפני הקריאה השנייה והשלישית. אני בטוח שגם הם יצטרפו לזה שלא נולדנו בשביל לטרטר אנשים.

אדוני, לעניין ההגדרה של מוסד סיעודי אני מבקשת להפנות את האוצר, את כלל המשתתפים להגדרת מוסד סיעודי שבמוסד הזה אדם לא זכאי לגמלת סיעוד. בסעיף 223 – מוסד סיעודי: מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים וכו' וכו'. דב, כך שהיום יש החרגה, ויש אי זכאות לגמלת סיעוד לאדם שנמצא במחלקה סיעודית. ככל שאתם רוצים להחריג, לא לשלם לאדם שנמצא במחלקה סיעודית, הוא כבר מוחרג, ואין לו זכאות. זה נמצא בסעיף 223 בסעיף שאותו מתקנים – משתמש בהגדרה של מוסד סיעודי. מוסד סיעודי - 227: מבוטח שנמצא במוסד סיעודי וכו', לא זכאי לגמלה, ומוסד סיעודי, כולל מחלקה סיעודית, כך שאין צורך עכשיו שוב להגדיר מה זה מחלקה סיעודית. הוא כבר מוחרג מן הזכאות.

שי סומך ממשרד המשפטים. ג'ודי, אבל אם אנחנו מחריגים בית חולים כללי, בבית חולים כללי יש מחלקה סיעודית.

אין מחלקה סיעודית בבית חולים כללי.

הבנתי שיש.

אנחנו דיברנו עם משרד הבריאות לפני הישיבה. מסתבר שהיום יש מחלקות גריאטריות, אין מחלקות סיעודיות בבית חולים כללי. ככל שרוצים לעשות איזשהו כלל חדש, אז הכלל ששולל חדש צריך לעשות אותו. אבל, לא במסגרת הסייג לכלל שחבר הכנסת שנלר עכשיו מציע.

את השאלה הזאת נברר. אני הבנתי שיש.

אתה יכול לברר. אנחנו נעבור להקראה.

אפשר?

סליחה, אנחנו נעבור להקראה. הביטוח הלאומי רוצה להגיד משהו? בבקשה.

כן. אני עו"ד שרי בכר, המוסד לביטוח לאומי. קודם כל, אני רוצה לציין שההצעה היא מאוד ראויה.

אני מצטער שכמעט ולא נתתי לך רשות לדבר.

המוסד לביטוח לאומי תומך בהצעה הזאת, הוא חושב שהיא ראויה. רק אנחנו מבקשים כמובן בשל הבעיות שבין היתר הוצפו פה לגבי מה נחשב בעצם מוסד סיעודי, כי כיום מה שקורה - המוסד לביטוח לאומי שולל את הגמלה לאדם שמתאשפז בכל מוסד בעצם, כולל בתי חולים כלליים שאנחנו רואים אותם גם כמוסדות סיעודיים שנותנים בעצם סעד למבוטח. אנחנו רק מבקשים שכל הדברים האלה ייעשו בכפוף לתיאומי נוסח איתנו על מנת שלא יקרה מצב שיישלל ממישהו מקום שלא אמור להישלל.

ניסוחים ייעשו בהתאמה. אני לא יודע אם איתכם, אבל עם המשרדים המשפטיים, וכל הגופים שנוגעים בדבר. ואני מקווה לשביעות רצונם של כולם.

שמי רבקה רוזנברג, ואני מנהלת תחום סיעוד במוסד לביטוח לאומי. אני רק רוצה להעיר לגבי ההערות של הבדיקה המשפילה. אנחנו עושים מאמצים שהבדיקה תהיה כמה שפחות משפילה.

יחד עם זה, היא משפילה.

לא. אני רוצה להדגיש שנעשה גם סקר.

גברתי, זה לא נוגע להצעת החוק. בטח יצא לך להיות פה בוועדה, ולהתעסק בעניין הזה, ואז תוכלי להעיר את ההערה שלך. תודה רבה.


נעבור להקראה.

"הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון-סייג לזכאות לגמלת סיעוד), התש"ע-2009


תיקון סעיף 227 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בסעיף 227,


האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:



"(ב) על אף האמור בסעיף, קטן (א) מבוטח הנמצא בבית חולים כללי" - הוספנו את המילה כללי, ואנחנו מוחקים את המילים: שאינו מוסד סיעודי - "יהיה זכאי לגמלת סיעוד בתקופה של 14 יום". אנחנו משנים גם כן ממועד אשפוזו למועד תחילת האשפוז.



(ג) מבוטח שחדל להיות זכאי לגמלת סיעוד בשל כך שנמצא בבית חולים כאמור, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד בשיעור שנקבע לגביו, עובר לכניסתו לבית החולים, ולא תעשה לו בדיקה מידת תלות מחדש."

תודה רבה. מי בעד ההצעה? אתה לא יכול להצביע.

אני נציג של קדימה.

בסדר.

אני רק רוצה לציין שבגלל ש- - -

אנחנו באמצע הצבעה, אחר כך אני אתן לך לציין. מי בעד? תודה רבה.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים - אין

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סייג לזכאות לגמלת סיעוד),

התשס"ט-2009, של חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/413), אושרה להעלאה לקריאה ראשונה.

מאחר וכל חברי הכנסת שנמצאים פה, וזה הרבה מעבר לאחד הצביעו ותמכו. ואם כולם הצביעו ותמכו אז אין כאלה שמתנגדים ואין כאלה שנמנעים. הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה. אדוני שרוצה לציין, בבקשה.

אני רוצה לציין לפרוטוקול שהצעת החוק הזאת שונה מהצעת החוק שעליה היתה הסכמה עם חבר הכנסת המציע. ועל כן, הצעת החוק היא תקציבית, ואין פה תמיכה של משרד האוצר. יש פה סעיף חדש שהוא סעיף חדש לעניין הצעת החוק, ואני לא יכול לקבל את ההסכמה שלי לזה.

אתה מוכן לפרט את עלות הצעת החוק?

לוועדת שרים לענייני חקיקה אנחנו עשינו, בדקנו עלות של הצעת החוק. אין לי שום בעיה להגיש לוועדה עד מחר עלות מפורטת של הצעת החוק.

או,קיי, ביום רביעי נקבע עוד ישיבה בעניין. תעביר מחר את עלות הצעת החוק בשני השלבים, בשתי המתכונות. ואתה תשמור לעצמך את זכות הדיבור ליום רביעי.

ברשותך, רק הערה קטנה. אני מבקש להוסיף על בקשת היושב ראש שמשום שלא שינינו כהוא זה בנושא הכלכלי, אלא רק לעניין ה-90 יום ל-(ג), לכן אני מבקש שהעלויות יהיו בפירוט כמה עולה (ג) לבד.

(ב) ו-(ג) בנפרד.

בנפרד. כי אם (ב) יראה שזה חיסכון גדול, אנחנו נקזז את זה ממה שאתה טוען לעלות החוק. אל תעשו תרגילים בשביל משא ומתן. אנחנו הגונים מספיק בשביל לא לשחק משחקים.

אין פה שום תרגיל.

הסעיף הזה איננו עולה מעבר למאום.

חבר הכנסת עתניאל שנלר. מחר אתה תמסור. אנחנו ביום רביעי השבוע הזה נקיים דיון נוסף בעניין. יחד עם זה, הוועדה אישרה את הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה.


תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.