ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 30/11/2009

העלאת המודעות להתרמת מח עצם בקרב עולים

פרוטוקול

 
PAGE
17
ועדת העלייה הקליטה והתפוצות

30.11.09


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 47
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני ,י"ג בכסלו תש"ע ( 30 בנובמבר 2009), שעה 12:00
סדר היום
העלאת המודעות להתרמת מח עצם בקרב עולים.
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר – ליה שמטוב

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

יוליה שמאלוב ברקוביץ
מוזמנים
איזבל בקר - מתאמת השתלות מח עצם, עמותת "עזר מציון"

עופרה קוניקוף – מתאמת השתלות ראשית של מח עצם, עמותת "עזר מציון"

איריס לייטרדוסדורף – ד"ר, משרד הבריאות

אידה בן שיטרית – מנהלת אגף מידע ופרסום, המשרד לקליטת העלייה

ד"ר שושנה ישראל, מנהלת המעבדה לסווג רקמות ומאגר תורמים, בית חולים הדסה עין-כרם

ד"ר יניב יצחק, מנהל המרכז להמטולוגיה ילדים, בית חולים שניידר לילדים

נועם יפה – אחראי על השידורים ברומנית, רשות השידור

ד"ר אריה הררי, ממונה על פנ"צ-אגף הרפואה, קופת חולים מאוחדת

עידית טמיר – מח' הסברה והדרכה, האגודה למלחמה בסרטן

יבגני נייר – חבר במטה

יהודית חסין-ברומשטיין – מרכז מטה להצלת אלי טובבין

איליה טובבין – (נזקק לתרומה)
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
רשמה
אתי בן שמחון

העלאת המודעות להתרמת מח עצם בקרב עולים
היו"ר ליה שמטוב
שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.


כינסתי היום את ישיבת הוועדה, כי הנושא שאנחנו נדבר היום, לא כל כך אופייני לוועדת העלייה והקליטה, אבל הוא חשוב ודורש התערבות באופן מיידי. הנושא היום של הדיון: העלאת המודעות להתרמת מח עצם בקרב עולים.

פנו אליי החברים של איליה טובבין. אני ממש מודה לכם שפניתם אלינו, וגם אני רוצה להגיד לכם בשם הוועדה וכל המשתתפים, מה שאתם עושים, זה דבר שפשוט סתם תודה לא אומר כלום, כי להציל חיים של הבן-אדם, זה לא רק בן אדם אחד, זה הרבה שדורשים עזרה ועזרה מיידית. מצד שני, בקרב העולים החדשים, ולא משנה שהיום הרפואה המודרנית התקדמה בשנים האחרונות, בכל זאת, עקב המנטליות, התרבות, יכול להיות שגם אצל הישראלים, אבל גם אצל עולים חדשים, רואים שלא באים ותורמים את תרומת הדם כי חושבים על כל מיני תופעות לוואי, חושבים שזה מסוכן מאוד. עקב זה שאולי לא מקבלים את ההסבר הנכון, אולי לא מפרסמים את זה נכון, כמו שמפרסמים למשל תרומת דם. תרומת דם – כל ילד צעיר וגם עד גיל 50 הם יודעים שהם צריכים לתרום דם, ואת זה עושים בכל רחבי הארץ, ואלפים תורמים דם. במקרה הזה, יכול להיות שעקב זה שגם הבדיקה עולה סכום מסויים. בן אדם צריך לתרום וגם עוד לשלם על זה שהוא תורם.
עופרה קוניקוף
זה לא מותנה, במבצעים גדולים זה לא מותנה. במבצע ארצי עכשיו שיהיה זה לא מותנה.
היו"ר ליה שמטוב
הבעיה נמצאת בקהילת דוברי רוסית, ואם חס וחלילה מישהו מהקהילה צריך את התורם, ובסביבה הקרובה הוא לא יכול למצוא, לא אצל הורים, ולא אחים וקרובי משפחה, כשמבקשים אחר כך ופונים לקהילה, ישנה בעיה.


כינסנו היום את הישיבה, המקרה הוא מקרה של בחור שקוראים אלי טובבין, דחוף הוא דורש את ההשתלה של מח עצם. ננסה היום קודם כל להבין מהמומחים בנושא. הם יסבירו לנו כן מסוכן, זה לא מסוכן, איך זה בכלל התהליך. נראה איך אנחנו נוכל לעזור, וב-8 לחודש דצמבר להרים את הקמפיין של התרומה.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
רציתי להתייחס למה שאת אומרת, שהתרומה עולה כסף. רציתי לדעת מי המומחים שנמצאים כאן?
היו"ר ליה שמטוב
הם יציגו את עצמם.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
אני רוצה לדעת אל מי לבוא בטענות או לא....
היו"ר ליה שמטוב
נמצאים פה עמותת "עזר מציון". גם האגודה למלחמה בסרטן. נציגים מבתי החולים.
יצחק יניב
אני מנהל המחלקה האונקולוגית ילדים מבית חולים שניידר.


לשים את הדיון הזה קצת בפרספקטיבה. אולי זה לא שייך לוועדה הזאת, אבל הבעיה היא מעבר לאוכלוסייה של העולים מרוסיה. הבעיה היא יותר רחבה, היא בעיה שמתייחסת לקבוצות האתניות, למיעוטים האתניים שמיוצגים בצורה בלתי מספקת במאגרי תורמי מח עצם.


מאגר תורמי מח עצם של "עזר מציון" מכיל היום כחצי מליון בני אדם שדמם נבדק, סיווג הרקמות שלהם נבדק, והם התנדבו להיות תורמי מח עצם ביום פקודה. בתוך המאגר הזה ישנם היום ייצוג של 9% בלבד לאנשים שמגדירים את עצמם.
מרינה סולודקין
את ההגדרה של "מיעוטים האתניים", אנחנו לא מקבלים. יהדות רוסיה אף פעם לא היינו - - -
יצחק יניב
סליחה, קבוצות אתניות שונות, אני חושב שזה כולל את כולנו. אני מהקבוצה האתנית של יוצאי פולין.


בתוך המאגר של חצי מליון פוטנציאליים, ישנם בסך הכל 9% אנשים שמגדירים את עצמם, או שהם עלו מברית המועצות, או שהוריהם שניהם ממוצא דומה. זאת אומרת, זה פשוט מאשר הייצוג באוכלוסייה הכללית. אם מדברים על קבוצות יותר קטנות, כמו אנשים שהגיעו מגיאורגיה, או בוכרים, זה עוד הרבה פחות. זה הופך את המצב, מכיוון שהקטע של התאמה מבחינת סיווג רקמות, הוא קשור למוצא האתני, במידה רבה, זה הופך את המצב כאשר יש חולה מאחת מהקבוצות האלה, למצב שבו הסיכוי למצוא תורם הוא מאוד קטן. מה עוד שבעולם כולו, האנשים האלה גם בארצות מוצאם, אין מאגרי תורמי מח גדולים. זאת אומרת, אם בשביל היהודים האשכנזים רובם, אנחנו יכולים להסתמך גם על מאגרים אחרים בעולם, בארצות הברית לדוגמה. פה הסיכוי שמשם תבוא הישועה הוא יחסית קטן.

לכן אני חושב שחשוב מאוד לעשות מעשה. נכון לעשות מעשה בשביל להציל את האדם הספציפי שעליו מדובר, אבל בהחלט נכון לעשות מעשה לכלל האוכלוסייה. אני יכול לומר, שרוב אותם 9% שעליהם דיברתי, מגיעים לא מהמבצעים, הם דווקא מגיעים מהחברה הצעירים שמתגייסים, וכפי שאתם יודעים היום בשרשרת החיול יש אופציה למתגייסים להצטרף למאגר. שם יש היענות, הדור הצעיר מתגייס, אבל זה לא מספיק.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
מה זאת אומרת 9%, לא הבנתי?
יצחק יניב
9% מחצי מליון מגדירים את עצמם כיוצאי ברית המועצות לשעבר.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
זאת אומרת, זה בערך כמעט 20% מהתורמים.
יצחק יניב
אני חושב שזה פחות מאחוז באוכלוסייה.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
אבל זה עדיין 9% מהתורמים. לא שאני אומרת שלא צריך לעשות מעשה כמו שאתה אומר, בשביל זה אני פה. אבל אני הבנתי שזה אחוז אחד מקרב העולים התורמים בסך הכל.
יצחק יניב
תלוי על איזה אוכלוסייה מדובר. אם מדובר כפי שאמרתי על אנשים שהגיעו מגיאורגיה, או מבוכרה, או מאזורים כאלה, האחוז הוא אפסי, הוא פחות מאחוז אחד, הוא שבריר אחוז, הם כמעט לא מיוצגים שם. אני מוכן לענות על שאלות אם תהיינה, אבל יש הצעה אולי, אני חושב שאם ביום שלישי הבא ראשי הציבור הזה באופן דמונסטרטיבי מול המצלמות שכרגע נכנסו הצטרפו למאגר, יהיה לזה אימפקט מאוד גדול - כאיזשהו צעד ראשוני מיידי, כי אין הרבה זמן לעשות הרבה פעילויות הסברה, אולי אפשר להתארגן עוד ולהוציא חומרים גם בשפה הרוסית ולנסות להסביר.
היו"ר ליה שמטוב
הוועדה תוציא לכל הרשויות, היכן שאחוז גבוה של אוכלוסייה דוברי רוסית, נוציא מכתבים היום, ונבקש להתארגן.
יצחק יניב
זה מצויין. לכם בטח יש נגישות לראשי ציבור, לאנשים המשפיעים, לאנשים שנחשבים בדעת הקהל, ואם הם מול המצלמות יצטרפו למאגר, אין לי ספק שזה יעודד חלק מהאנשים.
עפרה קוניקוף
מחזקת את דבריו של ד"ר יניב. אולי רק כדי לחדד את מה שנאמר, אי נוכחות, או נוכחות מואטת בתוך המאגר, מהווה סכנת חיים לחולים מהמוצא הזה. אין דרך לקרוא או להגדיר את זה אחרת. נוכחות יותר גבוהה, פירושה -הצלת חיים. או בגלל – את הזכרת שזו מנטליות אחרת, אולי הם באים בקבוצה של חוסר אמון במערכות, או בממסד.
מרינה סולודקין
לא קשור בכלל. אם יש 9% יש, אז לדבר על מנטליות אחרת, אני חושבת שלא - -
היו"ר ליה שמטוב
איך שזה היה פעם.
עפרה קוניקוף
רק רציתי לציין שמציאת תורם מח עצם קשה מאוד, והיא דורשת מספר גדול מאוד של אנשים בתוך המאגר כדי להעלות את האחוזים. כך כשאנחנו מדברים על 9%, תדעו לכם שזה אפסי מבחינת סיכויי מציאת התורם.
היו"ר ליה שמטוב
תודה.
יבגני ניימר
אחוז אפסי לא נובע מאי אמון במערכות האלה, אלא פשוט אי מודעות לבעיה, וזה נושא הישיבה הזאת. בעבר, לדעתי, גם היום עדיין, ברוסיה הדגימה למח עצם וגם התרומה עצמה מתבצעת דרך העצם, פשוט חדירה לתוך העצם. זו פעולה שהיא כואבת ומסוכנת, ודורשת אישפוז.
יצחק יניב
הפעולה לא מסוכנת בכלל.
יהודית חסין
מדובר על רוסיה.
יצחק יניב
גם השאיבה מתוך העצם אינה מסוכנת. היא נעשית בהרדמה מקומית. בואו נשים את הדברים בפרופורציה. באופן היסטורי מח העצם נשאב מתוך עצמות האגן האחוריות בהרדמה מקומית, באמצעות מחטים שואבים את מח העצם. אין בזה שום סכנה. יש בזה כאב, יש בזה אי נוחות שמסתדר עם אקמול ואופטלגין.


לפני כעשרים שנה הסתבר שאפשר לאסוף את התאים גם מתוך הדם ההיקפי, בפרוצדורה שהיא יחסית פשוטה, נמשכת 4 שעות, מחייבת הזרקה של איזשהו חומר מספר ימים קודם בכדי להוציא את התאים האלה ממח העם אל הדם. כך רוב איסופי תאי הגזע שהם התאים שלהם א נחנו זקוקים, מתבצעים ברוב המקומות. כיום יש איזושהי נטייה לחזור במידה מסויימת למח העצם כמקור מכל מיני סיבות, גם מסיבות שקשורות בתורם, וגם מסיבות שקשורות בחולה. אדם שמצטרף למאגר, חשוב שיידע שהוא יכול להתבקש, אף אחד לא יחייב אותו, אבל יכול להתבקש לתרום באחת משתי הדרכים האלה, ושתי הדרכים אינן מסוכנות. יש בהם אי נוחות שונה. האיסוף מהדם דורש 4 ימים קודם, לקבל זריקה פעם ביום, ולשבת 4 או 5 שעות יומיים רצופים מחובר למכשיר.
היו"ר ליה שמטוב
תסבירו לנו עוד פעם, מי שרוצה היום לתרום מה קורה?
יצחק יניב
יכול לבחור.
היו"ר ליה שמטוב
נניח שהוא בוחר לעשות בדיקות דם. הוא צריך במשך ארבעה ימים לעשות את זה?
יצחק יניב
לא. לוקחים ממנו דגימת דם כמו בדיקת דם פשוטה. רק אין שום טעם שהוא יעשה את זה, אם הוא לא יהיה מוכן ביום פקודה לקבל את הזריקות האלה ולשבת 4 שעות. התרומה עצמה לא מתבצעת במבצע. במבצע מתבצעת רק דגימת שמסווגת את סוג הרקמות שלו, התרומה רק באחוז קטן מאוד. ישבתי במאגר הרבה מאוד שנים ואף פעם לא דפקו לי בדלת ואמרו שאני מתאים. היום כבר הוציאו אותי מסיבות של גיל לצערי.
עפרה קוניקוף
עד גיל 50 אנחנו מצרפים למאגר. אם אתה נמצא ועברת את גיל ה-50, בבדיקות שערכנו נמצאת מתאים, לאחר שנמצאת מתאים אתה בריא, אז אנחנו אוספים את התאים עד גיל 60.
היו"ר ליה שמטוב
אבל נניח שכן, התורם הוא מתאים, מה איתו אחר כך.
יצחק יניב
עושים לו מספר בדיקות. מוודאים שהוא בריא, שהוא לא מסכן את עצמו או את החולה. ואז יש שתי דרכים. דרך אחת קובעים לו תור בחדר ניתוח, ושואבים ממנו מתוך העצם את מח העצם, כפי שאמרתי, פרוצדורה באי נוחות בכאב של יום יומיים, אבל אין בה סכנה.


האפשרות השנייה שהיא היום יותר רווחת, שהוא יקבל 4 ימים זריקה בביתו, וביום החמישי והשישי הוא מגיע למרכז רפואי, מחברים אותו באמצעות הוריד למכשיר שמעביר את הדם שלו למשך 3-4 שעות. זה לא כואב, זה לא מלווה בתופעות לוואי. את התאים האלה משתמשים בהם לצורך ההשתלה, אלה שתי האופציות.
היו"ר ליה שמטוב
זאת אומרת, הוא יוצא אחר וכאילו שום דבר לא קרה.
מרינה סולודקין
אבל רק במקרה שהוא יכול להציל נפשות.
יצחק יניב
בהחלט. מתוך מפגש עם הרבה תורמים. מי שהגיע לרגע הזה, יש לו הרגשת התעלות מאוד גדולה. לא נפגשתי עם אנשים שהיתה בעיה להסביר להם, כי באמת אתה זוכה להציל חיים של מישהו, בלי שמשהו ייגרע ממך, ולא ייגרם שום סיכון.
יהודית חסין
אנחנו חברים של אלי שמחפש בדחיפות מח עצם בדחיפות. בגלל שיש הרבה אנשים רלבנטיים לנושא, אנחנו מארגנים עם עזר מציון מבצע ביום שלישי הבא. מאוד צריכים עזרה מבחינת אנשים שהתנדבו למבצע הזה. אנחנו בייחוד צריכים אנשים שיהיו מוכנים לבוא ולקחת דמים, אנשים מורשים אחיות ורופאים. אנחנו צריכים אנשים שמוכנים לעשות הסברה.


כמו כן, אנחנו מאוד נשמח אם תוכלו לעזור לנו לפרסם, בעצם לעשות הסברה בין אנשים למשל בקופות חולים, אפשר לשים עלון הסברה שהכנו ברוסית על כל התהליך ועל איך זה קורה בארץ ועל איך זה מאורגן או דברים כאלה. זה לא עלון הסברה דווקא למבצע הזה, זה עלון הסברה שמבחינתנו יכול להישאר בהמשך.


אנחנו רוצים להראות לכם סרטון שעזר מציון הכין בשביל ההתרמה.
עפרה קוניקוף
הייתי רוצה להוסיף לזה. ההתכנסות שלנו היום צריכה להיות מאוד פרקטית, כמתאמת ההשתלות, הייתי רוצה שמהוועדה ייצא קול קורא. אתם ראשי הקהילה, אליכם העיניים נשואות, אנחנו כעמותה, ואנחנו רק עמותה, ללא מטרת רווח, משקיעים הרבה מאוד בהסברה, אבל כמובן הפוקוס שלנו הוא בסיווג סיווג הרקמות של הבדיקות. לכל בדיקה יש פוטנציאל של הצלת חיים. אנחנו לא יכולים מעבר למה שאנחנו עושים, ויעידו פה חבריו של אלי שאנחנו עושים המון. אנחנו בהחלט זקוקים לעזרה שלכם בפרסום, במתן דוגמה כמו שד"ר יניב אמר. בהחלט קול קורא – הפעלה של אנשים שלכם בשטח. קריאה לאותו יום פקודה שהוזכר כאן. כי ללא זה, שוב יעבור עוד יום נוסף של מבצע כמו של קודמים לפניו, שהנוכחות של הקבוצה הזאת כמעט לא מורגשת. כמו שאמרתי קודם, זה לרעת העניין. צריכים להחליט עם מה אנחנו יוצאים היום, מה האג'נדה שלנו, מה אנחנו עושים היום, כדי לשנות את מה שכרגע נמצא בשטח.
אופיר פינס-פז
פרסמתם בכל אמצעי התקשורת?
עפרה קוניקוף
פירסמנו, ואנחנו מפרסמים, בטלוויזיה, ברדיו, ברדיו הרוסי, בעיתונות, אפילו בפלז'מות, באינטרנטים, יש לנו אתרים. כל האתרים ברוסית. אנחנו באמת יוצאים מגדרנו, כי הצלת חיים בשבילנו זו מטרה.
היו"ר ליה שמטוב
כמו שאמרתי, הוועדה תפנה לכל הרשויות. יש לנו עמותות. עמותה לעזרה לעולים, שהיא עובדת הרבה שנים בנצרת עלית, הם בשמחה יעזרו לנו בנצרת עלית. מצידנו, נעשה הכל. הפרסום שלנו - זה פנייה. הפרסום שלכם - טלוויזיה ורדיו ועיתונים ברוסית. היום ראיתי ב"ידיעות אחרונות", אם פונים לקהילה רוסית, לגילאי 18-50 הם קוראים את עיתון "ידיעות אחרונות".
עפרה קוניקוף
אני חושבת שחשוב להדגיש, אנחנו לא מדברים פה במתן צדקה. אנחנו יוצרים לעצמנו איזו רשת ביטחון. כולם צריכים להבין את זה. ככל שהמאגר יהיה גדול יותר, אנחנו נהיה בטוחים יותר. אנחנו לא דואגים פה רק לאלי, אנחנו דואגים גם לעצמנו, ולמשפחה שלנו, ואף אחד לא חסין.
היו"ר ליה שמטוב
חשוב להדגיש, מי שבמאגר וזה קורה אצלנו במשפחה, הוא יהיה בין הראשונים שיקבל את התרומה.
עפרה קוניקוף
אם יהיה מהקבוצה האתנית שלו נוכחים בתוך המאגר, סיכוייו להינצל גדולים יותר.
אופיר פינס-פז
במודעות שפרסמתם, יש פנייה מיוחדת לציבור חבר העמים?
עפרה קוניקוף
גם עשינו פנייה מיוחדת וגם עשינו איסופים ממש ספציפיים בתוך מקומות כאלה של נוכחות אתנית זו. אבל בפנייה שלנו ביום האיסוף שלנו, אנחנו חייבים לייצג את כל המיעוטים ואת כל האזרחים. אם אתם תעשו את עבודת שטח ותשלחו אותם לתחנות האיסוף, מטבע הדברים הנוכחות שלהם תעלה.
יהודית חסין
תרגמו את הפליירים ואת חומר ההסברה לרוסית, לא תרגמו אותו לקראת המבצע הקרב, לא תרגמו אותו לכל השפות.
אופיר פינס-פז
בעיתונים ברוסית, אם היה ברור לציבור שתרומה שלהם יכולה באמת להיות קריטית למקרה הזה - - -
יבגני ניימר
אתמול בעיתון "ווסטי" במוסף בריאות יצאה כתבת הסברה בנושא. ההבדל בין המבצע הזה ספציפי למבצעים הקודמים, שכרגע "עזר מציון", ואנחנו פונים במיוחד – ההסברה ברחוב הרוסי הרבה יותר מאסיבי, הרבה יותר חזק. ביום רביעי, בשידור ישיר בערוץ 9 בערוץ הרוסי, תהיה תכנית שגם אלי יהיה נוכח שם. ננסה להסביר את זה שוב. כרגע עובדים רק על ההסברה, נקרא לאנשים לבוא ביום המבצע לתרום.


הסרטון שהכינו הם אנשי "עזר מציון".
איזבל בקר
כל התורמים שאנחנו מצרפים, נשמח שהם יבינו גם שהם מצטרפים לבנק עולמי. אנחנו מאגר עולמי. והיה והם ייצאו מתאימים, זה לאו דווקא לחולה רוסי. אנחנו רוצים להפנים את הנקודה הזאת, כי באמת הם חושבים שכרגע הם מצטרפים רק לאלי, ומצילים רק את אלי. מדובר בחולים שזקוקים בכל העולם, לבנק. מכיוון שהם כרגע מצטרפים למאגר, לבנק, זה ממש בנק תורמי מח עצם.
היו"ר ליה שמטוב
ובכל העולם לא מצאו את התורם.
איזבל בקר
מן הסתם.
עפרה קוניקוף
זו הבעייתיות שלנו. הבעייתיות של העם שלנו, נובעת מזה שאנחנו לאורך הדורות נישאנו בינינו לבין עצמנו, יצרנו מעין צרוף גנטי שאופייני רק לנו, לכן אנחנו היום לא יכולים להיעזר בבנק העולמי, למרות שאנחנו חברים בו. אנחנו לא יכולים להיעזר בו מפני שהנוכחות היהודית היא בטלה בשישים. לכן בכלל היה הצורך הזה להקים את המאגר שלנו לטובת כולנו.
מרינה סולודקין
אני מברכת את היושבת ראש, שיש לנו ישיבה של הצלת חיים. זה מאוד חשוב לועדות הכנסת, וכולם שיושבים כאן. הקרובים של אלי פנו אליי. עניתי מפני שאני בת 57, מוכנה לתרום כסף, אבל לא שלחו לי את החשבון כדי שאוכל לשלם – אתם חייבים כסף, נכון.


דבר שני, לדבר על יהדות רוסיה, ולומר שזה משהו אחר לגמרי מיהדות פולין, זה לא. סבתה שלי, בשם קריסיה, היו כל קרובי המשפחה שנספו בשואה באוקראינה. מאוד נכון שזה גם עיתונות רוסית וישראלית, גם האינטרנט ברוסית, זה מאוד חשוב. אולי נגייס גם כן, לכל מפלגה שיושבת כאן יש גם דוברות, יש בקדימה אנשים שמאוד מבינים, תפנו אליהם. רומן בורביץ, ואירנה אלה שני אנשים שיכולים לעזור לכם. אני בטוחה שלחבריי בביתנו גם יש מחלקת פרסומים שגם יכולים לעזור, אולי בעתונות המקומית, שזה מאוד חשוב.
היו"ר ליה שמטוב
יש גם חברי כנסת צעירים עדיין והם דוברי רוסית ויכולים לתרום.
יבגני ניימר
רק להדגיש מה שעזר מציון עושה מבחינת הבנק הזה. אז הבנק שהם אספו באורך השנים, הוא בנק השלישי בגודלו בעולם. אנחנו 7 מליון אנשים בארץ, יהודים 5 מליון, ו-500 אלף תורמים פוטנציאליים, שזה בנק השלישי בגודלו אחרי ארה"ב וגרמניה. לדוגמה, אנגליה שיש להם 60 מליון תושבים, יש להם בנק של 300 אלף סך הכל.
יהודית חסין
אני רוצה להסביר על מצב ההסברה בכלי התקשורת, מה שהצלחנו להשיג, ובזה אני גם רוצה להגיד תודה לחברת הכנסת יוליה שהיא היתה הראשונה מבין חברי הכנסת שנענתה ומאוד נרתמה לנושא ועזרה לנו להשיג כיסוי מסויים גם בערוץ 9 וגם בעיתון "וסטי". לדוגמה, אחד הדברים שאנחנו חשבנו ורצינו זה אולי אפילו בעיתונים של סוף שבוע הזה, לחלק את עלון ההסברה יחד עם העיתון, שיהיה מוכנס לעיתון ודברים כאלה. אנחנו צריכים מתנדבים ממפלגות שונות, אם יש לכם מטה שמסוגל ללכת ולחלק לתיבות דואר פליירים. אנשים שמסוגלים להביא את זה לציבור כמה שיותר רחב.
מרינה סולודקין
דרך יוליה מאוד נכון לפחות בנושא הסברה, יש לנו גם מחלקה רוסית, לפנות לאלכסיי. אולי הפעילים שלנו יוכלו לעשות את זה, כי זה מבצע הצלת נפש.
יהודית חסין
לא רק הצלת נפש אחת.
עפרה קוניקוף
אנחנו מתכוונים מצפון עד דרום, אם זה יהיה 60, או 70 או 80 תחנות, אני עוד לא יודעת בדיוק. אבל זאת הדרך להתפרסמות שלנו בכל מבצע.
יבגני ניימר
כרגע ביקשנו להוסיף נקודות ספציפיות שבדרך כלל לא נפתחות שם תחנות, נקודות עם ריכוז אוכלוסייה דוברי רוסית, בני עייש ונראה לי עוד נקודה.
היו"ר ליה שמטוב
האוכלוסייה היא בסך הכל 5,000, אבל יותר מ-50% הם דוברי רוסית.
עפרה קוניקוף
אם לא תהיה נציגות, הדור הבא שלנו, האמא דוברת הרוסית והאבא התימני יהיה בצרות, כי לא תהיה נציגות. אם חס וחלילה הוא יחלה - - -
יצחק יניב
צריך נציגות של השניים, כי יש הרבה נישואין בארץ בין קבוצות אתניות שונות. הילדים הם כבר הרבה הילדים תוצר של מיזוג - - -
עפרה קוניקוף
מצבם קשה, לא כשהם חלילה נעשים חולים, אם חלילה הם חולים מצבם קשה מאוד.
עפרה קוניקוף
כל היופי שאנחנו כל כך הטרוגניים, יש לנו בעיה כשאנחנו מחפשים לחולים שלנו תורם מח עצם.
אופיר פינס-פז
גם זו בעיה.
מרינה סולודקין
מבחינת הקוד הגנטי, מצאו שהכי קרובים אלינו שהם תורכים ויוונים.
אופיר פינס-פז
תודה ל"עזר מציון", שבאמת זו עמותה מרגשת, שעושה עבודת קודש, לא מכיר אתכם מקרוב, אבל אני עוקב אחריכם, וזה באמת מרגש.
עפרה קוניקוף
אנחנו מזמינים אותך להכיר אותנו מקרוב.

(הקרנת סרטון)
יוליה שמאלוב ברקוביץ
אני רוצה לדבר על כמה נקודות. לדבר על בעיה שמצד אחד התחלנו את הכל בזכות, ומקווה מאוד שנמצא לו תורם.


אשמח שתבהירי לנו, מה זאת אומרת שלא תמיד בן אדם משלם את ה-180 שקל. זה נכון שברגע שאתה רוצה לתרום ולהציל חיים, אז אתה גם מוכן לתת כבר 180 שקלים. אבל עם זאת, אין לי ספק שזה מרתיע חלק לא קטן של הציבור לתרום. אשמח אם תבהירי, ואם לא, אנחנו צריכים לחשוב מה עושים למען הנושא הזה.


דבר שני, סתם כרעיון, יכול להיות שבכלל צריך לחשוב, לא רק שאתה לא לוקח את אותם ה- 180, אלא אפילו לעשות ביניפיט לאדם שתורם. למשל, שהוא ישלם פחות ביטוח בריאות באותה שנה, לקבל הטבות בריאותיות.


אם אני לא טועה, אני מבינה שיש עוד בעיה אחת שקיימת, שמאגר העצם נמצא בידיים פרטיות שזה "עזר מציון". כאשר יהודית ואיבגני דיברו איתי, שאלתי שלא יהיה מצב שאני אדבר על משהו שדווקא יפגע בכם, כי אני לא יודעת עד כמה אתם מעוניינים שזה יישאר אצלכם או לא. בעיניי, כאזרחית מדינת ישראל, כשיש לי משרד בריאות פה, נראה לי תמוה, מדוע המאגר הזה צריך להיות בידיים פרטיות ולא במשרד הבריאות? כל המאגר נמצא, לא במשרד הבריאות, נמצא בידיים פרטיות. ואם חס וחלילה מסיבה כלשהי "עזר מציון" יחליט שהוא לא מטפל בזה, או שהוא נסגר חס וחלילה, אז בעצם מה קורה עם כל המאגר הזה.


דבר נוסף, ברור שיש כאן בעיה לאומית בעצם, היא לא קשורה רק לאוכלוסייה זו או אחרת. אני חייבת להודות, אני מתה מפחד מכל הסיפור הזה. אני אמיתית אומרת את זה, כי אני בכלל מפחדת נורא מבתי חולים. אני נר לרגליהם של אותם אנשים שמסוגלים לבוא ולתרום או לרצות להציל חיים. אני כאילו אומרת, טוב אולי אני אתרום בהסברה אם אני חוששת. כל אחד תורם בדרך שלו, למרות שיש לי במשפחה מישהו שתרם ולצערנו זה היה כנראה מאוחר מדי.


אני באה מתחום השיווק, מה שנקרא. אני חושבת שנושא של הסברה הוא מאוד חשוב, לא במכות שמגיעות פתאום ואז בום, אנחנו מתעוררים כולנו ומתחילים לעשות איזשהו קמפיין. אני חושבת שהקמפיין הזה צריך להיות מאוד מתמשך עד שאנחנו לא מגיעים לאותו מאגר הכולל שיכול להציל, שבוודאי גם על זה אתם תדברו, 98% מהאוכלוסייה.
אופיר פינס-פז
מה היעד שלכם להגיע מתוך 7 מליון אנשים. חלק לא יכולים לתרום.
יצחק יניב
סדר גודל של 800,900 אלף תורמים בארץ, יחסי סדר גודל של מעל 90% של הצורך.
שושנה ישראל
מכיוון שהעדות מתערבבות, חשוב לדעת שזה לא משהו שאנחנו נגיע וזהו. מכיוון שהאוכלוסייה היא מאוד הטרוגנית, כתוצאה מנישואין בין עדתיים, אנחנו מקבלים שוב ערבוב מאוד גדול עם אופציות אין סופיות של צירופים, וכל הזמן צריך יהיה לעדכן ולהוסיף ולהגדיל את המאגר. זה לא שנגיע למספר וזהו.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
את בעצם מחזקת את הנושא שאני אומרת, שמשרד הבריאות חייב באופן שיטתי לצאת באיזשהו קמפיין, לא חייבים לעשות דבלים ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ב"מעריב" ועיתון "וסטי". מספיק שיהיה משהו שמטפטף, שאומר שזה דבר מאוד חשוב. בטח ובטח בתקופה הספציפית הזאת שאנחנו נמצאים בה.


אני אגיד את דבריי גם מחוץ לוועדה. שיש מחסור בקרב יוצאי בלרוס, מולדביה, אוקראינה, גרוזיה, בוכרה, וכמובן שאנחנו צריכים לצאת בקריאה לנסות לעזור גם בנושא הזה. דווקא ממך, בגלל שמבורך מאוד מה שאת עושה, נעשה ועדה משותפת עם משרד הבריאות על מנת לראות מה עושים עם זה. הסרט נורא מרגש, לראות ילדה בת שש, אומרת מחכה לנס חנוכה. אבל אנחנו כבר לא בשלב של להתרגש כל הזמן. אנחנו פשוט צריכים להבין שזה המצב, אנחנו יכולים להציל את עצמנו. לכן הקמפיין ומשרד הבריאות צריכים להיות קצת יותר מעורבים בכל הנושא הזה, ואני לא מבינה למה הם לא.
איריס לייטרדוסדורף
למעשה הנושא הזה נידון בוועדה מקבילה, בוועדת העבודה הרווחה והבריאות מזה מספר שנים. ישנן 2 הצעות חוק. אחת – של חבר הכנסת זבולון אורלב, וקבוצת חברי כנסת נוספת איתו. והצעת חוק שנייה, של חבר הכנסת עמיר פרץ.

הנושא הזה הוא נידון למעשה, הוקמה ועדה מטעם משרד הבריאות. מסקנות הוועדה הוגשו בסוף 2006, מאז יש מספר דיונים. דיון אחרון נערך רק באוקטובר 2009 בוועדת העבודה והרווחה והבריאות. כך שהנושא הזה הוא אכן על סדר היום. בדיוק כפי שאמרת, כאשר ילדה בת שש אומרת, זה מאוד מרגש, אני בטוחה שלכולם עמדו דמעות בעיניים. אבל אנחנו רוצים לצאת מהמקרה הפרטני הזה לכלל האוכלוסייה ולראות איך אנחנו יכולים למסד את זה לכלל המדינה ואזרחי המדינה ותושביה, ולאו דווקא כל פעם במבצע גיוס פרטני.

ישנם מודלים איך לבנות את המאגרים האלה. כיום בארץ ישנם שלושה מאגרים, יש שניים שלמעשה הם הגדולים, המאגר המבורך של "עזר מציון" ומאגר נוסף שישנו ב"הדסה". הם למעשה משמשים והוכרו כמאגרים הלאומיים. שאנחנו ניקח את זה לידיים של משרד הבריאות, זה לא משהו שהוא נידון כרגע, זה לא המודל שמדברים עליו. האיגודים האלה עושים את זה בצורה נפלאה וטובה והם זוכים להכרה וזוכים לעידוד.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
זוכים גם לתקציבים הכרה ועידוד זה יפה.
איריס לייטרדוסדורף
אבל יש מודלים, אנחנו גם חיים במדינה.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
אנחנו פה בשביל להגיד להם כמה הם טובים?
איריס לייטרדוסדורף
לא. ישנו תיקצוב שהוא עקיף למעשה. כאשר חולה מתאשפז וישנו חיפוש עבורו, זה משהו שהקופות אכן משלמות לבית החולים עבור החיפוש של התורם.
יהודית חסין
אבל זה שבודקים במאגר במחשב?
איריס לייטרדוסדורף
אבל עבור הגיוס והפרסום וכל המבצעים שנערכים, אין כרגע משהו שניתן מהקופות, וזה אכן נעשה באופן עצמאי לחלוטין ופרטי.


אחד הדברים שאנחנו אכן מעוניינים, זה לעזור בגיוס של התרומות האלה, בגיוס של המבצעים. לערוך מבצעים לא נקודתיים פר חולה, אלא מבצעים לעודד את התרומות בקבוצות האתניות ששם יש לנו בעיה קשה.
יבגני ניימר
תוכלו לחדד את הנושא מה ממנים לחולה?
איריס לייטרדוסדורף
כשהחולה בעצם מתאשפז, מממנים לו את ההשתלה, זה בסל.
יבגני ניימר
השתלה כן, אבל לא חיפוש.
יהודית חסין
אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת. אנחנו ראינו תגובות מהרבה אנשים ברחוב. הוא אומר, למה שאני אתן את הדם שלי, ואת הפרטים המזהים שלי, את מספר תעודת זהות שלי לבדיקת די.אן.אי לאגודה פרטית. אני אהיה מוכן לעשות את זה במסגרת משהו ממשלתי וממוסד. אני פוחד ולא רוצה לתת פרטים מזהים שלי ואת ה-די.אן.אי. שלי. זה לא עובר דרך הקופה. דבר שני, אדם שרוצה כרגע להצטרף שלא דרך מבצע כזה שמתקיים בממוצע בארצנו פעם בשנה וחצי, או משהו בסגנון. לדוגמה, הוא לא יכול לבוא לבית חולים קרוב לביתו, ולהגיד אני רוצה להצטרף, אני מוכן לשלם 180 שקלים. בית חולים לא עובד עם "עזר מציון" ולא עוזר לו בזה. הוא צריך לנסוע או ל"עזר מציון" לפתח תקווה, או ל"הדסה" להצטרף באופן פרטי. המאגרים האלה גם לא מחוברים ביניהם.
עפרה קוניקוף
כולנו חברים בארגון באותו ארגון גג הבינלאומי, ואנחנו בהחלט מתחלקים - - -
יבגני ניימר
אם פנינו להדסה או אליכם לאתר, אז בן אדם היה צריך לבדוק פעמיים. אז גם הטרדנו אותך וגם את האתר.
יהודית חסין
וגם בן אדם רוצה לוודא שהוא לא מבזבז לנו כסף סתם על בדיקה מיותרת, צריך לחפש את עצמו בכל מאגר לחוד, לדוגמה.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
איריס, אני לא מבינה משהו. מדובר בדרך כלל בסוג כזה של סרטן – של לוקמיה, הוא בדרך כלל אם אני לא טועה, תוקף אנשים צעירים יותר. אני לפחות נתקלתי, או שרואים את זה. איפה משרד הבריאות משקיע אם לא בזה? מברכים כל הכבוד, מעודדים. לאן הולכים התקציבים של משרד הבריאות? אני לא מבינה, הרי מדובר לא בהרבה כסף. אם אני לא טועה, כמו שאמרתם, במידה ואנחנו כל פעם ממלאים את המאגר, לא במכה אחת, לא מדובר על תקציבים של מיליארדים זה משהו שיכול להציל חיים.
יבגני ניימר
בסך הכל 500 אלף כפול 200 שקל.
היו"ר ליה שמטוב
כל המבצעים שעושים זה רק מתרומות של עמותות.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
בדיוק, זו הבעיה שהממשלה כל כך התרגלה שיש לנו פה תורמים, שכל האחריות של משרד הבריאות על "עזר מציון" של משרד הרווחה על אלה שמחלקים את האוכל. כולם זורקים את האחריות לעמותות. אני מבינה שאת לא שר הבריאות, אבל את כרגע מייצגת לי את המערכת. אני באמת שואלת שאלה, עד מתי יהיה פה מצב שהאחריות של כל הדברים החשובים לאזרחים תעבור לעמותות?
איריס לייטרדוסדורף
בשום מדינה בעולם אין מאגר שהוא לאומי בתמיכה של משרד הבריאות.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
אנחנו לא מדינה של העולם.
יצחק יניב
יש מדינות, למשל, הממשל הפדראלי, השקיע כסף פדראלי בכדי להיכנס דווקא לאוכלוסיות המיעוטים. יש בארצות הברית בעיה עם השחורים, עם ההיספאנים, בהחלט, הממשל הפדראלי מימן מבצעים בתוך האוכלוסיות האלה. אבל זה נכון שבמקומות רבים בעולם המאגרים האלה מנוהלים על ידי ארגונים - - -
יוליה שמאלוב ברקוביץ
אנחנו לא מדינה רגילה. אנחנו מדינה יהודית.
יצחק יניב
נכון. אחת הסיבות באמת, אני רוצה להדגיש, שבמדינת ישראל משרד הבריאות, לא לוקח על עצמו לנהל את המאגר הזה. מכיוון שכל מה שנעשה היום במאגר, מה המגבלה? המגבלה היא לא הרצון של עם ישראל לבוא ולהיבדק, חוץ מאשר בקבוצות הספציפיות שעליהן אנחנו מדברים. המגבלה היא כמות הכסף שיש בשביל לבצע את הבדיקות. כל פעם ש"עזר מציון" מצליח לגייס סכום של כסף מספיק בשביל לצאת למבצע, אז יוצאים למבצע. רוב האנשים שבאים למבצע, הרוב המכריע לא משלם, אין התנייה. מי שרוצה לתת רק את דמו ולא רוצה לשלם, לוקחים ממנו את דמו.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
אבל לא בודקים.
יצחק יניב
בוודאי שבודקים. אין דגימה שלא נבדקת. רוב המגבלה היא באמת הכסף לבצע את הבדיקות. מי שלא נותן כסף ונותן דם, אומרים לו תודה רבה, לוקחים את דמו ומבצעים את הבדיקה בכספי התרומות. כך שאין בעיה בקטע הזה. בעניין הזה את יכולה להסיר דאגה מליבך. אבל נכון, אני חושב שבתוך ההצעה של חבר הכנסת אורלב, יש איזושהי בקשה או פנייה למדינה להשקיע כסף גם בהגדלת המאגרים. יש שם גם איזשהו חלק תקציבי.
עפרה קוניקוף
הצהרות לחוד ומעשים לחוד.
היו"ר ליה שמטוב
לגבי ישיבות הועדה, דיברו על התקציבים של משרד הבריאות?
איריס לייטרדוסדורף
היושב ראש, חבר הכנסת חיים כץ, אמר שהוא בעצמו דיבר באופן אישי, יש לי את הפרוטוקול

של הוועדה, של הפגישה. הוא דיבר באופן אישי עם סגן השר ליצמן, וסגן השר אכן מנסה למצוא מקורות

תקציביים לכך. תראו, היתה המלצה של הועדה להקמה של מאגר, ומימון מסויים של המשרד, והשתתפות במבצעים ובגיוס התרומות ומימון הבדיקות. אנחנו חיים תחת אילוצים. משרד האוצר לא נתן לכך תקציב. משרד הבריאות יש לו פעילות רחבה. להגיד שאנחנו לא עושים - - -
היו"ר ליה שמטוב
אם המשרד לא דורש מהאוצר, אז בטח שהוא לא יתן.
איריס לייטרדוסדורף
הנושא כבר עלה לדיון, היה גם נציג האוצר בוועדה, והוא יושב שם בוועדה דן על כך. כרגע זה נמצא על ידי סגן שר הבריאות שמנסה למצוא לכך מקור תקציבי. אבל אנחנו לא יכולים לקחת מקורות תקציביים יש מאין. כולנו חיים תחת אילוצים מסויימים.
היו"ר ליה שמטוב
זה ברור, אם נניח לא יהיה איזשהו תורם מארצות הברית, אז בכלל באותם שנים זה לא יקרה.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
גם יכול להיות ש"עזר מציון" ייסגר, כי פתאום מצב כלכלי קשה, והם נסגרים, ואנחנו בבעייה.
עידית טמיר
נשמח במבצע הספציפי הזה, כמו שאנחנו עושים בכל שנה, לעזור בנושא של פרסום. יש לנו אתר ברוסית, אני מבקשת לקבל את הברושור שהכנתם. האגודה עובדת בשיתוף פעולה עם עמותת "עזר מציון", קצת בהיחבא, לא באופן ברור. אבל ברור שאנחנו תומכים. תומכים בכל הנושא. תומכים כמובן שיהיה משהו ציבורי תחת משרד הבריאות. נשמח לסייע בכל דבר.
עפרה קוניקוף
לגבי ההערה שנאמרה כאן. כל ההכנסות שאנחנו מקבלים, או ה-180 שקלים שמשלמים, הולכות למימון הבדיקות, לא הולכות לשום מימון, לא אדמנסטרטיבי של עזר מציון, או לא של אי אלו מעובדי העמותה. אלא הן הולכות ממש למימון הבדיקות. זה משהו שאגב, נעשה, וניתן לעקוב אחרי זה, כיוון שהכסף עובר דרכנו, אפילו לא דרכנו, אלא ניתן ישר למעבדות שהן לא קשורות, הן לא של עזר מציון, שבודקות את דגימות הדם.
יהודית חסין
אנחנו הבאנו כאן דיסקים מוכנים עם חומר פרסום, שאפשר לחלק למי שרוצה, שאפשר להעלות את זה ישר לאתרים, שאפשר להדפיס משם או לפרסם בכל המקומות שיכולים לפרסם. נשמח לתת חומר פרסומי.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
עתון "וסטי" מצלצלים להגיד שהם נרתמים לסיפור הזה.
היו"ר ליה שמטוב
לגבי שמרד הקליטה, מה אתם עושים?
בן שטרית אידה
רוצה לומר איזושהי אמירה כללית. אני חושבת שצריך לעשות הפרדה ברורה, בין גיוס לבין סוגיית מימון הבדיקות. אני חושבת שתהיה רתיעה, אני בטוחה שאוכלוסייה גדולה שיכולה להיות פוטנציאל למסירת בדיקת דם, לא תעשה את זה.
עפרה קוניקוף
מי אמור לממן?
בן שטרית אידה
אני מציעה עצה משום שזה ברור.
עפרה קוניקוף
צריך להיות פרקטיים. ברגע שלא יהיה לנו מימון, והציבור לא יירתם ולא יממן, אז לא נוכל לקחת בדיקות. החכמה היא לא שתהיה בדיקה במעבדה ולא יסווגו אותה. החכמה היא שאנחנו נוכל לבצע את הסיווג רקמות. אני מבינה שהרבה יותר קל לפנות אל הציבור ולהגיד לו תן דגימת דם, ולא לקחת חלק בשום עול אחר. אבל אין לנו ברירה, היינו רוצים אחרת. היינו מאוד רוצים שהמדינה או מקור אחר יממן את הבדיקות, ונבוא אל הציבור ונגיד לו רק תן לנו דגימת דם וזהו. אבל לצערנו, המציאות היא כזו שאנחנו זקוקים לכל עזרה שרק אנחנו יכולים לחשוב עליה.
אידה בן שיטרית
בהקשר הזה, אנחנו יכולים לסייע בהנגשה של מידע למוקדי קליטה. כלומר, אם קיים מידע כתוב בשפות שונות, הייתי מבקשת שהמידע יהיה לא רק בשפה רוסית, אנחנו צריכים לגלות אחריות ופנייה גם לכלל האוכלוסיות. אנחנו מוכנים לסייע, שאותו ברושור צריך להיות ברושור מוסמך, מאושר על ידי משרד הבריאות. ברגע שהוא מאשר את פרטי המסמך, מאשר את הנתונים שמותר לפרסם, אני משרד ממשלתי, אני כפופה לאיזשהם כללים של פרסום. ני לא יכולה לפרסם עמותה פרטית, אלא אם כן זה בסדר, אלה המאגרים, אלה שני הגופים שמנהלים את המאגרים, זה בסדר. אפילו עם פרטי תחנות האיסוף. אם המידע מאושר על ידי משרד הבריאות, ואכן זה המידע המשרד יהיה מוכן לסייע, גם עלויות הפצה הן עלויות. צריך לשנע את המידע הזה עם מוקדי קליטה. מדובר במרכזי קליטה, במרכזי קליטה בכל רחבי הארץ, בהתאחדויות עולים. אפילו רשויות מקומיות, יש לנו מתקני מידע שאנחנו הקמנו ברשויות מקומיות, ביישובים עתירי עולים, לכן האוכלוסייה הזאת יכולה להיות נשכרת גם כן.


לגבי מידע אחר בשפות האחרות – אנחנו אפילו לקחת חלק בתרגום של המידע, אבל לא בהפקה שלו. לא בהדפסה שלו. משום שפה מדובר בעלויות שאני אפילו לא יכולה לאשר אותן.


אני מדברת על מה שאני יכולה ברמת הסמכות שלי. אני יכולה לתת חלק מהשרות, לא את כולו. אני יכולה לומר מה אני יכולה לתת.


מה שאפשר לתת זה הנגשה של המידע לכל מוקדי הקליטה. אני מזמינה עכשיו 10,000 ברושורים. יש כאלה והם מוסמכים אני מוכנה להפיץ אותם. זה עולה הון עתק. אני מוכנה לתרגם, לסייע בתרגום המוסמך של הפרסום הזה בעוד 5 שפות, כולל אמהרית. גם נגיע לאותן אוכלוסיות, אנחנו יודעים להגיע אל האוכלוסיות האלה. יודעים להגיע אל מוקדי הקבע שלהם ולהפיץ. אבל נשארה הסוגייה של ההפקה, של הברושורים האלה. זה עולה כסף, לכן כולם צריכים להתחלק. אני אומרת מה אני במסגרת הסמכות שלי יכולה להציע. עד כאן, ואני חושבת שזה לא מעט.
היו"ר ליה שמטוב
זאת אומרת עד עכשיו לא היה הסבר.
יבגני ניימר
עד כמה שאני מבין "עזר מציון" מעבירה את עלות הקליטה לקופת חולים חיצונית. האם יש אפשרות שמשרד הבריאות או בית חולים ממשלתי יעשה בדיקות אצלו?
עפרה קוניקוף
לא, מדובר בכמויות שהמעבדות של בתי החולים אפילו לא מסוגלות להתמודד איתם.
יבגני ניימר
כרגע, אני מאמין שגם הקופות האלה מרוויחות על זה.
עפרה קוניקוף
אתן לך דוגמה. בית חולים ביילינסון שזה בית חולים גדול, הוא מסוגל להתמודד בשבוע על יד אחת אני חושבת מספר הבדיקות. אנחנו מדברים על מאות או אלפים, זאת אומרת אין מה לדבר. הרי גם הם יצטרכו ויבקשו את המימון מאיזשהו מקור בסופו של דבר.
היו"ר ליה שמטוב
בבקשה, חבר הכנסת ביילסקי.
זאב ביילסקי
אני מברך על הדיון הזה. גברתי היושבת ראש, ישנה הצעת חוק שהנחנו, חבר הכנסת זבולון אורלב ואנוכי, שעברה בקריאה טרומית. אבל כמו כל דבר בבניין הזה נתקע. אני לא יודע איך לקרוא לזה, אני כבר ראיתי הרבה דברים בחיים שלי, רובם הצלחתי, הרבה נכשלתי גם. אבל כישלון צורב כמו זה, את יודעת, כשפה בחדר השני, מחלקים בוועדת הכספים מליון שקל לזה, 500 לזה, ופה מה ביקשנו? קצת ש"עזר מציון" יהיה להם את ה-180 שקלים האלה כדי לבדוק על ידי הממשלה, זאת זכות, אנחנו פשוט מסבירים לממשלה שזה הזכות שלה, אבל הם לא מבינים את זה.
היו"ר ליה שמטוב
איפה העברתם לקריאה ראשונה?
זאב ביילסקי
זה עבר בכנסת. זה עובר לוועדת עבודה רווחה.
היו"ר ליה שמטוב
אז לא ידעתם לאיזה ועדה.
זאב ביילסקי
זה נכון. העניין יותר חשוב. אם את יכולה לעזור לי, את יודעת, כדי לשכנע את משרד האוצר ואת משרד הבריאות להקציב את כמה מליוני השקלים האלה כדי שנוכל להתחיל.


הגנטיקה היא כזאת, שאותם קבוצות כמו אתיופים, הם קבוצות שקשה למצוא להם מעבר. לכן חשיבות המבצע הזה מאוד חשוב. "עזר מציון" עורך מבצע ארצי, אני לא יודעת אם דיברתם על זה פה. אבל אני חוזר עכשיו מיושב ראש הכנסת, ביום שני, יום לפני כן, אנחנו עושים מבצע בכנסת. אז כל מי שנמצא פה, מוזמן. ביום הזה יהיה פשוט מישהו שלוקח דגימות. אם אפשר לארגן פה את כל מי שאפשר פה כדי שיהיו דגימות. ואם גם הוא מוכן שיקחו לו 180 שקלים תוך כדי הבדיקה כדי לממן את עצמו, יהיה רצוי מאוד. בכל אופן, יישר כוח על הנושא שאת עושה בנושא החשוב הזה.
היו"ר ליה שמטוב
הועדה שמעה בקשב רב על הבעיות של חוסר המודעות בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר,

על חשיבות תרומת מח עצם והגדלת המאגר.


הוועדה מבקשת מנציגי משרד הבריאות, להגביר את ההסברה בקרב דוברי רוסית באמצעות

חלוקת עלונים בקופות חולים, בבתי חולים, באמצעות מבצעי פרסום בתקשורת.

הוועדה פונה לציבור דוברי רוסית, בקריאה נרגשת להגיע לתחנות האיסוף, להתגייס ולתרום להגדלת המאגר.

הוועדה מבקשת מנציגי משרד הקליטה ומברכת את משרד הקליטה על הפעילות המשותפת בין כל הגורמים.

הוועדה תפנה לכל הרשויות בהם אחוז העולים והתושבים דוברי הרוסית גבוה, בבקשה לסייע בפרסום ובהגברת המודעות לקראת המבצע בקרוב.


לסיום, שיהיה נס חנוכה, ואנחנו נוכל להציל את האנשים זקוקים לעזרה. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:15)

קוד המקור של הנתונים