PAGE
15
ועדת החוקה חוק ומשפט

30.11.2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 110

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009), שעה 11:00

צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: אורי מקלב - מ"מ היו"ר

אופיר פינס-פז

עו"ד עמית מררי, משרד המשפטים, מח' ייעוץ וחקיקה

עו"ד לילך וגנר, משרד המשפטים, מח' ייעוץ וחקיקה

עו"ד פול לנדס, הרשות לאיסור הלבנת הון, יועמ"ש

עו"ד עודד ברוק, המשרד לביטחון פנים, עוזר ליועמ"ש

סנ"צ יהודה טברסקי, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, רמ"ד תקיפה כלכלית

יוסי כנר, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל , קצין הלבנת הון

סנ"צ ארם ירון, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, ר' מפלג חקירות ביאל"כ

סנ"צ רון גפני, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, ראש מפלג חקירות זרוע תשתיות

רפ"ק נטע גדור, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל , יועמ"ש להב

רפ"ק יפעת חסון, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, יועמ"ש יאל"כ

עו"ד זוהר טחורש, המשרד להגנת הסביבה, הלשכה המשפטית

עו"ד אילן זמר, המשרד להגנת הסביבה

שושנה שטראוס, משרד הפנים, רשות ההגירה

סיגל קוגוט

דורית ואג

אסתר מימון

צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ט-2009

אנחנו רוצים להתחיל בדיון בצו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הראשונה לחוק). מיד ניתן לכם את זכות הדיבור לפי הסדר שתקבע מנהלת הוועדה, אבל לפני כן היועצת המשפטית של הוועדה תקרא ותסביר במה אנחנו עסוקים, במה אנחנו אמורים לדון.

הלבנת הון זו פעולה של ניסיון לטשטש פעילות עבריינית שמנויה כאן בתוספת, והצו הזה נועד להוסיף עבירות מסוימות לתוספת, כעבירות מקור. המשמעות של חוק הלבנת הון היא שיש כאן גם סנקציה על עבירת ההלבנה, גם סנקציות כלכליות של חילוט, אבל הכול נגרר מעבירות המקור, שהן אמורות להיות מאופיינות, וזה הדבר שנבדוק עכשיו, על הפריטים שרוצים להוסיף. באמת איזו פעילות שיש לפשיעה מאורגנת יד בה, שיש בה אספקטים של גלגולי כספים גדולים וניסיון להבריח אותם, אספקטים בין-לאומיים לפעמים, שזה מה שטוענים כל הפרקליטים היום.

כמה זמן כבר לא היה שינוי בהרחבת הצו?

כמה שנים טובות.

בעקבות דברים חדשים באה ההרחבה?

בין היתר. למשל, שוד ים, שזה נראה משהו ארכאי, ומי בכלל חושב שהיום יש דברים כאלה, רואים שזה לא כך. כלומר, יש התעוררות פתאום של עבירה.

אומרת היועצת המשפטית שחלק מהדברים שאנחנו מרחיבים עכשיו זה שודדי ים.

בארצות-הברית, אחרי 100 שנה, מעמידים לדין על שוד ים. זאת משמעות אחת. המשמעות השנייה זו הפעילות הכפולה, שהעבירה יכולה להיות שם, אבל ההלבנה נעשית פה, לכן יש חשיבות לזה.

עמית מררי תסביר, ואז נעבור פריט-פריט. כל אחד מהפריטים נלחם בתופעה אחרת, השילוב של ארגוני הפשע בו היא אחרת, ולכן על כל פריט יש הסבר משלו.

בבקשה. עמית מררי, רשות הדיבור.

כפי שאמרה היועצת המשפטית לוועדה, השיקולים לכלול עבירות כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון הן בעיקרן תופעות שמאחוריהן יש גלגול כספים בהיקפים גדולים, מאחוריהן יש פשיעה שהיא פשיעה מאורגנת, לאו דווקא כמובנה בחוק המאבק בארגוני פשיעה, אבל איזו תופעה של עבריינות חמורה, שאנחנו מבקשים להילחם בה.

עבירה של שוד ים, כפי שנאמר, היא עבירה שהתעוררה מחדש לחיים. אני חושבת שאין צורך לפרט יותר מדי על החומרה שלה. שמענו על המקרים האחרונים שהם מקרים חמורים שמערבים עניינים כספיים, עבירה שמערבת רווח כלכלי ניכר אם היא מצליחה. הוספת העבירה נדרשת על ידי ארגון ה-Moneyval, בהמשך לדיון הקודם שבו פול לנדס הרחיב בנושא הזה. התבקשנו במפורש לכלול את העבירה הזאת, ואנחנו חושבים שיש לזה כל ההצדקה. כפי שפול לנדס אמר לפני כמה דקות חשוב לכלול את העבירה, גם אם העבירה, לשמחתנו, לא ממש בוצעה בישראל. מאחר שגם אם העבירה מבוצעת מחוץ לשטחי ישראל, הכספים יכולים להתגלגל לתחומנו, וכך העבירה של הלבנת הון נעשית למעשה בשטחנו.


הפרט השני שאנחנו מבקשים להכניס - מדובר על עבירה לפי חוק שירות התעסוקה, זו עבירה של קבלת כספי תיווך מעובד זר כעבירת מקור.

עמית מררי, תסבירי גם למה זו היתה הוראת שעה.

הוראת השעה נחקקה ב-2006 למשך שלוש שנים, לאחרונה נקבעה לשנתיים נוספות. אנחנו רוצים לקבוע אותה כהוראת שעה. מלכתחילה הממשלה ביקשה לקבוע את העבירה הזאת כעבירת מקור קבועה. היו טענות של מעסיקים בוועדה, שיוצרים כלפיהם סטיגמה שלילית, שמאשימים אותם ביצירת העבירה הזאת, שצובעים אותם בצבעים לא נכונים. כפי שתיכף יסבירו אנשי המשטרה מדובר בתופעה שנלווית לעתים לעבירות חמורות כמו עבדות, סחר. מאחוריה יש תופעה שאנחנו מכירים סביב הסחר, של גלגול מסביבי של כספים, לעתים כספים שמגיעים לישראל מחוץ-לארץ, ואנחנו חושבים שחשוב מאוד-מאוד להילחם בה גם באמצעים האלה של הלבנת הון.


הפרט השלישי שאנחנו מבקשים להכניס אלה הן עבירות בתחום של איכות סביבה.

בקשר לעובדים זרים. זה אדם שיתווך בעובד זר, ולא כאלה שלא אושרו, או שהוא מבריח עובדים זרים? הם זאת הכוונה של הלבנת הון? מה הסכנה בעובדים זרים, אחד שמביא לחקלאים עובדים שמאושרים להם, הוא יעשה עבירות של מס הכנסה? איפה הבעיה?

יש תופעה שאנשי המשטרה תיכף יפרטו לגביה, שבה נגבים סכומים גדולים מעובדים זרים כתנאי להוצאתם והבאתם לישראל, כתנאי למתן עבודה. הם בעצם משתמשים בהם כבני ערובה, הם לוקחים הלוואות, והתופעה מאוד-מאוד קרובה לתופעה של עושק וסחר, והרבה פעמים נלווית לה. יש גלגול כספים מאוד-מאוד רחב, והפקת רווחים רבה מאוד.

מישהו הורשע בישראל על זה?

יש תיקי חקירה שמתנהלים בזה הרגע בנושא הזה.

התופעה הזאת מוכרת לפחות שני עשורים. מה יהיה? כולם יודעים שעושים את זה, ואתם לא תופסים אף אחד ולא מרשיעים אותו.

התופעה הזאת היא תופעה מוכרת, ויש קשיים ראייתיים שמובנים בחשיפה של העבירות האלה.

אתה יודע איך עושים את זה - שולחים כמה פיליפינים שכבר גרים בארץ, הופכים אותם לסוכנים, שולחים אותם לשם. יש ראיות, נגמר.

יכול להיות שזה ייכנס לצו הלבנת הון, אלה באמת היחידות שיוכלו לטפל בזה. היום זה מטופל, יכול להיות, ברמה יותר נמוכה.

יכול להיות שסתם זרקתי רעיון מהשרוול, אבל- - -

הדברים נראים פשוטים, אבל זה במדינה אחרת, אלה עבירות חוץ, זה לא כל פשוט.

אם יש לכם בעיה עם זה, חבר הכנסת פינס, נראה לי, יש לו כישורים בלשיים לא קטנים...

הוא רוצה שאני אהיה הסוכן, הוא רוצה להודיע להם שאני מגיע, והוא רוצה שאני אתפס שם...

אנחנו נתייחס לזה בהמשך, אבל ניתן לעמית מררי לסיים, ואחרי זה נראה.

הפריט השלישי שאנחנו מבקשים להכניס הוא בתחום של עבירות שנוגעות לאיכות הסביבה. אני רק אציין במבוא שגם בעניין הזה אנחנו נדרשים על ידי הביקורת הבין-לאומית להוסיף עבירות בתחום של איכות סביבה. בהליכי הדיונים אצלנו חשבנו אילו עבירות מבין העבירות שנוגעות לאיכות סביבה יכולות להתאים. כששוב הקריטריונים שהנחו אותנו אלה אותם קריטריונים שציינתי קודם לגבי גלגול כספים בהיקף גדול, והתופעה העבריינית שמאחוריהם. התופעות שאנחנו מבקשים לכלול הן תופעות שכרגע מוסדרות, והמלחמה בהן נעשית באמצעים רגולטוריים יותר של רישוי עסקים ושל תחום של תכנון ובנייה.

הכוונה בנוסח, שהכול קשור לסילוק פסולת או תחנות דלק פירטיות. לכן כתבתם "והכול". זה חייב להיות כך, אחרת זה רחב מדי.

הכוונה שלנו לעסוק בשלוש תופעות: תופעה של כריית חול, שמוסדרת בפקודה.

פקודת המכרות.

נכון. לגבי זה יש עבירה. בתופעות האחרות אין עבירה ספציפית שבאמצעותה נאבקים, אלא הכול דרך עבירות הרישוי והתכנון והבנייה שהזכרתי.


אנחנו, כמובן, לא מבקשים לכלול את כל עבירות התכנון והבנייה.

מה כן?

אנחנו מבקשים לכלול את העבירות האלה רק בהקשר לתופעות של תחנות דלק וגז פירטיות ושל סילוק פסולת.

זו הכוונה, או שזה כתוב?

זה כתוב, אבל רציתי רק להבהיר שבמילה "והכול", זאת הכוונה. זאת אומרת, 204, כלומר סטייה מהיתר או סטייה מרישוי עסק, והכול בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת, לעיבוד, ניצול, מחזור של פסולת; או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מיכליות גז ולחלוקת גז.

מה עם סחר בגזי חממה? למה אי אפשר להכניס את זה פנימה? היום זה תחום מאוד לא פשוט.

אני לא מכירה את הנושא, אבל ככל שיהיו נושאים מתאימים אפשר יהיה לשקול.

שמעתם על העבירות האלה? חבר'ה, מתחת לאף שלכם מתנהל מסחר, אני מקווה שהמשרד להגנת הסביבה מודע לו.

אני לא מכירה את זה.

אמרתי שאני מקווה, ואני לא בטוח. מסחר אדיר בין גופים ישראלים, לא ממשלות. מפעלים בארץ סוחרים מול מפעלים אחרים בעולם באמצעות רגולציה של האו"ם.

איפה בעולם?

כל העולם.

מה זה גזי חממה? אנחנו יודעים מה זה גפ"מ או גז טבעי.

CO2 למשל. זה סחר וירטואלי, אבל הכסף לא וירטואלי. למשל, אם מפעל ישראל מזהם מוצא counterpart במדינה שחלות עליה חובות, למשל, גרמניה, שווייץ, מדינות שצריכות לקצץ בייצור גזי חממה, הדרך שלהם לא לקצץ, על ידי זה שהם מוצאים מפעל במדינת עולם שלישי - ואנחנו מבחינה סביבתית מדינת עולם שלישי. אין מה לעשות, כך בחרנו להיות, ואפשרו לנו - יש ביניהם טרייד אוף, זאת אומרת, המפעל הישראלי יצמצם את פליטות גז החממה ויקבל בשביל זה X מיליונים, עשרות מיליונים, מאות מיליונים, זה תלוי, מגורם החוץ ישראלי.

הם ממירים את זה במדינה אחרת.

אני לא בטוח שיש רגולציה ישראלית.

עבירה סביבתית, לדעתי, אין. השאלה, אם יש פה מרמה או משהו אחר, ואז זה כבר נכנס באיסור הלבנת הון.

אני מדבר על איסור הלבנת הון.

אם זה קבלת דבר במרמה, זה ממילא עבירת מקור.

זה לא קבלת דבר במרמה.

יכול להיות שהם מקבלים באופן רשמי, יכול להיות שמותר להם.

השאלה, אם הדברים נרשמים, השאלה, אם התגמולים מתקבלים בצורה מסודרת או לא מסודרת, אני לא יודע. אלה דברים שצריך לדעת שיש היום. זה שוק שנוצר ב-2003, מתחיל להתפתח עכשיו ב-2007, 2008 ו-2009, הוא מתחיל להיות בהיקפים די משמעותיים בעולם, במיליארדים, הוא יהיה עוד יותר גדול, וישראל במשחק הזה בהיקפים לא קטנים.

שתי שאלות לי אליך, עמית מררי. חוק הפיקדון, איפה זה נכנס? זה כבר כן ידוע. גזי חממה זה גילוי של חבר הכנסת פינס, אבל עבירות על חוק הפיקדון שבהלבנת הון, מאוד דומיננטיות - הפשע המאורגן כולם כבר יודעים, וזה לא נכנס בהרחבה הזאת.

שקלנו להכניס עוד לפני ששקלנו עבירות אחרות, אבל התשתית העובדתית שהוצגה בפנינו לא היתה מספקת. היו עוד עבירות שחשבנו שהן לא מתאימות, כי דובר יותר בעבירות איכות סביבה אחרות, דובר יותר בחיסכון בכספים ופחות בעשיית רווחים בפועל. לכן הוחלט בסופו של דבר לא לכלול עבירות שנוגעות לפיקדון. אולי אנשי המשטרה יוכלו יותר לפרט.

יש מי שחושב אחרת במשרד המשפטים בעניין הזה מגורמי המקצוע?

לא, משרד המשפטים השתכנע.

במשרד הגנת הסביבה או במשטרה חושבים אחרת?

הדיונים התקיימו ביחד, הגענו להסכמה, לא חשבנו אחרת. זה היה קשור לזה שהמידע הראה, עד כמה שנמסר לנו, שעכשיו הפיקדון זה כבר לא שוק חם, על אף מה שכתוב בעיתונים. כך נמסר לנו אז, ולכן זה ירד מהפרק. הקריטריונים שהוצגו בפנינו זה כשמדובר בפשיעה מאורגנת ומשפחות פשע.

האם נושא הפיקדון, מה ששואל יושב-ראש הוועדה, היום הוא כבר לא בעיה? זו בשורה מאוד חשובה. אנחנו הבנו שזה אחד ממקורות המימון של חלק ממשפחות הפשיעה. אם לא, חשוב שהציבור בישראל ידע. אנחנו כנראה נדוור את זה.

זה הדיון שיש מחר באחת הוועדות.

ועדת הכלכלה.

יש עבריינות בתחום של איסוף הבקבוקים, וזו עבריינות שעולה מעת לעת במאבקי רחוב כאלה ואחרים. לא רואים מגמות של עלייה בתחום הפשיעה המאורגנת, מה שנטו לחשוב, וראינו את זה כתופעה עד שנת 2007. זו כרגע עבריינות מקומית. אני נותן בקבוק, אני לא צריך להגיד מאיפה הבאתי, ואני מקבל 25 אגורות או שקל על כל מקבץ בקבוקים כזה. העבריינות היתה באחד משני הכיוונים, פעם אחת במרמה מול המדינה, או מול כל אותן חברות שאוספות את הבקבוקים - אני מביא 100 בקבוקים ודורש שיירשמו 800, ואת המרמה הזאת הפסקנו, ונכון להיום יש שינוי בכל תהליך קליטת הבקבוקים; ופעם שנייה בנושא סחיטות דמי חסות, האיומים והלחצים שמופעלים על בעלי עסקים או על כאלה שאוספים את הבקבוקים למתחמים מסודרים, ומשם זה עובר לאותן חברות שקונות את הבקבוקים. בחלק הראשון טיפלנו, ואנחנו לא רואים שינוי במגמה. אנחנו בקשר מתמיד עם אותה חברה, עם אותו מעסיק גדול, עם אותו תאגיד, ולחלק השני של נושא איסוף הבקבוקים והאיומים - זה קיים אגב לא רק בנושא של בקבוקים, זה קיים בכל מה שקשור לפיצוציות, לבתי עסק - מטפלים בזה נקודתית כשיש תלונה, או שזה בא לידי ביטוי מתוך ידיעות שהמשטרה יודעת. אנחנו לא רואים פה תופעה שמשפחה לוקחת חסות על עיר מסוימת והכול עובר דרכה. זה היה נכון עד שנת 2007, זה לא קיים כיום. אגב, יכול להיות שבעוד שנה זה ישתנה, כי הכסף יהיה מספיק נזיל, ואנחנו נלחץ במקומות אחרים, אז זה יעבור גם לשם. נכון להיום זה לא קורה.

כל ההערות שלכם לגבי הדברים אמרתם, או שיש עוד הערות בנושא? האם מישהו מכם רוצה להגיד משהו בהתייחס למשרד המשפטים?

אם רוצים, נוכל לתת הסבר על כל אחד ואחד- - -

ההתייחסות לתוספת, אף אחד מכם לא רוצה להסביר. מדוע מצאתם לנכון להרחיב את הדברים?

הייתי רוצה שנבחן את האפשרות להרחיב, שזה לא יהיה היום, אלא בפעם אחרת, בכל מה שקשור לעבירות בנייה לא חוקיות. הבקשה להרחבה לא מדברת פה על בן-אדם שבנה מרפסת או הוסיף איזה חדר קטן בדירה פרטית, או, להבדיל, בנה עוד קומה בדירה פרטית - אגב, גם על זה אפשר להחיל את חוק איסור הלבנת הון, כי ביום המכירה, הדירה שווה פי שניים - אלא לגבי עסקים גדולים, בעיקר לבתי עסק שבונים מתחמים שלמים ללא היתר, וזה לא בא לידי ביטוי בחוק - גני אירועים, מסעדות, פארקים.

שאלנו בפירוש אם זה חל גם על השתלטות על שטחים ציבוריים.

זה מה שביקשתי עכשיו, אם אפשר לבדוק את ההרחבה.

אנחנו מדברים עכשיו רק על תחנות דלק ועל כריית חול.

הוא מציע להרחיב.

זה אומר שהצו הזה לא יאושר היום.

למה?

אין לנו סמכות להוסיף.

כי שר המשפטים- - -

זה לא נכון. זה בהסכמת משרד המשפטים.

אני צריכה הסכמה של השר.

צריך לבדוק את העבירות האלה, זה לא יכול להיות מאושר היום.

מי יקבע שבהגדרה שלנו זה לא יכלול מרפסת, אלא רק השתלטות על שטח, על חוף ים. צריך להגדיר את זה. זה לא דבר של מה בכך. אחד שהשתלט על שטח ציבורי ובנה קיוסק, השאלה, אם זה כבר נכלל בהלבנת הון.

צריך לבדוק דבר-דבר.

הם יבדקו ויביאו לנו צו נוסף.

הם יביאו עוד צו. בעזרה משפטית בתוך חודשיים הביאו לנו שני צווים.

קיימנו דיונים ארוכים עם משרד המשפטים בנושא הזה. המלצה אחת מהמלצות ה-FATF שהזכרתי קודם, שזאת אחת ההמלצות החשובות ביותר, שמתייחסת לנושא של Money laundering offence, יש שם שני רג'קטים: הרג'קט הראשון זה Piracy and environmental crimes not predicate offences. ובאנו לפה היום בשביל לקחת את נושא עבירות איכות הסביבה, את הנושא של שוד ים, ולהוסיף אותם.


לגבי הדיונים שיהיו, אם וככל שיהיו דיונים בהמשך, אנחנו ממליצים מאוד לאשר, וזה מה שאמרתי קודם, מאחר שאנחנו צריכים לתקן את ה-largely compliant שקיבלנו פה. ולכן חשוב מאוד לאשר את הצו הזה היום. אנחנו לא יכולים להמתין, ואני לא יודע כמה זמן זה ייקח, אם בכלל.

יש לי לפעמים תחושה שאתם עובדים רק על פי תכתיבים בין-לאומיים, שום דבר לא ישראלי. זו התחושה שלי. לעשות לעצמנו אנחנו לא יודעים, רק אם יושבים לנו עם נבוט על הראש באמריקה זז פה משהו.

אני אענה לאדוני. מדובר בשני מסלולים- - -

אני אשמח אם תתקן אותי.

אז אני עונה. מדובר בשני מסלולים, ששניהם חשובים. אגב, כל מדינה רשאית להחליט איזה עבירות היא תוסיף מתוך עבירות איכות הסביבה, ואלה הדיונים שהיו במשרד המשפטים. משרד המשפטים לקח את רשימת העבירות, החליט אילו עבירות צריך להוסיף. היה דיון ארוך, היו מספר דיונים במשרד המשפטים.

אני שואל אותך שאלה.

אדוני, עוד לא סיימתי. הדבר השני זה ההיבט הבין-לאומי, ואני חושב שזה חשוב. אם אנחנו רוצים לקבוע סטנדרטים אחידים בכל המדינות- - -

זו אותה תשובה. אני שואל אותך שאלה- - -

רק שנייה, אופיר פינס. אני אסביר לו. השתלטות על שטח ציבורי ושטחי מסחר, זה לא נקרא "סטנדרטים בין-לאומיים"? זה לא בדרישה שלהם, זה רק קיים אצלנו?

כל מדינה יכולה להחליט בנושא של איכות הסביבה, ועשינו בדיקה בעניין הזה. למשל, יש גניבת משאבי טבע באוסטרליה, אז כל מדינה קובעת מה יחול. אגב, לא בכדי, בנושא של עבירות הסביבה כל מדינה צריכה לראות איפה ארגוני הפשע, כמו שאדוני ציין את נושא הפיקדון. כל מדינה צריכה לקבוע איפה לארגוני הפשע יש דריסת רגל. אלה היו הדיונים במשרד המשפטים, הגיעו הגורמים המקצועיים מהמשטרה ודנו בעניין הזה.

שתי שאלות יש לי אליך. האחת, זה נראה מאוד מלאכותי שאנחנו פתאום דנים בנושא הלבנות הון והגנת הסביבה. נו, יש לנו בהגנת הסביבה כמה דברים יותר דחופים מאשר הלבנות הון, למיטב ידיעתי. אפשר, אגב, לקרוא לכול הגנת הסביבה, ולרבע כל עיגול, או לעגל כל מרובע.

על כריית חול אתה לא יכול להגיד שזה לא משהו שהפך לעבריינות, זו דווקא דוגמה טובה. גם תחנת הדלק זו דוגמה טובה.

שאלה שנייה שאני רוצה לשאול, מה זה טוב ליהודים. מה זה טוב לגויים, הבנתי, שכולנו נהיה קשורים לאמנה בין-לאומית ושאתה לא תהיה מובך בכנס הבא שלך. אני לא רוצה שתהיה מובך בו כמובן, אני רוצה שתרגיש טוב ותחזור הביתה.

מדינת ישראל תהיה מובכת.

השאלה שלי, במה השינוי תורם למלחמה בהון ולהלבנת הון בישראל. זה מה שמעניין אותי קודם כול, לפני העניין הבין-לאומי, ולפני כל הכנסים בשטרסבורג.

התשובה היא כפולה. אל"ף, אפשרות החילוט, אפשרות החילוט היא אפשרות שקיימת בחוק איסור הלבנת הון. אפשרות של חילוט אזרחי, למשל, היא אפשרות שקיימת בחוק איסור הלבנת הון, אם מחילים את חוק איסור הלבנת הון. בי"ת, הרחבת מעגל האנשים שמעורבים בעבירה. גם אם יש מישהו שלא עבר את העבירה, אבל הוא מנסה לטשטש את הכספים של אותה עבירה, להרחיב את המעגל ולתפוס גם אותו. אלה שני היתרונות שקיימים בהוספת העבירות האלה כעבירות מקור.

הרתעה.

גם אם יש לך קושי לתפוס את העבירה, אתה יכול לתפוס דרך הכסף, וזה מה שחשוב, שלכסף יש טביעות אצבעות כלשהן, ולכן קל יותר בחלק הזה להגיע לעבירה.


הנושא של כרייה שלא כדין, זו באמת דוגמה של השתלטות, וזה איכות הסביבה כדוגמה, שאת זה לא עושה בן אדם פרטי. אופיר פינס, את זה לא עושה בן אדם פרטי, זה משהו מאורגן, שמספק לכולם. מה שאין כאן, אני כן חושב שנושא של ההרחבה של השתלטות על שטח ציבורי, זה לא דבר שאפשר לעשות את זה כך, כי יש דברים קטנים ודברים גדולים. יש מאפיין עברייני בהשתלטות ויש דבר שאדם עושה לעצמו ומשתלט. אי אפשר להרחיב כך בצורה כזאת, הגם שאינו דומה, ודאי שצריך לטפל בזה, לקחת חופי ים בישראל לעשות מסחור מצד אחד, ועוד לקחת פיסות שטח מסחרי על שטח ציבורי. זה אינו דומה לאדם ששם לעצמו בודקה או בסטה. זו גם השתלטות, אבל מזה לעשות מאפיה, זה לא תמיד באותה מידתיות.

מה קורה עם עבריינות מחשבית אינטרנטית. זה לא נכנס לפה?

אם ההתייחסות בגלל תופעה של הימורים באינטרנט, זה נכנס.

זה קיים היום, זה לא בהרחבה.

נכון להיום, חוק המחשבים הוא לא עבירת מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון.

זה מוזר. זה אחד הנושאים העיקריים שהעולם עוסק בו - העבריינות המחשבית על כל המשתמע מזה. אני מציע שתציג את זה בכנס הבא כיוזמה ישראלית.

הימורים דרך המחשב זה לא נכנס?

הימורים כן.

אני מאגף החקירות והמודיעין, אני ראש מדור תקיפה כלכלית, אני אחראי על הנושא של הלבנת הון. אני רוצה להשלים את מה שכבר נאמר, שכאשר הגענו לדיונים במשרד המשפטים, כמובן התייחסנו בהיבט של חדירת הפשיעה המאורגנת לתחומים האלה. הנושא של פינוי פסולת, לדוגמה, זה נושא שמועד מטיבו לחדירה של גורמי פשיעה מאורגנים.

למה? למה אתה קורה פינוי פסולת?

שינוע של פסולת, לדוגמה.

פסולת רעילה או פסולת תעשייתית?

פסולת. לדוגמה, הנושא של שפיכת פסולת. יש אתרים מסוימים שמלכתחילה הם אתרים מאורגנים לצורך העניין, ויש אפשרות להפיק רווח משמעותי על ידי כך שמסיטים את השפיכה וכדומה. התחום הוא תחום שמועד, אל"ף, משום שמדובר כאן ברווח משמעותי, בי"ת, הוא תחום שיחסית קל לגורמי פשיעה מאורגנים להיכנס אליו. בגלל זה באנו לעניין הזה, ואמרנו, שהעבירות האלה חשובות לנו. כמובן, בהיבט של הגנת איכות הסביבה אין ספק שגם מדובר בעבריינות שיש לה השפעה נוראית על הציבור, שלא כמו חלק מהעבירות האחרות שאולי דנו בהן.

שזה רווח אישי ולא פגיעה בציבור.

אני מהמחלקה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. אני מרכז את נושא הטיפול בפסולת אצלנו. אני מטפל בסדר גודל של כ-150 תיקים בשנה. שאלתם, למה זה חשוב. קודם כול, עבירות סביבתיות, ברובן הן עבירות כלכליות, זה הבסיס, ויש פה המון-המון כסף, וכסף קל. זה הופך להיות אבן שואבת. לפחות בספקטרום הצר שלי אני מזהה פה תופעה שנכנסים יותר ויותר גורמים עבריינים, כי זה פשוט כסף קל.


איך אפשר לעשות את הכסף הזה? או על ידי שינוע והובלה של פסולת של עיריות, של גופים, לפנות להם את הפסולת. זה מקום אחד. מקום שני, בכך שאתה מפעיל תחנת מעבר, זה איזה מקום שפסולת מגיעה, מרוכזת, דוחסים אותה, ואז משנעים אותה למקום אחר. בתחנות המעבר האלה מרוויחים המון כסף, עוד רגע אני אסביר גם איך. הרכיב האחרון זה הרכיב של ההטמנה- - -

הכול בגלל הקנסות הגבוהים של המשרד להגנת הסביבה, הרשויות רוצות להוציא את זה מעצמן. הן רוצות להוציא מעצמן את האחריות, ונותנים את זה לגופים, כדי לא להתעסק בזה - תיקח אתה, תתעסק בזה, והם יוצאים מהעניין הזה.

יש בדרך כלל חברה.

מיקור חוץ.

זה נקבע לפי טון, וזה מחיר מאוד יקר בגלל הקנסות ובגלל האכיפה הגדולה יותר שיש היום. לכן גם פועלים בזה יותר חזק, מה שאין כן בדברים אחרים. אני מודאג לא מהרחבת הצו, אנחנו נרחיב את זה, כמו על תחנות דלק, אבל מי יאכוף את זה? קח דוגמה של תחנות הדלק הפירטיות, זה הרי קיים היום, לא מה שאתה רואה ברחוב. יש היום תחנות דלק סמויות, שהן, נניח, רק לבעלי טנדרים, הם תופסים פינה בשכונת מגורים, במקום קצת מוסתר או קצת מוגן, הם עומדים שם ומגיעות מכליות בין 10:00 ל-13:00 באופן קבוע, ואז אתה פתאום רואה תחנת מוניות מסביבן.

משרד התשתיות אמור לפקח על זה.

איפה? כמה תלונות יש? התושבים מתלוננים. לדוגמה, בית ההלוויות שמגר בירושלים, אתה ירושלמי, בטח אתה מכיר את זה, יש חצר אחורית בבנייה, לא ייאמן כמה זמן לקח להוציא משם תחנת סולר, היו שם מוניות, טנדרים, היה משהו לראות את זה איך שזה היה מאורגן. כשהיה מישהו מגיע, הם היו נוסעים עם הטנדר, נגמר, זהו.

אני רק אחזור, החברה שמפנה את הפסולת יכולה להיות חברה כשרה, רק מי שעומד מאחוריה זה איזה גורם עברייני. תחנות המעבר באתרים האלה זה פשוט השתלטות על שטח או שימוש בשטח בייעוד אחר. בדרך כלל הם חופרים בור וגונבים את החול, ואז ממלאים אותו. אתה לא מתקין את התשתיות הדרושות כי בדרך כלל התשתיות יקרות, וזה חיסכון שאתה חוסך, ואז התפעול לקוי. הרוב זה בשחור.


שאלת למה זה טוב ליהודים. התופעה הזאת גורמת לכשל שוק מאוד רציני. מי שרוצה להיכנס ולהיות שחקן לגיטימי אין לו שום סיכוי, קודם כול, כי יש פה אנשים לא נחמדים, שמונעים ממנו להיכנס לשוק, דבר שני, ההשקעות שהוא צריך להשקיע הן כל כך גבוהות, ואם הוא גובה מחיר גבוה, והם גובים מחיר נמוך, הוא פשוט לא ייכנס. זה יוצר פה עיוות של השוק.


האלמנט האחרון שבאתרים שאתה קובר, אתה לא משלם היטל הטמנה.

הבעיה עכשיו היא לא לחוקק את העבירה, העבירה מחוקקת, השאלה היא, מה המשמעות של החשיפה- - -

זה ייתן כלי נוסף למשטרת ישראל.

זה כלי חשוב שהם יוכלו להשתמש בו?

זה כלי שבפועל שולל מידי העבריין את היכולת להשתמש, לגלגל, להעביר וליהנות מהכספים שהוא מפיק.

אני מקווה שיוכלו להוכיח את זה.

הדוברת האחרונה - משרד הפנים. עורכת-דין שטראוס, רצית משהו להוסיף לנושא העובדים הזרים?

המשטרה עוסקת בזה ביום-יום, ואני יכולה להביא את הרקע. כל התפיסה של המדינה בטיפול בעובדים זרים השתנתה במהלך השנים, ולכן החקיקה צריכה להשיג את שינוי התפיסה. פעם היינו רואים שיש עובדים זרים שהגיעו, היום הם בלתי חוקיים, היינו שולחים את משטרת ההגירה, מה שהיה אז, ומרחיקים אותם מהמדינה, ולמחרת המעסיק היה אומר: חסרים לי עובדים זרים, בואו נביא עוד, וכך חוזר חלילה, עד ששמו לב שיש גורמים באמצע שהם מביאים את העובדים, מפיקים רווח מעצם הבאת העובד, ואז לא חשוב להם אם לעובד תהיה עבודה או לא תהיה עבודה. עדיף לו להזמין משטרה - הנה עובד בלתי חוקי.

אז הוא יכול להביא נגלה שנייה. יש כאלה שאומרים שהמדינה מעוניינת בגניבות הרכב, ואחרי זה מביאים רכבים חדשים ויש על זה מסים.

זה יותר מורכב ושווה לקיים על זה דיון.

בהמשך להערה לגבי חוק הפיקדון. בחוק הפיקדון יש עבירות מקור אחרות שנלוות לתופעה הזאת כמו קבלת דבר במרמה או סחיטה באיומים, כפי שצוין קודם, ולכן החשיבות לגבי העבירות בתחום הדלק והגז, שלגביהן יש לנו קושי להוכיח עבירות אחרות שכן מהוות עבירות מקור, לכן החשיבות דווקא בהכנסת העבירות האלה, בניגוד לחוק הפיקדון, כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.


חשבנו שיש מקום להוסיף על פי אותו רציונל של ניהול עסקים בתחום הזה ללא רישיון גם עבירות לפי חוק משק הדלק, שעוסקות במכירה של דלק לתחנות דלק פירטיות, אבל נעשה את זה בהמשך, בצורה מסודרת.

רק המכירה הקמעונאית?

רק חוק רישוי עסקים. היא מדברת- - -

על אספקה.


נקרא את הצו. בבקשה.

" בתוקף סמכותי לפי סעיף 33(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן - החוק) לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לפי ס' 32(ג) לחוק, אני מצווה לאמור: 1. בתוספתה ראשונה לחוק - (1) אחרי פרט (2) יבוא - '(2א) עבירה של שוד ים לפי סעיף 169 לחוק העונשין'. (2) בפרט (18ב) - (1) הקטע המתחיל במלים 'פסקה זו תעמוד בתוקפה' ועד 'על שנתיים' - יימחק.'." כלומר, הופכים את זה לעבירה קבועה.


"(2) אחריו יבוא: '(18ג) עבירה של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר או בסטיה מהיתר לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 או עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 והכול בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז; וכן עבירה לפי סעיף 111 לפקודת המכרות בקשר לכריית חול;."


"2. תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו."

נצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד - פה אחד

אושר צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ט-2009

בעד פה אחד. אני מודה, קודם כול, לחבר הכנסת פינס שהיה אתנו לכל אורך הדרך ולא עזב אותי לבד. לכולם, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45