PAGE
30
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
30.11.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 51

מישיבת הועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני י"ג כסלו תש"ע (30 בנובמבר 2009), שעה 09:00

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: אי קיום התחייבות הממשלה בנושא העובדים הזרים בענף החקלאות.

חברי הוועדה: יואל חסון – יו"ר

דב חנין

שי חרמש

ישראל חסון

יוחנן פלסנר

בעז ענר
משרד מבקר המדינה, משנה למנכ"ל וממונה על חטיבה

שמעון עמר
משרד מבקר המדינה, מנהל אגף בכיר

רן ויזל
משרד מבקר המדינה, סגן בכיר למנהל אגף

ורד פריצקי
משרד ראש הממשלה, האגף הבכיר לביקורת המדינה

יוסי ישי
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מנכ"ל המשרד

תניב רופא
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, סגנית מנהל רשות לתכנון

מיכל צוק
משרד האוצר, רפרנטית דתות באגף באג"ת

מאיר שפיגלר
משרד הפנים, ראש יחידת סמך

דניאל סולומן
משרד הפנים, יועץ משפטי- מינהל האוכלוסין

אבי לקח
משרד הפנים, מנהל אגף בכיר לשכות רשות האוכלוסין וההגירה

שושנה שטראוס
משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, לשכה משפטית

אהרון בראזני
משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

יוסי אידלשטיין
משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

איתן אשורי
התאחדות חקלאי ישראל, נציב א.מ ירקות

חי בנימיני
התאחדות חקלאי ישראל, מזכיר ארגון מגדלי הדרים

חיים חדד
התאחדות חקלאי ישראל, מזכיר ארגון מגדלי פרחים

ירון סולומון
התאחדות חקלאי ישראל, רכז וע. האיחוד החקלאי

אילן אשר
ארגון מגדלי הפירות, מנכ"ל

מאיר יפרח
ארגון מגדלי הירקות, מזכיר הארגון

אברהם דניאל
איגוד לשכות המסחר, מזכיר איגוד מגדלי הפרחים

עזרא רבינס
ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה

יאיר כהן
מועצה אזורית הערבה התיכונה

גלעד לבני
מועצה אזורית הערבה התיכונה

רועי חיון
מועצה אזורית הערבה התיכונה

נועה שחק
מועצה אזורית הערבה התיכונה

יהודה סקר
ארגון הורים ארצי, יו"ר

צבי אלון
מועצת הצמחים, מנכ"ל

דוד קשני
עמותת קול בשכונות

חנה פריידין

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סעיף 21 לחוק מבקר המדינה,

אי קיום התחייבות הממשלה בנושא העובדים הזרים בענף החקלאות.

שלום ובוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא חוות דעת מבקר המדינה על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: אי קיום התחייבות הממשלה בנושא העובדים הזרים בענף החקלאות. נושא העובדים זרים בענף החקלאות נדון מספר רב פעמים בכנסת, זה נושא שיש לו משמעות ציבורית, משמעות כלכלית ברמה הלאומית וגם ברמת החקלאים עצמם. התפיסה שלי בעניין של העובדים הזרים והצורך בכוח עבודה המבוסס על עובדים זרים היא שמדינת ישראל קודם כל כמדינה דמוקרטית, וכמו מדינות דמוקרטיות רבות אחרות, יש לה את הזכות ואת החובה להגן על עצמה מפני הגירה לא חוקית, להגן על גבולותיה, לשמור על המרקם הדמוגרפי הרצוי שהיינו רוצים, לראות את המדינה הזאת כמדינה יהודית ודמוקרטית. לפיכך ישראל צריכה וחייבת להגן על גבולותיה ולקיים מערכת ניהול עובדים זרים ועבודה זרה. מערכת ניהול יעילה, מערכת ניהול טובה וגם צריכה להתמודד בצורה תקיפה, בעיניי, בהגירה לא חוקית.

יחד עם זאת צריך להבין ולהכיר בעובדה שישנם ענפים במדינת ישראל שהם ענפים שהם כנראה לעולם, גם אם נאהב את זה וגם אם לא, יהיו מבוססים, בעת הזאת - בתקופה שבה אנחנו נמצאים, על ידיים זרות, על עבודת זרים. זאת מציאות. היום החקלאות הישראלית, שהיא באמת אחת מחלונות הראווה המרשימים עדיין של מדינת ישראל, זקוקה לעזרה וזקוקה לאותם עובדים זרים ואנחנו צריכים לאפשר את זה.

אני מבקש לומר משהו שאמרתי בדיון אחר. אני חושב שלאורך השנים לרוב המדינה קיבלה החלטות נכונות מבחינת ניהול נושא העובדים הזרים, בין השאר גם מתוך התפיסה שצריך לשמור על גבולות המדינה וצריך לצמצם עד כמה שניתן עבודת זרים שאינם חוקיים. יש גם את מיקוד הבעיה. אני חושב שמיקוד הבעיה צריך להיות בעיקר לגבי עובדים זרים שאינם באים למטרת חקלאות וזה הוכח בבדיקות שונות- לעבודה בחקלאות מגיעים בדרך כלל עובדים מתאילנד, אבל גם מאפריקה, לגבי אנשים שבאים תוך כוונה לא לעבוד אלא להיכנס בתירוץ של עבודה ולהישאר ולהקים כאן משפחה ולייצר סוג של מרקם חיים. אני יודעים על איזו סוג של אוכלוסייה מדובר ולאן מכוונים. אצל העובדים בחקלאות הסטיות בדרך כלל נמוכות והן יותר מינוריות. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לאפשר לחקלאים להמשיך ולקיים את העבודה שלהם, לקיים את הפעילות שלהם. זו מטרת הדיון.

אני מבקש לומר משהו לגבי ההסכם שנחתם, בזמנו כשהוא נחתם הוא היה אמור לבשר על פתרון ותנועה חיובית, נראה אם היו גם החלטות ממשלה אחרות שנגדו להסכם, היה הסכם וצריך להבין למה לא מקיימים את ההסכם, צריך להבין למה ההסכם לא מולא על ידי הממשלה. אולי נשמע מצדדים אחרים ונראה לאן אנחנו זזים מכאן.

אני רואה את הדיון הזה כדיון שאמור להיות חיובי. הייתי בדיון בוועדה לעובדים זרים. העניין של העובדים הזרים נבדק גם על ידי מבקר המדינה ונכתבו על כך דוחות מלאים, היו התייחסויות. כנראה העניין הגיע לסף ולניגודים בהבנה שמצד אחד צריכים עובדים זרים לבין ההבנה שמדינת ישראל פועלת לצמצום מספר העובדים הזרים. צריך לבחון איפה את המשוואה בהתייחס לענף החקלאות. לראות לאן אנחנו מתקדמים. הוועדה הזאת תעקוב אחרי העניין, לאחר שנקשיב לכולם נעקוב אחרי המסקנות, ובמהלך הדיון אני אשקול אם להשתמש בסמכות הוועדה ולבקש ממבקר המדינה לחקור מדוע ההסכם הזה לא בוצע.

נמצא איתנו המנהל הכללי של משרד החקלאות, יוסי ישי, נשמח שתציג את התמונה כמו שאתה רואה אותה.

כפי שידוע נחתם הסכם בין הממשלה באמצעות משרד החקלאות ומשרד האוצר עם התאחדות חקלאי ישראל. הסכם שעושה סדר בכל מה שקשור בהעסקת עובדים זרים בחקלאות. ההסכם נחתם ב- 12 למאי. כמשרד החקלאות אנחנו רואים חשיבות רבה בהסכם. ההסכם הוא תולדה של דיונים רחבים שהתקיימו בין הצדדים השונים. הבעיה המרכזית הייתה שלא היה אופק תכנוני לחקלאים. העובדים לא ידעו מעולם כמה עובדים זרים יעמדו לרשותם, היינו תלויים בהחלטת ממשלה לשנה מסוימת. היה קושי לקבל החלטות ממשלה בעניין. ההסכם עשה סדר ונתן למעשה טווח תכנוני ארוך טווח עד 2015. החקלאים יודעים מה מספר העובדים הזרים שעומדים ביתרת הפתיחה. ב-,2009 27,500 עובדים זרים. יש מתווה ברור בהסכם שאנחנו יורדים ב- 1,500 עובדים בשנה ובמקביל הוקצו תקציבים במאות מיליוני שקלים כדי להכניס מיכון חוסך כוח אדם שבא לסייע לחקלאים לעמוד במספר היורד של 1,500 עובדים לשנה.

גם אם החקלאים או חלקם לא כל כך מרוצים מההסכם הזה, אני חושב כמשרד החקלאות, שההסכם הזה עשה סדר משני הצדדים, אנחנו רואים בו בהחלט רפורמה מאוד מאוד חיובית שתתן לפחות אופק תכנוני לחקלאי ושיוכל לדעת מראש מה יהיה בסוף היום.

כפי שאמרתי ההסכם נחתם, אבל אנחנו צריכים להתגבר על כמה חסמים. אני אומר בצורה ברורה שכל משרדי הממשלה, משרד הפנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד האוצר כולם עושים ככל שביכולתם בכל רגע ובכל זמן כדי להסיר את החסמים. גם היום לא פשוט להסיר את החסמים אבל אני מקווה שנתגבר.

הבעיה המרכזית שגם בעתירה לבית הדין הגבוה לצדק, וגם בהחלטת הממשלה נאמר שצריך להתמודד עם הכספים שנגבים מהעובדים הזרים בדרך הגעתם ארצה. אין לנו אינפורמציה מדויקת, ואני מניח שקשה להניח את היד על הדבר הזה, אבל ברור שנגבים מהעובדים הזרים התאילנדים סכומים ניכרים כתנאי להגעה לעבודה בארץ. גם בית הדין הגובה לצדק וגם הממשלה שמו למטרה להלחם בכספים האלה, נקבעו כמה כלים שחלקם הם כלים ביניים וחלקם כלים לטווח הארוך כדי להסדיר את העניין. לטווח הארוך עשוי להיחתם הסכם בילטראלי בין מדינת ישראל לבין מדינת תאילנד, בכך יוסדר העניין בין אם זה באמצעות גורם שלישי או בדרך אחרת, ובתנאי שהדבר יוסדר. הנושא לא פשוט ומתנהלים משאים ומתנים כבר חודשים מאז שהתחלנו את המשא ומתן בין ממשלת ישראל לבין ממשלת תאילנד. IOM ובלי IOM. דווקא בימים אלה קיימת טיוטת הסכם מסגרת בין ממשלת ישראל לבין ממשלת תאילנד שמסדירה את העניין. חסר הפרק הפנימי הנוסף, הבוקר שמעתי שגם הוא מתגבש, ההסכם עם IOM ובין ממשלת תאילנד. אני מקווה שכאשר ההסכמים האלה יחתמו הבעיה תוסר.

בדרך עד להשגת ההסדר הזה וכדי להבטיח שהדברים יעשו, הממשלה בהתאם להוראת בית הדין הגבוה לצדק שמה לנו מגבלות. הייתה עוד בעיה אחת, היינו צריכים לעבור פעולה של איזון תיקים, משרד הפנים באמצעות הלשכות האזוריות היה צריך לזמן אליו את כל החקלאים ולשבת איתם ולוודא את הפער שיש בין מספר ההיתרים שמחזיק כל חקלאי לבין מספר העובדים שהוא מעסיק. פעולה הראשונה שהיינו צריכים לעשות זה פעולת איזון תיקים לכל החקלאים המעסיקים עובדים זרים. אני משבח את משרד הפנים על העבודה הטובה מאוד שעשה בעניין, קבענו לעצמנו מטרה ואנחנו עומדים בה, כל משרדי הממשלה, שעד 30 לנובמבר אנחנו מסיימים את איזון התיקים. אני מקבל ממשרד הפנים דיווח שבועי. נתנו עוד עשרה ימי רזרבה וקבענו שהמועד האחרון לאיזון התיקים הוא ה- 10 לדצמבר והודענו שכל חקלאי שלא יסיים את איזון התיקים עד למועד הזה מאבד את זכותו להמשיך ולהעסיק עובדים זרים, גם עכשיו וגם במפקד הבא שאנחנו נעשה באוקטובר. מהדיווחים שאני מקבל ממשרד הפנים אנחנו די קרובים למטרה, ואנחנו נעמוד ביעד. ה- 10 לדצמבר זה המועד האחרון לאיזון תיקים. ב- 10 לדצמבר אנחנו, משרד הפנים, נדע בוודאות. אני מחזיק טיוטת הסכם שאמור להיחתם בין משרדי הממשלה בעניין הסרת חסמים. זה הסעיף הראשון שבא ואומר שאכן אנחנו עומדים בתאריך של ה- 10 בדצמבר. במועד הזה משרד הפנים ידווח לנו באופן רשמי כמה עובדים זרים מועסקים בחקלאות כדין. אז נדע גם כמה עובדים צריך להשלים.

הנושא השני שהיינו צריכים להתגבר עליו, כמו שאמרתי זו הייתה החלטת ממשלה בעקבות בית הדין הגבוה לצדק, להלחם בסכומים האסורים.

בתקופת המעבר ועד לאיזון התיקים, בגלל שמשרד הפנים לא ידע ברמת המקרו כמה עובדים קיימים וכמה עובדים חסרים, הוא לקח לעצמו מקדמי בטחון ולכן השלמת העובדים על בסיס ההיתרים נעשתה מול מקדמי בטחון מסוימים כדי להבטיח שמשרד הפנים לא יחרוג מהטבלה. אבל מקדמי הבטחון האלה נמוגים ב- 10 לדצמבר. ב- 10 לדצמבר, כאמור, אנחנו מסיימים את איזון התיקים, אנחנו נדע בדיוק מה מספר העובדים הזרים לחקלאות בארץ ואז למעשה הטבלה שקבענו לעצמנו עם מקדמי בטחון להכניס את העובדים מתבטלת.

נשאר לנו החסם השני שבא להבטיח שיחתם הסכם בילטראלי עם מדינה מסוימת, כדי לחייב אותה או להכריח אותה ולדחוף אותה לחתום על הסכם נקבע תנאי סף נוסף, לא ניתן לייבא ממדינה מסוימת יותר מ- 80% ממספר העובדים הנדרש, ואת ה- 20% צריך להביא ממדינה אחרת. אנחנו יודעים שיש קושי להביא ממדינות אחרות, חקלאות ישראל נהגה מאז ומעולם לעבוד מול עובדים תאילנדים, ואנחנו רוצים להמשיך לעבוד מול עובדים תאילנדים.

אני מבקש לשאול אותך מר יוסי ישי, אני מבין, ונשמע את נציגי משרד הפנים שיציג את המשימות שעומדות בפניהם, אתה המנהל הכללי של משרד החקלאות, יש לך אחריות מיניסטריאלית על תפקוד החקלאות בישראל, על שגשוגה והצלחתה, אתה תסלח לי, דיברת עכשיו כמו פקיד משרד הפנים, פקיד בכיר אבל של משרד הפנים. אני רוצה לשאול אותך איפה אתה כנציג שר החקלאות, המנהל הכללי של משרד החקלאות, מה אתה עושה לטובת אחיך החקלאים? אני לא יודע אם אתה היית חקלאי בעצמך.

ראשית אני אתקן אותך, אני חקלאי בעצמי גם היום, וחקלאי לא קטן, אני אסביר. ראשית אני רוצה להדגיש. למרות שלמשרד החקלאות אין שום סמכות בחוק, שום סמכות בחוק לעניין עובדים זרים, שום סמכות בחוק. הסמכות בידי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ומשרד הפנים. למשרד הפנים יש תפקיד אחד, מאחר והוא הזרוע המקצועית היחידה שיכולה לקבוע את אופן הקצאת העובדים הזרים לענפים השונים ומזה לגזור את ההקצאה לחקלאים. משרד החקלאות עושה את העבודה המקצועית, קובע את המפתחות, קובע את הזכאות של העובדים הזרים. אנחנו בהחלט רואים את עצמנו כאחראים להמשך קיומה של חקלאות ישראל ופריצתה, ולכן כמנהל הכללי של המשרד אני עוסק בזה שעה שעה, ואין לי בעיה שהסמכויות לא אצלי. שעה שעה זה אומר שכמעט אין שעה שאנחנו לא מתיידנים, משרד הפנים, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה כדי לפתור בעיות. תבין שאנחנו תחת שתי מצוקות, מצוקת בית הדין הגבוה לצדק ומצוקת החלטת הממשלה. ותחת שתי המצוקות האלה - - - -

אז למה נתתם להחלטת הממשלה לעבור? איפה הייתם?

החלטת הממשלה הייתה מחויבת לעבור בדרך הזאת בגלל החלטת בית הדין הגבוה לצדק, אבל השאלה היא, ואני לא מחפש כאן תירוצים, אותנו מעניינים בפתרונות. אחד הפתרונות היה איזון תיקים שהוא הדבר הבסיסי ביותר, ואני אסביר למה, היינו צריכים לעבור אותו. עברנו אותו בדרך הקצרה, ואני לא מכיר תקופה שבה נעשה איזון תיקים כולל בלוח זמנים כה קצר. ברגע שאיזון התיקים מתבצע אנחנו נוכל לקחת את העודפים של עובדים זרים שנמצאים בארץ ושמוחזקים על ידי חקלאים מסוימים ולהעביר אותם לחקלאים אחרים. אני כבר אומר לך שמאחר והערבה נמצאת במצוקה קשה של כוח אדם, אנחנו מתכננים בזמן הקצר, והתחלנו כבר להעביר 150, אנחנו מעריכים שבערבה חסרים כמה מאות עובדים, אין לנו את המספר המדויק כי לא קיבלנו עדיין את התוצאות של איזון התיקים. אנחנו מתכוונים להעביר 150 ואולי 200 עובדים שכבר קיימים בארץ ולהעביר אותם מיד לערבה. כך נעשה גם במקומות אחרים.

זה לא פשוט, אני לא מכיר את כל הפרטים, אבל בכל מה שקשור בארץ אנחנו מתואמים עם משרדי הממשלה, עורכים את הכל ונעשה את הכל כדי לעמוד בלוח הזמנים. זה לא פשוט. אנחנו דנים עכשיו עם ממשלת תאילנד, נודע לנו שכרגע יש כוחות בממשלת תאילנד שכנראה כדי להשפיע על ההסכם שעומד להיחתם בינינו לבינם ושמונעים יציאת עובדים זרים מתאילנד. הבנתי שהעניין הזה נפתר היום או מחר.

נעשה מאמץ אדיר, אנחנו מנסים לתת פתרונות, מבחן התוצאה הוא כזה: איזון התיקים – אנחנו נעמוד בלוח הזמנים עד היום האחרון, אנחנו אולי אפילו נסיים אותו לפני הזמן. שנית, כתוצאה מאיזון התיקים, עדיין לא קיבלתי את הדוח האחרון משלשום, אבל אני מניח שיש כבר למעלה אלף הברקות (אישורים להביא עובדים זרים מתאילנד), יש כבר אלף הברקות. נכון שבמבחן התוצאה יש בעיה, כי נכון, אם איני טועה, נכנסו לארץ כ- 50 עובדים מאז חתימת ההסכם.

תודה, ואנחנו עוד נחזור אליך. אני מבקש לתת לחבר הכנסת דב חנין שצריך לצאת לדיון ואחר כך נציגת האוצר שצריכה ללכת גם היא.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני מודה לך שאתה מאפשר לי לדבר לפני שאני יוצא לוועדת העבודה והרווחה.

לא במקרה המנהל הכללי של משרד החקלאות פתח את הדיון הזה. אני חושב שנקודת המוצא המשותפת לכולנו היא דאגה לחקלאות ולחקלאים בישראל. אנחנו מעוניינים שתהייה אצלנו חקלאות טובה ומשגשגת, לצורך זה צריכים כמובן אנשים לעבוד בחקלאות, זה לא פשוט והוא מורכב. זה הדבר שמוסכם ומקובל על כולנו. אבל מכאן והלאה ישנה מחלוקת ואני רוצה להציג את המחלוקת הזאת באופן גלוי על השולחן. יש לנו בעיה עם המדיניות עם ממשלת ישראל, ואדוני נציג משרד מבקר המדינה, אני חושב שהשאלה שצריכה להיבדק צריכה להיות במבט רחב יותר. למעשה יש לנו היום בישראל מדיניות של דלת מסתובבת. מצד אחד מגרשים מהגרי עבודה, כולל אפילו ילדים של מהגרי עבודה, רואים דברים שהם קורעי לב ומעוררים ויכוח קשה בציבור. אומרים שאנחנו עושים את זה כי אנחנו לא רוצים שיהיו אצלנו מהגרי עבודה. מצד שני באותו זמן ממשיכים לייבא לישראל מהגרי עבודה חדשים, נוספים.

הפתעה גדולה שכולנו נתקלים בה אחרי שמייבאים את העובדים הזרים לארץ, זה שלא מדובר במכונות של קטיפה, יש להם רגליים וידיים וזה נכון, אבל יש להם גם ראש, ויש להם עוד איברים בגוף והם בני אדם והם רוצים לחיות. חוץ מלעבוד הם רוצים לחיות, אגב זה מובן לגמרי למי שמקדיש דקה של מחשבה על העניין הזה, אז אנחנו מופתעים ומתרגזים. לאט לאט מצטברים כאן יותר עובדים זרים ונוצרת בעיה.

אני חייב לומר אדוני המבקר שאחד ההיבטים המצערים של הבעיה הזאת, שיש גורמים, ואני ממש לא בא בטענות בהקשר הזה לחקלאים, אלא לגורמים האחרים שעושים רווח מייבוא העובדים הזרים. יש חברות שמתמחות בייבוא עובדים ומרוויחות מזה הרבה מאוד כסף, אני מבין שהכסף הזה זה הוא פר ראש וכל בנאדם שמגיע לארץ מגדיל את הרווח. אנחנו נמצאים במצב מאוד מוזר, שאנחנו במדינת ישראל כדי לפתור בעיה אחת אנחנו בעצם מייצרים בעיה אחרת, והבעיה הזאת רק הולכת ומתעצמת כי יש יותר ויותר עובדים זרים בישראל שכנראה מדינת ישראל בסוף לא מעוניינת בהם. איך מרבעים את המעגל הזה? – אני חושב שהדרך מאוד פשוטה, והדרך כוללת כמה אלמנטים, אבל צריך להתייחס אליהם מאוד מאוד ברצינות. הדבר הראשון זה המאגר. יש לנו עובדים זרים בארץ שבחלקם הגדול בכלל לא נמצאים בהיתר בישראל. אני חושב שבמהלך מאוד החלטי שלגליזציה, אתה אומר לעובדים האלה אתם יכולים להישאר בארץ, אם תרשמו אנחנו נאמר לכם איפה יש עבודות, תוכלו לעבוד שם ותעבדו איפה אצלנו אפשר לעבוד.

זה פרס?

אני לא יודע אם זה פרס, זה פרס למדינת ישראל שלא צריכה לייצר לעצמה בעיות נוספות. שנית, ישנם עובדים ישראלים. בידיי יש נתונים על עובדים ישראלים כולל נשים ערביות, כולל קבוצות של ישראלים צעירים שאפשר לגייס אותם לעבוד בחקלאות ואפשר לגייס אותם לעבוד בחקלאות בערבה. איך עושים את זה? – כדי שזה יקרה ובכדי שהדבר הזה באמת יהיה אפקטיבי, מדינת ישראל כולל משרד האוצר, ואני שמח שהנציגה שלו נמצאת איתנו, צריכה להוציא את היד מהכיס ולהוציא כסף על הדבר הזה. אם אנחנו רוצים שישראלים יעבדו בחקלאות צריך לתת להם תמריצים אמיתיים. אם אנחנו רוצים שצעירים ישראלים בני 21 ו-22 יעשו שנת עבודה בערבה, צריך להרכיב חבילה של תמריצים משתלמים ממש שיגרמו לאנשים האלה להגיד לעצמם, סיימתי צבא, סיימתי שירות לאומי ועכשיו כדאי לי לעבוד שנה בערבה.

הצעירים משינקין יבואו?

בוחריי משינקין עושים את זה, בוחריי משינקין נהנים מאוד להגיע לערבה. כן. כן.

אני מבטיח לך שגם לשדה בשרון הם לא ילכו.

אני לא מקבל את האמירה הזאת. אני ממש לא מקבל את האמירה הזאת. אני חושב שאם מדינת ישראל, תבינו שהיריבות האמיתית היא לא ביני לבינכם, אני מאוד מעוניין שלכם יהיה פתרון, אני רוצה שתהייה חקלאות במדינת ישראל. אל תתווכחו איתי כי לדעתי הויכוח שלכם צריך להיות עם משרד הפנים ומשרד האוצר. אם מדינת ישראל הייתה נותנת לאותם חבר'ה צעירים תמריצים אמיתיים לעשות את זה, אני יודע שזה עולה כסף, אבל בסוף זה עולה פחות מלייבא עובדים זרים.

אני מנהל משא ומתן מול ממשלת ישראל להכשיר חקלאים במדינת ישראל שיהיו מנהלי עבודה בענף הפרחים. רק לפני כמה חודשים נפתח קורס, 12 שנה אני מדבר, נפתח קורס ב"ספיר" רק לפני כמה חודשים. הממשלה לא הייתה מוכנה.

אני מבקש לשמור על סדר הדיון, הדיון הזה מוקצב בזמן, ככל שתפריעו אנשים לא ידברו.

אני מבקש לסכם ולומר. אתם הזכרתם ניסיונות שנעשו בעבר. אני רוצה לומר לכם שהניסיונות האלה היו מעט מדי, מאוחר מדי, קטן מדי. מדינת ישראל צריכה להחליט אם היא רוצה חקלאות או לא. אם היא רוצה חקלאות והיא רוצה שישראלים יעבדו בחקלאות היא צריכה להשקיע בזה הרבה כסף, היא צריכה לעשות תכניות שבאמת באמת תשכנענה אנשים לעשות את זה. לא להגיד כאילו, לתת 150 שקל. כולנו מבינים איפה אנחנו נמצאים. בכדי להתגייס לעניין הזה, לטווח הארוך זו הדרך כי אחרת אנחנו נמשיך עם הדלת המסתובבת, נייבא עובדים זרים, נגרש עובדים זרים. לא נצא מזה וגם החקלאות לא תיוושע מזה.

תודה רבה חבר הכנסת דב חנין. אני רוצה לומר לך מיכל צוק הערה, לא מקובל עלי שתגידי לי שבשעה 09:30 את קמה והולכת. אני זימנתי את שני נציגי האוצר שחתומים על ההסכם להגיע. יכולתם להגיע או את או מרידור, הגעת את. אם הגעת את צריכה להישאר עד סוף הדיון. את אומרת שאת הולכת בשעה 09:30, לא הודעת לנו שאת הולכת ב- 09:30. את יכולה ללכת מתי שאת רוצה, את חלק מאוד משמעותי בדיון הזה. אני אשמח שתשארי איתנו בדיון.

מה שמדינת ישראל עושה עכשיו זה ניסויים בבני אדם. לייבא עובדים זרים ולצפות שהם לא יתנהגו כמו שהם מתנהגים, זה ניסוי בבני אדם.

אני מבין שמה שאתה מציע זה מודל יותר פשוט.

אני מציע להעסיק עובדים ישראלים, כן, אני לא חושב שזה כזה ניסוי בבני אדם.

אנחנו ממשיכים בדיון. אני מבקש מנציגת האוצר, למרות שאת נשארת איתנו, אני אתן לך כעת להציג איך את רואה את ההסכם. אני מבקש שתאמרי לנו מה מצב ההסכם מבחינתכם, כמי שחתומה עליו, ואיפה אתם עומדים היום עם משרד החקלאות, משרד הפנים. האם יש איזה חסם שאתם אחראים עליו?

אני מייצגת את תחום התעסוקה במשרד האוצר, ובין יתר הדברים אנחנו עוסקים כמובן בנושא של עובדים זרים, מתוקף זה אנחנו הגענו להסכם עם החקלאים בנושא של העובדים הזרים. אני חייבת לציין שההסכם הזה לא רק עוסק בעובדים זרים, יש לו מספר נדבכים נוספים שחשובים, חשוב שהם יוצגו כאן ויונחו בפני הוועדה.

אני החלט רוצה להצטרף לדבריו של המנהל הכללי של משרד החקלאות בדבר החשיבות של ההסכם הזה, על הסיכום לגבי היכולת של ענף החקלאות מבחינת יכולת התכנון לטווח הארוך. כמו בכל מערכת כלכלית, ובוודאי בחקלאות, העניין של תכנון ארוך טווח הוא מאוד מאוד חשוב. תכנון ארוך הטווח כאן הוא גם עניין של היקפי העובדים הזרים, מכסת העובדים הזרים שתוקצה לענף החקלאות לאורך שנים, ולא רק, אלא גם מבחינת המיכון שאפרט בהמשך. חבר הכנסת דב חנין, גם מבחינת התמרוץ ועידוד תעסוקת ישראלים. הדברים שלך בנושא התמיכה של ממשלת ישראל בתעסוקת ישראל בהחלט מקובלים, ואני אפרט מיד מה עשינו בחלק מההסכם כדי לקדם את הנושא.

נדבך אחד שבו אנחנו רואים חשיבות מבחינת הסיכום, הוא אופן תכנון ארוך הטווח של ענף החקלאות, וזה חשוב גם מבחינת מדיניות הממשלה והיעדים שהיא הציבה לעצמה בתחום העובדים הזרים וצמצום ההשלכות של התופעה הזאת על תעסוקת ישראלים. אני חושבת שההסכם הזה מהווה שילוב נכון של השניים ומהווה שינוי מגמה מאוד משמעותי הן בנושא של עובדים זרים והן בראיה של ענף החקלאות לאורך זמן, תוך כמה שנים.

הוא שריר ותקף מבחינתך?

כן, ואני מיד אפרט כדי שזה לא יישאר ברמת כותרת. לא רק שהוא שריר ותקף, אמר המנהל הכללי של משרד החקלאות שאנחנו עושים ימים כלילות של עבודה רבת שעות, וזמן שאני מקדישה לזה, שאנשי משרד החקלאות מקדישים לזה, שאנשי משרד הפנים מקדישים לזה, ולא בכדי, אנחנו רואים חשיבות ביישום ההסכם הזה, לא רק בגלל שחתמנו וצריך לקיים אותו, אלא כי באמת המהות של ההסכם הזה נכונה ואותה אנחנו מנסים לקדם.

מרוב שאת מברכת והמנהל הכללי מברך אני רואה שלוש וחצי שנים את אותם אנשים ומתוכם אותם אנשים ממשרד הפנים, אנשי משרד האוצר ושום דבר לא השתנה. אני מחזיק מ- 2006 ניירת ממשרד ראש הממשלה, אז תפסיקו לברך ותביאו אותם לשטח. חבר הכנסת דב חנין אני מזמין אותך לערבה ותבוא ותגיד לי שאפשר להביא. לי במשק יש ישראלים, יש ישראלים ויש לי גם בדואים, אני מזמין אותך לבוא לראות מה קורה. במקום הברכות שמברכים תבואו לשטח ותראו איך אנחנו עובדים.

אני בכל זאת אשמח להתייחס לכל. אני אתייחס גם למציאות בשטח וגם לכל הפעילות שלנו, וגם לפעילות שלך. אנחנו היינו אצלכם בערבה לפחות בחודש ספטמבר, אני אומרת בכוונה אמיתית את מה שאני אומרת. הסערה שאנחנו שומעים ממך, אני יכולה להבין אותה, אני חושבת שיש דברים שאנחנו כמשרדי ממשלה עושים שבאו לתת מענה, ויש דברים שיש לנו מחלוקת גם אתכם, וההסכם לא פותר לכם, אני חושבת שזה לא נכון.

אנחנו עובדים בשיתוף בין משרדי כדי לקדם ולהסיר את החסמים ולאפשר את קיומו של ההסכם. הוא חשוב, הוא חשוב לי כאחראית בתוך משרד האוצר ליישם את מדיניות הממשלה בנושא של העובדים הזרים וחשובה לנו היכולת של ענף החקלאות לקיים כאן חקלאות נכונה וטובה לאורך זמן. ולא שפעם אחת יהיו עובדים ופעם פחות עובדים.

איפה אנחנו עומדים היום מבחינת יישום ההסכם – בשנת 2009 ישנה מכסה של עובדים זרים ויש כספים, ההרכב הזה מורכב ממספר נדבכים. האחד זה מספר העובדים הזרים והמתווה הדרגתי להפחתתו. שתיים – זה שינוי מגמה גדול ביחס למה שהיה בענף החקלאות מבחינת כוח האדם, וזה לא עומד בחלל ריק. הממשלה אמרה שהיא רוצה כנגד הפחתת העובדים הזרים לעשות עוד צעדים בענף החקלאות והאחד זה נושא המיכון. כלומר אנחנו הולכים להשקיע משאבים רבים גם בנושא המיכון וגם בנושא של המחקר כדי לפתח אחרי שנת 2015 את השלב הבא של המיכון שיאפשר לנו חסכון בהגדלה של הפריון. ענף שמתבסס על מספר עובדים גדול, הפריון בו יהיה יותר נמוך ואנחנו רוצים להכניס מיכון כדי להגדיל את הפריון ובכך להגדיל את הרווחיות כדי שתוכל להיות חקלאות שלא מתבססת רק על עובדים זרים. הנושא הזה כבר קורה. הכספים לשנת 2009 הוקצו, יצא קול קורא והדברים מתחילים להתרחש.

אני שומעת כאן קולות מהערבה ואני אתייחס. אתם יודעים שהליך של הטמעה של מכונות דורש גם - - -

אנחנו לא דנים בזה עכשיו, זה החלק שאתם כנראה כן מקיימים.

אני אגב, לא חושבת שאנחנו לא מקיימים את ההסכם, אמרתי קודם שהמצב הוא בהחלט שונה. אני חושבת שההסכם מכובד, ואיפה שאנחנו נתקלים בחסמים אנחנו עושים מאמצים, החסמים אובייקטיביים.

מי מציב את החסמים? בהסכם כתוב שבמאי יתחילו להיכנס עובדים. זה חצי שנה שלא היה. מה את אומרת שאתם עושים מאמצעים.

גם זה לא נכון, אם תסתכלו על נתוני - - -

הייתם צריכים לפתוח וזה סגור. עכשיו אנחנו באמצע העונה.

אל תכנסו לדברים, אי אפשר כך.

דובר שיתחילו להיכנס עובדים.

אני יודע, ואם היו נכנסים עובדים כנראה לא היינו יושבים פה. מיכל תתייחסי לנקודות.

הדברים הם מאוד קונקרטיים, ואם אנחנו מתבוננים בהסכם כולו צריך להסתכל על כל הנדבכים שלו.

אני לא בורחת משום עניין ואני אתייחס לכל דבר. שאלתם אילו חסמים. קודם כל יש הליך של איזון תיקים. יבואו החקלאים וישאלו מה קורה עם הליך איזון תיקים, תמיד היה איזון תיקים, אגב, תמיד הוא היה הרבה יותר ארוך.

תפתחו את השמיים ושיכנסו עובדים, הליך איזון תיקים היה מסתיים תמיד בחודש מרץ.

את זה עושה משרד הפנים.

אני מבין אותך, ואני יודע שזה מעצבן אותך, אנחנו לא נגיע לשום דבר כך. אתם יכולים לצעוק אחד על השני ואתם לא צריכים אותי. מיכל צוק, אני מבקש ממך, את הולכת סחור סחור ואת לא נוגעת ולא מתייחסת למציאות עצמה. את נותנת לנו כאן סקירה כמעט בגבול האקדמית, אני מבקש ממך שתרדי לשטח ותתייחסי על העובדה שעל ההסכם את חתומה, גם אם את חושבת שהוא מקוים הוא לא מקיים את המטרה. הטווח הארוך הוא בסדר, את מדברת על מיכון וזה בסדר גמור והלוואי שנגיע לזה וכולנו שואפים, כולל החקלאים. כרגע במבחן השטח התוצאה היא שסחורה נרקבת, אין פועלים, אין עובדים, החקלאות במשבר. תתייחסי לזה.

אני מיד אתייחס. אני אומרת שוב, אם למישהו, ואני לא חושבת שלמישהו בממשלה הייתה כוונה כזאת וגם אני מניחה שלא לאף אחד אחר. הייתה כוונה שברגע שייחתם ההסכם המשמעות של פתיחת שמיים היא שיביאו את כולם מתאילנד, בדיוק באותה דלת מסתובבת שדיבר עליה חבר הכנסת דב חנין, ובדיוק כמו שדיבר המנהל הכללי. מבלי לנקוט צעדים שהממשלה מחויבת להם למנוע או להפחית את דמי התיווך הלא חוקיים, זאת לא הייתה הכוונה של אף אחד. אם מישהו חושב, ושוב זה לא כתוב בשום מקום, אמר דב חנין שנביא עובדים ממקום אחר. אני מכירה את הרצון של החקלאים להביא רק מתאילנד. גם זה לא כתוב בשום מקום. עדיין אני חושבת שהצלחנו להגיע לאיזו מערכת שמאזנת גם את הרצון של החקלאים שהעובדים יגיעו מתאילנד, לבין הצורך הקריטי שלנו כמדינה, אני לא חושבת שמישהו כאן צריך לחלוק על זה, להתמודד עם התופעה של דמי התיווך. באחת מהחלטות הממשלה שיצרה תמריצים למדינות השונות לחתום איתנו ולהתקדם איתנו על הסכמים שיביאו, להערכתנו וזאת כוונתנו, כדי להתמודד נכונה עם התופעה הזאת. אני חושבת שאין מישהו כאן, ולא בבית הדין הגבוה לצדק ואפילו לא במשרד מבקר המדינה שחושב שצריך להמשיך עם התופעה של גביית דמי תיווך לא חוקיים. אני אומרת כאן דברים ואני לא יודעת להוכיח אותם. מהמידע הזה שאני מכירה, חבר הכנסת שי חרמש, מאחר והכסף הזה לא חוקי קשה לעקוב אחריו. אבל ספק, שכספים בכלכלה, גובים כספים והרבה נהנים ממנו ולא כל החקלאים, אבל אני בטוחה שיש חוקים בכלכלה שלא כולם מקיימים, ויש חקלאים שנהנים מזה על ידי זה שהם לא משלמים את כרטיסי הטיסה, על ידי זה שהם לא משלמים את הביטוח, למשל אני לא יודעת לאן הם לוקחים אותם ומי ממן את המגורים. את כל הדברים כולנו יודעים ויש מי שעושה, לא כל החקלאים אבל בוודאי יש חקלאים שכן. הכסף הזה הוא לא חוקי וכולנו יודעים שקשה לעשות את האכיפה, אגב גם בתחום הזה אנחנו נעשה צעדים יותר גדולים. אין ספק שלאור זאת שאנחנו מחויבים ורוצים ומעוניינים בכניסת העובדים כך שתושלם המכסה מצד אחד, ובאותה נשימה אנחנו מחויבים למנוע את התהליך הזה שהוא תמריץ של הבאת עובדים לא חוקית.

מיכל צוק, איפה האחריות שלך לתיקון המציאות הנוכחית שאת מסכימה איתי שהיא לא טובה.

לי היה הכי קל, אני משרד האוצר למרות שאני חתומה על ההסכם הזה, להגיד, תשמעו אני קיימתי הכל, הקצבתי תקציבים, עשיתי את כל מה שאני הייתי צריכה, עשיתי, ולשבת על הגדר. אנחנו לא יושבים על הגדר. הייתה החלטה בשיתוף שלושת השרים והמנהלים הכלליים, הדרג המקצועי ואני. לבוא להגיד שעד שאנחנו לא נצליח באמת לסיים את הליך איזון התיקים, אגב שנעשה מאוד מהר השנה ואנחנו מסיימים אותו כמו שציין המנהל הכללי של משרד החקלאות, נעשתה עבודה מאוד יפה של משרד הפנים וגם מהירה בניגוד לכל השנים, אני חושבת שאתם יודעים את זה. באנו ועשינו החלטה באופן גורף שחקלאים, הייתה החלטה של שר הפנים לא בחלל הריק אלא אחרי עבודה מאוד מאומצת של כל היושבים ממשרדי הממשלה כאן בחדר ושל השרים הנוגעים בעניין. כמו למשל לבוא ולהאריך את השהות של העובדים הזרים בענף החקלאות מעבר ל- 36 חודשים כדי שלא ייוצר מצב שאנחנו מתקדמים בהבאה של העובדים עם כל החסמים שתוארו ומוסרים אחד אחד, אבל שלא יצאו עוד עובדים. הדבר הזה כבר קרה. את הדברים שעושים פשוט קל לשכוח, זה לא דבר - - -

מתי לדעתך יפתחו השמיים באמת?

השמיים פתוחים. למי שחושב שהשמיים סגורים, השמיים פתוחים. הרי כבר שמעתם שיש 1,000 הברקות, לתאילנד, אם יש 1,000 הברקות זה אומר ש- 1,000 עובדים יכולים להיות. מבחינת משרדי הממשלה ב- 1,000 ההברקות שניתנו טיפול הממשלה נגמר. אם מאיזו סיבה, ואני לא יודעת מי מושך בחוטים, אם זו ממשלת תאילנד או גורמים אינטרסנטיים אחרים שרוצים ליצור צעקה יותר גדולה כדי שלא יגיעו לכאן עובדים זרים, כדי שיהיו לחצים ולא להגיע להסכם הביליטראלי, לדעתי אנחנו לא שם. הממשלה נחושה להגיע להסכם כזה, לפתור ולהתקדם בנושא של מה שנקרא IOM. אבל כבר ל- 1,000 אנשים הוברקו. השאלה מתי הם מגיעים היא שאלה של זמן. שנית מה אנחנו עושים? 36 חודשים הוארכו כדי שלא תהייה יציאה של עובדים זרים עד שנדע היכן אנחנו עומדים גם מבחינת המכסה וגם מבחינת ההתקדמות עם תאילנד. שלוש, המאגר – אמר דב חנין תיקחו עובדים קיימים ותעבירו אותם לחקלאות, אני באופן אישי חושבת שהוא צודק. באים החקלאים ואומרים שהם לא רוצים את כל העובדים, מבקשים את העובדים יודעים שיודעים לעבוד בחקלאות. זה בוודאי מצמצם את היכולת שלנו להעביר עובדים שנמצאים לענף החקלאות. משרד הפנים העביר אתמול כמה עשרות עובדים לערבה מתוך עובדים זרים מענף החקלאות ושנמצאים בעודף, אנחנו ממפים ורואים לאיזה חקלאים יש עובדים מעבר למכסה שלהם ואת העובדים האלה אנחנו מעבירים לחקלאים שיש להם חסר בעובדים. התהליך הזה היה יכול להתבצע רק כשהתקדמו בהליך איזון התיקים וידענו מי בחוסר היתר ובקיזוז ההברקות. אני חושבת שיש כאן מערכת, אנחנו עושים צעדים שהם לא רגילים במשרדי הממשלה, גם הארכה, גם המאגר וזה נוהל שאנחנו רוצים שיתקיים לאורך זמן ושתמיד יהיה קודם מיצוי של העובדים הקיימים לפני שמביאים מחוץ לארץ, וכמובן ההתקדמות בנושא ה- IOM.

כמה עובדים בפועל יש היום במדינת ישראל בענף החקלאות לעומת היקף האישורים.

את השאלה הזאת צריך לשאול את משרד הפנים ולא אותי. כי הם אמונים על הנתונים, בשביל השאלה ֹ - - - -

מיכל צוק כולנו יודעים שזה פי שלוש מההברחות.

משרד הפנים יהיה צריך, להבנתי, הם נמצאים כאן והם יענו, אבל להבנתי צריך לסיים את הליך איזון התיקים. אם אנחנו מדברים בצורה פתוחה ורצינית צריך לשים לב מה היה מספר העובדים הזרים בענף החקלאות, לא בשנת 2009 שבה היתה או לא הייתה מכסה, נסגרו שמיים או לא נסגרו שמיים, ניקח את 2008. כמה ביחס למכסה שהייתה ב- 2008, לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אם לא טועה, היו 24,500 עובדים. מתוך 28,500. זה כולל הכל. ואני לא בטוחה שהמצב היום יותר גרוע. כלומר בכל מקרה. הרעיון שלנו להביא - - -

את נותנת הרצאה שלמה אבל את הנתון הבסיסי שהוא הסיבה שכולנו נמצאים כאן אין, את מסבירה שאולי אפשר להביא עובדים שנמצאים בענפים אחרים לכאן. אבל אם את לא יודעת את המספר שאותו את צריכה למלא, אז איך את בכזאת נחישות מסבירה שיש פתרונות ונשלחו הברקות. את הרי צריכה קודם להבין מה הבעיה שאת צריכה להתמודד איתה. מה הנזק הכלכלי והנזק הענפי שהיא גורמת ואחר כך לראות איך מתחילים לפתור את זה. את באה עם כל ההרצאה אבל את צריכה לדעת על מה את מדברת. את הנתון הבסיסי שאנחנו צריכים לפתור את אפילו לא מכירה.

אני אגיד דבר אחר, אם היו מחכים עד השלב שבו נדע את המספרים הסופיים. אני לא יודעת אם מישהו יודע.

אני אומרת לכם ואני רוצה להתייחס להערתו של חבר הכנסת, אם היינו מחכים עד לשלב שמשרד הפנים היה יודע בוודאות ומסיים את התיקים ורק אז מתחילים לתת את המענים המצב היה הרבה יותר גרוע, כי עובדים היו יוצאים ולא היינו מניידים ולא היינו מתקדמים.

בתאום מראש המנהל הכללי הודיע לי שהוא הולך וזה מקובל. אני רק רוצה לשאול אותך שאלה. אני באמת מנסה להבין ואנא תנסה להתייחס רק לזה. איפה האחריות שלכם כמשרד החקלאות גם מבחינת קול קורא, מבחינת דיון בממשלה על קריסת ענף החקלאות. אני לא ראיתי שיזמתם דיון כזה. איפה האחריות שלכם?

תקבל תשובה קצרה. במקביל לכל הפעולות שאמרתי שאנחנו עושים, אנחנו לא ממתינים ואנחנו לא עומדים. נעשים כל המאמצים, אנחנו לא עומדים. שר החקלאות הגיש הצעת החלטה לממשלה שמונחת במזכירות הממשלה וכנראה תדון ביום ראשון. אם לא נצליח להסדיר ולהסיר את כל החסמים בדלת לכניסת העובדים על פי ההסכם שנחתם, הממשלה תקבל החלטה של כניסת העובדים.

זה נמצא כעת בפתחה?

כן.

משפט אחד שהוא משפט מפתח, רק משרד החקלאות לוחץ והצדדים האחרים לא, ש- 1 לינואר 2010, לא ב- 2 לינואר, אנחנו עומדים פה עם 26,000 עובדים לפי המתווה של 2010, את זה משרד החקלאות דורש ואת זה המנהל הכללי לא אמר כרגע, על זה אף משרד לא מוכן ללכת איתו להסכמה. אם אין התחייבות כאן, כרגע, שבשנת 2010 נעמוד על 26,000 אז כל הדיון כרגע לא כלום.

זאת אומרת שלהגיע למספר הזה של 26,000. למה לא אמרת את זה?

זה בהסכם.

יש מישהו ממשרדי הממשלה שמתנגד למספר הזה?

הממשלה מדברת לפחות בשני קולות אם לא בשלושה או ארבעה קולות. שר הפנים בתגובה להצעת סדר שלי במליאת הכנסת, בפומבי, אמר שאין בעיה, הבעיה נפתרה, העובדים מגיעים. הוא ייצג בכנסת את הממשלה. בראייתו, הממשלה פתרה את הבעיה הזאת ואין שום בעיה. ואתה בא כרגע כנציג הממשלה ואומר, יש בעיה ואנחנו שוקלים לעלות. התחושה שנוצרת לי שלא מעבירים את המסר של הדחיפות. או שמשרד הפנים, ותסלח לי, לא סופר את משרד החקלאות.

אני מבקש את מאיר שפיגלר, ראש יחידת הסמך במשרד הפנים להתייחס לדברים האלה. אני מקווה שאתה תחדש לנו היום.

אני רוצה להתייחס בעיקר לדברים שנאמרו על ידי קודמיי ולציין בצורה אמפירית דברים, וזה מה שרוצים לשמוע. מה נעשה? – הייתה ישיבה בנושא עובדים זרים, למיטב זכרוני גם אתה וגם היושב הראש השתתף בה, שבה דנו כל הסוגיות הקשורות לעובדים זרים ובעיקר בנוגע לחסמים, ומה עושים כדי לסייע. בואו נראה מה נעשה מאז ועד היום. נאמר כאן כבר לפניי ואני רק חוזר על זה. ראשית נתנו אורכה לכל העובדים הזרים שב- 1 לנובמבר 2009 ואליך ימלאו להם 36 חודשי שהייה בארץ, אושר להם להישאר כאן עד סוף מרץ 2010. לעניינו, במהלך חודשים נובמבר ודצמבר נשארו 606 עובדים מעבר לאלה שהיו אמורים לעזוב את הארץ. בין היתר כדי לעשות את הכל ,להימנע כל שניתן בפגיעה בעבודה השוטפת של החקלאים שנמצאו בשלבים שונים של שיא העונה, בעיקר לגבי הערבה אבל גם לגבי מקומות אחרים בארץ.

כמה לדעתך יישארו?

עוד 606 רק לגבי נובמבר דצמבר שיישארו עד סוף מרץ, ותקופות קצרות כמובן, סדר גודל 300 ומשהו עובדים. מעבר לזה - - - -

לא כולם רוצים להישאר.

אנחנו אישרנו.

אני מדבר על דברים אופרטיביים שנעשו, אגב הדבר הזה נעשה יחסית בפרק זמן קצר מאוד, אני לא בטוח שהוא נצפה בעבר בעשייה קצרה כל כך. מעבר לזה גם האיזון תיקים, הוא תוכנן בהתחלה עד סוף נובמבר. שי חרמש, אז זה היה אמור עד פברואר 2010, לאחר מכן זה קוצר לסוף דצמבר 2009, וכעת התקצר ל- 10 בדצמבר 2009. נכון להיום יש יותר מ- 80% איזוני תיקים, סדר גודל של 4,300. אנחנו במקביל וכדי להקל כל שאפשר, אף אחד לא רוצה לפגעו בחקלאים, אף אחד לא רוצה להקשות עליהם וכולם רוצים לסייע, גם אם זה לא נראה כרגע בשטח. בפועל במקביל לאיזון התיקים, ככל שיתפנו עובדים זרים ממשקים של חקלאים שהיו להם מספר היתרים קטן ממספר העובדים שהיו להם בפועל, מתבצעת העברה של עובדים זרים מחקלאי לחקלאי, כדי להקל ככל האפשר על הצרכים בכוח אדם זר אצל החקלאים. לגבי העתיד, ב- 10 בדצמבר, בהנחיית משרד הפנים שהוא היום גם ממלא מקום ראש רשות ההגירה אוכלוסין ומעברי הגבול, אנחנו נפעל ככל שניתן להשלים את מכסת העובדים החסרה. אנחנו לא נגרור את זה - - -

מהן הפעולות שתעשו?

קודם תתבצע השמה של העובדים הזרים הפנויים שנמצאים בארץ. זה אינטרס לאומי של מדינת ישראל, במקביל עד סוף דצמבר אמורים להתפנות עוד כ- 1,000 מעידוד הייצוא שהחל מה- 1 לינואר 2010 אין יותר עידוד הייצוא, וזה גם חלק מההסכם שסיכמו עליו כל המשרדים הנוגעים בדבר. הרעיון הוא לבצע השמה קודם כל של העובדים האלה. לא נביא עובדים זרים בטרם נממש את פוטנציאל העובדים הנמצא בארץ.

נאמר שבעת חתימת הסכם זה ייפתחו השמיים לקליטת עובדים זרים. זה הסכם ממאי ואנחנו נמצאים בנובמבר.

לעניין השמיים הפתוחים ראוי לדעת שיש 933 הברקות מאושרות, הגיעו רק 56 עובדים לארץ.

למה?

לא מדינת ישראל מנעה את הדבר. יש 933 הברקות.

כמה חסרים?

הרבה פחות ממה שאמרתם, וזה בעשרות אחוזים. אני יודע את המספר.

אדוני כבוד היושב ראש, משהו בדיון הזה לא הוגן, אין לי בעיה שמתפרצים לדבריי, אבל לא התפרצו לדבריהם של החקלאים. אנחנו לא נגד החקלאים, הם אמרו דברים ואנחנו רוצים להתייחס אליהם ושיתנו הזדמנות להתייחס לדברים. זה שמתפרצים באמצע לא מוסיף כהוא זה לעניין אמינות ונכונות הדברים שהם אומרים.

בעניין הזה אני מסכים איתך. תמשיך בבקשה.

933 הברקות אושרו על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, זאת אומרת השמיים פתוחים להכניס למדינת ישראל 933 עובדים. בפועל, עד השבוע שעבר נכנסו 56. אני רוצה שתדע חבר הכנסת, מדינת ישראל לא מעורבת כהוא זה, כהוא זה מרגע ההברקה שמאושרת ועד לרגע שהעובד הזר מגיע לכאן. מי שעושה את המלאכה בנושא הזה אלו כל אותם גורמים, לצורך העניין הם הלשכות הפרטיות שיש להם רישיון להבריק ולהביא עובדים מחוץ לארץ לכאן, אם זה מתאילנד ואם זה ממדינה אחרת. אגב במאמר מוסגר, עד היום מתוך כל העובדים שאושרה ההברקה שלהם, 933, כולם למעט אחד הם מתאילנד והאחד מוייטנאם, סגור סוגריים, זאת אומרת ככל שהדבר נוגע לרשויות השלטון של מדינת ישראל אתמול יכלו להגיע למדינת ישראל עבור החקלאים 933 עובדים במהלך כל הפעולה של איזון תיקים. זאת אומרת שיש שמיים פתוחים, כמובן שבצורה מוגבלת ואני אמרתי שמדינת ישראל רוצה במקביל לבצע השמה, למצוא מעסיקים לעובדים זרים שהשתחררו ממעסיקים שאין להם את האפשרות להחזיק בהם ובמקביל - - -

כמה זמן ייקח התהליך הזה?

עד ה- 10 בדצמבר. איזון תיקים שאחריו נקבל תמונת מצב מלאה לגבי העובדים הזרים שיש אפשרות לבצע את ההשמה שלהם. אנחנו מודעים גם לאלה שיתווספו עד סוף דצמבר מעידוד הייצוא. במקביל לא חוסמים שמיים, השמיים ממילא פתוחים, במקביל לכל מה שנעשה עד כה, אנחנו נאיץ בהנחיית המנהל הכללי של משרד הפנים את תהליך השלמת המכסות של העובדים הזרים כנגד ההיתרים שיש להם ביד.

נניח שתגיע להסכמה שיש עובדים שיש לעשות איתם השמה. מה התהליך הטכני שתעשו? איפה האנשים האלה? תעבירו אותם מא' ל ב'.

כן, נכון. זה נעשה בשלבים, קודם כל בתוך הישובים ולאחר מכן בתוך המועצות האזוריות.

כמה זמן לוקח תהליך כזה? וכמה להערכתך יהיו?

אנחנו יודעים על סדר גודל, כרגע, של כ- 1,000 שנמצאים ללא מעסיקים, וזה עוד לפני שהסתיים כל ההליך של איזון התיקים.

רק בענף החקלאות?

מדובר על ענף החקלאות.

עוד נקודת הערה וזה היה גם בדיון בוועדה לעובדים זרים, אני הבטחתי, שכל בעיה, כל מצוקה, כל מקרה חריג שיש לחקלאים יובא אלי, חבר הכנסת יעקב (כצל'ה) כץ העביר אלי מקרים והם טופלו עד תום. חבר הכנסת שי חרמש נמצא כאן והוא יודע שכך גם נעשה הלכה למעשה. לא מתעמרים בחקלאים, יש מצוקה ואני לא אומר שלא. מנסים לעשות את הכל במגבלות, גם המדיניות של מדינת ישראל היא להקל.

תן לוועדה תשובה ברורה, מתי אתה רואה, אמרת שיש 933 הברקות - - -

נעשה הכל , המקסימום עד סוף דצמבר 2009.

בסוף דצמבר 2009 תהייה מאסה של עובדים?

יש החלטות ממשלה ונעשה את הכל.

עד סוף דצמבר להערכתך או לקביעתך, יהיו - - -

בהסכם מדובר על 26,000.

עד ה- 31 לדצמבר, כרגע אני לא מתייחס ל- 26,000 ונדבר עליהם, כמה עובדים זרים חוץ מ- 933 שמחכים להם, כמה עובדים זרים בתהליך השמה יועברו לחקלאים שזקוקים להם?

כל מי שיהיה בהישג יד. אנחנו לא יודעים כי לא סיימנו את איזון התיקים. להערכתי יש כ- 1,500 שכבר נמצאים בסטאטוס של העברה ממעסיק למעסיק שהם אלה שנמצאים בברור וללא מעסיק. כ- 1,090 נוספים מתחום עידוד הייצוא שעד סוף דצמבר הם לא יכולים להישאר בהיתרים האלה כי החלטת הממשלה הפסיקה את ההיתרים לעידוד הייצוא וגם הם יעברו השמה לחקלאים שיש להם היתרים.

כל תהליך ההשמה הזה יסתיים ב- 31 בדצמבר?

אנחנו נעשה את הכל כדי שזה יסתיים עד 31 בדצמבר.

יש 1,500 פלוס 1,000. לכאורה 2,500 שנמצאים בארץ. השאלה היא האם מתוך ה- 2,500, יש כאן לחברים ניסיון, מתוך ה- 2,500 כמה מתאימים בפועל לעבודות עליהם מדובר?

כל אחד שנמצא בארץ. בוודאי כולם. כל עובד זר שהגיע לארץ הגיע לכאן רק למטרה אחת, לעבוד, וכל אחד בתחומו. הרי לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תיתן לאדם שהגיע לכאן כעובד פוטנציאלי להישאר כאן אם הוא לא עושה את המוטל עליו. זאת אומרת שעובד שנמצא כאן ואין מה לעשות איתו בתחום המקצועי צריך לעזוב את המדינה.

בסדר. שאלה נוספת. יש יעד שהוא על פי ההסכם 26,000 עובדים. מתי נגיע ליעד הזה? להערכתך.

יש רק עוד דבר אחד שלא ציינת. בהחלטת הממשלה, וציינה את זה מיכל צוק לפניי, יש מגבלה של 80% מול 20% של הבאת עובדים זרים ממדינות שונות בעולם. אני מצהיר שוב, ככל שהדברים שייעשו אינם חורגים מהוראות והחלטות הממשלה, אנחנו נעשה את הכל, נעשה את כל המאמצים שעד סוף דצמבר 2009.

אתה חושב שאתה יכול עד סוף 2009 לעמוד על 26,000 עובדים זרים?

אמרתי כבר - - - -

אני מבקש להעיר הערה, להערכתי לא יהיה לנו שום חסם להגיע ל- 26,000 ב- 31 בדצמבר. בין היתר ישנה מגבלה של 80% ו- 20% שהחלטת הממשלה אומרת שכל עוד לא ייחתם הסכם עם מדינה מסוימת נמשיך להקפיד על 80% ו- 20%. ברגע שייחתם הסכם החסם של 80% ו- 20% נופל. יש כבר טיוטת הסכם עם ממשלת תאילנד.

מתי להערכתך הוא ייחתם?

אולי מיכל צוק יודעת להגיד, אני מעריך שעד 31 בדצמבר אין שום סיבה בעולם שלא ייחתם. אנחנו עובדים בשני מישורים, המישור הטכני שיש טיוטת הסכם בין ישראל לתאילנד, ואני כבר ראיתי אותה, ברגע שהיא תחתם החסם הזה נפל. אם זה לא יעבוד, הגשנו הצעת החלטה לממשלה שמונחת במזכירות הממשלה והיא להוריד את החסם הזה.

להעיר בעניין הזה, לעניין ההסכמים שאמורים להיחתם עם תאילנד או עם כל מדינה אחרת, ברגע שהמדינה הראשונה תחתום תוסר בעצם המגבלה של 80% ו- 20%. זאת אומרת שלא יגיעו יותר מ- 80%, בפרקי זמן מסוימים, אגב זה לא 80% ו- 20%, אחר כך זה ירד ל 40%. אבל יותר מ- 80% לא יגיעו עד סוף פברואר ממדינה שלא חתמה על הסכם בילטראלי תוך תאום עם ה- IOM. בעצם כדי למנוע את התופעה של דמי תיווך.

נגיד את זה באופן גלוי, לצורך העניין אחרי שנסיים את התהליך של איזון תיקים ואחרי שננייד העובדים אחרי העודפים שקיימים כאן החקלאים יוכלו לבחור, ונשאר עם כאלה שצריכים את ההברקות לחוץ לארץ. על שני הדברים יכולים להתחייב משרדי הממשלה, צריכים להתחייב על פי ההסכם, האחד שהם יעשו את כל מה שהם צריכים כדי לסיים את תהליך ההברקות. אני לא יכולה להתחייב שהחברות מתאילנד או ממדינה אחרת ישלחו. אני לא אוכל להתחייב כמה יהיו כאן, אנחנו נוכל להתחייב רק ממה שאנחנו יכולים לעשות כדי לעמוד בזה ולא מעבר לזה. שנית, לעניין של ה- 80% וה- 20%, אני מאוד מקווה, מתוך הנחה שהצלחנו להתקדם מול תאילנד, אגב יש עוד מדינות אחרות שרוצות ומעוניינות לחתום, ואם ההסכם ייחתם בסופו של דבר עם מדינה אחרת העובדים יצטרכו להגיע ממנה. את זה אתם לא רוצים אבל הם יגיעו משם כי אני, ואנחנו מדינת ישראל לא התחייבו להביא דווקא מתאילנד עובדים או מכל מדינה אחרת, אנחנו מחויבים ונשמח להביא עובדים ממדינות שיחתמו איתנו על ההסכמים ויבטיחו להקטין ולצמצם, ולמנוע את התופעה של דמי התיווך. אם לא ייחתם הסכם, אז לפחות עד סוף פברואר יתקיים הכלל של 80% ו-20%, אנחנו נצטרך לראות איך מיישמים אותו. גם כאן כשאומרים אם זה 80% מתוך ה- 26,000, התשובה היא לא, לצורך העניין יוכלו להביא גם את הנוספים ממקומות אחרים. למה תאילנד זה 80%, כי לפי החלטת ממשלה שמגיעים אלה.

את יודעת מתי ייחתם ההסכם?

אני לא יודעת להגיד, אני כן יודעת שאנחנו יושבים ב- 9 בדצמבר במשרד החוץ בצוות בין משרדי ועושים מאמצים מאוד כנים ומשמעותיים מצד המדינה. צריך להבין שגם שם יש אינטרסים, כמו שנאמר כאן, שלא רוצים לחתום. יכול להיות שייחתמו אחרי שיבינו.

אני מבקש לשמוע את ראש המועצה התיכונה, עזרא רבינס, ואחר כך נשמע את החקלאים ואת חברי הכנסת.

אני ראש מועצת הערבה התיכונה, חקלאי. אני פניתי לכבוד היושב ראש וקראתי לזה "מסכת התעללות בחקלאיי הערבה" אבל זה מסכת התעללות בחקלאי ישראל.

אני רוצה להחזיר את עצמנו למקום, לדעתי יש כאן סטייה כי מדברים וזה נשמע פה כמו הוועדה לעובדים זרים, וכאמור זו הוועדה לביקורת המדינה. ואני גם אגע בנושאים אחד אחד.

אני לא יודע אם אתם יודעים מזה חקלאים, אולי המילה ציונית היא כבר איזו מילת גנאי, אבל כשאני יושב בערבה ומתסכל על חקלאי שנמצא 40 ו- 50 שנה עם ייאוש טוטאלי בעיניים, עם דמעות ושאומר לי "נשבר לי, אני עוזב את החקלאות", ולא בגלל מחלות ולא בגלל מזיקים, ולא בגלל בעיות שקשורות לחקלאות, אלא בגלל בירוקרטיה הבלתי נסבלת שהצלחנו לייצר וכעת כולם עובדים במרץ, אין לספק, משרד החקלאות, משרד הפנים, משרד האוצר. כולם עובדים במרץ בשביל לשחרר את הפלונטר הזה, שמאיר יפרח מנהל החברה הכלכלית יסביר לכם איך הצליחו לייצר פלונטר, שעכשיו מנסים לשחרר אותו.

הבסיס של הדיון הזה, אני חושב שבין האזרח למדינה יש מחויבת לכל צד. במקרה הזה יש רק מחויבות לחקלאי, חקלאי צריך זה וחקלאי צריך זה, והמדינה אפס. חותמים איתך על הסכם ולא עומדים בהסכם. כל דבר שקשור לצד של החקלאי החקלאי יעמוד בזה עד הסוף, כל דבר שקשור למדינה, הפרה ועוד הפרה ועוד הפרה. זה מאוד נחמד שאתם מדברים במושגים יפים, מנסים לפתור, לתת עוד חודש עוד חודשיים, יש דבר שנקרא השעון הביולוגי. אני מזכיר לכם שבחקלאות יש דבר שנקרא השעון הביולוגי ולצערי כשאני מגיע למקומות האלה יש את השעון הבירוקרטי. שמעתי את זה מיוחנן פלסנר גם בדיון הקודם, מה לעשות השעונים האלה לא מתחברים יחד. כשחקלאים מתחילים לפשוט את הרגל, וכשאני מביא ועושה מאמץ גדול להביא לערבה התיכונה, אני מדבר כרגע בשם הערבה התיכונה אבל זו בעיה כללית. התרגשתי לראות את הנתונים של משרד הפנים. אחרי 50 שנה הערבה התיכונה שהיא 6% משטח מדינת ישראל, 3,009 נפשות נמצאות בערבה התיכונה. אני נלחם על כל אזרח, ועל כל מתיישב אני נלחם בשיניים, בשביל ליישב בערבה, בשביל ליישב אותם, להביא מתיישבים חדשים. אני מביא צעירים, משקיעים 2 מיליון שקל, אמצעי ייצור, מקבלים את הקרקע, מקבלים את המים, ורק את אמצעי הייצור השלישי המשלים לא מקבלים וזה העובדים.

חבר הכנסת דב חנין אמר את מה שאמר ויצא לוועדה אחרת. הוא רק לא יודע שהערבה התיכונה מקדמת דנא זה אזור שאסור להעסיק ערבים, זה קרוב לירדן, כי יש חוקים במדינת ישראל ואי אפשר להעסיק ערבים. מעבר לזה שנחשפתי בחודשים האחרונים כשכלו כל הקיצין ואתה מנסה להביא מאיפה שאתה רק יכול עובדים. אם אתה מביא בדואים הם מתלוננים גם על הטמפרטורות הגבוהות, "לא מתאים לנו לעבוד בטמפרטורות הגבוהות". יש בערבה התיכונה כעת כ – 1,200 עובדים ישראלים, חיילים משוחררים שעובדים בבתי האריזה. לא עובדים בשטחים, לא עובדים בחממות, לא מתעסקים עם הצמחים. תסלח לי מיכל צוק עם כל הכבוד לך, וגם עמיתיי ממשרד החקלאות, במקרה ניהלתי מחקר פיתוח עשר שנים, זה פשוט זלזול באינטליגנציה של החקלאים, חותמים על הסכם, מכניסים מיכון מחר, אבל מישהו שייגש ויסדר את העלים בעציץ הזה. מתחילים לעשות מתווה הפחתה, ותוך כדי זה נמצא את הרובוטיקה. זה פשוט זלזול באינטליגנציה. ידברו כאן גם חקלאים.

יש בערבה את החברה הכלכלית שעוסקת בייבוא עובדים. אגב חברה שהתחילה לפני עשרים שנה בתור שירות לחקלאי, עדיין שירות לחקלאי ולא רוצה להרוויח אגורה אחת, לא קשורה לכל השחיתות של חברות כוח אדם, אותם צריך לגדוע בכל הכוח. יש את החוק למניעת הלבנת הון שאפשר היה לקחת את מה שיש ולנהל מלחמה, אבל במקום זה מצאו פתרונות של לסגור את השמיים, נתעלל בחקלאים ולא ניגע בבעיה האמיתית. הכי נוח ללכת מתחת לפנס איפה שיש את המטבע.

אתה יכול לתת לנו נתונים על הסחורה שמאבדים כעת מדי יום?

אני מעדיף שהחקלאים יגידו את זה. כעת זה שיא העונה בערבה. ייפתרו את הבעיות בחודש נובמבר דצמבר, כך אמרו. יוסי ישי דיבר על בית הדין הגבוה לצדק, העתירה הזאת היא משנת 2006, הדברים האלה כבר מ- 2006. הצליחו לייצר כאן פלונטר כזה שהוא פלונטר - - - -

החבר'ה האלה מייצאים שני מיליארד שקל. זה הכל עגבניות, מלפפונים ופלפל.

מיכל צוק, אין לכם כאן ראיה לאומית? את מדברת איתי כעת על המלחמה במתווכים, תראי לאיזה נזק את גורמת בנושא שאת אחראית עליו, הכנסות המדינה. אני באמת רוצה להבין את הדבר הזה. יש כאן בעיה אבל יש כאן פגיעה עצומה בייצוא, פגיעה עצומה בהכנסות העתידיות של המדינה, אני לא מדבר כרגע על הרווח של החקלאים שזה לגיטימי לחלוטין, שירווחו ושגם המדינה תרווח. זה לא עומד מול עינייך? תסבירי את זה כרגע.

יש מצב או שהילדים לא ילכו לבית הספר או שהבנים שבאים לחופשה מהצבא לא יחזרו לצבא וילכו לקטוף עגבניות.

החיים של כולנו היו הרבה יותר פשוטים אם זה היה שחור לבן. הייתם עושים א' היה יוצא ב'. לא זה המצב. יש כאן הרבה נושאים שחשובים לנו, לכולנו היושבים בחדר הזה, ולנו כממשלה, אנחנו מנסים להשיג ולתת לכולם, לתת מצד אחד חקלאות שהיא ברת קיימא, לתת מענים, לתת בערבה מענים בגלל שהתחילה שם העונה, אנחנו עושים את זה. המקומות אליהם נוידו עובדים ראשונים הם הערבה. ה- 36 חודשים נעשו קודם כל בשים לב איפה שהתחילו - - -

זה בכדי שלא יהיה יותר גרוע, אם לא היו עושים היו לנו עוד פחות, מה את אומרת?

לפני כשלושה שבועות ישבנו עם יעקב (כצל'ה) כץ והוא שאל מה עושים כדי שמחר יהיו פה תאילנדים, אמרנו לו תפעל כמו במבצע אנטבה, קודם שלח את המטוסים שיגיעו לכאן עם העובדים ואחר כך נתעסק עם כל הבירוקרטיה.

אני אומר עוד משהו שאני יודע עובדתית. כל הנושא של איזון תיקים היה מיותר, ותאמינו לי שהוא היה מיותר, אפשר לבדוק את זה, זה היה מיותר. דבר נוסף, העולם הוא כפר גלובלי, הכל קשור והכל מתחבר, לכו ותראו מה זה ייצוא, חקלאי, קוטף, מייצא, טס, חוזר הכל מתפקד כמו שצריך אבל להביא עובד מתאילנד זה הפך להיות משימת המאה.

דבר האחרון, הפטנט הזה של מגדל בבל שהאוצר מייצר באמירה שיש שחיתות בתאילנד. אנחנו מדינת ישראל הולכים לעשות עכשיו סדר בתאילנד, ואחרי שנגמור עם איראן נעבור לתאילנד ונעבור למזרח הרחוק. נעשה סדר בתאילנד, לא נצליח לעשות סדר בתאילנד נעשה סדר בוייטנאם. אני לא מצליח להבין.

אני חושב שהדיון על המדיניות של העסקת עובדים לא צריך להתקיים פה. אנחנו הגענו לכאן למטרה אחת ויחידה והיא שמדינת ישראל חתמה איתנו על הסכם מסודר ב- 12 למאי. אחד הסעיפים המרכזים של ההסכם זה השלמה מידית של העובדים. אנחנו התחלנו את ההסכם עם מכסה של 27,500 עובדים, הם היו צריכים להשלים לנו במועד חתימת ההסכם 2,000 עובדים. אנחנו החקלאים מנסים לקיים את החוק, אבל כשפקידי הממשלה קובעים add hook לנו אין מה לעשות. אנחנו משלמים את זה מהכיס שלנו.

היה ניסיון שלנו לקלוט את הפליטים של דרפור, שלחנו אוטובוסים לבתי הכלא בתאום עם גנות, קנינו להם קרוואנים, מכשירי חשמל, בגדים, הבאנו אותם לחקלאים ואחרי שבועיים שלושה לקחו את התיקים וברחו לתל אביב. הם השאירו אותנו כמו שאנחנו. זה הניסיון של גנות להרחיק את הפליטים מדרפור קצת אחרי גדרה וחדרה, ואז קמו ארגוני זכויות האדם ושאלו למה מונעים מהם. אז בבקשה שלא יטיפו לנו מוסר.

נושא נוסף, במכסת העובדים הזרים אנחנו עומדים במצב שבכל שנה יוצאים כ- 6,000 עובדים הביתה. לא שלא מחזיקים אותם כאן, הם חוזרים הביתה מרצונם החופשי. כשדברים על 36 החודשים זה יפה אבל התאילנדים לא מוכנים להישאר כאן, הם רוצים לחזור הביתה.

איזה אחוז חוזר הביתה?

אין כאן מישהו שנשאר 36 חודש. אין, אנחנו מתחננים ומנסים לשכנע אותם להישאר עוד חודש חודשיים אבל יש בעיה, יש כאלה שמסכימים אבל יש שחוזרים הביתה.

אני רוצה להתייחס לדברים שנמסרו כאן. אנחנו התחלנו את התהליך במאי, היום מדברים על כ- 1,000 הברקות ממאי ועד עכשיו. אני מבקש לומר אדוני היושב ראש שממאי ועד עכשיו יצאו כ- 3,000 עובדים שסיימו את השירות שלהם. הם מדברים על כך שהיה להם רצון, אני מבקש לומר לך שעד לפני כשבועיים במהלך שלושת החודשים האחרונים, פשטו אנשי יחידת עוז לתוך המשקים החקלאים, משק משק, וכל מי שעבר ביום אחד את ה- 36 חודש גירשו אותו בארץ. רק אחרי שהקמנו את הזעקה הגדולה, ולא בגלל שלא רצינו לשלוח אותם, לא הייתה בררה היינו חייבים להשאיר אותם. אני אומר לך שאנשי יחידת עוז פשטו כל לילה על המשקים החקלאים והוציאו תאילנדים בכוח הביתה. מדברים כאן על חוסר של כ- 1,000 עד 2,000 עובדים, חסרים למכסת שנת 2009 מעל 7,000 עובדים. יש היום בענף פחות מ- 20,000 עובדים. לנו יש את הנתונים האמיתיים, הם מסלפים את הנתונים האמיתיים. הם לא יודעים את הנתונים. אנחנו רודפים אחריהם כבר ארבע שנים כדי להראות לנו את הנתונים, הם כן מכירים אותם אבל הם לא אומרים לנו אותם. הם ממציאים כל מיני נתונים של עובדים שכבר עזבו את הארץ. הם נמצאים אצלם במחשבים בברור. מדובר במאות עובדים שכבר נמצאים בתאילנד שאנחנו צריכים להביא אותם מהכפרים בתאילנד לשגרירות ישראל בתאילנד, להצהיר בפני הקונסול שהם נמצאים בתאילנד. יש מאות עובדים כאלה.

אם מדברים על הקלה בבירוקרטיה, עד עכשיו היה תהליך פשוט לטובת העובדים. עם תחילת ההברקות יצא פתאום נוהל חדש. הם מבקשים שכל תאילנדי שמגיע לישראל יגיע קודם מהכפר הנידח שלו לקונסוליה הישראלית בתאילנד כדי לבדוק האם הוא היה קודם בישראל. מדובר על כל תאילנדי שרוצה להגיע לכאן. ככה מפשטים תהליכים? אדוני היושב ראש הם פשוט לא רוצים לקיים את ההסכם. היה לנו סיפור כזה בשנת 2001 והגשנו עתירה לבית הדין הגבוה לצדק, אני לא רוצה לומר מהן ההשלכות ומהו המחיר שמשלמים עד היום על כך. בית הדין הגובה לצדק חייב את המדינה להכניס באופן מידי עובדים. בתוך חודש המדינה הצליחה להכניס 4,000 עובדים. באופן תמוהה היא הצליחה להכניס אותם. היום משרד האוצר משלם לחקלאים עשרות מיליוני שקלים כפיצוי על הנזקים שנגרמו אז. אנחנו צריכים לחזור על זה שנית? אנחנו לא רוצים פיצוי, אנחנו רוצים לפתח את החקלאות עם עובדים.

אדוני היושב ראש, חסרים 7,000 עובדים, אין שום דרך אחרת רק שהוועדה לביקורת המדינה תבדוק למה הפקידים, שהם פורעי חוק, לא מקיימים את החוק.

אני מבקש לומר משהו על המשק שלי, ואני לא מדבר על מספרים. יש לי משק שמייצר עגבניות מיוחדות לייצוא, חלק מהאנשים כאן היו אצלי במשק, אני מייצר זנים מיוחדים של עגבניות, כ- 120 זני עגבניות מיוחדות המיועדות לרשתות. אני חותם בחודש יוני עסקאות לרשתות המיוחדות באירופה, ארצות הברית וחלק למזרח. עכשיו אני צריך להודיע לרשתות שאנחנו לא עומדים בהסכמים. זה אחת לשנה ויש לי מכתב משנת 2006 שבה היה אותו סיפור, אז היה מר גולדשטיין, היה מר בראזני, מר שפיגלר, אותו דיון היה אצל רענן דינור ובאותה שנה סגרתי עסקה עם "הלברטיים", זו רשת שאנשים עומדים ומתחננים לפניה. מי שמחליף אותי עכשיו ברשתות באנגליה הם חקלאים ממרוקו וממצרים. אנחנו לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויות. אני מזמין את הגברת שהייתה בספטמבר וראתה שחם בערבה, בואי כעת אלי לשדה ותראי מה קורה. היה אצלי מר צבי אקשטיין סגן נגיד בנק ישראל, הוא עשה עבודת מחקר על העובדים הזרים. אני מזמין את מר דב חנין שאיננו, כמובן שאמר והלך, שיבוא ויראה, יש לי היום בשדה 16 בדואים שעובדים. הם יודעים או לקטוף או להוריד עלים, הם לא יודעים לטפל בשדה. יש לי 30 דונם עגבניות, יש לי כרם גדול ויש לי עסקה גדולה שיוצאת למזרח. לבדואים יש מגבלות, הם באים בשעה 06:00 ובשעה 13:00 הם נוסעים לאזור ערד. שעה וחצי נסיעה לכל כיוון. יבואו החברים המכובדים ויראו מה יוצא מהקרוואן בשעה 06:00 בבוקר, אישה שמנה עם שני ילדים, כי הקבלן לא יודע עד 04:00 לפנות בוקר כשהוא אוסף את הבדואים מי יבוא באותו יום לעבודה. זה בלתי אפשרי. המחיר הוא 195 שקל ליום עבודה. חשבונית. זה מה שאנחנו מעודדים. יש לי ישראלים מקיבוץ אשדות יעקב, כולם מנסים לעבוד. אני לא מצליח והמשק שלי קורס. לי נמאס. הבת שלי גמרה משפטים במכללה, התחתנה, ברוך ה' יש לי נכד ועוד אחד בדרך, הם רוצים לחזור לצופר, בעלה היה טייס בחיל אוויר. אני לא ישן בלילה כי אני לא יודע אם להגיד להם לבוא בפברואר. הם רוצים להיות לעונה הבאה ואני לא יודע מה להגיד להם. אני רוצה לראות אותך כשאת לא מסוגלת להגיד לבן שלך או לילדים שלך אם יש המשך לערבה. יש לי ארבע בנות שהיו ביחידות נפלאות בצבא, אני רוצה שאחד הילדים שלי ימשיך איתי. אני לא בטוח שאני יכול להגיד להם לבוא ולחזור. למה? – כי אתם כולכם מחלקים לכולכם ציוני שבח, לאורך כל הדרך אתם מחלקים ציונים לשבח. מזל שמשרד הפנים עדיין לא דיבר. אני הייתי מזמין אותך לראות מה היה לי כעת באיזון התיקים. היו לי שישה תאילנדים ואמרו לי יש לך חמש. למה? לא יודע. הגעתי עם מכסה של שש ובמחשב של משרד הפנים רשום שירד לי אחד ואף אחד לא יודע למה. ירד תאילנדי ואף אחד לא מוכן לבוא ולהגיד לי למה. זה היה עכשיו, החודש, איזון התיקים המופלא שלכם. אני מבקש שתבואו ותבדקו אותי אישית כדי לראות מה קרה. איך אני יכול לבוא להגיד לילדים שלי תחזרו לצופר? בואו תראו את השדות שלי, איפה אתם חיים? אתם כאן מברכים האחד את השני, לפני שלושה שבועות הייתי בוועדה לעובדים זרים ואותו סיפור, אותם סיפורים. יוסי ישי יודע את זה, שלוש שנים אני נלחם על העסקאות שלי לייצוא עגבניות. יש לי יופי של משק לעגבניות, אין כזה בארץ ואני גאה בו אבל הוא נופל והוא קורס. אני כבר לא מרוויח ממנו שלוש שנים.

, יאיר כהן, תירגע, תשתה מים. אני מבין אותך.

אני מזכיר מגדלי הפרחים, אני מגדל כ- 400 דונם פרחים. אני רוצה לומר לכם שאני מתבייש לחיות במדינה הזאת. זו בושה וחרפה ואני גם אסביר למה.

ממשלת ישראל, אני מאוד רוצה לברך אותה שרוצה לטפל בשחיתות בתאילנד. היא בחרה דווקא את תאילנד. למה לא מטפלים בשחיתות בארץ? הם רמזו על גופים מושחתים אך נותנים להם לחיות בחופשי. הם רמזו, כרגע הגברת מיכל צוק וגם אתה אמרת משהו על ישראלים שקשורים, הם יודעים אבל לא מטפלים בהם. להם מותר ויכול להיות שהם מממנים להם איזה בחירות, פריימריס או אני לא יודע מה.

בינתיים הוכח שהשחיתות היא כאן. מי שבבית הסוהר זה שר לשעבר בממשלת ישראל, לא אנחנו. אפילו שניים. לא אנחנו השותפים. אתם הולכים להילחם בשחיתות בתאילנד? תתביישו לכם, התאילנדים ישלמו כל סכום ומישהו ייקח אותו בדרך, או החברה התאילנדית או הישראלים, הטורקי, מישהו ייקח אותו. מי אתם בכלל שאתם חושבים שאתם יכולים לטפל בתאילנד? אתם לא יכולים לטפל בנו כאן בארץ. ידידיי היקר אני יודע בדיוק על מה אני מדבר, אני מכיר את המוסדות האלה. חבורת דגנרטים, ותסלחו לי על הביטוי. דגים אותי הפקידים, איזה פקידים? מה הם מבינים בכלל? איזה ידע יש להם? הם מובילים החלטות ממשלה. קחו את הכנרת – באוצר היא מלאה מים, במציאות יבשו אותה. רבותיי זאת האמת. מי זה צבי אקשטיין? איזה ידע יש לו? הוא פרופסור וזה נכון, הוא אדם מאוד מכובד ואני לא חולק על כך, אני מעריך כל מילה שהוא אומר. אבל בתחום התיאורטי בלבד. למה? כי הוא יושב מול המחשב ושם מטרה ומגיע אליה. אבל את החיים אנחנו נלמד אותו לחיות. לא הוא ילמד אותנו.

אנחנו היום נמצאים בלי עובדים. מה הקשקושים האלה? תעשו ככה וככה. אני רוצה שמאיר שפיגלר יגיד לכם, לוועדה, שהוא לא יודע כמה עובדים זרים יש במדינה הזאת. אם הוא יגיד שהוא לא יודע, אדוני היושב ראש אתה צריך לזמן וועדת חקירה באופן מידי. אתה כוועדת ביקורת המדינה, אם הם לא יודעים מי נכנס ומי יצא מהמדינה הזאת צריך לגרש אותם מחר בבוקר הביתה. אני מבטיח לך, תביא את הגברת קונפורטי מנמל תעופה בן גוריון, היא תגיד לך בדיוק מה לכל אחד יש ומה אין. אבל מה, הם בנו גופים, הם בנו את המשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אתה הולך למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ואתה משלם שם, תבוא משם ותלך לפה. מגלגלים אותך מגוף לגוף. מה הבושה הזאת? אתה רוצה שאני אשלם? שלח לי אגרה הביתה. מדברים על עבודה זולה? עובד כזה עולה 6,500 שקל. מה לא הפילו עלינו? אגרות, מיסים, מס מעסיקים – 10%, האגרות של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ומשרד הפנים זה 1,825 שקל, 500 שקל תנאים סוציאליים. אין כזה דבר כי תנאים סוציאליים זה אחוז מהשכר, זה לא שליפה באצבע לתקוע סכום. אגב המדינה גובה מזה מס, היא לוקחת 15% מזה והיא גם תיקח דמי ניהול. הם אומרים שזה יבטיח את יציאתו של התאילנדי, אחד אומר ככה והאחד ככה. ההסכם גרוע לי, ואני אומר לך שלא משנה על מה נחתום, כל הסכם שנחתום יש ממשלה שלא מכבדת, היא רודה בנו, אנחנו נרדפים יותר גרוע מארגוני הטרור, ואני לא מתבייש להגיד את זה.

תודה רבה לך, הבנתי.

אני מבקש שיפתחו את השמיים מיד ושלא יקשקשו במוח.

שלום לכולם, חקלאית בערבה, אנחנו דור שני, בעלי בן מושב חצבה. קיבלנו משק לפני כשמונה שנים, אנחנו מגדלים פרחים וירקות לייצוא.

אני רוצה להראות לכם את האטימות של המערכת ואת ההתעללות באזרח. אני אספר מה שלא סיפרו פה עד עכשיו. המאגר הידוע הזה, ב- 7 ליולי 2008, עובדת שלי באה אלי ואמרה שהאבא שלה חולה מאוד, הולך למות וביקשו שתחזור מיד הביתה. יום אחרי זה ה- 8 ליולי 2008, עלתה למטוס לתאילנד. החוק אומר שכנגד עובד שיצא לפני תום הויזה אתה מקבל תמורתו רק מהמאגר ואתה לא מקבל חדש. באותו יום יצאה בקשה בפקס למאגר להביא לי עובד. ב- 28 לאוקטובר, ארבעה חודשים אחר כך קיבלתי עובד מהמאגר. זאת אומרת שאין עובדים במאגר. לך יש פירות על העץ וזו הבעיה שלך, עכשיו אין צריך לחכות בתור. ממתינה ארבעה חודשים מגיע אלי בנאדם, אנחנו נוסעים במיוחד ומשחררים אותו מהכלא, משלמים עליו אגרה. מהכלא ביום שהוא מגיע הוא מקבל ביטוח בריאות על המקום, לוקחים אותו לחנות וקונים לו נעליים ובגדים, ומכניסים אותו לחדר. עשרה ימים לאחר מכן הוא נעלם.

אותו עובד שהוצאנו מהכלא, נאמר לי עליו שהוא כבר ברח פעמיים, נתנו לי אותו, אומרים לך שאתה חייב לקחת אותו, אתה לא יכול להגיד לא רוצה אותו ולבקש מישהו אחר. זה הבנאדם שאתה מקבל. הבנאדם ברח עשרה ימים אחרי. כתבנו מכתב לגברת רימונה ממשרד הפנים, " אנחנו מקיימים משק חקלאי בחצבה בערבה. לצורך פעילות המשק אנו מעסיקים עובדים תאילנדים. במשך תקופה ארוכה חסר לנו עובד מול הויזה. הצעתם לקחת עובד מהמאגר, הסכמנו, קיבלנו מהמאגר והעובד ברח. כתבנו אליך והסברנו את המצב, ביקשת לשלוח טופס, שלחנו טופס. אנחנו נדרשים כרגע לשלם אגרה עבור היתר העסקתו, כל התשלומים שולמו בזמן. אנא, אנא אין זו אשמתנו שנקלענו למצב הנוכחי, אנו מבקשים עובד אחר מהמאגר. מהמאגר". לא קיבלנו תגובה, שלחנו לוועדת החריגים של משרד הפנים, שום תגובה ואז אנחנו מקבלים מכתב ממדינת ישראל. "הנדון: ברחן עובד תאילנדי, תשובה למכתבך שבנדון, על פי נוהלי משרד הפנים אין זיכוי אנשים" זהו, הלך לי, שלום ולהתראות. אין עובד, אין לי זיכוי. היה אצלי בחור ועכשיו יש לי נטשן. שלחנו ולא התביישנו, שלחתנו ליגאל דוחן מנהל יחידת מנע, עם העתקים, לכבוד השר מיכאל איתן, כבוד השופט מיכאל לינדנשטראוס, מר יעקב גנות, עזרא רבינס וחיים קדמי. דמעות דמעות. קיבלנו תשובה נוצצת, בבקשה "בתשובה למכתבך שבנדון, לאחר בדיקה נוספת של תיקיך...", תשובתך גברת קונפורטי בעינה עומדת. היום, מה התאריך היום? אנחנו בדצמבר, היא יצאה ב- 7 ליולי 2008, אין לי עובד ואין לי סיכוי לעובד. אני ממשיכה לשלם את הויזה, אני ממשיכה לשלם הכל. לי יש ברחן. לי אומרים לכי לחפש את החברים שלך. זו התשובה, לכי לחפש את החברים שלך.

מה עשיתי רע? איפה הייתי לא בסדר?

אני חושב שהדיון הזה מאוד חשוב, ואנחנו צריכים להיות אסירי תודה לך ששמת מעבר לנושאים הפורמליים והמקצועיים גם את נושא ביקורת המדינה.

עד לפני כמה חודשים הייתי עובד מדינה. אני לא יורק לבאר ששתיתי ממנה. אני היום מייצג את מועצת הצמחים והחקלאים. אבל בואו באמת לרגע אחד, מיכל צוק, בואו נסתכל בעיניים מה קורה פה. מיכל צוק, אני לא מכיר אותך, סיפרו לי שבחים שהיית מסמיקה אילו שמעת מה מדברים במשרד החקלאות על הנציגה של משרד האוצר. אבל עדיין במבחן התוצאה, אתם רואים פה ואני יכול להוסיף דוגמאות, יש פה ליקוי מאורות. הבנתם מהתגובות שלי בקריאות הביניים, יש פה ליקוי מאורות. הסקטור הזה שמתפקד בטיפות מים כדי לקיים משפחה, הוא בנוי על חקלאות סופר אינטנסיבית של המוצרים הכי רגישים, אני לא צריך את הפועל מחר, אני צריך אותו היום. מחר התות שדה והפלפל והעגבניה אין להם את הערך של האיכויות שאנחנו מייצאים. מישהו צריך לעזוב את הספר ולעזוב את התיאוריות, ולעזוב את העקרונות, קודם כל לתת תשובה לאותם חקלאים. נשארו אלפים בודדים בחקלאות הישראלית, מחזיקים שטחים, מייצרים ייצוא, אנחנו כאן כולנו קורסים.

אני לא מדבר על תפיסת המרחב ועל הבעיות הגיאופוליטיות שיש לנו בארץ. גם על זה מישהו צריך לשים לב. גם במרכז הארץ יש מי שמחכה שאברהם דניאל ואחרים יפסיקו לעבד את האדמה שלהם. גם באזור מרכז הארץ יש מי שמחכה, הנדל"ן, בכל מקום בעולם הסקטור הזה חשוב, גם על יד ציריך, וגם על יד פריז יודעים מה זה חקלאות.

אני אומר לכם שההתנהלות הזאת במבחן התוצאה, שמעתם כאן דוגמאות שבא לבכות, לא רק בגלל ששניים שלושה מיליארד שקל הולכים לטמיון, אלא איך אנחנו מתייחסים למשפחות שעובדות את האדמה במדינה הזאת. אני אומר לך יוסי ישי, כשמיכל צוק מסבירה שב- 9 לחודש יהיה דיון, אני אומר לך יושב ראש הוועדה זה יהיה יום הדין. כי ב- 9 לחודש לא יקרה כלום. אנחנו לא נחתים את מה שאגף התקציבים, ומשרד החקלאות ומשרד הפנים החליטו בשביל תאילנד. פשוט לא יקרה כלום. ממה שאני למדתי, אחרי ה- 9, וגם בעצם מיכל צוק הסבירה את זה, שהפתרון יהיה "כשאנחנו נחתום על הסכם". אני אומר לך ולאנשי מבקר המדינה כשלא יהיה הסכם כל הקטסטרופות יצאו לנו, כל החסמים שאני לא יודע מי מפזר אותם. אבל ב- 10 לחודש לשיטתך אין הסכם, בכך אני בטוח, ואז 80%, 70% זה אלפי חקלאים עומדים עכשיו ולא יכולים לאסוף את מה שהם שתלו וזרעו, ובארבעה חודשים האלה מקיימים את משפחותיהם.

אני חבר מועצת הערבה התיכונה. כמו שנאמר פה על ידי ראש המועצה אנחנו למעלה מעשור עוסקים בהשמת עובדים, אנחנו עושים את זה באופן שכל החברים שיושבים פה מכירים את העבודה שלנו ומשבחים אותה. אנחנו באיזה מקום הסמן הימני בתחום המאוד שחור הזה. נעשים ניסיונות כאלה ואחרים, אבל אנחנו חברה שידועה כבסדר, מנעו מאיתנו את היכולת להמשיך להביא עובדים. לא נתנו לנו להמשיך להביא עובדים. אנחנו יושבים כאן בוועדת ביקורת, ואני חושב שזה הדבר החשוב, אני מבקש, וכמו שראש המועצה אמר, אני מבקש שמישהו יקום ויעורר בדיקה אמיתית של התחום הזה. אני קורא לבדוק את התחום הזה, ויעידו האנשים כאן ממול, בואו תבדקו ולא רק אותי. אני מזמין את הבדיקה. כשהמדינה רוצה לבצע בדיקה היא יודעת, כשמדברים על סמים אומרים "טוב יש סמים ונראה מה עושים" יש שחיתות אז נלחמים בשחיתות. פה כולם יודעים אבל משום מה מתעלמים, מתעלמים. וכמו שאמר עוזי, התאילנדים לא בסדר, הם לא בסדר. אני דיברתי עם מיכל צוק לא פעם אחת, היא אומרת שיש בעיה עם האכיפה. אני מסכים כי לא היא זו שצריכה לאכוף, משרד האוצר לא הוא זה שאוכף, משרד האוצר יגרום לזה שתהייה אכיפה, אני מקווה.

אנחנו מדברים על כך שיש הרבה תמריצים כלכליים, האכיפה לא יכולה להיות הפתרון הבלעדי. אף פעם לא אמרתי - - -

החקלאית הצעירה דיברה על משהו שהיא חוותה. קוראים לזה נהלים וזה הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו. אין נהלים, אני הייתי שמח שבפרוטוקול של הישיבה תבקש אתה לראות, תן להם שבוע, שיביאו לך את הנהלים הכתובים של משרד הפנים איך מביאים עובד לחקלאות. מהם הנהלים? 36 חודש, שיתנו לך ולא לי, ואחרי שייתנו לך נבדוק אם אני יכול לקבל את זה. אני כאזרח מבקש שתהייה כאן שקיפות, אין שקיפות בנהלים האלה. אותה גברת קונפורטי, את יוסי ישי אני רואה אבל אל גברת קונפורטי אני לא יכול להגיע. אני צריך לקנות כרטיס טיסה לחוץ לארץ ובדרך חזרה אני יכול להיכנס אליה. יאמר לזכותו של יוסי ישי שאני רואה שהוא מגיע. לגברת קונפורטי שאיתה אני אמור לעבוד אין לי גישה אליה. אני לא יכול לדפוק על הדלת או לקבוע דבר. אין מצב כזה וזה אבסורד. מדינה לא יכולה להרשות לעצמה לא לתת שירות שקוף לאזרחים שלה.

אני המנהל הכללי של ארגון מגדלי פירות. כמובן שמצוקת הערבה חשובה לי מאוד, זה אזור חשוב וגדול, אבל המצוקה היא של כל מדינת ישראל. יש עוד אזורי ייצוא מלבד הערבה ואני רוצה גם לייצג אותם ושלא ישמע שזה רק הערבה. אנחנו איתם ואני חושב שהם הם התחילו בהפגנות והם אלה שהזיזו את הדברים, וכל הכבוד להם.

מבחינתנו הרצוי היה שכל נושא התאילנדים או העובדים הזרים בחקלאות יהיה ביד אחת. שיהיו בו נהלים ברורים, וכפי שאמר החבר גלעד לבני, שנדע מי נגד מי, למי לפנות, ומי פותר בעיות. למשרד החקלאות ולנו יש בדרך כלל תיאום מלא בנושא קביעת הקריטריונים. זה דבר שהוא פתור, מתקיים מדי שנתיים דיון, מתקנים פה ומתקנים שם ואין בזה שינויים גדולים. אנחנו נאלצים לקבל את מה שיש. בזמנו הייתה החלטה שצריכים להיות בעצם 40,000 עובדים, אבל היות ולא נותנים להביא יותר 28,000 אז יש מקדם שחותך, כל הדברים האלה מקובלים. אבל לאחר מכן כשצריכים ללכת למשרדי הממשלה האחרים, משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה ומשרד הפנים, החקלאי מסתבך ולא מוצא את ידיו ורגליו. כל כך הרבה חסמים נמצאים ואנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות. זה הדבר הראשון שהמדינה צריכה לפתור. נוהל מסודר לכולם.

כרגע הדרישה שלנו היא פשוטה מאוד. לקיים את ההסכם שנחתם. חברים הוא לא הסכם כל כך טוב מבחינת החקלאים. יש הרבה מאוד ענפים שאין להם את האפשרות להכניס מיכון. איפה שאפשר להכניס מיכון יכנס כך או אחרת מיכון. בחלק מהענפים כבר נכנס עוד לפני ההסכם, למשל לדוגמה מהענף שאני מאוד מתמצא בו, זיתים לשמן וגם שקדים, המיכון נכנס לפני ההחלטה הזאת, אנשים לא חיכו. אנחנו בשאיפה שאיפה שניתן להכניס מיכון צריך להכניס מיכון. זה לא יכנס במלואו, זה לא יהיה פתרון מלא. יישארו עובדים זרים בחקלאות. ישראלים לא מוכנים לבוא ויש לנו עם זה ניסיון ארוך טווח. היו המון ניסיונות כולל תמרוץ. בזמנו של רפאל (רפול) איתן, ויש על זה סיפורים מכאן ועד להודעה חדשה. זה לא הולך. מצד שני כל עובד תאילנדי מביא מסביבו מעבודות אחרות עובדים ישראלים. פעם נעשה על זה עבודה כלכלית והתברר שעל כל תאילנדי יש יותר מאחד וחצי עובדים ישראלים בפריפריה.

זה אחד לשש וזה מחקר של בנק ישראל.

אתה זוכר יותר טוב ממני. ההרגשה שלי שפה חלק מהדוברים ממשרדי הממשלה מחפשים תירוצים למה לא לקיים את ההסכם. אני חושב שההחלטה שצריכה לצאת מהוועדה הזאת, קודם כל פתיחת שמיים והבאת המספר למספר ההתחלתי של 2010 שהוא 26,000 עובדים זרים. זה קודם כל. אחר כך מדברים הלאה. אני אתן דוגמה אחת למה אני אומר תירוצים. הנושא הזה של עובדי הייצוא, הרי עובדי הייצוא נספרים בתוך הקיימים, אל תספור לנו אותם פעמים מאיר שפיגלר, אל תספור אותם פעמיים. אתה אומר "ישתמשו בעובדי הייצוא" אבל בתוך ה- 22,000 בערך, שקיימים היום במדינת ישראל, חיים חדד אומר פחות, אני אומר שנגיד שזה 22,000 הם בפנים. אל תספור לנו אותם כאילו אנחנו מקבלים אותם פעם נוספת. זה בלוף אחד גדול.

אני מזכיר ארגון מגדלי הירקות, אני מצטרף כמובן לכל מה שאמרו חבריי. אני מבקש שוועדת ביקורת המדינה תראה בחומרה את כל ההתנהלות, ולא רק החקלאים צריכים לשלם על זה מחיר. החקלאים נרדפים, ואני אתן דוגמה. ההשקעות שמשקיעים עבור, כביכול, זכויות התאילנדים, שכחו שהחקלאים הם אזרחי מדינת ישראל. בשעה 04:00 בבוקר מגיעים 15 ניידות לקחת 30 עובדים מחקלאי בן 62 אחרי ניתוח מעקפים. העונש שלו מפני שתאילנדי התלונן, התלונן שאולי לא נתנו לו חופש, התלונן שאולי החזיק את הדרכונים. איפה זכויות החקלאים? אנחנו נמצאים בסכנת קריסת המשקים, משקיעים המון משאבים, כספים כדי לפרנס את עצמנו. אני לא אדבר על ציונות כי כנראה את המדינה ציונות לא מעניינת. לא מעניינת אותה הציונות. עד מתי תמשך הסאגה הזאת? אנחנו שנה וחצי מתעסקים, תבדוק כמה כוחות מושקעים בזה. במקום להתעסק בצד המקצועי, בשיווק, ברווחת החקלאי, בקידום המקצועי, מחקר כדי שהמדינה הזאת תתפתח. לאן אנחנו מתדרדרים. אני חושב שזו בושה ואני מצטרף לאמירה הזאת. הבירוקרטיה הזאת צריכה להתחסל ומיד.

אני רוצה שתי מילים. אני חקלאי בעצמי ויש לי 50 דונם חממות, אני יצואן, אתמול בלילה הוצאתי מכולה, בעצמי מיינתי יחד עם הנכדים שלי בן העשר והאחד עשרה שנשארו על 23:00 בלילה כדי לעזור לי למיין. אני המשכתי למיין. אין לי עובדים וזה בושה וחרפה. התאילנדים לא עובדים בחינם. תמיד אומרים שיש 700 אלף עובדים זרים , זה לא נכון ותפריד, יש 25,000 או 27,000 עובדים זרים שהם תאילנדים לחקלאות, השאר לא מעניינים אותי ושהמדינה לא תכניס אותם. מצד אחד המדינה מכניסה אותם וסופרים אותם כאילו לחקלאות. צריך להפריד אותם.

אני מבקש לומר כאן שמבחינת הנושא של התאילנדים זה לא דומה לשום עובד זר אחר כמו שכרגע נאמר. שנית, אין מגזר שהוא כל כך מסודר ומאורגן, ומטפל בתאילנדים שלו כמו שצריך, עם דיור, מגורים, דאגה וכל הדברים, כמו החקלאים. לכו וראו מה שקורה בדרום תל אביב או במקומות אחרים ששם הם גרים בפחי אשפה. בואו ראו איך החקלאים מטפלים בתאילנדים שלהם.

מאיר שפיגלר רצית לומר משפט לפני שאני מסכם?

קודם כל מה שאמרת זה נכון. אני לא התכוונתי לקחת פעמיים את העובדים של עידוד הייצוא. אני אמרתי את זה ואני ציינתי בסך הכל שיש 1,500 עובדים ועוד 1,000 עובדי עידוד הייצוא וצריך לבצע את ההשמה שלהם.

דבר שני, אנחנו יודעים ומודעים לבירוקרטיה, יש גם הנחיה מפורשת של מי שעומד בראש המחלקה במשרד הפנים לבצע רביזיה.

מי ממונה כרגע?

יש שדרה של ניהול ומעליה מנהל מקומי ומעליו מטבע הדברים ראש רשות ההגירה. יש בירוקרטיה ואנחנו יודעים. חלק מהדברים שנאמרו כאן הם נכונים ומוצדקים במלוא מובן המילה. לגבי החקלאים אנחנו עושים, ונעשה כל מה שניתן, ראשית כדי לקצר את טווח הזמן, ליעל את המערכת ולהפחית ככל שאפשר את הבירוקרטיה.

היעד הזה של 26,000 על פי ההסכם, מתי אתם - - - -

נעשה הכל שזה יהיה עד סוף 2009 במגבלות החלטת הממשלה כמובן. אני לא יכול ללכת נגד החלטות הממשלה.

החלטות הממשלה במידת הצורך, נמצא כאן המנהל הכללי של משרד החקלאות. ההצעה מונחת.

תודה רבה אדוני היושב ראש, ראשית אני רוצה לברך אותך על קיום הדיון, ועל כך שאתה משתמש בוועדה הזאת ובכלי הביקורת שעומדים לרשותה כדי להיכנס לנבכי הנושא שהוא באמת מדהים. מבחינתי מדהים.

אני אקח צעד אחורה מבחינת ראיית מקרו, עם בירוקרטיה כזאת מדינת ישראל בחיים לא הייתה מצליחה להקים ענף כל כך משגשג. אם ניקח את הדוגמה של החקלאות בערבה כדוגמה כללית של החקלאות הישראלית, לא היה סיכוי שעם בירוקרטיה כזאת היינו מקימים ענף שהוא מייצא, שהוא מספק תעסוקה, שהוא מיישב את הפריפריה, שהוא מסייע לנו להתמודד עם האתגרים הלאומיים. אנחנו עכשיו מתמודדים עם הצורך להציל את העונה הזאת, ובהרבה מאוד מובנים לאפשר את המשך קיומו של הענף הזה. המענים שאנחנו מקבלים, תסלחו לי ואני רוצה לשמור על הכבוד של כולם, זה מלשון הפקידולוגיה, היה דיון, ותהייה פגישה. היינו לפני חודש ואנחנו רואים שהמצב אותו דבר. אנחנו מפנים לשר ואנחנו רואים שהמצב בשטח אותו דבר. אנחנו שואלים מה הולך להיות ומקבלים תשובה שיהיה דיון ב- 9 לדצמבר. גברתי הרי אנחנו יודעים מה התוצאה של דיון בבירוקרטיה. זה עוד דיון, ישתו קפה, ילבנו כמה סוגיות ויקבעו שאכן לא פתרו את כל הבעיות ויהיה עוד דיון, ואחר כך עוד דיון. במקום לפתור את הבעיות והציל את הענף ולגלות מנהיגות, עכשיו אדוני היושב ראש, אני לא יודע אם אפשר לצפות ממי שיושב כאן לגלות מנהיגות, כל אחד שומר על החלק שלו בבירוקרטיה. זאת מדברת עם המנטרות של השחיתויות בתאילנד, והמיכון. איך המיכון רלוונטי לסחורה שעכשיו הולכת ונרקבת? את מדברת כאילו קראת עכשיו איזה ספר, זה לא רלוונטי. יש כאן בעיות שמנסים להלביש אותן על הענף, יש כאן שפה בירוקרטית. מבקשים שתסיימו את כל ההליך של איזון התיקים, אתה אדוני מאיר שפיגלר דיברת על כך שאנחנו רוצים לנייד את הקיימים ורק אז אחר כך נפתח. איך יכול להיות שלא מקבלים נתון בסיסי של כמה יש היום במדינת ישראל? אם אין את הנתון המדויק אז על מה הערכה? יש יכולת, ועם כל הכלים הקיימים שיש בידי הבירוקרטיה היום, יש יכולת לקיים הערכה. באים עם הצהרות גדולות אבל לא נותנים הערכה, כמה חסר יש לנו ביחס ל- 26,000? אין את ההערכה הזאת ואתה בא עם מדיניות ותכנית עבודה שלא נותנת את המענה. אתה אומר בסדר, יבאו מכאן, נעשה הסבה שלכאורה הם 2,500 ולכאורה עוד 1,000. אבל מכל הנתונים שאנחנו מקבלים יש חוסר של כמה אלפים, וגם להשמות האלה אין שום משמעות. אם אתה רוצה להתעסק ולהיות מוכן לעתירה לבית הדין הגבוה לצדק, אולי תוכל להגן על עצמך בדרך זו או אחרת. אבל שמעת את הנתונים בשטח. אנחנו הרי יודעים כמה קשה למצוא אנשים טובים לכל אחד בתחום שהוא עובד. נותנים לך איזו השמה שבמקרה, ואלה שמניידים אותם ממקום למקום הם כנראה לא השופרא דשופרא של הענף. מבחינה בירוקרטית זה בסדר אבל בסופו של עניין, אתה רוצה לפתור את הבעיה אבל אתה לא פותר אותה.

אדוני היושב ראש אני לא השתכנעתי ממה ששמעתי כאן, אני אסכם ואומר שלא השתכנעתי ממה ששמעתי כאן שתוך חודש יהיו 26,000. אין סיכוי. אנחנו לא במתווה הזה, אנחנו לא בכיוון הזה. ראשית אתה צריך לשנות, אם זה בסמכותך ואם זה לא בסמכותך תאמר לנו, אבל צריך להפסיק עם המדיניות שקודם נעשה את כל ההשמות ואחר כך נפתח. קודם נפתח, קודם נאפשר לאנשים להגיע, קודם נציל את הענף. אם זה לא בסמכותך ואם אתה חושב שלא זה הכיוון, אני חושב אדוני היושב ראש, הכתובת לא צריכה להיות האנשים שנמצאים כאן שהם בתוך הסבך הבירוקרטי משחקים. הכתובת היא ההנהגה, יש שרים במדינת ישראל, יש שר חקלאות, יש שר אוצר שאמור לטפל בעניינים האלה, יש את ראש הממשלה. אנחנו צריכים להשתמש בכלים של הוועדה כדי לשים את זה על סדר היום. לדרוש מהם מענים ולהפסיק את זה שבעוד חודש נשמע את אותם הסברים הבירוקרטים האלה.

תודה רבה, אני מודה לך ואני מבקש מחבר הכנסת שי חרמש. בבקשה.

בדיון כזה קשה להגיד שיש רגע של נחת, אבל לי אישית יש רגע אחד של נחת, שהפעם אני יושב בדיון ואני לא צריך לדבר על הדברים ויש אחרים שמדברים. זה חלק מהמהלך של האיש שפרץ בכביש הערבה בהפגנה שהייתי אצלכם בפעם הראשונה, זה מתחיל לחדור לכאן לבניין דרך הקירות העבים, להתחיל להבין שסוף זה סוף, שיש גבול לכל דבר, יש גבול עד כמה אפשר ללחוץ ולחכות שהלימון הזה יוצא עוד מיץ.

אני חזרתי אתמול מביקור באתר אחר של גידולי סלרי בנגב המערבי, אתה רואה ספק שמייצא לרוסיה בסכום של 6 במיליון דולר, את זה אני אומר למשרד האוצר, חברת ייצוא של 6 מיליון דולר של סלרי וצנוניות, שני דברים קטנים בסכום של 6 מיליון דולר. אני לא מדבר על דברים גדולים אני מדבר על 6 מיליון דולר של חברה אחת וייצרן אחד בנגב המערבי. בשדות הסלרי שלו עובד מיטב המיכון. אין יותר מזה. יוצא סלרי מהאדמה ותוך שתי דקות שטוף וארוז בקרטון, והמלגזה לוקחת למכולה מקוררת ותוך שש שעות זה יוצא לסנט פטרסבורג ושעתיים אחרי זה היא שם. אין מה לעשות לצד הפרט הזה שנוסע הולכים שישה חבר'ה, שבמהלך שמונה שעות עבודה מתכופפים אלפיים פעם. בסך הכל אלפיים פעם. זה מה שהם צריכים לעשות. אני אומר את זה בהתפעלות, כי נער הייתי וגם זקנתי, וכבר ראיתי חקלאות יוסי ישי ואת הפלא כמו אצל מאיר עוד לא ראיתי. שישה חבר'ה כאלה מלוכסנים מהמזרח שבסך הכל אחד מהם התכופף אלפיים פעם ביום, מניעים מערכת של 6 מיליון דולר. אם לאחד נתפס הגב העסק נעצר. כעת אני שואל האם ב-50 מיליון שקל לפיתוח אמצעי מיכון חוסך כוח אדם אפשר להחליף את האלפיים פעם של העובד? התשובה היא לא. הוא מתכופף ונותן שלושה חיתוכים ומעמיס את הסלרי לתוך התא.

הסיפורים שעלו כאן הם סיפורים טרגיים. מדינה שמייצאת בסכום של מיליארד דולר ייצוא ישיר ומיליארד דולר ייצוא עקיף, סה"כ שני מיליארד דולר. זה לא ערך מוסף של יהלומים, גם ביהלומים מייצאים במיליארדים, אבל שם את מה שקונים מחזירים בחזרה. פה הערך המוסף נשאר בבית. עם כל הסיפור הזה ואני לא מדבר לא על ציונות ולא על ערבה, אני מדבר כרגע על כלכלת ישראל ועל שני מיליארד דולר ייצוא שתלוי בשישה חבר'ה שאם הם מתכופפים אלפיים פעם או לא מתכופפים אלפיים פעם.

פרקטית למה שקורה כאן, יש תאריך יעד אחד, כי את כל השאר כבר החמצנו, זה לא משנה אם זה ה- 10 בדצמבר או 30 בנובמבר, יש תאריך יעד אחד. על פי המתווה שחתמנו ב- 12 במאי, ב- 1 בינואר 2010 צריכים להיות 26,000 איש. בואו לא נתחשבן על העבר ולא נאמר שהממשלה כן מילאה או לא מילאה. בפועל מי שצריך להיות פה לא מגיע. יש תאריך יעד שנמצא 32 יום מהיום, והוא לא פשוט. ב- 32 הימים האלה צריך לראות גם איך מבריקים, גם איך מגיעים לזה, וגם איך חותמים, כי החקלאים בקטע הזה הם בני ערובה.

ממה ששמעת כאן אתה חושב שזה קורה?

לכן אני יכול לספר יום ולילה את סיפורי העבר, וסיפרתי רק סיפור אחד מאתמול להמחשה איך העסק הזה עובד. אבל אם ב- 1 לינואר 2010 לא יהיו פה 26,000 עובדים, זו הפרה שנייה של הסכם שחקלאי ישראל עם משרד החקלאות שחתמו עם ממשלת ישראל. יוסי ישי, אני אומר שאם אתם לא מצליחים לגמור הבנה, אגב דיברנו על זה ואמרת שאחד התנאים הוא שב- 1 - - -

זה מאוד ברור, על שולחן הממשלה מונחת הצעת החלטה של שר החקלאות שאומרת שאם אין הבנה יש פתיחת שמיים סופית. גמרנו.

אתם יודעים מה הבעיה, יש כאן טובים ורעים, טוב אחד יושב פה ואני מוכן להגן עליו מהאופוזיציה וזה משרד החקלאות. לנו אין בעיה עם משרד החקלאות, זה שמשרד החקלאות מודיע לממשלה שאם הם לא יחתמו, אז מה? אז שורפים את המועדון? אני רוצה שיקום פה משרד הפנים, שיקום פה משרד האוצר, ויקום פה משרד המשפטים עם כל ההחלטות של בית הדין הגבוה לצדק, או לא בית דין הגבוה לצדק ויגידו שהם מישרים קו עם יוזמת שר החקלאות. אני עומד מאחורי שר החקלאות. מקום מושבי באופוזיציה ואין לי בעיה. אני אאפשר לשותפים האחרים בממשלה שמחויבים לבצע את זה.

אני אפתח תחילה בהיבטי המקרו ואמשיך להיבטי המיקרו שהועלו פה. הבעיה של עובדים זרים מלווה את מדינת ישראל מאז שנות ה- 90, היא עברה וריאציות מוריאציות שונות, עובדים פלסטינאים, עובדים זרים, בתחום הסיעוד, בתחום הבנייה, בתחום החקלאות. אני אתחיל מהיבט המקרו, היו פה בעיות ואנחנו מתקדמים והכיוון הכללי הוא נכון, אבל עדיין קיימות בעיות מהותיות במישור הזה. ראשית חייבים להגן על מערכת העבודה בישראל, צריך להגדיל את היצע העבודה לעוד עובדים בישראל. שנית יש את ההיבט האנושי, כשמייבאים עובד זר צריך לשלם לו את מיטב התנאים והזכויות, והתקדמו במישור הזה. היו שנים גרועות בהרבה אבל התקדמו יפה במישור הזה. יש כאן היבט בינלאומי שלמעשה סחר בבני אדם עם עמלות שנעות 7,000 עד 20,000 דולר, שגורמים זרים אבל גם גורמים ישראלים נהנים מהם, ואת זה צריך לפצח. יש אינדיקציות שזה גם בחקלאות. נוצר גם מצב לא טוב, היו תקופות יותר קריטיות ואולי בענף הבנייה, שמרווחים מזה שמביאים את העובד ובנמל התעופה אומרים לו לך תעשה מה שאתה רוצה, ועכשיו הוא רוצה להביא את העובד הבא, הוא ברח, הוא איננו, הוא רוצה להביא עובד חדש כי הוא מרוויח מעצם הבאתו ולא מהעבודה שלו. אותו עובד ששילם 7,000 דולר מגיע ומגרשים אותו כי אין בשבילו עבודה. גם כאן חלה התקדמות, אבל הסוגיה היא סוגיה.

אבל לא החקלאי גורם לזה.

המערכת במדינת ישראל צריכה לפתור את הבעיות האלה.

לשם הפרופורציה, חל גידול במספר העובדים הזרים בחקלאות מ- 18,000 בשנת 1997, אתם מזכירים לי מספרים יותר גדולים. בענף הבנייה חלה ירידה משמעותית בהיקף העובדים הזרים. מנגד כשאתה נוגע בבעיות המיקרו, עם אותם חקלאים שנמצאים כאן ועם הבעיות שהם מציגים, ברור שברמת האופרציה מדינת ישראל אולי לא תגיע בטווח הארוך למקום היא רוצה, שימו לב מה הם טוענים "אז תפתחו את השמיים", אם יפתחו את השמיים כל השאיפה שלכם להגיע לאיזון השוק לא תתקיים, כך זה מתבצע במשך 15, 20 שנה. נוצר לחץ אז עושים את הפתרון המידי ובטווח הארוך זה שוב חוזר על עצמו. ההכרעה במידה רבה היא בידי המינהל הישראלי, משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד החקלאות, כי אחרת הלחץ שלהם יכריע את המערכת ולא יהיה תיקון לטווח הארוך.

מבין השורות עולים פה היבטים בירוקרטים משמעותיים. יש כאן פיצול בין המשרדים, אני רוצה לומר לכם שבהרבה מדינות מקובל, רשות ההגירה זו כבר התקדמות, אבל בהרבה מדינות מקובלת התפיסה שאומרת אני החקלאי אל תשלח אותי לשם, אל תשלח אותי לפה, אל תשלח אותי להביא נוהל כזה, אל תשלח אותי להתכתב עם זה ועם אחר, אני רוצה כתובת אחת, אני מציג את הבעיות, אני רוצה פתרון ואני לא רוצה לרוץ בין המשרדים.

קיימת כאן גם בעיה נוספת שנוצרה, וגם עליה צריך לתת את הדעת וצריך להביא אותה בחשבון, יש לנו תלות בתאילנד, זו תלות לא טובה. צריך לפצח את הסוגיה הזאת כי אנחנו לא צריכים להיות תלויים בתאילנד. יש מספר מדינות שיכולות לתת לנו מענה ואז העניין יהיה נכון יותר. זה כסף זר לאותן מדינות וזה אינטרס שלהן.

מהצד האחר יש כאן תהליכים, סוף 2009 תחילת 2010 שאמורות להסתיים, אני חושב שאנחנו נהייה באיזו המתנה, אבל אם באמת הבעיות לא תתקדמנה בקצב מהיר, או שהוועדה לביקורת המדינה תבקש מאיתנו או שאנחנו מיוזמתנו ניכנס לעובי הקורה, אלו תהליכים ובדיקה של חודשים לא קטנים. הבעיה הקריטית שעכשיו זה סוף 2009 תחילת 2010.

אנחנו נקיים התייעצות לגבי הדרך שנפעל. חברים אני מבקש להגיע לסיכום. ראשית אני מודה לכולם על ההשתתפות. ראיתי בדיון הזה דיון חשוב מתוך המקום של בקרה ומעקב אחרי התנהלות המדינה בכל הקשור בקיום ההסכם, זו המהות. אני בא וקובע באופן ברור, וועדת ביקורת המדינה קובעת בצורה ברורה שמדינת ישראל צריכה למלא את ההסכם במלואו. היא חתמה עליו והיא צריכה למלא אותו במלואו. אם הדבר הזה היה הפוך מדינת ישראל הייתה יודעת לנקוט בכל הדרכים מול הצד המפר שמולו היא חתמה. לכן מדינת ישראל חייבת לבצע את ההסכם כפי שהיא חתמה.

יחד עם זאת, אני בא ואומר בצורה ברורה שאם מדינת ישראל, מאיזו סיבה, כי שמעתי את מר מאיר שפיגלר שאומר "בכפוף להחלטות הממשלה", כולנו עובדים בכפוף להחלטות הממשלה ובוודאי אתם, אם והיה ואתם רואים שקיום ההסכם לא יכול להתבצע על פי החלטות הממשלה תפעלו לשינוי החלטות הממשלה. ולכן מעבר לצד שדווח כאן על ידי המנהל הכללי של משרד החקלאות שיביא לדיון הצעת החלטה.

שר החקלאות הניח הצעה על שולחן הממשלה.

הניח והוא יביא את זה לדיון ביום ראשון. כרגע כל עוד הממשלה לא קבע אחרת אתם מחויבים לעמוד בהסכם, לעמוד ביעד שאתם הצבתם של 26,000 עובדים בשנת 2010. אני באמת מתקשה לראות איך אתם עומדים ביעד הזה. לכן מבחינת הוועדה היה והיעד הזה לא יושג, אתם מבחינתכם לא קיימתם את ההסכם ולא אפשרתם לפעילות הנדרשת של המשק החקלאי במדינת ישראל לעמוד ולבצע את מה שהם צריכים לבצע. אגב, בצורה עקיפה ואולי גם ישירה, גרמתם נזק לכלכלת ישראל, לא רק לכלכלת החקלאים אלא לכלכלת ישראל עם כל המשמעויות שבדבר.

בנוסף אני מבקש שתוך שבועיים יועברו לוועדת ביקורת המדינה הנהלים שמדינת ישראל קבעה ושעל פיהם הם קולטים ומפזרים לאחר מכן את העובדים הזרים בתחום החקלאות. היה ואין נהלים, אז תוך שבועיים תודיעו לוועדה שאין נהלים, ואם תודיעו לי שאכן אין נהלים אני מבקש שתתבצע עבודת מטה במשרדי הממשלה הרלוונטיים ותוך שלושה חודשים תיצרו נהלים ברורים לגבי קליטה ופיזור עובדים זרים במדינת ישראל בתחום החקלאות. אני מדגיש בתחום החקלאות.

אדוני היושב ראש, אני מבקש שתדרוש מענה לגבי מספר העובדים הזרים שנמצאים היום במדינת ישראל בענף החקלאות. לא יכול להיות שאין נתונים בעניין.

אני מקבל את הערתו של חבר הכנסת יוחנן פלסנר.

אני מבקש שגם יועברו לוועדה תוך שבועיים הנתונים, שאתם יודעים עליהם ושאתם יכולים לדווח לוועדה לביקורת המדינה, על מספר העובדים הזרים בתחום החקלאות שנמצאים היום במדינת ישראל.

וגם איזו הערכה מספרית שמבצעים היום וממשים מדיניות.

הם דיברו על 26,000 וזה היה.

אבל כמה יש בפועל. הם טוענים שהם מתקשים.

את הנתון של מספר העובדים הזרים יצטרך להעביר אלינו משרד הפנים.

בנוסף אני מבקש לבקר באופן אישי, אני גם אבקש שיהיה נוכח שם גם יגאל דוחן וכל מי שממונה עליו, אני מבקש לבקר בנקודה בא יושבת הגברת קונפורטי בנמל התעופה. הנהלת הוועדה תתאם מול הגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים ביקור שני בנקודה הרלוונטית בנמל התעופה עם הגברת קונפורטי, אני אבקש שיגאל דוחן יהיה שם גם, אני גם מבקש שממונה מעליו יהיה גם בביקור הזה. אני מבקש לבוא ולראות איך הדברים מתנהלים שם.

בנוסף הוועדה רשמה בפניה את לוחות הזמנים שהוצגו על ידי מאיר שפיגלר, מבחינתי הוא הדובר הראשי וגם על מיכל צוק, בעניין סיום כל הליך איזון התיקים עד ה- 10 לדצמבר.

בנוסף אני מבקש להמשיך את כל התהליכים בלוחות הזמנים כדי להגיע למצב של 26,000 עובדים זרים.

יכולתי בקלות לסיים את הדיון הזה על פי סעיף 21, לקיים פה את הצבעה ומורים על חקירת המבקר. אני לא חושב שבשלב הזה זה היה תורם לדבר. זה הכלי שיש בידי ואני אגיד לכם מיד באיזה שלב אני מתכוון להשתמש בו, ואני מקווה שלא נשתמש בו.

אני מציע לקיים תהליך בשבוע הקרוב שיתבצע כמו שהיה סביב ההסכם, גם עכשיו בשולחן עגול, של נציגות החקלאים עם נציגות המשרדים הרלוונטיים, לבוא בלי האמוציות הקיימות עכשיו, אלא בשולחן עבודה אמיתי - - -

זה מתקיים היום אחר הצהריים.

בהנהגתכם יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים? אתם מודעים לפגישה הזאת?

אז היום מתקיים הדיון עם משרד החקלאות ומשרד הפנים והחקלאים. במהלך השבוע, היה והיום לא יספיק, אני אבקש שיהיה דיון נוסף. אני מבקש שתוצאות הדיון הזה והפרוטוקול שלו יובאו לידיעת הוועדה לביקורת המדינה.

בנוסף אני מודיע שהוועדה לביקורת המדינה תקיים דיון בתחילת חודש ינואר, זה יהיה דיון מעקב כדי לבחון מה אירע ב- 32 יום האלה. לנו יש יעד ואנחנו אמורים לעמוד בו. בשבוע הראשון של חודש ינואר אנחנו נקיים דיון בהשתתפות כל הנוכחים שהגיעו לכאן ונעקוב איך הדברים התנהלו.

אני רוצה לומר שני דברים, האחד שעם כל האמוציות אני רוצה שתדעו, אני לא אוהב את ההכללות על פקידי המדינה, יש כאלה טובים יותר וכאלה שטובים פחות, כך גם לגבי החקלאים וכך גם לגבי חברי הכנסת. בסך הכל עובדי המדינה והפקידים, בכלליות, מבצעים את החלטות הממשלה ורוצים לבצע את החלטות החוק כפי שהן. אבל יחד עם זאת אני מבקש לקיים קשר בין המחויבות לקיום החלטות הממשלה וקיום החוק לבין המציאות בשטח. אני אומר את זה בעיקר לך המנהל הכללי של משרד החקלאות, היה ואתה, כי אתה בסוף נושא באחריות על עתיד החקלאות במדינת ישראל, כשאתה רואה את ההתנקשות בין המציאות לבין הבירוקרטיה, אתם אלה שצריכים להרים את הדגל ולהגיד חבר'ה אנחנו אולי עושים נכון אבל לא צודק ובשטח זה לא עובד, אולי עשיתם מאוחר מדי. אני מבקש את האחריות שלכם בעניין הזה.

אדוני היושב ראש למשרד החקלאות אין שום סמכות בעניין.

אז תפעל לתקן את זה. תתקן את זה, אם אתה חושב שזה לא נכון תפעל לתקן את זה. אני רוצה לומר לך אדוני המנהל הכללי, שאם אני הייתי שר החקלאות והייתי רואה את המצב כפי שהוא, אני לא יודע איך הייתי יכול לישון בלילה.

לכן אני פועל מכוח האחריות ולא מכוח הסמכות.

אם משרד החקלאות חושב שהסמכות לא נתונה בידו ושאתם חושבים שאתם צריכים יותר סמכות בידיכם תפעולו לכך. ככל שאני יודע שר החקלאות הנוכחי הוא בעל השפעה רבה מאוד מאוד, מאוד על ראש ממשלת ישראל הנוכחי. הוא בין אלה שמחזיקים את המפתח לקואליציה הזאת. אני מציע לך, שר החקלאות הוא אדם חכם, הוא איש רציני, אני מציע להעביר אליו את זה ואם שר החקלאות ירצה ראש הממשלה מעביר אליו איזו סמכות שהוא מבקש.

הפרוטוקול רשם את מה שאמרתי, ואתם מכירים את האמת הזאת. אם שר החקלאות ידרוש סמכות הוא גם יקבל אותה.

בשבוע הראשון של חודש ינואר נערוך דיון מעקב. אני קורא לכולם במסגרת השולחן העגול להגיע למצב שהמערכת תנוע קדימה, גם תייצר חקלאות פורחת ותרומה אדירה לכלכלת ישראל, וגם מצד שני תייצר עבודה נכונה מול הפעילות עם העובדים הזרים.

אני מודה לכולם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15