PAGE
9
הועדה לפניות הציבור

8 בדצמבר 2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 35

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, כ"א כסלו תש"ע (8 בדצמבר 2009), שעה 13:00

פניות ציבור לגבי התנהלות רשם העמותות כלפי העמותות – אמצעי תשלום, תדירות הביקורת ועוד. ישיבת המשך לישיבה שהתקיימה בנושא ב-24 ביוני 2009.

חברי הוועדה: אורי מקלב - היו"ר

יוליה שמאלוב ברקוביץ’

צבי שולי – רכזת משרדים חברתיים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

עידו בן ששון – רפרנט משרדים חברתיים באגף החשב הכללי

עו"ד אביטל שרייבר – סגנית ראש רשות התאגידים, משרד המשפטים

עו"ד גלי גרוס- היועצת המשפטית ברשות התאגידים, משרד המשפטים

עו"ד מירב בצרי – יועצת משפטית , ויזה כאל

שלמה ברילנט – מזכ"ל, איגוד מנהלי הישיבות

רו"ח רוני פרגר – לשכת רואי חשבון

רו"ח אברהם חבצלת- לשכת רואי חשבון

ד"ר ירון סוקולוב – מנכ"ל מנהיגות אזרחית

שלמה וייס – מנהל משרד עמותון, משרד לתכנון כלכלי ויעוץ מס

שלומית אבינח

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור לגבי התנהלות רשם העמותות כלפי העמותות –
אמצעי תשלום, תדירות הביקורת ועוד.
ישיבת המשך לישיבה שהתקיימה בנושא ב-24 ביוני 2009.

רבותי, צהריים טובים. אני מתכבד ברשותכם לפתוח את הישיבה. אנחנו רוצים להתכנס לזמן שקבענו לעצמנו – שעה של דיון. יש לנו שני נושאים על הפרק. אחד, נושא עליו דיברנו בעבר – תשלום בכרטיס אשראי לעמותות. שתיים, הוראת החשב הכללי שעמותה שאין לה ניהול תקין מ-1 לינואר 2010 לא תתוקצב. רשם העמותות הודיע לראשי העמותות שהם צריכים להגיש ניירת עד ה-30 לספטמבר. ה-30 לספטמבר היה בין יום כיפור לסוכות, זמן לחוץ לכל הדעות. אנשים שלחו דיווחים בדואר רשום. חלקם הגישו דוח ממש לפני סוכות. הם קיבלו הודעה שרשם העמותות לא מתחייב כלפיהם. אני אתן לאחד הפונים לדבר תחילה.

זה כפי שיושב הראש אורי מקלב אמר. עד ה-30 בספטמבר, רשם העמותות פתח את המעטפות ב-11 לאוקטובר. החותמת היתה לפי 11 באוקטובר. כך שרשם העמותות אמר לך, לא הגשת בזמן אל אף שאנשים שלחו בדואר רשום.

יש להם קבלה מהדואר שהם שלחו בספטמבר?

יש להם. כולם קיבלו קבלות.

מה קובע? מה התאריך הקובע? מתי שנשלח או מתי שהתקבל?

באופן נורמלי זה מתי שזה נשלח בדואר רשום. אלה שהגישו ב"אסרו חג" מיד אחרי סוכות, זה היה 11.10. בעיה נוספת: רשם העמותות התחיל להקפיד מהשנה שהדוח המילולי יאושר על ידי אסיפה כללית. בשנה שעברה לא הקפידו על זה. יש הוראות לעשות את זה. חלקם עשו את זה, חלקם לא עשו את זה. השנה הקפידו על זה לכן היה מספר רב של עמותות שקיבלו מכתב שחסר חומר והם התבקשו להגיש את החומר.


אני באופן אישי הגעתי עם מכתב של עמותה. נאמר לי, הודעה קיבלנו, החומר נכנס לתור, ועכשיו תחכה עוד חודש וחצי. מה שאומר שאדם פעל כדין, הגיש את החומר בזמן, יש בעיה, לא מהותית.

מה שאני מבין ממך שאם היה חסר מסמך לא מקבלים את זה שהגשת את זה עד ה-30.9 או 11.10.

הבעיה היא יותר גדולה לגבי החשב הכללי. הוא לא רק אומר שלא תקבל כסף אם אין לך ניהול תקין. הוא אומר אם עד ה-1 לינואר לא יהיה לך ניהול תקין לא תקבל כסף כל השנה. פירושו של דבר שאם אדם חסר לו נייר אחד רשם העמותות גוזר כליה על העמותה. הוא יכול לסגור את העמותה, לשלוח את התלמידים הביתה. מתנצלים: ועד העמותה שכח לכתוב בפרוטוקול שהוא מאשר את הדוח המילולי לכן כל התלמידים ילכו הביתה. אני אומר מה המצב כרגע. נכון שבשנה שעברה החשב הכללי עתר באיזה נוהל מיוחד את כל אלה שהגישו באיחור, נכון. עדיין לא ברור אם הנוהל הזה יחול גם השנה או לא. הם לא רוצים בכלל להגיע לזה. זה בעיקר הנושא שעומד על הפרק.

ראשית חל שיפור בתפקוד של רשם התאגידים והעמותות. צריך גם הנחיה. היא קיימת ברמה של קבלת ההחלטות אבל שתחלחל גם לעובדים שם שתיעשה האבחנה בין סיבות טכניות לבין סיבות מהותיות. לא תמיד זה נלקח בחשבון. סיבה טכנית למשל זה אם שכחנו מסמך, נשמט המסמך. ויש התראה שיורידו לך את המימון.

אני יודע שכאשר מגישים בקשה למכרז עורכי המכרז מקפידים על כך שכל המסמכים יימצאו. אבל אפילו שם נותנים לך הזדמנות להשלים את המסמכים אם לא הגשת אותם במועד.

יש סיבות אובייקטיביות שלא תלויות ברשם אבל מצד שני זה לא צריך לעניין את הלקוחות של הרשם. קרי, את העמותות, וזה מצוקת כוח אדם. לכן מצטברים תיקים שהם לא עומדים בקצב של העברה.

אתה בעצם מבקש זמן עד ה-1.1.10.

זאת כוונתי. אני אתמול עשיתי בירור לקראת הישיבה. אני לא יכול להגיד שזה מדגם מייצג אבל זה 5 עמותות שכבר הגישו ביוני את המסמכים. לא קיבלו שום היזון חוזר שמשהו לא בסדר עד רגע זה. לעומת זאת יש הרבה עמותות שכבר קיבלו את האישורים. אני לא מדבר על עמותות חדשות אלא על עמותות קיימות. אנחנו מקווים שבעתיד יהיה חוק אחד שמאחד את כולם.

כששואלים אותי מה זאת עמותה אני אומרת שזאת חברה ללא רווח.

זה תאגיד ללא כוונת רווח. יש סוגים שונים של תאגידים, או עמותה או חברה לתועלת הציבור.

אני אגדיר מה זה עמותה. זה ארגון שאסור לו לחלק רווחים. זה לא אומר שהם לא יכולים ליצור הכנסות למטרות הציבור. ההבדל מחברה שהיא מבוססת על חוק החברות ולא על חוק העמותות.

יש הסדרה מפורשת בחוק החברות. זה תיקון שהוכנס לפני שנה וחצי בערך שהוא מקדיש פרק שלם לחברה לתועלת הציבור וקובע הוראות מיוחדות לגביה ששונות כמובן מהתייחסות לחברה עסקית. בהרבה מאוד דברים יש התאמה מלאה. למעשה יש האחדה מול הוראות חוק העמותות. הדיווחים גם זהרים, הפיקוח של רשם העמותות שזה גם זרוע מלכ"רית של רשות התאגידים. יש הרבה מאוד דברים שהם דומים. יש הבדלים מסוימים.

הבקשה שלי היא שעד ה-31 לדצמבר ואם אפשר לפני כן, האישור צריך להיות בידי העמותה ב-1 לינואר 2010.

אותו תיקון שדיבר על חברות לתועלת הציבור לפני שנה וחצי מתייחס גם לחובת הקדמת הגשת הדוחות הכספיים עד ל-30 ביוני בשנה שלאחר שנת הדוח. הטעם העיקרי לעניין הזה זה כדי שהציבור הרחב יוכל לראות את ההתנהלות השקופה של העמותה וכמה שיותר סמוך להתנהלות עצמה. הוחלט שחצי שנה זה זמן סביר לעשות את זה. היו אלינו מגורמים שונים וביקשו לקבל אורכה בעיקר מלשכת רואי החשבון שטענו שזה לא סביר מבחינתם להספיק להגיש את הדוחות עד ה-30 ביוני ולכן במהלך השנתיים האחרונות נתנו עד ה-30 בספטמבר. אבל כמובן שאין שום מניעה. זה לא משהו שהוא בלתי אפשרי לעשות, להגיש את זה גם קודם. וכל מי שהגיש קודם זה די מפתיע אותי הנושא של הפניות ביוני כי אני עוקבת אחרי התאריכים של הבודקים. אנחנו בודקים את הפניות שהגיעו אלינו בצורה כרונולוגית והיום אנחנו נמצאים כבר באזור סוף ספטמבר מבחינת הפניות שהגיעו וכבר באוקטובר. מי שכמובן הקדים להגיש נבדק קודם. אז אני אשמח לקבל פניות של עמותות שהגישו קודם ולא היתה התייחסות.


היום העבודה אצלנו התייעלה כי הקדמנו את המועד להגשת המסמכים. היו מקרים בודדים שבאמת היתה תקלה אצלנו. אני לא נתקלתי בהרבה מקרים.

בעבר חוק העמותות 1980 קבע שצריך להגיש עד 13 חודש. הורידו את זה ל-30 ביוני. זאת אומרת 6 חודשים. הדבר הזה לא נעשה סתם ככה. אני לא מבין למה לשכת רואי החשבון לא מתייחסים. עשו את זה בגלל תזמון הגשת הדוחות. רואה חשבון בהתחלה מגיש דוחות של לקוחות פרטיים, לאחר מכן בנקים, לאחר מכן חברות, ורק בסוף עמותות. זאת אומרת שהסיבה היותר דומיננטית כאן בהגשה של דוחות מאוחרים היא בגלל שפשוט רואי החשבון לא מסוגלים בקצב הזה, לטפל בכל לקוחותיהם בבת אחת. אני רוצה להציע שיהיה נוהל לבקשת ארכות. הכל מתבסס על מאזן.

בעמותות שמחזור הכספים מעל למיליון שקל אז נותנים להם ארכה.

או בעמותות נתמכות גם מהשקל הראשון.

לא אלינו. זו לא דרישה שלנו.

זו לא דרישה שלכם. זו דרישה של החשב הכללי. כל עמותה נתמכת בשקל.

אני אומר בעידן המיכון והמחשוב דוחות יכולים להיות מוכנים תוך 3 חודשים והחוק מאפשר חצי שנה. זאת הערה אחת. הערה שנייה, לשכת רואי החשבון לא מייצגת את העמותות. אנחנו הלקוחות שלהם. רואה חשבון שלא יעמוד בדרישות שלנו נחליף אותו.

בנושא ארכות למשל כמו במס הכנסה הרשם אומר שהוא לא יכול לנהל כזאת מין מערכת בגלל שצריך לשנות את החוק בעניין הזה שיש בכלל נושא של מייצג ברשם העמותות. למרות שהוא מייצג יש לו לקוחות שהוא מייצג אותם ברשם העמותות. בקיצור, רשם העמותות דחה את ההצעה הזאת. זה עלה לא פעם אחת ולא פעמיים. ניתנה ארכה. מכל מקום מס הכנסה מתחשב יותר ונותן את זה באופן מדורג.


אנחנו ביקשנו, זה נדחה. רוב רואי החשבון בארץ עמדו במטלה אבל אסור לשכוח שהלקוחות חייבים לשתף פעולה, להיות מוכנים עם החומר שלהם.

מי שאמור להגיש לנו זה לא רואה החשבון אלא העמותה עצמה ולא רק את הדוח הכספי אלא לפחות 4 מסמכים אחרים כך שאנחנו לא יכולים לנהל מערכת אחת נפרדת מול רואי החשבון ומערכת מול העמותות. לכן היה קושי. אבל גם בהקשר של ארכות, דיברנו עם רואי חשבון אחרים. הארכה של 3 חודשים לא מתחייבת. אפשר גם להקטין את זה. אפשר גם במגזר מסוים של עמותות. דווקא ציבור המייצגים של העמותות עצמן מבקש להקדים את המועד ולתת פחות ארכה. אז פה אנחנו נצטרך לבדוק איך אנחנו מתמודדים עם שתי הדרישות הסותרות האלו.

מישהו אמר שקודם רואי החשבון מטפלי בחברות ורק אחר כך בעמותות. בעצם למה לא להפוך את הסדר?


למה לא עושים להיפך? אם רשם החברות לא מחייב לא צריך לסגור את החברה או להעביר לה כסף.

הבנקים מתחייבים לעשות את זה מיד בתחילת השנה. אחר כך יש חברות, אגודות שיתופיות. אחר כך יש כל מיני אגודות שקשורות למדען הראשי.

70% מהחברות הן חברות קטנות. אין בעיה לעשות את ראיית החשבון והבקרה ב-6 חודשים. ואם יש מקרה פרטי שיפנו. אנחנו תמיד נענים. העמותה פונה, מבקשת ארכה

עורך די שרייבר, מה דעתך על כל אלה שהגישו עד 11 ל-10.

כל אלה שהגישו עד ה-11.10 ייבדקו. הבעיה היא עם כאלה שלא הגישו עד התאריך הזה. מי שזכאי יקבל אישור. הבעיה היא כאשר חסרים מסמכים, כאשר חסר למשל משהו חשוב כמו דוח פעילות. אנחנו לא גמישים ביכולת לגייס כוח אדם בחודשים מסוימים. אנחנו מגייסים לפי הכללים של נציבות שירת המדינה. אנחנו מבקשים מהעובדים לעשות שעות נוספות. אנחנו לוקחים עובדים ממחלקות אחרות שיעשו מסלול מהיר לכל ההשלמות.

שרשם העמותות יגיד שהוא נותן לאנשים עוד חודש. זה היה פותר את הבעיה.

מה שאביטל אומרת זה שמי שהגיש בזמן ולא היו חסרים לו מסמכים יקבל את הסיוע בזמן. אחרים ייבדקו בהתאם לתור. זה לא אומר שהוא לא יקבל.

עמותה שלא הגישה בקשה מלאה כאילו לא הגישה בקשה.

אבל אי אפשר לסגור מוסד שלא הגיש את הדברים בזמן.

האם אפשר לצאת בהודעה וגם בבשורה לכל אלה שהגישו, אתם תעשו מאמץ עד סוף השנה להגיש?

אנחנו עובדים במלוא הקיטור.

בואו נסכם שאתם עושים מאמץ מתוגבר לגמור עם זה ואני פונה לחשב הכללי בזה לתת לאלה שאיחרו עוד חודש. אם נסכם על הדבר הזה אז אנחנו נצא מפה עם בשורה.

אם יש מסמך מהותי הוא חייב להיות מוגש ביחד עם בקשת התמיכה ועמותה שלא הגישה אותו לא יכולה להידון כי המשמעות של עמותה שלא הגישה את המסמך הזה למרות שהוא נראה טכנית מסמך אחד אבל הוא מסמך מהותי ואם אין אישור על ניהול תקין עמותות אחרות שכן מתנהלות כמו שצריך הן אלה שיזכו בכסף כי תקציב המדינה הוא מוגבל והוא מתחלק באופן שוויוני, איך שקבע מבחן התמיכה בין כל העמותות שזכאיות לתמיכה. חשוב שנדע כבר מראש בשלב של הדיונים בוועדות אם עמותה כלשהי זכאית לתמיכה, אם היא מתנהלת באופן תקין. ב-1 בינואר עמותות מגישות את הבקשות ואז מיד מתחילות הוועדות לדון. סיום דיוני ועדת התמיכות על פי נוהל שר האוצר הוא ב-1 למרץ. יש היום מסלול לעמותה שהגישה אישור על ניהול תקין.

הדבר לא נכון, כי אנשים מגישים דוחות של 2009. הם לא מגישים דוחות של 2010 כי העמותה היתה תקינה עד ה-1 לינואר 2010. היא הגישה ניהול תקין, רק היא הגישה לא אחד שתקף ל-2010. נעשה סדר, הוא מגיש את המאזנים למשרד הרלוונטי. יש רואה חשבון של החשב הכללי שבודק. המסמך מהותי אבל בפועל רואי החשבון שבודקים את החומר לא גומרים לבדוק את החומר ב-1 בינואר, וגם החשב הכללי יודע את זה. הוא יודע שיש ניהול תקין. לא מדובר פה בעמותה שלא מגישה מאזנים. היא מגישה מאזנים ודוחות מקורות ושימוש והנהלה וכלליות ורואה חשבון חותם על זה. יש פה החלטה שכמו שאנחנו מנהלים את העמותה שאתם תגידו שלא. ואז מתחיל עירוב הפוליטיקה בשיקולים מקצועיים, ואז מתחיל הלחץ כי לא נסגור מוסדות בגלל שאין ניהול תקין. למה אתם מעמידים את הקושי הזה כשאתם רואים שרשם העמותות אומר אין כוח אדם? שהחשב הכללי יוסיף כוח אדם. למה ביד אחת להגיד אין כוח אדם וביד השנייה להיתמם?


אני עכשיו יכול להתחייב לך שמיליארד השקל שמגיעים ממחלקת הישיבות של משרד החינוך שזה המשרד שמעניק את הכסף מדי חודש אם הוא יחלק את הכסף פני סוף חודש ינואר וזה יהיה מקדמות גם, כי לא יהיו דיונים בוועדה. זה יהיה באמת נס גלוי. העמותות רוצות. הגשנו את החומר. אז היה חסר לי נייר והשלמתי אותו. אבל אי אפשר להגיד ל-500 תלמידים לכו הביתה כי לא הגשתם בזמן.

אני אומר נאה דורש נאה מקיים. כולנו מסכימים שצריך להגיש במועד ולפי התנאים. אבל כולנו בני אדם. יכולה להיות מניעה או דחייה מסיבה כזו אחרת, כוח עליון, רואה חשבון פתאום מנוטרל מסיבה כזו או אחרת. חשובה הבהרה מהחשב הכללי שזאת לא הסיבה כפי שאני שומע כאן שעמותה שלא יהיה לה ניהול תקין למעשה יורדת מן הפרק מבחינת התמיכות. אנחנו מכירים גם את ההליך של המדינה. ועדות תמיכות עם כל הכבוד, למרות שהשדולה שלנו הגישה הצעת חוק לקבוע לוח זמנים מאוד ברור בנושא הזה ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את זה. זה מחשיד את המדינה. אז המדינה לא יכולה להקשות על עמותות וללכת על קוצו של יוד ומצד שני היא לא עומדת בלוחות זמנים של ועדות תמיכה. יש ועדות תמיכה שרק עכשיו בדצמבר עומדות לאשר מינואר תשלומים, חוץ מתקדים שהולכים לעשות שיקבלו עד סוף דצמבר רק 83% מהסכום עבור דיווח בפועל של 10 חודשים ואת נובמבר-דצמבר בינואר גם יתנו להם 80% מזה והחשב הכללי ישאיר לו 4% לשנה קדימה כדי לבדוק את כל הדברים.

לסיכום הייתי רוצה מהיושב ראש שתצא מכאן בשורה ברורה שהחשב הכללי יאשר ארכה של 30 יום להגשת אישור תקין לאור העובדה שיש קשיים בכל המקומות להגיש במועד. מי שיעמוד בתנאי הזה לא תיפגע ההקצבה שלו.

אני רוצה להתכנס ולסכם. כפי שאמר עו"ד שרייבר ייעשה מאמ4ץ וברוב המקרים עד ה-1 יהיו לכולם את האישורים. כולם הגישו בזמן. הזמן הוא 11.10. אבל היה להם צורך בהשלמת מסמכים. יכולה להיות איזו גלישה בבדיקה שלהם, הגם שהם פתחו מסלול מהיר, הושיבו פקידה מיוחדת להשיב לכאלה שהביאו את המסמך שחסר. 1 בינואר, איך שלא יהיה אנחנו מדברים על מיטת סדום. גם אלה שהגישו בזמן יקבלו את ההקצבה בסוף השנה. אנחנו יודעים שחלק עדיין לא קיבלו. מדובר על אנשים שהגישו ביוני כמו על אנשים שקיבלו את זה בימים אלו מפני כל מיני סיבות. אנחנו מבקשים שתהיה הארכה של 30 יום לכאלה שלא קיבלו תשובות מרשם העמותות.

יש אישור שנקרא ניהול תקין חלופי. יש בעיה של חוסר כוח אדם בנוגע לכך. זה אמור בדרך כלל לגבי העמותות החדשות. סעיף 46. חייבים לסדר את זה גם כן.

נעבור לנושא הבא ברשותכם והוא שימוש בכרטיסי אשראי לעמותות. דיברנו על זה בישיבה קודמת. לא נחזור על זה. בואו נמצא את הדרך שתאפשר לעמותות להשתמש בכרטיסי אשראי אם זה דרך מורשה חתימה ואם זה דרך שתי חתימות. גם מבחינת רשם העמותות שראש העמותה משלם מכיסו הפרטי זה לא רצוי.

בוועדה הקודמת דיברנו על כללים חדשים מעודכנים. לעומת הכלל שיצא בשנת 2005. במסגרת הכללים וגם בעקבות הדיון בוועדה נפגשנו עם נציגי חברת ויזה כאל. שמענו מהם את האפשרויות השונות לסוגים שונים של כרטיסי אשראי שיכולים להתאים בהקשר לדברים שמעסיקים אותנו. גיבשנו הסדר שנראה לנו נכון ופרסמנו אותו במסגרת טיוטת הכללים לפני כחודשיים לציבור הרחב והעברנו את זה גם לגופים מן המגזר השלישי. קיבלנו די הרבה התייחסויות.


הנוהל נועד גם לתת מענה במקרים שבהם לעמותה יש קושי רב להתנהל באמצעות שני מורשי חתימה. גם מענה לנושא של קופה קטנה. הסתבר שיש שני סוגים כרטיסי אשראי שיכולים לתת מענה לנושא הזה. אם המגזר השלישי יגיע להסדר על סוגים נוספים של אשראי נבדוק את זה כמובן. סוג אחד, כרטיס שנטען אבל לא ניתן לבן אדם מסוים כמו בכרטיסי האשראי הרגילים. הוא מוגבל לסכום של אלף שקל. הוא סוג של מזומן. בהקשר של קופה קטנה, אפשר להשתמש אז בכרטיס האשראי. ההחלטה בדבר הוצאת כרטיס אשראי תיחתם על ידי שני מורשי חתימה.

אלף שקל זה סכום קטן מדי.

זו הגבלה של בנק ישראל.

כרטיס נטען אנונימי של עד אלף שקל הוא מוחרג מבחינת חוק איסור הלבנת הון. אפשר לקנות כמה כרטיסים.

השימוש בכרטיס אשראי הוא מאוד נוח. מצד שני יש לו את הבעיות שלו בשימוש בכרטיסי אשראי באופן בלתי מוגבל בעמותות עם הדרישה של שני מורשי חתימה והפיקוח הנכון על הכספים. כי ברגע שהכסף משולם בכרטיס אשראי אי אפשר לבטל את ההוצאה. מצד שני יש דברים שכרטיסי אשראי נוחים. או בגלל שאין ברירה אלא להשתמש בכרטיס אשראי או בגלל שלא להשתמש בכרטיס אשראי הופך להיות משהו בלתי סביר. למקרים של חשבון תשלום חשבון חשמל יש פתרונות אחרים.

הסוג הנוסף של כרטיס אשראי הוא כזה שהתשלום באמצעותו כפוף לכך שיש יתרה כספית לחשבון ייעודי שנפתח לצורך הכרטיס הזה. לגבי נסיעות לחו"ל השימוש בכרטיס מהסוג הזה יהיה כפוף לכך ששני מורשי חתימה יעבירו כספים לצורך המסוים, לאותו חשבון ייעודי. כשמדובר בהוצאות כאשר יש קושי ממשי לשלם אותן בדרך אחרת כמו תשלומים דרך האינטרנט, אגרה לרשם, נסיעות לחו"ל. היתרון הוא בזה שמלכתחילה מי שמקבל את הכרטיס ליד לא יוכל להוציא יותר כספים ממה שמורשי החתימה יעבירו לאותו חשבון.

לגבי הנוהל החדש. צריך לברך על הפרסום של כל ההוראות האלה. יש התייחסות ברורה. נמצא באתר. אין ויכוחים בין רואי החשבון ללקוחות שלהם. התנהלות עם כרטיס אשראי היא היום מחויבת המציאות. לפתוח חשבון בנק לעמותה זה אומר לקחת שני אנשים שהם מתנדבים.

יש לחשבון בנק גם עלויות. החשבון הוא עסקי שהעלויות שלו הן מאוד גבוהות יחסית.

בקשר לפתיחת חשבון בנק ייעודי לפעמים זה פתרון טוב אבל זה לא פותר את כל הבעיות. הכרטיס הנטען, אם מדובר בעמותה יחסית גדולה, אלף שקל לא יושיעו אותה של קופה קטנה, כאשר הם מגלגלים עשרות מיליוני שקלים בשנה. בנושא של חו"ל זה עדיין גם לא פותר את הבעיה.

יש רעיון כזה: לקחת את הכרטיס הנטען. הוא בלתי אפשרי. באותה מידה שבקופה גדולה בארגונים גדולים ניתן עשרת אלפים שקל בהמחאה מראש למישהו שמופקד על קופה קטנה, זו קופה קטנה בסדר גודל של אותה עמותה, באותה מידה ניתן לעשות החלטה על מסגרת האשראי לכרטיס. וזה פותר את הבעיה של קניה גדולה חד פעמית. מנפיקים כרטיס אשראי רגיל והוועד מחליט על מסגרת ההוצאות החודשית וכך תהיה מסגרת האשראי.

חלופה אחת היא באמת לשים סכום מוגבל לקופה קטנה. אפשר להשתמש בכרטיס הנטען ואפשר לרכוש כמה כרטיסים נטענים. החלופה השנייה זה כרטיס במסגרת אשראי קטנה מראש שמוגבלת לצרכים של קופה קטנה.

נניח שיש בחשבון אשראי מיליון שקל אבל אנחנו מגבילים את עצמנו למסגרת של 5000 שקל למשל. חברת האשראי תהיה מוכנה לתת לי מסגרת של מאה אלף שקל. אבל אני קובע לעצמי מסגרת של 5000 שקל.

הכוונה היא שהכרטיס עצמו יהיה מוגבל. אם חברת האשראי תהיה מסוגלת להנפיק כרטיס כזה שהוא מוגבל למסגרת מסוימת אז אפשר יהיה להשתמש בכרטיס הזה. לנו חשוב שהמגבלה תהיה מובנית לתוך הכרטיס.

רק להשלים את הרעיון. לקניות הגדולות והחד פעמיות כמו שיש מסגרת אשראי לקופה קטנה ניתן לעשות מסגרת אשראי חד פעמית, לבקש הגדלה חד פעמית מהבנק, אנחנו רוצים מסגרת אשראי חודשית, החודש הזה 50 אלף שקל רק לחודש אחד. זה ניתן לעשות. שיטה כזאת היא דינמית וגמישה. ואחרי שהמסגרת היתה גדולה ובוצעה הקנייה המסגרת הזאת תחזור לממדים שלה של 5000 או 1000 שקל לחודש.

אני חושב שתפקיד המדינה הוא לפקח ולבקר ולא לנהל את העמותות. כרטיס אשראי זה מטבע עובר לסוחר. על אחריות בעלי זכות חתימה והגופים המבקרים את העמותה לוודא שההתנהלות היא נאותה כולל הבקרה הכספית. אין כמו כרטיס אשראי מבחינת נושא של שקיפות הדיווחים שקל לעקוב אחריו. תמיד בעל זכות חתימה שני יכול לחתום על הדיווח שמגיע ולבוא למי שחתם אם זה לא כשורה. . זו התנהלות פנימית. אני מדבר על תפיסת עולם. שיבקרו שהכספים מוצאים לצורכי הציבו לפי מטרות העמותה. אני עוד לא ראיתי שהוציאו את הניהול התקין ממשרד הביטחון מפאת הוצאותיו לבתי מלון.

אני אומר ההתנהלות הישרה היום זה כרטיס האשראי. הבעייתיות מתחילה עם כסף מזומן והחזרים. זה עניין של שקיפות. זה נותן חוזק אמיתי לעמותות. מנהל העמותה יכול להיכנס לדף חשבון של חברת האשראי באינטרנט.

מירב מצד שני יש פרצה בזה שאדם יכול להתפתות להגזים בהוצאות השונות.

לסיכום. אני מציע שנעשה פעם סיעור מוחות בנושא הזה. ובינתיים פתחנו את הנושא הזה. יחד עם זאת אנחנו באים לרשם העמותות ואומרים, לא אמרנו סוף פסוק. אנחנו פתוחים לכל רעיון יצירתי שיעמוד בכללים שלנו ומנגד יחד עם כרטיסי האשראי. יש גבול כמה אפשר לזרוק אחריות על רואי החשבון. האחריות היא על העמותות. אני מברך שיש התקדמות בנושא הזה ויש הקלה רבה על העמותות כאשר הם יכולים להשתמש בכרטיסי אשראי.


בקשר לנושא הראשון. מי שמגיש בזמן זה ישתלם לו. נעשה מאמץ שינתנו ארכות שגם אלה שלא הספיקו להגיש את הדוחות. זה המסר שלנו. אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15