PAGE
19
ועדת משנה למאבק בסחר בנשים

2.12.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים

יום רביעי, ט"ו כסלו תש"ע (2 בדצמבר 2009), שעה 09:30

הגנה ושיקום של קרבנות סחר בבני אדם

בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים חה"כ יצחק הרצוג

חברי הוועדה: אורית זוארץ – היו"ר

ניסים זאב

שלמה מולה

מרינה סולודקין

שר הרווחה והשרותים החברתיים יצחק הרצוג

ח"כ דניאל בן סימון

אסתר דומיניסיני – מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי

אילנה שרייבמן – סמנכ"לית גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

מנחם וגשל – משרד הרווחה

עדה פליאל טרוסמן – משרד הרווחה

מנחם וגשל- המשנה למנכ"ל, משרד הרווחה

ד"ר גלעד דקטן

ד"ר מאיר חובב – יו"ר עמותת קשת

פנינה בת עמי – יועצת תקשורת, משרד הרווחה

נסיה בן דן – משרד הרווחה

עו"ד רינת דוידוביץ – מנהלת המקלט "מעגן" לנפגעות סחר בנשים

לילך בן משה – הרשות לשיקום האסיר, אסירות

נעמה ריבלין – פרויקט סלעית, מערך טיפולי לנשים במעגל הזנות, עיריית תל אביב

עו"ס ביאטריס רוזן כץ – מנהלת "אופק נשי",תכנית לטיפול לנשים בזנות

ד"ר מיכאל דור – משרד הבריאות

עו"ד הילה טנא- היחידה להסכמים בינלאומיים, משרד המשפטים

עו"ד מירב שמואל – היחידה לתיאום מאבק סחר בבני אדם, משרד המשפטים

עו"ד תומר כרמי – יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הדס רייכלסון - מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד סיגלית זוהר – הלשכה לסיוע משפטי, תל אביב

מרים בר גיל – משרד החינוך

רפ"ק עודד מזרחי – קצין נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מיכל יוספוף – ממונה ביקורת גבולות ומעברים, משרד הפנים

עו"ד אורלי שמואל – לשכה משפטית, משרד הפנים

עו"ד איריס מעיין – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

אורנה דיקמן – מוקד סיוע לעובדים זרים

סיגל רוזן – מוקד סיוע לעובדים זרים

ריטה הייקין – "אישה לאישה", מרכז פמיניסטי חיפה

תהילה רויזמן – "שלטר" – מרכז חירום לצעירים וצעירות חסרי בית בזנות

נופר סביצקי - מנהלת "גלגל" מרכז לצעירים מחוסרי בית ומכורים

עו"ד אורלי דהן – הלשכה המשפטית, רשות ההגירה

אורנה דיקמן – מוקד סיוע לעובדים זרים

סיגל רוזן – מנהלת, מוקד סיוע לעובדים זרים

עו"ד ידידה וולף – המטה למאבק בסחר בנשים

עו"ד חני בן ישראל – "קו לעובד"

סיגלית עדרי

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הגנה ושיקום של קרבנות סחר בבני אדם

בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים חה"כ יצחק הרצוג

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הדיון של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. נמצא איתנו היום שר הרווחה יצחק הרצוג. אני מברכת אותך על ההשתתפות בדיון יחד עם צוות משרדך. נמצאות איתנו אסתר דומיניסיני מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, מנחם וגשל ממשרד הרווחה, גורמים נוספים ממשרדי הממשלה ונציגי הארגונים. ברצוני לברך את השר על העבודה והפעילות הנעשות במסגרת משרדו לטיפול בקרבנות הסחר בכלל ובנשים בפרט. היום מציינים ברחבי העולם את יום ביטול העבדות לחיזוק זכויות הפרט וחירותו. ביטול העבדות עוגן בחקיקה במדינות רבות ואף בישראל. בשנת 2006 נחקק החוק האוסר סחר בבני אדם. אנחנו שואלות את עצמנו לפעמים האם העבדות והסחר בבני אדם אכן בוטלו. אנו עדים לשינויים בדפוסי הסחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט גם בישראל. לפני שנים ספורות נשים הוברחו לארץ דרך הגבול הפרוץ במצרים. כיום הן מגיעות במישרין עם אשרת תייר או כמהגרת עבודה. זכויותיהן מופרות, הן מוחזקות בכוח, נאלצות לעסוק בזנות ולספק שירותי מין.


ברשותכם, אני אחרוג ואני אתייחס לשני מקרים שנחשפו השבוע. האחד הוא צעיר שבילה והשתכר במועדון חשפנות ונתפס כחשוד בביצוע תקיפה מינית, והשני צעיר שהודה לכאורה במעשה פדופיליה במהלך חייו. אני מוצאת קשר הדוק בין צריכת שירותי מין ופורנוגרפיה ובין האלימות המינית והתקיפות של אזרחים בכלל ונשים בפרט. בשני המקרים מדובר בגברים נורמטיביים, הטובים שבנינו, ואי אפשר להתעלם מהקשר ומהעובדה. אגב היום יש אדם נוסף שחשוד בהטרדה מינית. יש לו חולשות והוא לא ממש היכן לספק אותן. הדיון בנושאים האלה צריך להיות רחב ככל האפשר וכולל. במקרה הזה משרדה הרווחה באמת נותן מענה גם במסגרת הרשויות המקומיות וגם במסגרת המקלטים וגם במסגרת בית נועם שנותן מענה לגברים אלימים. זה לא הדיון אבל אסור לנו להתעלם.


אנחנו נעסוק בשני צירים ונתמקד באחריות שלנו כחברה, כמדינה כלפי קרבנות עבירה שנעברה בתחומי מדינת ישראל. הציר הראשון באמת מול משרד הרווחה. תיאור מערך השירותים לטיפול בקרבנות סחר. התהליך השיקומי שאותו עוברת קרבן הסחר במקלט ומחוצה לו. כמו כן אני אבקש להתמקד במקרים בהם לקרבן יש ילדים ישראליים והצרכים הנוספים שעולים בקהילה עקב כך. הציר השני הוא מדיניות המוסד לביטוח לאומי כלפי נשים, קרבנות הסחר בכלל ובמעגל הזנות בפרט. הדרישה להשבת כספי הבטחת הכנסה מנשים שנמצאו עוסקות בזנות. הזכאות למזונות בגין ילדים ולקצבאות ילדים לנשים קרבנות הסחר כאשר אנחנו מצפים באמת למתן מענה ופתרון לסוגיות האלה. אני מעבירה את זכות הדיבור לכבוד השר, ומברכת את הצופים בבית שכן הדיון הזה משודר.

בוקר טוב לכולם, גברתי יושבת הראש. אני מברך אותך על קיומו של הדיון הזה. הוא דיון חשוב מאוד. נכון וראוי שהוועדה תקבל עדכון סטטוס על כל הטיפול בסוגיית הסחר בבני אדם. בשנים האחרונות ישראל עשתה מאמץ ניכר מאוד לשנות את הדירוג שלה ואת הטיפול שלה בתחום המאבק בסחר בבני אדם. משרד המשפטים שותף יחד איתנו ויחד עם גורמים נוספים. לגברת גרשוני יש הרבה מאוד זכויות בתחום הזה. אני גם מברך אותה. אני רוצה לברך גם את הארגונים שעובדים איתנו במיוחד מוקד הסיוע לעובדים זרים. הוא גם קיבל את האות למאבק בסחר בבני אדם השנה ל-2009. אני במיוחד רוצה להודות לאנשי המשרד. נמצאת פה עדה פליאל טרוסמן שמובילה את התחום והיא תציג אחר כך את העבודה שלנו וכמובן המשנה למנכ"ל שלנו המיתולוגי מנחם וגשל שאני מבקש ממנו לפתוח בסקירה קצרה ואחר כך עדה תשלים. גברתי היושבת ראש בשנים האחרונות משרד הרווחה לקח את הנושא ברצינות רבה ובעקבות התקציב שאושר כאן בוועדה בממשלה הקודמת במאמץ של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט פותחו תשתיות שלא היו קיימות קודם. עיקר ההתמקדות שלנו היא בשתי מסגרות, שני מקלטים, מקלט לסחר בנשים ואנחנו נציג את הנתונים ומקלט לסחר באנשים, בעיקר כמובן הכוונה לגברים. כאשר במקלט לנשים מדובר גם בזנות וגם בסחר וגם בעבדות ובמקלט לגברים מדובר בגברים למטרות עבדות. זה דבר מדהים לחשוב שבעידן הזה יש סחר בעבדות עדיין. לצערנו אני לא מופתע משום דבר וטוב שהכנסת נדרשת לוודא ולפקח שהמאמץ במקרה הזה יהיה עיקש ומתמיד והוא לא מרפה.

אני רוצה גם לברך את המוסד לביטוח לאומי על מאמציו בתחום. המנכ"לית אסתר דומיניסיני תציג את התמונה בכללותה ותתקן את הרושם שקצת נוצר בעקבות הדוח שהונח בפנינו. אני מציע שנצא לדרך. אני מבקש את רשותך שמנחם וגשל יפתח.

אולי נציג את הדוח קודם. ד"ר גלעד דקטן יציג בקצרה את המקרים שהיו בדוח ואני רוצה לקדם בברכה את חבר הכנסת זאב ניסים שהוא שותף לדרך ולעבודה ואת חבר הכנסת שלמה מולה שגם הוא שותף. בבקשה גלעד.

תודה רבה. טיפול משרד הרווחה כמו שאתה רואים בדוח שלפניכם הוא בהחלט טיפול יעיל ועונה על הצרכים בהשוואה לדוחות של משרדים אחרים. ראוי לציון על כך. עיקר הבעיות שאני מצאתי כאן הם דברים שנופלים בין הכיסאות ולא בתהליך הטיפול עצמו, אם זה טיפול בנפגעות סחר בעבר שנשארו בארץ, אם זה טיפול בנשים שהן קרבנות סחר ולא נמצאות במקלט עצמו ואז עולה השאלה של מה הן מקבלות, מה הן לא מקבלות. מצב של נשים שהיו קרבנות סחר בעבר, נשארו בארץ, יש להן ילד, הילד הוא תושב ישראל, האם איננה תושבת ישראל. בעיה של הגדרת המעמד שלה בזמן שההליך נבדק, הזכויות שהיו ניתנות לילד ולאם במהלך הזמן הזה.


הבעיה השנייה בדוח הזה, זה הנושא של המוסד לביטוח לאומי. פרשה שהתעוררה בעקבות דרישה מנשים ישראליות שעוסקות בזנות להחזרת דמי הבטחת הכנסה. זנות כעיסוק הוא לא דבר שהוא מוגדר באופן ברור ומוסדר וכתוצאה מכך קורים דברים כאלה. לא ברור איך ביטוח לאומי יכול לדרוש דמי הבטחת הכנסה בחזרה מנשים שעוסקות בזנות בשעה שהמדינה מנסה לסייע ולהוציא את הנשים שעוסקות בזנות מהעיסוק בזנות.

תודה רבה גלעד. הדוח מונח לפניכם.

אני רק אומר מילה לפני שאני אבקש התייחסויות. קודם כל צריך לומר שאנחנו מפעילים תוכנית לאומית בטיפול בזנות יחד עם הרשות למעמד האישה שהיתה שותפה נאמנה שלנו. הורתה של התוכנית היא כאן במקביל לתוכנית של נשים נפגעות תקיפה מינית. לכן במקביל לטיפול בנשים שעסקו בזנות עיקר המאמץ, ואני מציע גברתי יושבת הראש שתזמני בעיתוי הולם דיון על תמונת מצב לגבי התוכנית הלאומית בטיפול בזנות. אנחנו צריכים להחליט מה תפקידו של משרד הרווחה מהרגע שאישה יוצאת מהמסגרת. זה נושא שיעלה כאן. בגדול התפיסה שלנו אומרת שכאשר אדם יוצא מהמסגרת הוא נכלל במערך השירותים הרגיל בקהילה לפי הצרכים, אם זה צרכים של בריאות נפש, זה מכלול אחד, אם זה צרכים של פסיכו סוציאליים או סוציאליים זה מכלול אחר. לא בהכרח אתה יכול היום להבטיח שכל אדם ואדם שעבר את המסגרת ששיקמה אותו והחזירה אותו לאוטוסרדת החיים בצורה זו או אחרת אתה יכול ללוות אותו בהמשך. אז נצטרך ללבן ולהבין יותר מה מהות הטענה.

נושא שני שעלה בין השיטין בדוח זה סוגית התושבות והאזרחות. אני לא יכול לפעול במצב שבו אין מדיניות מלאה קוהרנטית של משרד הפנים ורשות ההגירה בנושא הזה. לכן אנחנו מבטיחים את מה שנדרש אבל יש דברים שלא יכולים להיות בשליטתנו ללא הבנה מלאה של סוגיות אחרות שקשורות לתופעה. אני אבקש ממנחם לתת סקירה ברשותה של יושבת הראש, תמונת מצב.

אני רק רוצה להתייחס לסוגיית האזרחות והתושבות של קרבנות הסחר. אני העליתי את הנושא בפגישה שהיתה לי עם השר וסוכם איתו שאנחנו נרכז יחד עם הארגונים את כל הפניות של כל אותן נשים שנמצאות במעברים, בין הכיסאות שהסטטוס שלהן עדיין לא ברור, והוא יטפל בנושא הזה באופן ממוקד כקרבנות סחר עם התייחסות שכמובן הולמת את המקרים של כל אחת ואחת מהם. אני מאמינה שזה יקל על מתן השירותים. הנושא שעלה מה קורה עם כל אותן נשים שהמעמד שלהן עדיין לא הוסדר. הן היו קרבנות סחר, הן טופלו במקלט ויצאו או שהן בחרו לא לשהות במקלט אלא לקבל את שנת השיקום שלהן בקהילה. אני באמת אשמח לשמוע את מר מנחם וגשל, המשנה למנכ"ל.

אני רוצה רק לציין בקטע של החזרה, בסוף חלק מקרבנות הסחר בעצם מובאות לכאן בכפייה ויש גם את נוהל הטיפול בהחזרה בטוחה וחמה הביתה. בבקשה מנחם.

כדי להתייחס לעניין הזה צריך לחזור חזרה לשנת 2004. בשנת 2004 לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה על טיפול בנשים נפגעות סחר הוחלט על הקמת המקלט שהיה מלווה בהרבה מאוד דיונים והחלטת הממשלה אמרה אז שהתפקיד הראשון של המקלט זה לאפשר לנשים תקופת הרהור כדי שהן יוכלו להעיד נגד הסוחרים. זאת בעצם היתה המטרה המרכזית, לאפשר לנשים מקום בטוח שיכול להכיל אותן כדי שהן יוכלו להעיד נגד הסוחרים כי המטרה של המדינה היתה להתמודד עם הסוחרים. והיו הרבה דיונים בעניין הזה, האם משרד הרווחה צריך לקבל על עצמו את המטלה הזאת? האם זה עניין של משרד הרווחה? ואנחנו סברנו שיש מקום לקבל את המטלה הזאת. כי מעבר כרגע לנושא המשפטי, להביא את האישה לעדות בבית המשפט יש גם אחריות ומחויבות לגבי אותן נשים שנכנסו לכאן מהבחינה של לנסות לעזור להן להתארגן אבל ההתארגנות על פי החלטת הממשלה אז היתה מאוד ברורה. היתה לאפשר להן להתארגן לקראת החזרתן למקומות המוצא שלהן כאשר היה צריך להיות כמו שאמר השר, החזרה בטוחה על כל מה שמשתמע מכך.


המקלט התפתח במשך השנים. ואני מבקש שיהיה ברור, מהחלטת ממשלה שדיברה על תקופה של 3 חודשים, 4 חודשים, חצי שנה, זו היתה תקופה שכולם אפילו לא חשבו עליה. זה התפתח למצב שיש ילדים שנולדו במקלט והם כבר בני 5. זאת אומרת שבאיזשהו מקום לאט לאט זה התפתח למצב שהוא שונה ממה שהיתה החלטת הממשלה המקורית. והמקלט נערך לדבר הזה. אני קראתי באיזשהו מקום שהיה כתוב שהמקלט מסרב לקבל ילדים ולא היא. המקלט קיבל לאורך כל הדרך ילדים. אני לא אומר לכם שאני חושב שזה המקום הטוב ביותר לגידול ילדים. לכן דרך אגב משרד הרווחה דאג לכל אורך התקופה שהילדים יוכלו לצאת למעונות יום כדי שלא כל היום הם יהיו בתוך המקלט ויהיו בתוך השיח שמתנהל שם בתוך המקלט.


המקלט על פי החלטה יצא לביקור חוץ. זכתה בו עמותת "קשת" . יושב כאן ד"ר חובב שהוא יושב ראש עמותת "קשת". יושבת כאן רינת שהיא מנהלת המקלט מטעם עמותת "קשת". גם היא היום מקבלת את האות אצל הנשיא על הפעולה המבורכת. המקלט במשך השנים וגם העברתי לשר את הנתונים, התפוסה בו, במקלט הנשים למטרות סחר וזנות, התפוסה בו הולכת ויורדת. אני מבקש שיהיה ברור שאם אנחנו לוקחים בשנת 2004, 118 נשים שהופנו למקלט וכאן אני רוצה להעיר שהיא צריכה להיות מאוד ברורה אחרת אי אפשר להבין את המטרה. החלטת הממשלה היתה שהגורם היחיד המפנה למקלט זאת המשטרה לאחר שהיא בדקה שהיתה ראשית ראיה. בתוך החלטת החלטת הממשלה הכנסנו עוד אלמנט אחד שאני מיד אעמוד עליו וזה הנושא של המקרים ההומניטאריים. בשנת 2004 היו 118, בשנת 2007 היו במקלט 40 נשים ש-31 מהן היו למטרות זנות. בלי ההחלטה שהיתה אז 5 כבר היו בסחר לעבדות, 4 למטרות הומניטאריות. השנה בשנת 2009 במקלט יש 17 נשים שמחצית מהן הן נשים למטרות עבדות ולא למטרות זנות. לפי הפנית המשטרה. זאת אומרת שההפניה הולכת ויורדת.

הזנות ירדה ב-90% מ-2004 עד היום? זה לא משקף את המציאות.

לא מדובר על הכלל. מדובר רק על המקלט.

התופעה ירדה?

אף אחד לא אומר שהתופעה ירדה. הנתונים האלה מראים על הירידה במקלט.

חבר הכנסת זאב אני רוצה שתהיה כאן אבחנה ברורה. אני לא מדבר על זנות, אני מדבר על סחר. ובסחר אם תשאל את המשטרה המשטרה תגיד לך שיש הרבה פחות נשים נסחרות. אני אין לי כלים בשביל להתמודד עם העניין. אנחנו מקבלים כל אישה שהמשטרה מפנה אלינו.

רק אני אשלים הערה. קודם כל חשוב לציין את שיתוף הפעולה עם משרד לביטחון פנים והמשטרה וגורמי האכיפה. ישראל התחייבה מול כל הרשויות הרלוונטיות בעולם. ישראל הותקפה על אי הטיפול שלה באכיפה בתחום של סחר בבני אדם ולכן חל שיפור תמידי בגלל עבודה מצוינת של הרשויות. שנית צריך להזכיר גם את החוקים. החוק שהעבירה זהבה גלאון והעבודה שלה בתחום. את העבודה של הרשות בראשותה של מרית דנון. כל זה הביא לתהליכים שאנחנו רואים אותם היום. זה לא אומר שתופעת הזנות ירדה. אף אחד לא טוען דבר כזה בשום פנים ואופן.

צריך גם להתייחס לשינויים בדפוסי הסחר.

אני הולך להגיד מילה על זה אבל זו לא הזדמנות שכל פעם יש לנו. להגיד את המילים הנכונות לגבי המשרדים האחרים שעסקו בנושא גם זה חשוב. המקלט הזה מלווה לאורך כל הדרך בעבודה בין משרדית. ד"ר דור שיושב כאן הוא שותף. משרד הבריאות הוא שותף. משרד המשפטים במסגרת הסיוע המשפטי שותף בעניין. יש כאן באמת עבודה בין משרדית מצוינת שהובילה לאן שאנחנו נמצאים.


עכשיו לגבי שאלתך. המקלט קודם כל לגבי הנשים שנמצאות בתוכו נותן את כל השירותים שצריכים לתת. גם שירותים נפשיים, גם שירותים של סדר יום שמוענק לנשים, גם סיוע משפטי וגם יציאה לעבודה במסגרת האשרות שיש.

יש שאלה גם לגבי נשים מכורות.

מילה ואני מסיים. לגבי נשים שמסיימות את תקופת השהות שלהן במקלט ולאור ההחלטה של שרי הפנים לדורותיהם שקיבלו את ההחלטה שצריך לאפשר לנשים להישאר עוד שנה לשנת שיקום וכל היתר, לא התקבלה החלטה במשרד הפנים מה עושים עם הנשים שיוצאות. אנחנו הסכמנו להאריך את התקופה של נשים שנמצאות במקלט ולו בגלל העובדה שהמקלט הוא לא מלא. אישה שבוחרת לא להיות במקלט והיא חסרת מעמד אמר השר ואין לי יותר מה לומר על הדבר הזה. כל עוד לא יוסדר המעמד אנחנו לא יכולים לטפל בנשים הללו. אנחנו מטפלים בנשים במקלט, אנחנו מטפלים בנשים ברשויות המקומיות. זה מופיע גם במחקר שלכם.

הנשים האלה חיות איפשהו.

הן חיות ברשויות המקומיות אבל הרשויות המקומיות לא לגביהן ולא לגבי פליטים שמגיעים כאן לארץ והם חסרי מעמד יש להם את האפשרות להתמודד אלא במקרי חירום. מקרי החירום האלה אלה המקרים ההומניטאריים שאנחנו מחזירים אותן למקלט.

יש מקרים שנשים בוחרות ששנת השיקום שלהן לא תהיה במקלט אלא תהיה בקהילה. ואז הן עובדות וזה בעצם השיקום. כי אם אני מבינה נכון מהדברים שאמרת כשהתקבלה החלטה להקים את המקלט המדינה לא לקחה אחריות על תהליך השיקום המלא והרחב ולא נתנה לכם הנחיות ברורות לגבי אופי השיקום בין אם זה במקלט ובין אם זה בקהילה.

חד משמעי. לא רק שהיא לא נתנה לנו הנחיות ברורות, זו לא היתה הכוונה אז. הכוונה הזאת התפתחה במשך השנים.

זו התנערות של המדינה.

לא התנערות. יש כאן לקונה שצריך לתקן אותה. זו לא התנערות.

המדינה מחויבת למאבק בסחר. זאת תופעה אכזרית, לא אנושית, מהחמורות ביותר שיודע הטבע האנושי. אבל אנחנו מדברים על סוגיה נקודתית. כאשר אישה יוצאת לקהילה היא מקבלת את שנת השיקום. היא יכולה להתארגן בקהילה. היא לא צריכה ליווי צמוד אלא במקרה חירום. זה מה שהוא טוען.

כבוד השר אנחנו מדברים על קרבנות סחר. נשים שעברו התעללות מאוד מאוד קשה. לומר שהיא יכולה להתארגן בקהילה.

עובדה שזה קורה.

אנחנו נשמע את נציגי הארגונים. אני אאפשר לגברת עדה פליאל טרוסמן. תציג את עצמך לפרוטוקול.

אני סגנית מנהלת השירות לנערות וצעירות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. באמת כמו שהשר שלנו אמר אני מובילה את הנושא הזה עוד מתקופה הדיונים ומתקופה הוועדות הבין משרדיות, מה עושה מדינת ישראל בנושא של סחר של נשים בזנות. אנחנו התחלנו בנושא של סחר בנשים למטרות זנות. היתה ועדה בין משרדית. כתוצאה מההמלצות שלה לגבי הפעילות של המשטרה ולגבי הפעילות של הפרקליטות המשרד שלנו קיבל על עצמו להקים מסגרת להגנת הנשים. באמת עברנו כברת דרך ארוכה מהפשיטות הנוראיות שהיו בבתי הליווי על הנשים במצבים שהביאו אותן אלינו למקלט ובין המצב היום. אנחנו התפתחנו בהתאם גם לדרישות הבינלאומיות וגם לדרישות בשטח מבחינת הטיפול בסחר, לא רק בנשים למטרות זנות שזה על פי עדויות המשטרה הולך ויורד אלא גם ממש פיתחנו גם את המקלט לנפגעי עבדות ולקרבנות העבדות.


הדיון כאן הוא על מה שנעשה. במקלט כולן מקבלות הכול, טיפול נפשי, טיפול בריאותי, טיפול פסיכולוגי. הבעיה היא באמת בקהילה. המטרה של המקלט על פי החלטת ממשלה היתה למצוא מקום לנשים, לתת להן פלטפורמה שתוכלנה לתת עדויות במשטרה כנגד הסוחרים, ואחרי תקופה מסוימת לעזור להן לחזור למדינות המקור. כפי שקורה הדברים התפתחו. משרד הפנים התחיל לתת אשרות שהיה לשנה נוספת לשנת שיקום. יחד עם רינת פיתחנו ממש טכניקות של שיקום נשים. המקלט פועל כקהילה טיפולית לכל דבר. וכן גם היום המקלט לגברים.


יש נשים בודדות בקהילה שנשארות ואנשים שיש להם ילדים בקהילה הן מגיעות למחלקות לשירותים חברתיים ואף על פי, וזה אני אומרת לכבוד השר, אף על פי שזה לא כתוב בשום מקום וזה לא בליבה של השירותים של המשרד הן מקבלות שירותים במחלקות לשירותים חברתיים. יש אישה שמקבלת בקצרין שעובדת סוציאלית באה ובכנס הציגה את העבודה עם האישה הזאת ועם ילדיה. אנחנו נותנים את המענים האפשריים אבל יש את המגבלות של התושבות.

אני רוצה שתתייחסו לקרבנות סחר נפגעות סמים. ממה שידוע מרבית קרבנות הסחר זה נשים שעוסקות בזנות והן תחת השפעת סמים ומכורות לאלכוהול. זה מהנתונים שעלו בדוח שאסף ד"ר גלעד. עולה שאותן קרבנות לא יכולות לקבל מענה במסגרת המקלט עד שהן לא עוברות תהליך של גמילה. ומצד שני הן לא יכולות לעבור תהליך של גמילה כי התושבות שלהן עדיין לא מוסדרת.

התשובה היא פשוטה מאוד. כל תהליך גמילה מורכב משני חלקים. הגמילה הפיזית של השלב הראשון שהיא גמילה קצרה, והגמילה הנפשית שהיא גמילה ארוכה מאוד. המקלט מקבל נשים לאחר הגמילה הפיזית אבל בלי הגמילה הפיזית, אישה שנמצאת בקריז שהיא בסמים המקלט אין לו את הכלים להתמודד עם העניין.

במקרה הזה מדובר בנשים שנופלות בין הכיסאות כי במשרד הבריאות ממה שעולה בדוח לא נותנים להן מענה כי הן לא אזרחיות ולא תושבות והאזרחות שלהן לא מוסדרת. זה אחד הנושאים שצריך לבדוק.

ד"ר דור מיכאל, ראש אגף רפואה במשרד הבריאות. יש לי על השולחן עשרות מקרים. ברגע שאין להן זכאות לביטוח, במסגרת המקלט יש לנו את התקציב הזעום והן מקבלות את כל הטיפול כולל ביטוח רפואי להן ולילדים שלהן. כשהן בחוץ אין להן זכאות לטיפול רפואי. ואני מוכרח להרחיב את היריעה כי יש אנשים נוספים חסרי ביטוח רפואי בכמויות ענקיות.

אני רוצה שנמקד את הדיון בקרבנות סחר.

המקלט הוא פתרון. גם לא מושלם כי הן לפעמים מגיעות עם מחלות שדורשות טיפול של רבבות שקלים בחודש. וזה תקציבים שאין לנו אותם. נוסף לזה מה שמנחם אמר מקודם, הבעיה זה ההמשך. הן קיבלו את הטיפול. הן צריכות להמשיך אותו. הן לא יכולות להישאר לנצח במקלט. לזה אין פתרון.

גם לא למכורות שעדיין לא עברו את השלב הפיזי.

אתה יכול להעריך כמה מקרים כאלה יש בשנה? כמה מקרים כאלה נופלים בין הכיסאות?

ארגון אישה לאישה. פרויקט לטיפול בזנות וסחר בנשים. במסגרת הארגון טיפלנו ב-4 מקרים השנה. וזה רק ארגון שלנו. זאת אומרת שגם כסיוע יש להם בטיפול שני מקרים. פחות או יותר זה מגיע לעשרה.

אתן מלוות את הבנות האלה שנופלות בין הכיסאות?

כן. אני רק מדברת על סמים. אני לא מתייחסת למספרים אחרים שקיימים. לגבי נשים שנמצאות גם בסמים וגם בזנות, מי שיכול לתת את המספרים המדויקים זה הרשות למלחמה בסמים כי אליהם מגיעים כל המקרים והם אלה שכל הזמן עומדים מול השאלות איפה להוציא את התקציב לטיפול באותן נשים ללא אזרחות.

יש פה איזו נקודה שנפלה בין הכיסאות. אני מציע מנחם שתקיימו דיון יחד עם הרשות למלחמה בסמים, עם העמותה ועם משרד הבריאות. אם זו כמות כל כך קטנה היה נכון לתת טיפול שדברים כאלה לא יפלו בין הכיסאות.

זה קצה הקרחון.

אני לא יכול לחיות בהנחה שדברים הם קצה קרחון. אם יש מקרים מובהקים שבא אליך ארגון אומר לך יש לי פה, אז שהוא ייתן חלק מה-matching. במילא הוא כבר מסייע. אבל יכול להיות שפה צריך טיפה יותר לסייע ברמה בין משרדית. אולי דרך הרשות למלחמה בסמים. אני מציע שתבדקו את זה לפחות.

ואנחנו נעשה מעקב ונבדוק בעוד כמה שבועות היכן הדברים עומדים.

צריך לציין ד"ר דור שבגדול הגמילה הפיזית היא באחריות משרד הבריאות. פה עם קצת שיקול דעת צריך למצוא את הנוהל המגשר.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת מרינה סולודקין. אני אתן לחבר הכנסת שלמה לומר את דברו.

אני רק רציתי לשאול את ד"ר דור. אתה מדבר על מחסור תקציבי. מה זה אומר לנו? אתה יכול להעריך מה סדר גודל התקציב החסר שצריך כדי לקבל טיפול סביר?

אני אתן לך דוגמה. כל התקציב השנתי של משרד הבריאות לטיפול בקרבנות סחר

הוא בסביבות 300 אלף שקל לשנה.

אנחנו מדברים גם על גברים וגם על נשים?

בגלל הירידה בנשים אז הצלחנו לכסות את הגברים בתוך אותו תקציב.

זאת אומרת שהתקציב לא הוגדל בשנים האחרונות למרות שמספר הקרבנות הגברים שאותרו עלה.

רובם היו בריאים ולא נזקקו לטיפול. כן, אנחנו הסתדרנו עם התקציב הזה.

התקציב שהוקצב לקרבנות הסחר בנשים נותר בעינו ולא הוגדל למרות שיש קרבנות סחר למרות שיש קרבנות סחר גברים.

אני רוצה לדייק. הגברים לא היו בעיה כספית. אני הכללתי אותם והסתדרנו עם זה. איפה הבעיה? מקרה בודד של אישה שזקוקה לטיפול מאוד מאוד מיוחד של עשרת אלפים שקל לחודש תרופה. זה צורך ממני משהו שהוא כמעט מחצית. עוד 150-200 אלף שקל לאישה בודדת. זה תקציב שאני לא מצליח למצוא משום מקום ואנחנו נאבקים על זה כבר חודשים.

אז היום "אישה לאישה" מטפלים בזה?

היום היא לא מקבלת טיפול. אני ממש חושש. זה לא משהו שמסכן חיים בטווח המיידי כי שם כן היינו מצליחים איכשהו אבל אין לי שום מקורות מימון לדבר כזה.

היא קורבן סחר בעבירה שנעברה בישראל ויש כאן אחריות של המדינה על האישה הזאת. לכן אני אומרת, הנתונים הועברו אלינו. תיכף ידברו נציגי הארגונים.

אתה מתאר לי מקרה אחד. למעשה המקרה הזה אתה מטפל בו חצי שנה באופן אינטנסיבי. זאת אומרת מחצית מהתקציב שעומד לרשותך לא קיים. השאלה אם יש עוד אחד, עוד שניים, עוד שלושה. מה שאתה אומר, אין לי כסף לטפל.

יש.

האם ביטוח בריאות מכסה את הטיפולים האלה? אם היינו מאפשרים לאותם קרבנות להיות מכוסות על ידי ביטוח בריאות הן היו מקבלות את המענה במסגרת הסל?

כן. זה טיפול שהוא בסל הבריאות שהן מקבלות, בהצעת חוק בטיוטה שהכנו עם רחל גרשוני בפרוש יש הצעה להחיל עליהן את הדברים האלה. יש פה בעיה שבשיטה של קניית ביטוח מחברות ביטוח רגילות אף חברה לא תסכים לבטח אישה שמראש יודעים שיש לה בעיה כזאת. אז במסגרת ביטוח ממלכתי או כל דרך חקיקתית.

איפה זה עומד היום?

יש הצעת חוק. אולי מנחם יוכל להגיד קצת יותר.

זה עניין של משרד המשפטים.

ככל הידוע לי צריך להחליט מי הגורם שמקבל את ההחלטה כי יש כבר המלצות של הצוות הבין משרדי הזה שמקובלות גם עלינו אבל הן פשוט לא עברו את האישור הסופי. לפני שזה מגיע לועדת המנכ"לים זה צריך לעבור דרך הרשות למאבק בסמים.

הצעת החוק תהיה הצעת חוק ממשלתית אני מבין.

זה לא הצעת חוק. זה יוזמה של צוות בין משרדי שעוברות לאישור לוועדת מנכ"לים. יש לפעמים המלצות של צוותים כאלה שגם מקבלות אישור של החלטת ממשלה ולפעמים זו החלטה של ועדת מנכ"לים.

למיטב ידיעתי העבודה של הצוות היא לקראת סוף. צריך לברר מתי אנחנו נוכל לקבל את ההמלצות ומתי יהיה אפשר להתחיל ליישם את זה?

לנו עוד אין מידע על העיתוי.

אבל זה משהו שמתרכז אצלכם במשרד.

כן. אבל אנחנו לא מקבלים את ההחלטה הסופית. אנחנו עשינו את התיאום של עבודת הצוות. עכשיו צריך לגבש את המסקנות. מי שמחליט זו ועדת המנכ"לים. זה עניין של תקציב גם. אבל שוב זו לא החלטה של משרד המשפטים.

אני מציע בכל זאת שרחל גרשוני תזמן את כולם להכרעות, ומה שיישאר פתוח שיביאו לידיעת השרים. יש שלושה שרים הנוגעים בדבר. אנחנו נדון ונחליט. נבין מה המשמעות, אם אי אפשר להגיע להסכמה בתוך הצוות.

ואז יהיה אפשר באמת לתת מענה ואנחנו נעשה גם follow up על הנושא הזה כדי לפתור את הבעיות. הצטרף אלינו חבר הכנסת דניאל בן סימון. אנחנו נאפשר לגברת אסתר דומיניסיני מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי.

בוקר טוב. אין ספק שמדובר בבעיה אנושית וחברתית קשה והיות והיא רב סיבתית הרי שטיפול רב גורמי מתבקש. המוסד לביטוח לאומי רואה את עצמו כשותף לעניין הזה בכלים העומדים לרשותו. עכשיו אני אתייחס לשתי הבעיות שעלו בדוח ולהצעות הפתרון שלהן. הנושא של קצבת הבטחת הכנסה כפי שאתם יודעים משמעותו קצבת קיום, וקצבת הקיום ניתן לאדם שנבחנות ההכנסות שלו. אכן היתה בדיקה בעבר גם של ההכנסות של נשים שעסקו בזנות. ברגע שנבדק ונראה שיש להן הכנסות אז במסגרת מבחן ההכנסות לחלקן אכן נשללה הזכאות לקצבת הקיום שהיא הבטחת הכנסה. אחרי שהיתה הפניה של עורכת דין גרשוני ויושבת פה סמנכ"ל גמלאות שלנו גברת שרייבמן, הנושא הזה נשקל אצלנו במשרד פעם נוספת ואנחנו סבורים שבהחלט אין מקום במקרים האלה של עיסוק בזנות לשלול מהנשים האלה את קצבת הבטחת הכנסה. כמובן אין הדברים אמורים לגבי נשים שיש להן רמות הכנסה מאוד גבוהות אבל לא על האוכלוסייה הזאת אנחנו מדברים. ועל כן תכונן מסגרת מיוחדת במסגרת המשרד הראשי שכול המקרים האלה יובאו לעיונה ובשיתוף של העמותות שפועלות בתחום הזה תתקבלנה החלטות שהמדיניות שלנו מקלה ואנחנו בהחלט לא נתחשב בהכנסות מעבודה בזנות כהכנסות שבגינן יש לשלול. נהפוך הוא. זו ההכנסה היחידה שהיא לא תלויה בעבודה בזנות ולא תלויה בסרסור ובגורמים אחרים וזה בעצם יהיה בסיס לשיקומה של האישה הזאת שיהיה לה מקור הכנסה עצמאי שאיננו תלוי בעבודה. אגב יש פה הערה שזו עבודה. אנחנו לא מתייחסים לזה כאל עבודה אלא כמו שאמרתי זה מבחן הכנסות וכל הכנסה נכללת. במקרה הזה אנחנו לא נתייחס להכנסות האלה.

בעצם מה שאומרת המנכ"לית שהרושם שמצטייר מהדוח של ד"ר נתן הוא מוטעה. אין פה סנקציה בגלל שזו זנות. הסנקציה היא כי יש מבחן הכנסה ואם מישהו משתכר מעל מבחן ההכנסה הוא לא זכאי להבטחת הכנסה.

אגב היו מקרים בודדים ביותר, ואותם מקרים שנבחנו, אותן חובות שהוזכרו פה ששללו מהן בדיעבד ויצרו חוב הכספים האלה הוחזרו לנשים האלה וכמו שאמרתי הראייה היא בהחלט ראיה הומנית בעניין הזה והביטוח הלאומי יממן להן את קצבאות הבטחת ההכנסה.


לשאלה השנייה שעלתה פה במסגרת הדוח שזה הנושא של מזונות לילדים שנולדו לאותן נשים. אז נכון שמבחינת החוק הזכויות בכלל במדינת ישראל לגבי הנושא של ביטוח לאומי קשורות לנושא תושבות. היות והנשים האלה אינן תושבות הרי שבעבר הן לא קיבלו זכויות כתושבות. לאחרונה היה פסק דין חדש בבית הדין לעבודה במקרה של גיה שבית הדין קבע שהמזונות הם לילד ולא לאישה. צריכה להיות עוד החלטה משפטית נוספת האם האישה הזאת במקרה שהיא עובדת האם לזקוף את ההכנסות שלה במסגרת מבחן ההכנסות. כמו שאמרתי אנחנו בוחנים את שני המקרים האלה. אנחנו הערכנו. הגישה תהיה גישה ליברלית הומנית והמוסד לביטוח לאומי יהיה שותף למאמץ של מדינת ישראל לשקם את הנשים האלה.

אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם בעיקר לגבי נשים שנמצאות עדיין בתקופה של מעבר שהמעמד שלהן עוד לא הוסדר. איך אפשר לפשט את זה ולהקל עליהן לקבל את השירותים שנמצאים בקהילה.

מבחינת השיקום של קורבן הסחר המטרה היא לעזור לה ולהבטיח לה חזרה בטוחה לארצה. המטרה היא שהיא לא תקבל כאן אשרת שהיה כתושבת קבע כי אנחנו עוד לא הגענו לנקודה הזאת. אנחנו לא מתנים את המשך שהייתה של האישה במקלט. אם היא רוצה לשהות אנחנו מבחינתנו נעודד את זה, אנחנו רוצים שהיא תישאר במקלט כי אנחנו חושבים שהמקלט זו המסגרת הכי טובה שיכולה לקבל במסגרת שנת שיקום. החליטה האישה שהיא רוצה לעזוב את המקלט ולצאת ממנו ולחיות את חיי הקהילה היא מראה לנו שיש לה אכן את כוחות הנפש לעשות את זה. אנחנו מאשרים לנו ואנחנו מאפשרים לה לצאת ממסגרת המקלט. המעמד שהיא מקבלת אז זה מעמד של ב1 שהיא יכולה למעשה לעבוד בכל עבודה שהיא רוצה. אנחנו גם לא מתנים את זה.

זה מעמד של עבודה, זה לא מעמד של תושבות.

בעצם המעמד הזה לא מקנה שום זכויות מעבר לעובדה שהיא יכולה לעבוד באותה שנה. ובקהילה אין לה שום שירותים שהיא יכולה לקבל באופן מסודר.

אלא אם כן היא מקרה הומניטארי.

קורבן סחר זה מקרה הומניטארי.

לא. לא. יש בתוך המקרים האלה מקרים חריגים.

אני יודעת שהוכרו כמקרים הומניטאריים וזו בדיוק השאיפה שלנו בסופו של תהליך יחד עם משרד הפנים לאפשר לאותן קרבנות מעמד.

המעמד של ב1 הוא לא המעמד שמאפשר לתת להן את כל השירותים הרפואיים, ביטוח בריאות וכל היתר. זה צריך לתת להן או לא לתת להן, זו החלטה שלכם, מעמד מיוחד שמבטיח מה הוא המעמד. ברגע שיהיה להן מעמד אנחנו נוכל לטפל.

לגבי מעמד ב1. לא רק קרבנות סחר מקבלות במדינה הזאת מעמד ב1. יש אוכלוסיות נוספות שמקבלות את המעמד הזה. אז אפשר להגדיר את האוכלוסייה הזאת כאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים ואתם יכולים תחת ב1 לתת לה את השירותים.

אנחנו בהחלט מדברים על המעמד המיוחד בתקופת הביניים שיאפשר להן לקבל את כל השירותים. יש כאן פרדוקס. מצד אחד יש כאן שירותים שהן יכולות לקבל ומצד שני הן לא מקבלות אותם. אפשר לפשט את זה?

מעמד הומניטארי בישראל זה מעמד של ב1. המעמד הבא זה כבר א5, זו תעודת זהות, זה תושב ארעי.

תושב ארעי, אתם יכולים לבדוק כל 7 שנים, כל מתי שאתם רוצים אתם יכולים ליטול את התושבות הארעית של הבן אדם. אז מה הבעיה לתת תושב ארעי? הרי מדובר באנשים שהיו קורבן סחר.

אני מהלשכה המשפטית ברשות ההגירה. יש שני נהלים. יש נשים שנמצאות בחקירה ויש נשים שפונות לאחר עדות. דרך אגב לא בכל מדינות העולם בנושא הגירה קיים תנאי של שיתוף פעולה עם המשטרה ועם החקירה על מנת לקבל מעמד. ישראל באמת רואה לשבח שהמעמד ההומניטארי שניתן לאישה לא תלוי בשיתוף פעולה עם המשטרה ובחקירה. הנשים שמקבלות את המעמד ההומניטארי הזה לשנת שיקום, יש אופציה לבקש שנת שיקום נוספת, הם מקבלות כרגע את המעמד ההומניטארי של ב1 כללי שהן לא מוגבלות לעבודה בענף מסוים.

אנחנו מדברים על שנת שיקום. המילה שיקום טומנת בחובה גם טיפול בקהילה. מה שעולה מהמעמד שניתן להן כרגע במשרד הפנים זה שכל השירות הזה בעצם חסום בפניהם. הן לא יכולות לקבל שירותי בריאות, אין להם ביטוח בריאות. אנחנו מדברים על שנת שיקום של קורבנות סחר. אזרחי מדינת ישראל, חלקם לא יכולים לקנות את הביטוח הזה. אז בואו נתייחס לקורבנות הסחר כקורבנות של עבירה שנעברה כאן וניקח גם אחריות עליהן.

בשביל זה יש את הוועדה בראשות רחל גרשוני. הועדה הזאת שחברים בה כל משרדי הממשלה כולל משרד הפנים תחליט איזה שירותים יקבלו הקורבנות האלה.

כמה שנים הדיון הזה כבר מתנהל?

הוא מתנהל משנת 2006. בשנת 2004 היה ברור שהן מוחזרות. מרגע ששרי הפנים נתנו את האפשרות לנשים לקבל שנת שיקום אז המצב השתנה.

כמה זמן יושבת הועדה הזאת על המדוכה? אפשר לקבל תשובה.

מדובר על 3 שנים.

יש ועדת מנכ"לים שיושבת 3 שנים. בועדת המנכ"לים הוחלט על תתי ועדות שאחת מהן זו ועדה בנושא הבריאות. הצורך עלה רק בשנה האחרונה ובשביל זה התכנסנו לנושא הזה כדי לפתור את הבעיה הזאת.

זאת אומרת שקודם לכן לא היו קורבנות סחר נפגעות סמים שטופלו?

במסגרת הזאת עלה הצורך כדי שהוועדה הזאת תתכנס.

אני 8 שנים בוועדה הזו. עכשיו שמשרד הפנים נותן סטטוס ב1 זה מאוד טוב. אני לא מסכימה עם משרד הפנים בהרבה דברים אבל שנת שיקום זה ראוי לציון ובשנת שיקום הוועדה של רחל גרשוני שאנחנו מאוד מכבדים חייבת לתת סטטוס לשנה הזו לקורבן סחר כמקרה הומניטארי שזקוק לשירותים הרפואיים. ולא להגזים. אנחנו לא חייבים לתת סטטוס של תושב ארעי ואחר כך תושב קבע. לא. בתהליך השיקומי החובות של מדינת ישראל מסתיימים. אנחנו יודעים מאין באות קורבנות הסחר. אתה עובר מעיר לעיר שם ואף אחד לא מכיר אותך כי אתה אחד בין מיליוני אנשים. רק צריך להיות הסכם עם מדינות המוצא שיתנו להן חופש תנועה ולעבור לעיר אחרת אם הן חפצות בכך.

אני קודם כל רוצה לשבח את שר הרווחה, את הצוות שלו וכל מי שפועל לטיפול בבעיה הזאת בצורה הומניטארית. יחד עם זאת מדינת ישראל לא יכולה להיות מדינה אטומה כשמדובר במקרים האלה. אין כאן אלפים. בסך הכול אנחנו מדברים על כמה עשרות. אני לא יודע מה הפתרון הסופי, לתת להן מעמד קבע או אזרחות או תושבות. בשביל זה יש אנשי מקצוע שמטפלים בעניין. אבל אי אפשר בשנת השיקום לתת להם מעמד עבודה בלבד בלי אפשרות לקבל שירותים נוספים. אני מוטרד יותר מאלה שיש להן ילדים וילדים שנולדו בארץ. האם אנחנו הולכים לגרש את הילדים האלה עם האימהות שלהם? זו שאלה ערכית הומנית. הוועדה הבין משרדית צריכה להמליץ על סוג השירותים שאפשר לקבל. את צריכים לתת לנו תשובה על אותם שירותים שהנשים האלה יוכלו לקבל בזמן סביר. הם צריכות לקבל טיפול רפואי הולם וזה עניין של משרד הבריאות.

אני אבקש מעורכת הדין איריס מעיין מהתמ"ת להתייחס.

כאשר אותן נשים מקבלות ממשרד הפנים את המעמד ב1 בשנת השיקום המעמד הזה מקנה להן את האפשרות לשהות בישראל ולעבוד בכל מקום שיחפצו. כשהן עובדות הן מוכרות כעובדות זרות וחל עליהן חוק עובדים זרים. במסגרת חוק עובדים זרים חלה חובה על מי שמעסיק אותן לבטח אותן בביטוח בריאות שמקנה להן מגוון רחב מאוד של שירותים רפואיים כולל שירותים נפשיים והביטוח הזה ברובו חל המעסיק ומותר לנכות משכרן שיעור לא גבוה של כסף. מעמד ב1 ניתן להן וניתן גם למקרים הומניטאריים אחרים לאו דווקא סחר אבל כאלה שעלולים להגיע לסחר כמו למשל מבקשי מקלט שמבקשים שיכירו בהם כפליטים. אותו דבר חל עליהם. כשהן מועסקות במסגרת המעמד שניתן להן על ידי משרד הפנים צריכות להתקיים כלפיהן כל ההוראות של חוק עובדים זרים לרבות ההנחיה לבטח אותן בביטוח בריאות. אם הן לא עובדות אז באותם המקרים שהן לא עובדות אז שומה עלינו לתת על זה את הדעת ולתת פתרון הומניטרי. אני מציעה לנו ללמוד מעיריית תל אביב בעניין הזה. מה הם עושים שם במסגרת הטיפול שלהם דרך עמותת מסילה באותן הנשים שיש להן קשיים עם המעמד שלהן, או חרף העובדה שהן קיבלו מעמד ב1 הן לא מועסקות, איך הן מקבלות את הטיפול שלו הן נזקקות.

תודה רבה.

יש חלוקה בין ישראליות לבין עובדות זרות?

אנחנו מדברים על נשים שהמעמד שלהן במשרד הפנים לא מוסדר, שאין להן סטטוס, חסרות מעמד. אני אאפשר לריטה חייקין להתייחס. אחד הנושאים שהיא מטפלת בהם זה הנושא של זכויותיהן של הנשים בביטוח הלאומי וכמובן בתהליכי השיקום.

אנחנו במסגרת הטיפול בנשים אלו, בסך הכול יש לנו 25 מקרים שתלויים באוויר, מתוכן כ-14 הם ממש תלויים באוויר מול משרד הפנים, מול הוועדה ההומניטארית וזו לא דווקא הוועדה שמטפלת במעמד ב1 לקורבנות סחר. לוועדה ההומניטארית אנחנו חייבות להגיש כל נושא הקשור לאימהות זרות עם ילדים ישראלים. זה תלוי באוויר. הוועדה לא התכנסה מזה שנה. זה מוזר כי אנחנו היינו צריכים לקבל את התשובה ב-30 לנובמבר באחד מהמקרים ועדיין לא קיבלנו את התשובה. לתשובה אנחנו מחכים מחודש מרץ. לא משנה.

הוועדה ישבה ביום ראשון.

יופי. מצוין. אז אנחנו נצפה לתשובות. בכל מקרה אנחנו תלויים באוויר כיוון מצד אחד נשים, אימהות לילדים ישראלים, מצד שני אף אישה זרה חד הורית לא קיבלה קצבת ילדים מאז שהיא ילדה ולא קיבלה לא מענק ילדים ולא מענק לידה. בטיפולנו למשל יש אישה שאנחנו תמכנו בה אבל מינואר אנחנו מפסיקות לתמוך בה כי אין לנו יותר תקציבים. האישה היא אם חד הורית לשני ילדים ישראליים בעלי אזרחות ישראלית שבעצם בשוליים של החברה. אין לה מעמד, אין לה כלום. ואם מציעים שאותה אישה תיסע הביתה אין לה גם בית. אין לה לאן לנסוע. זה מקרה אחד. זו רק דוגמה.

ואני מכירה הרבה מקרים שיש להם ילדים גם בחוץ לארץ. אני צריכה גם לטפל בזה?

נחזור. ביטוח לאומי אומר, אנחנו נפתור את הבעיה, תביאו אפוטרופוס לענייני כספים.

זה התפקיד של העמותה שלכם.

אנחנו אמרנו אבל הביטוח הלאומי בצפת אמר לא.

אז יש פה מנכ"ל וסמנכ"ל ביטוח לאומי.

את מכירה את המכתבים האלה. שלחתי לך אותם.

תשלחי לי, אני אתייחס.

זה מעגל סגור. מצד אחד אומרים שהיא תקבל את המעמד א5 ואז יהיה לנו יותר קל להתייחס למקרה. מצד שני אם אין לה א5 אין לה כלום. גם אומרים זה לא קורבן סחר. היא כבר עברה את שנת השיקום. זאת אומרת אותן נשים תקועות. יש לי כאלה 14 מקרים. וזה לא בהכרח נשים שהן אזרחיות של איזושהי מדינה. קיימים מקרים כאשר נשים לא אזרחיות. זאת אומרת אין להן אף אזרחות של אף מדינה. הן גם לא כל כך מצליחות לקבל את הביטוח לעובדים זרים מכיוון שגם אין להם דרכון ולא יהיה להן לעולם דרכון. היתה גם כניסה כזאת של נשים.

כמה נשים חסרות מעמד יש?

אנחנו מטפלות במסגרת הארגון ב-25 מקרים לשנה זאת. יש עוד כמה ארגונים עם נשים שצריכות פתרון לבעיה. הן ב1.

את חושבת שמוטב שהן תחזורנה למקלט?

אני לא חושבת שלכל אחת מתאימה מסגרת המקלט. אני לא בטוחה שהמקלט הוא זה שצריך לשמר לה את השיקום לכל השנים. אישה שהיתה במקלט 4 שנים עברה לידינו.

השאלה אם אישה לא עובדת בשנת השיקום. את חושבת שזה רעיון נכון להחזיר אותה למקלט?

אני מדברת כרגע על נשים עם ילדים. אתה מוכן לקבל עכשיו שלוש נשים עם שלושה ילדים כל אחת?

לגבי הילדים מנכ"לית הביטוח הלאומי גם תענה בצורה יותר מקיפה. השאר זה סוגיות מול משרד הפנים.

אני נעמה ריבלין, מנהלת פרויקט סלעית, מערך טיפולי תמיכתי לנשים במעגל הזנות במסגרת התוכנית הבין משרדית. בנושא הבטחת ההכנסה והנושא של מבחן ההכנסה ונשים שנדרשות להחזיר כספים, אולי זה לא הדיון כאן אבל זה נוגע גם לנשים ישראליות, צרם לי. קיבלנו תשובה מהמוסד לביטוח לאומי שכל מקרה לגופו בכל עמותה. לדעתי זו צריכה להיות מדינות ולא מקרה לגופו. אין מבחן הכנסה בנושא של זנות. הזנות היא לא דבר שבאמת ממנה נשים מרוויחות כסף. זה כספים או מתכלים והולכים לסמים או שהם הולכים לסרסורים. זה שאחר כך אולי יקלו עליהן ובסופו של דבר לא ייקחו מהן הן לא יגיעו אלינו לשירות והן לא יגישו כי הן יפחדו לעמוד במבחן הכנסה. הן מקבלות מכתבים, הן נבהלות ונעלמות.


יתרה מזאת, אנחנו במרכז השיקומי מדווחים עליהן כנשים שנמצאות אצלנו והן זכאיות להבטחת הכנסה, ואנחנו נדרשות לכתוב מה היה העיסוק שזה היה הזנות. הן מפחדות שאם הן יכתבו את זה הן ידרשו לקבל מכתבים.


אנחנו פתחנו מרכזים בינואר 2009. פחות משנה. למעלה מ-58 נשים היו במרכז. 42 נשים שהו בהוסטל. יש לנו הוסטל דומה למקלט. יש מספר דומה בחיפה. זה צריך להגיע לרמה של מדיניות ולא מקרה לגופו.

אי אפשר לומר שיש פתרון בכך שמעסיקים של נשים קורבנות סחר הם אלו שיטפלו בצרכים הבריאותיים שלהן. קשה עד מאוד אפילו היום במצב הנוכחי למצוא מקומות עבודה לנשים קורבנות סחר. זה אתגר בלשון המעטה. פתרון לפי משרד הפנים מפנה לחוק עובדים זרים אשר לפיו מוטל על המעסיק לטפל בצרכים האלה זה במילה אחת פשוט מופרך. צריך למצוא פתרון שהמדינה לוקחת אחריות על הנשים ולא מעבירה את הכדור הלאה.

אני אתייחס לשתי שאלות שמופנות לביטוח הלאומי. בנושא הבטחת הכנסה. אני אמרתי בתחילת דבריי שהמוסד לביטוח לאומי ככלל ותיכף אני אתייחס ספציפית, בכל הנושא של תשלום הבטחת הכנסה בודק את ההכנסות של האנשים כדי לקבוע אם הם זכאים או אינם זכאים. כשהצגתי את הנושא קודם ציינתי מפורשות שאנחנו בהחלט חושבים שלאור העובדה שמדובר פה בבעיה חברתית ואנושית קשה ההכנסה מעיסוק בזנות, זו לא עבודה, מעיסוק בזנות בכל המקרים האלה שבעצם נידונים פה והם המקרים הקשים ביותר אנחנו לא ניקח אותם בחשבון ואנחנו נערכים שיהיה מסלול אחד למשרד הראשי כדי שלא נפזר על פני כל הסניפים ולכל אחד יהיה שיקול דעת שונה, ייבחנו אצלנו בעניין הזה בראיה הומניטארית ואנחנו נשלם את הבטחת ההכנסה. אכן היו תשובות של הסמנכ"לית שאנחנו נתאם אתכם בכל מקרה לגופו. אנחנו נבנה את תהליך העבודה ואתם תוך ימים תקבלו הודעה מי האחראי, איך זה מתנקז, מה יהיו דפוסי הפעולה במקרים האלה כאשר אני אומרת לך חד משמעית אנחנו נשלם הבטחת הכנסה לאוכלוסייה האומללה הזאת.


כמובן שיש מקרים אחרים שאנחנו לא מדברים עליהם כרגע של נשים במעמד גבוה שמנהלות כל מיני עיסוקים פרטיים שעוסקות בזנות והן לא פונות להבטחת הכנסה. יש להן הכנסות גבוהות ביותר ולא עליהן אנחנו מדברים. במקרים שעליהם אנחנו מדברים אנחנו נטפל באותה שיטה שאני אמרתי.


לנושא שאת מעלה. אכן כל הזכויות במסגרת המוסד לביטוח לאומי במדינת ישראל כמו במדינות אחרות בעולם נקבעות ממעמד של הבן אדם, אם הוא אזרח, אם הוא תושב. היות והנשים האלה לא היתה להן תושבות אז הן לא נהנו מדמי מזונות כנהוג לגבי נשים שיש להן תושבות או אזרחות.


היה מקרה שאישה הגישה בג"ץ בדיוק על העילה הזאת, שהיא אמנם איננה תושבת אבל הילד נולד במדינת ישראל ומדוע בעצם החוק הקיים היום לא מאפשר לה לקבל מזונות. ואכן בית המשפט, אצל השופטת נילי ארד, קבע שהמזונות הם לילד. לכן אנחנו נערך לעניין הזה ליישום החלטת בית המשפט. אנחנו עוד ממתינים לאיזושהי החלטה כי חלק מהאימהות האלה עובדות וצריך לראות מה השיעור שצריך לשלם להן בהתאם להכנסות שלהן, ואנחנו נוציא לכל הסניפים הנחיות, ועל פי הבג"ץ הזה הילדים יהיו זכאים למזונות. אז הבעיה הזאת תיפתר. אנחנו נטפל בזה. זה באחריות שלנו להוציא עכשיו נהלים בעקבות הבג"ץ. כי בג"ץ קובע. נוציא נהלים. יכול להיות שצריך להיות שינוי חקיקה, שינוי תקנות. זה במגרש שלנו ואנחנו נטפל בזה.


סמנכ"לית גמלאות אילנה שרייבמן נמצאת פה. היא הגורם המקצועי האחראי על כל הקצבאות שמשולמות על ידי הביטוח הלאומי והיא תקצה את אותו בן אדם שהוא יהיה איש הקשר לכל העמותות בנושא המועלה היום.

אני מודה לך גברת דומיניסיני. אני חושבת שיש כאן איזושהי התקדמות בנושאים. אם זה בקשר הבטחת הכנסה ואם זה בנושא מזונות הילד. יש כאן אפילו פריצת דרך מחשבתית והצהרת כוונות שאני מברכת עליה. חבר הכנסת ניסים זאב.

אנחנו מדברים כאילו יש סחר אולי באיברים של בני אדם. ההגדרות פה הן לא ברורות. מבחינת ההיבט הציבורי זה לא נראה טוב. אני חושב שכמעט זה לא קיים הסחר בבני אדם במשמעות הראשונית שלו.

צר לי לאכזב אותך.

העניין של השיקום הוא מאוד מורכב. נשים שעסקו בזנות אם רוצים לשקם את חייהן, קשה מאוד. אלה מקרים מזעזעים ומסמרי שיער. אני בקי בדברים האלה כי בעיריית ירושלים נפגשתי עם הנושא הזה. אני ממש מברך את כל העוזרים והמסייעים. כל ארגון פה מבחינתי הוא מקיים עולם ומלואו. המשרדים עושים את המקסימום. אנחנו נעשה את הכול.

קורבנות הסחר הן ללא דרכונים. הן מסרבות לנסוע לאוקראינה עם תעודות מעבר ולהשאיר פה את הילדים מחשש שלא יתאפשר להן לחזור. התוצאה היא שהן לא יכולות בכלל להסדיר את מעמדן לא מול משרד הפנים, לא מול ביטוח לאומי. יש להם מסמכים מזהים אחרים אבל לא דרכונים.

אנחנו נפגשנו עם שר הפנים לפני שבועיים והוא התגייס לנושא הזה. אנחנו העברנו לכל הארגונים פניה מסודרת שתעבירו אלינו את הרשימות של הנשים שנמצאות בסטטוס הזה של חסרות מעמד ולא יכולות לקבל את השירותים. סוכם עם השר שהוא יבחן את כל המקרים האלה לגופו של עניין יחד עם צוות משרדו. כאן אני פונה לארגונים. ככל שאנחנו נעכב את העברת הנתונים לשר לטיפול ממוקד באותן נשים כקורבנות סחר ומטעמים הומניטאריים ולא נכרוך אותם יחד עם הפליטים והעובדים הזרים אלא באמת נעשה אבחנה נוכל לטפל בהם במהירות וביעילות גם עם משרד הפנים שהביעו רצון לסייע. היום אני גם שומעת את משרד הבריאות ומשרד הרווחה ששירותים קיימים רק הם לא נגישים לכל אותן נשים.

אני ממשרד המשפטים. אלה לא נשים חסרות אזרחות, הן חסרות מסמכים. מדובר בשני מונחים משפטים מאוד שונים. זה לא המצב. זה לא מה שנקרא stateless. זה אנשים שאין להם מסמכים אבל הם אזרחים של מדינות ריבוניות. הצטיירה כאן תמונה כאילו שוהים כאן במדינת ישראל אנשים חסרי אזרחות וזה לא המצב.

מדובר באנשים שהיתה בעיה עם הדרכונים שלהם והם נאלצו ללכת לקונסוליות ולשגרירויות ולהסדיר את הנושא. כל המקרים החריגים הללו ירוכזו בצורה מסודרת ויועברו לשר. הוא הביע הסכמה לטפל בנושאים האלה כמקרים חריגים והומניטאריים של קרבנות הסחר. אנחנו מדברים על חסרות מעמד, על נשים עם בעיות עם הדרכונים. כל הנושאים שהועלו על ידיכם נציגי הארגונים.

פנינו למשרד החוץ בנושא הזה. הם לקחו על עצמם לפנות לשגרירויות.

אנחנו נטפל בזה בצורה מרוכזת ממוקדת ולכן חבל להכביר על זה מילים.

אני מעמותת "קו לעובד". אני רוצה להוסיף שתי נקודות אחרונות ותרשו לי בגלל שזה היום שאנחנו מציינים את ביטול העבדות. היום "קו לעובד" הוא בחזית המאבק בסחר בבני אדם. מי שלא יודע שקיימת תופעה בישראל של סחר בבני אדם למטרות זנות ועבודת כפייה, התופעה הזאת בהחלט קיימת. אנחנו נתקלים בה בעבודה השוטפת שלנו. חשוב לדבר עליה מפני שהיא מוזנחת ואין כאן את המודעות. אנחנו נתקלים בבעיה הזאת מצידה הקשה ביותר. יש סחר בבני אדם בתחום החקלאות שבעיות הרווחה גם במסגרת המקלט וגם בתחום של הטיפול במסגרת משרד הפנים ואנחנו עוברים את כל הנושאים האלה על בשרנו כשאנחנו מעבירים תיקים. רק בזמן האחרון העברנו תיקים חמורים מאין כמותם. הם עברו לרשויות. הטיפול בבעיות של עובדים זרים בתחום הסחר בבני אדם הוא מפגר לאין שיעור. אני רוצה לעודד את הוועדה לקיים דיון מיוחד בנושא של סחר בבני אדם בתחום החקלאות על מנת לדבר על המחדלים החמורים שאנחנו מזהים בטיפול של הרשויות לטפל כהלכה במקרים האלה.

תודה רבה. אני מודה לכל המשתתפים בדיון ואני מודה למנכ"לית המוסד לביטוח לאומי ולנציגי משרד הבריאות על הנכונות שהם הביעו, כמו כן למשרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים. ברשותכם אנחנו נאפשר לרב פקד מזרחי להתייחס. אנחנו נייחד דיון נפרד לנושא של נשים ישראליות שנסחרות ועוסקות בזנות. כרגע דיברנו על נשים זרות קרבנות סחר. רב פקד עודד מזרחי, ממש בקצרה. אנחנו רוצים לשמוע גם אותך.

בנושא סחר בנשים היה דיון מאוד נרחב לפני כחודש בערך ביחד עם השר לביטחון פנים ונציגי אגף החקירות. אני אתן רק ההדגשים. סך הכול תיקי חקירה מינואר עד אוקטובר השנה נפתחו 10 תיקי סחר בנשים לעומת 8 תיקים בשנה שעברה. בסך הכול תיקי חקירה בניהול בית בושת בחודשים ינואר עד אוקטובר השנה נפתחו 236 תיקים לעומת 141 תיקים שנה שעברה. זאת אומרת עליה של 67%.


ראיתי פה סיקור שמרכז המחקר והמידע של הכנסת הפיק מדיווחים שהתקבלו עולה כי המשטרה מעבירה למוסד לביטוח לאומי פרטים של אנשים שעסקו בזנות. ערכנו בדיקה מול המחוז שמספק הכי הרבה עבודה ומסתבר שלא היו דברים מעולם. אין נוהל כזה במשטרת ישראל של להעביר מידע . מדובר במספר ממש קטן של נשים. הנתונים שנתתי קודם מראים על מאות פעולות, מאות כניסות לבתי בושת. אם זה היה נוהל היינו מדברים על הרבה יותר. אם משהו מופנה למשטרת ישראל אנחנו מבקשים לקבל נתונים ספציפיים על מנת שנוכל לבדוק אותם.

תודה רבה לך ואגב כך מנכ"לית המשרד התייחסה לנושא ולעובדה שלא תיפגע הבטחת ההכנסה של אותן נשים. תודה רבה לכולם על ההשתתפות.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45