PAGE
35
ועדת הכספים

25.11.2009


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ח' בכסלו התש"ע (25 בנובמבר 2009), שעה 09:15

1.
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשס"ט-2009

תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשס"ט-2009

תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התש"ע-2009

2.
צו תעריף המכס ופטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27) (הוראת שעה),

התשס"ט-2009

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מגלי והבה

יצחק וקנין

שי חרמש

אמנון כהן

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

בועז סופר, סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד מיכל דויטש הנר, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

פיליפ שלומי, מנהל תחום תכנון ומדיניות, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד איריס וינברגר, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עידית לב זרחיה, דוברת רשות המסים בישראל, משרד האוצר

אבי מושל, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

נחום יהושע, אגף כלכלה, המשרד להגנת הסביבה

אל"מ אייל הנס, רמ"ח תכנון ותקציבים, משרד הביטחון

ישראלה מני, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר

נמרוד הגלילי, מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, איגוד לשכות המסחר

יעקב אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

נועם קום, יו"ר פורום נוהגים הייטק

דורון אובז'נק, דובר איגוד המוסכים

עו"ד אינגריד הר אבן, היועצת המשפטית, איגוד המוסכים

איתן וכקמן, יו"ר ארגון מנהלי תחבורה בישראל

יגאל רסקין, מזכירות ארגון מנהלי תחבורה בישראל

יוחאי זילברברג, מזכיר ארגון מנהלי תחבורה בישראל

מאיה קרבטרי, מנהלת קשרי ממשל, חיים וסביבה

עו"ד איתן צחור, לשכת עורכי הדין

שי טרייבר, סמנכ"ל כספים, ש. שלמה רכב בע"מ, שלמה SIXT
טל ברין, מנהל תמחיר ויבוא, מיצובישי, חברת כלמוביל

שרון רוטשטיין, סמנכ"ל כספים, גזפרו בע"מ

דורי מנור, מנכ"ל דוד לובינסקי בע"מ

מרק סממה, מנהל פיתוח עסקים, דוד לובינסקי בע"מ

לאה מגר, סגולה בע"מ

רו"ח נדב הכהן, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום, לשכת רואי החשבון בישראל

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

רובי גינל, התאחדות התעשיינים

אבי גולן, יו"ר ארגון מורי הנהיגה

אבי קרמר, דובר ארגון מורי הנהיגה

קרני צדקיהו, יו"ר ארגון המוניות בירושלים

אהרן כהן, סגן יו"ר איגוד המוניות הארצי

עזרא אשכנזי, איגוד המוניות הארצי

אברהם פריד, יו"ר הנהלת איגוד המוניות

יוסף חדד חיים, הנהלת איגוד המוניות

יוסי אלדר, ארגון נהגי המוניות

מאיר דורני, ארגון בעלי המוניות

עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אילן ביטון, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שגית אפיק

ענת מימון

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1.
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשס"ט-2009

תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשס"ט-2009

תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התש"ע-2009

2.
צו תעריף המכס ופטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27) (הוראת שעה),

התשס"ט-2009

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.


אנחנו מתחילים את הדיון ב-שווי שימוש, נושא שלא דנו בו בישיבה הקודמת.

תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התש"ע-2009

תקנות השימוש ברכב, בשבוע שעבר הסברנו שבעצם אנחנו בחרנו בטכניקה כזאת כך שאת כל ההטבות שאנחנו רוצים לתת לרכב ירוק נקי יותר, אנחנו עושים דרך מסי הקנייה. בהכרח זה מתגלגל לצרכן, או למעלה או למטה. יש כמובן כוחות שוק כאלה ואחרים, אבל בגדול אנחנו סבורים שזה יתגלגל. אלא מה, כל עוד לא עברנו לשווי שימוש רציף, קרי, שזה יכול לזוז למעלה ולמטה בהתאם לקנס או לפרס, אין הרבה טעם לעשות את המיסוי הירוק כי בעצם כל כלי הרכב מתרכזים בגבולות הקבוצה. כלומר, יוצא מצב שבו לא רק שאנחנו משרתים את איכות הסביבה, אלא אנחנו במקרה הזה גם מפזרים את הריכוזיות ואני חושב שחלק מחברי הכנסת שנכחו בשנים הקודמות זוכרים שבכל פעם שבאנו לעדכן את קבוצות המחיר, שאלו שאלה מאוד פשוטה: למה צריך קבוצות מחיר. אמרנו להם שהם צודקים, לא צריך קבוצות מחיר, יש החלטת ממשלה מינואר 2008 ואנחנו מבטלים אותה מינואר 2010.


צריך להבין שההסכם שלנו עם ההסתדרות, עם המעסיקים ואם הארגונים הכלכליים אומר את הדבר הבא: שווי השימוש לא על השולחן. כלומר, מה שהיה, הוא שיהיה. לקחנו ממוצע מסוים, לא נוגעים בו, לא למעלה ולא למטה. בסיטואציה הזאת ישבנו ועבדנו הרבה מאוד זמן מול המעסיקים וההסתדרות, כדי להגיע לאחוז שמשקף את הממוצע, כדי שבאמת לא תהיה גביית יתר. אנחנו לא רוצים לדבר על גובה השימוש, לא רוצים מזה כסף, ובזה מסתיים הדיון על גובהו של שווי השימוש.


2.5 אחוזים מהמחיר לצרכן – ותכף נדבר על הוראת השעה – משקף את הממוצע ואפילו טיפה פחות, אבל לא נורא, וזה יחול החל מ-2011.

רק לסבר לכם את האוזן עם נתונים לגבי התרכזות בגבולות הקבוצה. בגבול קבוצה אחת שיש בה כ-5,000 כלי רכב, 4,000 כלי רכב, יש 78 אחוזים מכלי הרכב, ואני אומר בגבול קבוצה אחת. זה 1,000 שקלים על גבול הקבוצה. בגבול קבוצה שתיים, יש 71 אחוזים מכלי הרכב. בגבול קבוצה ארבע, אלה כלי רכב שנקראים משפחתיים או מיני-ואנים קטנים עם שישה ושבעה מקומות, 77 אחוזים מכלי הרכב נמצאים שם. אלה לא דגמים, אלא אלה הן המכירות בפועל. כלומר, לא צריך שוק, לא צריך תמחור, לא צריך תחשיב, לא צריך כלום. אפשר לראות מה גבולות הקבוצה ובזה מסתיים העניין. אומרים ליצרן שזה מה שיש ואין שום תחרות. אם 60 אחוזים מסך כלי הרכב במדינת ישראל נמכרים על ארבע או חמש רצועות, ברור לגמרי שזה מעוות וברור לגמרי שזה מפריע לתחרות. יש לנו מספיק דוגמאות ליבואנים שנצמדים למעלה כי זה מאוד נוח. נצמדים למעלה, נותנים הנחות, הצרכן הפרטי לא מעניין וצריך להבין שבכל הסוגיה של שווי שימוש בכלל, ואני לא מדבר על גובה שווי השימוש, נוגעת גם לצרכן הפרטי. רק 10 אחוזים בקירוב ממצבת הרכב הפרטי והמסחרי היא צמודה. רוב כלי הרכב במדינת ישראל לא צמודים, אבל אם מישהו חושב שזה לא משפיע, זה כן משפיע.

אם המחירים – אני לא רוצה לומר מנופחים כי זאת מילה שלילית – מוטים כלפי מעלה בגלל כוחות שוק כאלה ואחרים, אני לא חושד שמישהו עושה תרגיל. אלה כוחות השוק. ברור לגמרי שהצרכן הפרטי בסוף משלם יותר על רכב חדש ועל רכב משומש בן שנה או בן שנתיים. נוצר מצב שאדם יכול לקנות רכב בן שנתיים במחיר גבוה יותר ממה שחברה או צי הרכב – אני לא רוצה לומר חברת ליסינג – רכשה אותו כחדש לפני שנתיים.

לכן בסיטואציה הזאת אנחנו לא מבקשים אגורה אחת יותר. החל מינואר 2010, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. השוק יתפתח, השוק יתפזר, אנחנו לא נוגעים – וזה קטיגורית 0 ברכב קיים. לא נוגעים. רכב שעלה על הכביש עד 31 בדצמבר 2009, לא נוגעים בו, נקודה. מה שהיה, הוא שיהיה. יש שיטה, ולא נוגעים. כלומר, רק רכב חדש שיעלה לכביש מה-1 בינואר 2010, רלוונטי לגבי השיטה. אדם יבחן את ההיצע, יראה אם המחיר גבוה, נמוך, אולי הוא לא רוצה רכב גדול אלא הוא רוצה רכב בינוני או רכב קטן, שיעשה מה שהוא רוצה.


בהיבט הזה, התחרות במקרה הזה תשרת לא רק את מי שמשתמש ברכב צמוד אלא גם את כלל השוק. הריכוזיות, כפי שאמרתי, היא מאוד ברורה.


אנחנו לוקחים, כדי להסתמך על המחירון, וזה בסך הכל מאוד פשוט, 2.5 אחוזים ממחיר המחירון לצרכן. השיטה עובדת, יש דיווחים של היבואנים ואין בעיה.


אנחנו בעצם רוצים להסתכל על המחיר הממוצע בשנה כי אדם יכול לקבל רכב בינואר, בדצמבר, ביוני ובמהלך כל השנה ואנחנו בתוך שנת מס לא רוצים לשנות ולא רוצים לשגע את כולם. לכן אנחנו מבקשים את הדיווח לגבי הממוצע אבל דיווח לגבי הממוצע שנעשה בסוף השנה, עלול קצת לסרבל ולכן מה שעשינו זה את הדבר הבא:


מדווח היבואן בינואר על המחיר, יש לו את האפשרות לסטות בהתאם לשערי חליפין. יש כאן שתי סיבות: ראשית, אנחנו לא רוצים לשנות לאדם עצמו שקיבל את הרכב, אם היבואן העלה בגלל שער החליפין. זה בסדר. מצד שני אנחנו גם לא רוצים לבוא אל היבואן ולשאול אותו מה פתאום הוא העלה, והאם הוא עשה עסקה מלאכותית או הוא חשוד ברמאות כזו ואחרת. לכן אנחנו בעצם מאפשרים את הגמישות הזאת. מעבר לשערי חליפין, תהיו סמוכים ובטוחים שעשינו עבודה, זה לא קורה. בפועל אין כמעט חריגה, אבל להיות בטוחים, העלינו בעוד אחוז. כלומר, אלה שערי חליפין פלוס אחוז נוסף כדי באמת להיות בטוחים שאדם לא ייפגע בגלל שינויים כאלה ואחרים, אבל אפשר לומר שאנחנו תופסים את הרוב וזה בסדר גמור אם חלק נשאר בקצוות.


הסדרנו את סוגיית החשש מעליית מחירים. חלק מהתקנות נוגעות רק לך-2010 והן אומרות את הדבר הבא:


מסיבה כלשהי, וכרגע זה בכלל לא משנה, הארגונים הכלכליים אמרו שייתכן מצב שבגלל שאין כבר קבוצות ולכאורה אין פיקוח מחירים, עכשיו לכאורה יכול להיות מצב שהמחירים יעלו ואין אף אחד שמפקח עליהם. אמרתי שאין שום בעיה, בואו נכניס מנגנון, לא נבטיח אלא נכניס מנגנון שאומר שאם המחירים עלו בממוצע מעבר לרף מסוים, שווי השימוש ירד. אין לנו שום בעיה ואנחנו מבינים את זה כי אנחנו דבקים באמירה ששווי השימוש הממוצע יישאר זהה, אפילו לא אגורה. לכן, אם המחיר בסוף יעלה ב-10 אחוזים ולא נעשה שום תקנון לשווי השימוש, ברור שמה שעשינו זה בעצם העלינו את ההכנסות והעלינו את שווי השימוש הריאלי.

אני סיכמתי עם בועז סופר שהוא ידבר קצר ובמלים פשוטות, אבל הוא לא עומד בסיכום הזה.

אני מתנצל. אני מסיים את שווי השימוש.

לא, אל תסיים אלא תאמר את הדברים כפי שסיכמנו, בעברית פשוטה. תאמר מה הייתה ההצעה ומה הפשרה.

גם שגית ביקשה שמבחינה משפטית נציג את הנושא.

בסדר. אני לא מתערב. מצדי אתה יכול לדבר שלוש שעות, ב-11 אנחנו מסיימים את הישיבה.

ברשותכם, אני אציין שכל מה שאני אומר עכשיו מופיע בתקנות ועליהן אנחנו מבקשים כמובן שתצביעו.


להלן ההסכמות. ראשית, לגבי ניכוי הוצאות, אני חוזר. מוניות, הפחת על מוניות עולה ל-25 אחוזים.

אתה נותן לנו את הסוכרייה לפני שאנחנו מסכמים את הנושא.

לא, מה שאמרתי כרגע זה מה שהיה בשבוע שעבר. אני רק חוזר על הדברים לפרוטוקול.

בבקשה. תגיד, אבל בקצרה.

תקנות ניכוי הוצאות. מוניות ואוטובוסים ציבוריים זעירים, 90 אחוזים פחת עולה ל-25 אחוזים.

רכב אשכול 80 אחוזים, הכל בהתאם לסיכום עם חבר הכנסת אמנון כהן.

היחיד שיוצא מרוצה מהישיבה הזאת, זה חבר הכנסת אמנון כהן.

אני חושב שכולם יצטרפו אליו ויצאו מרוצים.

אדוני, ישבנו שעות.

המהלך הזה ייעשה רטרואקטיבית לאור הסיכום ב-2007 ואנחנו עומדים בסיכום.

זה באמת פתרון מצוין ואנחנו תומכים בו.

לגבי מורי נהיגה, אני אציין את המספרים, 77.5 אחוזים למורה שיש לו רכב בודד ו-68 אחוזים למורה נהיגה שיש לו שני כלי רכב כאשר אחד מהם הוא אוטומטי כדי באמת לא להעמיס יתר על המידה על המורה לנהיגה. הכל בהתאם לסיכום.


ברשותך, אני אציין את הסיכומים לגבי שווי השימוש. לגבי שווי השימוש, עלתה הסוגיה הבאה: נוצר מצב או עלול להיווצר מצב בו במעבר – הכל בסדר וצריך לפזר את הריכוזיות, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה אבל עדיין עלול להיווצר מצב, לפחות בשנה הראשונה – השוק עוד לא התרגל ולכן עלול להיווצר מצב שיש כאן, נקרא לזה, פגיעה עודפת שלא לה כיוונו. לכן מה שהצענו, ואומר את הצעת הפשרה עם היושב ראש, את הסיכום עם היושב ראש.

הצעת הפשרה כי הסיכום הוא רק עם הוועדה. אני לא בעל הבית. יש לי בוועדה קול אחד כמו ליתר חברי הכנסת.

הצעת הפשרה שתואמה עם היושב ראש אומרת את הדבר הבא: רכב שמחירו עד 130 אלף שקלים, שזה פחות או יותר רכב בקבוצה 3, אנחנו רוצים להתנתק מהקבוצות, אנחנו מציינים את המחיר, ובעצם כל ה-1,600 המאובזרות, הלא מאובזרות, כולם בפנים עד 130 אלף שקלים. שווי השימוש, במקום ההצעה המקורית שלנו, אני מבקש שתאשרו 2.05 ברכב גדול יותר, קרי, מעל 130 אלף שקלים. מה שאנחנו עושים, אנחנו נאלצים להעלות כי זה פשוט עניין פיסקלי. מה שאנחנו נעשה זה שאנחנו נתקרב לשיעור ב-2011 שהוא 2.5 אחוזים וב-2010 אנחנו מציעים 2.48 אחוזים. כדי לא להפסיד הכנסות שהורדתי, אני חייב להעלות. בסיטואציה הזאת ההצעה שלי אומרת שנפרק רק ל-2010. אני מציין שוב, רק ל-2010. בוא ניקח את המסה והמסה היא כלי רכב משפחתיים, עממיים, שעולים עד 130 אלף שקלים. אלה רוב כלי הרכב במדינה.

לא הבנתי. מה הייתה הצעת הפשרה שהצעת ליושב ראש?

2.48 ולא 2.5.

אני היושב ראש. זה מה שהצעת לי?

רמזו בשמך שזה 2.19. לכן עלינו את כל הדרך מהנגב לכאן, כדי לתמוך בזה. אנחנו עומדים מאחורי היושב ראש.

אני מתקן. 2.04, הבנתי שהייתה כאן התחייבות של מנהל רשות המסים.

מה?

לא. 2.05.

2.04 על רכב עד 130 אלף שקלים.

מר נסרדישי אמר לי בחוץ 2.05. תחליטו.

אני מתקן עכשיו. זאת ההצעה. 2.04 על רכב עד 130 אלף שקלים, 2.48 על רכב מעל 130 אלף שקלים. זה לא על רכב קיים אלא רק על רכב שנרכש החל מינואר 2010. רק רכב חדש. לאף אחד מהיושבים כאן, גם מי שיש לו צמוד, זה לא רלוונטי לגביו, רק אם הוא ירכוש רכב, וזה רק לשנה אחת. לשנת 2011 זה 2.5 אחוזים.

אני מודה לך. אני פותח את הדיון על שווי שימוש. נשתדל לעשות אותו ממצה וקצר. יש לי שלוש שאלות שאני מבקש שתרשום את שאלות חברי הכנסת, אם יהיו להם.


השאלה הראשונה היא מה קורה עם רכב ישן. זאת אומרת, אני מקבל ממקום העבודה שלי רכב ואני מחזיק אותו הרבה שנים. השווי שלו מטבע הדברים שווה פחות אחרי חמש שנים.


השאלה השנייה היא אם אני מקבל ממקום העבודה שלי אחזקת רכב אבל אני מקבל קילומטרג' מוגבל. המעביד אומר לי שאני מקבל לדוגמה אלף קילומטרים ומעבר לזה, שאני אשלם על חשבוני. השאלה היא מה זה עושה לי לגבי שווי השימוש.


השאלה השלישית היא מה קורה אם אני מקבל רכב ממקום העבודה, נניח רכב קטן או רכב זול, בעיקר רכב קטן ואני רוצה לשדרג את זה, ועל חשבוני אני לוקח רכב יותר גדול. מה קורה עם שווי השימוש?


אלה שלושת השאלות. אל תשיב עליהן עכשיו כי כנראה יהיו עוד שאלות. אם לא יהיו שאלות, תשיב רק על השאלות האלה.


רבותיי, מי רוצה להתייחס לנושא?

שאלת את השאלות הנכונות.

בוקר טוב. אני מדבר בשם ארגוני התחבורה בישראל שמייצגים את 300 אלף הנהגים שמחזיקים ברכב צמוד. אנחנו רוצים להתייחס לנושא של ההסדר, של הסדר הפשרה שנראה לנו בעייתי ולא פותר את הבעיה אלא בסך הכל הוא יאפשר נחיתה קלה לשווי שימוש ליניארי. כמו שבועז סופר הדגיש, זה אך ורק לשנת 2010. בשנת 2011 תתעוררנה כאן שתי בעיות: האחת, תהיה הצמדה למדד, והשנייה, סביר להניח ששווי שימוש יעלה ל-2.5 אחוזים וזאת גזרה מאוד כואבת.

זה כבר אותו הדבר. 2.48 ו-2.5 זה אותו הדבר.

אלה פערים של קרוב ל-40 שקלים ועדיין אנחנו לא יודעים את מחירי המכוניות בשנת 2010 וזה פועל יוצא למחיר מכונית. לא סביר שמחירי המכוניות בקבוצה הדומיננטית, קבוצה 2, יפחתו. לכן נראה שהפערים אולי ישביעו קצת רצון בשנת 2010, אבל בשנת 2011 זאת תהיה גזרה מאוד כואבת לעובדים.

רק ל-10 אחוזים מהעובדים.

לא, לא רק ל-10 אחוזים מהעובדים.


בעקבות הצעת הפשרה, על המודל שלה, אנחנו רוצים להציע לרשות המסים שתשב ותבחן את הנושא, שגם בעתיד, ב-2011 ואילך, תהיה איזושהי חלוקה לפי רמות מחירים. כלומר, אפשר אפילו ללכת על מודל שיעור האחוז שרשות המסים הציעה, של מ-2.43 ועד 2.6, לבוא ולומר שכל הרכבים שמחירם עד 130 אלף שקלים – וזה משנת 2011 – שלא יעלו לשיעור אחוז של 2.5, אלא יעלו לשיעור אחוז של 2.43 וכל אותם רכבים של מעלה 130 אלף שקלים יהיו לפי חישוב של 2.6. מבחינת רשות המסים, זה יוריד לה את כל הצורך במנגנון לחישוב האחוז שהוא מאוד מורכב ומסובך.

תחזור שוב.

הפתרון הוא פתרון יצירתי והוגן. בשיטה הליניארית אנחנו רואים ששכבות הביניים הולכות להיפגע כאן בצורה מאוד משמעותית וכאשר אני מדבר על שכבות הביניים, אלה 250 אלף מחזיקי רכב צמוד במדינת ישראל שלא עושים את זה מרצונם.

מה עם אלה שאין להם רכב צמוד? הם לא רלוונטיים?

אנחנו מדברים על רכב צמוד.

צודק. לא רלוונטי.

אנחנו אומרים שאת אותה חלוקה לטווחי מחירים, גם מ-2011 ואז אני חוסך לך את כל מנגנון חישוב האחוז ואתה קובע שכל מכונית עד 130 אלף שקלים לפי 2.43 וכל מכונית שמעבר לזה, לפי 2.6. אני חושב שזה פתרון הוגן. אני יכול לומר לך כבר את הפערים. מכונית שתעלה 115 אלף שקלים, עובד ישלם 80 שקלים פחות מאשר בתוכנית המקורית.


יש בעיה נוספת והיא נושא ההצמדה למדד. אני רוצה שחברי הוועדה ידעו שבהסכמים של שנת 2007 על הרפורמה הקיימת, קודם כל אנחנו בעיצומה ואנחנו לא דוחים את הרעיון להכניס כרגע את שווי השימוש, אבל הנושא של הצמדת מדד הוא הנקודה הכי כואבת לציבור עובדים שהשכר שלו לא צמוד למדד. אנחנו לא רואים כאן קשר. זה יגרום לבעיות שבעתיד מי שקיבל מכונית, עלויות אחזקת הרכב לא צמודות. לכן אנחנו לא רואים למה שווי השימוש צריך להיות צמוד למדד. אנחנו רואים כאן פערים וחוסר שוויון. ככל שנחזיק יותר מכוניות, העלות שלהן תהיה יותר גבוהה.


דבר נוסף, לסיכום. אנחנו מצפים בנוסח נאה דורש נאה מקיים, שיטילו גזרות על רכב צמוד שיהיו פתרונות אלטרנטיביים והולמים במדינת ישראל להסעת המונים ואותם אנשים שנאלצים לקחת רכב צמוד לצורכי עבודה, יהיו להם פתרונות בטוחים.

תודה רבה.

לשכת רואי חשבון. אני מצטער שאנחנו שופכים מים צוננים. ראשית, יש לנו התנגדות עקרונית לתקנות. כולנו צריכים לדעת שהעיוות הוא בתקנות ולא בפקודה. הפקודה רק אמרה ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, יכול להתקין תקנות בדבר שווי השימוש על טובת ההנאה של העובד. זה אומר החוק. העיוותים הם בתקנות.

התקנות הקיימות, יש בהן שלושה עיוותים קשים ביותר. העיוות הראשון הוא שאין שום הבחנה בין עובד שצריך להשתמש ברכב לצורכי עבודה לבין עובד שבכלל לא צריך להשתמש ברכב. העיוות השני הוא שאין שום עידוד למי שממעט בנסיעות פרטיות. יש אנשים שמשתמשים ברכב בעיקר לענייני עובדה ולא נוסעים הרבה, יש גם שומרי שבת וכולי, ויש אנשים שנוסעים 30 ו-40 אלף קילומטרים בשנה שזה שימוש פרטי, וכולם משלמים אותו הדבר. זה דבר אבסורדי. הדבר השלישי שכבר נאמר כאן הוא שגם רכב ישן, פגום, שערכו נחות באופן דרמטי, יש אותו שווי שימוש.

אני חייב להקריא לכם משפט אחד מפסק דין של השופטת בסקי קרוק שניתן רק לפני שבועיים בעניין עיריית נהרייה. בין היתר בפסק הדין ציטטה רשימה של פרופסור אדרעי שאמר: "תקנות מס הכנסה בנושא רכב צמוד שרירותיות ומעודדות בזבוז. המצב היום אינו מהימן, שעה שעובדים רבים משתמשים ברכב הצמוד רק לצורכי עבודתם כגון כדי להגיע לפגישות או נסיעות עסקיות, אך משלמים סכומי מס גבוהים ואינם רשאים לנכות את ההוצאות לצורכי מס". זה פסק דין טרי. זה באופן עקרוני.

אנחנו היינו שמחים אם במקום לאשר את השינוי, שאני אומר עליו כמה מלים, היו דוחים את הכל וחושבים חשיבה חדשה כי התקנות מעוותות והן גורמות לבזבוז, לתסכול, לשרפת דלק ולפקקים.

לגופו של עניין. גם לגופו של עניין אנחנו לא חושבים שהשינוי הוא שינוי מבורך ואומר למה. זה לא שקבוצות הרכב זה טוב, אלא זה לא טוב, אבל בקבוצות הרכב יש לפחות ודאות. אנחנו הולכים למצב בו ייווצר מצב בו במשך השנים לעובדים לא יהיה מושג איך מחושב שווי הרכב. רבותיי, זה שווי סינתטי. זה לא מחיר הקנייה המקורי של הרכב אלא זה שווי סינתטי של רכב סינתטי עם תוספות סינתטיות. החברים לא בקיאים בפרטים. לא מדובר במחיר האמיתי של הרכב אלא במחיר סינתטי שהוא משתנה לפי כל מיני ממוצעים ולאחר מכן, לאחר השנה הראשונה, הוא צמוד למדד וצמוד למטבע וכל מיני חישובים שהחשבים לא מסוגלים לעשות. לא כולם, אלה מקומות עבודה עם שלושים אלף מכוניות אלא יש אנשים עם ארבע מכוניות והם לא מסוגלים לעשות את זה. זה יהפוך לזוועה, זה יהיה סיוט וזאת גם תהיה אפליה בין עובדים כי עובד שיש לו רכב מודל 99 ישלם סכום אחד, עובד שיש לו רכב מודל 2010 ישלם סכום אחר וזה על אותו רכב. זאת מבוכה, בלגן, השינוי לא שווה בצער המלך.

אני רוצה להעלות עוד שני דברים קצרים ביותר. בעבר הצענו ואנחנו גם מציעים היום שכאשר עובד ומעביד נותנים הצהרה משותפת שעיקר השימוש הוא עסקי, צריך לחייב אותם רק בשליש משווי השימוש. יש דבר כזה במע"מ. אנחנו מציעים כבר היום לעשות את זה ולעתיד, ענישה חמורה ביותר.

מי יכול לבדוק את זה?

אפשר לבדוק. במע"מ הולכים לעשות שינוי שזה בדיחה לעומתו וכל המשק יהיה משועבד.

איך אתה רוצה לעקוב אחרי הרכב? לנסוע אחריו כשהוא נוסע לגליל?

אני לא צריך לעקוב. קודם כל, גם את זה אפשר לעשות אבל לא צריך להיות קיצוני. הצהרה משותפת של עובד ומעביד, כל שנה מחדש, הגדרה מה זה שימוש. רבותיי, יש מדריכים שנוסעים עם רכב לשטחים, יש טכנאים, אנשים שנוסעים 80 אחוזים מהקילומטר לצורכי עבודה. לא כולם מנהלים שנוסעים במכוניות נוצצות.


תרשו לי לסיים בדבר אחד. שמי נדב הכהן ולכן אני כהן ולא נביא, אבל אילו הייתי נביא, הייתי אומר אל תאשרו את זה כי יצא שכרנו בהפסדנו.

מה זה קשור לנביא?

יש מאמר מפורסם על כהן ונביא.

אני אתן לך לקרוא אותו. הוא לא בכתבי הקודש אלא בכתבי החול.

לשכת עורכי הדין. עקרונית אנחנו מודעים להסדרים שהגיעו לה"ב, לשכת העצמאים, עם בועז סופר ואנחנו נוטים לכבד הסדרים מהסוג הזה.


יחד עם זאת, יש כאן עיוותים מרחיקי לכת, לפחות בכל מה שנוגע למקרה אחד. יש מקרה אחד עליו הייתי מבקש לתת את הדעת. אותו עובד שמקבל רכב לפני עשר שנים, אנחנו נמצאים בשנת 2020, הרכב הזה מחושב אצלו לפי מחיר של רכב חדש – זה עיוות כי אתה מחייב אותו במס מעבר לכל פרופורציה. אנשים כאן פשוט יוותרו על רכבים ואתם הרי לא מעונינים בזה אלא אתם כן מעונינים שיהיה כאן רכב לאדם. אתה לוקח ואתה עושה עיוות דין. פשוט עיוות דין. מה שנקרא מס לא טוב.


אני רוצה להזהיר את הוועדה – ואני מדבר כאן בשם לשכת עורכי הדין – ולומר שזאת הוראה בלתי חוקית. כלומר, אגב, פסק הדין של השופטת בסרי קרוק ביטל חוק. אם אתם מודעים לפסק הדין הזה, הוא ביטל חוק. זה חוק, זה דין, זה אותו הדבר.


ישנם דברים בלתי חוקיים בכל הנוסח הזה, בין היתר מה שהזכיר נדב הכהן לגבי השווי ולגבי המכירה של הרכב, ובין היתר לגבי הנושא של הרכב העתיק, כאשר אתה מקבל רכב ישן.


לכן בנושא הזה, למרות ההצטרפות שלנו להסדרים עם לה"ב וכולי, אני מבקש לומר שבאותם נושאים ספציפיים שהוזכרו כאן, יש מקום לעשות חשיבה נוספת ולבוא אתנו בדברים. בועז, אני מוכן להוציא לכם חוות דעת שמשקפת את אותם דברים בלתי חוקיים בעליל שהולכים להתרחש בתקנות האלה ותנו על זה את הדעת כי אתם עושים כאן דבר שהוא פשוט לא הגיוני. יש מקרה מסוים, לפחות אחד, שאדם ישלם מס על רכב ישן ללא כל הצדקה חוקית.

לצורך העניין אני מייצג כאן את הארגונים הכלכליים ואת ההסתדרות. אנחנו היינו במהלך של הידברות עם בועז סופר ועם רשות המסים. מתווה מתואם, להוציא השינוי האחרון שבו יש הטבה לקבוצה 2 ופגיעה בקבוצה 4, אבל מאחר שזה רק לשנת 2010, אנחנו מוכנים לשינוי הזה בתנאי שבשנת 2011 נחזור למתווה שהוחלט עליו. אנחנו מתנגדים לשינוי שהוצע כאן, למעשה שתי דרגות עד 130 אלף ומעל 130 אלף שקלים, מאחר שזה בניגוד לרציונל של כל השינוי הזה בו המחוקק לא מתערב במתווה המסים.


נאמר כאן על ידי נדב הכהן שיש להחיל תיקון שונה על רכבים של טכנאים שמרבית השימוש שלהם הוא לצורכי עבודה. במקרה הזה המגזר העסקי, ברוב המקרים, מגלם את שווי השימוש ואנחנו לא חושבים שזה צריך להיות כך. מדובר בטנדרים וכדומה שמשמשים רק כרכבי שירות. נעשה איזשהו מהלך של הידברות מול רשות המסים כדי להחריג את הרכבים האלה ואני חושב שכדאי להתייחס לזה.

אתה תומך בתקנות?

כן.

איגוד המוסכים. אני רוצה להזכיר על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על הטבת מס שהיא בלתי שוויונית ובלתי סבירה שיצרה את בועת הליסינג הזאת מלכתחילה. בואו לא נדבר על אלו שנהנים ממנה אלא על אלו שלא נהנים ממנה. הצרכן הפרטי, כאשר הוא בא לקנות רכב חדש, מסבסד את הרכבים שנמכרים בזול, הליסינג, והוא כבר מפסיד. אחר כך, אחרי שנתיים או שלוש, הוא קונה רכב משומש בדרגת תחזוקה ירודה ביותר כי כידוע חברות הליסינג רוצות לחסוך ולא רוצות בהכרח לספק רכב איכותי. שווי הרכב המשומש עולה ללא הצדקה. בואו נדבר על התחזוקה הנמוכה של הרכבים האלה, שמתבטאת לעתים בחלפים בלתי בטיחותיים ובלתי הולמים.

זאת אומרת, את אומרת שלא צריך להיות רכב צמוד?

קודם כל, לדידנו צריך לבטל את הטבת המס הזאת.

בכלל לבטל את הטבת המס.

קודם כל לבטל אותה כי היא בלתי שוויונית, היא בלתי סבירה והיא גורמת עיוותים.

בסדר, את זה אמרת. אני שואל רק אם הבנתי אותך נכון. את רוצה שלא יהיה חוק, לא תהיה פקודה ולא יהיו תקנות ולא יהיה רכב צמוד.

אנחנו חושבים שצריך לבטל את החוק.

גם אני חושב כך.

ההצעה שבועז סופר מציע כרגע, בוא נגדיר אותה כצעד בדרך הנכונה. אנחנו תומכים בו כי זה כרגע הרע במיעוטו, אבל אנחנו רוצים לא לשכוח על מה אנחנו מדברים ומה נקודת המוצא שלנו.

טוב שהזכרת לנו.

כל הסיפור הזה מעודד ביקוש מלאכותי לרכב, רמת נסועה גבוהה, זיהום אוויר, אנשים נוסעים סתם כי יש להם רכב צמוד, בזבוז משאבים, אפליית צרכנים. אני שוב מזכירה שיש צרכנים שהם לא בין אלה שנהנים משווי השימוש.

לבטל את הרכבים הצמודים. שגם השרים יתחילו לרכב על אופניים.

לא אמרתי אופניים. אמרתי לשלם מס ריאלי על ההטבה הזאת.

מה שהבנתי עד עכשיו הוא שאת נגד רכב צמוד.

אני נגד הטבת מס.

אני מתכוון להטבת מס.

שישלמו מס ריאלי.

תני לי להבין אותך. את נגד ההטבה במס של רכב צמוד ולא צריך לעודד רכב צמוד.

נכון.

שלמשל לשרים לא יהיה רכב צמוד אלא ירכבו על אופניים.

זה לא מה שאמרתי.

אבל זה אני אומר.

אמרתי שמי שיש לו רכב צמוד, שישלם את מלוא המס.

אמרתי. בסדר. אמרת שאת תומכת בתקנות הללו.

נכון.

שזה נושא הדיון עכשיו בגלל שזה הרע במיעוטו.

נכון.

את מייצגת את המוסכים.

את איגוד המוסכים.

אני מודה לך.

אני דובר איגוד המוסכים ואני גם דובר פורום ארגוני הרכב בישראל שמייצג את כל ארגוני הרכב בישראל. אני לא יודע למה אמרת שאתה מייצג את כל ארגוני הרכב בישראל כי אתה מייצג את משתמשי הליסינג ברכב בישראל.

זה הכל במשרה אחת?

הכל במשרה אחת, באותה משכורת.


אדוני היושב-ראש, ברשותך, תוספת קטנה לדבריה של עורכת-הדין הר אבן. אני רוצה לצטט את דוד בועז, לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר, בעבודה שהוא עשה לבחינה כלכלית על המבנה הפיננסי של חברות הליסינג בישראל.

מאיפה אתה מצטט? קודם ציטטו לנו את דבריה של שופטת ואתה מצטט את דוד בועז. איפה הוא אמר את הדברים?

בעבודה שהוא עשה על בחינה כלכלית על המבנה הפיננסי של חברות הליסינג והשפעתן על שוק הרכב בישראל.


"אפליית צרכנים במחיר רכישה של רכב חדש ומשומש, אפליית מס בין רוכשי רכב עלות פרטית לבין מקבלי רכב צמוד, עיוותים בשוק התעסוקה, הורדה מלאכותית ומסוכנת של עלויות תפעול רכב". הבורסות ייפלו כאן בגלל הליסינג. "מכשירי מימון בעלי מינוף גבוה שיצרו סיכון רב למשקיעים פיננסיים, הטיית משאבים ציבוריים להטבת המס, עיוות בהקצאת מקורות בהיבט הלאומי לרעת משתמשי רכב בתחבורה ציבורית".

עם כל הכבוד, היא לא הדוברת של איגוד המוסכים, אבל היא כבר אמרה את הדברים וזה לא נושא הדיון.

זה בדיוק נושא הדיון כי מתווכחים כאן על עשיריות האחוז כאשר אתם מדברים על הטבה לא שוויונית.

אדוני הדובר, אתה מדבר מאוד יפה. זאת אומרת, אם לא היה לי דובר, הייתי אפילו שוקל לקחת אותך. עם כל הכבוד, הדיון הוא לא זה. הוא פשוט לא זה ואין לנו הרבה זמן.

זה בדיוק הדיון.

ממש לא. אני אסביר לך מה הדיון. אנחנו לא דנים האם נותנים הטבת מס לרכב צמוד או לא. אין דיון כזה עכשיו. נקיים אותו, אני בעד שנקיים אותו ואני אפילו מסכים עם זה. יש הטבת מס לרכב צמוד והשאלה היא האם אנחנו הולכים במתווה אחד, שניים, שלוש, כזה או אחר, מוניות, שווי שימוש, מיסוי ירוק, כן או לא. זה הדיון.

אני מחזק אותך. לכן הסחיטה הזו של בועז לא הגיונית על עוד עשיריות האחוז.

לא. אנחנו לא נקבל את המילה הזאת.

בסדר, לא סחיטה. הלחץ.

גם את זה אני לא מקבל. מה שאומר בועז סופר הוא לא טוב. למה?

לא אמרתי שהוא לא טוב.

הוא טוב?

דיברתי על הלחצים.

רק שתדע לך, היחידים שסוחטים כאן, אלה הם החרדים.

הרי רוב החרדים מקבלים רכב צמוד מהמדינה. זה פוגע גם בהם.

אתה בעד התקנות האלה?

אנחנו תומכים ואנחנו בעד שיאושרו כמו שהוצעו מלכתחילה ולא בכל מיני לחצים להוריד עוד ועוד.

אתה נגד הלחצים. אלה הלחצים שלי.

הלחצים לא שלך. הלחצים הם של אלה שמקבלים את ההטבה הזאת.

הלחצים שלי. אני פשוט ראיתי את הטבלאות וחשכו עיניי. ביקשתי לכן להוריד מ-90 אחוזים ל-83 אחוזים, לשנות את שווי השימוש וכל מיני דברים. אני עוד לא יודע מה בועז סופר יאמר.

תנו את ההטבה לכולם. שכל אזרח במדינה יוכל לקבל.

על זה הדיון הפילוסופי העקרוני.

דיון ריאלי.

בוועדה יושבים חברי כנסת מוכשרים ואתה יכול לבקש מאחד מהם שיניח הצעת חוק שלא קשורה לדיון הזה ושיאמר שהמדינה לא נותנת הטבת מס לרכב צמוד מכיוון שזה לא שוויוני. יש כאן חברי כנסת מוכשרים. אני לא מגיש את זה כי אני לא מספיק מוכשר. תודה רבה.

הערה בנוסף לדברים שנאמרו כאן. בעשור האחרון הגיל הממוצע במדינת ישראל עלה מ-6.3 ל-7.12 ובין יתר הסיבות זה גם השימוש הרב ביותר ברכב בישראל, מעל ומעבר למה שנהוג בעולם.

לכן הגיל עלה?

קונים פחות מכוניות.

גיל המכוניות עלה, אבל תוחלת החיים של האדם ירדה.

בועז סופר, תתייחס. אל תגיד לא על הכל, תחפש משהו שתוכל לתת תשובה חיובית.

משהו חיובי.

כן, משהו חיובי.

הדיון לגבי גובה שווי השימוש נערך ב-2007. מבחינתי הוא מוצה. רצינו יותר, רצינו פחות, זה לא מעניין. היה דיון, הכנסת קבעה מה שהיא קבעה, מבחינתי העניין הסתיים.

החרגנו מה שהחרגנו.

החרגנו מה שהחרגנו, קבענו מה שקבענו, התפשרנו היכן שהתפשרנו, ובזה הסתיים העניין.

בתוך הדיון ב-2007 - אני לא אסיים כאן ובכל זאת אני אעיר כי נשאלו השאלות – היו כמה סוגיות. סוגיה ראשונה הייתה לגבי רכב משומש. אנחנו הסברנו אז, ואני מסביר גם היום, שאנחנו בעת קביעת גובה שווי השימוש לוקחים רכב משומש בן שלוש שנים. רוצה לומר, אנחנו מניחים הנחה סבירה שאם אדם לא יקבל רכב ממעבידו, הוא ירכוש רכב משומש בן שלוש שנים. יכול להיות שההנחה היא נכונה ויכול להיות שהיא לא נכונה אבל את מחיר ההון אנחנו מייחסים לרכב משומש בן שלוש שנים ואת מחיר התחזוקה לרכב משומש בן שלוש שנים. רוצה לומר שאם אנחנו מסתכלים על מרבית הרכב הצמוד במדינת ישראל, הוא מסתופף תחת שלוש השנים. כלומר, למרבית כלי הרכב הצמודים אנחנו נותנים מענה.


יש ציי רכב שמחזיקים גם שנה רביעית ושנה חמישית, אבל בממוצע אנחנו די בסדר.


בדרך כלל כלי רכב ישנים שמשמשים בסקטור העסקי, בדרך כלל נמצאים אצל עצמאים ושם אין בעיה כי 45 אחוזים שהסדרנו ב-2007 תקפים גם היום, גם לגבי רכב חדש וגם לגבי רכב משומש. אני מזכיר עוד פעם שכאשר אנחנו מדברים על חישוב לפי 2.5 אחוזים, לקחנו את מה שיש היום בממוצע ובכלל זה שווי השימוש על רכב משומש, שלוש שנים וכולי, ועשינו המרה אחד לאחד, לא יותר ולא פחות. לכן בסוגיה הזאת אנחנו סבורים שזה נותן מענה מהימן וסביר.

איפה זה בא לידי ביטוי?

לא. עורך דין צחור, אני מבקש לאפשר לבועז סופר לומר את הדברים.

אני הגשתי לוועדה ב-2007 ואני מוכן להגיש שוב את התחשיב.


לעניין ההגבלה. אתם חייבים להבין שאנחנו כאן מנהלים 317 אלף כלי רכב צמודים. מי שמנהל את כל ה-317 אלף, אלה כל מעסיק ומעסיק אבל בסוף אנחנו כמערכת מסתכלים על 317 אלף כלי רכב צמודים נכון להיום. אין שום דרך לעקוב אחרי הקילומטרג' של כל רכב ורכב, להיכנס לנבכי ההסדרים אם יש לו הגבלה לגבי דלק כזה או דלק אחר. יש חברות גדולות במשק שרק בתוך אותן חברות יש שלושה הסדרים וכל אחד ייקח מה שהוא רוצה.


אם אדם לא נוסע "מספיק" ברכב צמוד, יש לי רעיון מצוין: שלא ייקח רכב צמוד. אנחנו לא מתערבים. אנחנו אומרים שלאור חוסר היכולת שלנו, אנחנו מודים – וגם בעולם ניסו לעשות את זה ונכשלו – שלעשות איכשהו לעשות חישובים לפי קילומטרג', זה פשוט לא עובד. אין לנו שום יכולת לעשות את זה.


יתרה מזאת, ואנחנו אמרנו את זה ב-2007 ואני אומר את זה גם היום, תסתכלו מה עלול להיווצר. אני אענה גם לסוגיית רכב השירות ואומר שאנחנו במהלך של התדיינות ואני אומר מה אנחנו עושים. אם ניקח טכנאים, הם נוסעים הרבה, עכשיו נתחיל לעקוב אחרי הקילומטרג' שלהם ואז עלול להיווצר מצב שאדם שגר רחוק או אדם שנוסע הרבה לצורכי עבודתו, ימוסה יותר בהשוואה למי שנוסע פחות. למה? כי אין לנו את היכולת בדיוק לרדת לכל קילומטר וקילומטר. לכן התוצאה תהיה אנרכיה גמורה. אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה.


אנחנו בעצם אומרים שזה הסכום הנורמטיבי. זה מסתדר היטב עם אותו חישוב של רכב משומש. אנחנו לא חושבים שכל אחד שלא יקבל רכב מהמעביד שלו יקנה רכב משומש אבל אנחנו אומרים שזה הכי טוב שאפשר, זה הכי פחות גרוע שאפשר, הכי פחות גרוע שאנחנו יכולים לעשות. עושים חישוב נורמטיבי.

התשובה היא לא. תמשיך.

לגבי המדד.

ענית על רכב ישן.

עניתי גם על הגבלה.


לגבי רכב קטן משודרג. היום אנחנו לא משנים שום דבר. אדם שמגיע לו ממעבידו - לצורך העניין כחלק מתנאי השכר שלו - רכב במחיר של 100 אלף שקלים או 120 אלף שקלים, זה לא משנה, ובוחר לשדרג את הרכב. הוא משדרג את הרכב ומשלם תוספת.

יש לו סיבות לכך.

נכון. אני הדוגמה. לי מגיע מהמעביד שלי רכב מקבוצה 2 או מה שזה לא יהיה, ורצה הגורל ועוד כמה גורמים ויש לי ארבעה ילדים, ולכן אני נאלץ לשדרג את הרכב. אני כמובן אשלם על זה תוספת ואני גם אשלם על זה עוד סכום בנטו. גם היום אני והרבה שכמותי משלמים את התוספת. אין שום שינוי ביחס למצב ב-2010 ואילך.


צריך לזכור שהמעביד שלי או כל מעביד אחר כאשר הוא מעמיד לרשות העובד רכב יותר גדול, מלוא ההוצאות מותרות לו. לא 99 אחוזים. נניח שאני עובד בסקטור הפרטי, למעביד עכשיו יש הוצאות של 30 אלף שקלים על רכב בשנה, ועכשיו אני מבקש רכב יותר גדול.

על חשבונך.

אני אסביר מה זה על חשבוני. העלות עכשיו היא 40 אלף שקלים במקום 30 אלף שקלים. למעביד שנותן לי את הרכב, כל ההוצאות מותרות. הכל מותר עד השקל האחרון. ההסדר ביני לבין המעביד, יכול להיות שאני לא משלם על התוספת, יכול להיות שאני כן משלם על התוספת, יכול להיות שאני משלם 300 שקלים מהנטו כפי שאני עושה במקרה שלי, יכול להיות שיש כאלה שמורידים להם מהברוטו, יש מיני הסדרים, אבל יש כאלה שאומרים שחלק מתנאי השכר, אנחנו נותנים לך. זה לא משתנה בכלל.

כלפי המעביד לא משתנה.

לא, גם כלפי העובד.

למה? הוא משלם. הוא משתתף.

העובד משתתף משכרו ברוטו או משכרו נטו, כמו שאצלי קורה. אני משלם מהנטו.

נכון.

אמרו לי שאם אני לא רוצה רכב צמוד, שלא אקח.

רגע. אתה חוזר על המשפט הזה כל הזמן. אתה חייב רכב צמוד בשביל העבודה?

אני לא חייב כלום. לא. אני יכול לקנות רכב משלי.

הוא יוצא מנקודת הנחה שאתה חייב.

אני זכאי לרכב קטן ואני חייב לצורך העבודה רכב צמוד. המעביד אומר לי שאני חייב רכב צמוד והוא עוזר לי. אני אומר שמגיע לי רכב קטן, אבל אני רוצה רכב גדול יותר.

הוא יכול לתת לך אחזקת רכב.

אני חייב רכב צמוד. מה זה משנה למה? תיאורטית. אני רוצה על חשבוני רכב יותר גדול.

מה זה על חשבונך?

אני משלם את ההפרש.

מהברוטו.

כן. אני משלם את ההפרש.

מהברוטו. זה הבדל דרמטי. אני אפילו משלם מהנטו אבל לא משנה. מורידים לך משכרך, אני אומר שאין לי שום בעיה.

למה על שווי השימוש אני צריך לשלם?

כי זאת הטבה. אתה עכשיו מקבל רכב שעולה 150 אלף שקלים במקום 100 אלף שקלים.

אבל אני שילמתי את ה-50 אלף שקלים.

לא, אתה לא משלם 50 אלף שקלים.

אני כן משלם.

אתה משלם את התוספת.

רק את הדלתא.

את ה-50 אלף שקלים אני משלם.

לא. 30 הרי זה חלק מתנאי העסקה.

חבל שלא למדתי באוניברסיטה. תשמע, אני מקבל רכב שהוא שווה 100 אלף שקלים. אני אמרתי למעביד שהוא משתתף ב-100 אלף שקלים ואני מוסיף 50 אלף שקלים מכיסי ולוקח רכב יותר גדול. עד כאן בסדר?

לא. אני אסביר. המעביד, סביר להניח, אומר שהוא מאפשר לך את זה, אבל הוא משלחם הכל כי אחרת זה לא רכב צמוד.

המעביד משלם לך את הכל.

כל ה-150 אלף שקלים, המעביד משלם.

נכון. כך צריך להיות. אז בהשתתפות אתה נותן יותר כסף.

בסדר. טוב שלא למדתי באוניברסיטה.

אני עובר למדד. שווי השימוש צמוד, נקודות הזיכוי צמודות.

אני מקבל מהמעביד קילומטרג' מוגבל.

עניתי על זה אבל אני אענה שוב. אין לנו שום יכולת להיכנס למגבלות האלה. מה שבעצם אנחנו אומרים זה שיש כאן פן נורמטיבי – רוצה, תיקח, לא רוצה, אל תיקח. אני מתנצל שאני חוזר על זה. במקרה הזה אנחנו רואים שעובדים בוחרים בהסדרים שונים ומי שבעצם ההסדר לא מתאים לו בגלל מגבלות על הנהג הנוסף או על ילדים, לא לוקח רכב.

זאת אומרת, התשובה לשאלה הראשונה היא לא. התשובה לשאלה השנייה היא לא.

לגבי המדד.

זוהי טענה נכונה.

נכון. שווי שימוש צמוד למדד, יש שני רכיבים קטנים נוספים שצמודים למדד שקוראים להן נקודות זיכוי ומדרגות המס. כאשר עובד, שכרו הנומינלי נשאר זהה משנה לשנה, אבל יש גידול במדד, נקודות הזיכוי מתעדכנות, מדרגות המס מתעדכנות, וגם אם שכרו לא עלה בשקל, הוא משלם פחות מס.

למה הוספת את נקודת הזיכוי?

כדי לומר שהכל צמוד. נקודת זיכוי באשר היא.

המשכורת שלו צמודה או לא צמודה?

אני עונה שוב. אין לי מושג.

המשכורת שלי.

לא צמודה. ראשית, היא צמודה.

אתה הקפאת אותה. היא הייתה צמודה.

המשכורת לא צמודה.

אני עובד בתדיראן בעפולה. המשכורת שלי צמודה או לא צמודה?

זה תלוי בהסכם שלך.

נניח לא.

עובדי המדינה. מה זה משנה? המשכורת צמודה או לא צמודה?

נניח שזה לא צמוד.

מה זה נניח?

היא לא צמודה.

אני לא יכול לענות.

נקודת זיכוי, המשמעות שלה היא מאוד שולית.

מדרגות מס זה שולי? אלה הסדרים של מיליארדים.

כמה יוצא לי שאני עובד בתדיראן עפולה? נקודת הזיכוי ומדרגת המס. כמה זה יוצא לי?

נניח ששכרך לא השתנה.

אני מקבל משכורת של 2,200 שקלים לחודש.

אז אין לך רכב צמוד.

אין לך רכב צמוד ואין לך גם זכות.

אבל השכר שלי צמוד?

אבל אין לך רכב צמוד.

אתה תשלם פחות מס.

למה מצמידים את זה למדד? תצמידו את זה חלקית. קחו את החשבון באחוזים, כמה בשכר.

אנחנו מוכנים להצמיד את שווי השימוש לשכר הממוצע. אני מבקש להתנגד להצעה שלי כי היא תזיק לעובדים. אם השכר הממוצע לא עולה, אין בעיה, זה לא יעלה.

עכשיו הבנתי. אתה טענת טענה נכונה שהתקבלה על דעתי. המשכורת לא צמודה למדד ולכן עלתה השאלה למה אתה מצמיד את שווי השימוש למדד. אומר בועז סופר שהוא מקבל את עמדתי, מצמידים את זה לשכר הממוצע במשק. אתה בעד?

לא. יש לי הצעה אחרת. אני אומר שיהיה הוגן להצמיד את זה לדלתא.

בוויכוח הזה הוא ניצח. הטענה הייתה ממש נכונה. אן הוא אומר שהוא מסכים להצמיד את זה לשכר הממוצע במשק, הוא נתן לך תשובה.

בוא נגיד שזאת תשובה שצריך לבחון אותה על ידי אנשי מקצוע.

בסדר. תבחן. תכף נדבר על מנגנון הידברות.

שוב, המשמעות של המדד היא מעל 50 שקלים בשנה.

אני רוצה לציין שני דברים נוספים שעלו כאן. קודם כל, הסוגיה של פסק הדין שמדבר על הוצאות עודפות במלכ"רים וזה בכלל קשור למעסיק רגיל, אבל אני רוצה לומר משהו לגבי רכבי השירות. אנחנו בהתדיינות מאוד ממושכת וקשה כי זאת סוגיה בעייתית ואין לנו פתרון. אנחנו יושבים עם הארגונים הכלכליים ואנחנו מנסים לגבש פתרון. אני לא מבטיח שום דבר. אני חושב שרובי יאשר את הדברים שאני אומר. אנחנו ממש בהידברות כל הזמן ומחפשים פתרונות. כאשר נמצא אותם, נבוא אתם.


הדבר האחרון שאני רוצה להדגיש. אותם 2.5 אחוזים, אותו שווי שימוש נוכחי, הגם שאנחנו מתייחסים בחישובים לרכב משומש, אנחנו מכפילים את זה במחירו של הרכב כחדש, מחיר המחירון, כי אין דרך אחרת. הדבר היחידי השקוף והנקי ביותר הוא מחיר המחירון לצרכן, בין בשיטה הקודמת ובין בשיטה הנוכחית. אני מציין את זה לצורכי הפרוטוקול.


עד כאן.

בוא נעבור עכשיו למיסוי הירוק.

לא התייחסת לרכב ישן.

הערה אחרונה. אין שום שינוי – אני מתנצל אם אני חוזר על עצמי – במתווה הקיים כולל כל ההצמדות, כולל כל מה שנקבע ב-2007. אנחנו לא משנים לא למעלה ולא למטה. זה בכלל לא על השולחן. אני רק מדגיש ומבהיר את זה שמה שנעשה ב-2007, כולל המדרגות, כולל סכומים, כולל הפשרות, כולל ההצמדות, בפנים ולא נוגעים לא למעלה ולא למטה.

המיסוי הירוק.

אנחנו לא מצביעים על כל נושא?

אנחנו נצביע.

סיימנו נושא, בוא נצביע עליו.

לא. קודם ניתן להם להסביר. אתה רוצה שלא נצביע על הפחת?

הפחת בסוף.

זהו. הם לא מסכימים. רציתי להצביע על הפחת.

על מה אתה מדבר עכשיו?

עכשיו אנחנו מדברים על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27) (תיקון), התש"ע-2009.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27) (תיקון), התש"ע-2009

הוועדה ביקשה שני דברים, ואני מתמצת, כאשר הראשון הוא לגבי מס הקנייה, וברשותכם, אני אענה קודם על הדבר היותר קל, לגבי מס הקנייה ושנבחן הצעה אלטרנטיבית. הדבר השני היה לגבי הנוסחה, אותו מדד ירוק. יש לי כאן מכתב, לאחר שישבתי עם מנכ"ל צ'מפיון, שהיה אחד המתנגדים. אני התחייבתי ואני מתחייב לוועדה כמובן לבחון במתואם עם העמיתים שלי במשרד להגנת הסביבה ובמשרד התחבורה את הסוגיה עוד שנה. אנחנו תמיד רוצים לראות שלא טעינו ולא שגינו, ולכן אנחנו נבחן את זה.

לא הבנתי.

אני אומר לגבי הנוסחה של המדד הירוק. עלו טענות האם הנוסחה שלנו היא נכונה או לא נכונה. אנחנו סבורים שהיא נכונה ועדיין, אחרי שנה בה נלמד את הנושא, יכול להיות שנגיע למסקנות אחרות. לכן אנחנו אומרים שאנחנו מתחייבים לבחון את הסוגיה ולומר שאם זה טוב, אנחנו ממשיכים, ואם זה לא טוב, אנחנו נחזור לוועדה כמובן. זאת ההתחייבות שלי כאן. התחייבתי אתמול בפני מנכ"ל צ'מפיון והוא הודיע על הסרת התנגדותו לסוגיה הזאת. אני לא יכול לרצות את כולם.

למה לא לדחות בשלושה חודשים?

אי אפשר לדחות לשלושה חודשים. מדובר במהלך כבד. אנחנו סבורים שסוגיית ה-CO2 קיבלה מענה הולם. אדוני לא היה בישיבה הקודמת, אבל אם תרצה, משרד הגנת הסביבה יגיר את הנושא.

כן, אבל אני מסתכל על העולם והעולם מסביבי קובע.

העולם קובע ולכן המדד הירוק, ה-CO2 בתוך המדד הירוק, הממוצע שלו הוא 90 אחוזים בלי לוותר על דברים אחרים, ואם אתה רוצה, ישנם כאן המומחים כי אני לא המומחה.

על חשבון מה שעושים המומחים של איכות הסביבה.

אבל 90 אחוזים ה-CO2 מתוך המדד הירוק. רוצה לומר שגם אם ועדת קופנהגן שמדברת על ה-CO2 העולמי תסתכל על ישראל, זה הולך כך: ישראל אחראית לחצי אחוז מה-CO2 העולמי. מתוך חצי אחוז, 0.1 זה כלי רכב, מתוך 0.1 – 0.05 זה רכב נוסעים, לא רכב כבד, משאיות ואוטובוסים. כלומר, גם אם לצורך העניין מישהו חושב שאנחנו אולי טעינו, מדובר באלפית. אנחנו סבורים שזה מידתי, ישבנו על זה שלוש שנים, ואנחנו חושבים שהנוסחה הולמת, היא מידתית, היא ראויה.

אנחנו שלחנו אותך בפעם הקודמת לעשות שינוי. מה החלטת? מה אתה מציע לנו?

מה שאני מחזיק בידי זה צו שחתום בידי שר האוצר שאמנם הוא לא פורסם רשמית.

אל תאמר את זה בדרך אגב. זה לא פורסם.

לא, אני לא אומר את זה בדרך אגב.

אל תאמר את זה בדרך אגב. לא הסכמתי. תבוא לכאן עם הצעה והחברים יביעו את דעתם. ההצעה לפרסם את זה קודם ולהביא את זה לכאן, בסופו של דבר לא הסכמתי. אני אומר משהו לא נכון?

אני מחזיק בידי צו שחתום על ידי שר האוצר.

על זה אתה מבקש את האישור שלנו.

על זה אני מבקש את האישור של הוועדה. האישור של הוועדה כרגע יהיה אישור טנטטיבי כי הוא לא פורסם אבל זה לא משנה.

זה נכון להיום או זה המתוקן?

זה המתוקן.


ברשותך, אני אקריא אותו.

הוא לא פורסם. הוא יכול לפרסם את זה והוא הרי לא צריך את הוועדה. אמרתי שאם אתה מפרסם את זה בלי הוועדה, אז לא צריך את הוועדה בכלל.

אמרתי. אני אקריא את הצו ואני אסביר את הפן הטכני או היועצת המשפטית תסביר.

לא, בסדר. לא חשוב.

אנחנו מביאים כמובן לפני הפרסום כדי לא להביא מעשה מוגמר. אנחנו מביאים צו שהוא חתום על ידי שר האוצר. הנה ההעתק. הוא מופקד כרגע ברשומות ומחכה לאישורה של הוועדה. הצו אומר את הדבר הבא: מס הקנייה החל מהלילה – מהיום ב-12 בלילה – יופחת ל-83 אחוזים.

לא 90 אחוזים כפי שהצעת.

לא 90 אחוזים כפי שהצענו במקור. במקביל אנחנו מבטלים את ההטבה שיש למערכת בקרת יציבות והסיבה לכך היא פשוטה.

זה מזכיר לי את המערכון של הגשש החיוור, תיקח מהכיס הזה ותשים בכיס השני.

מערכת בקרת יציבות. קל מאוד להפוך את זה למגוחך, אבל אם תקשיבו, אני אשמח. מערכת בקרת יציבות בתיאום בין המשרדים, וכמובן זאת החלטה של שר התחבורה שכבר נלקחה, החל מינואר 2010 מערכת בקרת יציבות היא חובה. המשמעות שמיותר לתת הטבת מס. אנחנו לא רוצים את הכסף, לא רוצים להעלות מסים, לא רוצים שום דבר. אנחנו מבקשים לבטל את ההטבה ולהוריד ל-83 אחוזים. המשמעות של ההסדר הזה הוא ששיעור המס האפקטיבי יורד. כלומר, ההסדר הזה לא מאוזן פיסקלית אלא הוא עולה כ-110 מיליון שקלים.

הוא עולה לרשויות המדינה.

הוא עולה לרשות המסים 110 מיליון שקלים. ההשפעה שלו היא בעיקר בשני סקטורים, ואני לא מתבייש לומר את זה ואני אומר את זה ולא אתם. אחד, בכלי רכב יותר גדולים באשר הם ובכלל זה, מה לעשות, כלי רכב שהם שישה ושבעה מושבים.

ההגיון שעומד מאחורי העניין הזה, מכיוון שאנחנו מדברים על מיסוי ירוק, ובמיסוי ירוק, כאשר נוסעים יותר נוסעים ברכב אחד, במקום לנסוע בשני רכבים, הזיהום הוא יותר נמוך.

זה בהחלט דחף אותנו למחשבה, נקרא לזה, שונה. אנחנו כמובן לא יכולים לעשות את ההפרדה, אבל ההשפעה היא מאוד משמעותית ביחס לכלי רכב אחרים.


בחנו את הסוגיה מול היבואנים, בחנו את הסוגיה מול הנתונים שיש לנו, כמובן אני הייתי מנוע מלחשוף כל מיני נתונים אבל יש הבנה ברורה מצד היבואנים שכאשר מורידים מס וכאשר רוצים להסתכל על אוכלוסייה ממוקדת – ותכף אני אדבר על אוכלוסייה שונה, כי זה לא רק רכב למשפחות ברוכות ילדים – חזקה, אני לא רוצה לומר כל המס אבל אני רוצה לומר רוב המס, אני מקווה שאפילו כל המס, יופחת ויעבור לצרכן, ואני רוצה לומר עד השקל האחרון ואכן אני מקווה שכך יהיה. זה יכול להגיע לאלפי שקלים, תלוי ברכב, אם זה 160 אלף או 180 אלף או 200 אלף שקלים. זה יכול להגיע לאלפי שקלים. הסיוע כאן הוא כמובן מבורך.


יש השפעה נוספת שגם היא ברוכה בעיניי והיא על כלי רכב מסחריים. זה לא משנה אם זה שירות ולא משנה אם זה טנדר . למה על כלי רכב מסחריים? כלי רכב מסחריים היום, הגם שהם מחויבים החל מינואר 2010 בבקרת יציבות, יש הוראת שעה שאם היצרן לא יכול לספק ב-2010, הוא יכול לדחות את זה לינואר 2011. דבר נוסף הוא שאם כבר יש מלאי קיים של כלי רכב שנמצאים בשטחי מדינת ישראל, התקנה לא חלה לגביהם. לכן אנחנו מעריכים שבחצי השנה הקרובה בוודאי כלי הרכב המסחריים, אלה שאין, לא יצוידו כמובן, אבל גם אלה שיש להם, בטח ובטח בחצי השנה הקרובה, אם לא בשנה הקרובה, מדובר בעצם רק בהפחתה ואין שום רלוונטיות לביטול הטבה כאשר אין את המערכת הזאת. לכן שם ההשפעה תהיה אפילו גדולה עוד יותר ומבחינתנו גם זה בסדר גמור כי אנחנו לא מכחדים את מה שהרב אמר לגבי משפחות ברוכות ילדים ואנחנו גם לא מכחדים את זה שרכב מסחרי, גם אם הוא מאוד מזהם את הסביבה, בסוף הוא משמש לעבודה. אנחנו סבורים שזה פתרון ראוי ומידתי. הוא ייכנס לתוקפו החל מהלילה כדי למנוע אי ודאות וכדי להסיר כל עיכובים במלאים וכן הלאה וכן הלאה. החל מהלילה, 83 אחוזים.

במקום 90 אחוזים היום.

כן. 90 אחוזים היום. בניגוד לצו המקורי שלנו אנחנו מפחיתים מ-90 ל-83 אחוזים.


הצו כמובן חתום וכמובן הוא מיד ייכנס לתוקף ברגע שהוועדה תאשר אותו, אבל אני מבקש, ברשותך אני מבקש, להצביע על הכל כמכלול, להצביע כמובן על הצו הקיים והצו הזה נכנס לתוקפו באופן מיידי כפי שהצהרתי. הנה החתימה של שר האוצר. אני מבקש להצביע ברמה העקרונית, ויש לזה משמעות.


כאשר זה יתפרסם מחר, טכנית זה יחזור לוועדה בשבוע הבא כי אין דרך להצביע בלי שזה יתפרסם לפני כן. בהנחיית היושב ראש, ואני חושב שזה בסדר גמור, הבאנו לא מעשה מוגמר. כלומר, הבאנו צו שלא נכנס לתוקפו אם הוועדה לא נותנת לו אישור. אני יכול לפרסם אותו, אבל כמובן אנחנו עושים את הדברים בשיתוף פעולה עם ועדת הכספים ואנחנו מבקשים לאשר אותו.

שאלה ליועצת המשפטית של הוועדה. אני שואל האם אנחנו יכולים להצביע גם על הצו הקיים שהבאתם אותו וגם על הצו שאתה עומד לפרסם כאשר הוא מותלה בכך שאתה תעמוד בדיבורך ותפרסם אותו כך שאם הוועדה תאשר למליאה יובאו בסופו של דבר – כדי לחסוך את הישיבה של יום שני וכדי למנוע את כל ההליך הזה - שני הצווים, גם הצו הזה של ה-83 אחוזים. אני שואל את היועצת המשפטית של הוועדה.

אתה לא יכול לבדוק את זה בעוד שלושה חודשים, אחרי קופנהגן?

יכול להיות שנספיק לפרסם את הצו היום, אז תוכל להצביע בעוד שעתיים.

אבל בעוד שעתיים יש מליאה.

צו תעריף המכס צריך להיות מפורסם ברשומות לפני שהוא מגיע לוועדת הכספים וחוק מסי מכס ובלו קובע שבמשך שישים ימים עד להגעתו לוועדת הכספים הוא בתוקף, כלומר, מהרגע שבועז יפרסם את התיקון. מה שבועז מבקש מכם למעשה זה לאשר את הצו שמונח בפניכם, בו קבוע מס קנייה של 90 אחוזים. בועז אומר שהוא יפרסם תיקון לצו הזה אחרי שתאשרו אותו, תיקון שמפחית מה-90 אחוזים ל-83 אחוזים לפי ההסכם עם הוועדה. כל עוד בועז לא מפרסם את זה ברשומות, למעשה זה לא מונח בפני ועדת הכספים לאישור.

אי אפשר להצביע על השניים.

אפשר להצביע על אישור עקרוני ולומר שוועדת הכספים מאשרת את הדברים.

ומאפשרת לנו לפרסם.

ומאפשרת לפרסם.

אז נצטרך לדון עוד פעם?

כן. צריך להזכיר שממילא זה צריך לעבור את אישור המליאה. זה צריך להיות מונח במשך שבעה ימים.

בידיי לא להביא את זה למליאה?

בדיוק.

אם הכוח אצלי, אני רגוע.

יש שתי אופציות. אופציה אחרת היא לא להצביע על הצו הנוכחי של 90 אחוזים.

אם צריך את האישור שלי להביא למליאה, זה בסדר. אנחנו נצביע עקרונית גם על הצו השני.

והוא יפרסם אותו.

כן. הוא יפרסם אותו.

וביום שני תהיה הצבעה.

כן. ביום שני נביא את הכל. אחרי שהצבענו עקרונית, נצטרך להצביע שוב?

זאת הצבעה טכנית.

למעשה אין משמעות להצבעה היום. זאת הצבעה שרק אומרת שזאת החלטת הוועדה.

האם ההצבעה היא האם לאפשר לבועז לפרסם?

לא, לפרסם הוא יכול גם בלעדינו.

אני לא אפרסם בלי אישור הוועדה.

בדיוק. זה הסיכום.

הגם שפורמלית אני יכול לפרסם.


מונחת בפניי שאלה.

כן, לא ענית עליה.

אני מתנצל. אני לא יודע מה לענות.

מה הייתה השאלה?

התייחסות לכתבה.

סוגייה שעלתה. אם אתם רוצים שמשרד להגנת הסביבה יענה, הוא יענה, אבל זה ממש לא קשור. השאלה הייתה האם כלי רכב היברידיים הם ראויים לסביבה. אני לא יודע לענות על זה. אני לא מומחה לזה. יש את המשרד להגנת הסביבה.

אתה פשוט מטיל עליהם.

אני לא מטיל כלום. אני לא יודע לענות.

אנחנו עוברים לתקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התש"ע-2009

תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התש"ע-2009

כבר הסברנו את זה, אבל בקצרה אני אתייחס.

רגע. אתה צריך קודם להתייחס לניכוי הוצאות רכב. תגיד עכשיו הכל.

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התש"ע-2009


את שני הדברים האלה אתה יכול להסביר יחד.

לגבי פחת, כפי שציינתי כבר בישיבה הקודמת, אנחנו הסדרנו את ההגדרות ואנחנו מגדילים את הפחת למוניות ל-25 אחוזים בלי שום תנאי ובלי שום הגבלה. בתקנות הפחת, מעבר להסדרת הגדרות, אנחנו מגדילים את הפחת לשני כלי רכב, למוניות, כאשר זה עולה מ-20 ל-25 אחוזים בלי שום תנאי ובלי שום הגבלה, ולרכב כבד היברידי, אם יש, אנחנו נשמח לתת לו פחת מועט, 25 אחוזים במקום 20 אחוזים.

זאת הטבה.

כן. בוודאי. זה רק על רכב שנרשם מה-1 ביולי. במקרה הזה, אני רוצה להבהיר, אנחנו מכבדים את ההסכם כי כבר מונית שנרכשה ואם שולם בגינה מס קנייה יותר גבוה, היא כמובן תהיה זכאית. זה בדיוק בהתאם לסיכום ולהסכם.


בסיפא, מכיוון שזה התעכב, אנחנו רוצים עד 2013 ולא עד 2012, לגבי מתקנים חוסכי אנרגיה שזה בתקנה מספר 1.


לגבי ניכוי הוצאות, אני מתקן ביחס למה שהיה מונח על שולחן הוועדה. מונית ואוטובוס ציבורי, 90 אחוזים במקום 80 אחוזים כפי שהיה כתוב. רכב סיור או רכב אשכול או רכב מדברי וכן הלאה, כפי שסוכם בתת הוועדה בראשות חבר הכנסת אמנון כהן, במקום 70 אחוזים כפי שכתוב בתקנות, 80 אחוזים. כלומר, אנחנו מגדילים. לגבי רכב להוראת נהיגה, אנחנו קובעים שהסכום יהיה 77.5 אחוזים "ובלבד שבבעלות הנישום רכב כאמור אחד בלבד ולגבי מי שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור שלגבי אחד מהם בלבד צוין ברשיון הרכב שהוא בעל תיבת הילוכים אוטומטית, במקום 77.5 אחוזים יקראו 68 אחוזים". בדיוק בהתאם לסיכום והכל כמובן כפוף להגשת דוחות.


התחולה היא כמובן כפי שהתחייבנו, מה-1 בינואר 2008.

קיבלנו אישור עד סוף נובמבר לדחיית הגשת דוחות. אנחנו מבקשים עוד חודש ימים כדי שנוכל להגיש את הדוחות.

בסדר.

בסדר. פעם ראשונה בועז אומר כן.

עד סוף השנה.


הערה שלא ציינו ואני מתנצל אבל אני אומר אותה כי אין ברירה. לגבי תקרה. במסגרת הסיכום עם הארגונים הכלכליים, אנחנו נתבקשנו לקבוע תקרה כדי לוודא שהשיעור הממוצע נשאר אותו הדבר מחד, ועדיין לא תהיה חריגה מאידך. לכן אנחנו הסכמנו לתקרה של 450 אלף שקלים. הכל כמובן בהתאם למדד המחירים לצרכן.


רכב היברידי באשר הוא, שעלה לכביש, לא משנה מתי, מקבל מאתנו הטבה עד סוף 2014 שמשמעותה מהשווי שימוש, מה שהוא לא יהיה, פחות 500 שקלים. ההטבה הזאת תהיה בתוקף החל מינואר 2010. זה חל הן על רכב ישן והן על רכב חדש.

מה התשובה שלך לגבי הוראת שעה?

לא. בשום אופן לא.

חצי שנה? לתת היום חצי שנה לבחינת הניסיון.

אנחנו מתחייבים לעדכן את הוועדה, אבל בשום אופן אי אפשר לחיות עם הוראת שעה.

אני מביא הצווים להצבעה, כל נושא בנפרד כמובן. הסיכום הוא כדלהלן והוא בהסכמה עם רשות המסים ועם בועז סופר.
מה שאני אקבע זה את המועד, אבל לגבי הנושא עצמו.


יוקם פורום שישב עם רשות המסים בראשותו של בועז סופר כדי לבחון עד פסח. אנחנו נמצאים היום ב-ט' בכסלו.

תעשה את זה עד סוף יוני. חצי שנה ראשונה.

בסדר. בתוך חצי שנה. את הביקורת הרי אני אקבל. אתם עושים את עבודתכם, אני איש ציבור ואני אחטוף את הביקורת. בתוך חצי שנה אני מבקש לקבל מסקנות של הפורום הזה לאחר שנבחנו כל ההשלכות, גם של המיסוי הירוק, גם של שווי שימוש, את הפחת אתם לא צריכים לבדוק ואני מוותר לכם. אבל את המיסוי הירוק, גם עם ה-CO2 וגם עם הטענות שהועלו כאן, שחלקן הגדול הן טענות נכונות, וקשה לי לשפוט בעניין הזה, וגם את הנושא של שווי השימוש שהוא נוגע לרבים מאוד מאזרחי המדינה, חלקם הגדול עושה את מלאכתו נאמנה וצריך להתייחס לזה בכובד ראש. אני מאוד מכבד אתכם על זה שאתם דנים על זה בוועדה בין משרדית במשך שלוש שנים, אבל עכשיו, כאשר זה יוצא אל הפועל, אני דורש את הבחינה הזאת למשך חצי שנה. עד חצי שנה אני מבקש שיונחו על שולחן הוועדה מסקנות הדיון שיתקיים גם עם יבואני הרכב, גם עם לשכת עורכי הדין, גם עם לשכת רואי חשבון ועם ארגוני התחבורה בישראל.

חשבנו שכדאי לתאם שנה ממועד התחילה.

חצי שנה.

ברשותך, אדוני. מועד התחילה היה 2 באוגוסט ולכן אני אומר שנה, כך שזה לא עד סוף דצמבר. אני אומר שנה ממועד התחילה.

כל הוויכוח הוא בין מאי לאוגוסט.

אתה יודע מה? בסדר. עד ל"ג בעומר.

מאי.

הוא רוצה ט"ו באב.

אני לא רוצה כבר כלום.

ל"ג בעומר, זה בסדר?

יש בבג"ץ עתירה תלויה ועומדת לנושא הנוסחה והשאלה היא אמיתית, האם באמת אפשר לבחון את הדברים בחצי שנה או שנכון יותר לתת תקופה אחרת.

אני אומר שלושת-רבעי שנה.

התחילה הייתה ב-2 באוגוסט.

בסדר. זה ל"ג בעומר. זה כל כך עקרוני?

אנחנו יכולים לקבל את התשובות ביוני-יולי.

עד ל"ג בעומר. בועז, עד ל"ג בעומר. אם תבואו ותאמרו שקרה משהו ואתם רוצים עוד זמן, בסדר, אבל עד ל"ג בעומר.


רבותיי, אני עובר להצבעה.

אנחנו מצביעים על תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התש"ע-2009, על כל השינויים שנעשו במהלך הדיונים וכל מה שנלווה לעניין הזה, שינוסחו במשרד המשפטים.

ה צ ב ע ה

בעד – 5

נגד – אין

נמנע – 2

התקנות אושרו פה אחד

אנחנו מצביעים על תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התש"ע-2009, על כל השינויים שנעשו במהלך הדיונים וכל מה שנלווה לעניין הזה, שינוסחו במשרד המשפטים.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד


אנחנו מצביעים על תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התש"ע-2009 על כל השינויים שנעשו במהלך הדיונים וכל מה שנלווה לעניין הזה, שינוסחו במשרד המשפטים.

ה צ ב ע ה

בעד – 5

נמנע - 2

התקנות אושרו

אנחנו מצביעים על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27 והוראת שעה), התשס"ט-2009, על כל השינויים שנעשו במהלך הדיונים.


לפני שאני מצביע על הצו הזה, אני מבקש להצביע באופן עקרוני על מה שהביא בועז סופר, את הצו שהוא עומד לפרסם היום ואני רוצה לאשר אותו באופן עקרוני. אני מבקש לא להביא למליאה את צו תעריף המכס עד שלא מאשרים את זה לא רק עקרונית אלא גם פורמלית. זה יבוא למליאה רק אחרי שאנחנו נאשר את הצו שאנחנו מאשרים עכשיו באופן עקרוני.


מי בעד האישור העקרוני של הצו שהביא בועז סופר?

ה צ ב ע ה

בעד – 5

נמנע – 2

הצו אושר באופן עקרוני

אנחנו מצביעים צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27) (הוראת שעה), התשס"ט-2009, על כל השינויים שנעשו במהלך הדיונים.

ה צ ב ע ה

בעד – 5

נמנע – 2

הצו אושר

עד ל"ג בעומר, סיכמנו.

כן. עד ל"ג בעומר.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40