ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 23/11/2009

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 173), התש"ע-2009

פרוטוקול

 
com_alex

2009-12-07Liraz



הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים לנושא הפנסיה

יום שני, ו' בכסלו התש"ע (23 בנובמבר 2009), שעה 12:45
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 171), התשס"ח-2008
נכחו
חברי הוועדה
חיים כץ – היו"ר

ציון פיניאן
מוזמנים
יואב בן אור, המשנה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

מר גפני, מנהל מחלקת הפנסיה, משרד האוצר

הראל שרעבי, מחלקת הפנסיה, משרד האוצר

עו"ד נטע דורפמן-רביב, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד מיכל דויטש הנר, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

יעקב כהן, מנהל מחלקת קופות גמל, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

שי אהרונוביץ, עוזר ליועץ המשפטי, משרד האוצר

גרייב רג'ואן, מחלקת קופות גמל, משרד האוצר

עו"ד שלומית ארליך, ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי), משרד המשפטים

זאב חושינסקי, ההסתדרות החדשה

חנה ג'ינו, יועצת מס, יו"ר ועדת חקיקה וייצוג בכנסת, לשכת יועצי המס

אמיר גבאי, רואה חשבון, יועץ לשכת יועצי המס

עדי גרינבאום, משפטנית, יועצת פרלמנטרית, לשכת רואי חשבון

גדעון בן-ישראל
ייעוץ משפטי
שגית אפיק

ענת מימון
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רשמה וערכה
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 171), התשס"ח-2008
היו"ר חיים כץ
צהרים טובים. יום שני, ו' בכסלו התש"ע, 23 בנובמבר 2009, אני מתכבד לפתוח ישיבה ראשונה של ועדת המשנה של ועדת הכספים לענייני פנסיה. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה שנעשה טוב וסדר בכל הנושא הפנסיוני. אולי חיים קשים יותר לאוצר, אבל אולי קצת סדר בנושא.

אנחנו דנים היום בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מספר 171), התשס"ח-2008. הצעת החוק הזאת מעורבת וכוללת גם את תיקון פקודת מס הכנסה וגם תקנה מספר 3.
יואב בן אור
תיקון תקלות שהיו בחקיקה.
היו"ר חיים כץ
אנחנו נעבור סעיף סעיף ונראה מה אנחנו מקבלים ומה אנחנו לא מקבלים.
שגית אפיק
1. תיקון סעיף 1

בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 1, בהגדרה "חוק הפיקוח על קופות גמל", במקום "חוק שירותים פיננסיים" יבוא "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים".

נפלה טעות סופר בהגדרה של החוק.
היו"ר חיים כץ
אני מסכים שנפלה כאן טעות סופר. אני חושב שצריך להמליץ לוועדת הכספים לאשר את הסעיף הזה. אין בו דבר חוץ מאשר שינוי נוסח.

אנחנו עוברים לסעיף 2.
שגית אפיק
2. תיקון סעיף 3

בסעיף 3(ה3) לפקודה –

בפסקה (1) במקום "לקופות גמל לתגמולים ולקופות גמל לקצבה" יבוא "לקופות גמל לקצבה".

גם זה עניין טכני.
היו"ר חיים כץ
גם זה עניין טכני, וגם כאן אנחנו ממליצים לוועדת הכספים לאשר.

(2) בפסקה (2), במקום ההגדרה "סכום התקרה" יבוא:

"סכום התקרה" – סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק בחודש".

גם זה עניין טכני. למעשה מדובר בהתאמת מונחים.
היו"ר חיים כץ
אנחנו יכולים לדלג על סעיף 3 ולעבור לסעיף 4.
שגית אפיק
4. תיקון סעיף 45א

בסעיף 45א לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), פסקה (2) – תימחק.

(2) בסעיף קטן (ה) -

(א) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) הסכום האמור בסעיף קטן (ד)(1)".

(ב) בפסקה (2)(ב) -

(1) בפסקת משנה (1), במקום הקטע החל במלים "עד לסכום" עד המלים "שקלים חדשים", יבוא "עד לסכום השווה לפעמיים הסכום האמור בפסקה (1) להדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף 47(א)(1)".

(2) בפסקת משנה (2)(ב), במקום הקטע החל במלים "עד לסכום" עד המלים "או סכום הכנסתו המבוטחת" יבוא "עד לסכום השווה לפעמיים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף 47(א)(1) לשנה, בניכוי סכום כאמור בפסקה (1) לאותה הגדרה או סכום הכנסתו המבוטחת".
היו"ר חיים כץ
גם כאן אנחנו רואים שבמקום שיהיה כתוב סכום מסוים, עושים הכפלות של גורם כמו השכר הממוצע במשק כפול ארבע פעמים, שווה לאותו סכום. אין כאן שינוי מהותי.
מיכל דויטש הנר
יש כאן שינוי כלפי מעלה. יש פה התאמה של הסכומים.
היו"ר חיים כץ
כן. לא משהו מהותי.
מיכל דויטש הנר
לא. גם לא כלפי מטה אלא כלפי מעלה.
שגית אפיק
בסופו של דבר, זאת הטבה.
היו"ר חיים כץ
זה כלום. במקום 1.20 שקל, זה 1.21 שקל.
ציון פיניאן
צריך לברך שהחיינו, האוצר ממליץ להעלות.
מיכל דויטש הנר
הצעת החוק פוצלה כאן על ידי הוועדה וחלקה עבר.
היו"ר חיים כץ
אנחנו ממליצים למליאת הוועדה לאשר גם את סעיף 4.
שגית אפיק
5. תיקון סעיף 47

בסעיף 47 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א) -

(א) בפסקה (3), בהגדרה "הכנסה לעמית עצמאי", במקום הסיפא החל במלים "עד לסכום" יבוא "עד לסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת".

(ב) בפסקה (4), בהגדרה "הכנסה מבוטחת" המלים "לקופת גמל לתגמולים או" – יימחקו.

(ג) בפסקה (5), בהגדרה "הכנסה נוספת" -

(1) בפסקה (1), במקום הסיפא החל במים "עד לסכום" יבוא "עד לסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה לשנה".

(2) בפסקה (2), במקום הסיפא החל במלים "עד לסכום" יבוא "עד לסכום השווה לארבע פעמים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת או הסכום האמור בפסקה (1) לאותה הגדרה, לפי הגבוה מביניהם".

(ד) פסקה (6) – תימחק.

(2) בסעיף קטן (ב) -

(א) הרישא עד המלים "לטובת אחד מהם או" – תימחק.

(ב) בפסקה (1), במקום "ואולם אם שילם בעד קצבה בלבד והסכום ששילם עולה על 12 אחוזים מהכנסתו כאמור" יבוא "ואולם אם שילם סכום העולה על 12 אחוזים מהכנסתו כאמור".

(ג) בפסקה (2)(ב), במקום הסיפא החל במלים "עד לסכום" יבוא "עד לסכום השווה לארבע פעמים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת".

(3) בסעיף קטן (ב1) -

(א) ברישא, המלים "לקופת גמל או לתגמולים או" – יימחקו.

(ב) בפסקה (1), במקום "לקופת גמל לקצבה" יבוא "כאמור".

(ג) בפסקה (2), במקום "ששולמו לקופת גמל לקצבה" יבוא "ששולמו כאמור" והמלים "ובשל סכומים ששולמו לקופת גמל לתגמולים", "לקופת גמל לקצבה" ו"בקופת גמל לקצבה" – יימחקו.
היו"ר חיים כץ
גם בסעיף הזה אין שום דבר דרמטי שאנחנו צריכים להתרגש ממנו יותר מדיי, אני ממליץ להעביר למליאת הוועדה ולאשרו.
שגית אפיק
יש כאן עניין של מדד והצמדות.
היו"ר חיים כץ
נחזור לסעיף מספר 3. גם את הסעיף הזה אני ממליץ לאשר ולהעביר למליאת הוועדה.
שגית אפיק
3. תיקון סעיף 9

בסעיף 9 לפקודה, בפסקה (7א)(א)(4) -

(1) בפרט משנה (א), אחרי "לזכותו בקופת גמל לפיצויים" יבוא "או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה", במקום "שהשאיר בקופת גמל לפיצויים או שהפקיד מיד עם פרישתו בקופת גמל כזו" יבוא "שהשאיר בקופת גמל כאמור או שהפקיד מיד עם פרישתו במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה" ובמקום "לאותה קופת גמל" יבוא "למרכיב הפיצויים בקופת גמל כאמור, והכל עד לסכום התקרה. לעניין זה -

"מרכיב הפיצויים" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל.

"סכום התקרה" – סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד שממנו פרש העובד, בצירוף הסכום הנדרש לכיסוי התחייבויות אותו מעביד בעבור אותו עובד לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963".

(2) בפרט משנה (ד), אחרי "מקופת גמל לפיצויים" יבוא "או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה".
היו"ר חיים כץ
תסבירי.
שגית אפיק
יש כאן קביעת תקרה ביחס לרצף פיצויים. בעקבות תיקון 3, בעקבות איזשהו תיקון טכני לכאורה נוצר מצב שאין אפשרות עוד לבצע רצף פיצויים שהיה עד היום. באה רשות המסים בתקופה שמיום תיקון 3 ועד היום והעניקה את רצף הפיצויים למרות שלכאורה לא היה הדבר קבוע בחקיקה. אני אומרת לכאורה משום שנראה שבתיקון מספר 3 לאף אחד לא הייתה כוונה לבטל את העניין של רצף פיצויים. במקביל, לאותה אופציה שנתנה רשות המסים לאפשר את רצף הפיצויים, היא גם קבעה תקרה לרצף הפיצויים, תקרה שהיא קבועה כאן בסעיף 3, סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק שהוא מוכפל במספר שנות העבודה ובצירוף.
היו"ר חיים כץ
זה בדיוק ארבע פעמים השכר הממוצע במשק ועוד 10,800 כפול מספר השנים.
מיכל דויטש הנר
זה יותר מ-10,800.
שגית אפיק
זה יותר.
מיכל דויטש הנר
ארבע פעמים השכר הממוצע.
היו"ר חיים כץ
זה מה שאמרתי. ועוד 10,800.
מיכל דויטש הנר
חבות הפיצויים. ה-8 ושליש ועוד כ-31 אלף שקלים.
היו"ר חיים כץ
זה מה שאמרתי. בדיוק זה מה שאמרתי. ארבע פעמים השכר ועוד 10,800 שמוקנים היום.
אמיר גבאי
סליחה, זה לא נכון.
היו"ר חיים כץ
למה?
אמיר גבאי
מאחר שהזכאות לפיצויי פיטורים מהמעביד לעובד היא השכר האחרון שלו ולאו דווקא הפטור.
היו"ר חיים כץ
אנחנו מדברים על הפטור. ארבע פעמים השכר הממוצע ועוד.
אמיר גבאי
ועוד החבות של המעביד לעובד.
היו"ר חיים כץ
בסדר.
שגית אפיק
מבקשים שהסעיף הזה ייכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2008 כדי שלא ייווצר מצב של נתק בו לכאורה לא קיים רצף פיצויים.
היו"ר חיים כץ
אנחנו רוצים שתהיה אפשרות, במידה שכספי הפיצויים נמצאים בקופה לא משלמת לקצבה, להעביר עוד כספים לקופה לא משלמת לקצבה ולא יעבירו את כספי הפיצויים לקופה משלמת לקצבה.

היום, אם יש לי כספים בקופה לא משלמת לקצבה, אני מפוטר או מתפטר מעבודתי ואני צריך תוך פרק זמן מסוים למשוך אותם ואם אני לא מושך אותם, יש לי בעיית מס. אם אני רוצה למשוך אותם אחר כך, אני צריך להעביר אותם לקופה משלמת לקצבה. אני רוצה להגיע לכך שאני אוכל להמשיך, להפקיד ולחסוך בקופה לא משלמת לקצבה. לרצף הפיצויים. אם יש לי כספים חד פעמיים, אין סיבה בעולם שקופה לא תוכל לשלם לי אותם אם הם לא קצבתיים. יש לי כבר את הפנסיה הנצרכת, 3,850 שקלים, ויש לי כסף לקצבה. למה אתם סוגרים לי כאן את הקופה הלא משלמת לקצבה?
מיכל דויטש הנר
אנחנו מדברים על רצף פיצויים שנמצא במרכיב הקצבה.
היו"ר חיים כץ
אני מדבר על רצף פיצויים. אני רוצה להמשיך להפריש לשם כספים לקופה לא משלמת לקצבה.
אמיר גבאי
לפי דעתי התיקון חסר מאחר שאם הוא היה מתייחס גם להפקדה חד פעמית לקצבה, זה היה סוגר את התמונה. כרגע זה פתרון חלקי. זה משאיר את הנישום ללא פתרון.
יעקב כהן
אפשר להסביר משהו לפורום. חברים, כאשר אדם פורש מעבודה עומדים בפניו היום, לפי לשון החוק, שלוש אפשרויות.

אפשרות ראשונה היא לבוא ולהתחשבן על כספי הפיצויים כי הוא צריך את הכסף, הוא צריך לחיות. אז המחוקק מעניק לו פטור על כל שנת עבודה בגובה של 10,980 או המשכורת האחרונה, הנמוך מביניהם. על החלק הפטור הוא פטור ועל החלק החייב, יש כללי מס איך הוא מתמסה עליהם עם יכולת לפרוס את אותו סכום על פי סעיף 8(ג)(3). זאת אפשרות ראשונה.

אפשרות שנייה שמוקנית לו בחוק, והייתה מוקנית לו עד ינואר 2008, נקראת רצף פיצויים והיא מתנה את התנאים הבאים: שאת מענק הפרישה שהוא מקבל מאת מעבידו הוא היה צריך להפקיד בקופה אישית לפיצויים, אותה קופה שבעצם תשמור לו את כספי הפיצויים להתחשבנות עם המעביד הבא. כמובן היה תנאי נוסף שהוא תנאי מאוד קריטי שהוא צריך למצוא מעביד תוך שנה. זה מה שנקרא רצף פיצויים. סעיף 13 לחוק הפיקוח במסגרת תיקון 3 בא וביטל את הקופה האישית לפיצויים תוך הבנה שנסיט את כספי הפיצויים לתוך מרכיבים של קצבה שאם אדם ירצה למשוך את זה כקצבה, הוא יוכל.
היו"ר חיים כץ
ואם הוא לא רוצה למשוך את זה כקצבה?
יעקב כהן
הוא יכול למשוך את זה כהוני.
היו"ר חיים כץ
כן, אבל כמה מס הוא משלם? תגיד לנו כמה אתה קורע את האדם שהוא פטור ממס. אם אתה מדבר אתי על פנסיה, כאשר אני הולך לקופה משלמת, אם אתה לוקח כסף שהוא חד פעמי, יש לי מיליון שקלים, אני רוצה למשוך אותם חד פעמי, אתה לא מאפשר לי. אחרי חצי שנה-שנה אני רוצה למשוך אותו, אני צריך להעביר אותו מקופה לא משלמת לקופה משלמת, אני צריך לשלם עמלות, לשלם לאנשים שיגזרו קופונים ואחר כך לקחת את הכסף. למה? אני רוצה אפשרות להשאיר כספים בקופה לא משלמת לקצבה.
יעקב כהן
בוא נסביר את האפשרויות. לא מיציתי את האפשרויות. נראה מה קרה ואז נבין את הנקודה שאתה מדבר עליה.
היו"ר חיים כץ
אתה יודע להשאיר לי קופה לא משלמת לקצבה?
יעקב כהן
רגע, אני רוצה להסביר את האפשרויות.
היו"ר חיים כץ
עזוב את ההסברים. אתה יודע להשאיר לי קופה לא משלמת לקצבה?
יעקב כהן
שוב, אני לא מבין מה זה להשאיר קופה לא משלמת לקצבה.
היו"ר חיים כץ
אני אוכל להמשיך להפקיד כספי פיצויים.
יעקב כהן
אם תעמוד בתנאי הרצף, דהיינו, תמצא מעביד תוך שנה ותפקיד את מענק הפרישה לתוך קופה לא משלמת, אני אאפשר לך רצף פיצויים. זה מה שאומר הסעיף.
היו"ר חיים כץ
אני רוצה שתשאיר את הקופה לא משלמת לקצבה.
אמיר גבאי
לדעתי יש כאן בלבול בין שני מצבים.
יעקב כהן
האפשרות השלישית מדברת על סיטואציה בה אדם מראש חסך את כל כספי הפיצויים בקופה לקצבה ואז המחוקק אומר לו: אם חסכת בקופה לקצבה, תוכל להחיל רצף קצבה. במה זה שונה מרצף פיצויים? זה שונה בכך שברצף קצבה, להבדיל מרצף פיצויים – רצף פיצויים דוחה את אירוע המס למעביד הבא, כי אנחנו לא רוצים ליצור שוני בין אדם שעבד שלושים שנים אצל מעביד אחד לבין אדם שהחליף עבודות במהלך שנות עבודתו וזה קורה במציאות. ברצף קצבה, להבדיל מרצף פיצויים, אנחנו צריכים לזכור שאנחנו נותנים את האפשרות לאדם למשוך את הכסף הפטור.
היו"ר חיים כץ
ברור לך שאנחנו נכנסים לדיון על תקנה מספר 3.
יעקב כהן
אנחנו בדיון על סעיף 3 לתיקון חוק 171.

הסברתי את האפשרויות. רצף הפיצויים, לאור הביטול של הקופות האישיות לפיצויים, מנע את האפשרות לעשות רצף פיצויים. המשמעות האופרטיבית המיידית היא כך שאדם פורש, אני לא נותן אפשרות לדחות אירוע מס. אני אומר לו שיבוא וישלם לי מס מיד על כל הפיצויים.
היו"ר חיים כץ
אם הוא לא מושך את זה.
יעקב כהן
בין אם הוא מושך ובין אם הוא לא מושך.
היו"ר חיים כץ
חוץ מהפטור.
יעקב כהן
למעט הפטור, כמובן. אין ויכוח. אני אומר שהמשמעות האופרטיבית של לא לאשר את סעיף הרצף, אומרת לא לתת יותר אישורי רצף. זאת המשמעות. זאת אומרת שאדם יפרוש מהעבודה, אני עושה אתו התחשבנות.
זאב חושינסקי
אני נציג הסתדרות העובדים הכללית. אני מבקש להציג את העמדה של ההסתדרות. אין לנו התנגדות ולדעתי האפשרות להפקיד כספים בפיצויים היא לטובת העמיתים ולטובת האזרחים אלא שצריך לעשות שני דברים לפני שעושים את זה: צריך להגדיל את הפטור שהובטח, להגדיל את הפטור על הפנסיה, כך שאפשר יהיה למשוך כספים כמו שאתה אמרת קודם.
היו"ר חיים כץ
תפרש.
זאב חושינסקי
הם צריכים לתת הגדלה של הפטור ממס על הקצבה. ברגע שיהיה פטור ממס על הקצבה, גדול יותר, אפשר יהיה למשוך.
היו"ר חיים כץ
כמה פטור יש היום?
זאב חושינסקי
הפטור הוא 35 אחוזים וצריך להגדיל אותו למשהו כמו 70 אחוזים. זה דבר אחד שהם צריכים לעשות. הם צריכים לעשות את זה בהדרגה ולא במכה אחת. זה היה הסיכום בתיקון 3, ואני הייתי שם ואני זוכר את זה טוב מאוד. הייתי מהצד השני, אבל לא משנה. היה סיכום שיוגדל הפטור ואנחנו מחכים כבר שנתיים. לא גודל הפטור. אנחנו מבקשים להגדיל את הפטור. ברגע שיוגדל הפטור, הכל יסתדר, גם הבעיה שאתה תיארת קודם שאי אפשר למשוך סכום חד פעמי והם שמים את הכל בפנסיה. גם זה ייפתר. ברגע שיהיה אפשר להגדיל את הפטור, אפשר יהיה להוון. אם כן, צריך להגדיל את הפטור.

יש כאן תיקון 4 לחוק הפיקוח ושם הם מבקשים לצמצם את ההגדרה.
מיכל דויטש הנר
עוד לא הגענו לזה. אנחנו לא שם. אנחנו בסעיף 3.
זאב חושינסקי
בפקודת מס הכנסה תיקנו כך שהגדרת קרוב מצטמצמת בצורה משמעותית ואנחנו מתנגדים לזה.
היו"ר חיים כץ
מישהו הקריא את זה?
זאב חושינסקי
אני אומר את זה כבר עכשיו כדי שיביאו את זה ביחד. אלה שני הדברים שרציתי להתייחס אליהם.
אמיר גבאי
בסופו של דבר אנחנו כאן מערבבים מספר מונחים. לטעמנו ברגע שהמחוקק בא ומגביל את האפשרות לבצע רצף זכויות פיצויים, הוא צריך לבוא ולהחזיר את האפשרות שהייתה תקפה עד ינואר 2000, לבצע הפקדה חד פעמית לקצבה, לקופת גמל משלמת קצבה או לא משלמת קצבה, אבל למטרת קצבה. כך שבסופו של דבר אם אדם פורש מהעבודה וקיבל מענק ומעונין לא לקחת לידיו את הכספים אלא לדאוג לעתיד בדרך כלשהי, אז יתאפשר לו על חלק מהכספים, אם הוא רוצה, לשלם מס, ואם לא, הוא יכול לדחות בכפוף לתקרה שנקבעת כרגע סכום מסוים ולבוא ולהפקיד כספים לקצבה שזאת בעצם כוונת המחוקק מתחילה, לעודד לשם.
היו"ר חיים כץ
אבל אם יש לו 3,850 שקלים, הוא לא חייב ללכת לקצבה.
אמיר גבאי
נכון. אבל שתתאפשר לו האפשרות להפקיד חלק, הפקדה חד פעמית ולאו דווקא כספים שהופקדו במקור בקופה לקצבה.
היו"ר חיים כץ
מה אומר על זה מס הכנסה? לא הקשבתם.
מיכל דויטש הנר
לא, הקשבנו.
יעקב כהן
הקשבנו. אנחנו מכירים את הנקודה הזאת. לאור תיקון 3 ברור לנו שאנחנו רוצים לאפשר לאדם לייעד כמה שיותר כספי פיצויים ברצונו, והכל תלוי ברצונו, למטרת קצבה. זאת התכלית של תיקון 3, להגדיל את הקצבאות במדינת ישראל בטווח הרחוק.
היו"ר חיים כץ
למה לא העליתם את גובה הקצבה? למה ירדתם מה-3,850?
יעקב כהן
הסיכום עם כל הגופים בראשותו של מנכ"ל האוצר דיבר על הגדלת הקצבה המזכה ב-2025. צריך לשים את הדברים על השולחן ויושב כאן ידידי וקודמי בתפקיד, מר זאב חושינסקי, שהיה שותף לסיפור הזה. במסגרת הבנה שאנשים פורשים – אגב, התהליך הזה עד 2025 – עם אגף שוק ההון, אנחנו בוחנים את האפשרות לבצע את ההגדלה של הקצבה המזכה בצורה של פעימות. אנחנו בוחנים את המשמעויות. מכיוון שזה ב-2025, אין שום לחץ לבוא ולכתוב את זה בצורה מיידית. התחייבנו ל-2025.
היו"ר חיים כץ
ואם זה יהיה כתוב?
יעקב כהן
אין לי בעיה.
היו"ר חיים כץ
העלינו עכשיו הצעת חוק לתקן את פנסיית החובה, תנאים לאלה שלא זכאים.
יעקב כהן
אין לנו שום בעיה להגדיר את זה מחר ל-2025. אין שום בעיה.
מיכל דויטש הנר
לא במסגרת הזאת.
יעקב כהן
זה לא במסגרת תיקון הפקודה.
היו"ר חיים כץ
הוועדה תאמר את מה שיש לה לגבי סעיף 3. בואו נלך לסעיף 6(1) לדוגמה. אני רוצה לדעת את כוונת המדינה.
שגית אפיק
6. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל) –

(1) בסעיף 4(א)(2), אחרי "קופות גמל" יבוא "ואולם רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר".
היו"ר חיים כץ
מה זה עיסוק אחר? לנהל קאונטרי קלאב? לפתוח ספורטן? איפה זה כתוב?
יואב בן אור
אני אסביר את הכוונה.
היו"ר חיים כץ
לא יודע, דברי ההסבר לא שווים כלום. אולי המפקח יבוא ויאמר שהוא רוצה לנהל עכשיו קאונטרי קלאב? למה לא? למה אתה לא מגדיר את העיסוקים? הוא מנהל קופת גמל. כאן כל הקטע של תיקון 3. יש לנו הרבה מחלוקות על תיקון 3. אני חושב שיש שם הרבה מאוד עוולות ואני חושב שתיקון 3 שווה דיון נפרד. כמו הדוגמה להרחיב את סמכותו של המפקח – לאן, למי, עבור מה? בלי הגבלות. כמו הסעיף שהוא אמר שאנחנו חותכים את קרובי המשפחה. מצד אחד לקבלת בני משפחה לעבודה, יש סעיף מורחב, ומהצד השני, כמו שנטען כאן, מצמצמים אותו. מגדירים בני משפחה בצורה אחרת. אני חושב שאתם צריכים ללכת לעשות שיעורי בית ולראות מה אתם רוצים מעצמכם. אתם צריכים ללכת לרטרואקטיביות של ינואר 08. יש את כל ההשלכות שיכולות להיות אם אנחנו נעשה רטרואקטיבי? בדקתם אם מישהו יכול להיפגע? אם מישהו לא יכול להיפגע מכל ההשוואות האלה? לא יודע. בכל אופן, אני חושב שבתיקון 3 אנחנו נקיים דיון מיוחד, מסודר ומקיף.

אני אמליץ לוועדת הכספים לפצל את סעיפים 1, 2, 4 ו-5.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05

קוד המקור של הנתונים