הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
37
ועדת הכלכלה

1.12.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 116

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ד בכסלו התש"ע (1 בדצמבר 2009), שעה 10:00

תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

ולדימיר נמירובסקי

- סמנכ"ל תשתית אנרגיה, משרד התשתיות הלאומיות

חן בר יוסף


- מנהל מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות

חגית אייזנמן מלכה

- משרד התשתיות הלאומיות

אהוד רמר


- רפרנט תשתיות ואנרגיה באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד קובי גולדברג

- רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד ענת קליין


- יועמ"ש בתי זיקוק לנפט, אשדוד

רותי שרון


- מנהלת שוק מקומי ותנועת הדלק, בתי זיקוק לנפט חיפה
עו"ד רונן סולומון

- מנהל תחום אנרגיה, איגוד לשכות המסחר
יורם טמיר


- יו"ר החטיבה ומנכ"ל ש.א.מ מרכז הגז

אברהם פרל


- יו"ר ש.א.מ מרכז הגז

עידן בן ארי


- מנכ"ל חברת אמישראגז

אליהו לירז


- מנהל כללי, קורז אנרגיה

רביד לירז


- מנהל שיווק, קורז אנרגיה

עו"ד מיטל כהן מרקו

- יועמ"ש סופרגז

רון קיסרי


- סמנכ"ל שיווק סופרגז
עו"ד הדר זיו


- יועצת משפטית פזגז
צור חרס


- סמנכ"ל תפעול, פזגז

לאה ורון

איתי עצמון

יפה קרינצה

תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)

(מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), התשס"ט-2009

בוקר טוב לכולכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות הסדרים במשק המדינה (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), התשס"ט-2009.

כידוע לכם, ועדת הכלכלה בראשותי שמה בראש סדר העדיפויות שלה הסרת חסמים במשק לשם קידום התחרות ושיפור השירות לציבור הצרכנים. התקנות העומדות לאישור על שולחן הוועדה היום הן תקנות הסדרים במשק המדינה, שמטרתן להקל על מעבר צרכנים בהחלפת ספק גז ביתי וכל כולה לטובת הצרכנים הביתיים, על-ידי מתן עדיפות לחברות הגז הקטנות באספקת גז מייצור מקומי. נדמה כי בשוק הגז הביתי לא נוצרה תחרות ממשית עד היום - לא על לקוחות, לא על מחירים, לא על טיב השירות ללקוח. קיים קושי רב לחברות הגז הקטנות לחדור לשוק הלקוחות הפרטיים, שכן הן אינן מסוגלות לקלוט לקוחות חדשים בהיקף משמעותי כיוון שלא הובטחה להם אספקה סדירה של הגפ"ם. כמו כן, לחברות הגז הקטנות חסרה היכולת לייבא גפ"ם, בניגוד לחברות הגדולות שיש להן את האפשרות הזאת.

התקנות האלה באות לסייע לקידום התחרות בשוק, שמצוי בכל בית ובית אך עדיין מתנהל ללא תחרות ממשית על כיס הצרכן, שכן חלקן של חברות הגז הגדולות היום עומד על 90% מהשוק כולו. ישראל בנויה, בצורה מאוד מעניינת, או על מונופולים או על דואפולים או על קרטלים. תחרות זה דבר טוב לצרכנים, זה מה שצריך להיות – לפתוח את השווקים, לא לכבול אותם בשלשלאות ואחר כך לומר שאנחנו במצב שאנחנו לא בשוק תחרותי. אנחנו נהיה בשוק תחרותי גם בשוק הגז. כל עוד אני בתפקיד הזה, אני אומר לכם שזה הדבר שעומד לנגד עיניי.


קיימנו ישיבה ראשונה ב-8 ביוני והתחלנו לאשר את סעיפי ההגדרה. לאור חשיבותן הרבה של התקנות אעשה מאמץ לאשר את התקנות בישיבה הזאת, ואם לא – אני כבר מודיע שנעלה על סדר היום בהקדם את הישיבה הבאה והסופית לעניין הזה. הציבור צריך כמה שיותר חופש, וזו המטרה שלנו וזה התפקיד העיקרי של הוועדה הזאת.


משרד התשתיות, אתם רוצים להעיר לפני שנמשיך בהקראה? כל מי שרוצה להעיר – הערות על סעיפים בלבד.

נמשיך בקריאה של הסעיפים. בדיון הקודם עלתה שאלה לגבי הגדרה של חודש מחסור, וזו ההגדרה היחידה שלא אושרה.

ומה קרה מאז?

קיימנו דיון. אפשר להגיע להסדר תוך כדי דיון פה.

אז אין הסדר עד עכשיו? מחודש יוני? חבל שלא אמרתם לנו, נמצא את ההסדר תוך כדי. אנחנו חייבים למצוא.

אתם משאירים את ההגדרה כמו שהיא מופיעה כרגע בנוסח?

בדיון הקודם הבנתי שהייתה הערה של בתי הזיקוק לגבי חודש מחסור. אני מבקשת שבתי הזיקוק יחזרו על ההערה שלהם ויבהירו בדיוק מה העניין. עלו כל מיני רעיונות - - -

ההערה שלהם רשומה בפרוטוקול. מה שהם אמרו זה שישנם ימים בחודש שיש היצע יותר גדול מאשר הביקוש, ולפיכך בתי הזיקוק נאלצים לשרוף גז כי אין להם מקום לאחסן.

ההערה הזאת לא כל כך ברורה לנו כי ההקצבה היא חודשית. לא ברור לנו איך קורה שביום מסוים יש יותר ואין מי שייקח.

למה לא התקיימה הידברות כל הזמן הזה? מיוני עד היום – 1 בדצמבר – זה כבר עוד מעט חצי שנה.

אתן דוגמה של חודש נובמבר. מלכתחילה ניתנו לחברות הקצבות בהתאם להיצע הגפ"ם שהיה לבית הזיקוק, כפי שהיה ידוע חודש קודם לכן. התעורר יום במהלך החודש שפתאום היה לנו עודף היצע. מכיוון שהתקנות מנוסחות כפי שהן מנוסחות, פנינו לכל הספקים ואמרנו שיש לנו עוד 500 טון. הם היו צריכים לחזור אלינו ולהגיד אם הם רוצים; אם הם אומרים שהם רוצים צריך לבדוק את כל מי שרוצה ולחלק עוד פעם הקצבות לגבי אותם 500 טון, שהיו נכונים ליום אחד בשבוע. זאת אומרת, כפי שהתקנות מנוסחות היום זה יוצר סרבול, ובמקום שאפשר יהיה להציע אוטומטית את ההיצע הזה לשוק אנחנו צריכים לעשות קלקולציות ומתמטיקה על זה שיש עודף היצע פתאומי, שלא היה צפוי.

אז זו לא שריפה.

מה זה "היצע אוטומטי"?

אנחנו יודעים שיש לנו פתאום עודף היצע של גפ"ם בגלל תהליכי זיקוק אצלנו, במקום שנוכל - - -

זה לא דוח-שיח ביניכם.

מר פרל, אתה רוצה להעיר? אז אחרי שהיא תסיים. בבקשה.

במקום שנוכל את זה להציע לשוק באופן מיידי ולהגיד שיש לנו עודף ומי שרוצה יבוא וייקח, אנחנו צריכים להוציא מכתבים וקלקולציות ולעשות הקצבות שניוניות על גבי ההקצבות שניתנו מלכתחילה. המצב הזה מסורבל וגם לא תורם לתחרות. אין שום היגיון בהגדרה כפי שהיא כרגע.

מה ההצעה שלך?

רצינו להוסיף בסוף המשפט: "חודש מחסור – חודש שבו אין בידי בית הזיקוק לספק את מלוא הביקוש ממנו לגז" את המילים: "למעט ימים שבהם עולה היצע הגז על הביקוש במהלך אותו חודש".

ואז איך תחלקו את העודף?

נפנה לכל הספקים בצורה שוויונית, נציע לכולם את הגז הזה ומי שיבוא וייקח – ברוך הבא.

מה ההצעה שלכם, מר פרל?

אני לא רואה שיש בעיה. זו הערה שלא קשורה, זה בדרך כלל לא קורה. הדבר הכי גרוע הוא שאין פיקוח בכלל על שני בתי הזיקוק, כמה הם מייצרים, לאן הם מייצרים ואת כל החלוקה. משום מה, הם פתאום ירדו בכמות למטה מחצי. בית הזיקוק בחיפה ירד ל-20% מהשנה שעברה באותם הזמנים, אבל את המחיר, אדוני, העלו כמעט ב-40%. בית הזיקוק, שידאג לתת לנו כל הזמן גז, כמה שצריך, ולא להשתמש בזה לעצמו.

טוב, אנחנו ממשיכים בהקראה. אני ממשיך לשים את זה בצד ואומר שזה ממש לא תקין שלא הייתה הידברות ולא הבנה על הסעיף הזה חצי שנה.

ההערה שלנו הייתה בגלל שההערה של בתי הזיקוק בישיבה הקודמת שונה מההערה שלהם היום. בדיון הקודם הם אמרו - - -

מה מציעה הממשלה?

אם הבעיה היא רק הסרבול, אני לא חושבת שיש סיבה - - -

הממשלה מציעה להשאיר את זה כמו שזה.

אם הייתה בעיה של שריפת גז - זה סיפור אחד; אם הבעיה היא של סרבול זה סיפור אחר.

אז הממשלה מציעה להשאיר את זה, היצרנים הפרטיים מבקשים להשאיר את זה. נחזור לסעיף הזה. נמשיך בסעיף ההגדרות.

""צרכן גז ביתי" – צרכן גז הרוכש גז לשימוש ביתי, אף אם מערכת אספקת הגז המשמשת גם אותו, משמשת צרכן גז הרוכש גז שלא לשימוש ביתי;

"צרכן גז גדול" – מי שרוכש גז מספקי גז בכמות שנתית העולה על 120 טון ואיננו ספק גז, לרבות צרכני גז ביתי הרוכשים גז בכמות שנתית כוללת העולה על 120 טון, ובלבד שהכמות החודשית הממוצעת בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה למנהל להגדלת ההקצבה לא פחתה מ-10 טון;"

לכמה כתבתם "בכמות שנתית כוללת"? מה מוסיפה המילה "כוללת"?

הרעיון הוא קבוצה של רוכשים. בעבר הגדרה של צרכן גז גדול - אני לא זוכרת אם בתקנות הקודמות או בתקנות ישנות יותר - היה צרכן אחד, שהייתה לו כמות מאוד גדולה של גז. כדי לאפשר מעבר של צרכן גז כזה מספק אחד למשנהו אפשרנו העברת ההקצבה שלו מאחד לשני. מסתבר שיש מקרים שבהם יש קבוצת של צרכנים שעוברת מספק אחד לשני, או שספק אחד רוצה לגדול על ידי זה שהוא צובר לו צרכנים, וההקצבות לא אפשרו את הניידות הזאת. אמרנו שאם יש קבוצה של צרכנים שצורכת יחד כמות ששווה לכמות שצורך צרכן גז גדול, גם אז ההקצבה תעבור. הרעיון של המילה "כוללת" זה כלל הצרכנים.

""שלילת רישיון" – התליית רישיון אשר ניתן לפי חוק הגז, ביטולו או סירוב לחדשו;

"תאגיד קשור" – חברה קשורה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, וכן מספר תאגידים אשר בעל מניות אחד מחזיק ב-25% או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק של כל אחד מהם או מכוח ההצבעה בהם, או שהוא רשאי למנות 25% או יותר מהדירקטורים של כל אחד מהם."

הערות לסעיף ההגדרות? אנחנו עדיין באיזושהי הידברות בנושא חודש מחסור.

אדוני התחיל את הישיבה בהתייחסות לנושא התחרות והעובדה שהסרת חסמים היא הדבר החשוב. אחד השינויים המהותיים בתקנות הללו זה הנושא של הגדרת ספק גז קטן ושלוש השנים. שלוש השנים - אני מניחה שזה אחד הדברים שאדוני התכוון אליו בהסרת אותם חסמים. השאלה היא האם הנושא של הסרת שלוש השנים הוא דבר שיביא לקידום התחרות והאם אנחנו באמת רוצים חברות גז נחשלות במשק, שלא יביאו להטבה לצרכנים. בהסרת שלוש השנים אתה נותן אפשרות לצרכני גז קטנים במשק להתקיים, כשאולי הם לא מעוניינים לגדול. מדובר כאן בהגנה לכולי עלמא ולא בהגנה על צרכני גז קטנים אחרים, שרוצים ויכולים להתפתח בה.

אשאיר לכוחות השוק להחליט אם חברה קטנה נחשלת או מצליחה. אני זוכר את הוויכוחים על הכנסת חברות טלפוניה סלולרית ועל טלוויזיות רב-ערוציות. תמיד אמרו: תשאירו את הדינוזאורים לבד. זה לא מתקבל על דעתי וזו גם לא השקפתי הכלכלית. אני בטוח שאתם, כחברה גדולה, רוצים פחות תחרות, אבל אתם תעמדו - - -

יש הבדל בין גז לסלולאר; בגז יש למעלה מ-20 חברות ובסלולאר יש שלוש.

אני חייבת להגיע לנקודה - - -

ברור שיש, אבל השליטה היא עדיין של החברות הגדולות מאוד מאוד. בסדר גמור. שלא יהיו אי הבנות - אין לי דבר וחצי דבר נגד החברות הגדולות בשום צורה ובשום אופן. אני בעד הפעילות שלהן, וגם של ניסיונות של אחרים להיכנס לשוק הזה.

אדוני, ההערה שלי היא לא מההיבט של תחרות. אני מניחה שהוגי השינויים בתקנות חשבו קודם כול על הצרכנים. אם המחשבה היא על הצרכנים, אז צריך לחשוב איך יתרום לצרכנים גידול בחברות גז קטנות שלא מעוניינות להתפתח. דבר ראשון, הפגיעה יכולה להיות בנושא הבטיחות. נושא הבטיחות, לדעתי, זה הדבר הראשון שצריך לעלות לדיון.

האם יש פיקוח על התשתיות בעניין הבטיחות גם על החברות הקטנות? אני מניח שכן. משרד התשתיות בסופו של דבר מאשר ומפקח. הפיקוח נשאר.

סדר העדיפות צריך להיות קודם כל נושא הבטיחות, לפני התחרות. תחרות היא דבר חיובי, אבל לאפשר לחברות גז נחשלות שמעוניינות להתקיים בשוק הזה לא על מנת לתת שירות טוב יותר לצרכנים, אני חושבת - - -

תודה, הבנתי. אני מאשר את סעיף 1. אני אומר שוב: אנחנו בעד כל החברות – הגדולות, הבינוניות והקטנות.

צריך להיות איזון, ואין איזון.

אנחנו לא בעד דינוזאורים. אנחנו לא בשנות ה-70' במדינת ישראל, אנחנו בשנות ה-2000. הכלכלה הישראלית הייתה מספיק סוציאליסטית ומיושנת הרבה מאוד שנים. עכשיו, ב-20010, אנחנו עוסקים בדברים שהיו צריכים לעסוק בהם בתחילת שנות ה-80', כמו במדינות מתוקנות: ארצות הברית, אנגליה, אירופה, יפן וכדומה.

אבל צריך לבחון את זה תקופה.

ודאי, אין על זה ויכוח. לכן אנחנו פה, אנחנו בוחנים את הדברים. סעיף ההגדרות אושר, תודה.

תקנות צרכן גז ביתי, צרכן גדול, שלילת רישיון ותאגיד קשור – כל ההגדרות האלה אושרו ועוברים לסעיף 2.

אדוני רוצה להעיר? אבל הסעיף אושר, גם אין פה מי שהתנגד.

הערנו לגבי צרכן גדול גם בדיונים הקודמים. התקנות מ-2006 הגדירו צרכן גדול עם 600 טון. טענט שירידה ל-120 טון, בתוך המהות שיש כאן – אנחנו לא מבינים את ההורדה. הצענו להשאיר את זה על 600 טון או להוריד את זה לרמה נורמלית של בין 300 ל-500 טון, וזה עלה בדיונים. עדיין אנחנו לא מבינים וטוענים שיש סרבול בהורדה לצרכנים של 120 טון. יש כאלה מאות רבות בשוק.

תודה. הדברים נרשמו בפרוטוקול.

"2. בית זיקוק ימכור גז לספק גז בלבד."

לגבי סעיף 2, אני מבקשת להדגיש בגז שמיוצר בבית הזיקוק, לא באופן כללי, על מכירת גז רק לספק גז. כלומר, התקנות מדברות רק על גז המיוצר בבית הזיקוק.

אני חושב שזה ממש לא נכון. אולי יש לבית הזיקוק אפשרות לייבא, ואם הם מייבאים - שימכרו לנו. אדוני, אני חושב שכל נושא ההקצבות זה דבר שלא נכון. יכול להיות גז כמה שצריך, לא יחסר בכלל, רק שייבאו. הם מוכרים לנו גז במחיר המיובא, והם רוצים רק גז של ייצור. זה לא נכון, אדוני. כל גז שיש להם, שימכרו לנו.

אחד הסעיפים המסמיכים, סעיף 16 לחוק הסדרים במשק המדינה, אומר שבתי הזיקוק יהיו חייבים למכור גז לכל ספק גז, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות. זאת אומרת, ההוראה הזאת נגזרת מהסעיף הקיים היום בחוק.

שמדבר על ייצור גפ"ם? אם נסתכל ההגדרה של כושר אספקה – וכאן מוגדר כושר אספקה – מדובר על ייצור גז של בית הזיקוק בזמן נתון. רק להדגיש שעל זה מדובר ולא על גז אחר.

אני לא רואה משמעות אחרת.

אנחנו מדברים פה על גז שעונה לדרישות תקן 1134, ולא שום גז אחר.

אם מדברים על גז של 1134 - - -

מדברים על 1134. זה התקן.

כאשר יש בתקנות את האיסור לספק יותר מ-5% מהגז שצרכת דרך ההקצבות האלה, יש החרגה לייבוא. אני חושב שההחרגה הזאת באה לבדל שני מוצרים, אם בית זיקוק מייבא, לצרכיו שלו או למטרות מסחריות כאלה ואחרות. הרי כל סיפור ההקצבות זה בגלל כושר מוגבל בייצור. לכאורה, הייבוא כמעט לא מוגבל. אני לא בטוח שהנוסח הזה של כל תקנות ההקצבה נכון למה שמייבא בית זיקוק. יכול להיות שהדרישה תהיה שבית הזיקוק יעשה את זה על ידי חברה בת או חברה נפרדת, זה כבר קורה היום בין פזגז לבז"א – פזגז מייבא ובית זיקוק אשדוד מייצר. כל ההקצבות חלות היום רק על הייצור המקומי, מה שפזגז מייבא ומוכר רק ללקוחותיו. יכול להיות שמה שבית הזיקוק יידרש לעשות זה לפתוח תאגיד נפרד לצורך זה ודרכו לעשות את הייבוא הזה.

הנוסח הוא בסדר, אני מאשר אותו.

"3. תחזית ייצור. בית זיקוק יודיע בכתב לכל ספק גז ולמנהל ב- 1 בכל חודש, מהי תחזית כושר אספקה שלו הצפוי לכל אחד משלושת החדשים הרצופים הבאים לאחר חודש ההודעה, ויעשה כל שביכולתו כדי לעמוד בתחזית כאמור; בית זיקוק יודיע לספקי הגז על כל סטייה העולה על 5 אחוזים מתחזית כאמור, מיד לאחר שנודע לו על כך; בית הזיקוק יפרט בפני המנהל את נימוקי היווצרות הסטייה כאמור."

מה קורה אם ה-1 בחודש הוא יום שבת?

אין עם זה בעיה. זה הופך ליום העסקים הבא, חוק הפרשנות.

יכול להיות שצריך לדייק בנוסח. צריך לחשוב על הנוסח, אבל הכוונה היא יום העסקים הראשון.

תנסחו את זה. זה בשלב הניסוח, זה לא במהות. בבקשה, אדוני.

בסעיף הזה אנחנו מבקשים להוסיף שתי נקודות. אחת, בסעיף מצוין שההסדרים על הסטיות יפורטו בפני המנהל. אנחנו, בתור לקוחות מכובדים של בתי הזיקוק, היינו מעוניינים גם לקבל את הסיבות לסטייה, מאחר שיכול להיות שזה דורש היערכות. למשל, אם נדע שיש סטייה שנגרמה מתקלה שתימשך זמן ארוך, נצטרך לדעת ולהיערך בהתאם, לכלכל את צעדינו.

נקודה שניה, אני מקדים לנושא האספקה. כיום יש תקנות שקובעות את שיטת החישוב. אנחנו מבקשים שיוסף שהחישוב עצמו יועבר לידי ספק הגז, כדי שתהיה שקיפות לגבי יישום התקנה.

התקנות האלה מחייבות את בית הזיקוק למכור את מלוא כושר הייצור שלו בזמנים של חודשי של מחסור. זו חובה רגולטורית, שבית הזיקוק נדרש לה בתקנות. אני לא מבינה למה צריך לשים את הספקים בתור השוטרים והאוכפים של התקנות על בתי הזיקוק, ולמה בתי הזיקוק צריכים כל פעם לתרץ ולהסביר למה יש להם תקלה כזו או אחרת. אם יש עלינו חובה חוקית, חזקה עלינו שאנחנו עומדים בחובה החוקית הזאת, ואני לא מבינה למה הספקים צריכים להיות השוטרים שלנו.

איך זה התנהל עד עכשיו?

אנחנו תמיד מודיעים על כושר הייצור שלנו ואם יש במקרה תקלה, אנחנו מודיעים שלא נוכל לעמוד במלוא הייצור הזה אלא באיזושהי כמות מופחתת. אין שום סיבה שנצטרך להסביר בדיוק מה התקלה ומה הגורם לה. אנחנו מעוניינים למכור כמה שאנחנו יכולים לייצר. אין לנו מה לעשות עם הגז הזה אצלנו בתוך החצר. אני לא מבינה למה צריך לשים עכשיו חובות של שקיפות כלפי ספקים.

אבל ההוראה הזאת הרי קיימת.

היא קיימת ממילא. דיווח ממילא נשלח.

קיימת חובת דיווח למנהל. על זה אין ערעור.

אבל הייתה פה הצעה שנצטרך לדווח גם לספקי הגז.

אותו דיווח, לעשות העתק. לא ביקשתי דיווח נוסף.

אז מה הצעתך?

הצעתי היא שבסעיף 3 בית הזיקוק יפרט בפני המנהל וספקי הגז את נימוקי היווצרות הסטייה. אדוני צריך להבין שאנחנו תלויים בייצור הזה, ואם יש סטיות גדולות אנחנו בבעיות. יש רק שני בתי זיקוק שמייצרים גז במדינת ישראל. אין פה שום בעיה, הם עושים פשוט העתק של הדיווח.

אין הרבה סיבות.

אדוני, אני רוצה להעיר הערה כללית. אנחנו מבקשים להגדיל את השקיפות, ומר פרל דיבר על זה קודם. יש בעיה של שקיפות, שלא תמיד אנחנו יודעים איך מחושב ומה קורה.

אבל יש גורם רגולטורי שמפקח.

גורם רגולטורי זה בסדר גמור, אבל הלקוחות זה אנחנו.

אני שמח להערת השקיפות מחברת אמישראגז. הייתי שמח לקצת שקיפות על המחירים שלכם ללקוחות – ממה הם מורכבים ואיך הם נבנים. אנחנו ממש נשמח על זה, ואני בטוח שגם הלקוחות. זו שיטה מאוד טובה ואנחנו מאוד בעדה.

דבר שני, מה שכן מגיע לו, כספק שאחראי לעשרות או מאות אלפי בתי אב במשק – ואני חושב שזה חסר בנוסח שלנו - זה נושא הזמן. נכון שאתה אומר לי שהחודש תפחת ב-5% אבל אתה, כבית זיקוק, יודע שזה יהיה גם בחודש הבא, אז תגיד לנו את משך הזמן. אני לא מהנדס בבית זיקוק וגם אמישראגז לא מהנדסים. אל תספר לי את סיבת התקלה, זה ממש לא מעניין אותי ואני גם לא יכול לפתור לך אותה, כנראה. תגיד לי כמה זמן, בהערכות המכסימום והמינימום שלך - הרי מדובר במקרים הנדסיים ולא תמיד ניתן לנקוב במועדים קבועים. תן לנו הערכות, תהיו מחויבים כלפי המנהל ואני חושב שגם נכון שתהיו מחויבים כלפי הלקוחות. ההערה המקורית שלי על השקיפות – אני מאוד תומך בה.

קודם כול, אני ממש תומך בשקיפות כי זה עניין פשוט, גם לפה וגם לפה. אני מבקש לחזור על זה שבית הזיקוק באשדוד, שהוא פזגז, מייבא גז. הוא יכול לייבא גז.

הוא שייך לפז.

זה אותו כיס, אדוני. אפשר היה לפתור עם מינהל הדלק בזמן שבוצעה ההפרדה וההפרטה. הם מסוגלים, הם יודעים והם רוצים למכור. אני יוצא מתוך הנחה שהם לא מפסידים על כך. אין שום מניעה, אדוני, שכמו שהם מייבאים לעצמם, הם יודעים שיש להם תקלה בחודש הזה או בחודש הבא, שפשוט ייבאו כמויות יותר גדולות של גז, ואז לא יהיו חודשי מחסור, לא תהיה בעיה ולא יסגרו לנו. יש אינטרס, אדוני. ההיתממות של פז, שאומרת שיש להם אינטרס למכור; הם לוקחים 90% מהכמות שהם מייצרים לעצמם, אין על זה פיקוח כי למשרד התשתיות אין מספיק כוח אדם וזה לא מבוקר. השקיפות שהציעה אמישראגז – אני אתה, כי מי בודק את זה?

יש לך הצעה לסעיף הזה?

יש לי הצעה; שימונה מבקר אמיתי, מקצועי, במשרד התשתיות אפילו מצדי, שיבדוק את זה, כי לדעתי יש שם איזה חלל.

טוב.

אני מבקשת לענות מכיוון שאי אפשר שהדברים יישארו ככה בפרוטוקול. יש בית זיקוק אשדוד ויש פזגז. יש ביניהם הפרדה תאגידית, שהיא מחויבת מכוח תנאים שנתן הממונה על ההגבלים העסקיים. הפרה של תנאי המיזוג היא עבירה פלילית.

יש ממונה על ההגבלים והדברים עובדים. יש גם דברים שעובדים במדינה. תודה. למשרד התשתיות יש שינוי בנוסח?

הצענו לכלול בהודעה גם את משך התקלה.

והיקף.

אנחנו מחויבים להגיד את מלוא כושר הייצור שלנו תמיד, חייבים להיות שקופים לגבי כושר הייצור שלנו .

אם יש לך צפי של תקלה, את צריכה להודיע מראש - - -

הם מדווחים חצי שנה מראש.

יש לנו הצעה: על כל סטייה העולה על 5% מתחזית כאמור ועל משכה.

בית זיקוק יודיע לספקי הגז על כל סטייה העולה על 5% מתחזית כאמור ועל משכה המשוער.

בסדר.

ולמנהל הוא לא צריך להודיע על זה? לפי לשון הסעיף לא.

גם למנהל.

כרגע לא מופיע שהמנהל צריך לקבל את הדיווח הזה. המנהל מקבל רק את הסיבות.

לספקי הגז ולמנהל, למרות שזה ברור.

מעניין לדעת מי בודק את התקנות האלה בכלל.

אז תוסיף את המילה "למנהל". זה ייראה כמו במשפט הקודם. תודה, סעיף 3 אושר עם התיקונים.

"4. הזמנת גז. לגבי כל חודש שנעשית עבורו הזמנה, יקבל בית זיקוק הזמנות לגז מספקי גז, עד היום העשירי בחודש שקדם לו."

נדמה לי שהכול בתחום הסביר. הסעיף אושר.

"5. חובת מכירה. בחודשי מחסור יספק בית זיקוק לספקי הגז את כל כושר האספקה שלו, לרבות גז שהוזמן מבית זיקוק אך נותר במתקניו או הוחזר אליהם לשם שיווק הגז שלא כחומר זינה."

הערות? אין. סעיף 5 אושר.

"6. אספקה לספקי גז חדשים. בחודשי מחסור יפריש כל בית זיקוק 2 אחוזים מכושר האספקה שלו אשר ישמשו לאספקת גז לספקי גז חדשים;"

מחקנו את הגדרת ספק גז פעיל, כאשר בהגדרת ספק גז חדש יש את ספק הגז הפעיל שנה או פחות. עכשיו נשאלת השאלה מה זה פעיל, וזה מה שהיה לנו בהגדרת ספק גז פעיל, שהפעילות נגזרת לא מרגע שהוא קיבל את הרישיון אלא מרגע שהוא התחיל לרכוש גז מבתי הזיקוק.

אבל גם ההגדרה לא נתנה את המשמעות שאת מבקשת מכיוון כאן על ספק גז הפעיל שנה או פחות. כלומר, ההגדרה של ספק גז פעיל לא נכנסת בתוך ההגדרה של ספק גז חדש.

בסדר, אני לא חוזרת להגדרות. אני אומרת פה שכשאנחנו אומרים "ספקי גז חדשים" אנחנו רוצים לסייג: "בחודשי המחסור יפריש כל בית זיקוק 2% מכושר האספקה שלו, אשר ישמשו לאספקת גז לספקי גז חדשים אשר רוכשים גז מבתי הזיקוק שנה או פחות". אז אפשר לכתוב: "להלן – ספקי גז חדשים", כי יש בסעיף עוד פעמיים שיש שימוש באותו מונח.

בסדר, זה יעודכן לפי מה ששמענו מהיועצת המשפטית.

תעבירי לנו את הנוסח שאת מציעה כרגע.

בסוף הסעיף נגיד את התיקונים.

קראתי את הנוסח, זו תוספת של שלוש מילים.



"(ב) בחודשי מחסור יקבל ספק גז חדש, המעוניין בכך, במשך שלושת החודשים הראשונים לפעילותו, גז בשיעור שלא יפחת מ-35 טון לחודש, ומן החודש הרביעי יקבל גז בכמויות שיורה עליהן המנהל, לפי צריכת צרכני הגז של ספק הגז החדש; עלתה הכמות שיש לספק לספקי גז חדשים לפי תקנה זו על שני אחוזים מכושר האספקה של בתי הזיקוק, יקבל כל אחד מספקי הגז החדשים את הכמות היחסית בהתאם לצריכת צרכניו;"

האם תוכלי להסביר את הנוסחה? מדובר על 2%, ומתוך 2% האלה מדובר על גז בשיעור שלא יפחת מ-35 טון לחודש?

כן.

מדובר אך ורק על חודשי מחסור. כלומר, בהנחה שכל שלושת החודשים הראשונים לפעילותו הם חודשי מחסור או שאחד מהם הוא חודש מחסור? הנוסח קצת לא ברור.

בחודש שהוא לא חודש מחסור הספקים החדשים יכולים לרכוש באופן חופשי.

מה שאת אומרת, בהנחה ששלושת החודשים הראשונים לפעילותו הם חודשי מחסור.

בוודאי.

זה לא בוודאי, כי הנוסח לא ברור.

זו הגנת ינוקא.

שהיא סבירה למפעיל חדש שנכנס לשוק. חן, בבקשה.

תיקון בשתי השורות האחרונות של סעיף (ב): "2% מכושר האספקה של כל אחד מבתי הזיקוק". זה כבר לא ביחד.

בסדר, הערה נכונה.

יש לי עוד שאלה לגבי הסיפא של תקנת משנה (ב). רק היתרה תהיה - - - ?

יש הגדרה של בית זיקוק וכתוב פה שזה בז"א ובז"ן. אני מציעה שעורך הדין עצמון יבדוק את הנוסח.

אין טעם לשנות, לדעתי.

לא צריך להוסיף את זה.

כתוב: "מבתי הזיקוק". זה אומר מכל בית זיקוק.

השאלה שרציתי לשאול לגבי הסיפא של תקנת משנה (ב) היא: האם רק היתרה תחושב לפי חישוב יחסי? תסבירו למה אתם מתכוונים.

בתוך ה-2%. אם 2% האלה זה 120 טון ויש לך שבעה ספקים חדשים, כל אחד מקבל מ-2% האלה. זו הגנת הינוקא, מחלקים אותה בין מי שהוא ינוקא כרגע.

תודה. נעבור ל-(ג).

אפשר להעיר? גם לגבי 2%, כמו שהערתי קודם, ב-2006 היה 1% ופה זה הוכפל פי שניים. אני מבין את הרצון שרוצים לתת הגנת ינוקא והגדירו פה כמות מינימום של 35 טון. מתוך הרצון של כולנו לא לתת מתנות חינם מעבר למה שמקובל, אני מבקש להכניס פה הגבלה, שכל הכמות הזאת שתימכר תהיה אך ורק לצרכנים ולא לצורכי סחר. ההצעה היא שייכנס פה שכל כמות הגז הנוסף לספק הגז החדש תשמש לצורך מכירה ללקוחותיו ולא לצורך מכירת חלק ממנה לספק גז אחר.

יש סעיף שמגביל ל-5%. אם אנחנו מדברים על 5% מ-35 טון אנחנו באים לקילוגרמים.

הערתך נבונה והיא באה לידי ביטוי בסעיף 9. אם כשנגיע לסעיף 9 יהיו לך השגות נשמע שוב את ההערה שלך.

"(ג) יתרת הכמות יתרת הכמות האמורה בתקנת משנה (א), שהמנהל לא הורה לספק לספקי גז חדשים ואשר לא סופקה להם, או שספקי הגז החדשים לא צרכו אותה, תסופק לכל שאר ספקי הגז הפעילים בכמות השווה לחלקם היחסי בגז שמספקים בתי הזיקוק לפי תקנות אלה."

מאיזו סיבה היא לא סופקה להם?

אין חדשים.

בגלל שהם לא באו למשוך או לא הזמינו. כלומר, מסיבה שתלויה בהם, לא שמישהו סירב לתת להם.

סעיף 6 אושר.

"7. אספקה לספקי גז קטנים. (א) בחודש מחסור יספק בית זיקוק לכל ספק גז קטן, המעוניין בכך, גז בשיעור מן הכמות הכללית שמספק אותו בית זיקוק, השווה לחלק היחסי בגז שקיבל ספק הגז הקטן מבית הזיקוק, ביחס לשאר ספקי הגז –


(1) בשלושת החודשים המקבילים בשנה הקודמת; לעניין זה יראו את חודש המחסור כחודש השלישי במניין שלושת החודשים האמורים; (2) בשלושת החודשים שקדמו לחודש שלפני חודש המחסור."

אני עוצר אותך כאן כי יש לי שתי שאלות. אתם מדברים בממוצע בשלושת החודשים המקבילים?

כן.

זה לא ברור.

יש תקנת משנה (ב) שקובעת לעניין חישוב שיעור הגז יהיה משקלן של התקופות האמורות בתקנת משנה א(1) ו-(2) שווה.

גם בין שלושת החודשים?

בוודאי.

אז צריך להגיד את זה. שאלה נוספת, כתבתם: "לעניין זה ייראו את חודש המחסור כחודש השלישי במניין שלושת החודשים האמורים". גם זה קצת לא הגיוני. אתם מדברים על החודש המקביל בשנה הקודמת לחודש המחסור?

כן. בשנה הקודמת יש שלושה חודשים מקבילים, מאיפה מתחילים לספור אותם? אנחנו אומרים שאתה מסיים אותם בחודש של המחסור. אם חודש המחסור שלך הוא ספטמבר, אז בשנה שעברה תיקח את ספטמבר, אוגוסט ויולי.

בשנה זו לקחת את אוגוסט, יולי ויוני. ברור? זה לא אותם חודשים. השאלה אם זה ברור מהתקנות.

הנוסח לא כל כך ברור. נצטרך לעשות הבהרות בהמשך.

לקחת את חודש יולי השנה ולא את אוגוסט, כי את אוגוסט עדיין אין לך.

אנחנו דיברנו על השנה המקבילה בשנה שעברה.

לדעתי, יש בעיה מהותית איך שאנחנו חיים היום. אני לא חושב שיש פיקוח על בתי הזיקוק. מה קורה עם כמות הייצור? הם הביאו אותנו למצב שהכמות שאנחנו מקבלים עכשיו היא פחות מחצי ממה שקיבלנו בשנה שעברה.

למה?

כי הם טוענים שיש תקלה או כל מיני סיפורים אחרים. הם כתבו לנו מכתבים שאין להם גז. אף אחד לא יכול לבדוק את זה ובבית הזיקוק בחיפה הורידו אותנו לחצי מהכמות שהייתה בשנה שעברה, ואותו דבר בבית הזיקוק באשדוד. משום מה הם יחד.

אדוני, עכשיו תראה מה קרה. אנחנו עכשיו צריכים לקבל שלושה חודשים לאחור. עכשיו יקבעו את התקנות ומחר בבוקר נגיע להקצבה של גז בחצי הכמות שהייתה לי בשנה שעברה. דיווחנו מה כמות הלקוחות שיש לנו, מה כמות הלקוחות שצירפנו, ושייתנו את כמות הגז הזה של הלקוחות שעברו אלינו על מנת שנוכל לספק גז ללקוחות שלנו. היום, אחרי 15 שנות פעילות, כמות ההקצבה שלנו היא כמעט כמו לספק חדש. עשו לנו תרגיל, שהורידו את ההקצבות כרגע ועכשיו יחשבו אחוזים של שלושה חודשים לאחור, ונישאר עם התחלה שאנחנו לא יכולים לחיות אתה.

אני מבין שמנהל מינהל הדלק פה וסמנכ"ל התשתיות פה, ומבינים את הבעיה. אנחנו רוצים להתחיל עם איזושהי הקצבה, שמפה ואילך הממוצע יהיה. היום, בממוצע שאנחנו נמצאים בו, אנחנו בלי גז.

מסיבות של איכות הסביבה הכנסת הזו אישרה פעם אחר פעם תקן האולפינים בגפ"ם, כלומר הפחתה של כמות האולפינים בגפ"ם. התרענו במכתבים למשרד התשתיות, בדיונים בכנסת - גם בפרוטוקול של הוועדה הזאת - שזה יוריד את כושר יצור הגפ"ם. היינו נגד העניין הזה, אנחנו ניזוקים מזה. אנחנו יכולים למכור פחות גפ"ם לשוק, אנחנו נאלצים לשרוף את הגפ"ם בתוך המתקנים שלנו. אנחנו מצרים יחד עם עמיתינו על המצב הזה.

מעניין. התקנות האלה היו בכנסת הקודמת. אולי צריך לשנות אותן, יש ביניכם הסכמה - - - ?

למנהל, כהגדרתו בחוק, יש סמכות לתת לנו הקצבות גז. אם צירפנו לעצמנו 10,000 לקוחות, יש נתון כמה לקוח לוקח בממוצע. את המספר הזה אפשר לכמת, ואת הכמות הזו אנחנו מבקשים שייתן לנו כי אם נמשיך כך, לאור כל העניין של איכות הסביבה וסיפורים אחרים, נישאר עם מצב שהממוצע שלנו יהיה כזה שאנחנו לא יכולים לספק גז ללקוחות שלנו.

ההגדרה של צרכן גז ביתי פותרת את הבעיה שאבי פרל מעלה.

לדעתי, אבי פרל לא נמצא באכסניה הנכונה. הבעיה היא של הפחתת כמות הגז לכלל המשק. המנהל או מי שעוסק לפי התקנות האלה יכול לשנות את החלוקה הפנימית, אבל לא יכול להיות מצב שבו אבי פרל יקבל את כל מה שהוא רוצה וכל השאר יסבלו מהמחסור הזה. לכן, אם יש לאבי פרל טענה על הנושא הזה יכול להיות שהוא צריך לפנות שיתקנו מחדש את צו האולפינים.

הם אמרו שייתנו לנו הגנת ינוקא. הם יכולים לייבא, אנחנו לא.

הוא מדבר על הגנת ינוקא שניתנת למי שפעיל שנה או פחות. את אבי פרל אנחנו מכירים מהדיונים בתקנות האלה למעלה מעשר שנים.

תמשיכי בבקשה, הבנתי שזה קשור בעניין אחר.

הגנת הסביבה או בטיחות, אבל זה בהחלט דיון שלם על תקן 1134. הוא נדון - - -

וזה לא הזמן ולא המקום.

הוועדה תמכה בתקנות בכנסת ה-17.

"(ב) לעניין חישוב שיעור הגז האמור יהיה משקלן של התקופות האמורות בתקנת משנה (א)(1) ו- (2) שווה; חישוב כאמור ייעשה מתוך כושר האספקה של אותו בית זיקוק, בניכוי כמות הגז שהופרשה עבור ספקי הגז החדשים והקטנים לפי תקנות 6 ו- 7."

לגבי תקנת משנה (א) כתבתם: "גז בשיעור מן הכמות הכללית". אתם לא רוצים להפנות כאן להגדרה של כושר האספקה?

לא.

אז מה המשמעות של הכמות הכללית?

כושר האספקה זה מה שהוא מדווח מראש, למיטב זכרוני. אני לא רואה הבדל ביניהם.

אם את מגדירה הגדרה את צריכה להשתמש בה. אם את לא מגדירה, ישאלו למה לא השתמשת באותה הגדרה.

אפשר להשתמש.

אני מסמיך את היועץ המשפטי של הוועדה לבדוק אם יש צורך בתיקון ולנסח.

"(ג) שיעור הגז שיקבל ספק גז קטן, יהיה כאמור בתקנות משנה (א) ו- (ב), בתוספת 10 אחוזים ממנו.



(ד) תקנת משנה (ג) תחול רק בהתקיים שני תנאים אלה: (1) ספק גז קטן הגיש למנהל את כל הדו"חות שלפי תקנה 11 והוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי כל רכישות הגז ואספקותיו נעשו לפי תקנות אלה."

כל רכישות הגז ואספקותיו מוסדרות רק בתקנות אלה או שמה שאת רוצה להגיד זה שימלא אחר הוראות תקנות אלה?

בתקופה של מחסור - רק בתקנות האלה.

אז צריך להבהיר כאן, כי אומרים שהוא צריך להוכיח שכל רכישות הגז ואספקותיו נעשו לפי תקנות אלה וזה לא כל כך מדויק.

למה זה לא מדויק?

כל רכישות גז ואספקות של ספק גז נעשות לפי תקנות אלה או גם לפי דברי חקיקה אחרים?

אין דברי חקיקה אחרים, זה גם לא רלוונטי.

כשאין חוסר זה שוק חופשי, כשיש חוסר – אלה התקנות היחידות.

היועץ המשפטי שואל האם כל הנושא הרכישה והאספקה מסתכם בתקנות האלה או שיש לכם דברי חקיקה נוספים לעניין?

חיובי, רק התקנות האלה. הן מחליפות תקנות קיימות.

"(2) סך כל רכישות הגז מבתי הזיקוק של כלל ספקי הגז שביום תחילתן של תקנות אלה אינם ספקי גז קטנים אינו עולה על 75 אחוזים מסך כל מכירת הגז של בתי הזיקוק."

באיזו נקודת זמן בודקים את זה?

באותו חודש.

תסבירו, כי אני מבינה שמדובר שכאשר החברות הקטנות יצרכו סך הכול 25% מהגז תיפסק האפליה לטובתן. נכון?

עד כמות של 25% תימשך ההעדפה הזאת. אם סך החברות הקטנות הן מעבר לזה תיפסק ההעדפה. פשוט זה מתחיל לבלוע את השוק הקיים עם ההעדפות.

במילים פשוטות, אדוני, אמרת שחברות הגז הגדולות עומדות על 92% היום, אנחנו אומרים שברגע שהחברות הקטנות מגיעות בסך הכול ל-25% מגודל השוק, המשמעות היא גידול של פי שלושה מהיום אז אנחנו מפסיקים את ההעדפה.

אז הן כבר לא קטנות והשוק נפתח. זה בסדר, יש להן עוד כברת דרך.

זה לא צריך להיות "75%" ולא "אינו עולה על 75%"?

כן, יש פה טעות דפוס. זה צריך להיות "עולה על 75%".

אלה שאינם ספקי גז קטנים חלקן עולה על 75% - אנחנו מעוניינים שזה ייפסק. לא צריך את המילה "אינו".

עם מחיקת המילה "אינו" אני מאשר את סעיף 7.

"8. אספקה לספקי גז גדולים. (א) בחודש מחסור יספק בית זיקוק לספק גז שאינו ספק גז קטן ומעוניין בכך, גז בשיעור מן הכמות הכללית שמספק בית הזיקוק, השווה לחלק היחסי בגז שסיפק לשאר ספקי הגז שאינם ספקי גז קטנים –


(1) בשלושת החודשים המקבילים בשנה הקודמת; לעניין זה יראו את חודש המחסור כחודש השלישי במניין שלושת החודשים האמורים; (2) בשלושת החודשים שקדמו לחודש שלפני חודש המחסור."

וגם כאן מדובר בממוצע?

בדיוק אותו דבר. "(ב) לעניין חישוב שיעור הגז האמור יהיה משקלן של התקופות האמורות בתקנת משנה (א)(1) ו- (2) שווה; חישוב כאמור ייעשה מתוך כושר האספקה של אותו בית זיקוק, בניכוי כמות הגז שהופרשה עבור ספקי הגז החדשים והקטנים לפי תקנות 6 ו- 7.




(ג) לצורך חישוב שיעור הגז האמור בתקנת משנה (א), יראו חודש שבו ספק גז לא רכש גז מבית זיקוק בשל שלילת רשיונו, כאילו סופק לו גז בכמות זהה לזו שסופקה לו בחודש האחרון שלפני שלילת הרישיון."

אני מזכיר שלא סיכמנו לגבי הגדרת חודש מחסור, וכאן אנחנו עוסקים בתקנות שמדברות רק על חודש מחסור. אתה רוצה לקבל הכרעה?

אנחנו חוזרים לזה.

כמו שאמנו בתחילת הדיון, לדעתנו אין צורך בשינוי. אבל גם אם כן, לדעתי לא צריך להזיז את הגדרת חודש המחסור אלא אולי לתת תקנה ספציפית שתגיד איך אנחנו נוהגים בימי עודף בתוך חודש מחסור.

לגבי תקנות 6, 7 ו-8?

לא, להערה של בתי הזיקוק לגבי חודש מחסור.

את אומרת שאת לא רוצה להכניס את זה בהגדרה, זה גם לא בסעיפים האופרטיביים, אז איפה?

אמרתי קודם שאני לא מקבלת את ההערה אבל השארתם את הדיון אז יתקיים לדיון. לצורך העניין, אם ייווצר איזשהו שינוי נוסיף תקנה שתתייחס ספציפית לאותם ימים נוספים. זה לא שינוי של הגדרת חודש המחסור, ולכן זה לא רלוונטי.

יש לכם איזה ביטוי שהוועדה אינה מעוניינת שבתי הזיקוק ישרפו את הגז כשיש להם עודף היצע על הביקוש?

אנחנו לא חושבים שכתוצאה מאותן תקנות מישהו ישרוף גז.

למה אתם אומרים שלא? זה מה שקורה.

הם אומרים שהם שורפים.

ודאי. אין כושר אחסון.

לא חייבנו אותם לעבוד על בסיס יומי. זה נוהל פנימי של בתי הזיקוק. ביום שיש לבית זיקוק עודף הוא רשאי להזמין ספקים, כמו שהוא עושה, ולהציע לכל הקודם זוכה, במסגרת אותה מכסה חודשית שיש להם. זאת אומרת, מישהו יקבל היום ולא בעוד שבוע ובעוד שבוע הוא לא יקבל את זה. זאת אומרת, המכסה השנתית קיימת אבל יש תזוזה בפנים.

נראה לך שהתהליכים הביורוקרטיים שנמצאים פה בתקנות נותנים מענה מתאים למכירה של הגז ביום מסוים בבית הזיקוק, כאשר יש עודף? זה נראה לך הליך שיאפשר להזמין את כל הספקים, להודיע להם, לבדוק? זה נראה לך הליך טוב?

קודם כול, יש להם סידור עבודה. זה סידור עבודה פנימי של בית הזיקוק מול הלקוחות שלו. אני לא חושב שהחקיקה להיכנס עד כדי כך, להגיד באיזה יום הוא צריך להתקשר והוא יגיד לך כן או יגיד לך לא.

אנחנו מדברים על הקצבה חודשית. מדי יום בית זיקוק אומר ללקוחות שלו: היום תיקחו ככה ומחר תיקחו ככה. אז תעשה איזשהו סידור אחר, שהיום תספק יותר לצרכן מסוים, מחר יותר לספק אחר, ובסוף החודש כל אחד יקבל את ההקצבה שלו.

נאמר לספקים כמה אנחנו חושבים שנייצר במהלך דצמבר. לצורך הדוגמה, אנחנו חושבים שנייצר 1,000, ולפי זה הם יגידו אם הם מעוניינים או לא ואז תבוצע החלוקה. אם אנחנו רואים שיש יותר הזמנות מההיצע שלנו אז זה חודש מחסור ואנחנו צריכים לעשות הקצבות. עכשיו אנחנו מתחילים להתנהל במהלך דצמבר, ופתאום אנחנו רואים שיש לנו יותר גפ"ם ממה ששיערנו, כיוון שפתאום חברה החליטה שהיא לא רוצה למשוך מאתנו או מכל סיבה אחרת. יש לנו עודף, אנחנו לא מייצרים 1,000 אלא 1,500. אנחנו עם עוד 500 שלא הקצינו לאף אחד, ואנחנו יודעים שהשוק צמא ל-500 האלה. במקום שנוכל להגיד לספקים בצורה שוויונית: בואו תיקחו, יש לנו עכשיו עוד 500 בשער בית זיקוק, מה אומרות לנו התקנות לעשות? לכתוב מכתבים, להודיע שיש 500 ולשאול אם הם רוצים. אם הם רוצים, אנחנו צריכים לבדוק אם יש יותר ביקוש מהיצע ואז לעשות הקצבות ולהחזיר תשובה: אתה מקבל 22.5, אתה 15.5 ואתה 18. אני לא יכולה לשמור את הגז עד שכל התהליך ייגמר.

בסוף החודש סיפקת לכולם את כל הגפ"ם שלהם או בחסר או יותר?

ספקתי את כל ה-1,000 שהתחייבתי לספק, אבל יש עוד 500 שלא יכולתי לספק.

ביום מסוים היה לך עוד 500 או שבסוף החודש היה לך עוד 500?

ביום מסוים.

עורכת הדין קליין, מה אתם מבקשים מהוועדה ומה אתם מציעים לה להוסיף או לשנות במה שמונח על שולחנה?

בהגדרה של חודש מחסור, למעט ימים שבהם יש עודף היצע על הביקוש, ואז כל נושא ההקצבות לא יחול על אותם ימים ספציפיים שבהם יש לנו עודף היצע. זו ההצעה שלנו.

בסיטואציה כזאת, יכול להיות מצב שבית זיקוק ייתן תמיד חצי מהכמות שייצר וחצי ימכור. אני לא חודש באנשים, אבל הסיטואציה הזאת בהחלט יכולה להיות ישימה. יגידו מראש 1,000, במחשבה שזה יהיה 2,000. אין לי פתרון לעניין הזה.

החודש קרה בדיוק מה שתיארה עורכת הדין של פז, ובמשך 24 שעות הציעו לשוק 700 טון. במשך 24 שעות הקצו אותו לכל החברות שביקשו, וככה צריך להיות. ברגע שיש עודף צריך להציע לחברות, זה הולך במייל.

אבל העניין הוא שאנחנו לא יכולים לאחסן ועד שהחלוקה הזאת נגמרת - - -

אתם עשיתם את זה וזה הלך מצוין.

אני יודעת כי עמדתי מאחורי הדרך שבה זה התנהל, אבל אני אומרת לך שהמצב הוא שאנחנו נאלצים ככה לשרוף כי - - -

לא שורפים שום דבר. כולם קיבלו תוספת לפי חלקם בשוק. זה היה לפני עשרה ימים.

היו מספר מקרים שגפ"ם נשרף, אבל זה לא גפ"ם על פי תקן 1134. זה גפ"ם שהיה רווי אולפינים. אני מכיר את המקרים האלה.

הם טוענים שזה יכול להיות גם לגבי גז שמיוצר לפי התקן. השאלה היא איך פותרים את זה.

אנחנו מציעים להמשיך לפי מה שקבוע בתקנות.

אני רוצה להעיר לגבי סעיף 8(ג). אני לא מבין את ההיגיון שספק שאין לו רישיון מקבל את הפרס וממשיך לקבל תקנות, גם על חודש שהוא מוענש. אני מדבר על כל ספק גז.

הרעיון של תקנת משנה (ג) הוא שספק ששללו לו את הרישיון ומחזירים לו את הרישיון, חוזר למצב הקודם שלו ולא מקבל עונש נוסף. אם ניקח בחשבון את אותו חודש כאפס, אז ההקצבה שלו תרד באופן משמעותי והוא לא יוכל לספק לאותם צרכנים שסיפק להם קודם.

לא ראיתי כאן הצעה יותר טובה לגבי חודש מחסור, ממה שקיים בהצעת הממשלה.

אנחנו יכולים לנסות להציע אלטרנטיבה אחרת.

עכשיו. אנחנו מאשרים את הכול היום.

להבנתנו, האלטרנטיבה שהוצעה פותרת בדיוק את הבעיה הזו. היא לא מכילה את כל הקריטריונים הנוקשים של חודש מחסור על מצבים של עודף היצע.

אבל לא פתרת איך זה יחולק.

עושים מכירה כללית של העודף לכולם, ואז כל הקודם זוכה.

אבל בסוף החודש אתם מאזנים את זה. אם יש לך יום של עודף וזה מתאזן בסוף החודש אז אין לך בעיה, את פשוט מאזנת את זה. בסוף החודש, לאיזה מצב תגיעי.

אבל אי אפשר תמיד לאזן בסוף החודש, כי אם כולם היום רוצים, הוא בוחר לא לקחת היום ואומר: תני לי בסוף החודש.

אם זה בבחינת כל הקודם זוכה - - - אנחנו לא נכנסים לרזולוציה.

רמת הבקרה הממשלתית לא יכולה להיות ברמה היומית, היא יכולה להיות ברמה החודשית.

אז אני משאיר את זה ככה.

ההגדרה של חודש מחסור צריכה להישאר כפי שהיא וזה משאיר את המצב כפי שהוא. לא שורפים גז, אין סיבה לשרוף.

אנחנו מבקשים להצטרף לחברות הגז ולבקש - - -

חן, תבהיר לנו, גם לפרוטוקול, כי אנחנו לא רוצים שהם ישרפו.

אנחנו בוודאי לא רוצים שהם ישרפו, ולכן בפגישות שערכנו עם בתי זיקוק הצענו להקים מתקני אחסון קצת יותר גדולים מכושר אחסון של יומיים, שזה מה שיש להם באופן מדהים. זה לא דומה לשום מוצר אחר, איכשהו בגפ"ם כושר האחסון הוא מזערי. בביקור שערכנו באחד מתוך שני בתי הזיקוק זיהינו אפילו את המקום שבו אפשר לצרף עוד מתקני אחסון. אם זה כל כך כואב להם אז שיעשו.

זו לא תשובה.

כל עוד לא הוקמו בבתי הזיקוק מקומות האחסון, מה אתה מציע?

החלוקה הנכונה לפי התקנות ולפי השיטה שבה מודיעים באופן שקוף, כמה שיותר שקוף, לכל החברות, לבוא ולקחת בהתאם להקצבה. היה אם נוצר מצב שהעודף כל כך גדול, והופך את החודש מחודש מחסור לחודש של עודף, שזה לא קורה - - -

כל מה שיש להם לשרוף אנחנו נקנה.

רבותיי, אנחנו מאשרים את סעיף 8, כי אישרנו את הסעיף של חודש מחסור כפי שהוא.

יש לי הערה אחרת לסעיף 8, לפני שאתה מאשר אותו. אני חוזר למה שציינתי בסעיף 3 - היינו מבקשים שיתווסף סעיף קטן (ד), ואני מציע את הניסוח: "בית הזיקוק יעביר לספק הגז את חישוב האחוז החודשי שבגינו הוא מקבל את הגז בתחילת כל חודש, לפי התקנות". אנחנו מקבלים כמויות, תחשיבים של שלושה חודשים - - -

איזה נתונים יכלול החישוב הזה?

רק האחוז של אותה חברה ספציפית, ואיך הגיעו לאחוז.

אני מבקש להוסיף גם סעיף (ה) קטן. זו הצעה פשוטה וקלה: בחודשי המחסור, במקום שבתי הזיקוק ישרפו, החברות הקטנות מתחייבות לקנות את כל כמויות הגז העודף.

לא צריך את (ה). האם הדיווח אליכם לא מתקיים?

הוא לא מסוגל לעקוב אחרי 30 חברות גז.

הרי הם עושים את זה אצלם. יש להם תחשיב מסוים שהם פועלים על פיו. אנחנו לא מבקשים שום דבר חדש.

בית זיקוק מדווח לכם?

התחשיב לא מדווח, ואנחנו גם לא מבקשים דיווח. אם נבקש נקבל, אבל לא ביקשנו. היו מקרים שמספר חברות התלוננו על חישוב לקוי. כל הבדיקות שנעשו על ידי משרד התשתיות הצביעו על כך שבתי הזיקוק עשו חישוב נכון.

זה נתון שקיים ממילא בבתי הזיקוק?

ודאי, הם חייבים, אחרת איך הם מחלקים את הכמויות?

אז מה בדיוק הבעיה - - -

אם בתי הזיקוק לא מתנגדים אז אין בעיה. אקרא את סעיף קטן (ד): "בית הזיקוק יעביר לספק הגז את חישוב האחוז החודשי שבגינו הוא מקבל את הגז בתחילת כל חודש, לפי התקנות".

שלו בלבד.

אדוני, ממילא אף אחד לא בודק את הכמות שהם מסוגלים לייצר, אז כל דוח שהם יכתבו - - -

ההצעה היא כזו: "בית הזיקוק יעביר לספק הגז את חישוב האחוז החודשי שלו, שבגינו הוא מקבל את הגז בתחילת כל חודש, לפי התקנות".

לפי הוראות תקנת משנה (ד).

נוסיף את זה וננסח את זה בצורה מדויקת. אם כך, סעיף 8, עם התוספת של (ד), אושר.

"9. הגבלת מכירה. (א) ספק גז פעיל לא יספק גז בחודש מחסור בבית זיקוק לספקי גז פעילים אחרים, בכמות כוללת העולה על 5 אחוזים מכמות הגז שקיבל באותו חודש מבתי הזיקוק."

אבל מחקנו את ההגדרה של ספק גז פעיל.

"פעיל" לא רלוונטי כאן בכלל.

אז אנחנו מוחקים.

"ספק גז" – הוא לא יספק לספק גז אחר, כל ספק גז.


"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ספק גז למכור לספקי גז פעילים כמות נוספת של גז השווה לכמות הגז שייבא או שרכש מבית זיקוק שאין בו מחסור."

הייתה הערה לסעיף הגבלת המכירה.

ההתייחסות הייתה לספקי גז קטנים, שניתנו להם 10% נוספים. רצינו להעיר שכל כמות הגז שהם רוכשים תימכר לצרכנים, ושזה לא יסופסר.

הטלנו פה הגבלה של 5% כי לפעמים יש צרכים חשובים או טעויות בחישוב. אנחנו לא רוצים להגביל כל ספק בדיוק על המילימטר למה שהוא צרך.

אבל אתם מעירים רק לגבי כמות הבונוס של 5%.

לא, הכול. הוא רוצה לאסור בכלל מכירה - - -

סחר בין החברות הקטנות.

5% זה לגיטימי, זו גמישות מסוימת.

צריך להכניס גם את גז הייבוא, לא רק הגז שמיוצר בבית זיקוק, שלא ימכרו אחד לשני. זה אותו דבר.

למה?

כי הם יכולים לייבא ואז הם יכולים לספסר עם הגז, ואת הגז - - -

בסדר.

עקרונית, הרעיון שימכרו לציבור ולא לחברות האחרות זה לא רק למניעת ספסרות, זה גם יכניס עוד טיפה תחרות למשק. מצד שני, אם יש כוח תפעולי שצריך את ה-5% אני לא מתנגד.

אז גם רשות ההגבלים חושבת שה-5% הם בתחום הסביר.

הרשות נסמכת על משרד התשתיות. אין לנו נתונים.

תודה. סעיף 9 אושר.

"10(א). אספקה לצרכן גדול. הוכיח ספק גז למנהל, להנחת דעתו, כי התקשר בחוזה לאספקת גז עם צרכן גדול, יורה המנהל לבתי הזיקוק להעביר לספק הגז (להלן- הספק הנכנס), את הגז בכמות נושא החוזה ולגרוע אותו ממי שסיפק גז לצרכן הגדול קודם לכן (להלן- הספק היוצא), בכפוף לאמור בתקנות משנה (ב) ו- (ג).

(ב) כמות הגז שתועבר מהספק היוצא לספק הנכנס תהיה הכמות הבסיסית כשהיא מוכפלת בחלק היחסי שמהוות הרכישות בישראל של הספק היוצא מכלל הרכישות של אותו ספק (להלן- הכמות המועברת); לעניין זה- "הכמות הבסיסית"- הכמות הממוצעת שרכש הצרכן הגדול מספק הגז היוצא בשלושת החודשים שקדמו לחתימת החוזה שלו עם הספק הנכנס; "כלל הרכישות"- רכישות מבתי הזיקוק בישראל ורכישות מייבוא.
(ג) רכש הספק היוצא גז בשני בתי הזיקוק תיגרע הכמות המועברת בחלקים יחסיים מרכישותיו של הספק היוצא בשני בתי הזיקוק."

כתבתם "בכמות נושא החוזה" ולאחר מכן מפרטים נוסחה, אז זה בכמות נושא החוזה או לפי הנוסחה?

לפי הנוסחה.

אז לא כמות נושא החוזה. צריך למחוק את המילה הזאת.

אבל יכול להיות שהספק שממנו לקח זה כל החוזה.

אבל אתה מבין שזה לא מתיישב.

החוזה יהיה על 100 ובפועל אותה חברת גז מושכת שני שליש ושליש מייבאת.

אז אנחנו מוחקים את זה. לא מדובר על "כמות נושא החוזה" מכיוון שבתקנת משנה (ב) מפורטת נוסחה, אז או שזו נוסחה או שזה "כמות נושא החוזה".

את ה"כמות" אפשר למחוק.

"יורה המנהל" לשני בתי הזיקוק?

כן, כל בית זיקוק לפי החלק היחסי.

יש הערות? אין. סעיף 10 אושר עם המחיקות והתיקונים.

בתקנה 9 נמחקו המילים "פעיל" ו"פעילים".

נכון.

"דיווח למנהל. 11. (א) בתחילת כל חודש, עד ליום החמישה עשר בו יגיש בית זיקוק למנהל דו"ח לגבי החודש שחלף לפי פרטים אלה:


(1) פירוט הזמנות גז שהגישו ספקי גז; (2) אופן חלוקת הגז בין כל ספקי הגז; (3) כמויות גפ"מ שאינו עומד בדרישות תקן 1134 אשר סופקו."

למה לא קבעתם כאן את מתכונת הדוח? יש הבדל בין הדוחות שאתם דורשים מבתי הזיקוק לבין הדוחות שדורשים מספקי הגז. באיזו מתכונת יהיה הדוח הזה?

יש פה הפרדה בין דיווחי בז"ן לדיווחי - - -

אפשר לכתוב אותו דבר.

מה זאת אומרת אותו דבר?

כמו שכתוב לגבי ספקי הגז – בתחילת כל חודש, עד ליום ה-15 בו, יגיש בית זיקוק למנהל דוח שערך במתכונת שהורה עליה המנהל ושאושר בידי רואה חשבון. כלומר להעתיק את מה שכתוב בסעיף (ב) גם ל-(א).

שאלתי למה יש שוני בין הרישא של תקנת משנה (א) לבין הרישא של תקנת משנה (ב). אומרת עורכת הדין אייזנמן שהיא רוצה שהנוסח יהיה זהה.

רואה חשבון יאשר לנו את ההזמנות של הספקים? למה צריך רואה חשבון בשביל זה?

אני לא יודע. שאלתי את משרד התשתיות מדוע יש הבדל, לא אמרתי שחייב להיות רואה חשבון.

הדוח הוא דוח אחר, הדוח שבית הזיקוק הוא הרבה יותר פשוט.

שרואה חשבון יאשר איזה מכתבים קיבלנו?

כן.

חן, מה הרציונאל?

רואה חשבון, עם המחויבות שלו כרואה חשבון - הרי את כל הדוחות אנחנו יכולים לדרוש מהחברה עצמה. אין שום בעיה עם זה, אנשים יודעים לעשות את זה.

רואה חשבון אחר?

רואה חשבון של החברה.

אבל יש הבדל בפן המשפטי. הוראות החוק האלה מטילות חובות עלינו. למה צריך רואה חשבון לגבי הספקים? אם יש עלי חובה חוקית אני צריכה לקיים ואם אני לא מקיימת בא סעיף העונשין. רואה החשבון יאשר שאני עומדת מאחורי - - - ?

התקנות חלות גם על הספקים, לא רק על בתי הזיקוק. צריכה להיות גזירה שווה – אם כאן יש רואה חשבון אז גם שם, ואם לא אז לא.

אני מסכים, צודק. תוריד את זה.

מי חתום על הדוח שנקבל?

המנהל שאחראי על החלוקה הזאת, והמנהל הזה מקבל הנחיות ברורות מהיועצים המשפטיים של החברה.

אתה יכול להוריד את המילים "אושר בידי רואה חשבון", לדעתי. יש לך שם אדם שאחראי על הדבר הזה, לא? הוא עובד בבית הזיקוק.

ואם הוא מפר את החוק יש לו סעיף עונשין.

הייתי משאיר כפי שזה כתוב היום.

זאת אומרת שאני יכול להסיר "שאושר בידי רואה חשבון".

לגבי ספקי הגז.

סעיף קטן (א) הוא בית זיקוק והוא בלי רואה חשבון.

כיום אין דרישה לגבי בית זיקוק לגבי ספקי הגז יש דרישה. מה אתם מבקשים?

שיישאר כמו שזה.

שיישאר כמו שזה כתוב, כלומר עם רואה חשבון. רק בסעיף (ב) צריך רואה חשבון. אומרים בתי הזיקוק שיש להם פונקציה כזאת בתוך בתי הזיקוק. אנחנו רוצים פחות ביורוקרטיה, ולא יותר. זה עוד ניירת, גם אתם לא צריכים.

לא.

אפשר לומר תצהיר מאושר על ידי עורך דין, כאשר עורך הדין לא צריך לבדוק את התצהיר עצמו, הוא רק צריך להזהיר את החותם שהוא אומר את האמת.

עד עכשיו אין את זה?

זה חלק מהתחייבות של ספק הגז. אנחנו מחויבים להגיש כך כל דיווח, ולפעמים גם תחת אזהרה.

רק בקטנות לא בגדולות, הגדולות פטורות. השאלה היא מה המשמעות של זה כאשר אין מאחורי זה שום דבר, יש פונקציונר שלא תמיד חתום, למיטב ידיעתי. לא ייתכן שנקבל רק את האקסל עם התחשיב כי אז אף אחד לא עומד מאחורי זה.

החברה עומדת מאחורי זה. ברישיון ספק המנכ"ל מחויב פלילית.

יש דיווחים שאין בהם אמת.

אז למה אתה לא נוקט באמצעים נגד האנשים האלה?

נראה לך שאני לא נוקט אמצעים.

אז אתה מממש, אבל אין צורך להורות בתקנה שיש לדווח אמת.

אדוני, זה לא רשום סתם.

קיבלתי את עמדת הממשלה. אם אתה מפקח העל וחושב שיש צורך בדבר הזה, אז שיהיה.

אז גם לבתי הזיקוק וגם לספקים.

לא, לא. ככה, כמו שזה.

למה, בתי הזיקוק הם צדיקים והספקים הם פושעים שצריכים רואה חשבון? למה?

לדעת משרד התשתיות כן, ולפיכך הוא העביר את התקנות.

אני רוצה להציע שאם הספקים, אז גם בתי הזיקוק.

אני חושב שצריכה להיות גזירה שווה.

תנו לי לחשוב על זה.

הדיווח שבית הזיקוק צריך להגיש זה דיווח של איזה הזמנות הוא קיבל ואיך הוא חילק. דהיינו, אנחנו צריכים לדווח שבאמת עשינו את זה לפי ההקצבות ובהתאם להוראות החוק. בעניין הזה רואה החשבון לא צריך לאשר שאני פועלת לפי החוק.

ההליך הזה כבר ישנו.

עצם ההתעקשות פה היא לא במקום, לדעתי.

למה אתם מבקשים פה עבור בתי הזיקוק?

מדובר על דיווחים בשבילנו, מי שהם חילקו להם זה ספקי הגז. אנחנו הנהנים פה. למה דורשים את הדיווחים האלה? כדי לראות אם פועלים בהתאם לתקנות.

ולדימיר, אתם עשיתם שוני. זה קצת בעייתי.

עשינו שוני מכיוון שאנחנו מכירים את המשק. איפה שאפשר להקל אנחנו מקלים, ואיפה שיש בעיה אני לא מתכוון להקל. אני לא מתכוון להערים קשיים באופן מיוחד. לכן, שוויוני או לא שוויוני – אתם תחליטו.

למנהל יש סמכות לקרוא לשימוע ספק גז שדיווח איזשהו דיווח לא נכון. אני חושב שזה פגע רע בבקשה הזאת, זה מטיל בנו משהו שאני חושב שלא צריך אותו בכלל, לא לפה ולא לפה. אם לא דיווחנו אמת – יש למנהל אפשרות לזמן אותנו לשימוע.

זה לא דבר מז'ורי מבחינתכם, אני מניח שאתה רוצה את התקנות למען פתיחת השוק לתחרות. נשאיר את זה כך. תקנה 11 אושרה.

"12. עונשין. בית זיקוק או ספק גז, לפי העניין, העושה אחד מאלה דינו- קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977: (1) מוכר גז למי שאינו ספק גז , בניגוד לתקנה 2; (2) מספק גז בניגוד לתקנה 9(א); (3) אינו מדווח למנהל לפי תקנה 11 ."

מה גובה הקנס?

20,000 שקלים ומשהו. זה הקנס המרבי שאפשר לקבוע בתקנות.

12,900. זה הקנס המקסימלי שאפשר להטיל במסגרת חקיקת משנה. כתבתם: אינו מדווח למנהל לפי תקנה 11 – אתם מדברים גם על המועד של מסירת הדיווח וגם על הפרטים?

הכול.

תודה. תקנה 12 אושרה.

"13. ביטול. תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי יצרני גז), התשס"ו- 2006 - בטלות.

תקנה 13 מאושרת.

"14. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן".
יורם טמיר

אם אין שום מגבלה חוקית, הייתי מבקש לקצר עד כמה שאפשר, כי אנחנו בעיצומו של חורף.

בדרך כלל לתקנות אנחנו נותנים זמן. 30 יום זה ה-1 בינואר, זה רק תשעה ימים אחרי תחילת החורף.

אולי אפשר תוך 14 יום, כי אנחנו באמצע החורף ואנחנו בלי גז.

אנחנו עדיין לא בחורף. לידיעתך, רשמית החורף מתחיל ב-21 בדצמבר.

התקנות האלה יחולו על ההזמנות לחודש ינואר. השיטה היא הודעה לפני תחילת החודש ותחילה בחודש הבא. כדי שההקצבות ייכנסו לתוקף בינואר, בשיטה שאותה הוועדה קיבלה כרגע, צריך את הנוסח.

30 יום זו הצעתכם.

זו שאלה של ניסוח. אנחנו רוצים שבחודש ינואר כבר יהיו הקצבות לפי התקנות האלה.

צריך להוסיף הוראת תחולה. מתי יוגשו הדוחות הראשונים למנהל?

בפברואר.

צריך להבהיר את זה, כי אם התקנות נכנסות - - -

ב-15 בינואר.

נוסיף הוראה שהדוחות הראשונים יוגשו ב-15 בינואר?

אז בסעיף התחילה תבהיר את לוחות הזמנים. התקנות, תחילתן ב-1 בינואר.

התקנות מתחילות מיום פרסומן, לא מיום אישורן בוועדה. מה מועד התחילה שאתם מבקשים? כרגע כתוב 30 יום מיום פרסומן.

1 בינואר.

תכניס את הביטוי "1 בינואר", ותבדוק שזה לא יום שבת.

להתחיל ב-1 בינואר, זאת אומרת שאת החישוב צריך לעשות בעוד עשרה ימים.

היועץ המשפטי יוסיף 1 בינואר 2010.

אם סעיף 11 תחילתו ב-1 בינואר, אז ה-15 בינואר זו הפעם הראשונה שמגישים את הדוח.

1 בינואר, קבענו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.