PAGE
25
ועדת הכנסת

18.11.09


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, א' כסלו התש"ע (18 בנובמבר 2009), שעה 09:30

א. קביעת מועדי הכנסים במושב השני של הכנסת ה-18, אוקטובר 2009 עד אוקטובר 2010 וישיבות הכנסת בשבוע חנוכה

ב. בקשת חבר הכנסת אמנון כהן להקדמת הדיון בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)(תיקון – התליית היטל בעד צריכת מים עודפת), התש”ע-2009 (פ/1758/18), לפני הקריאה הטרומית

ג. בקשת חבר הכנסת דוד רותם להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניה לנכים), התש"ע-2009 (פ/1783/18), לפני הקריאה הטרומית

משק המדינה (תיקון מס' 7)(הרוב הדרוש להצעות חוק תקציביות), הכנה לקריאה שנייה ושלישית

ה. בקשת חבר הכנסת יואל חסון להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (שינוי בתעריפי ביטוח), התש"ע-2009 (פ/1735/18), לפני הקריאה הטרומית

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

זבולון אורלב

דליה איציק

זאב אלקין

אריה ביבי

מסעוד גנאים

דני דנון

נסים זאב

אורית זוארץ

יואל חסון

איתן כבל

אמנון כהן

מנחם אליעזר מוזס

משה מטלון

אברהם מיכאלי

אלכס מילר

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

כרמל שאמה

יצחק כהן, סגן שר האוצר

איל ינון, מזכיר הכנסת

ירדנה מלר-הורוביץ, סגנית מזכיר הכנסת

עדי ליברוס, מתמחה, משרד המשפטים

גאל אזריאל, משרד המשפטים

אייל זנדברג, משרד המשפטים

לי דגן, סגנית בכירה על שוק ההון, משרד האוצר

פיני שחר, מנהל מח' פיתוח כללי, משרד האוצר

עו"ד נטע דורפמן, משרד האוצר

עו"ד רותם רולף, משרד האוצר

עו"ד תמיר לזרוב, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

הדס צנוירט

א. קביעת מועדי הכנסים במושב השני של הכנסת ה-18, אוקטובר 2009 עד אוקטובר 2010 וישיבות הכנסת בשבוע חנוכה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר היום קביעת מועדי הכנסים במושב השני של הכנסת ה-18, אוקטובר 2009 עד אוקטובר 2010.

בהתאם לסעיף 27(ב) לתקנון הכנסת ובכפוף להוראות סעיף 9(א)(1) לחוק הכנסת, מתבקשת ועדת הכנסת לאשר את קביעת יושב ראש הכנסת בדבר מועדי כנסים במושב השני של הכנסת ה-18 על פי הפירוט שלהלן:


כנס חורף 2009/2010 יסתיים ביום רביעי, ב' בניסן התש"ע – 17 במרס 2010, כולל. כנס הקיץ 2010 ייפתח ביום ראשון, י"א באייר התש"ע – 25 באפריל 2010, ויסתיים ביום חמישי, י"א באב התש"ע – 22 ביולי 2010, כולל. כנס החורף של המושב השלישי של הכנסת ה-18 ייפתח ביום ראשון, כ"ה בתשרי התשע"א – 3 באוקטובר 2010.


חבר הכנסת מוזס, בבקשה.

כנס החורף של המושב השלישי ייפתח מייד למחרת שמחת תורה. יום חמישי זה שמחת תורה, ששי זה אסרו חג, שבת, ויום שני. מכיוון שתשע"א זה שנה מעוברת, יש שני חודשי אדר, כלומר יהיה עוד חודש מעבר לשנה רגילה לעבודת הכנסת. למה שלא נדחה את זה בשבוע?

חבר הכנסת מוזס, צריך לקחת בחשבון שאמנם באופן פורמלי אנחנו מתחילים את הכנס ביום ראשון, אך מעשית הוא מתחיל ביום שני, כי אין ישיבות מליאה בימי ראשון. לכן הלכה למעשה אנחנו מתחילים ביום שני, נדמה לי שזה פרק זמן סביר. אני חושב שזה נראה ציבורית לא טוב. אני לא מכיר אף מקום עבודה שבו דוחים בשבוע שלם בנסיבות כאלה. אני חושב שהסיטואציה שבה מתחילים ביום שני היא פרק זמן מספיק, ואיני רואה שום קושי בעניין.

למה כנס הקיץ מקוצר?

כנס הקיץ לא מקוצר, כי החגים השנה הם מוקדמים.

אי אפשר לסיים בערב תשעה באב?

הסיבה היא שהחגים הם מוקדמים יותר, לכן בסך הכול מבחינת תקופות הפגרה, לא שינינו ממה שנהוג.

אז אני מציע להקדים ליום חמישי.

להפך, אני מציעה לקצר את הפגרה.

זה קוצר טיפה.

רבותיי, אני לא מציע שניכנס לוויכוח הזה.

יש כאן משמעות ציבורית גדולה, שעובדי הכנסת חוזרים לעבודה בסוף אפריל, ומסיימים את המושב אפילו לא בסוף יולי.

כך זה היה תמיד.

אפשר לשנות את זה.

כך היה תמיד, כך קבעה הנשיאות. נדמה לי שאף אחד מאתנו לא בדיוק הולך לשבת בבית בתקופת הפגרה.

אדוני היושב ראש, במה שונה מהשנים הקודמות?

לא שונה. לכן אני מציע לאשר את ההצעה. מי בעד? נגד? נמנעים?

הצבעה

בעד – רוב

ההצעה אושרה.

בעד – רוב. ההצעה אושרה.


אני עובר למרכיב השני של הסעיף הראשון – ישיבות הכנסת בשבוע חנוכה. יושב ראש הכנסת קבע את שעות הישיבות של מליאת הכנסת בשבוע שבו חל חג החנוכה: יום שני, כ"ז בכסלו התש"ע, 14.12.09 - בין השעות 13:00 ל-16:00 לכל המאוחר.

זמן הדלקת נרות, אם איני טועה, זה 17:00.

למי שרוצה לנסוע רחוק זה בעיה קצת, בגלל השעה. מדליקים בשקיעה.

אני מקבל את ההערה, ונעשה בין 12:00 ל-15:00.

אני חוזר על הנוסח המתוקן, על פי התיקון שהוצע כאן: יום שני, כ"ז בכסלו התש"ע, 14.12.09 - בין השעות 12:00 ל-15:00. יום שלישי, כ"ח בכסלו התש"ע, 15.12.09 – אותו דבר, 12:00 עד 15:00. יום רביעי, כ"ט בכסלו התש"ע, 16.12, בין השעות 11:00 ל-15:00. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה אושרה.

בעד – פה אחד. תודה.

ב. בקשת חבר הכנסת אמנון כהן להקדמת הדיון בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)(תיקון – התליית היטל בעד צריכת מים עודפת), התש”ע-2009 (פ/1758/18), לפני הקריאה הטרומית

אני עובר לסעיף השני, בקשת חבר הכנסת אמנון כהן להקדמת הדיון בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)(תיקון – התליית היטל בעד צריכת מים עודפת), התש”ע-2009 (פ/1758/18), לפני הקריאה הטרומית.


חבר הכנסת כהן, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. תודה למנהלת הוועדה שהבאתם את זה בדחיפות, כי הצעת החוק, למעשה, העברנו אותה לוועדת כספים, עם התקציב של המדינה. לא רצינו להעביר אותו, והיתה לנו התלבטות קשה, אבל באילוצים קואליציוניים היינו מוכרחים להעביר את החוק הזה של חוק הבצורת, ולמעשה הוקם צוות על ידי יושב ראש ועדת הכספים, מר משה גפני, שאני עמדתי בראש הצוות. הכנו את החוק, ניסינו למזער את הנזקים עד כמה שאפשר, אבל בסופו של דבר החוק עבר בשלוש קריאות, ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. כתוצאה מכך היה חיסכון במים, הציבור היה מאוד אחראי, מאוד אינטליגנטי, שמע גם את התשדירים, גם את הפרסומים, ואנחנו חושבים שבתקופת חורף, כאשר בתקופת הקיץ הציבור חסך את המים, אין צורך להטיל את המס הזה גם בתקופת החורף, והחוק מדבר על הקפאת החוק לתקופת החורף. על התאריכים המדויקים נעשה דיון בוועדת הכספים.


בנושא השני, היתה בעיה של הנכים שהיו צריכים להביא אישורים, ונתקלו בקשיים קשים מול קופות החולים. החוק בא להסדיר את הנושא הזה. במידה והחוק ימשיך, במידה ולא יהיו גשמים, והחוק ימשיך לעבוד אחרי ההקפאה, אנחנו בדרך אגב גם מתקנים כל מיני תקלות שהיו בחוק, שאנחנו רוצים גם בדרך הזו גם לתקן את הדברים האלה. רוב הדברים סוכמו עם משרדי ממשלה, עם רשות המים, משרד האוצר, ולכן החוק אושר בוועדת שרים לענייני חקיקה. אני גם מודה להם על כך. לכן אני מבקש את הפטור, כי זה היום חייב לעלות למליאת הכנסת לאישור בקריאה טרומית, לכן חייבים מבחינת פרוצדורה להעביר את האישור היום בפטור מחובת הנחה.

אני מבין שזה אפילו טכני, כי על פניו ועדת שרים בעצמה היתה צריכה לתת, ושכחה לתת.

תודה. יש מישהו מנציגי האוצר שרוצה להתייחס לחוק הזה? מישהו רוצה להתייחס?

איך יכול להיות שביום ראשון בחדשות אמרו שכבר היתה הקפאה, וועדת שרים כבר הקפיאו, ועכשיו אנו רק מעלים את ההצעה לסדר? ההקפאה היתה רק בתקשורת? איך יכול להיות?

החוק צריך לעבור שלוש קריאות.

בסדר, אבל אני הבנתי שיש ויכוח מאוד מהותי, מי בעצם גרם להקפאה הזו, מי הציל את המצב של המשק.

הצעת החוק הזו הוכנה על ידי הצוות, ומי שמוביל אותה זה יושב ראש ועדת הכספים גם, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת אורי מקלב ועוד שורת חברי כנסת שבאמת ניהלנו מאבק מול האוצר ומול רשות המים לטובת הנושא הזה.

חברת הכנסת זוארץ, בבקשה.

אנחנו באופן עקרוני בסיעת קדימה מבקשים לבטל את כל הנושא של החוק - היטל בעד צריכת מים עודפת, ואנחנו חושבים שהחוק הזה שהקואליציה אישרה הוא חוק דורסני, אבל אנחנו לא נתנגד להשעיה הזמנית, כאשר המטרה שלנו היא לבטל את החוק.

חתומה על זה קדימה גם.

לכן אני אומרת שנתמוך.

תודה. חבר הכנסת ביבי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני בעד כל הקפאה של החוק הזה, אבל בעד הקפאה לעולמים, בלי לעשות הקפאה בחורף, הקפאה בקיץ. אתמול היה דוח העוני. דיברו בכנסת, במליאה, וגם חבר הכנסת זבולון אורלב הרים את זה באולם למטה, את כל נושא דוח העוני. אני כיושב ראש ועדה קרואה בלוד, לשעבר, אני מכיר את מצוקת האנשים, ואני זוכר שאנשים, לא רק שאין להם מים, אנשים לא היה להם שום דבר, ואנחנו מדברים על אנשים שכל הרווח החודשי שלהם הוא 1,500 שקל, ויש הרבה אנשים כאלה, והעוני, אם אנחנו מדברים על העוני, העניים נעשו יותר עניים. אז איפה אנחנו מדברים על היטל מים והיטל זה והיטל זה?


קודם כל, אני מברך על היוזמה של חבר הכנסת אמנון, אבל הייתי מברך יותר על יוזמה יותר רחבה, לבטל בכלל. אבל כשלב ראשון, אני אצביע על השלב הראשון, בהחלט.

הערה נוספת - אני ודאי מצטרף לברכות, אבל מעבר לברכות, אדוני היושב ראש, הייתי 15 שנה בעיריית ירושלים יושב ראש ועדת הפטור לנושאים ממש כמו שאנחנו מכירים בעיות ארנונה, תשלומי ארנונה לנזקקים, בעיות מים. היתה ועדת פטור על ידי משרד הפנים. ביטלו את הוועדה הזו. אדוני היושב ראש, אם לא תוקם ועדה כזו מחדש- -

שר הפנים.

אני אפנה אליו.

בכל עיר היתה ועדת הנחות. לא רק הנחות בנושא מים, גם בארנונה.

אדוני היושב ראש, היו מנתקים מים בגלל אנשים שהיו חייבים ארנונה, עד שפנו לבג"ץ יום אחד, ואז בג"ץ קבע שאי אפשר לנתק מים בגלל חוב ארנונה. עכשיו הבעיה היא כפולה ומכופלת; בגלל עלויות המים, בגלל היטל המים והיטל הבצורת מבחינת המשלם, הוא משלם הרבה יותר ממה ששילם בעבר מים וארנונה. לכן אנשים הגיעו למסקנה שלא אכפת להם שינתקו להם את המים. בשבוע שעבר פנתה אליי משפחה, אמרה: אני לא אשלם את המים, אין לי מאיפה לשלם, אני לוקחת כמה דליים מהשכנים.


לכן אם במסגרת החוק הזה אנו נוכל להוסיף בהסתייגויות שלנו את החזרת הוועדה, אני חושב שזה נחוץ. אם לא, אני רוצה ליזום את החוק הזה ולצרף חברים שיסכימו לרעיון הזה.

אל"ף, אני מצטרף לדברים שלך. מהניסיון שלי בתקופה שעבדתי כיועץ משפטי ברשויות מקומיות, הדבר הזה נחוץ וחיוני, ואני חושב שראוי, ואני מקווה שהוא באמת יקודם. חבר הכנסת מוזס, ואז אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה.

בוועדת הכלכלה שמענו מנציב המים וכל מומחי המים, שהמטרה של היטל הבצורת היא לחנך את הציבור לחיסכון במים, אז לכאורה היה צריך להיות בוועדת החינוך אצל אורלב – אם לחנך את הציבור.

הם ידעו שאם זה יהיה אצלי, אני מבטל אותו...

אגב, אדוני סגן השר, פעם בצבא היתה משמעת מים, וגם את זה ביטלו.

אז אם לחנך, אז אותו דבר, אם חברת חשמל לא עומדת בעומסים, אז אני חושב שצריכים להטיל היטל חשמל כדי לחנך את הציבור לחסוך בחשמל.

אל תיתן רעיונות.

כל הרעיון הזה הוא מעוות מעיקרו. כזה מצרך בסיסי כמו מים, לייקר אותו ב-350 אחוז, מצרך כה בסיסי כמו המים. המחיר הוא היום 8 שקלים. ייקרו את זה ל-20, ותראה בסוף: פלוס מע"מ. אחרי כל הסיפורים עוד מגיע מע"מ בסוף.

חבר הכנסת מוזס, אנא, אנו לא בדיון לגופו של החוק עכשיו. אנחנו רק לעניין הפטור.

לגופו של עניין, אני בעד ביטול מוחלט של כל העניין הזה, ולא בהקפאה של non frost.

אני רק רוצה להזכיר למען הסדר הטוב, שאת העלאת המחירים במסגרת הרפורמה במים ביצעה הממשלה הקודמת, כדי שנהיה מדויקים עם האמת.

רבותיי, אני עובר להצבעה. מי בעד בקשת הפטור? מי נגד? נמנעים?

הצבעה

בעד – רוב

בקשת חבר הכנסת אמנון כהן להקדמת הדיון בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)(תיקון – התליית היטל בעד צריכת מים עודפת), התש”ע-2009 (פ/1758/18), לפני הקריאה הטרומית, אושרה.

בעד – רוב. אושר, תודה.

תודה רבה לצוות.
ג. בקשת חבר הכנסת דוד רותם להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניה לנכים), התש"ע-2009 (פ/1783/18), לפני הקריאה הטרומית

סעיף 3 הוסר.

משק המדינה (תיקון מס' 7)(הרוב הדרוש להצעות חוק תקציביות), הכנה לקריאה שנייה ושלישית

אני עובר לסעיף 4 על סדר היום, הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 7)(הרוב הדרוש להצעות חוק תקציביות), הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו בישיבה הקודמת שמענו סקירה, לטעמי, בהחלט טעונה איזה שהן השלמות של משרד האוצר לעניין הזה, להצעת החוק הזו. אני אבקש את הסקירה. אחר כך, במידה ולארבל תהיינה השלמות, כמובן, נשמע אותן, ואז אני אבקש לקיים דיון, להתחיל בהנמקת ההסתייגויות שהוגשו מטעם סיעת קדימה וסיעות אחרות על פי הרשימה שהוגשה לנו.

נצטרך להקריא את זה עוד פעם?

אין שום בעיה. אתם תנמקו כפי שתמצאו לנכון, אני לא מתערב בזה.


משרד האוצר, בבקשה.

מדובר פה, כמו שאתם יודעים, בתיקון שהממשלה מובילה. כל סיעות הקואליציה חתומות על התיקון הזה. התיקון אומר שהצעת חוק תקציבית או הסתייגות תקציבית תדרוש אישור בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית של 55 חברי כנסת או למעלה מזה, כמובן.


המטרה של התיקון - לאפשר תהליך תקצוב סדור גם לכנסת וגם לממשלה, ולרכז את ההחלטות התקציביות למועד אחד, שזה אישור חוק התקציב השנתי. כמובן, במקרים מיוחדים, שהממשלה או הכנסת חושבים לנכון, אפשר באמצעות רוב של 55 חברי כנסת ומעלה לאשר חקיקה פרטית, גם אם היא תקציבית.

אני רוצה להזכיר שהיום הרוב הנדרש הוא 50 חברי כנסת. אנו מציעים להעלות אותו. למעשה, ההצעות המקוריות של הממשלה בכנסות קודמות היו רוב אפילו גדול יותר, של 61 חברי כנסת, ובשלב מסוים גם 55 חברי כנסת. אנו רואים מגמה בכנסות ישראל של הצעות חוק פרטיות רבות, והממשלה למעשה בכך שהצעת חוק תקציבית עוברת נאלצת לתקן את הפעולות במהלך השנה, כאשר חוק התקציב הוא זה שאמור להסדיר את אותן פעולות ממשלתיות. ההצעות התקציביות בדרך כלל לא לוקחות בחשבון את סדרי העדיפויות של הממשלה, כמו שנעשה בחוק התקציב השנתי, שבו מובא לפני הכנסת כל סדרי העדיפויות של הממשלה, ולא נושא ספציפי מסוים. לכן ההצעה אמורה להביא לכך שרק חקיקה תקציבית שנשקלה ונבחנה היטב ויש לה הסכמה רחבה בכנסת תתקבל, על אף שאינה מתקבלת במועד של חוק התקציב השנתי.

זה בא היום לדיון?

זה בא עכשיו לדיון, לא להצבעה. החוק נדון אצלנו, בוועדה שלנו.

אני מבין, אבל במליאה מתי- -

זה יגיע אחרי שאנחנו נאשר, אם נאשר.


אני אאפשר לחבר הכנסת זאב להתחיל בהתייחסות שהוא ביקש, ואז נעבור להנמקת ההסתייגויות על ידי חברי הכנסת זוארץ וביבי. בבקשה.

אני רק ביקשתי הסתייגות לשם דיבור כדי לדבר במליאה בעניין הזה, אבל אני חושב שאין פה מטרה- -

בבקשה, תרשמי אותו פעמיים.

שימו אותי בסוף הרשימה.

את זה אתה לא צריך לבקש. ראה את זה כהוראת קבע...

אני רוצה רק לומר הערה קצרה; לא צריכים לראות פה מצב שכאילו זה מלחמת קואליציה מול אופוזיציה, ומי מכופף את מי, ואנחנו בגלל שזקוקים כל כך ל-55, כי כל כך בטוח שב-50 הם יכולים להעביר כל דבר. לא כך הם פני הדברים, אנחנו יודעים את זה. הרי בסופו של דבר ההכרעה היא ברוב, ותמיד לקואליציה יהיה הרוב לומר: לא. העניין הזה, גם מבחינת המינהל התקין, שחברי כנסת מעבירים פה, ואנחנו עדים לכך, מה שהיה בקדנציה האחרונה ולפניה, תמיד לקראת סוף קדנציה או לקראת התמוטטות של ממשלה, באופן קבוע אתה רואה מין חיבור כזה בין קואליציה לאופוזיציה, מעבירים חוקים במיליארדים, ואין על זה שום שליטה, כי כל אחד אומר: בלאו הכי אני עוד מעט מסיים, אז איך אומרים - תמות נפשי עם פלשתים, אני אעביר מה שאני רק יכול. זה לא דווקא בקדנציה הקודמת. אני יושב פה כבר ארבע קדנציות.

בגלל זה אנחנו סובלים, דרך אגב.

נכון, אבל בסופו של דבר זה מגיע לחוק ההסדרים, ואז הכול נופל והכול מתבטל, ולא רק מתבטל, רק מה שהעבירו בכוח ובהזדמנויות ובמחטפים כאלה ואחרים. אגב, אתמול זה היה דוגמה קלאסית – מצד אחד היה כמעט ביזיון לכנסת, ומצד שני קדימה באמת התנהגה ברוח טוב, מתוך הבנה, יכלו להעביר, למשל, את הנושא של שוויון זכויות בין אלמן לאלמנה, ולא היה רוב לקואליציה, והקואליציה לא היתה ערוכה להפיל את החוק הזה, בגלל שכנראה, היתה איזושהי טעות מצד המזכירות, והיתה הבנה שאמרו לעוזרים של חבר הכנסת מגלי והבה, שהנושא הזה לא עובר כהצעת חוק אלא כהצעה לסדר, או שלא עדכנו אותו, או שהוא לא שמע אותם, או שהוא לא ראה אותם, ונעלם ממנו, והוא לא ידע והוא לא אשם. אבל זה דוגמה שצריכה להמחיש לנו שלפעמים במחטף כזה או אחר הולכים להעביר חוק שהעלויות שלו 150 מיליון שקלים, וכאילו כלאחר יד ובתום לב. אפילו השר מסכים שיעלו אותו, כי הוא חושב שהמציע מציע את זה כהצעה לסדר ולא כהצעת חוק. לכן אני אומר, שהדוגמה הזו צריכה לשמש לנו ונר לרגלנו, איך אנחנו צריכים להתנהג בזהירות.


אגב, בפרלמנט הבריטי אני יודע שהלורדים שם לא יכולים להעביר חוקים על דעת עצמם. אז אנחנו, ברוך השם, לא מוגבלים.


המגבלה של 5 מיליון שקלים, אדוני היושב ראש, זה כן צריך לבוא פה לדיון. כי לפעמים זה כל כך גבולי בין 5 ל-6 מיליון. צריך לאפשר אפילו ל-10 מיליון שקלים, ואת הסכום הזה צריכים כן להעלות אותו, גם אם אין גיבוי של ממשלה. בין 5 ל-10 לא צריכים להנציח את הסכום של 5 מיליון שקלים, ואת זה אני מבקש שכן באחת ההזדמנויות, גם להביא את זה הממשלה וגם, אם אנחנו מצד אחד מגבילים את האופוזיציה, שצריכים להביא 55 חברי כנסת כדי לאשר חוק בניגוד לרצונה של הממשלה, אבל מאידך גיסא אני חושב שצריכים לאפשר שגם ברוב רגיל, עד 10 מיליון שקלים, לתת את הפריבילגיה מצד שני. אני מבקש לחשוב על האיזונים האלה.

תודה. חברת הכנסת זוארץ, בבקשה.

תודה לך, חבר הכנסת נסים זאב. אנחנו מדברים על אופוזיציה אחראית, ואני בהחלט מסכימה אתך. הבהלה שבה הועבר התקציב רק משקפת את הפערים בין הצרכים האמיתיים של האזרחים במדינת ישראל לבין השאיפות חסרות כל הפרופורציה של ראש הממשלה והממשלה שלו. אנחנו מדברים פה על חוק שהוא חוק הישרדות ומשילות, חוק שפוגע ומעקר את הכנסת ואת התפקיד שלנו כחברי כנסת. האופוזיציה מייצגת את הציבור שאתם לא מייצגים, את הנכים, את הגמלאים, את רוכבי האופנוע, את ההורים לילדים בגיל הרך, את החד הוריות. דוח העוני מדבר בעד עצמו, ואני חושבת שההתנהלות של הקואליציה במקרה הזה מדברת בעד עצמה, כשאתם פועלים שוב ושוב לחיזוק ולביצור מעמדכם ולקשירה לכסא. אתם בעצם קושרים את עצמכם לכיסא ולא מוכנים לזוז משם, כשהציבור אומר את דברו, והדוחות משקפים את המציאות הזו.


אם לקואליציה יש הרושם, כפי שאמרת, לומר לא, שישתמשו בכלי הזה. למה הם לא משתמשים בכלי הזה? למה הם צריכים מהלך של חקיקה נוספת בכל פעם, כשהם לא מצליחים להתנהל כאן בתוך הכנסת? יש כאן דיון ויש כאן שיח דמוקרטי, ואנחנו מצפים מאופוזיציה אחראית, שגם הקואליציה תהיה אחראית.


אנחנו מדברים על אישור חוק התקציב שנעשה בבהלה, והשינויים והתיקונים שאתם מביאים לשולחן בכל יום. ראינו את ההתנהלות שלכם בחקיקה בתהליך חוק ההסדרים, ואנחנו רואים את ההתנהלות בכל מה שקשור לחוק המים. אז אני מבקשת שגם הקואליציה תהיה אחראית.


אם אתם רוצים, אנחנו נעבור סעיף-סעיף על ההסתייגויות שלנו.

זה אחר כך.

אגב, כשדיברה נציגת האוצר על סדר העדיפויות של הממשלה, זה בדיוק המקום, שחברי הכנסת מקדמים חקיקה פרטית, שהממשלה לא בדיוק רואה עין בעין את סדר העדיפויות הציבורי.

תודה. חבר הכנסת ביבי.

אדוני היושב ראש, יש פה זאב מהקואליציה.

שני זאבים יש...

אני בתור כבש חדש בכנסת, אני רוצה לומר לך שהחוק הזה הוא לא ציון דרך טוב. יש בשריון, כשמפקד שריון נוסע ושדרת הטנקים מאחוריו, והוא רואה בעיה, אז הוא עושה סימן בדגלים: תראו אותי ואל תעשו כמוני, ואז הוא עורך את החטיבה שלו איך שהוא רוצה. וכשהוא עושה ככה עם שני דגלים – תראו אותי ותעשו כמוני.


בתור חבר כנסת חדש הייתי רוצה לראות שיעשו בקואליציה שהיא רוב, רוב מוחץ, שיעשו דברים ושיראו לנו. לא רק אנחנו החדשים, שיראו לכל העם: תראו אותי ותעשו כמוני. פה קורה דבר כזה, שאנחנו צריכים 55 חברי כנסת. בשביל מה? הרי זה באמת – אם היו אומרים: בוא נעלה, כמו שחבר הכנסת זאב מציע, בוא נעלה את הסכום ל-5 מיליון, 10 מיליון, 20 מיליון – אני מסכים, ואז גם האוצר יסכים, אני בטוח. אבל לבוא ולהגיד: 55 חברי כנסת - אנחנו עושים זילות מהכנסת.

צריך להבין שאם מעלים את הסכום, זה בדיוק הפוך למגמה של החוק. אתה הולך לא לכיוון שהחוק הולך אלא אתה הולך לכיוון הפוך, כי החוק רוצה להקשות את היכולת. ברגע שאתה מעלה את הסכום, אתה כמובן מקל. הדבר הזה הוא לא אלטרנטיבה, ולכן אני לא חושב שהאוצר כל כך מהר יסכים לו.

ואתה חושב שאני בתור אופוזיציה, אני רוצה להקל עליך ועל האוצר? לא.

דווקא חשבתי שבתור אופוזיציה אחראית אתה רוצה לשמור את תקציב המדינה. הרי כל אופוזיציה חושבת שיגיע יום שהיא תגיע לשלטון, ואז אם לא יהיה כסף בתקציב, היא תהיה בבעיה.

אתה קטעת אותי. רציתי להרביץ נאום של שעה, עכשיו אני אקצר אותו.


אדוני היושב ראש, קואליציה שמכבדת את עצמה לא צריכה את ה-55. היא יכולה לומר: בוא נלך לרוב, עשרה מול 15 - 15 מנצחים, נגמר הסיפור. למה צריכים את כל החוקים האלה? ועכשיו אנחנו הולכים להגיש הסתייגויות. אני מסתכל עליהן, ולא נעים להגיד לך, אבל חלק מההסתייגויות קשקוש, אבל אנחנו מתעסקים בקשקוש הזה. ואין מה לעשות, זה הכנסת. לכן אני אתן לגברתי זוארץ, שהיא מומחית בהסתייגויות יותר ממני, אתן לה להגיש את נושא ההסתייגויות.

אבל בדגש על האבחנות בין ה-10 ל-15 ל-20.

אמרתי לך - אני הייתי עורך את זה אחרת.

תודה. חברת הכנסת זוארץ, בבקשה.

הסתייגויות לשם החוק. במקום הרוב הדרוש להצעות חוק תקציביות, יבוא: הצרת סמכויותיה של הכנסת כרשות מחוקקת.

יש הצבעה על כל סעיף?

לא עכשיו.

אדוני היושב ראש- -

זו זכותה. אני עומד על זכותה של האופוזיציה לנמק את ההסתייגויות שלה.

אנחנו מתייחסים שוב להצרת סמכויותיה של הכנסת ופגיעה בנו כחברי הכנסת, כרשות מחוקקת, וזה תהליך שחוזר על עצמו כל פעם מחדש, כשהקואליציה לא מצליחה להתמודד עם המחלוקות הפנימיות, הם מביאים חוקי משילות חדשים, שמעגנים שוב ושוב את מקומם לכיסא ולא לצרכים האמיתיים של האזרחים במדינת ישראל.

הוספת סעיף מטרה: האמור בסעיף 1 בהצעת החוק יסומן 2, ולפניו יבוא: מטרת חוק זה הינה לפגוע בסמכותה של הכנסת כרשות המחוקקת על ידי צמצום סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים פרטיים בעלי משמעות תקציבית, כאשר הממשלה לא נתנה הסכמתה לעלות התקציבית, ובכך הממשלה בעצם כשלה במילוי תפקידה, ומבקשת לעגן את ההישרדות שלה על ידי חקיקה.


הסתייגות לסעיף 1, לשם הסעיף: בשם הסעיף במקום: תיקון סעיף ג3 יבוא: צמצום סמכותה של הכנסת כרשות המחוקקת, כי זו בעצם מטרת על.

זו הסתייגות שאמרנו שאי אפשר לכלול, כי תיקון סעיף 3 זה הוראת ביצוע. חברת הכנסת זוארץ, כל ההסתייגויות בנוסח שמונח על השולחן, אני לקחתי את כל ההסתייגויות שהגשתם וכתבתי אותן בצורה קצת יותר מתאימה, ואולי יעזור לך לעבוד לפי זה. הוא מונח. היה סעיף המטרה, בעמ' 2 למטה.

בסדר גמור. אז לסעיף 1 – אני רואה שתיקנת. הוספת סעיף 2- -

אין הוספת סעיף 2. הנוסח שמונח על השולחן, שאני הכנתי אותו, לקח את ההסתייגויות שהכנתם, אבל ניסח את זה טוב יותר. פשוט כתבתי את זה בצורה המתאימה להסתייגויות. אז כדאי לעבור לא לפי מה שאתם הגשתם אלא לפי מה שאני כבר כתבתי וסידרתי. מבחינת התוכן, זה אותו דבר בדיוק. אז לא לעבור על הנייר שאתם הכנתם אלא על הנייר שמונח על השולחן, שאני הכנתי. הוא ניסח את ההסתייגויות בצורה מתאימה.

אז אני אעבור אחד-אחד ואעשה את ההתאמה.

לא צריך. אני עשיתי את ההתאמה. כל ההסתייגויות שאתם הגשתם מופיעות בנייר שמונח על השולחן. אז כדאי עכשיו לעבור על הנייר שאני כבר הכנתי, שכולל את ההסתייגויות שלכם, פשוט מנוסח בצורה המתאימה. יש כל מיני דברים שאתם הצעתם להוסיף סעיף, ולא צריך להוסיף סעיף אלא לשנות בתוך הסעיף. אבל מבחינת התוכן, כל ההסתייגויות שלכם נמצאות על הנייר שמונח על השולחן, וכולם רואים אותו.

בסדר, תודה.

אז לא צריך להקריא.

זו החלטה שלכם. תודה רבה. אני מבין שבכך תמה הנמקת ההסתייגויות. הצבעה תתקיים במועד אחר.

ה. בקשת חבר הכנסת יואל חסון להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (שינוי בתעריפי ביטוח), התש"ע-2009 (פ/1735/18), לפני הקריאה הטרומית

הסעיף החמישי על סדר היום, חבר הכנסת יואל חסון ביקש והודיע מראש שהוא יגיע בשעה 10:30, לכן אני עושה הפסקה עד השעה 10:30, ואז נחדש את הדיון. תודה.

הפסקה

אני מחדש את הישיבה. על סדר היום בקשת חבר הכנסת יואל חסון להקדמת הדיון- -

וגם כרמל שאמה.

וחבר הכנסת כרמל שאמה גם, מאה אחוז, בהצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (שינוי בתעריפי ביטוח), התש"ע-2009 (פ/1735/18), לפני הקריאה הטרומית. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.

אדוני, אין הרבה מה לומר. צריך לגשת, לדעתי, להצבעה, אבל צריך להגיד פה משהו: גם אם הפטור הזה לא יגיע היום, הצעת החוק תגיע, ותגיע למליאה בקרוב. הפטור הזה מחזיר בסך הכול, הוא גם לא מתייחס לסיפור האחרון של האופנוענים. הוא בסך הכול מחזיר לכנסת סמכות שהיתה לה בעבר ונלקחה ממנה, שתעריפים לא יועלו ללא אישור של ועדת הכספים. אנחנו מצביעים כל אחד על הסמכות שלנו כחברי כנסת. כולנו כאן התלוננו על זה שפקידים מנהלים כאן ומעלים תעריפים שלא בהתייעצות עם ועדות הכנסת ולא עם שרים. הצעת החוק שלנו באה לתקן את זה. היא לא מתייחסת נקודתית לזה. היא אומרת שיעלו תעריפים רק באישור ועדת הכספים ובהתייעצות עם השרים הרלוונטיים.

אני קורא לחברי הכנסת. זה לא אופוזיציה-קואליציה. זה להחזיר לחברי הכנסת את הכוח, לכל אחד מאתנו. אנחנו נבחרי הציבור, אנחנו אלה שעומדים מול הציבור. אני רואה פה אנשים מהעדה החרדית שחוזרים יום-יום הביתה, ואנשי זק"א שם קורסים ואומרים להם שזק"א, המפעל הגדול הזה, הולך לקרוס כי מעלים תעריפים בלי להתייעץ עם נבחרי הציבור. הצעת החוק הזאת באה להתייעץ עם נבחרי הציבור, באה לתת לנו את האפשרות להביע את עמדתנו ולקבוע עמדה. לכן, אדוני, אני מבקש לאשר את הפטור הזה, ואני חושב שזה לא קשור לקואליציה-אופוזיציה. זה מה שנכון לעשות.

תודה. חברת הכנסת איציק, בבקשה.

אדוני יושב ראש הוועדה, חבריי חברי הכנסת, אני לא באה לוועדה הזו כל פעם. אני הגעתי עכשיו, כי אני מסתכלת גם על הרשימה, חבר הכנסת זבולון אורלב, ואני רואה: אולי לוי, יולי תמיר, אילן גילאון, רונית תירוש, יריב לוין, מירי רגב, יעקב אדרי, מרינה, יצחק וקנין, כרמל שאמה. אני רואה את כל חלקי הבית, ואני אומרת לעצמי, חבר הכנסת אלקין – אני מסתכלת על חבר הכנסת יריב לוין, ולבי עליו. הוא גם חתום על ההצעה וגם יושב ראש הוועדה וגם מבין שזה גזרה שהציבור לא יעמוד בה. כמו שעשיתם עם מס הפירות כך יהיה עם המס הזה. בסוף אתם במילא תבטלו את זה, אז למה אתם עושים את זה? באים שני חברי כנסת משני חלקי הבית, ואומרים לכם: אנחנו מתחייבים כאן, לא נקדם כלום, כאן, קבל עם ועדה. לא נקדם כלום. תנו את הפטור, נקדם, תביאו לשבוע הבא רק אם נסכים בהסכמה לקדם את החוק. אם לא נסכים בהסכמה, הפטור כאילו לא ייחשב, ויעלו את זה בפרוצדורה הרגילה. מה עוד? מה זה הנוקשות הזאת?


אתה יודע, אני לא רציתי, אני רציתי לספר את זה לחברת הכנסת פניה, אתמול נוצר לפתע פתאום שאין רוב לקואליציה. זה לא מעט פעמים נוצר, וזה ילך ויגבר. אלה החיים הפוליטיים. המושב הראשון הוא בדרך כלל מושב חזק, אנשים עוד נהנים מהתפקידים שלהם, יש עוד איזה משמעת. זה לא רק אצלכם, זה קרה גם אצלנו, אלה החיים, זה בדרך כלל המצב. אתמול היה מצב שיכולנו להפיל את הממשלה. התקשרו אליי הביתה, ואמרתי לחברים שלי: עזבו את זה. הסכמות צריך לכבד. מי שמפר פעם אחת, לא מאמינים לו אף פעם, וכל אחד שמכיר אותי יודע שעמדתי כאן בנושאים האלה מול הממשלה שלי לא מעט פעמים.

אני גם לא חייבת לקזז אף אחד. עשרים פעם אנחנו מקזזים פה שרים. אם אתם רוצים לא לשחק בכלום, אני מודיעה מרגע זה - לא יהיה קיזוז על שום דבר, על כלום, חבר הכנסת אלקין. אני אומרת לך בצורה הכי ברורה. אני מבקשת ממך, תכבד את התפקיד שלי, תכבד את חברי הכנסת, תכבד את אנשי הימין והשמאל, שיתלכדו סביב העניין הזה, ותכבד את ההבטחה שלי שאומרת – יש פה הרי מלא אנשים - לא נעשה כלום, כאילו לא היה פטור. חבר הכנסת אלקין, אתה צריך הרי לשאול אותי: אז מה אכפת לך? אם את מתחייבת שזה לא יעבור, מה אכפת לך שזה יעבור היום? אני אסביר לך. זה גם שוט בשבילך. זה גם שוט בשביל חבר הכנסת יריב לוין. אתם הרי תלכו עכשיו לממשלה ותגידו: זה לא עובד כך, יש פה התנגדות מבית לבית, ובסוף תגיעו לפשרה. אתם צריכים להביא את הפשרה. אנחנו מאפשרים לכם כלי להגיע להבנה הזאת. איך אתם לא מבינים את זה?

אני מבקשת ממך, חבר הכנסת יריב לוין, בואו נעשה את זה לא בהצבעה. אני רוצה שנעשה את זה בהסכמה. אני לא רוצה פה לא להפיל ולא לא להפיל. אני לא רוצה מריבות. אני באמת חושבת שזו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה, וההתחייבות שלי בשם כל חלקי הבית – לא הסמיכו אותי כולם, אבל הסמיכו אותי החותמים, אני מקווה שגם אתה, חבר הכנסת יריב לוין, שהיום נצביע על זה שיש פטור מחובת הנחה. אם לא קרה כלום בשבוע, כאילו לא היה פטור מחובת הנחה.

תודה. רבותיי, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם שיש לנו בדיוק עוד עשר דקות כדי לסיים את הדיון הזה עד תחילת המליאה.

לי אין עשר דקות. אני צריך לסיים ישיבה של ועדת חינוך.

יש לנו עשר דקות. אני מבקש מכל אחד דקה כדי שנספיק להצביע, ולא נגיע לסיטואציה לא נעימה שדחינו את ההצבעה בגלל אילוצי זמן. חברת הכנסת אברהם.

בדקה אחת כדי לתמצת את כל העניין; הרי הצעת החוק באה ונותנת סמכות לוועדת הכספים כדי לפקח על מי שרוצה לבוא ולהעלות מחירים באופן שרירותי. אתם ממשיכים בנגיסת מעמדה של הנכסת כגורם מפקח על הממשלה, זה מצד אחד. מצד שני, עד כמה פקידי האוצר ינהלו את הבית הזה? אין ראש ממשלה, אין שר אוצר, לא נוח לפקידי האוצר, ואתם, חברי הכנסת, עושים ככל העולה על רוחם של פקידי האוצר. תגידו לי, מה, אתם השתגעתם?

תודה. חבר הכנסת שאמה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. מה שמאוד מקומם אותי זה שמתחילת הליך הדיון בכנסת ראינו אחדות של כל חברי הכנסת. אני לא ראיתי חבר כנסת אחד שבא לאחד הדיונים ואמר משהו כנגד המחאה של האופנוענים וכנגד הרעיון שההחלטה היא רעה.


יותר מכך, ההחלטה נתקבלה ברורה, פה אחד, בוועדת הכלכלה לקיים צוות הידברות עם נציגי האופנוענים, והאוצר התעלם מזה. האוצר מפגין קשיחות בלתי ברורה, רוצה להציג הצגה שאינה במקומה, ואדוני היושב ראש, אם ילמדו את הילדים שלי עכשיו בשיעורי אזרחות על הפרדת רשויות ועל ריבונות הכנסת, אני אצטרך להגיד להם שזה קצת הולך ומתכרסם, כי לא יכול להיות שכל הכנסת אומרת אמירה ברורה, ופקיד ודרג מיניסטריאלי מתעלמים לגמרי. עם כל הכבוד, ואני חבר קואליציה. התעלמות לגמרי היא בלתי סבירה. לא ראיתי אף אחד מחברי הקואליציה מגיע לדיונים ואומר דעה אחרת. אז לבוא רק בשעת ההצבעה ולהצביע נגד, זה נראה לי בלתי סביר.


מה מבקשים פה? לא מבקשים פה תמיכה בחוק. מבקשים פה משהו פרוצדורלי. יש מחאה אדירה במדינת ישראל, והכנסת מתעלמת ממנה. המחאה היא בחסימת כבישים. היא מפריעה לחיים השוטפים של שאר אזרחי המדינה. צריך למצות את ההליך כמה שיותר מהר, ואם הוא ימוצה עד הסוף ויגווע, זה משהו אחד. אבל להשאיר את זה סתם באוויר ולדחות תהליכים, הרי גם היום הזה יגיע. יעברו ה-20 ימים וההצעה הזאת כן תעלה. הממשלה לא מרוויחה מזה כלום. אם הייתי חושב שהממשלה מפסידה פה משהו, יכול להיות שהייתי חושב אחרת. זה התעקשות קטנונית, קנטרנית, פרוצדורלית, והממשלה לא צריכה לעבוד דרך פרוצדורות. פרוצדורה זה דרך עבודה של האופוזיציה. ממשלה צריכה לפעול לפי מהות, ובמהות הממשלה פה לא מפסידה שום דבר ולא הקואליציה. לכן אני קורא גם לחברים שלי מהקואליציה לתת את ההזדמנות הזו למצות את הדיון.

תודה. חברת הכנסת קירשנבאום, בבקשה.

אדוני כבוד היושב ראש, חבריי, ההצבעה היום היא לא נגד החוק, כי באמת אני חושבת שרוב חברי הבית בעד החקיקה הזו. ההצעה היא נגד הנחת פטור. אין אחד באמת שלא מטפל היום בנושא של אופנועים, גם ועדת כספים. בשבוע הבא ביום שלישי מתכנסת תת ועדה בוועדת כספים בראשותי בנושא ביטוח, והנושא של האופנועים יעלה. ההחלטה באמת מה אנחנו עושים עם רכב דו גלגלי זו החלטה ממשלתית, מדינית, זו קביעת מדיניות – האם מדינת ישראל רוצה לעודד את הרכב דו גלגלי או היא לא רוצה לעודד את הרב דו גלגלי. הנחת פטור לא תקדם שום דבר. ואין פה כרסום. אני גם יודעת מה זה הפרדת רשויות, ואנחנו נלחמים, וזה גם בחקיקה שלנו, אבל בוא ניתן עדיין לכנסת בכוחה להחליט מה עושים. תן לוועדת כספים, תן לוועדת משנה בנושא ביטוח להתמקד בזה, לפתור את הבעיה, ואז אם יהיה צורך, נגיע בהסכמה לחקיקה. סך הכול מדובר באי נתינת פטור מהנחה.

אתם היום בקואליציה. מחר תהיו באופוזיציה.

מה זה משנה? ההצבעה שלנו נגד היא לא נגד החקיקה, והיא בטח לא- -

היא לא הצעת חוק תקציבית.

חברת הכנסת אברהם, לא נגיע להצבעה, וזה בטח לא מה שאת רוצה שיקרה.

זה לא קשור להצעת חוק תקציבית או לא.

תצביעי בעד- -

קודם כל אני רוצה לדון על זה.

חבר הכנסת חסון, אתה רוצה שנגיע להצבעה? לא נגיע להצבעה אם יהיו הפרעות. חבר הכנסת זאב, דקה, בבקשה.

ממש בקצרה, אדוני. לא מדובר פה בהצעת חוק להורדת תעריפי הביטוח. אם זו היתה ההצעה, הייתי מתנגד, כי אני חושב שהממשלה כן צריכה לתת את דעתה בנושא. מדובר פה לקחת סמכויות חזרה, שהסכמנו לוותר עליהן בעבר, ואני אגב רוצה לומר לך שאני גם בעד הפיקוח, למשל, על רוכבי סוסים בעמק אילון.

רעיון טוב.

ברצינות. כמה שנוכל לקחת על עצמנו סמכויות, זה טוב.


הבעיה שלנו זה לא האופנוענים. הבעיה שלנו זה על טייסים ללא מטוס, שהם הולכים בכבישים כטייסים, כחמקנים, ואפילו מטוסי חמקן אתה לא רואה אותם כל כך מהירים כמו אותם אופנוענים. אני לא מגזים. פשוט פיקוח נפש. אם כבר מעלים את הנושא של האופנוענים, צריך לדבר הרבה מאוד על התרבות שלהם ברכיבת האופנועים, איך שהם נוסעים. עשר שנים, אני לא זוכר את עצמי שפעם עברתי- -

אנו דנים בפטור מחובת הנחה, לא לגוף החוק.

לכן אני אומר, בוא נעשה את זה במשולב, ואני בעד העניין הזה.

תודה. חבר הכנסת אלקין, בקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כל, אני חייב תשובה לחברת הכנסת דליה איציק. אני חושב שאנחנו כאן בעד הסכמות, ומה שהיה אתמול, היתה הסכמה, היתה התחייבות בשם חבר כנסת על ידי עוזריו- -

לא היתה.

עלה מזכיר הכנסת למיקרופון, אני חושבת שמזכיר הכנסת הוא גורם נטרלי בבית.

לא נעשתה שום התחייבות.

חברת הכנסת אברהם, אתם רוצים להגיע להצבעה או לא? כי אני אתן לדבר כמה שתרצו, וב-11:00 אסגור את הישיבה. הישיבה לא תימשך דקה מעבר ל-11:00, אז אנא.

לכן מה שקרה אתמול, אני רוצה לברך אתכם. כשאנשים מכבדים התחייבויות, זה מבורך.

זה לא יקרה יותר. זה פעם אחרונה.

אני מצר על כך, אם זו פעם אחרונה, כי אני בעד הסכמות.

כשזה משרת את האינטרסים שלך.

הכי נוקשה שיכול להיות. לא היה פה יושב ראש קואליציה כל כך נוקשה לפניך, וזה לא מחמאה.

אבל זה עוד מעט ישתנה, כשנתניהו ייתן את הגולן, וכשנתניהו ייתן- -

ולא בונה בגילה. ממשלת הימין בגילה לא בונה. תלמדו מקדימה לבנות בירושלים.

אני מודיע עכשיו שאני לא מתכוון להתערב. אני אאפשר למי שרוצה להפריע. אני ב-11:00 סוגר את הישיבה.

בואו נדחה לשבוע הבא.

חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

אנחנו מתחייבים.

גם אחמד טיבי מתחייב.

חבר הכנסת אלקין, הדקה שלך מתחילה עכשיו, בבקשה.

אנחנו בעד הסכמות. אני חושב שאין כאן מי שבעד אופנועים ואין כאן מי שנגד אופנועים. אנחנו בעד תהליך הידברות בעניין הזה, ובין הלוחצים - -

שר האוצר הגיע.

חברת הכנסת אברהם, עוד דקה ולא תהיה פה הצבעה, ובגללכם. לא בגלל חברי הקואליציה.

אנחנו בעד הידברות בנושא הזה, אנחנו בעד לחץ על הממשלה בעניין הזה, כי כמו שאמרת, הנושא הזה לא פוליטי. הוא מחבר בין חלקי הבית, ורוצים להגיע כאן להבנות. עוסקים בזה רבים. עוסקים בזה מציעי החוק, ועל זה יבורכו, עוסקים בזה ועדת משנה לענייני ביטוח – הנה, יושבת כאן חברת הכנסת קירשנבאום, דיברה על זה. עוסקים בזה יושבי ראש ועדת כספים לכלכלה ולכספים, כולם, אגב, אנשי קואליציה.

לפי מה שאתה אומר, אדוני יושב ראש הקואליציה, מה הבעיה- -

לא נגיע להצבעה.

אולי פשרה. נאשר את הפטור מחובת הנחה, ואנחנו מתחייבים לא להעלות את הצעת החוק עד המועד החוקי של 45 יום. אתה לא מפסיד כלום.

מה המשמעות של ההצבעה?

אז מה אכפת לך? למה העקשנות הזו?

סגן השר כהן, בבקשה.

הצעת החוק בעיקרה רוצה לשלול מהממשלה את הפיקוח על נושא התעריפים, להחזיר אותו חזרה לכנסת, כפי שהיה בעבר, לפני הרפורמה בביטוח חובה. אנו זוכרים מה היה אז. מאז שעשינו את הרפורמה נכון להיום התעריפים ירדו ב-40 אחוז, כשזה היה בשיטת פיקוח הכנסת או בהחלטת הכנסת.


לגבי נושא האופנוענים, רבותיי, מטעים את הציבור ומטעים אתכם. המפקח הניח על המדף שלושה מוצרים לבחירתם של האופנוענים.

זה לא הנושא.

אל תפריע לי. המפקח הניח על המדף שלושה מוצרים לבחירתו של הרוכב.

אנחנו לא נכנסים למהות הרחוב.

אנחנו עדים בשבועות האחרונים למחאות אלימות, לחסימות כבישים, להפרעות תוך כדי כינוס ששר האוצר מדבר – משהו מחריד, והדברים לא נכונים. גידי, שב, אתה מפריע לי. הגיע הזמן לקבל, דליה פעם הובילה את זה, חוק נגד הלוביסטים. אסור שיהיו פה לוביסטים.


לגופו של עניין, עליכם להסיר את ההצעה, הממשלה מתנגדת לזה. האופנוענים יוכלו לשלם יותר זול ב-9 אחוז ממה שהם משלמים היום. הלוביסטים כבר עברו את כל הגבולות, זה הנושא. יש גבול לפופוליזם.

חבר הכנסת אלקין, שלושים שניות להשלים, אם יש לך הצעה נוספת.

ההצעה שלי היא לחברים שלי מהקואליציה ומהאופוזיציה ללכת בעקבות הצעתו של חבר הכנסת זאב – אל תצביעו היום. תנו לקיים את תהליך ההידברות. זה לא יברח לשום מקום. אם אתם אומרים שלא הולכים להצביע על זה במליאה, אז אין שום משמעות בהצבעה על הפטור היום.

אז מה אכפת לך?

חבר הכנסת חסון, אתה מסכים או לא? התשובה היא כן או לא?

הגיע הזמן להביא את זה, וגם שהציבור יראה. עוד שבועיים זה במליאה.

אנחנו פה הולכים עם הראש בקיר על דבר שאפשר לפתור אותו.

עוד שבועיים זה במליאה, ונראה מה זק"א יגידו לך להצביע.

נעשה הצבעה על זה ביום שלישי הבא או רביעי הבא- -

רבותיי, אני עובר להצבעה עכשיו. חבר הכנסת חסון, אני עובר להצבעה עכשיו אלא אם אתה תודיע שאתה לא רוצה לקיים הצבעה היום.

אני בעד הצבעה.

חבר הכנסת אלקין, בגלל שאתה אומר שאין שום הבדל, ואתה בעצמך אומר, רק לתת להם את הסיפוק הקטן הזה אתה לא מוכן- -

סיפוק במה?

למה אתם לא מוכנים לדחות את זה ליום רביעי הבא?

אנחנו נבחרי ציבור. אנחנו רוצים להראות לציבור שאנחנו לפחות עושים משהו. זה המינימום.

אני מוכן אתך יד ביד לתהליך הידברות.

זאב, בוא נאשר את זה ונדחה את זה ב-45 יום. מה הבעיה?

אני עובר להצבעה, רבותיי.

חברים, יש לי הצעה, כי שוב, זה לא נושא פוליטי, וזה לא נושא שצריך להיות במחלוקת פוליטית כאן בבית הזה. מצד שני, יש משמעת קואליציונית, אתם מכירים את זה היטב. אם מה שאתם רוצים זה הבעת העמדה של הכנסת כמסר מסוים למשרד האוצר לצורך חיזוק משא ומתן, אני מציע כאן הצעה: תהיה הצבעה על הפטור היום, תהיה רביזיה שלי אישית על תוצאות ההצבעה. אנחנו נתמוך. הרביזיה הזאת תוסר ברגע שיש הסכמה.

מה פתאום?

רבותיי, אני עובר להצבעה.

אתה לא רוצה שנתמוך בזה? אז תגיד לי שזה לא פופוליסטי.

רבותיי, אני עובר להצבעה.

אני לא מבינה.

לא, אני מצטער. הדיון הסתיים, אני עובר להצבעה. חבר הכנסת דנון יצא, אני מבין, כך שחבר הכנסת שאמה מצביע במקומו. חברת הכנסת זוארץ במקום חברת הכנסת אדטו, חברת הכנסת קירשנבאום במקום חבר הכנסת רותם, חבר הכנסת מטלון במקום חבר הכנסת אילטוב וחבר הכנסת גנאים במקום חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת ביבי, אתה לא יכול להצביע. מי בעד בקשת הפטור? מי נגד?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 7

בקשת הפטור לא נתקבלה.

בעד – 7, נגד – 8. הבקשה לא התקבלה.

אני מבקש רביזיה.

רביזיה לא תידון עכשיו.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.