PAGE
14
ועדת הפנים והגנת הסביבה

17.11.09

הכנסת השמונה -עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ל' בחשוון, התש"ע (17 בנובמבר, 2009), שעה 14:30

הצעת חוק איזור התעשייה קיסריה (שיפוט וניהול), התשס"ח-2008

של חה"כ אוריל אריאל, נסים זאב, יצחק וקנין, זבולון אורלב, אברהם מיכאלי,

דוד אזולאי, שלי יחימוביץ, זאב אלקין, חיים כץ, אלכס מילר, רונית תירוש

(פ/2182)

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

יעקב אדרי

אורי אריאל

ציון פיניאן

פאינה קירשנבאום

הראל גולדברג- משרד המשפטים

סיוון להבי

דרורי שפירא

עודד סטקלוב – משרד האוצר, עוזר מנהל רשות החברות הממשלתיות

מיכאל כרסנתי- מנכ"ל

עו"ד פראן טל שגיא- מזכירת החברה

עו"ד מנחם טולצ'ינסקי – לשכה משפטית

עו"ד אליהו טל – סמנכ"ל

עו"ד יוסי רטנובסקי –משרד טולצ'ינסקי

אברהם יצחק פרנקל

אבי טרר

גבריאל שחטמן

אורלי לוי

שמחה יוסיפוב – ראש העיר

אלי אנקונינה – מ"מ וסגן ראש העיר

מאיר לב טוב – עוזר ראש העיר

משה ביטחון – מנהל אגף הנדסה ושפ"ע

אורי ארזי – דובר

פבאל יליזירוב – מנהל מח' הגינון

רוברט אברמוב- סגן

יעקב כהן – גזבר

כרמל סלע - מ.א. חוף הכרמל

תומר רוזנר

יפה שפירא

לאה קיקיון

הצעת חוק איזור התעשייה קיסריה (שיפוט וניהול), התשס"ח-2008

של חה"כ אוריל אריאל, נסים זאב, יצחק וקנין, זבולון אורלב, אברהם מיכאלי,

דוד אזולאי, שלי יחימוביץ, זאב אלקין, חיים כץ, אלכס מילר, רונית תירוש

(פ/2182)

צהריים טובים לכולם, אני פותח את הישיבה. על סדר היום - הצעת חוק איזור התעשייה קיסריה (שיפוט וניהול), התשס"ח-2008, של חבר הכנסת אורי אריאל ואחרים. אנחנו מקיימים כבר כמה דיונים בנושא הזה. יש גבול לסבלנות עד איפה אפשר להגיע. אני מדי פעם בקשר עם אנשי האוצר, אנשי קסריה, על מנת לשמוע איפה הנושא עומד. אני שומע על דיונים ועל כמעט סיכומים ובסוף שום דבר לא קורה. יש פה נציג מהאוצר? כן. הייתי מבקש שתדווח לחברים איפה הדברים עומדים , איפה העניינים תקועים.

אני מרשות החברות הציבוריות ואני מציע שמהקרן יציגו את הדברים.

מי כאן מנציגי הקרן שרוצה להתייחס?

אני יועץ משפטי של הקרן. נמצא כאן גם מנכ"ל וסמנכ"ל החברה לפיתוח קסריה, ומזכירת קרן קסריה. כמו שציינו בישיבות הקודמות – מבחינתה של קרן קסריה, המצב הוא שיש, כידוע, התחייבות של המדינה, שניתנה בשעתו בעקבות הסדר עם המדינה, ואותה התחייבות היא לא לשנות את הגבולות המוניציפאליים. מבחינת הקרן ומבחינת בית רוטשילד – כל שינוי שלא נעשה בהסכמתה, שינויים שהם שינויים מוניציפאליים של גבולות שנעשים תוך כדי ההסכם – זה מהווה בסופו של דבר הפרה של ההסכם וכל מה שמשתמע מכך מבחינת היחסים בין בית רוטשילד והמדינה.


על מנת לא להגיע לסיטואציה הזו הקרן מצידה ניסתה ומנסה להידבר עם הגורמים המעורבים בסביבה ולהגיע להסדר שייתר בסופו של דבר את הצעת החוק. הדבר הזה עורך זמן, מתנהלות שיחות, מועלות כל מיני אפשרויות, אופציות ודרכים.

אדוני יודע כמה זמן העסק הזה מתנהל?

האמת היא שבתקופה האחרונה זה לא זמן ארוך, מאז שהוחלט על רציפות והעניין נכנס מחדש, נוהלו שיחות ומגעים די אינטנסיביים. לא מדובר בעניין פשוט, בסופו של דבר מדובר בנושא מורכב, זה לא עניין של מה בכך, זה עניין שנוגע להסדרים מאז קום המדינה בין בית רוטשילד למדינה, מצד אחד ובין מעורבות של רשויות מוניציפאליות מסביב. מדובר בגוף שכל מטרתו וכל עניינו הוא פילתנרופיה. קרן קסריה, בסופו של דבר, זה לא גוף פרטי. זה גוף שמוחזק על ידי מדינת ישראל ובית רוטשילד – שכל הכנסותיו משמשות, בסופו של דבר, לפיתןחה של קסריה, וכל העודפים שמעבר לכך זה לקידום החינוך הגבוה בישראל. כך שזה לא גוף שעוסק בתוך שלו, אלא גוף שמיועד לתועלת הציבור, ואם יש צורך נוכל לפרט על מנגנונים ופרויקטים שהגוף הזה מעורב בהם. לכן, הדברים האלה- למרות שאולי נראה שכבר עבר זמן, עדיין זה דברים שלוקחים זמן, מטיבם, ואני חושב שחלה התקדמות מסוימת - -

אתה יודע להעריך מתי זה יסתיים?

אז אולי תדווח לנו? נשמח מאד לשמוע על התקדמות.

מדברים בין הצדדים על כל מיני אפשרויות.

לדבר זה לא התקדמות.

זה בהחלט התקדמות. בשביל להגיע להסכמות – הצדדים צריכים לדבר.

הוועדה מלווה את הנושא הזה לפחות שנתיים.

אתה יכול להגיד לנו דברים קצת יותר ברורים, ברשותך?

זה נכון שהוועדה מלווה את הנושא שנתיים, אבל הדברים התחילו בצורה אחרת.

אולי הוועדה אשמה בכך שאז לא קיבלה החלטה, ואפשרה לנהל משא ומתן, ובינתיים נכנסנו לבחירות והתוצאה היא שאנחנו נמצאים היום איפה שאנחנו נמצאים. מה שהחברים פה שואלים זה – היו דיונים, היה דין ודברים, בוא ותגיד איפה התקדמתם, איפה הדברים עומדים.

הדברים עומדים כרגע שיש מספר מחלוקות. אני לא רוצה להיכנס לגוף הדברים כי בספו של דבר זה שיחות שאם הם יבשילו – הם ייגמרו, ואם לא- אז נחזור למסלול הרגיל. כרגע, אין טעם לדבר בצורה מפורשת כי זה לא נמצא שם.

יש פה אי הבנה. שואל אותך היושב ראש שלוש פעמים, אתה לא עונה על אף שאלה. אתה נשאר באותו דבר כללי. אם אתה לא רוצה לענות – תגיד. יחליט היושב ראש מה הוא עושה עם זה, אני יודע מה אני הייתי עושה. אתה רוצה לענות? תענה. חבל לנו על הזמן. שואלים אותך מה ההתקדמות, שואלים אותך מתי אתה מעריך שזה יסתיים. אתה לא עונה על שום שאלה.

אין בעיה – ההתקדמות באה לידי ביטוי בכך שחלק מהדברים שהיו פתוחים בין הצדדים – הוסכמו. נשארו, להבנתה של הקרן, נקודה שאולי אינה מקובלת על הצד השני. להיכנס לגוף אותם פרטים כרגע אני לא רוצה.

אני מציע להתקדם עם החוק, היושב ראש.

אני מניח שאם רוצים לתת בכל זאת את האופציה שהדברים ייגמרו בצורה של הסדר, בצורה מוסכמת, אז נזקקים לפרק זמן של כמה שבועות, אני מקווה.

אדוני, נציג האוצר, אולי אתה תחדש לנו.

אני לא יודע כיום מה המחלוקות.

אז תגיד מה מוסכם.

אולי אין מחלוקות?

אדוני, נציג האוצר, להזכירך – למדינה יש 50ֵאחוז בעלות על הקרן. אולי שכחתם, צריך להזכיר לכם.

אני אבהיר את עצמי. התכוונתי שאני לא יודע כיום מה המחלוקות שעומדות בין הקרן, לצורך סגירת ההסכם הזה.

עודד אומר שאין מחלוקות, הכל סגור - -

לא אמרתי את זה. אמרתי שאני, לפחות, לא יודע.

אני אומר לאנשי הקרן ולאנשי האוצר: אני מאד מקווה שאתם שמים כאן לב לדו שיח. זה בוודאי לא תורם- לא לכם, לא לוועדה.

הוא גם טוען שהיו ישיבות. אני לא י ודע על מה דיברו.

אני מעודכן שהיו ישיבות- דרך נציג משרד האוצר שדיווח לי על כך. אבל אני לא שמעתי מאף אחד על התקדמות.

קודם כל – אדוני היושב ראש, תודה רבה על המאמץ. אני יודע כמה אתה מעורב בעניין הזה, אבל אני רוצה לברך את המנכ"ל החדש של החברה לפיתוח קסריה, מיכאל כרסנתי. אני מאחל לך הצלחה. אתה נכנס לתפקיד לא פשוט אבל אני מאמין שאתה תוביל את העסק בצורה נכונה וטובה. יושב כאן גם ראש העיר וראש המועצה האזורית.


בפעם האחרונה, היתה החלטה, שכדאי שנזכיר אותה – ההחלטה לפני חודשיים היתה להגיע להסכם. נתנו חודשיים לצדדים להגיע להסכם ואם לא – נביא את זה להצבעה. אני חייב לומר שהתקדמנו לא מעט, אבל יש עדיין כמה בעיות. היו לי כמה בעיות – ואני ניהלתי את המשא ומתן – אל"ף, ניהלתי את הדברים מול האדם שתמיד ניהלתי, עם סגן יושב ראש הקרן ועם המנכ"ל שכבר התחלף. עם אפרתי התחלתי את הדברים. הוא הודיע לי בפגישה אצלו במשרד שהברונית והקרן אישרו את כל מה שסיכמתי אני והקרן אתם אז, עם היושב ראש הקודם, עם ביגר. . אמרתי – מצוין. אחרי זה נכנסנו לעניינים שונים, להסכם עצמו, ואחרי זה התברר לי שיש בעיה עם איזה נושא שהוא קצת בעייתי. הסכמתי, ואמרתי – אין שום בעיה, נוריד אותו. כל דבר שלא עומד בתנאי הקרן ולא עונה לדרישות החוק- יירד, אין בעיה. לצערי הרב, מאז אותה פגישה שדוד הודיע לי שזה סגור ומסוכם, מה שהיה זה מה שיהיה – כל פעם התחלתי לנהל משא ומתן עם מישהו אחר. אני מאד מכבד את האנשים שישבתי אתם. ישבתי עם עודד,שהכרתי אותו בישיבה הזו, שהיתה פה. גמרתי את העניינים אתו מהר מאד. מהר מאד גמרנו עניינים. אפרת אמרה לי – מה שתסגור עם עודד, סגור גם אתי. אחרי תקופה של שבועיים – עודד אמר לי: אני זז הצידה. למה?- אני לא רוצה להגיד בשמו שום מילה. התקשר אלי תולי, העורך דין שמייצג את החברה. הוא אמר לי שאפרתי נתן לו את האפשרות לסגור אתי הכל. הוא קרא לי לבוא בבוקר שלמחרת. קיימנו ישיבה בשעה 8 בבוקר באזור התעשייה אצלך במשרד, אלי, וביום שישי בבוקר ישבתי עם תולי ואמרתי לו: אלה הסיכומים. הוא אמר לי שהוא יילך לאפרתי, כי רק הוא יכול להחליט.


מאד מצערת אותי השיטה הזו. מי שמכיר אותי- - שמחה כראש עיר אמר לי – מה שתגמור, אני מקבל. יושב ראש הוועדה, לצערי הרב, שלוש פעמים באתי ואמרתי לו – דוד, סגרנו, תגיד יופי. אפילו היועץ המשפטי אמר לי שגמרנו, ולמחרת אמרתי לו: סליחה, לא נגמר. כי שוב- אותו סיפור שסיפרתי עכשיו. וזה חבל מאד.


הנושא, כפי שהוא היום, אפשר לגמור אותו. בינתיים אני חייב להגיד לכם שהאוצר גם נכנס לעניין הזה, בגלל דברים אחרים לגמרי שלא קשורים אלינו, לא קשורים לנושא של אור עקיבא-קסריה. אני מציע, אדוני היושב ראש, ואני מכיר את הרגישות שלך בעניין. אני מאד מקווה שתוך שבוע, אם היושב ראש ייתן לנו, נוכל לסגור את הנושא עד הסוף. אני רוצה שתדע, אדוני היושב ראש, שהוויכוחים הם לא גדולים. רק מה? אני רוצה לשבת עם אפרתי, שיביא את מי שהוא רוצה. זה לא טוב לאף צד. יש לי ניסיון עם חברי הכנסת. אני זה שממתן, כי יש לי קשר טוב עם חברי הכנסת, וההצעות שלהם הם ללכת אחורה, שזה מבחינתם – ללכת קדימה.

אני רוצה שתסביר – למה הכוונה.

חבר הכנסת ציון פיניאן בא ואמר: שמע, אם אין הסכם, אני מבקש לחזור להצעה של חבר הכנסת גבאי על איחוד אור עקיבא –קסריה.


ויש עוד הצעה של עוד חבר כנסת, הוא לא פה ולכן לא אדבר בשמו, שאזור התעשייה משנת 2010 יהיה בתחום השיפוט של אור עקיבא. זאת אומרת- מייד. אין הסכם? – אז הולכים. הפרת הסכם, אנחנו מכירים הכל. יש לי דוקטורט כבר על קסריה. אני מציע, מתוך כוונה ורצון טוב ויש גם לאפרתי רצון טוב – בואו נגמור את זה. לא כדאי לנו גם לערב את התושבים, מפה ופה. זה מיותר לחלוטין.

כל מה שאמר חבר הכנסת יעקב אדרי זה מילה בסלע. הוא אמר את הדברים שאני חושב וחבריי חושבים. במידה ותוך שבוע לא יגיעו להסדר- חייבים להמשיך ולקדם את החקיקה. אי אפשר למשוך את זה, כי זה לא פה ולא שם. אם נציג האוצר לא יודע- מי יידע? זה שיח חרשים. נמצאים פה חודשים, כמעט שנתיים, ועדיין אף צד לא יודע מה השני רוצה. אז אני מבקש מהיושב ראש לתת פרק זמן סופי, זו הדקה ה- 91. במידה ולא –נמשיך בחקיקה.

אני חשבתי שהיום עוברים לחקיקה, ולכן אני פה. אם הדברים מסתדרים – אז מצויין. אני רוצה להציע ליושב הראש הצעה: אין בעיה לתת תשובה. אני מציע היום להתחיל בחקיקה מההתחלה. אם בעוד שבוע נקבל הודעה על דעת הצדדים שהכל בסדר, האוצר יבין מה המחלוקת, הם יגידו שאין מחלוקת כי הכל נפתר –אז לא תהיה חקיקה. ואם לא יגיעו- אז התחלנו את החקיקה ונמשיך בה. יש לנו עכשיו זמן. אני לא רואה סיבה לעכב את זה, אי אפשר לקבל תשובות. הגדיר את זה פה מישהו – דו שיח בין חרשים. זה לא מייצג נכון כי המצב כאן קצת יותר קשה. נתחיל בחקיקה ונפסיק אותה. אין בעיה לעצור אותה, זה בידך הדבר לעשותו.

אתה צודק.

אני אורח לרגע בחבהר לפיתוח, חודש וחצי, ואני לומד את העסק. התחלתי מהיסודות. התחלתי והלכתי אחורה אל ההסכם של המדינה עם משפחת רוטשילד שבתור ר ילד למדתי עליו בבית הספר, על המפעל הציוני המדהים הזה. אם חושבים שלהפר את ההסכם דרך קידום חקיקה זה דבר שיכול לעבור ככה - -

אז אתה בא עכשיו להטיף לנו, אחרי שאנחנו יושבים כאן כבר שנתיים ומתדיינים? אדוני אומר – נחזור להיסטוריה ותלמד אותנו את כל הדברים שאתה חושב שאולי שכחנו. לא שכחנו.

חלילה, לא אמרתי.

אז אני מציע לך – תלמד את הנושא ותקדם את הנושא, אם כבר אתה מכהן כמנכ"ל בוא לפחות תטביע את חותמך בעניין הזה, בוא ותגיד – אנחנו גומרים את הנושא, ותוכל להגיד שהטבעת את חותמך במעשה טוב שתעשה.

כבודו הפסיק אותי באמצע. התכוונתי רק בהקשר של אפשרות של קידום חקיקה היום בישיבה. כמובן שאין לי שום התנגדות, נהפוך הוא , לסגור את הנושא כמה שיותר מהר ואיך שאפשר. בעיניי זו היתה החלטה מתבקשת.

שמת לב שאין תשובה עדיין? אין תשובה. גם השר לשעבר אדרי לא יכול להגיד מה התשובה.

אני יכול לפרט אבל ביקשו ממני לא לפרט.


אגב, הבסיס ידוע- 3.5 מיליון שקל לשנה. זה נאמר כבר כמה פעמים.

אני רוצה רק קצת היסטוריה. אנחנו דנים בסוגיה הזו שנתיים. בג"ץ דן בסוגיה של אור עקיבא- חוף הכרמל והתושבים במשך 7 שנים, מ- 98 עד 2004, עד שנכנסתי, בהסכם - -

· - -

זה התחיל מ- 97. הבג"ץ שלנו התחיל ב- 97, הסתיים ב- 2004, קיבל תוקף ב- 2005. אחר ך בא הסיפור הזה ב- 2007, הסיפור החדש. כל כמה שנים יש סיפור חדש.

גם אתה יוצר סיפורים עם קסריה כל מתי שאתה רוצה. אל תתחיל. בוא נעשה את זה ברוח טובה. אני לא רוצה להגיד לך כמה הם סובלים ממך.

אני רק מציין עובדות. הסוגיה הזו היא מאד מאד מאד מיוחדת במדינת ישראל. לא קיימת תופעה שקוראים לה "הברון רוטשילד". יש סיטואציה לא פשוטה. אני רוצה להגיד בתכלית, בכללי – אם יעקב אדרי מבקש שניתן לו עוד שבוע, אני חושב שהוא עושה מעשה נכון לטובת הוועדה ולטובת כולם. יכול להיות שעוד שבוע יעזור. לפעמים חסר איזה fine tunning אחרון.

אגב, אין כאן שום תוספות- מה שהיה, על זה מדברים.

אבל מה שעומד מעל הפרק על הזמן ומרחף – ועם כל הכבוד לחברי כנסת, אי אפשר לא להתייחס לחברה הזו כחברה שתרמה ותורמת עשרות מיליונים למדינת ישראל. אי אפשר להגיד – יש הסכם, אנחנו לוקחים את ההסכם הזה, יש פה חקיקה, יש כנסת, וזהו זה. אתם יכולים להגיד את זה, זכותכם הלגיטימית, אבל בפועל, במציאות, אתה יודע טוב מכולם שהידברות זה הדבר הכי טוב.

זה מה שאני עושה.

אני מאמין שבסוף יימצא פתרון, אני לא חושב ששבועיים – אני חושב ששבוע, ואם יתנו חודש - -

גמרנו כמעט הכל. אני חייב להגיד לכם, זה בשוליים.

אני לא הוספתי הרבה אני רק רציתי להגיד שהסוגייה היא מאד לא פשוטה, לכל הצדדים. כי יום אחד, ב- 2022, וההסכם הזה מוביל ל – 2022, הברון הקים יישוב – כן מחובר לאור עקיבא או לא מחובר לאור עקיבא, והוא מתנהל כמו שהוא מתנהל.

ואתה יודע – אתה יודע יותר טוב מכולם פה – יישוב מוניציפאלי שנסמך רק על ארנונה מהתושבים שלו, חבל לו על הזמן. יישוב מוניציפאלי שאין לו גיבוי עסקי מינימאלי, אין לו זכות קיום. אתה ואני יודעים את זה. אזור התעשייה הזה הוקם גם כגיבוי לקסריה - -

גם לאור עקיבא. תראה, אם אתה רוצה ללכת לצדק- יש אמנה ביני לבינם. אולי אתה היחידי שיודע- אני חתמתי עם פרידמן, ואחרי זה עם שי תמרי ועם משה מורג, ורבין חתום על זה, וכתוב- אזור תעשייה אור עקיבא – קסריה, הממשלה החליטה על זה כמעמד פיתוח הרי אלה דברי אמת חיים. זה שקסריה יהיה יישוב והוא צריך גם עוגן – אני מסכים, אבל הכל צריך להיות בהידברות וזה מה שאני עושה. להדליק את הגפרור הזה שנקרא קסריה – אור עקיבא – הוא יעשה את זה מצוין. אבל אני אומר ההפך – בוא נלך להידברות. מי שמכיר אותי – אני לא שש למלחמות אבל אני יודע לנהל מאבקים.

אבל אי אפשר להתעלם, ויש פה התעלמות מבחינת יוסיפוב – שב- 2005 הוא לא חתם על ההסכם.

95.

ב- 2005.

או שהוא חתם או שהוא לא חתם – אי אפשר להגיד שזייפו לו את החתימה. אדוני היושב ראש, אולי נחסוך לכולם – יש לנו היום דיונים על נושא העוני, שזה מאד חשוב. החברה, אגב, תורמת בנושאים האלה, אני חייב לציין את זה.

מאד.

אני מציין את זה, אני גם זה שאמרתי את הדברים. יחד עם זה אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, לתת לנו עוד כמה ימים ואני מאמין שנוכל לגמור את זה.

שלא יתפרש פה חלילה וחס שחברי הכנסת הם חסרי אחריות, כיוון שכך עלול להתפרש – כאילו שאנחנו אומרים שאותנו לא מעניינים ההסכמים והסיכומים שהיו לפני 25 שנים, ואנחנו באים היום, לוקחים את החוק והולכים. אני רוצה שתזכור שזו הצעת חוק פרטית שהממשלה תמכה בה. אתה יכול להגיד על חברי כנסת דברים שאני לא מקבל אותם, אבל לממשלה יש ראיה רחבה, והיא יודעת על מה היא מסכימה. כשהיא הסכימה על הצעת החוק הזו היא ידעה בדיוק על מה היא הסכימה. אז אם אתה אומר שגם הממשלה לא אחראית וגם הכנסת לא אחראית – אני מציע שתבדוק את הדברים, גם אצלך, כי אנחנו כאן מגלים אורך רוח בלתי רגיל . ואני אומר לכם – אני לא מכיר עוד דיונים שבהם ישבנו כל כך הרבה ונתנו כל כך הרבה הזדמנויות כדי להגיע להבנות ולא להגיע לחקיקה שבסופו של דבר אני יודע שהיא תהיה כפויה, והיא לא תמצא חן בעיני מישהו. אבל אם לא תהיה ברירה- גם את זה נעשה.

אני הייתי שר בממשלה הקודמת שהעבירה את זה. לכאורה, עכשיו, בממשלה הזו, שאני לא חבר בה, ואני באופוזיציה- זה גם עבר, ברוב עצום. ובכנסת זה עבר ברוב ענק – 54 מול שניים. אחד גם טעה בהצבעה שלו, ובא להתנצל בפניי. גם הממשלה הזו, שאני לא בה, תמכה בזה ברוב גדול.

אני תושב קסריה מאז 82 ואני חבר ועד התושבים. אנחנו גם לא בקיאים בכל פרטי המשא ומתן, אבל כמי שעוסק בעריכת דין כמעט 40 שנה אני יודע שתמיד טובה הסכמה בפסק דין, והאנלוגיה לחקיקה מתאימה מאד. אנחנו גם מבקשים שיינתן הזמן למצות את הדיון, ולמרות שאנחנו לא יודעים את התשובות אנחנו נברך על כל הסכמה שיגיעו אליה. אבקש להזכיר לכולם, גם לחבר הכנסת אריאל, הנכבד, שאם הוועדה הזו לא תתכנס לשלב הדיון לקראת החקיקה – בסך הכל אנחנו מדברים כאן – הוועדה עוסקת בזה במשך שנתיים, אבל החקיקה הזו אמורה להיכנס לתוקפה בשנת 2022.

2010.

2010. אדוני המלומד, אני רוצה להביא לידיעתך שהכיוון הוא שזה יתחיל ב- 2010, על כל המשתמע מכך. אנחנו עד היום נמנענו מלעשות את זה, אבל - -

אני לא מסתכל אחורה אלא רק קדימה – עוד מספר שבועות יכולים לחסוך גם לוועדה את העבודה וגם, כמו שאדוני אמר קודם – איזשהו צעד של הסדר כפוי ולא טוב . אני חושב שזה יכול להיות רק לטובת הנוגעים בדבר. אנחנו, כתושבי קסריה מאד מבקשים לתת את פרק הזמן.

האמת היא שהרבה פעמים הגענו לכאן ודנו וישבנו ודנו. זה התגלגל מהכנסת הקודמת לכנסת הזו.

עוד באולם הקודם, לא כאן.

אני שמח שיושב הראש לקח את זה ליוזמתו ומקדם את החוק. אני אגיד לכם שאני, כראש העיר, אני בעד החוק, כי בהסכמים – זה לא עובד. אני לא מקבל הסכמים. אני מקבל את עמדתו של חבר הכנסת אורי אריאל. הוא צודק.

באיזה הסכמים לא עומדים?

לא עומדים בהרבה הסכמים, כי בזמנו, עם ראש העיר הקודם, יעקב אדרי היה חבר כנסת, היו הסכמים. כשהתחילו לבנות את פארק התעשייה קסריה היה הסכם שהפארק יועבר לתחום השיפוט של אור עקיבא. אם לא ראיתם את זה – כתוב: פארק תעשיה קסריה –אור עקיבא. משנת 95. יש פה נייר, שחור על גבי לבן. ואז לאור עקיבא היה מעמד אזור פיתוח לתעשייה ב'. ואז, כאשר עשו את ההסכם עשו אותו בגלל המעמד הזה אבל כשראו שהפארק הזה מתרומם – אז אמרו: לא, לא, אנחנו לא רוצים להיות עם אור עקיבא. וב – 95 הם פשוט הפעילו את ההסכם ולא עמדו בו. ולכן, אני לא בעד הסכמים. החוק יותר טוב – על חוק אי אפשר לוותר.


אני חושב, כבוד היושב ראש- התחלנו את החקיקה הזו ב- 2004 כי ב- 2001 היתה ועדת חקירה שהמליצה להעביר את פארק התעשייה של קסריה לתחום השיפוט של אור עקיבא. גם בזה- אלי ישי, בזמנו, חתם. אבל היועץ המשפטי לא נתן בגלל ההסכם הקיים עם רוטשילד עד 2022. אבל אפשר היה לעשות, ושמענו פה את היועץ המשפטי של משרד הפנים, שאפשר לבטל את ההסכם כי הוא לא בין הממשלה אלא בין שר האוצר שחתם. וזה סופו של דבר. גם אני עשיתי דוקטורט. 70 חברי כנסת חתמו פה. וכולם היו בעד איחוד אור עקיבא – קסריה.

חקיקה היא מעל הסכם.

אני הסכמתי עם חברי הטוב, למרות שהוא במצב טוב ממני, היום ב- 16 מיליון שקל עודף, שיהיה לך הרבה בריאות, בכספי קסריה. שיהיה לך לבריאות. כל שנה יש לך עודף.

- - -

זה תב"רים זה לא עודף.

אני לא נגד. בכל שנה יש לך עודף. אבל אני מדבר על פארק תעשייה. ירדנו מכל נושא האיחוד, אין לנו בריכת שחיה או חוף ים באור עקיבא. החוף לא שלנו. אנחנו צריכים לקבל אישור להיכנס לחוף כי החוף לא שלנו.

כבר אמרנו שאין בעיה עם כניסה.

מה, זה, כנסת פה? כנסת?

זה כנסת, כן. לא מוצא חן בעינך שמדברים דברים אמיתיים. זה לא יכול להיות שאור עקיבא תהיה בת ערובה של קסריה, במשך שנים. אתם, התושבים, צריכים להיות אתנו ביחד. אני רוצה בשביל השכן שלי את הטוב ביותר, אני לא רוצה שהשכן שלי יהיה בעל עמדה, בעל הכל. לא צריכים לראות את אור עקיבא מסכנים, אולי אתה רוצה לראות את אור עקיבא מסכנים, זה גרוע. אני לא אסכים אתך כי אור עקיבא הם לא מסכנים היום. אור עקיבא מתפתחת לא פחות מקסריה. אור עקיבא ירוקה, נקיה, עם 75% זכאי בגרויות. אור עקיבא היא היום מותג. דעו לכם: מותג.

אני שומר על כבוד המקום – אחרת הייתי צריך להוציא אותך. תבקש רשות דיבור וכך תוכל להביע את עצמך. לא בקריאות לתוך המיקרופון.

מאחר וחברי כנסת הביעו כאן את עמדתם ואני מכבד את דעתם – את דעתו של יעקב אדרי שהוא גם תושב שלי, גם הייתי הסגן שלו, עבדנו ביחד הרבה שנים. אני יודע מה זה אור עקיבא והוא יודע מה זה אור עקיבא. אנחנו בסופו של דבר לא רוצים מאבקים, אנחנו רוצים לחיות בשכנות טובה עם קסריה. יש לנו היום באור עקיבא תושבים שהם אלופי גולף, משחקים ביחד וחיים ביחד, ושותים בקניון יחד.


אני חושב שבשביל כבודו של יעקב אדרי אני מוותר על החקיקה ומוכן ללכת להסכם – אבל לגמור אותו תוך שבוע.

אני חבר ועדת התושבים בקסריה. אני בעד הסכמים. אם אפשר להגיע להבנות – אני אשמח. אני לא מבין מאיפה עולה הטענה שאור עקיבא היא בת ערובה של קסריה. איזה בת ערובה? החוף פתוח לכולם – גם לתושבי חדרה וגבעת אולגה. כל מי שבא לחוף נכנס, לא צריך לבקש רשות מאף אחד. זה לא נכון.

כנראה שסגרו יום אחד.

אם סגרו- אז סגרו גם לי. זה לא נכון. שום דבר לא סגור. החוף מטופל, ולכן אני לא מבין את הטענה הזו. זה שלאור עקיבא אין בריכת שחיה – למה זה צריך ליפול עלינו? באופן כללי אני שמח על התפתחותה של אור עקיבא. אנחנו, התושבים, מקיימים קשרים מצויינים עם אור עקיבא. לאו דווקא בין הרשויות, אנחנו לא מעורבים במה שנעשה ברשות, והם לא מעורבים במה שנעשה - -

בואו נתאחד, אז תוכלו להיות - -

אדוני – משפט סיכום.

בהצעת החוק הזו כפי שהיא מופיעה הצעה לחלוקה של הכנסות מפארק התעשייה בין הרשויות אור עקיבא, ג'אסר א זרקא, מועצה אזורית חוף כרמל, ופרדס חנה-כרכור. לא מוזכר היישוב קסריה.מדוע מקופח חלקו של היישוב הזה שחייב גם הוא לקבל חלק פה? הרי הפארק הוקם בכספי התושבים. הפארק הזה הוקם מהכספים של התושבים שרכשו קרקעות, שילמו ארנונה, שילמו דמי פיתוח וכל מה שכרוך בזה. מהכספים האלה הוקם פארק התעשייה. אני לא מבין למה מקופח חלקו של היישוב קסריה בחלוקה מההכנסות.

אנחנו נקיים בוועדה דיון על מצבה הסוציואקונומי של קסריה.

אני פעם שניה בחיים שלי בתוך הכנסת, בהתחלה אני קצת נבהלתי פה כי עורך הדין הנכבד מטעם הקרן פיזר מסך עשן ולא הצלחנו להבין. אנשים, בצדק, אמרו שזה לא ראוי. אבל כשידידנו יעקב אדרי שמר על אותו מסך עשן זה פתאום נהיה ראוי. אנחנו, כתושבים, היינו מעוניינים לדעת איפה הדברים עומדים כי זה העתיד שלנו, לא העתיד של החברה לפיתוח קסריה, ולא עתיד של הרבה אחרים. כל החוק הזה, אם הוא ישפיע על מישהו בעתיד, זה רק על תושבי קסריה. ואנחנו רוצים לדעת, כתושבים אנחנו מדברים, כעמדה אישית שלי –להבין על מה ההסכם הזה מתעכב עכשיו.


דבר נוסף שרציתי לומר, כי כבוד ראש העיר פנה אלי, ובמקרה זה התפרצת לדלת פתוחה, לא באופן אישי – כולנו ביחסים פנטסטיים עם אנשי אור עקיבא, מכירים אותם, הם חברים שלנו ואנחנו שלהם, עושים עסקים יחד, מבלים יחד, אני לא יודע למה כאשר מגיעים למקום הזה מנסים להראות כאילו יש מרחק או גבול בינינו. זה רק מלאכותי, בשביל המקום הזה. בין התושבים אין שום מחלוקת, להפך. ואני גם רוצה לברך את אור עקיבא. קראתי בעיתון בשבוע האחרון על אזור התעשייה היפהפה שיש באור עקיבא, אזור התעשייה הצפוני של אור עקיבא. אור עקיבא לא יתומה מאזורי תעשייה. יש לה אזור תעשייה יפה מאד, בהתפתחות עצומה, עם הרבה הכנסות, ואני מקווה שיהיו עוד יותר. וזה לא מצב שאין שום אזור תעשיה אחר באור עקיבא.


עד השנה האחרונה קולם של תושבי קסריה עצמה לא נשמע. נשמע רק קולה של הקרן לפיתוח קסריה שאנחנו מאד מעריכים אותה.

אני לא מקבל את זה. אני מודיע לך: בכל הדיונים היו פה, וכפי שאלה וחברך קיבלתם רשות דיבור- -

לא שלא נשמע קולו פה. בדיונים עצמם, במשאים ומתנים – יושבים היום עורכי דין משני צדדים להחליט על גורל של משהו, שההשפעה המהותית שלו, העיקרית, זה על תושבי קסריה.

בסדר- אתה תחליט שהם לא מייצגים אותך נאמנה, תחליפו את מי שאתם רוצים, שייצגו אתכם. זה לא השולחן שאמור לתת לכך מענה.

אנחנו, ידינו קשורות בגלל הסכם קסריה הזה. אם הסכם קסריה לא היה קיים אז אנחנו היינו רשות עצמאית והיינו צד לדבר. אבל יש פה איזשהו אבסורד – רוצים לבטל הסכם או לשנות מצב, כאשר לנו, כתושבים, בשני המקרים אנחנו יוצאים מקופחים.

אני מקשיבה לדיון ואני חושבת שאם הברון דה רוטשילד היה כאן היום הוא היה מזדעזע.

הבעיה הזו של אור עקיבא וקסריה היא לא בעייה ייחודית. גם בעיה של המועצה האזורית תמר, ועוד.

לא, אנחנו כן מיוחדים.

אני מקשיבה כאן לדיון ואני חושבת שאם הברון דה רוטשילד היה נמצא פה היום הוא היה מזדעזע. אני בטוחה שזו לא היתה הכוונה שלו לרכוש ולהפריד בין היישובים וששם יהיה אזור תעשיה ופה יהיה ישוב אחר. אני חושבת שאנחנו קצת מתכסים בהסכם שנכתב לפני הרבה שנים.

הבעיה הזו של אור עקיבא וקסריה היא לא בעיה ייחודית, קודם כל, ואני בטוחה שאנחנו נטפל פה בכנסת, בוועדת הפנים, אני בטוחה – גם בבעיה של המועצה האזורית תמר שיש לה את כל אזור ים המלח - יש הרבה דברים שצריך לטפל בהם, אתם לא ייחודיים. במדינה הזו אנחנו יותר ויותר מגדלים מתפרנסי משפטים ויועצים. אם תיקח גופים גדולים תמצא שם יותר יועצים משפטיים ויועצי תקשורת מאנשי מקצוע. אז אני מציעה לכם – תזיזו הצידה את היועצים המשפטיים ואת יועצי התקשורת שמנפחים את הסכסוך הזה בין שתי הרשויות, תשבו אתם מול האנשים שאתם שכנים שלהם, שאתם אתם צריכים לחיות, ותנסו אתם להגיע להסדר.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה ואני מודה שאני מתקשה, מהסיבה הפשוטה – שהייתי רוצה, מצד אחד, לתמוך בהצעתם של חלק מחבריי שביקשו לגשת לחוק ולרוץ אתו, וליישם אותו, ובזה תם ונשלם. זו הדרך הכי פשוטה מבחינתי, כיושב ראש, להעביר עכשיו את החוק. יש לנו פה רוב. אני מצביע ומעביר עכשיו, תם ונשלם. אבל מצד שני אני שומע את רחשי הלב – גם של תושבי קסריה וגם של תושבי אור עקיבא. גם ראש העיר של אור עקיבא עם כל הלהט של הדברים, בשורה התחתונה הוא ביקש, הוא רוצה לנסות להגיע לסיכום ולא לחקיקה. ואני רוצה לכבד את הרצון של רוב היושבים כאן, וזה, אולי, בניגוד לעמדתו של אחד מיוזמי החוק, חבר הכנסת אורי אריאל, שאומר שצריך ללכת לפי החוק. אני בהחלט חושב שהוא צודק כי מי שליווה את החוק הזה יודע – זה מה שהיה צריך להיות.


אבל אני באמת מוכן לאפשר, אני מאד מקווה, ועיקר הפניה שלי היא אל נציג האוצר שנמצא אתנו. עודד, מהאוצר- אני מאד מבקש שתיקח את הנושא. אני יודע שאתה עושה עבודה יוצאת מן הכלל. אני יודע שכבר קיימת ישיבות. אני לא מטיל דופי בעבודתך, בכל התקופה הזו, אבל אתה יודע, בסופו של דבר, השורה התחתונה היא שקובעת, וכאן, לצערי הרב, אני עוד לא רואה את השורה התחתונה. עובדה שמתכנסים כאן ועדיין אין תוצאות. אני פונה ומבקש מכולם לקבל החלטות, לקבל סיכומים, להביא סיכומים לפה על מנת שהוועדה תאשר אותם, ובזה נוכל להגיד "ובא לציון גואל".

תקבע ישיבה לעוד עשרה ימים.

אני רוצה לתת 14 יום – זה זמן סביר, שאנשים יתכנסו - -

ואם לא – חקיקה.

אני לא רוצה להגיד אם לא. אני רוצה שלדיון הבא יביאו את הסיכום ואנחנו נוכל לברך על המוגמר. א י מאד מקווה שהנושא הזה ייגמר לטובת כולנו.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30