PAGE
21

הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 40

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ל' בחשוון התש"ע (17 בנובמבר 2009), שעה 11:00

ישיבה לציון יום המאבק בעוני בכנסת, בנושא תת-תעסוקה בקרב עולים

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר



רוברט טיבייב

שלמה מולה



מרינה סולודקין

השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר



גלעד אברהמי
- מנהל אגף בכיר, כלכלה יזמות ותעסוקה, המשרד לקליטת העלייה



קלאודיה כץ

- מנהלת מחלקת תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה



אירוז הומינר

- מנהלת אגף יזמות עסקית, המשרד לקליטת העלייה



עמרי אינגבר

- מנהל המרכז לקליטה במדע, המשרד לקליטת העלייה



יובל יעקב

- משרד האוצר



ניקול מור

- הכשרה מקצועית, משרד התמ"ת



אילנה שפייזמן

- רכזת תחום שינוי מדיניות פרוייקט עולים, שתי"ל



הינדה קריקסונוב
- מנהלת פרוייקט עולים, שתי"ל



איילת כהן

- מאמנת ומנחת קבוצות, שתי"ל



שמואל דוד

- יועץ לשתי"ל

יוסי פרחי

- מנכ"ל שירות התעסוקה



אסתר בלום

- מנהלת פרוייקטים, מועצת ארגוני עולים



אלי זרחין

- מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים



יהודה דוידוב

- יו"רעמותת עולים לאקדמיה



ז'נט ויינברג

- מרכז מהנדסים עולים השרון



סופיה גריגוריאן

- נשיאת החברה עמותה "מומחים מתחת לקו העוני"



מיכאל מסינגר

- מנהל פרוייקטים, עמותת אלטרנטיבה לעולה



ריקרדו לוין

- מתנדב בעמותת אלטרנטיבה לעולה

דנה גורדון

רויטל יפרח

ישיבה לציון יום המאבק בעוני בכנסת, בנושא תת-תעסוקה בקרב עולים

בוקר טוב לכל המשתתפים. אני רוצה לברך את שרת הקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר, גם את חברי הכנסת וכל המשתתפים. היום הכנסת מציינת את יום העוני ואני - -

יום המאבק בעוני...

נכון. אני החלטתי להתמקד יותר בתעסוקת העולים פה, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא היום זה תת-תעסוקה בקרב העולים.

רציתי לספר סיפור, לפני שנתחיל, על כך שביקרתי לא מזמן במפעל במגדל העמק, מפעל מזון. במפעל מועסקים 100 עובדים. כששאלתי על המפעל הזה, התברר שבעל המפעל הוא קיבוצניק לשעבר שפתח את המפעל לפני עשרות שנים והיום הוא גאה בזה שמי שעובד אצלו זה עולים חדשים שהגיעו בשנות ה-90, ומ-100 עובדים אפשר להגיד ש-70% עולים חדשים ו-30% ותיקים וצברים. כששאלתי במה מועסקים העובדים, התברר שמהנדס המזון הוא עולה חדש שהגיע בשנות ה-90 ועבד במקצוע הזה בברית המועצות לשעבר. מנהלת החשבונות היא עולה חדשה, שעשתה הכשרה והמזכירה, בחורה צעירה, שהגיעה לישראל בגיל צעיר וגם מנהלת משמרת, גם היא אישה שהגיעה כעולה חדשה לישראל. כל שאר העובדים הבכירים הם צברים, וגם עובדי הייצור הם עולים חדשים.

למה אני מספרת לכם את הסיפור? כשקראתי את הדוח של עמותת שתי"ל וגם את הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ראיתי שהנתונים האלה היו במפעל הזה ולקחו את כל הסטטיסטיקה ממפעל המזון שנמצא במגדל העמק. מהמספרים הסטטיסטיים רואים שאחוז התעסוקה אצל עולים מברית המועצות הוא די גבוה או שווה למה שאצל כלל האוכלוסייה. כמו כן, האבטלה הנתון שווה כמו לכלל האוכלוסייה.

אני לא יכולה להגיד את זה על העלייה מאתיופיה. הנתונים שם הפוכים לחלוטין. האבטלה היא באחוזים גבוהים וגם אחוז המועסקים נמוך במיוחד.

זה רק אומר שאנחנו לא משקיעים בהם.

נכון. יחד עם זאת, אם אנחנו בודקים במה מועסקים העובדים ומסתכלים על העובדים במפעל הזה, מי עובד בייצור, רואים שעובדות חד-הוריות, שבגלל המצב שלהן לא יכלו ללמוד את השפה או ללמוד את המקצוע והיום הן עובדות בייצור. אנחנו גם רואים את האנשים שמעל גיל 45. הם הגיעו לארץ והיו מהנדסים ורופאים עם השכלה גבוהה אבל בגלל הגיל וגם בגלל השפה הם לא מצאו את העבודה במקצוע. יכול להיות שהמדינה, רואים שהיא לא עשתה מספיק, כדי לנצל לטובה את מאגר המוחות האדיר שקיים בישראל. יכול להיות שאין מספיק מקומות עבודה ואנחנו מאשימים ואומרים שבגלל המשבר הכלכלי הלאומי זה קורה.

אבל אני יודעת טוב מאוד שנושא התעסוקה עומד בראש סדר העדיפויות של משרד הקליטה. יש פה מישהו מהאוצר?

הוא צריך להגיע בכל רגע.

שרת הקליטה עושה את כל המאמצים ואנחנו, כחברי כנסת, עושים את כל המאמצים אבל לא תמיד אנחנו יכולים כי לא תמיד יש תקציבים, ורציתי לשאול את אנשי האוצר מה קורה עם התקציבים. בכל זאת, אני נותנת את זכות הדיבור לשרת הקליטה, לחברת הכנסת סופה לנדבר, ואחר כך נשאל את האוצר מה קורה עם התקציבים.

גברתי היושבת ראש, ועדת העלייה והקליטה, חברתי ליה שמטוב, חברי הכנסת, אורחים, נציגי עמותות, הסוכנות, משרד הקליטה וכל האורחים של ועדת העלייה והקליטה, בוקר טוב. אנחנו החלטנו, במשרד לקליטת עלייה, להציג את הדברים שקורים במשרד הקליטה, את התמיכה המאסיבית שאנחנו נותנים לעולים בתחילת הדרך במדינת ישראל. אני חושבת שאתם תתרשמו מכך. יחד עם זאת, החלטנו שגלעד אברהמי, שהוא מנהל האגף יציג את הדברים ואתם תתרשמו ממה שנעשה ומה עושים במשרד לקליטת העלייה. יחד עם זאת, נעשה סקירה לגבי תעסוקה במשרד הקליטה לגבי הפרוייקטים שנתמכים על ידי המשרד לקליטת עלייה.

אני רוצה להגיד שאני רואה במשרד הזה משרד כלכלי מפני שמה שמשקיעים היום במשרד לקליטת עלייה ימצאו מחר באוצר, ככסף שנכנס דרך כל מיני דרכים, מסים והשקעות שעולים שמגיעים למדינת ישראל נותנים למדינת ישראל. יחד עם זאת, אנחנו, במשרד הכלכלי הזה נותנים וואוצ'רים, מרכזי הכוון, פתיחת עסקים, תמיכה בפתיחת עסקים. עם הכנסה מזערית במשרד הקליטה של משרד האוצר, אנחנו, כמדינת ישראל מקבלים פי כמה מאשר נותנים בהתחלה.

אני חושבת שכולנו יודעים שהגירה זו טראומה קשה ביותר. האחריות על האדם הקטן צריכה להיות של מדינת ישראל. המדינה חייבת להשקיע בעולים מפני שאם היום לא משקיעים בעלייה ובעולים, מחר יכולים למצוא אותם כעניים של מדינת ישראל. אני בטוחה בכך שההשקעה של היום לא נותנת אפשרות לאנשים האלה להידחף מהמרכז של החברה הישראלית לשוליים של החברה הישראלית. אני בטוחה בכך שהשקעה צריכה להיות בזה שאנחנו נותנים לעולה חכה כדי שידוג לבד.

אתם תתרשמו עכשיו ממה שנעשה במשרד לקליטת עלייה וגם תדעו שאתמול נוצרה סיטואציה של משבר בקואליציה. אתמול ראש הממשלה הבטיח לשר החוץ, יו"ר הקבינת לקליטת עלייה, אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, לתמוך ולפתור את הבעיה. אני מאוד מקווה. אני רוצה להגיד ש-4500 איש ממתינים לוואוצ'רים. 4500 איש שמחר יכולים לצאת לעבודה אחרי לימודים ממתינים לוואוצ'רים. כשרה לקליטת עלייה זה מאוד מאוד מדאיג אותי. אנשים ממתינים לקורסים, אנשים ממתינים לפתיחה של עסקים ואנחנו צריכים לקחת בחשבון שכל עסק שנפתח במדינה על ידי עולים, הוא עסק שמעסיק את העולים החדשים. אני מסתובבת בארץ הרבה, אני רואה איך השתנתה מדינת ישראל אחרי 20 שנה של עלייה מאסיבית, אבל אני אומרת שבמרכז העניינים של משרד הקליטה עומד האדם הקטן ולא מאסה ולכן אני מודאגת.

אני רוצה לקוות שתמשיכו לעזור לנו ואנחנו נמשיך לעזור לעולים כולנו יחד. גלעד, תציג את הדברים שאנחנו עושים. אני חושבת שאנחנו מנסים ומשתדלים לתת לכל העולים ולתושבים החוזרים את החכה, רק עכשיו, כשנציג משרד האוצר הגיע לכאן, צריכים לשאול אותו למה סדרי העדיפויות של האוצר הולכים לאיבוד? זה מה שרציתי להגיד בהתחלה ואנחנו נציג את הדברים על ידי מנהל האגף.

כבוד השרה סופה לנדבר, יושבת ראש הוועדה ליה שמטוב, חברי כנסת, אורחים נכבדים, ראשית, אפתח ואומר ואחזק את דברי השרה. המשרד ממצב את עצמו כמשרד חברתי-כלכלי, ואנחנו רואים את זה לאורך כל הדרך בכך שכל משאב מתקציב המדינה שאנחנו משקיעים בעולה, מדובר על סכומים יחסית קטנים פר אדם, פר עולה. אנחנו חוסכים באופן מיידי וישיר דמי אבטלה ואבטחת הכנסה שהם בשיעור של בין 25 ל-50 אלף שקלים, בהנחה שהוא מנצל את דמי האבטלה שלו כי הוא לא מקבל סיוע. במידה והוא מקבל סיוע הוא חוסך את הכסף הזה, והוא נכנס לשוק העבודה בסיוע משרד הקליטה. עוד מעט אפרט את הכלים שבאמצעותם, כלי הליבה, הכלים הישירים שבאים לסייע לו על מנת לזכות בתעסוקה במדינת ישראל כעולה חדש, וכולנו מבינים את הבעייתיות שקיימת ב"נט וורקינג" שלו, במציאת מקומות תעסוקה וכמובן, ברגע שהוא משתלב בשוק העבודה, הוא תורם לתוצר הלאומי ומפריש מסים. המדינה נהנית ממנו פעמיים: פעם מזה שהוא לא נופל על כתפי הרווחה ופעם שניה, שהוא נכנס למעגל כוח העבודה ומשלם מסים ותורם לתוצר.

אם מסתכלים על הנתון הראשון, מספר העולים הזכאים במשרד הקליטה לקבל סיוע מהמשרד, הם עולים עד 10 שנים מיום העלייה, למעט אתיופים עד 15 שנים מיום העלייה. מספר הזכאים לקבל סיוע תעסוקתי שהם בוגרים שיכולים לתרום לשוק העבודה מגיל 18 עד גיל 67, פוטנציאל העולים זה 264 אלף עולים, שהיום יכולים לדפוק על דלתות משרד הקליטה ולהגיד "מגיע לי, אני מבקש לקבל סיוע." אנחנו ציינו כאן 92 אלף עולים שהם אקדמאים מכיוון שהדוח של פורום תעסוקה שפנה אלינו וגם לוועדה, נתן קצת יותר דגש לגבי אקדמאים שהם אוכלוסייה שנפגעת מנושא תת-התעסוקה, ועוד מעט ניגע בהגדרה של מה היא תת-תעסוקה.

על פי נתוני הלמ"ס, 8% מובטלים בכלל אוכלוסיית ישראל, 7.4% מובטלים מקרב העולים, קצת יותר נמוך, וזה בזכות הסיוע של משרד הקליטה והמאמצים שהוא עושה לאורך כל השנים על מנת לעודד את האוכלוסייה הזאת להגיע לשוק העבודה באופן המיידי ביותר.

אתה יכול להגיד בסוף מה רמת ההשתכרות של ה-7.4%? נגיד, רופא ש - -

7.4 זה המובטלים.

אני מדבר על המשתכרים. לא דיברת על המובטלים. על המשתכרים אתה יכול להגיד שממוצע ההשתכרות של העולים ביחס לאוכלוסייה.

אגע בזה. אם מסתכלים על המשפך, בחלק התחתון שלו אפשר לראות שב-2007,2008,2009, כשב-2009 אנחנו מדברים על תחזית, המשרד טיפל בתעסוקה ביזמות ומדע כמעט ב-92 אלף עולים, וזה מראה שיש דרישה של העולים לקבלת סיוע, ומדובר פה על כל סיוע שהוא, במסגרת הטיפול התעסוקתי.

אם דיברנו על תת-תעסוקה, אז מבחינת ההגדרה של תת-תעסוקה, שזה מצב שבו העולה מועסק בעבודה שאינה הולמת את השכלתו והכשרתו או ניסיונו. כמו שאמרתי, זה בא הרבה יותר לידי ביטוי בשכבה של אוכלוסיית האקדמאים, למרות שאנחנו שיש מקצועות שהם לא אקדמאים ועדין מוצאים את עצמם כמו גרפיקאיות וכל מיני מקצועות אחרים, שהן עובדות בשופר-סל ולא מצליחות להגיע לתחום שהן למדו אותו.

אנחנו מטפלים בכלל האוכלוסייה ולאו דווקא באקדמאים. אם נסקור את הכלים שהמשרד מעמיד לצורך העולים, אלה כלי הליבה. יש עוד כלים שהם כלים משלימים ואנחנו לא מציגים אותם כאן, אבל אלה הכלים העיקריים שתורמים למזעור תת-התעסוקה או למזעור האבטלה. אם נסקור בתחום התעסוקה – אגף התעסוקה, יש את מרכזי ההכוונה. במרכזי ההכוונה העולה מקבל ייעוץ והכוונה. הוא מקבל סדנאות לגישור פערים בין-תרבותיים, הוא מקבל סדנאות לכתיבת קורות חיים, הוא מקבל סדנאות לראיון עבודה, הוא מקבל השמה. העולים רואים במרכזי ההכוונה בית כי לפעמים העולים מגיעים אליהם בכמה מחזורים. לפעמים העולה מוצא את עצמו בשוק העבודה ולאחר כמה שנים הוא מפוטר, והוא עדין בתחום הזכאות שלו, הוא חוזר למרכז ההכוונה. התנועה בשנה בתוך מרכז ההכוונה של עולים היא כ-4000 עולים בשנה. זה המון. אפשר יותר, אגב, אם היה תקציב אבל במשאבים שקיימים לנו היום, אנחנו מסוגלים לתת היום ל-4000 איש מענה. מרכזי ההכוונה הם בפריסה ארצית, ויש 6 מרכזים בכל הארץ.

וואוצ'רים או שוברים – העולים מקבלים אפשרות לוואוצ'ר עד 10,000 שקלים על מנת לרכוש מקצוע שיקדם אותו בשוק העבודה לתעסוקה. אנחנו יודעים שיש פה, בתחום הוואוצ'רים, מבחינת מי שמסיים את הקורסים של 77% הצלחה וזה מגובה במחקרים. זה כלי יעיל ביותר. יש כאן כמובן מכללות שמשתתפות בתוך ההכשרה, מכללות שהתמ"ת מאשר אותם ואנחנו מאשרים את הסילבוס, ועל סמך זה העולה מקבל את הסיוע. יש כאן 20% השתתפות של העולה על מנת שיהיה רציני. המדינה מאפשרת לו ללמוד את המקצוע שהוא בוחר בו על מנת שישתלב בשוק העבודה - -

אפשר לשאול שאלה לגבי ההצלחה? ראשית, האם גם במרכזי ההכוונה יש הצלחה של שבעים ומשהו אחוז וכן, האם אתם עושים מעקב גם לאורך זמן? אני יודעת שבהרבה מקרים הם שמים בעבודה ואחר כך הם נפלטים. זאת אומרת, האם יש בדיקה גם אחרי שנה, שנתיים?

יש מעקב עד שנה, ואנחנו בודקים תלושי שכר. יש לנו מגבלה עד כמה אפשר לבצע מעקב אחרי בן אדם, אנחנו גם צריכים לתת לו אפשרות להיות חופשי, אנחנו לא מדינה שאמורה לעשות עליו מעקבים כל חייו, אבל בהחלט עד שנה. המעקבים שאנחנו מבצעים מעבר לשנה ומעבר לתלושי השכר הם מעקבים מחקריים. במחקרים אנחנו רואים שיש השמה ארוכת טווח מוצלחת.

כלי נוסף הוא סיוע לקבלת רישיון עבודה במקצועות רישוי – כל מקצועות הרישוי שיש בישראל שהמדינה מחייבת לקבל רישיון על מנת לעסוק בו כמו רואה חשבון, עורכי דין, רופאים או כל מקצוע אחר שצריך לקבל רישוי. המשרד מסייע לעולה אם זה למי שזקוק, ויש כאן כמובן דיפרנציאציה באגרות בחינה. אנחנו מסייעים בקורסים והכנה לבחינות הרישוי, ואנחנו מנסים גם לקדם אותם מול המוסדות שמכשירים ומעבירים את מבחני הרישוי, עד כמה שניתן. אנחנו ה,שופר" של העולים בכל נושא הרישוי. אני יודע שיש בעיות בנושא הרישוי ואגע בהן במסגרת החסמים.

קידומי העסקה – אנחנו מאוד ממוקדים במענה בקידומי העסקה, במיוחד באותם מקצועות שזה משלים למקצועות הרישוי. למשל, רואה חשבון או עורך דין או אותו מקצוע שצריך לעבוד סטאז'. אם הוא לא יעשה סטאז' בישראל אותו עולה, הוא לא יקבל את הרישיון שלו בסוף, ולפעמים צריך סטאז' של חצי שנה עד שנה. עולים לא מכירים מספיק את המשרדים שאמורים לקחת אותם לסטאז', ויש להם קושי. דרך קידומי העסקה אנחנו מצליחים "להשחיל" אותם ולהעביר אותם את תקופת הסטאז', ושיהיה להם רישיון מקצועי ביד, שאתו הם יוכלו אחר כך לעסוק באופן עצמאי.

ביזמות עסקית - יש לנו את אוכלוסיית היזמים. מול אוכלוסיית היזמים אנחנו מעניקים הלוואות עד 100 אלף שקלים לקידום היזמות בישראל. אנחנו מסייעים בשנה ל-400 יזמים. יש דרישה לעד 1000. התקציב שלנו הוא אפילו לא ל-400, הוא תקציב מזערי ביותר. עם תוספות תקציביות במהלך השנה אנחנו מצליחים איך שהוא לגרד, ולתת רק ל-400 יזמים סיוע בהלוואה. צריך לומר בנושא ההלוואות שהדי-פולט שלנו על פי החשב הכללי הוא בסביבות אחוז אחד. אם מסתכלים על הלוואות בהיקף של 20 מיליון שקל בשנה ל-400 יזמים עולים, אנחנו מדברים פה על 200 אלף שקל הפסד למדינה. אם תחלקו 200 אלף שקל ל-400 איש שקיבלו הלוואות, אנחנו מדברים פה על סביבות 500 שקל השקעה בפתיחת עסק. אני חושב שזה סכום אפסי לפתיחת עסקים בישראל, וככל שיהיה פה יותר תקציב, יפתחו פה יותר עולים עסקים ואני אומר שוב, רואים על פי החשב הכללי שהדי-פולט, אותם עולים שלא מחזירים את ההלוואות האלה, עומד על 200 אלף שקל בשנה מתוך 20 מיליון, שזה לא הרבה כסף בכלל. זה סיכון שהמדינה יכולה לקחת.

יצירת מקומות תעסוקה באמצעות פתיחת אותם עסקים שדיברתי עליהם – אנחנו נותנים, אמנם, ייעוץ וליווי פרטני לאותם עולים שמקבלים הלוואות לאותם עסקים וסדנאות, אבל כל עסק כזה שנפתח בישראל, שעולה פותח אותו, אנחנו יודעים את זה בבירור, הוא פותח עוד 2.5 מקומות תעסוקה. הוא מעסיק את אשתו, את הבת שלו, את השכן, וזה מנוף להגדלת התעסוקה של העולים.

ב-90% זה עולים.

בוודאי, הוא מעסיק בדרך כלל עולים בעסק שלו, כעולה. בדרך כלל, לא תמיד.

הכשרות מקצועיות בתחום היזמות לבעלי עסקים – אנחנו נותנים לבעלי עסקים כלים ניהוליים על מנת שיצליחו בעסקים שהם פותחים. אנחנו מלווים אותם. לשאלתך לגבי רכזי הכוונה, גם כאן יש ליווי דרך מרכזי הטיפוח והיזמות – מט"י, שנקראים: מעלו"ת – מרכז עסקי לעולים ותושבים חוזרים של משרד הקליטה. יש ליווי עסקי, יש הדרכות וקורסים ויש הכשרות על מנת שיצליח בעסק שהוא פתח. יש ליווי של יועץ עסקי.

במסגרת הקליטה במדע – העסקה ארוכת טווח במסגרת קמ"ע מבטיחה העסקה של מדענים חוקרים. כמו שאתם יודעים, באוניברסיטאות ומכוני המחקר הממשלתיים אין תקנים לחוקרים, יש תקנים למרצים וחוקרים. כאן מדובר במסלול אך ורק למחקר, כך שאותו חוקר שנכנס לאותו מסלול קמ"ע תורם למדינה במסגרת ההון האנושי שלו וגם במסגרת הידע שהוא צובר באותו תחום מחקר לאורך השנים. צוותים ישראלים של מחקר מתחלפים, הוא נשאר, הידע נשמר אצלו והוא מעביר אותו הלאה, לחוקרים הבאים שנכנסים, ויש כאן שימור ידע שתורם בבירור למדינת ישראל. אני רוצה לומר לכם שבמסגרת המשבר שיש כרגע בקמ"ע, משרד הקליטה מול משרד האוצר לתקצוב הפרוייקט, אנחנו כבר שומעים רחש מכיוון ברית המועצות, שקוראת לעולים האלה ומשדרת להם בשקט, תבואו אלינו - -

לא בשקט, הוא צורח...

מה גודל הקיצוץ?

יש חוסר תקצוב, חוסר השקעה.

למה? ראיתי בתכנית הקיצוץ של שבוע שעבר בוועדת הכספים מיליון ו-700 אלף שקל קיצוץ, ואני יודע שעל זה הצבעתי נגד.

התכנית הזאת, שאושרה בשנת 1998 עומדת על 90 מיליון שקל ומתוקצבת בבסיס ל-2010 על 55 מיליון, ואת ההפרש אתה כבר מבין לבד. זה אומר מבחינתנו פיטורים והפסד של ידע למדינת ישראל של קבוצה איכותית.

קידום העסקה במחקר ופיתוח – השמה של מדענים, שידועה בשם "תכנית שפירא", שמעניקה סיוע בתעסוקה ל-3 שנים, שלב אותם במוסדות מחקר באוניברסיטאות ובתעשייה. לאחר 3 שנים, במסגרת אותם מעקבים, רובם נשארים במוסדות שאנחנו השמנו אותם. יש תכנית למלגות לדוקטורנטים, זאת תכנית שמשלימה את הסיוע של המשרד במינהל הסטודנטים. כאן אנחנו מעודדים מלגות לדוקטורנטים שיישארו בישראל וילמדו דוקטורט על מנת שההון הזה לא יברח למדינות אחרות, בהנחה שהם ימשיכו ויישארו כאן, בישראל.

איך אפשר להיכנס לתכנית הזאת? איפה יש מידע על התכניות שלכם?

במשרד הקליטה יש מידע על כל מה שקורה. אפשר להיכנס לאתר ולדעת הכל.

אני מדבר על חינוך ועל תואר שלישי.

כל השאלות אחר כך.

אז כמו שאמרו לך, באתר משרד הקליטה, ואני אתייחס לזה בהמשך.

אם אנחנו נתייחס לחסמים שקיימים היום למזעור תת-התעסוקה או למזעור האבטלה של העולים, אנחנו כבר בפתח שנה תקציבית חדשה, ולמרות שאנחנו מבינים שעבר פה תקציב דו-שנתי, אנחנו מבינים שאנחנו בפתחו של משבר מבחינת הסיוע התעסוקתי, והעולים כבר הרגישו את זה ב-2009 והם ירגישו את זה ביתר שאת, אם לא יהיה כאן איזה שהוא פתרון אמיתי מול משרד האוצר. אני יודע שהשרה פועלת ללא לאות בנושא הזה מול האוצר ואני מקווה שיימצא פתרון. יש פגיעה בכל התכניות שמניתי. אנחנו מדברים על קיצוץ או פגיעה תקציבית לאורך 2007,2008 ו-2009 שהוא בהיקף של כ-130 מיליון שקל. זה לא מעט כסף וזה הרבה כסף לכל עולה. כל עולה מסתכל על עצמו, על משפחתו ועל היכולת שלו להישאר במדינת ישראל ותרום למדינת ישראל. כמו שאתם יודעים, זה מאוד קשה לעשות עלייה, להחליף מקום מגורים, לשנות מיקום ולהתחיל חיים חדשים. כל אחד צריך לזכור את זה, גם באגף התקציבים צריכים לזכור את זה.

בעיות נוספות, מעבר לתקציב, הן בעיות בירוקרטיות. בעיה בירוקרטית שאנחנו מזהים אותה שהיא לאורך תקופה ארוכה היא בעיית רישוי. במיוחד אנחנו רואים את הבעיה מול משרד הבריאות. משרד הבריאות, מעבר לזה שהוא יודע לתת רישיון לרופאים לאותן קבוצות שמגיעות מצפון אמריקה במיוחד ועוד כמה כאלה שדומים מבחינת האוניברסיטאות שהם סיימו שמקובלות עליו, בעצם שאר העולים מדרום אמריקה, מדרום אפריקה ואפילו מאירופה, בעצם משרד הבריאות אומר: הם צריכים לעשות הכל מחדש ושיעשו רי-סטארט מבחינתו. זה מקשה מאוד על העולים, והרבה עולים מוצאים את עצמם במסגרת תת-התעסוקה במקצוע שאינו הולם את המקצוע שלהם, וזה יכול להיות מנתח שעבד 20 שנה כרופא ובא לישראל ואומרים לו: לך תתחיל מחדש, תעבור את הרישיון ברפואה, את ההתמחות ובעצם ניסיון של שנים יורד לטמיון.

מכאן אנחנו קוראים, ואני יודע שהשרה מתכננת לשבת עם משרד הבריאות ולפתור את הבעיה, ולצמצם את הבעיה.

גם אנחנו מתכננים לעשות ישיבה. יש עוד בעיה, כי עולה חדש שהוא רופא במקצוע, נותנים לו לבחור באיזו שפה לעשות את המבחן. הוא אומר: בעברית. בכל זאת, אני בארץ ישראל ואני רוצה לעשות אותו בעברית. הוא מנסה פעם אחת ושניה ושלישית ולא עובר, ואז הוא אומר: בסדר, אני רוצה לעשות את המבחן בשפת האם שלי. לא נותנים לו.

אנחנו השגנו עכשיו, באחד הפרויקטים של "אסף הרופא", אישור לכך שאם מבחן ראשון לא עוברים בעברית, הם יכולים בפרויקט של עידוד עליה לעשות את המבחן השני בשפת האם שלהם.

למה אין בחירה מהתחלה?

יש בחירה מהתחלה, - -

העולים רוצים להרגיש חלק מהמדינה. הם הגיעו למדינת ישראל, שהשפה שלנו היא העברית, ומעדיפים לעשות מבחן בשפה שהם יצטרכו לעבוד בה. יחד עם זאת, נותנים להם אפשרות להיבחן בשפת האם.

אם יש 8 אנשים שנבחנים באותה שפה, על פי החוק במדינת ישראל אנחנו משלמים והקיצוץ 60% נחשב. המבחן לרפואה, מזל שזה המקצוע האחרון שנשאר ויש שם הרבה קשיים אחרים, מתקיים בשפת אמם. צריך להגיד שאנחנו, כניסוי, עושים קורס, וזה הקורס הראשון שהוא קורס הכנה בשפה הרוסית ב"אסף הרופא". זה קורס הכנה למבחני רישוי לרופאים, ואם הוא יצליח, אנחנו נרחיב את זה גם לשפות נוספות. בסך הכל, ההכנה היא של ידע, ואנשים נבחנים על ידע ולא על ידיעת העברית. בעברית הם עוברים עוד קורסים אצלנו ועובדים בעברית.

אם התחלת כבר, תגידי את הבעיה השנייה של שקילת תארים והכרה בתארים, שהיא בעיה נוספת מבחינת החסמים.

אני אענה על אחיות בסוף. לגבי החסמים ישנה בעיה נוספת – תהליך שקילת תארים. ברוב המקצועות, תת-התעסוקה נוצרת כאשר אדם מועסק שלא במקצועו. אבל כדי להיות מועסק במקצועך, ואתה הגעת עם מקצוע רישוי, כדי לעבוד על פי החוק אתה חייב לקבל רישיון עבודה במדינת ישראל. מדובר על מהנדסים, מורים, אחיות, רוקחים, רופאים וטרינרים ורופאי שיניים, רשימה של 38 מקצועות, וכל פעם התנאים מוחמרים. משרד החינוך במשך שנים כמעט ולא האריך תעודות. הרבה מאוד תעודות שמגיעות מאוניברסיטאות שאינן מוכרות בישראל כביכול, לא נשקלות כראוי ואנשים עם תואר שני ושלישי מקבלים במקרה הטוב בקושי תואר ראשון. לפעמים לפסיכולוגים מדרום אמריקה, זה שולל לעשות התמחות כי על פי החוק בארץ ישראל, הפסיכולוג חייב להיות בעל תואר שני ואז לעשות התמחות. אם אנחנו מדברים על מהנדסים שעכשיו הכניסו להם את המבחנים, שלא היו וזאת גם הכנסת סכין בגב, הם חייבים לבוא ולהגיד שיש להם תואר שני, ועל פי זה הם יכולים להירשם בלשכת המהנדסים והאדריכלים ואם אין לו תואר שני, הוא לא יכול. הדבר הזה הופרט כרגע, ועובד לאט אבל הבעיה העיקרית היא שלא מכירים בהרבה תארים של אוניברסיטאות כביכול לא מוכרות, וכאן זו הבעיה הגדולה ביותר.

תודה קלאודיה. אני מסכם – כפי שציינתי, אנחנו כרגע ציינו את כלי הליבה. אלה הכלים שהמשרד פיתח אותם לאורך השנים, כלים מצוינים, שאם יתנו לנו עוד משאבים נדע לטפל ביותר אוכלוסיות. כמובן שלצד הפתרון והמענה לעולים, אנחנו גם פועלים ללא לאות לפתור את החסמים שקיימים. קיימים עוד חסמים, כמובן, כרגע פירטנו את החסמים העיקריים שמכבידים על נושא התעסוקה והם האקוטיים ביותר. כמובן שאם נפתור את הבעיה התקציבית נוכל להגדיל את המענה וזה ימזער את נושא האבטלה ותת-התעסוקה בקרב העולים. עד כאן לגבי הסקירה שנתבקשנו לתת.

מדובר כאן על 130 מיליון ולא מדובר איך מפצלים - -

רבותי, אתם בוועדה ולא בשוק, ולא קיבלתם רשות לדבר.

נציג האוצר ברח שוב... נשמע את חברי כנסת ולאחר מכן, נשמע את השאלות שלכם. בבקשה, חברת הכנסת מרינה סולודקין.

אני רציתי לשמוע את חברי הטוב ממשרד האוצר.

טוב, חבר הכנסת שלמה מולה שצריך לצאת, יש לו עוד ועדות.

תודה רבה. אני רוצה לשבח אותך וגם את שרת הקליטה על עצם ההיענות לקיים את הדיון בנושא המאבק בעוני. אני רוצה להגיד שאנחנו קיבלנו פניה, אני ודניאל בן סימון וזבולון אורלב לפני מספר חודשים באמצעות ארגונים חברתיים, שישראל היא אחת המדינות שחברה באו"ם, שלא מציינת את יום המלחמה בעוני.

יש פה כנס היום.

רק רגע. באיחור של חודש כי זה בגלל בעיות טכניות. פנינו ליו"ר הכנסת ובאמת במסגרת העלאת הנושא של המלחמה בעוני, גם הדיון הזה מתקיים. אני יודע שהפניה הגיעה באיחור. אני רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה שמקיימת את הדיון.

האמת היא שכשמדובר בנושא של עולים, ואני רוצה להגיד לשרת הקליטה שהמאבק שלך בנושא התקציב הוא מאבק צודק ומאבק אמיתי. אתם יודעים שכשאנחנו מנתחים את מעגל העוני, ואפילו בנתונים שהיו כאן, יכולנו לראות שהעולים לא מבקשים להמשיך להיות עניים לדורות. כל מה שהם מבקשים זה לשפר את מצבם, לסייע להם ולצאת מהמצוקה ההתחלתית שבה הם נמצאים בכל מיני תכניות וכולי - -

הם גם לא מגיעים למדינת ישראל כעניים. הם לא מגיעים כאוליגרכים אבל גם לא כעניים. כאשר הם משנים את הסטטוס כאן, זה גרוע ביותר.

נכון. לכן, אני חושב שאם אפשר להשתמש במושגים פוליטיים, אני חושב שעשה נכון אתמול שר החוץ, אביגדור ליברמן, כשאמר מה שאמר בתקשורת. אני זוכר לפני שבוע, כשקיצוצי התקציב באו ואני, באופן אישי, התמקדתי רק בקיצוצים של משרד הקליטה, יש לזה השפעה לאורך ולרוחב. אני שמח שישראל ביתנו שמה את האולטימטום אתמול, כי בסופו של דבר זה משרת את האינטרס של העולים, וזה נכון שאין ברירה במקום שבו מפלגות מסוימות מצליחות "לכופף" את הממשלה ולקבל את מה שהם מקבלות. גם אנחנו, כשליחי ציבור העולים, מותר לנו להשתמש בכוח הפוליטי שלנו כדי להגן על העוני. זו לא בושה, אסור להיות נחמדים. אני זוכר שלפני כחודש ויותר, כשהייתי במועצת אירופה יחד עם חברת הכנסת פאינה קירשנבוים, היא קיבלה את הטלפון על הקיצוץ ואמרתי לה: תדעי לך, בסופו של דבר יקצצו בתקציבי העולים והחרדים לא יפגעו. היא אמרה לי: יכול להיות שאתה לא צודק. מותר לי להגיד שצדקתי.

לעצם הדיון - אני חושב שלמדינת ישראל אין תכניות לטווח הארוך. אין בה חשיבה מעמיקה של תכנון חברתי נכון, וסדר העדיפויות שלה אינו נכון. בסופו של דבר, מי שנפגע דווקא הן האוכלוסיות היותר חלשות. הנתונים מדברים בעד עצמם. הפערים החברתיים בין העשירים והעניים הולך וגדל, וכשאנחנו מדברים על תכנית קמ"ע, לפגוע בתכנית כזאת, מבחינתי, זו האיוולת החברתית הכלכלית הכי גדולה שיכולה להיות. אין מושג אחר. אתה ממשיך להזרים תקציבים אדירים לאלה שהתרומה החברתית שלהם שואפת לאפס, ודווקא אלה שהולכים להיות מדענים ומפתחים של מחקר ופיתוח, בהם אתה פוגע. אני מסתכל עליך, אדוני נציג האוצר, אני לא מבין אתכם. אני לא יודע מה מסתתר מאחורי זה.

בכל זאת, בסופו של דבר, אני יודע שזה נמצא בדיוני התקציב שלכם. הייתי רוצה לבקש משרת הקליטה לא להזניח את הנושא של תכנית חומש לקליטת עולי אתיופיה. גם שם אמרו ותקעו בשופר ואמרו: יש תכנית ל-5 שנים, אמרו שיש תקציב ובסופו של דבר, אנחנו יודעים שאין תקציב.

לא, אמרו שיהיה תקציב.

רגע, אמרו. התחילו קצת ובסוף גם לפני שבוע, הביאו קיצוצים בתקציב. לכן, אני חושב שבנושא הזה, של הקליטה, אני אומר לכם שאנחנו לא הולכים לשחק את המשחק של קואליציה ואופוזיציה. תודה רבה.

הנושא התעסוקה במשרד הקליטה זה הדגל של משרד הקליטה. רצינו לשמוע מה יש לך להגיד. בבקשה.

האמת שההתייחסות שלי היא התייחסות כללית. את מסגרת התקציב של משרד הקליטה הממשלה מחליטה בעת בניית התקציב. משרד הקליטה ומשרד האוצר בערב של החלטה על תקציב המדינה החליטו על תוספת תקציב של 200 מיליון שקל בשנים 2009, 2010, מתוכו לא בבסיסי התקציב אלא יינתן בעל שינוייו. במהלך 2009 כבר סיכמנו עם משרד הקליטה על תקצוב של 100 מיליון שקל מתוכו. זה בנוסף לתקציבים שיש בבסיס לאגף שבאחריות גלעד, שהתעסק עם תעסוקה, יזמות ומדענים.

מה אתמול החזירו? כמה?

אין לי את הסכום המדויק אבל הסיכום בין השרים היה אחרי פגישה בין שרת הקליטה לשר האוצר, ותוך כדי דיונים בינינו לבין מנכ"ל משרד האוצר על איזה שהם פתרונות תקציביים, שהתעסוקה שם היא במוקד הדיונים, אנחנו היינו באמצע, בהידברות טובה עם מנכ"ל ושרת הקליטה. עכשיו אנחנו גם נפעל ליישם את מה שסוכם בין השרים.

אתה יכול להגיד לנו מה סוכם?

חסרים לנו 20 מיליון לשנה הזאת, לאגף של גלעד אברהמי, כדי לתת את הוואוצ'רים לאנשים לממש את התכנית. חסרים לנו 180 מיליון לשנה הבאה כדי ליישם את הפרויקטים שעליהם דיברנו, ועליהם לא דיברנו כאן, בוועדה, אבל זה הפרויקטים של המשרד לקליטת עליה. זה מה שחסר לנו, ומשרד האוצר יודע שבפעם הראשונה בעשור האחרון יש גידול של עליה ותושבים חוזרים למדינת ישראל.

בעיקר בגלל התושבים החוזרים. נכון, יש גידול במספר התושבים החוזרים.

ועולים חדשים?

לא לפי המספרים שאני מכיר, אבל לא נתווכח עם שרת הקליטה. אני לא חושב שיש גידול משמעותי. אני מכיר מספרים אחרי לגבי עולים וזה לא משנה, משרד הקליטה נותן מענה גם לתושבים חוזרים. בתושבים חוזרים בהחלט יש גידול, גם כתוצאה מתקצוב מתכנית משותפת של משרדי הקליטה והאוצר, שנתנה תוספת תקציב בעיקר בענין של שנת ה-60 למדינת ישראל, מבצע שהוארך, שהממשלה מממנת את תשלום ביטוח הבריאות לתושבים העולים, זה יחד עם כל התכניות של פטור ממסים לתושבים חוזרים. בכל אופן, באמת יש התעוררות בענין הזה. אנחנו מנסים. כמו שאתם יודעים, המציאות התקציבית שלנו לא פשוטה. אנחנו כבר בפריצה של מסגרות התקציב, אין הרבה תקציב אבל שר האוצר ושרת הקליטה ואחרי אתמול גם ראש הממשלה ושר החוץ סיכמו על תוספות תקציב. אנחנו יושבים עם משרד הקליטה, אנחנו נראה איך אנחנו צולחים על 2009 ו-2010, אולי לא לתת את כל המענים אבל לפחות לדברים המרכזיים, בין השאר לפרויקט הוואוצ'רים ולנושאי תעסוקה אחרים, אנחנו בהחלט דנים ונראה איך אנחנו פותרים את זה.

למה תושבים חוזרים התחילו עכשיו, בשנה האחרונה ובשנתיים האחרונות, התחילו להגיע לישראל? לא רק בגלל המשבר הכלכלי אלא גם מדינת ישראל החליטה להשקיע בזה. אם היינו משקיעים יותר בעולים חדשים, גם היתה עליה. אני לא אומרת כמו בשנות ה-90 אבל בכל זאת, היו מספרים יותר גדולים.

אבל במשרד האוצר לא חושבים על העולים, הם חושבים על אריתמטיקה.

בהקשר הזה אזכיר תכנית שיש לנו לעידוד העלייה מחבר מדינות העמים. זאת תכנית שכבר תוקצבה - -

אחרי שנים רבות של מאבק.

- - בשיתוף הסוכנות, שהמטרה שלה זה באמת לנצל את המשבר הכלכלי במדינות חבר העמים לשעבר, ולנסות להגדיל את העלייה משם.

אתה יכול להגיד משפט אחד על תכנית החומש? אני יודע שאתה מעורב בזה.

גם פה אני מפנה להחלטת הממשלה מ-12 במאי, שהחליטה שממשיכים עם תכנית החומש אבל בתקציב קצת יותר נמוך.

בקיצור, החליטה הממשלה להמשיך אבל אין תקציב. אני אומר לך שאם מישהו מבין מה שאתה אומר, אני מוכן לחזור בי. המשמעות של החלטת הממשלה הזאת אומרת שתעשו סידור עבודה אצלכם בבית. זה לא היה החזון של התכנית. החזון היה שאתם מעבירים תוספת תקציב, מעבירים את התקציב למשרד הקליטה, משרד הקליטה עושה סדר עבודה, הוא שולט בתכנים. אז מה כל המשחקים האלה?

תראה, הם מוסיפים כסף אבל לא לקמע.

זה אותו תרגיל ידוע. סליחה, אנחנו לא מתנפלים עליך, יש לך שר שגם לו אנחנו אומרים, אבל זה מרגיז.

אנחנו עוקבים אחרי המשחקים עם הכסף.

בענין תכנית החומש אני מבין את הטענות. אני רק רוצה - -

אמרנו לכם שהתכנית צריכה להיות לא בבסיס התקציב הקיים של המשרדים. אמרנו לכם: תנו "אקסטרה" כסף, אמרנו לכם: תנו למשרד הקליטה לשלוט בתקציב. את היודע שאני רוצה לראות עכשיו את משרד העבודה והרווחה, את משרד החינוך. שמשרד החינוך יקצץ מתקציבי החרדים וייתן לאתיופים.

זה חלום.

יש פה גם חצי כוס מלאה, יש דברים שקורים בגלל תכנית החומש.

איזה?

רגע, הנושא חשוב אבל נדבר על זה ב-7 בדצמבר.

אז אנחנו לא מקבלים תשובות ממשרד האוצר.

תאמינו לי שב-7 לדצמבר הם יבואו עם הארנק.

אם בכלל הם יבואו...

איך אני יכולה לא לתת את זכות הדיבור לידידי הוותיק, מנכ"ל משרד התעסוקה יוסי פרחי, בבקשה.

גברתי השרה, הייתי מבקש לפתוח באמירה, שלא צריך להתבייש בזה שמדינת ישראל, בשנים האחרונות, קלטה טוב במיוחד את העולים מחבר העמים ויש תוצאות טובות. כשאתה משווה את הקליטה של העולים מחבר העמים ואת שיעור התעסוקה שלהם, ואת החדירה שלהם כמעט לכל מוסד אקדמי במדינת ישראל, מותר להגיד לעצמנו מילה טובה, ואני חושב שמשרד הקליטה עושה עבודה מצוינת בענין הזה. יש שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם האגף של גלעד. קלאודיה, שיאריכו ימיה ושנותיה, שעושה עבודה מדהימה. אני כל פעם חושב שהיא הסגן שלי... האגף הזה עושה עבודה טובה מאוד בנושא העולים. אני מבקש לכוון לנקודה אחת: ראשית, שיעור התעסוקה בקרב העולים או במרביתם, ואם אני מבודד גילאים בעייתיים בנושא העלייה, עדין המרכז הוא בסדר. אנחנו כן מאתרים בעיה, חבר הכנסת מולה, דווקא אצל האתיופים. אם הוצג קודם ששיעור האבטלה הוא 7.4 בממוצע אצל כלל העולים, אני חושב שהשיעור אצל האתיופים הרבה יותר גבוה. נכון להיום, אני לא יכול לומר את הנתון אבל אני הצעתי לאגף המחקר שלנו לנסות לבודד מתוך הסטטיסטיקות שלנו את נושא האתיופים, ונפרסם את הנתון בנפרד. אינטואיטיבית, אני חושב ששם זה הרבה יותר גבוה - -

יש לי חדשות בשבילך, זה יותר רע. אם חשבת שהאקדמאים יוצאי אתיופיה משתלבים בשירות התעסוקה, אתה טועה. גם הם לא מתקבלים למקומות העבודה. יש לנו בעיה חברתית קשה לא רק בגלל העולים האתיופים.

זה בדיוק מה שאני אומר. ההשתלבות של האתיופים לא מקבילה להשתלבות של העולים מחבר העמים, ושם צריך להיות ממוקד במאמץ לאומי גדול מאוד, גם שלנו, כשירות תעסוקה, גם של משרד הקליטה. אני חושב שככל שנקדים לטפל בענין הזה, ולתפוס את האנשים האלה בסמוך להגעה שלהם, יהיה טוב. אני מכוון גם לנושא שלא שייך אלי, לשירות התעסוקה. אנחנו מאתרים אצל הצעירים האתיופים בעייתיות קשה מאוד. אנחנו יודעים זאת דרך חיילים משוחררים שמגיעים אלינו או דרך כאלה שלא מתגייסים ומגיעים אלינו. גברתי, שרת הקליטה, אני חושב ששם צריך לעשות "פוקוס לאומי" חזק מאוד בנושא האתיופים, כי זה מחיר שנשלם אותו בעתיד.

דבר נוסף, ואני אומר את זה גם ליובל: כל סוגיית הוואוצ'רים, גם מההיבט של משרד הקליטה וקם מההיבט של שירות התעסוקה, זה כלי מצוין, זה כלי שהוכיח את עצמו. יש אותם שיעורי השמה גם דרך משרד הקליטה וגם דרכנו. זה מעל 75% אצלנו בשיעורי ההשמה. זה כלי מצוין שהוכיח את עצמו. אני חושב שכל שקל שמושקע בוואוצ'רים זה נכון, זה ממוקד וזה תורם הרבה מאוד להשמה.

אנחנו, כשירות תעסוקה, נמשיך לשתף פעולה עם המשרד וההיפך. אני חושב שהמשרד ואנחנו זה אותו כלי עבודה. אנחנו נהיה מוכנים לתת כתף לכל פרויקט חדש שתובילו בנושא האתיופים. אני חושב שזה נכון, זה נושא חשוב מאוד ואנחנו עומדים לרשותכם.

יוסי, יש לי שאלה: חדשות מוויסקונסין. אתה יודע למה אני שואלת.

לא פה.

יש לי שאלה: המהנדסים היו צריכים קודם לקבל רישום בפנקס מהנדסים והאדריכלים, ואחר כך הם יכולים להגיש מסמכים לקבלת רישיון. מה שהוצאתי עכשיו מהאינטרנט זה שיש צורך ל-3 שנים הסמכה, ניסיון בעבודה במקצוע, לא כמשרטט בתחום הבנין, שמתוכם יש 19 מקצועות. למרות שלמהנדס יש ניסיון רב מארץ המוצא, הוא צריך לעבור את ה-3 שנים כמהנדס עם ניסיון ועכשיו, אחרי ספטמבר, הוא צריך לעבור את הבחינות. אנחנו רואים שלמהנדסים זה כמו תקרת זכוכית, קשה מאוד להגיע עם 3 שנים ניסיון במקצוע וגם לעבור את הבחינות בכל הנושאים שמופיעים.

זאת החמרה מאוד רצינית.

ממתי זה?

מספטמבר.

של מי ההחלטה האומללה הזאת?

התמ"ת. זה לא היה קודם.

למהנדסים לא נותנים לעבוד, מורידים אותם לתת-תעסוקה בכוונה.

יש בעיה נוספת דווקא עם החשמלאים, ואני מכיר את הנושא טוב.

לחשמלאים זה מזמן. הם נותנים את ההכרה כמהנדס והוא צריך להיות חשמלאי מוסמך.

אני מצטער, אבל אני מהנדס חשמל ויש לי אישור לעבוד כחשמלאי.

מאחר ושהשאלה הופנתה אלי אני רוצה לומר שהסוגיה נכונה אבל היא לא בתחום טיפולי.

ראשית, אני מברכת את יושבת ראש הוועדה ושרת הקליטה וחברנו יוסי פרחי, חברי למאבק בוויסקונסין מזה כמה שנים. ביום של המאבק נגד העוני, אנחנו מתעסקים בתעסוקה. זה מאוד נכון לעבוד, ולעבוד במקצוע כדי למנוע עוני. אני רוצה לומר שאני מאוד שמחה לראות את בכירי משרד הקליטה, שאחראים על המסלולים של התעסוקה המקצועית וגם על היזמות העסקית. אני חושבת שמה שעושה משרד הקליטה במשך שנים, החל מהשר יאיר צבן ועד השרה הנוכחית, זה רק דברים לשבח.

דבר שני, זה היחסים בין הממשלה, משרד האוצר ומשרד הקליטה - כאן זה לא בסדר בגלל שמשרד האוצר רואה במשרד הקליטה טרף קל איפה שאפשר לקצץ. שמחתי אתמול, שבאיחור של חצי שנה, שר החוץ עשה משבר קואליציוני כי ככה זה לא יכול להמשיך. אם עליה זה עדיפות לאומית, אי אפשר לקצץ בכל מה שזז.

מה שאנחנו גילינו היום בנושא של תעסוקת המהנדסים, חבר'ה, זה עוד מאבק, ואני מכריזה על מלחמה כוללת. אנחנו נעשה גיוס כי זה אומר ששוב רוצים לסגור את הדלתות של המקצוע. רצו לעשות את זה למדע, ולא נתנו. תכנית קמ"ע ותכנית גלעד עם כל הקשיים, זו תכנית שמביאה כבוד רב למדינת ישראל. רק היום ב"ג'רוזלם פוסט" ראיתי שמדינת ישראל היא הרביעית בעולם במדעי האדם לפי הפרסומים. אתם יודעים אנשים הגיעו והצטרפו למדעי האדם דרך תכנית קמ"ע ודרך תכניות אחרות. לגבי המהנדסים, אני מבקשת מיושבת ראש הוועדה, זה ענייננו נטו לעשות את ישיבת החירום. להזמין את כל המומחים ולדעת גם את השמות שעומדים מאחורי ההחלטה האומללה הזאת, לסגור את הדלתות לאנשים לעבוד כמהנדסים. אני לא ידעתי, אני אומרת לכם שבמדינה, אחרי שהדור שלנו ילך לפנסיה, לא יהיו עובדים בתעשייה. יש משבר אחר לגמרי. אין עובדים בתעשייה, אין מהנדסים. עכשיו משרד הקליטה עשה יחד עם משרד התמ"ת תכנית מאוד חשובה, שיש הישגים בשטח. לימדו את האתיופים להיות עובדי תעשיה. עכשיו, באשקלון, עובדת קבוצה כל כך איכותית, כל כך טובה. ילידי הארץ לא רוצים ללכת לתעשייה, לא כעובדים ולא כמהנדסים. בגלל זה, הצעד הזה של משרד התמ"ת, אני חושבת שזאת עוינות שלא יודעת גבולות, ואנחנו חייבים להילחם.

אני אכתוב מכתב ואבקש לקיים את הישיבה בנושא של המהנדסים. דבר שני, יש עוד כמה עניינים.

מרינה, את נגעת בענין מאוד חשוב בגלל שדווקא בגל האחרון של 20 השנים האחרונות הגיעו יותר מ-100 אלף מהנדסים למדינת ישראל. זאת אומרת, לסגור את הדלת מול המהנדסים זה פשוט - -

מה שאני אומרת זה לא חכם, זה טיפשי ואידיוטי וזה ראוי למשבר הבא, הקואליציוני ולא קואליציוני.

דבר שני, מאוד מפריע לשטח שכולנו מייצגים, חבריי חברי הכנסת, זה מיומנויות בשפה, אולפני המשך. כאן אני שלחתי שאילתה לשר החינוך גדעון סער, בגלל שהדור של המורים באולפן יצא לפנסיה ועכשיו כמעט אין מקומות.

מרינה, אנחנו מכינים רפורמה, נכנס מדען ראשי למשרד הקליטה והעלייה ונתתי לו הוראה לחקור ולהכין את הדברים שקשורים ללימוד שפה.

אבל לא ניתן גם לשר החינוך לישון בשקט אם אין אולפני המשך. תודה רבה.

אני רוצה להצטרף לבקשה של מרינה לגבי המהנדסים, כי הנושא קצת קרוב אלי. יש לי תואר שני בהנדסת חשמל ואני חוויתי את כל הבעיות של המהנדסים בארץ. בזמנו, צדקת שאמרת שבמקרה של מהנדסי חשמל הם מקבלים במקרה הטוב רישיון מוסמך, וכדי להמשיך עם זה, זה ממש סיפור אהבה.

כל אחד יכול לעבור קורס.

לעשות קורס מתח גבוה ועוד קורס ומבחנים, זה ממש סיפור אהבה. לגבי מהנדסים אני יודע שיש בעיה. אני רוצה להעלות את הנושא, זה מאוד חשוב. אני מוכן גם לרכז את הנושא באופן אישי מול כל הגורמים. תודה ליושבת הראש ולשרת הקליטה על הנושא.

אני נציגה של האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת. אנחנו מפעילים ומקדמים פרוייקטים שונים ומגוונים, המיועדים לאוכלוסיית העולים. עולי חבר העמים, עולי אתיופיה, בני מנשה, כל אוכלוסיית העולים יכולה למצוא - -

תדברו קצת גם על עולי קווקז. אף אחד לא מדבר עליהם כי יש אחוז מובטלים מאוד גבוה.

יש גם עולים מדרום אמריקה - -

אנחנו מדברים על עולים ללא אבחנה.

הם יכולים למצוא פתרון אצלנו, במסגרת הקורסים להכשרה מקצועית. אני רוצה לציין שהקורסים שלנו מתייחסים לרמה השכלתית, שהיא מהנמוכה עד הגבוהה. הזכרנו פעילות שנעשית במרכז להכשרה ממשלתית של אשקלון. לאחרונה נכנסה קבוצה של כ-60 עולי אתיופיה, צעירים אחרי אולפן, שהוכשרו במכינות בשפה העברית, בחשבון, והשתלבו בקורסים בתחום המתכת, שהיא עבודה נדרשת, בתחום השרברבות, בתחום מכונאות הרכב. אנחנו גם מפעילים קורסים ברמות השכלתיות גבוהות יותר, ואני רוצה להזכיר בהזדמנות זאת את הפרויקט של קיבוץ נחשון עבור הצעירים עולי אתיופיה, בתחום המחשוב ותכנות מחשבים, דוט נט, עם הצלחה גבוהה למדי.

מעבר לפעילויות היזומות שמיועדות לקבוצות עולים, אנחנו גם רואים על פי הנתונים שלנו, שהעולים משתלבים כבודדים בכל התחומים והמקצועות שהאגף להכשרה מפעיל.

בגלל זה עשיתם תקופת צינון להיכנס להירשם לפנקס מהנדסים, נכון?

זה נושא אחר. לא באתי לכאן לדבר על הנושא הזה.

את לא מתמצאת בזה?

לא מספיק כדי לענות על השאלה שלך אבל - -

אז אנחנו נעשה דיון מיוחד לגבי הנושא הזה.

בכל מקרה, אני רוצה לסיים ולומר שבכל בקשה שתידרש להכשרה מקצועית, והזכרתם את נושא הוואוצ'רים, אני רוצה לומר שמעבר לוואוצ'רים אפשר למצוא פתרון במסגרת הפעילות השוטפת שהאגף מפעיל. זה יכול לחסוך דווקא חלוקת וואוצ'רים, ולמצוא פתרונות במסגרת הפעילות השוטפת. כל מה שיידרש, האגף רואה בזה עדיפות ראשונה, ומחובתנו לתת פתרונות במסגרת ההכשרה לאוכלוסיות העולים.

תודה.

אני מייצג פורום שקם לפני כמה חודשים, שהוא למזעור תת-תעסוקה, הוא מכיל כמה וכמה ארגונים. רק להציג את הפורום: "אלטרנטיבה לעולה", "מועצת ארגוני עולים לישראל", "מרכז למהנדסים עולים בשרון", "מומחים מתחת לקו העוני", "נשות ישראל", "צנטוריון", מכון "שיפור", "מרכז לפיתוח קריירה" ו"שתי"ל" בשלב זה. ואני, ספציפית, בא מ"אלטרנטיבה לעולה", שהוא ארגון שקם לפני 7 שנים כדי לעזור לעולים חדשים, בעיקר מאמריקה הלטינית, כי יש גם עליה מאמריקה הלטינית. מדברים על אתיופים או על חבר העמים אבל יש באמצע עוד כמה קבוצות שעולות לאורך כל השנים - -

המשרד לקליטת עלייה מטפל בכל עולה שמגיע למדינת ישראל.

זה שמקבלים זה נכון, יש אחר כך בעיה של חוסר איזון אבל זה לא הנושא. ראשית, להודות לך על קיום הדיון בנושא תת-תעסוקה. לא בטוח שאנחנו באמת מקיימים דיון על תת-תעסוקה. כל הסקירה שהיתה פה דיברה על אבטלה, על כן עובדים או לא עובדים. אני מבקש להחזיר את הנושא לתת-תעסוקה ולהתחבר לסיפור של הביקור שלך במגדל העמק, כי לדעתי היה חסר בסיפור הזה הסוף. את דיברת על 4 אנשים במשרות בכירות שהם עולים, כל יתר הבכירים הם ילידי הארץ או ותיקים. עובדי הייצור עולים חדשים. מה שלא סיפרו לך או לא בדקת כי אף אחד לא מתעניין בנושא, זה כמה מבין עובדי הייצור הם אקדמאים שעובדים בתת-תעסוקה, כי זה הנושא.

נכון, אבל התייחסתי לזה. אמרתי מה הסיבות שהם עובדים בייצור.

אז מה שקורה היום בארץ, וזה נכון ל-20 השנים האחרונות, אם מדברים על העלייה הגדולה, כל השנים האלה יש בארץ סדר גודל של בין 30% ל-40% מהאקדמאים שמועסקים במקצועם או בתחומים קרובים למקצועם, כי מה לעשות, יש מקצועות של קיימים ולא נחוצים בארץ אבל אפשר לעשות הסבות ולהתקבל לתעסוקות דומות או כאלה שמנצלות את הכישורים האלה. באחד המחקרים של מכון "ברוקדייל" נמצא שבין הקבוצות, אם משווים יוצאי אירופה, ארה"ב, חבר העמים ואמריקה הלטינית, שתי הקבוצות האחרונות הן הכי פגועות מבחינת תת-תעסוקה. הם משתלבים פחות בעבודה המקצועית, במקצוע שלהם בשוק העבודה. המשמעות של זה, אגב, זה לא רק השפעה על מה שקורה בארץ לאותם העולים אלא זה גם מקרין על האפשרות להביא עולים מאותן מדינות כי אם רופא או מהנדס כותב לחבר שלו על כל הצרות שלו ועל זה שהוא עובד במפעל, החבר שלו, מהנדס, רופא, עורך דין וכן הלאה, יחשוב 3 פעמים אם לעלות לארץ או לא, כי אנחנו מגבירים את החסמים, וסיפור המהנדסים היא אחת הדוגמאות.

יש לנו מקרב 4400 עולים רשומים, למעלה מ-1000 אקדמאים. פחות מ-30% מהם עובדים ומועסקים במקצוע שלהם.

סליחה, שרת הקליטה צריכה לעזוב.

ברשותכם, מילה אחת לשרת הקליטה: מעבר לנושאים תקציביים, אנחנו רואים את משרד הקליטה כמייצג את העולים. יש מעט מאוד העסקה של עולים במשרדי ממשלה, חוץ וממשרד הקליטה והבריאות, ואני חושב שזה מאבק שמשרד הקליטה יכול וחייב להוביל. יש בירוקרטיה אדירה, ודיברתם על רישוי וכן הלאה.

הדבר האחרון זה הנושא של 10 השנים המפורסמות. לגבי אקדמאים, הזמן שבו אקדמאי יוכל לנצל את הזכאות שלו לקורסים, עברית ורישוי, זה לא בשנים הראשונות. שם הוא נאלץ להתקיים, וצריך לחשוב על הארכה לפחות לגבי כמה תחומים של תקופת הזכאות, כי בזמן שהוא כבר לא זכאי, זה המקום שבו הוא יתחיל אולי לנצל את האפשרויות האלה, ואין לו איך.

תודה לשרת הקליטה.

אני רוצה להתייחס לגבי הסקירה של השרה ותת-התעסוקה. אם אפשר להחזיר את השקף הראשון. כן מדובר בתת-תעסוקה. כאשר אנחנו מדברים על תת תעסוקה וכל הכלים שהובאו כאן ,לדיון, אלה כלים שלוחמים בתת-תעסוקה. אנחנו מדברים על מרכז הכוונה, שזה כלי שמאפשר לעולה לעבוד בהעסקה הולמת. אנחנו מגדירים ש"העסקה הולמת" היא זו שמתאימה לניסיונו, השכלתו והכשרתו בארץ המוצא, ואנחנו עוקבים אחרי השמה במהלך שנה. אנחנו משלמים למפעיל רק אחרי שהאדם עבד בשכר שהוא מעל שכר מינימום, שמתאים לשכר באותו תחום שהאדם נמצא בו לפחות 12 חודשים כנגד תלושי המשכורת, שהיא ההוכחה הכי ברורה. אחרי זה, יש לנו מחקר מעקב שמדבר על 70% הצלחה.

הכלי השני הוא הוואוצ'רים, שזה כלי שנבנה. דרך אגב, מכון ברוקדייל היה מוזמן על ידי משרד הקליטה על מנת לראות מה אנחנו יכולים לשפר ומהן ההתנהגויות של קבוצות ארצות מוצא, האם יש משהו משותף בהתנהגויות תעשייתיות. ביקשנו לקבל אבחנות ואם שמת לב, יש שם אבחנה בין דוברי אנגלית שנמצאים במדינות מיבשת אמריקה לבין דוברי אנגלית מאירופה. הוואוצ'רים נבנו ככלי. אין מה לעשות, אנחנו נמצאים במדינה שהתעשייה שלנו, בזכות משרד התמ"ת, תהיה יותר קטנה אבל היא לא קולטת 100 או 50 אנשים באותו מקצוע. אנחנו חייבים לאפשר לאנשים שיש להם רקע אקדמאי, יש להם יכולות לקבל עטיפה שתהיה סקסית לשוק העבודה בארץ. אין אפשרות להגיד את זה אחרת.

לכן, הוואוצ'רים נועדו לכך, כדי לתת לכל אחד הכשרה ספציפית למה שהוא חייב וצריך. ההכשרה הזאת ניתנת לאנשים בעלי מקצועות לשיפור מצבם התעסוקתי. אותו דבר לקידום העסקה. מדובר על כניסה של אנשים אקדמאים בלבד למקצועות רוויים במשק. אין שום דרך אחרת, לרבות משרדי ממשלה. כאשר אנחנו מדברים על רישוי, החסמים שם איומים. אני מוקירה ומכירה את הפעילות של "אלטרנטיבה" לארוך שנים ושיתוף הפעולה שלנו. אנחנו כולנו נמצאים במצב שכשאתה מדבר על 10 שנים, זה תקציב. כל פעם שאנחנו אומרים לא 10, 15 אומרים לנו: מעולה, אתם תיקחו את זה על עצמכם וזה לא ריאלי. צריך לקרוא לילד בשמו, מדובר בתקציב. אם יהיה תקציב והכלים האלה יורחבו והמכתב שקיבלת מאותה סיבה יתבטל, וכן יהיו פעילויות בכל התחומים ובכל הכלים, המצב יהיה אחר לחלוטין.

קלאודיה, לגבי מרכז ההכוונה, העולים טוענים שאחרי מרכז ההכוונה הם לא יכולים לקבל וואוצ'רים. זה נכון או לא?

יש כלים מאוד ברורים במשרד הקליטה, והם לא בלי סוף. אנחנו יכולים לתת לכל עולה משהו שיקדם אותו לתעסוקה, ואם עולה ספציפית צריך את כל ההשקעה ועולה אחר צריך חצי מההשקעה, אנחנו משתדלים לעשות את זה. אבל בעת מצוקה, שהמצב התקציבי נמצא במצב נורא וש-4.5 אלף עולים מחכים לוואוצ'רים מה-5 בדצמבר 2008 וכל עולה קיבל מכתב חתום על ידי קלאודיה כץ שאוטוטו מגיע התקציב ואתה תהיה עשיר ושמח, אז כמובן שיש או זה או זה כרגע.

תודה. אנחנו מסיימים עוד 5 דקות. אלי זרחין, בבקשה.

תודה כבוד יושבת הראש. חבר הכנסת רוברט טיבייב, אתמול בחדר זה הוצג מחקר שעשוי לפי פרויקט "סיפורי לילה", שלפי השאלונים שנערים עשו, 89% של ההורים של אותם נערים עובדים. אני חושב שזה נתון טוב. אבל 74% מההורים עובדים לא במקצוע. אני מצטרף לדבר הזה. אני חושב שמגיע כאן להגיד תודה למשרד הקליטה. שוב, אותו מחקר שהוצג כאן אתמול. עמרי וגלעד מימנו את רוב השכר של המדעניות. פרוייקטים שעשו לאותם ילדים, קלאודיה וגלעד, מדינת ישראל מימנו לאומנים עולים דרך ועדת הארבעה. נשאלת השאלה למה אי אפשר לעשות שינויים בתקציב ולמממן לפחות בשנה הראשונה והשנייה בתעסוקה משרות לא רק של אומנים ולא רק של מדענים. דוגמה, עשינו את קורס ההכשרה של יועצים חינוכיים בבר-אילן. מדינת ישראל שילמה כסף עבור הקורס, חצי אתיופים חצי רוסים, הם סיימו ומשרד החינוך שילם שנתיים לבית ספר עבור חצי שכר של האנשים. אנשים עבדו טוב, 100% נשארו בעבודה ואין את זה היום. משרד החינוך לא משלם שקל. כשאנחנו מדברים על תת-תעסוקה אנחנו אולי מדברים על כסף קטן יחסית. 20% של המשרה. תבואו לבתי הספר - -

שיהיה חצי.

בסדר, שיהיה חצי. אם ניתן למעסיק, לבית ספר, ללשכה לעובדים סוציאליים, למפעל, שכר של העובד בשנה הראשונה והוא יהיה טוב שם, המפעל יכיר אותו וישאיר אותו אצלו. שוב, הבקשה שלנו היא לבדוק לא רק לגבי אומנים ומדענים. זה דבר מצוין וצריך להשאיר את זה, אבל שעוד אנשים יוכלו לקבל סיוע. תודה.

הרבה אנשים שבאו לארץ עם השכלה גבוהה אבל לא נדרשת בשוק העבודה שלנו, הם צריכים לקבל קורסים. אף אחד מהם לא יודע איזה קורס יתאים לו, איזה קורס נדרש בשוק והם צריכים לקבל בזה עזרה. אנחנו בנינו פרויקט שדרוש הרבה פחות כסף בהשכלה מקצועית, שאפשר ללמד בן אדם בשלבים ושהוא יהיה צריך לשלם לכל שלב בנפרד. זאת אומרת שאם נדבר על וואוצ'רים, גם הוואוצ'ר בעצמו יהיה הרבה יותר קטן ואנחנו יכולים סדר להרבה אנשים את העתיד שלהם בהרבה פחות כסף.

חברים, הפתרון שנעשה כבר בעבר, בשנות ה-90 למקרים מהסוג הזה זה הסבת אקדמאים. צריך פרוייקט משותף של גלעד ושל התמ"ת, שירות התעסוקה ומשרד האוצר. אני מעריך שהכסף ישנו. צריך פרויקט הסבת אקדמאים מסודר, ועם זה לצאת לדרך. אני מזכיר לכל הצעירים שבחבורה, בשנות ה-90 עשינו פרויקט גדול מאוד להסבת אקדמאים, לקחנו כמעט 60 אלף עולים ומתוכם 23.5 אלף לפרויקט "מחשבה" שהשתלבו בתעשיית ההי-טק, וזה אחד היסודות לתעשיית ההי-טק.

היום תהיה לנו בעיה כי אתה לא נותן להם רישיון של מהנדס.

אז במסגרת הפרויקט הזה צריך לטפל גם בדבר הזה.

אני ממש מצטערת, אני צריכה לסיים. בנימין חזן, בבקשה.

יש עוד מיליון בעיות שלא הכנסתם ויש בעיות הפוכות. אני הגעתי לארץ וקיבלתי 10 קורסים, בשביל מה? אני ידעתי את המקצוע הרבה יותר טוב מהמורה, אז בשביל מה אני צריך את הקורס? היא דוקטור במכשירים, מישהו יכול לקבל אותה לעבודה? מישהו יכול לתת לה תעסוקה? בן אדם שיש לו נכות, בן אדם שקיבל פה הגבלה סוציאלית או פיסית יכול לעבוד בכלל? סוגרים אותו. המדינה בנויה בצורה כזאת בשביל לשבור את האדם. אנחנו רוצים לחיות במדינה שגרים בה אנשים שבורים? אני מצטער...

תודה.

אני מנהל את מת"י חולון, ואני מייצג רשת של 25 מת"י ברחבי הארץ, מאילת ועד קרית-שמונה. אנחנו, תפקידנו ליישם מול עולים ותושבים חוזרים את המדיניות של משרד הקליטה במסגרת מותג "מעלות". עמרי דיבר על הנושא הזה, שיש בערך 400 עסקים שמקבלים הלוואות, והם מעסיקים כל אחד מהם 2.5 עולים בממוצע במסגרת העבודה עצמה. אנחנו מדברים על כאלה שפותחים עסקים, אם זה קוסמטיקאית ואם זה עורך דין ואם זה הרבה מאוד חד-הוריות, אבל לא רק, שנותנים תעסוקה לעצמם וגם לעולים אחרים. נדהמנו לשמוע, ולצערי לא נמצא כאן נציג האוצר, שב-2010 הקרן להלוואות של משרד הקליטה לעולים, שנותנת הלוואות עד 100 אלף שקל, הגיעה בסך הכל ל-1.8 מיליון שקלים, שזה אומר 18 עולים בשנת 2010 יוכלו להקים עסק עצמאי. רבותי, ההלוואות האלה זה כלי מצוין שהמדינה נותנת - -

תגיד שזה הלוואה, שהם מחזירים את זה עם ריבית והצמדה. זה לא מתנה.

האוצר מקבל את זה חזרה, זה לא משרד הקליטה מקבל. עם ריבית והצמדה. זה כסף שהמדינה נותנת לעולה כדי שיוכל להתבסס ולהקים, זה מעט מאוד לכל עולה שמקבל. רבותי, 1.8 מיליון שקלים זה ביזיון למדינת ישראל. זה הלוואה שכמעט ואין לה די-פולטים. רוב העובדים עומדים בזה והתושבים החוזרים. הם מחזירים את הכסף והוא חוזר לאוצר. אני לא מבין למה אי אפשר לעמוד כמו בשנים הקודמות, 20,30 מיליון שקל הלוואות. אם משרד התמ"ת מסוגל לתת הלוואות מהקרן בערבות המדינה בסכומים הרבה יותר גדולים, ואנחנו מדברים על בין 500 ל-750 אלף שקל הלוואה שמשרד התמ"ת מגייס - -

עד 4 מיליון.

נכון, וכאן אנחנו מדברים בסך הכל על עד 100 אלף שקל לעולה. יש לי עולה שפותחת עסק עם 30 אלף שקל, והיא תעסיק גם את עצמה ובהמשך עוד אדם נוסף. רבותי, פתרון תעסוקתי בלתי רגיל, וכאן אנחנו מחזקים את ידו של משרד הקליטה ופונים לאוצר: סדרי עדיפויות.

תודה רבה. אנחנו מסיימים.

1. הוועדה מברכת את שרת הקליטה על מאבק שניהלה יחד עם שר החוץ להגדלת התקציבים לעולים ומאמינה שכעת יזכו עולים רבים לטיפול טוב יותר. 2. מה ששמענו פה, בוועדה: הוועדה קוראת ליישם את הפתרון המקצועי לבעיית תת-התעסוקה בפרויקט הסבת אקדמאים משותף לתמ"ת, שירות התעסוקה ומשרד הקליטה. 3. הוועדה קוראת למשרד האוצר להמשיך לתמוך בתכנית הוואוצ'רים. לדעת כל הגורמים היא הוכיחה את יעילותה בשילוב עולים בתעסוקה. 4. הוועדה קוראת למשרד לקליטת העלייה ולמשרד הבריאות לבדוק מחדש את התבחינים למבחני הרישוי לרופאים עולים מארצות שאינן דוברות אנגלית בכדי לייצר מנגנון חלופי שיקל על תהליך הרישוי ויבטל את האפליה הקיימת בין הרופאים העולים ממדינות שונות. 5. הוועדה רואה בדאגה את נושא רישוי והסמכת המהנדסים העולים, ולשם כך תקדיש דיון מיוחד.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:35)