PAGE
23
ועדת החינוך, התרבות והספורט

16.11.2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 96

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שני, כ"ט חשוון התש"ע, 16 בנובמבר 2009, שעה: 11:30

עידוד השירות בצה"ל/שירות לאומי-אזרחי

חברי הוועדה: זבולון אורלב

רחל אדטו

אנסטסיה מיכאלי

אלכס מילר

שר החינוך, גדעון סער

יוסי לוי, ראש מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

דורית בר חי, ממונה על נכונות בצה"ל, משרד החינוך

יפה פס, מנהלת האגף לחינוך על יסודי, משרד החינוך

אלכס גולדקלנג, מנתח מערכות במינהל התקשוב, משרד החינוך

ספי חן ציון, מדריכה ארצית לנושאי הכשרה והפעלת בנות שירות, משרד החינוך

תא"ל אמיר רוגובסקי, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם, משרד הביטחון

מיכל עמיר-קצב, עוזרת מנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

רון מוסקוביץ, מנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

עפרה דונסקי, הסתדרות המורים

רגינה אבירם, מנהלת, בי"ס "סולם צור" בגשר הזיו

דני רוזנר, מנכ"ל, "אחרי"

עומר בר לב, יו"ר הוועד, "אחרי"

ענת פוגל, גרעין נחשון, "בני עקיבא"

רן וידר, גרעין נחשון, "בני עקיבא"

דוד קשאני, "קול בשכונות"

אתי בנימין, הנהגת הורים ארצית

יהודה סקר, ארגון הורים ארצי

אבי גור, נציג הורים

דור שמחוני, תלמיד, אורט-הורוביץ כרמיאל, מועצת תלמידים ונוער ארצית

מירב ישראלי

רבקה מושיץ

דרורה רשף

עידוד השירות בצה"ל/שירות לאומי-אזרחי

עדיין בוקר טוב, ברוכים הבאים. אני מקדם בברכה את שר החינוך ואת נציג משרד הביטחון וצה"ל, ראש מינהל גיוס באגף כוח אדם - - -

לא, לא. רח"ט תומכ"א – הם החזירו אותי אחורה איזה ארבע שנים.

כן? הורידו אותו בדרגה?

לא היתה דרגה, אבל כן.

תדע לך שהרבה מאד אנשים רוצים לחזור.

גם אני. תדע לך, שמי שנתן לנו – אנחנו לא ממציאים. פשוט רות בר, מלשכת שר הביטחון, היא מעבירה לנו באימייל, ומה שהיא כותבת – אני מציע לך לברר. אני לא יודע מה יש לשר הביטחון נגדך, אבל – אנחנו פשוט מקבלים את זה.


על כל פנים, תת אלוף אמיר רוגובסקי, שמייצג את מערכת הביטחון ואת צה"ל.

רגע, אז מה אתה? תגלה לנו.

אני רח"ט תומכ"א – זה ראש חטיבת תכנון כח אדם. מינהל גיוס, או היחידה שמגייסת, כפופה אלי, פעם גם הייתי המפקד שלה. אבל התקדמתי מאז קצת.

הוא הממונה הישיר.


אנחנו רוצים לעסוק בסוגיה שנקראת עידוד השירות בצה"ל – שירות לאומי אזרחי – כידוע, בקדנציה הנוכחית הכריז השר, בתמיכה ובגיבוי מלא של הוועדה, שאחד מהיעדים החשובים שהוא רואה לנכון לקדם במערכת החינוך, הוא החינוך לערכים. גם לערכים יהודיים, ערכים ציוניים, ערכים דמוקרטיים, ערכים הומניים – אותם ערכים שחשובים מאד לקיומנו כעם, כחברה וכמדינה. בין הערכים האלה יש ערך חשוב מאד שזאת הנתינה, לחברה, לאומה, למדינה, שגולת הכותרת שלה הוא כמובן השירות בצה"ל, ומי שאינו יכול לשרת בצה"ל ישרת שירות לאומי או שירות אזרחי.


מצד אחד, אנחנו יכולים להיות גאים בכך שמיטב הנוער מתגייס ומתנדב ליחידות הקרביות ביותר בצה"ל ויש לנו צבא ולוחמים מוסריים, ראויים, שבאמת מחרפים נפשם, כדי שנוכל להתקיים כאן, בביטחון. אבל מאידך גיסא, עדיין יש לנו פערים בתוך מערכת החינוך, שבאים לידי ביטוי בחוסר גיוס, בניסיון השתמטות, שבהם צריך לטפל. מחד גיסא לעודד את המתגייסים, ומצד שני לטפל באלה שעדיין – באותן נקודות תורפה וחוליות חלשות בתוך המערכת.

שמעתי, באחת ההזדמנויות, שמישהו ביקר את השר ואמר שאנחנו כביכול מחנכים לחברה צבאית, והשתמש גם במילה לועזית. אני רוצה לגנות כל מי שסבור שאנחנו גרים בנורווגיה או בשבדיה ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחיות בחברה אזרחית שרואה בשירות הצבאי איזשהו דבר צדדי. עבורנו השירות הצבאי הוא שירות קיומי. איננו רואים אפשרות להתקיים במדינת ישראל, כמדינה יהודית-דמוקרטית, עצמאית וריבונית, אם לא יהיה לנו צבא חזק וצבא ראוי.

מורי ורבי בפוליטיקה, השר זבולון המר זכרונו לברכה, שהיה שר החינוך בעבר, באחד המאמרים שלו למערכת החינוך, הוא תמיד אמר שמאד מאד חשוב ואנחנו מאד גאים על כך שהצבא מפתח טכנולוגיות חדשות, טילים חדשים, טנקים חדשים, מטוסים חדשים. אנחנו בוודאי בחזית הטכנולוגיה בעולם. אבל, הוא תמיד אמר, שבסופו של דבר הטייס חשוב יותר מהמטוס, ומי שמפקד על הטנק יותר חשוב מעובי ה - - - של הטנק. וכן גם מי שמפעיל את הטיל – יותר חשוב מהטיל עצמו. היום אנחנו מדברים על האדם. האדם כגורם אנושי מכריע ועיקרי. לכן אני מודה לשר שבהידברות בדיון החודשי שהוא משתתף בו, אנחנו רוצים להקדיש את הדיון בהשתתפותו בסוגיה שעבורנו נראית סוגיה מאד מאד חשובה, וזה עידוד השירות בצה"ל, ואנחנו נכבד את השר בפתיחה לדיון. בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. לחינוך יש מרכיבים ערכיים ומרכיבים חברתיים, לצד המרכיבים הלימודיים. ולא בכדי המשרד נקרא: "משרד החינוך" ולא "משרד הלימוד". ואחד הערכים החשובים ביותר, בו נגע היושב ראש, הוא הערך של התרומה לחברה, הערך של הנתינה. השירות הצבאי הוא לא רק חובה חוקית. אני הייתי כאן בסוף חודש אוגוסט, הצבנו את היעדים שלנו לקראת תחילת שנת הלימודים, ואחד היעדים של משרד החינוך בראשותי, הוא נושא החינוך לתרומה לחברה ובהקשר הזה השירות הצבאי הוא ביטוי מובהק לתרומה לכלל. זה חלק חשוב מהנחלת ערכים ציוניים ומהנחלת ערכים חברתיים.

כאשר אני שומע לעתים ביקורת, אני לרגע יכול לחשוב שמתייחסים לצה"ל כאל צבא של מדינה זרה. צה"ל הוא הצבא שלנו. נכון אמר היושב ראש שבאזור שאנחנו חיים אין לנו קיום ללא כוח צבאי, אבל אנחנו גם מאד גאים בצה"ל כצבא העם וכאלמנט חשוב מאד בחברה הישראלית, מעבר, הייתי אומר, לתפקיד הצבאי במובנו הצר. אני רואה את העניין הזה בהקשר יותר רחב. אנחנו פועלים ומעודדים חיזוק של תרומה לחברה בהרבה מאד הקשרים, גם שירות לאומי אזרחי, כפי שאמר היושב ראש, פעילות בתנועות נוער, התנדבות לשנת שירות, מכינות קדם צבאיות – כל אלה הם ביטויים לתרומה לחברה.

היום מערכת החינוך בראשותי מקיימת שיתוף פעולה עם צה"ל. בתי הספר פתוחים, בבתי הספר יש, מתוך הצוות החינוכי, מרכזים לפעילות בנושא הזה, תקצבנו את הפעילות בנושא הזה במסגרת תוכנית היעדים ונקיים בעוד שבועיים כנס ארצי של מנהלי בתי הספר העל יסודיים בהשתתפותי ובהשתתפות הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי. נפיץ שם אוגדן שכולל מודל עבודה ומערכי פעילות לבניית תוכנית חינוכית למוסד החינוכי ולרשות המקומית, האוגדן הזה יופץ לבתי הספר ולרשויות המקומיות.

אנחנו מתכוונים לקיים מאתיים מפגשים בין מפקדים בכירים למחנכים בנושא יחסי צבא-חברה, ייטלו בזה חלק 270 בתי ספר. אנחנו מתכוונים לקיים מפגשי הורים עם נציגות צה"לית בכירה לקראת תהליך המיון והשיבוץ של הנער או הנערה – אני חושב שיש לזה חשיבות מאד רבה. כל סוגיית המוכנות לשירות והמוכנות לשירות, קודם כל של המתגייס או מתגייסת, אבל גם של התא המשפחתי. נקיים מאמץ מרוכז יותר בבתי ספר שבהם שיעור הגיוס הוא נמוך.

אנחנו גם נשקף את הנתונים על אודות הגיוס הצבאי. אנחנו עומדים בימים הקרובים ממש לפרסם או לבצע את הדבר שהצגנו כאן בכנסת ובממשלה לפני מספר חודשים, פיילוט של שקיפות נתונים של בתי ספר – וכפי שאמרתי, נתחיל בפיילוט הזה בחיפה ובפתח תקווה – שיכלול הצגת נתונים לימודיים, גם נתונים חברתיים של כוח החזקה של בית הספר, או במילים אחרות: מניעת הנשרה, וגם שיעורי הגיוס בקרב בנים ובקרב בנות. הם יוצגו באתר האינטרנט של המשרד. אני חושב ששקיפות זה דבר חשוב בכלל, ואני אומר את זה כי אני חושב שבתי הספר נבחנים גם בהקשרים הערכיים והחברתיים, בנוסף להקשר הלימודי, שהוא כמובן מרכזי.

אני רוצה לציין עוד שתי נקודות ברשותך היושב ראש, בקצרה. אחד, את החשיבות שאני רואה לשלילת ההשתמטות מצה"ל. הייתי גם בסיור בבקו"ם, בסיס קליטה ומיון, לפני מספר חודשים. אני גם אומר: אני תומך בחקיקה שמוצעת על ידי מערכת הביטחון ואני מקווה שתובא להכרעת הממשלה והכנסת בהקדם, שתכליתה צמצום השתמטות מצה"ל על בסיס הצהרות כוזבות של טעמי דת. היה בנושא הזה דוח של מבקר המדינה לפני מספר שנים, אני יודע שיש הצעת חוק ממשלתית מוכנה, הצעת חוק שהכינה מערכת הביטחון, ואני חושב שחשוב לומר את הדברים בצורה ברורה.

אנחנו מדברים על המוכנות, וודאי שלמפעל המכינות הקדם צבאיות יש ערך אדיר – גם מבחינת הצבא עצמו, דרך אגב, אבל גם – מבחינה חברתית וציונית, ואנחנו בשבוע שעבר התרענו על כך, שלמרות שקיימנו במלואו את חלקנו בתקצוב המכינות הקדם-צבאיות – כפי שאתה יודע, אדוני היושב ראש – על פי חוק, לא עשה את זה משרד הביטחון. אנחנו נמצאים באמצע נובמבר. שוחחתי אתמול – אני מעדכן את הוועדה. תפקידי, כשאני מגיע לכאן, הוא לעדכן את הוועדה, ודאי בנושא שעולה לדיון – שוחחתי אתמול עם שר הביטחון בנושא הזה, אמר לי שתוך ימים העניין הזה ייפתר, שהוא אכן בחן בעקבות שיחתי אותו בשבוע שעבר את הנושא, קיימת חובה חוקית, ומשרד הביטחון – כך אני מקווה – אכן יקיים את חובתו החוקית. אחרת הוא מסכן את המפעל החשוב הזה.

אני יכול לומר לך שאנחנו הודענו למשרד הביטחון שאנחנו מקיימים ישיבה בנושא הזה בשבוע הבא. אנחנו נותנים להם הזדמנות עד שבוע הבא לסדר את העניין.

אני מברך אותך, ומקווה שמאחר שאמר לי שר הביטחון: תוך ימים – עד שיגיעו לוועדת החינוך, יציגו ביצוע של המחויבות הסטטוטורית של מערכת הביטחון.

אנחנו פועלים בפריסה יחסית רחבה כדי לקדם את הנושא הזה, אני חושב שהוא חשוב לנו, אני מתרשם שכך רואים את הדבר גם בני הנוער עצמם – יש לי לא מעט שיחות על זה גם עם הבת שלי, שהיא בשמינית ולפני גיוס, ואני חושב שנושא הגיוס והנושא של צמצום ההשתמטות, הוא נושא חשוב ביותר. תודה.

תודה רבה. אני חושב שמפאת חשיבותו של הנושא רצינו להזמין גם כמה מוקדים חיוביים שפועלים בנושא במערכת החינוך, אז נמצאת אתנו גם מנהלת בית הספר המשותף "סולם צור", רגינה אבירם – איפה היא? כאן.

יש להם נתונים מצוינים.

שהם היו בית הספר המוביל בחינוך הממלכתי. בית הספר המוביל בחינוך הממלכתי-דתי שפתחת אתו את שנת הלימודים, שקד - -

בית שאן.

בית הספר המשותף של קיבוצי ומושבי בית שאן, החליט להקדיש את היום ללימודים ולא הגיע לכאן, ויש גם עוד שני גורמים: קבוצת "אחרי", עמותת אחרי, עומר בר לב שנמצא כאן, וגם גרעין נחשון, בוגרי בני עקיבא, שהחתימו עצומה גדולה מאד של תלמידים נגד הסרבנות. אז יש לנו עוד כמה - - -

יש גם נטל שווה, שהחתמנו 200,000 אזרחים, אדוני היושב ראש.

תודה רבה לך.


אנחנו נעביר את רשות הדיבור לתת אלוף אמיר רוגובסקי, ראש חטיבת תומכ"א – תכנון כוח אדם. בבקשה.

בוקר טוב, אני חושב שהשירות הצבאי, כפי שנאמר, הוא חובה, אבל מבחינתנו, בחברה הישראלית, בוודאי שהוא גם צורך וצה"ל, כצבא העם, מאמין שהקשר בין הצבא לחברה לא יכול להתחיל וגם לא יכול להסתיים אך ורק בתוך השירות עצמו. כיוון שכך, צה"ל פועל בתוך החברה הישראלית לעודד לשירות בצה"ל, לעודד לשירות משמעותי, במסגרת תוכנית שנקראת "תוכנית ההכנה לצה"ל", שמכילה למעשה את הגורמים הבאים: בתוך הצבא את קצין חינוך ראשי – מערך מגן – שפועל בבתי הספר וברשויות, את מיטב, שזו יחידת הגיוס של צה"ל, ש - - - מהבקו"ם ומלשכות הגיוס, אנחנו שותפים יחד עם משרד הביטחון , האגף ביטחוני –חברתי, וכמובן עם משרד החינוך – הוא שותף כולל לכל הפעילות.


תוכנית ההכנה לצה"ל שהצבא הכין, מטרתה להכין את המיועדים לשירות ביטחון לשירות בצה"ל, לעודד אותם לשירות משמעותי – בדגש על תפקידי לחימה – ולהשתתפות פעילה בתהליכי המיון, שיבוץ והגיוס לצה"ל. מבחינתנו, החשיבות של התהליך היא לא רק בעידוד השירות, אלא גם בעידוד השתתפות למעשה בתהליכי המיון והשיבוץ. מאחר שצה"ל היום ממיין ומשבץ את כוח האדם לפני הגיוס, ומשתדל לסיים את כל התהליכים לפני הגיוס, שלא כמו שהיה בעבר, חשובה לנו, למעשה, כל הפעילות של כיתות י"א י"ב כשותפות מלאה של התלמידים טרם גיוסם, בכל התהליכים, ולא רק בהגעה לגיוס.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לירידה במוטיבציה לשירות ובשיעורי הגיוס. יש לכך הרבה סיבות, אבל בהחלט אנחנו לא יכולים לתלות את הסיבות רק בגורמים חיצוניים, ולכן אנחנו חושבים שנכון לפעול כדי לעודד את הנוער לשרת בצה"ל, ולשירות משמעותי – משמעותי: שיעשה כל אחד כמיטב יכולתו – ומצד שני להוקיע את אלו שבוחרים שלא לשרת או לא לשרת את המדינה, כל אחד לאן שהוא הולך.


בתהליך הזה אני יכול לומר שכשאני מסתכל היום – וכבר אגיע לתוצאה – המציאות של השנה האחרונה מעידה שהפעילות המשותפת הביאה לעליה, גם בשיעורי הגיוס לצה"ל וגם במוטיבציה לשיעור השירות הקרבי. אם אני לוקח את הגיוס הקרוב, שמתחיל בעוד שבוע – ביום ראשון ה-22 בנובמבר מתחיל גיוס נובמבר – בגיוס הזה, 74% מתוך המתגייסים בנתונים קרביים רוצים לשרת כלוחמים. השיעור הגבוה ביותר בעשר השנים האחרונות, של הרצון לשרת שירות קרבי. מבחינת התהליך, אנחנו חושבים שהעידוד לשירות משמעותי צריך להיות תהליך ארוך, אנחנו לא נחים על זרי הדפנה ומפסיקים דווקא עכשיו, כשהנתונים הם נתונים טובים, ולכן חוץ מהתוכנית וחוץ מתקצוב התוכנית, שמשותפים לצבא, למשרד הביטחון ולמשרד החינוך, קבענו גם מדדים ויעדים, ולצורך השגת אותם מדדים, אנחנו כמובן גם צריכים למדוד.

חלק ממה שגם נתבקשתי פה על ידי הוועדה וגם פורסם בעיתונות, הוא מדידת בתי הספר. חשוב לי לציין – כי הפרסומים לפעמים קצת מטעים – שאנחנו מודדים את בתי הספר בשני פרמטרים מרכזיים. הפרמטר הראשון הוא שיעור הגיוס לצה"ל והפרמטר השני זה מה שאנחנו קוראים המיצוי בשירות. זאת אומרת: לא רק מי התגייס, אלא גם לאן הוא שובץ, כאשר כמובן - -

שירות משמעותי.

כן. שירות משמעותי, כשכמובן, מי שמשרת בשירות קרבי זה מקנה נקודות נוספות, ומי שמשרת בשירות עורפי, מקבל נקודות נמוכות יותר. אותו ציון שפורסם, מה שנקרא "המדד הבית ספרי", שצה"ל מבצע אחת לשנה, המדד הזה משקלל את שני הפרמטרים שאמרתי כאן. הוא לא מתייחס רק לשירות, הוא גם לא מתייחס רק לשירות הקרבי, הוא מכיל את שניהם. בהתאם לזה אנחנו למעשה יכולים לדרג את בתי הספר במדינת ישראל, בהתאם לשירות שלהם, לשיעור הגיוס והמיצוי שלהם בשירות, השירות המשמעותי, כאשר מתוך זה אנחנו מסייגים או מוציאים מתוך הרשימה שתי קבוצות מרכזיות: האחת, את אותם בתי ספר מקצועיים שאליהם אנחנו מתייחסים בצורה אחרת כיוון שהמיצוי שלהם לשירות קרבי מראש מתוכנן להיות פחות, או נמוך, כיוון שאנחנו מייעדים אותם לשרת במקצוע אותו הם למדו, והקבוצה השנייה זה המגזר החרדי ובתי הספר של הבנות הדתיות, כיוון ששם, למעשה, על פי החקיקה הקיימת, במילא שיעורי הגיוס מאד נמוכים ואין טעם לקשור את זה לשיעורי הגיוס לצה"ל. מעבר לזה כל רשימת בתי הספר נמדדת אחת לשנה. הנתון הזה הועבר בתחילת שנת הלימודים, בשיתוף משרד החינוך, למנהלי בתי הספר, כל מנהל בית ספר יודע מה מצבו, גם ביחס לשנתון גיוס 88 – שזה השנתון האחרון שמדדנו, וגם ביחס לשנים האחרונות, היכן הוא התקדם ומה המציאות בבית הספר שעליו הוא אחראי.


לשמחתי – ואני אומר את זה באמת לשמחתי – השר פה הביע את זה – משרד החינוך נרתם לשלב את הנתונים האלו בתוך המדידה של משרד החינוך. אני חושב שכצה"ל, אנחנו לא יכולים להתחמק ולהגיד שהבעיה של שירות בצבא היא רק בעיה של צה"ל. בצה"ל אנחנו בהחלט זקוקים לשותפות, השותפות היא, כמובן, של משרד החינוך, אבל השותפות גם צריכה להיות של הרשויות המקומיות – שגם אתן אנחנו בקשר וגם אליהן אנחנו מעבירים את הנתונים – וכמובן, של כל מי שעוסק בטיפול בנוער ביישובים וברשויות. בחלק מן המקרים – אני נוגע בזה פחות עכשיו – אבל גם בנוער שאינו לומד בבית ספר, גם בזה אנחנו עוסקים מול גופים שונים, ולא רק דרך מוסדות בתי הספר.


מבחינת הנתונים, אני חושב שהמדידה והפעילות שהחלה השנה מוכיחים שאפשר לבצע תהליך של שינוי. אני חושב שמציאות שאנחנו נמצאים היום, השינוי הזה נובע גם, כתוצאה, מהפעילות של ההכנה לצה"ל, מהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי, גם הקמפיין התקשורתי, אבל גם מפעילות של הצבא עצמו בתוך התהליכים. בהנחיה של ראש אכ"א הגברנו את התהליכים של הפעילות שלנו להכנה לצה"ל, אנחנו היום למעשה מבצעים תהליך עבודה מול המלש"בים (מועמד לשירות ביטחון) הרבה לפני תהליך הגיוס, משתפים אותם בתהליך – גם באמצעות האינטרנט, גם באמצעות מרכז מידע ושירות שהוא זמין – אנחנו למעשה יוצרים תהליך שבו המלש"ב יכול לקבוע לאן הוא רוצה להגיע ויכול לקבוע את עתידו בצבא, הוא שותף לכל תהליך המיון, הוא מכיר את כל המידע, הנגישות של הצבא עלתה עשרות מונים, ובנוסף לזה הפעלנו את קציני החיל הראשיים – קצין החי"ר והצנחנים, קצין שריון ראשי, קצין התותחנים, קצין הנדסה וכן הלאה – של היחידות הקרביות, הם מקבלים את רשימת המיועדים לשירות טרם הגיוס ולמעשה פונים אליהם, יוצרים אתם קשר, מבצעים כנסים, מבקרים אותם בבתיהם ומכינים את הנוער לפני הגיוס לקראת הגיוס והשירות שבפניו הם עומדים.


אין לי ספק שכל הפעילויות האלו, יחד עם פעילויות נוספות – וציין פה השר, אני לא רוצה להיכנס לנושא התקציבי, אבל למשל סוגיית המכינות הקדם צבאיות, שהגדלנו את המכסות. ויתרנו למעשה על שנת גיוס, כדי שילכו לשנה למכינות ולשנת שירות. הגדלנו את המכסות בתוכנית רב-שנתית. המכינות ושנת השירות, אחוזי הגיוס שלהן ואחוזי המיצוי לקרבי, עולים עשרות מונים. אם נסתכל על כל הפעילויות, אני חושב שהסך הכל בהחלט מראה מגמה חיובית, בסך הכל המציאות היא מציאות טובה. זה באשר לפתיחה שלי.

תודה רבה.

חברת הכנסת רחל אדטו.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מברכת אותך על הדיון כאן היום, ובאמת הדיון הזה מתנהל – כמו שאמר התת אלוף – תחת ההודעה שהיתה בעמוד הראשון בידיעות, במוסף עיתון סוף השבוע, על מחזור נובמבר הקרוב, שהוא באמת מעלה באחוזים מאד משמעותיים את המתגייסים ליחידות קרביות.

אתה דיברת על הבת שלך. אני רוצה לדבר על הפן האישי, שמבחינתי מדגים איך מערכת החינוך באמת מצליחה לדחוף את הנושא הזה, גם יחד עם הצבא, בשיתוף עם הצבא. שני הבנים שלי הם בוגרי תיכון הראל, שמופיע ברשימה של 50 בתי הספר המובילים - - -

איפה התיכון הזה?

במבשרת. ושניהם מופיעים ברשימה, ושניהם באמת לוחמים ביחידות עילית של חיל הים. התיכון הזה בעשור האחרון מדגים מה המשמעות של בית ספר – מעבר לבית, לתנועות הנוער, לחברה וכדומה. התיכון הזה הובל עד לפני שלוש שנים על ידי מנהל שהיה איש צבא בעבר, והיתה לו מודעות גבוהה במיוחד לכל הנושא של הגיוס לצבא. אחד הדברים שהאשימו בהם את בית הספר והאשימו את המנהל זה, שילדים הולכים לבית ספר, וכבר בהתחלה הם יודעים שהם הולכים להיות קרביים, כי זאת רוח בית הספר. אבל הדבר הזה מושג, לא באמצעות זה שמנהל בית הספר יושב ומטיף. ממש לא דרך זה, אלא דרך זה שהמורה לספורט ביום שישי אחר הצהרים, בשעה 15:00, לוקח את כל הילדים של כיתה י"א וכיתה י"ב, ורץ אתם בהר איתן מסלול של ארבעה-חמישה קילומטר, ונותן להם שלוש נקודות זכות בציון בהתעמלות. כלומר, זה נבנה בלי להרגיש. בלי להרגיש, הם כבר מובלים לקראת הנושא הזה. וזה כלה בזה שבאמת מגיעים נציגי הצבא – וזה עושים גם לאחרים – אין ספק שלבית הספר ולאווירה של בית הספר יש תפקיד מאד משמעותי באחוזים של הגיוס.


מה שהייתי מציעה, שאני חושבת שזה נכון לעשות – וזה מופנה לשר החינוך – אני חושבת שבתי ספר שמופיעים ברשימות ה-50, או כל מדד שהוא, יהיו בתי ספר שבסופו של יום לא רק יופיעו בדירוג, אלא גם יקבלו איזשהו פרס בדרך כזו או אחרת, על זה שהם מצליחים. אני יודעת שיש כאלה שמתנגדים לזה, שחושבים שאסור לעודד למגמה כזאת של אווירת צבאיות בבתי ספר, אני לא מסכימה לזה, אני בהחלט חושבת שכן כדאי לעודד, ולכן הייתי מצפה שבתי ספר ראויים, הם בתי ספר שיקבלו את ההכרה בנושא הזה.

אני עכשיו אכבד את מנהלת בית הספר המשותף בסולם צור, שעשתה את הדרך הארוכה מקיבוץ גשר הזיו בצפון הארץ עד לפה, רגינה אבירם, בבקשה. בהנחה שקראו את המכתב היפה שלך.

לא, לא חילקתי אותו, כי לא קיבלתי אישור.

מה את אומרת.

אני אשמח לחלק אותו עכשיו.

תוכלי עוד מעט לחלק אותו, אין בעיה. אחרי שתסיימי לדבר תחלקי אותו. ראוי לשלוח את זה לכל המנהלים.

היא סותרת את ההופעה של מנהלות בתי הספר.


אמרתי שאת הורסת את התדמית של מנהלת בית ספר.

תודה, תודה.

קודם כל, אני מאד גאה להיות כאן, ולשבת באנשים שמובילים במדינת ישראל את החינוך ואת הנוער. אני חושבת שלמנהלי בתי הספר יש חלק מאד חשוב בייצוג של העתיד של התלמידים שלנו, והמסר שמועבר, כמו שאמרה חברת הכנסת, הוא מסר מאד מאד ברור אצלנו. אצלנו הנושא של תרומה לקהילה מובנה בתוכנית החברתית של בית הספר, החל מכיתה ז'. אני יודעת שלפי חוזרי מנכ"ל הם מחויבים לתרום כך וכך שעות בכיתה י'. אצלנו זה לא כך, החל מכיתה ז' כל תלמיד מחויב לתרום לקהילה, בהתחלה זה כיתתי, אחר כך קבוצתי, וב-י', י"א ו-י"ב הם מחויבים לתרום 80 שעות בכל שנה. זה לא תמיד פשוט, אבל התרומה שהילד, התלמיד, מקבל מהתרומה שלו, היא מאד מאד גדולה. אנחנו גם – נושא של שנת שירות הוא נושא מאד מאד מובנה בתוכנית שלנו, והמסר המאד ברור מהבוגרים. כל שנה יש תלמידים שבאים, שסיימו את בית הספר שנה קודם, נמצאים בשנת שירות, הרבה מהם במכינות הקדם צבאיות, הרבה בפנימיות, בחברה להגנת הטבע, כל מיני ארגונים כאלה. החבר'ה שלנו מסתובבים בכל הארץ ועושים את העבודה שלהם. אני חושבת שהם תורמים ונתרמים באותה מידה.


גם הצוות החינוכי, המחנכים – אין פשרות בעניין הזה. חלק מתוכנית הלימודים זה החינוך החברתי והתרומה. רק אתמול היה לנו איזה דיון בבית ספר, האם הסמינר הוא חובה או לא – הוא חובה, הוא חלק מתוכנית הלימודים, בדיוק כמו תנ"ך, ספרות וכולי – העניין הזה של דירוג בתי הספר עושה לתלמידים גאוות יחידה מאד גדולה ששולחת את הגלים שלה בהמשך כל השנה. ואין בכלל – כשאני אומרת לתלמידים: אני נוסעת היום לירושלים, אז אין בכלל – יש שטיח אדום ביציאה מבית הספר. ואני חושבת שזה חלק מאד מאד חשוב.


מעבר לזה, אנחנו גם תושבי פריפריה, שהנושא של הצבא הוא - - -

הגיוס הגבוה הוא בעיקר בפריפריה. רואים את זה מהנתונים בצורה הכי ברורה.

נכון. במלחמה האחרונה בית הספר היה בסיס של גולני, והחבר'ה היו ממש עולים לרגל כדי לעזור שמה במה שאפשר. סך הכל, אני חושבת שהעבודה של מנהלי בתי הספר היא עבודה חשובה מאד, היא נמצאת בחזית, עם הנוער.

תגידי לי. מאחר שלפנינו מונחת רשימה, לא רק של 50 מוסדות החינוך שבהם הגיוס הגבוה ביותר, אלא גם לצערנו 50 בתי הספר שבהם אחוז הגיוס הוא הנמוך ביותר, וכמו שאמר השר בלשונו העדינה, הגיוס הגבוה הוא בפריפריה. מכאן משמע איפה הגיוס הוא לא גבוה.

מה העצה שלך? מה היית אומרת למנהלים באותם מקומות שאחוז הגיוס הוא לא גבוה, ושמה יש תלמידים שמחתימים על עצומות שקוראות להשתמטות מהשירות בצה"ל ולסרבנות לו? איך היית מתמודדת? תכף נשמע כאן גם כאלה תלמידים –בוגרים, יותר נכון, שהפיצו עצומה, אני חושב, של אלפי תלמידים בארץ בעד גיוס, אבל מה העצה שלך? מה היית אומרת לאותם מנהלים? איך את מציעה להתמודד עם זה? השר לפנייך.

קודם כל, אני חושבת שהגיוס לצה"ל במדינת ישראל הוא הכרח. גם אלה שגרים במדינת תל אביב יודעים שזה הכרח יודעים שזה הכרח וצריך להסביר להם את זה.

אבל את יודעת שיש 70 דרכים להשתמטות.

כן, אני יודעת. גם יש ילדים שזה באמת קשה להם. אז אני חושבת שהצבא עושה – גם לי יש ילדה שהיתה בצבא, ועוד אחת שמתגייסת עוד חודש, ואני חושבת שהצבא עושה עבודה נפלאה גם לקבל את הילדים. באמת לקבל אותם ושהם ירגישו שיש מי ששומע אותם. אני לא מתכוונת לזה שההורים מתקשרים כל רגע למפקד, אבל באמת ה - - -

אני אמקד יותר את השאלה שלי. מחר תקבלי העברה ועלייה במשכורת, ויעבירו אותך לנהל את בית הספר הנמוך ביותר באחוזי הגיוס לצה"ל. מה היית עושה שמה?

הייתי מתחילה מהתרומה לקהילה – אצלנו זה בית ספר שש-שנתי, מכיתה ז'. התרומה שהתלמיד נתרם מהתרומה שלו לקהילה, היא לאין ערוך ממה שהוא תורם אחר כך, ובזה זה מתחיל. ילד שתורם יודע שזה חשוב, הוא רואה ילד אחר מחייך, משפחה אחרת מחייכת. אנשים אחרים. אני חושבת שמפה זה מתחיל.

יפה מאד.

היושב ראש, אם אני יכול בהערה רק – אני זוכר שבמסגרת ההכנות לשנת הלימודים הייתי במחוזות. ומחוז תל אביב הציגו – יש היום תוכניות מיוחדות שמפעילות רשויות מקומיות. אני לא זוכר אם זה בבת ים או בחולון, נדמה לי בבת ים. - -

חולון.

חולון. שעשו את התוכנית הזאת וזה באמת הקפיץ בצורה מאד משמעותית – אולי תגידו יותר מאוחר את האחוזים – ואני יכול רק לגלות בסוד שהמלצתי לעוד מספר ראשי רשויות באזור המרכז לאמץ את התוכנית הזאת.

לא, תגלה לנו בסוד אם הם קיבלו את העצה.

אני לא יכול - -

להדליף.

להסגיר יהודים. להסגיר יהודים זה דבר שהוא נגד המורשת שלי.

טוב. תודה רבה. עומר בר לב, "אחרי".

כן. תודה רבה, דבר ראשון, שהזמנתם אותנו, כבוד השר וראש הוועדה. עמותת "אחרי" זו עמותה שהקמנו לפני 12 שנים, המטרה שלה היא לעסוק בבני נוער לא מהעלית. או לכאורה לא מהעלית. אנחנו עוסקים בבני נוער בפריפריה, ולצערנו במדינת ישראל כמעט הכל זה פריפריה. זו או פריפריה גיאוגרפית, או פריפריה סוציו-אקונומית. התחלנו לפני 12 שנה עם קבוצה אחת בשכונת התקווה, היום יש לנו קרוב ל-150 קבוצות. הכנה לצה"ל, הכנה לבגרות שמשולבת בהכנה לצה"ל, שנת שירות, פעילות בקרב בני נוער אתיופים, יש לנו גם מכינה ואנחנו מלווים את הבוגרים גם במהלך השירות בצה"ל וגם אחרי. כי בעצם מה שאנחנו מאמינים בו, והמטרה שלנו היא – אנחנו רואים את עצמנו כעמותה חברתית, שבאה לשלב בין החינוך, בין השירות לצה"ל לבין להיות אזרח טוב, מזדהה עם המדינה, מאמין בערכים הציוניים הדמוקרטיים והשוויוניים שלה. ובעצם כל הסיפור הזה זה רצף אחד גדול.

לכן אנחנו יוצרים קשר עם בני הנוער החל מגיל 15 עד ערב הגיוס שלהם לצה"ל. במקביל לפעילות הצבאית, ההכנה – כושר – אנחנו מנסים גם שיכירו יותר טוב את הצבא וגם להטמיע בהם ערכים נוספים של עזרה לקהילה – א-פרופו מה שנאמר כאן. וכאן כל קבוצה – קבוצה אחת עושה קייטנה בחופשים לילדים ממשפחות קשות יום, וקבוצה אחרת עוזרת לאנשים קשישים, וכן הלאה. ובעצם בכך אנחנו רואים את השילוב המלא. לכן אנחנו מאד תומכים במגמה – שאני מבין שגם כבוד השר מוביל – של לראות את הקטע החינוכי לא רק כהצלחה זו או אחרת במבחני בגרות, כי אם הצלחה של בן נוער ובת נוער שמסיימים תיכון, עד כמה הם מעורבים במה שקורה במדינה, עד כמה אכפת להם, עד כמה הם רוצים להשפיע, ובעצם הנכונות לשירות משמעותי בצה"ל זו בבואה של הנכונות הזאת של בני הנוער.

יש קשר עם צה"ל לתוכנית הזאת?

כן. יש לנו קשר עמוק מאד עם צה"ל, משרד הביטחון תומך בנו בצורה מאד משמעותית, בליווי. גם משרד החינוך תומך בנו, בצורה יותר צנועה, ובעצם זה אחד המסרים שלנו והבקשות שלנו, ההמלצות שלנו, זה לחבר בין החינוך הפורמלי והלא פורמלי. קודם הזכיר השר שאחוזי הגיוס לצה"ל בפריפריה הם מאד גבוהים. בקרב בני הנוער שלנו – וכשאני אומר בני נוער, זה בערך 40% בנות נוער - 65% מהם מתגייסים לשירות קרבי, ואני לא אתפלא אם חלק מהמגמה שהיום רואים בסקרים, של אחוז גיוס לקרבי בפריפריה, אני מאמין שלפעילות שלנו במשך, כמו שאמרתי, 12 שנים, והיום אנחנו נוגעים ב-3500 בני נוער כל שנה, יש לה חלק בעניין הזה. וא-פרופו זה, יש לנו בשבוע הבא פגישה עם מנכ"ל משרד החינוך ואני מאמין שהקשר הזה יתחזק, כי הוא בהחלט, אני חושב, תורם את המגמה שכולנו רוצים לראות אותה כאן.

מה צריך לעשות כדי – אני מבין שאתם מקיפים היום כ-3000 בני נוער? סדר גודל כזה?

כן.

מה צריך לעשות כדי להגדיל נפח תוכניות? אתה מבין לבד ש-3000 ילדים, שמקיפים שלושה שנתונים, זה כמעט טיפה בים.

נכון.

שנתון גיוס הוא קצת פחות מ-100,000. אין כאן סודות צבאיים. שנתון אחד. כלומר: שלושה שנתונים – אתה מדבר פה על כמעט אחוז אחד.

נכון, אבל שוב: אחוז מהחלק שלפחות מהבית, הם לא באים - - -

לא, אין לי טענות. אני קודם כל משבח אותך.

לא, אני רוצה לענות.

השאלה היא מה צריך לעשות כדי שיהיו הרבה "אחרי".

דבר ראשון, אני מצטרף למה שאמרה מנהלת בית הספר. כל העניין של תרומה לקהילה כחלק מהערכים הבסיסיים שלאורם אנחנו מחנכים את בני הנוער, בסופו של דבר יביא גם לפירות בעליית הגיוס לצה"ל בשירות קרבי, ויותר מזה – אחרי שבני הנוער האלה גדלים להיות אזרחים, אכפת להם מה שקורה להם, והם רוצים להיות אזרחים מעורבים. עכשיו, אנחנו רואים, למשל, במקומות שבהם אנחנו פועלים: שנה ראשונה אנחנו בקושי מצליחים לגייס 12 בני נוער לקבוצה כזאת, קטנה. שנה שנייה יש לנו כבר 30 ו-40. אנחנו סימנו לעצמנו באמת את האזורים היותר בעייתיים במדינת ישראל ועל פי היכולות התקציביות שלנו אנחנו מתמודדים עם חלקם. בתוכנית הרב שנתית שלנו – וזה תלוי בתקציב ובגיוסים שאנחנו מצליחים לגייס – שהיום כמעט, הייתי אומר, 70% מהתקציב שלנו הוא תרומות פרטיות, קרוב ל-20%-15% תרומות בשווה כסף של משרד הביטחון, וכמו שהזכרתי קודם, תרומה יחסית קטנה ממשרד החינוך ומעוד כמה גורמים פורמליים אחרים.

תמיכה, לא תרומה.

תמיכה, כן. לכן לשאלתך: לפחות בראיה שלנו אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להגדיל את יכולת העבודה שלנו, התרומה שלנו, להכפיל אותה ולהשליש אותה. זו שאלה של תקציב.

אוקי. תשובה.

לפני כמה חודשים שמענו בכלי התקשורת על קבוצה של בני נוער, תלמידי תיכון, שחתמו על עצומה לסרבנות לשרת בצה"ל, ואף הגדילו לעשות ונסעו ברחבי העולם, ונתנו במה רחבה לדבריהם, על כך שהם מתנגדים לשירות בצה"ל בגלל - - - מולם קמה קבוצה של בוגרי בני עקיבא, של גרעין נחשון, עם קבוצות נוספות שגם ביקרו כאן בכנסת, והם מסרו לנו עצומה רק לפני חודש ימים בדיוק, אגב, 14 באוקטובר, של למעלה מ-1200 תלמידים שחתמו על עצומה נגדית וגינו את אותם בני נוער, וקראו לדתיים, חילוניים, ימין ושמאל, להתגייס צבא. יש כאן שני נציגים שלהם. רן וידר וענת פוגל. מי לוקח את רשות הדיבור?

אגב, השר, רק שתדע, שאני רק לאחרונה התוודעתי לכך שלא נותנים לחניכי תנועות הנוער להיכנס עם חולצות תנועות נוער לבניין - -

דיברתי על זה עם יושב ראש הכנסת.

רק ביום של הישיבה שעשינו ביחד כאן, שבוע תנועות הנוער, עשו חריג. נתנו ביום מסוים להיכנס לתנועות הנוער, וגם ביום שהם הגישו את העצומה, קיבלתי היתר שבאולם נגב שבו הגישו את העצומה, מותר להם להחליף את החולצות ולהיות בחדר עם חולצות של תנועות הנוער.

איך אתה לבשת – תפסנו אותך לובש את החולצה שלך.

תוציא מכתב ליושב ראש הכנסת, שתי שורות.

אני לבשתי את שלי. חלק מהמחאה היתה גם שאני לבשתי את חולצת בני עקיבא. אני אומר: זה פשוט לא עלה על דעתי - -

אני דיברתי אז עם יושב ראש הכנסת, אני אפנה אליו שוב.

כן. שחיילים וחיילות – אני חושב שאנחנו צריכים להיות גאים שחיילים וחיילות יכולים להופיע במדים, עם התגים, וכל אחד יודעים מהו, והנה מופיע כאן תת אלוף בבגדיו, ואילו הוא חניך בתנועות הנוער, לא יכול להופיע עם הסמל הצנוע של התנועה שלו, ואני מכבד את כל תנועות הנוער, החל מהצופים - - -

לרבות – חשבתי שתתחיל מבית"ר, אבל בסדר. אתה כבר יודע שהבנות שלי בצופים, אז - - -

תשאל את יוסי לוי. אני לא חושב שבית"ר עדיין מוכרת כתנועה.

אה, אתה זורה מלח על פצעים. במבחן. איך זה נקרא?

בהתאוששות.

בהתאוששות. הם בהתאוששות כבר הרבה שנים.

התאוששות מתמדת.

טוב, אז ערן או ענת. מי?

ענת.

בבקשה. תאמרי כמה מילים על גרעין נחשון.

אין בעיה. שלום לכולם. אנחנו נציגי שנת השירות של בני עקיבא, גרעין הנחשון. אנחנו עובדים בתחום החינוך, פועלים כרגע ברמת גן. זה אומר שאנחנו נמצאים בבתי הספר – דתיים, חילוניים, יסודי, תיכוניים, אוכלוסיות חלשות, שכבות יותר חזקות. אנחנו מפעילים מועדוניות נוער, מועדוניות רווחה – אנחנו עובדים דרך העירייה. כמו שיושב ראש הוועדה התחיל להגיד, בקשר לחולצות הנוער, רצינו באמת להתנצל שאנחנו על לבוש אזרחי – פשוט לקחו לנו בכניסה את החולצות והיינו צריכים להפקיד אותן, לצערנו.

טוב שהיה לכם מה להחליף.

היה, היה. אנחנו מודעים לזה פשוט מהפעמים הקודמות.


אז בחודש האחרון היינו עדים לתופעה מאד מצערת של השתמטות של בני נוער מהצבא, משירות לאומי, בגינוי פומבי בכלי התקשורת. כאמור, מכתב השמיניסטים. אנחנו כנוער לא יכולנו לעמוד מול זה, אנחנו לא יכולים לשתוק על דבר כזה, עשינו – ביחד עם שאר תנועות הנוער, עם מחנות העולים, עם הנוער העובד והלומד, עם השומר הצעיר ובני עקיבא, כאמור – עצומה נגדית. חתמו עליה מעל אלף שמיניסטים – בקריאה להתגייס לצה"ל. מבחינתנו זה עניין בסיסי: אהבת המולדת ולתקן מבפנים. היו טענות שאמרו שהצבא לא מוסרי. במידה שאנשים באמת חושבים ככה, התיקון ייעשה רק מתוך המערכת, עצמה.


השבת, כמו שחברת הכנסת מקודם דיברה, פתחנו עיתון ידיעות וראינו שנתוני הגיוס לצה"ל, סליחה, לקרבי, הם גבוהים לאחרונה. מבחינתנו, אני מניחה שגם לרוב האנשים שיושבים כאן באולם, זאת נגזרת ישירה של החינוך. ועוד יותר מזה, החינוך הבלתי פורמלי, תנועות הנוער, הן אלה שמשלימות את החינוך הקיים. החינוך הרשמי. הן משלימות, הן מגבות את החינוך עצמו. כמובן, מדברים על חינוך לציונות, ליהדות. זה ממש לקחת את המושכות על המדינה, להוביל אותה הלאה. דווקא בזמן שאנחנו מאוימים גם מבפנים וגם מבחוץ, במדינת ישראל. כך שתנועות הנוער זה גורם שהוא קריטי. זה נותן מסגרת חברתית שהיא שונה - - -

ערכית.

ערכית, בוודאי. בכל התנועות יש דיון ערכי גדול מאד על מה שאירע לאחרונה. וכמובן, כל הנושאים של צבא, ביטחון, כלכלה, פוליטיקה – תנועות הנוער מעורבות בכל.

לפיכך, יש צורך באמת לגבות אותן. אם זה אומר – מבחינת תודעה, מבחינת ארגון, מבחינה תקציבית, יש צורך מאד גדול, בין השאר. כמובן, מנהיגים גדולים ורבים צמחו מתוך התנועות, אני לא צריכה, אני מניחה שרובכם יודעים את השמות, אפילו. ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת, רובם צמחו מתנועות הנוער. תודה רבה שהזמנתם אותנו היום.

רוצה לדבר על העצומה?

כן.

נתקלתם בהתנגדויות, נתקלתם בהתלהבות? מה עשיתם?

כשהעצומה פורסמה לראשונה, היו תגובות מאד נלהבות. התקשרו אלינו מהרבה עמותות, מהרבה אגודות, תנועות נוער. יצרנו קשר עם הרבה עמותות. כמובן, התגובות היו מאד נלהבות. וזה התגלגל, הגענו לכנסת, ממש יום למחרת. עשינו פה מסיבת עיתונאים, הגשנו את העצומה ליושב ראש ועדת החינוך, נפגשנו עם חברי כנסת נוספים, בין השאר. חתמו על העצומה – תוך 24 שעות חתמו מעל אלף שמיניסטים. מבחינתנו, הסיסמא היתה: הם הביאו 80, אנחנו נביא 800. ובאמת, הצלחנו להגיע ליעדים שאותם הצבנו. זה הכל.

יופי, תודה רבה.


יוסי, אני מציע שתיתן סקירה קצרה על הפעילויות החינוכיות שמשרד החינוך עושה כדי לקדם את הגיוס לצה"ל.

כמו שהשר אמר ואני אוסיף על מה שהשר כבר פירט: קודם, בתוך הרמה הבית ספרית, אנחנו, גם במסגרת שעות המחנך וגם באמצעות רכזי החינוך החברתי בבתי הספר, כמו שמנהלת בית הספר אמרה, כמובן, באמצעות האוגדן – האוגדן שאנחנו הולכים לחשוף אותו לראשונה בכנס, הוא אוגדן משותף לצבא, למשרד הביטחון ולנו, וכל רכזי החינוך החברתי והמחנכים אמורים להיחשף אליו ולהיות מונחים אליו, בהנחה שהם גם יעבירו את התוכנית החינוכית בתוך בתי הספר בנושא הכנה לצה"ל, ובנושא שירות לאומי – שלא נשכח. אנחנו מכוונים את כל הפעילות לכלל האוכלוסייה, לא רק למי שמגויס. כמו שאמר ראש תומכ"א מקודם – יש כאלה שהם מתגייסים, ויש כאלה שעל פי החוק הם לא מתגייסים. אנחנו גם בהם מטפלים.


הבסיס החינוכי שלנו הוא בהחלט הנושא החברתי, התרומה לקהילה, המחויבות לקהילה, שמתחילה אי שם בכיתות ז' וכמובן, ככל שנכנסים לכיתות, למלש"ביות, ל-י"א, י"ב, פעילות יותר מרוכזת. פעם אחת פעילות כזאת. אנחנו השנה, ברמה הרשותית – אני רוצה להוסיף פה, שזה לא הוצג – אמר השר על נושא חולון, אנחנו קצת לומדים גם מהשטח. הולכים להקים, בשלבי הכנה של הקמה, של מרכזי הכנה לצה"ל ב-50 יישובים באמצעות הרשויות המקומיות, לא להמציא משרות והכל אלא לתוך הפעולות, לתוך הגופים שעוסקים עם נוער ברשות המקומית – אם זה מחלקת החינוך ואם זה מנהל יחידת הנוער ברשות המקומית – אנחנו מקימים מרכז הכנה לצה"ל שהמשרד יהיה – גם תקציבית וגם חינוכית. שתהיה כתובת, גם להורים, גם לתלמידים, שהם יבואו לשם, יוכלו לדפוק בדלת, לשאול שאלות. הצבא יקצר את הטווח בין לשכת הגיוס לבין הרשות המקומית על ידי נוכחות במקום, מדריכי נוער יהיו במקום, בוגרים יהיו במקום, שנת שירות – ומיישמים את המשימות החברתיות, יוכלו לתת נתונים, מדריכות חיילות – אנחנו מגבשים את כל הנתונים האלה ביחד ואת כל המשאבים, כדי לבצע את הפעילות באמצעות אותו מרכז הכנה לצה"ל.


אני רוצה להגיד פה עוד מילה מבחינת חינוך. "אחרי", שמייצגים פה כ-3000 ואנחנו רואים בזה חשיבות מאד גדולה, לעמותות הקטנות ולתוכניות הממוקדות – המשרד מלווה עוד שתי תוכניות כאלה. אחת זו התוכנית שנקראת "זינוק בעלייה", זו תוכנית שמיועדת בעיקר לילדים האתיופים והקווקזים, בשיתוף הג'וינט וצה"ל, שמחבק את התוכנית הזאת חזק מאד – לצערי הג'וינט, משום מה עכשיו, עם האילוצים הכספיים קצת נעלם מזה, ואישורי הגיוס בקרב האוכלוסיות האלה לצה"ל בכלל גברו.


התוכנית השנייה, בנושא הקווקזים והאתיופים, שאנחנו מפעילים כתוכנית ייחודית בתוך המערכת הזאת, התוכנית השנייה היא תוכנית צהל"ה. שוב, עמותה שרן פקר הוא היוזם שלה, שוב לאוכלוסייה מהפריפריות החברתיות, הנמוכות. קצינים מאמצים תלמידים מכיתה ז' עד לגיוס, נם גם חונכים אותם אישית וגם נותנים להם דוגמה אישית, וגם, באמצעות הילדים האלה, הם מצרפים ילדים אחרים. גם בתוכנית הזאת המשרד תומך. אמנם זה פה 3000 פה 4000 ופה 5000, אבל הילדים מהפריפריות האלה, ביחד, יוצרים סדר גודל של כמעט 20,000 בני נוער, שמטפלים בנושא, ואלה כבר מספרים שהם כבר באמת חשובים יותר.


עוד מילה בשבח שיתוף הפעולה. הרי מה קרה פתאום? כל שנה, כל הגופים, כל אחד עבד בעצמו. אגף ביטחוני-חברתי במשרד הביטחון עשה פרויקטים משלו, נפלאים, כולל מסע בעקבות לוחמים, צה"ל עשה פרויקטים נפלאים עם עצמו, משרד החינוך עשה פרויקטים נפלאים עם עצמו. אנחנו, מזה מעל שנה, עובדים בתיאום מלא. הפעולות בסוף מתנקזות לבית הספר כיחידה אחת מסודרת, או לרשות המקומית. הסדר הנכון, הסינרגיה הזאת, שכל הגופים נותנים הרבה יותר ממה שכל גוף נתן לבד, אני חושב שתורמים מאד לפעילות הזאת. יש עוד הרבה מאד מה לעשות בנושאים האלה, כמו שהוצג פה עם כל מיני כיסים וכאלה ואחרים שצריך לעבוד, אבל בסך הכל אני חושב שאנחנו כולנו בדרך הנכונה, ונקווה שגם נצליח יותר בעתיד.

תראה, בבתי הספר שבהם גם אחוז הגיוס הוא גבוה, באותם 50, עדיין הנמוכים שבהם, זה אחוזי גיוס של בערך 75%. ובנמוכים מגיעים אפילו ל-53%.

האם בעקבות פרסום הנתונים האלה, שהם ידועים לכם, נעשית איזושהי פעולה מול בתי הספר? מחזקים את החזקים – אני שואל את השר – את החלשים, מה עושים? אוקי, יש נתונים. הבנו שיש פעילויות מערכתיות, בסדר גמור.

יש תוכנית ממוקדת לנושא.

תוכנית ממוקדת לבתי הספר עם אחוזי הגיוס שלא מספקים ולשם היא מוכוונת. אתה רוצה לפרט, יוסי?

כן. מרבית הפעולות שהצגתי עכשיו, עדיפות ראשונה – אני אתן דוגמה. בסיסי אימונים בגדנ"ע, אם יש איקס מחזורים שניתן לעשות, העדיפות הראשונה שנתנו הנחיה, שלושת הגופים, שיבוץ ראשוני לאותם בתי ספר הפחות טובים בנושא הזה, מתוך הנחה שהטובים יותר יודעים להתארגן עם עצמם. כל כניסה דרך ערך אותה תוכנית של הצבא, מלבד הקצינים שהשר דיבר מול חדרי מורים – מיקוד ראשון, עדיפות ראשונה מתוך ה-270, הם בתי הספר האלה.

יש בעיה של שיתוף פעולה של המנהלים? של רשויות?

לחלוטין מלא. לחלוטין. גם תא מנהלים וכל המנהלים משתפים פעולה.

אז תסביר לי, איפה – הואיל ואתה ותיק במערכת החינוך - למה יש הבדל בין סולם צור, מטה אשר, ניקח מישהו מהפריפריה – למקיף שפייה מהמועצה האזורית חוף הכרמל? למה פה זה 85% ופה זה 69%? איפה העניין? שתי מועצות אזוריות בהתיישבות. רגינה, אם את יודעת את ההבדל – איפה הבעיה? אני פשוט לא מבין איפה הבעיה. במנהל? מה?

לא. בין היתר, הדברים האובייקטיביים של הרכב האוכלוסייה של התלמידים, למשל.

חוף הכרמל?

שפייה, כן. אם נתת את הדוגמה הזאת.

מקיף שפייה קולטת את מי? חוץ מהיישובים היא קולטת את מי?

שפייה זה כפר נוער.

כפר הנוער שפייה. אבל אנחנו בהחלט לא תולים את זה רק בזה, אבל - - -

אה, זה מקיף שפייה?

כן, זה כפר הנוער. זה כפר הנוער.

טוב.

אני רוצה להעיר משהו, אם אפשר.

אז האוכלוסייה זה דבר אחד. ההורים שלא הוזכרו עכשיו, אדוני היושב ראש, גם הם חלק מהמרכיב של העניין, אני חושב גם.

מרכיב חשוב מאד, אדוני.

רגינה, כן.

אני רק רוצה להגיד ליוסי: לפני שנה היינו במקום השישי ובאמת קיבלנו הודעה מהגדנ"ע שאנחנו לא מוזמנים השנה. המהפכה בבית הספר היתה בלתי אפשרית. הפעלנו את כל מי שאפשר רק כדי שיאפשרו לנו ללכת. אני חושבת שמה שאתם לעשות, זה לקחת בית ספר מהסוף ובית ספר מההתחלה ביחד. כי בדרך כלל אלה שני בתי ספר שהם די דומים באוכלוסייה. זה לא פשוט להתמודד עם שני הקטבים.

אני מסכים אתך גם מסיבות אחרות, דרך אגב. מה שאנחנו עושים היום, מביאים בית ספר מאותו סוג, עסוקים כל יום בכל מיני נושאים לטיפול - -

ברור. אז תיקחו את שני הקצוות, זה באמת אתגר מאד גדול.

ניקח לתשומת לבנו.

טוב. ניתן גם לנוער פתחון פה, לנציג מועצת תלמידים ונוער ארצית.

אולי לשאול רק את יוסי - -

כן, בבקשה.

בקטע של נשים – בנות, בנים – יש איזו פעילות מיוחדת לעידוד בנות לכל הדברים האלה?

בוודאי.

רק שתדעי שבחינוך הממלכתי, אחוז הגיוס במקיף משגב – שהוא במקום הראשון אצל הבנות – זה 85.75%, ואצל רגינה, שהיא במקום הראשון, זה 84.05%. הבנות לא מפגרות אחרי הבנים.

לא, ממש לא.

זה בא טבעי, או - - -

אבל מצד שני ראוי לציין – זה יכול להגיד ראש תומכ"א במקומי, כי הוא אמון על המבצעים, שהבנות הלא מתגייסות – כמו שאמר השר, מהצהרות דת, וכאלה – מוליכות את בתי הספר למקומות הלא נכונים, והן המשפיעות הרבה יותר מהבנים. ושם אנחנו ממקדים מאד מאד פעילות היום, בקרב הבנות האלה. התודעה שלהן. הכל, לא בחוזר מנכ"ל, אלא בנושא החברתי, בנושא של לחץ לאחריות לנושא, בנושא של שיחות עם ההורים שלהן, שזה דבר שמאד חשוב לבצע. מפני שאחד המרכיבים שמשנים את הסקאלה איפה בית הספר נמצא זה אחוז המתגייסות והלא מתגייסות, בבתי הספר הממלכתיים, כן? לא הממלכתיים-דתיים.

הם דיברו על הצהרות כוזבות.

נכון. לא סתם הוא דיבר. זה נתון מאד משפיע בתוך המערכת.

כל הנושא הזה של קידום המקצועות הטכנולוגיים, שמתחילים את זה - - -

כן, אבל יש תוכניות מיוחדות לבנות.

אני יודעת. אנחנו מפעילים תוכניות מיוחדות לבנות, החל מכיתה ט', במקצועות טכנולוגיים, שבסופו של דבר הן מרגישות שוות. אין שוני בין הבנים לבנות.

עברנו כבר כברת דרך בשנים האחרונות.

לשמחתנו, כן.

כן. נציג אחד של ההורים, בבקשה. אבי, בבקשה.

משפט אחד. אפשר משפט אחד?

כן.

החינוך מתחיל, אדוני השר, בבית. שני בניי אחד היה קצין בסיירת גולני - - -

יש לי בקשה אליך. אם אפשר, לא להתחיל בעניינים האישיים. זה עובר לאורך כל הישיבות. תאמר מה שיש לך לומר, את המשפט האחד הזה.

אוקי. אני לא רואה פה את תיכון הימלפרב ברשימות. אגב, הרשימות לא הופצו פה. - - -

פורסמו בתקשורת.

פורסמו בתקשורת. ואנחנו עושים את זה עם תא"ל רוגובסקי בשיתוף פעולה כבר כמה חודשים, והדבר הזה מתחיל בבית, וגם בבית ספר. חשוב מאד שגם ועד ההורים יהיה מעורב - -

הימלפרב בעשירייה הראשונה.

לא פרסמו את הדבר. בכל מקרה, זה מתחיל בבית.

זהו, תודה. אבי.

האתגר מס' אחד של מדינת ישראל, זה הביטחון. האתגר מס' אחד של מדינת ישראל זה להגן על הגבולות שלה. אין שום אפשרות שמערכת החינוך, שהיא המערכת עם התקציב הכי גדול, תתעלם מהאתגר הזה. לכן הראיה שלנו היא, שהנושא של צה"ל צריך לבוא לידי ביטוי החל מגן הילדים, ועד שמסיימים את מערכת החינוך באוניברסיטה. ואני רוצה להגיד שמשרד החינוך עושה את זה יפה מאד.


אני רוצה להגיד שאני, בתור סגן אלוף בצבא, למרות שזו לא בושה להגיד את זה, דרך אגב, במלחמת יום כיפור קיבלתי מכתבים וחבילות מתלמידים, ואני יכול להגיד שבאמצע המדבר לקבל כזה דבר, זה מראה שמישהו בעורף חושב עליך, וזה חשוב.


אני יכול להגיד לכם, אדוני השר ואדוני היושב ראש – זה שכאן, סביב השולחן הזה עכשיו, יושבים כל האנשים שהם בעד הנושא, זה מעיד שכל אלה שבשוליים אומרים מידי פעם דברים כנגד הצבא או כנגד כניסת הצבא לבית הספר, זה מעיד שפשוט יש להם תקשורת טובה בעיתונים או בטלוויזיה.

מי אומר נגד הצבא?

אני מוכן להעביר לך את הרשימות כל פעם שזה קורה.

לא, אני סתם שואל למה הכוונה.

יש – בוא נגיד ככה - השאלה של יושב ראש הישיבה מקודם לגבי מנהלי בתי הספר, לא היתה בחינם. יש מנהלי בתי ספר שיש להם דילמות, עד כמה מותר לצבא להיכנס לבית הספר ולתת הרצאה. אנחנו כהורים אומרים: אני חי במדינה הזאת, אני צריך להגן עליה, אני צריך ללמד את הבן שלי מה זה להגן עליה. אבא שלי הוא בוגר אושוויץ, לא היה לו צבא שיגן עליו. אני חי במציאות חדשה. יש לי צבא, אני רוצה להעביר את המסר הזה לילדים שלי, אני מצליח להעביר. יש לי ילדים שלפני שהם הלכו לקורס קצינים, הם התלבטו אתי. כל השכבה אמרו להם: מה, אתם רוצים ללכת, לחתום למדינה? שירות לאומי? עוד שנה?זה לא פשוט, הנושא הזה של ההחלטה.


עכשיו אני רוצה להגיד עוד כמה מילים.

עוד משפט אחד. וחצי.

אז עוד משפט אחד וחצי. וחצי – זה אני מברך את השר, שהוא שם את כל כובד משקלו כאן, ואני אומר שאמיר - - -

תא"ל אמיר.

שאני כבר מכיר אותו תקופה ארוכה, כל מה שהוא עושה, וגם האנשים שמסביבו, באכ"א, מה שהם עושים היום בצבא, בשיתוף הפעולה שלהם עם מערכת החינוך, יכול להיות דוגמה לשאר משרדי הממשלה.

תודה רבה.

תודה רבה. נציג התלמידים, דור שמחוני. מאיפה אתה?

מכרמיאל.

כרמיאל, או-אה. רחוק. איזו כיתה?

י"א. בית ספר אורט הורוביץ.

טוב. בית ספר ותיק.

כן. אז קודם כל, צהרים טובים. לפני שאמקד את דבריי הייתי רוצה להצטרף פה לחברי או ראשי תנועת "אחרי", הייתי רוצה קצת להעצים את דבריהם. אנחנו בכרמיאל ועוד יישובים רבים בפריפריה רואים את "אחרי" כבית לערכים, בדיוק כמו שמשרד החינוך דוגל, כמו שכבוד שר החינוך הדגיש. הייתי שמח, כחבר בתנועת "אחרי", שמשרד החינוך יבוא ויעצים את התנועה הזאת ועוד תנועות רבות שדוגלות בערכים ציוניים ודמוקרטיים.


את דבריי, לשם מה באתי – הייתי רוצה קצת לגעת בסוגיה, היא לא פשוטה.
כשמדברים על שירות לאומי אזרחי, כולנו נחשפים גם לבעיה של שירות לאומי אזרחי בקרב ערביי ישראל. בתקופה האחרונה דווקא חלה עליה בקרב הנוער הערבי שמוכן להתנדב, גם בקהילה שלו וגם בחברה הישראלית. כבן אדם שמייצג נוער בישראל שיש לו גם חברים מכפרים שונים, נוצרת הרגשה שבגלל שיש חוסר תקצוב בעמותות - - -

מאה אחוז אתה צודק. מאה אחוז.

שיש חוסר תקצוב בעמותות שדוגלות להעצים ולמנף את הנוער הערבי, שאכן יבוא ו – שהוא באמת רוצה לבוא ולתרום למען המדינה, נוצרת תחושה של חוסר אמון, חוסר אמון במדינה, שכמעט ולא מתקצבת עמותות אלו. אני רוצה להגיד לך, שר החינוך: עם חוסר אמון כזה אי אפשר בכלל להגשים מדינה שהיא מוסרית, מדינה של ערכים. כמו שמשרד החינוך, כרגע הגדרת, שזה לא סתם נקרא משרד חינוך, זה משרד שדוגל בערכים חברתיים וחינוכיים. הייתי רוצה, אם אפשר, לדעת מה משרד החינוך, כיצד הוא פועל על מנת למנף את אותה סוגיה שהעליתי, באיזה דרכי פעולה זה אפשרי.

אתה צודק במאה אחוז. פניתי לראש הממשלה בעניין הזה, של העדר תקצוב מספק לשירות לאומי אזרחי. היום שירות לאומי אזרחי הועבר ממשרד ראש הממשלה לאחריות שר המדע והטכנולוגיה, כדי באמת לתגבר את התקצוב, כדי שבקהיליות – כמו הציבור הערבי – שיש בהן יותר ביקוש, יתאפשר לתת מענה יותר רחב. אני מסכים שזה דבר ממש ממש חשוב, ואני מקווה שתוכל להיות התקדמות בעניין הזה, כי אחרת אנחנו, כמדינה, מפספסים אפשרות לאינטגרציה של ציבור שיש לו נכונות להשתלב. וצריכים לעשות את זה בכל ההקשרים ובהקשרים שנתונים לסמכותנו אנחנו עושים את זה.

אני מקבל השבוע, אדוני היושב ראש, את אבו-בסמא – צו להחלת יום חינוך ארוך ברשות הבדואית שהיא היחידה בארץ – אשכול אחד – שאין בה יום חינוך ארוך. וצריך לפעול לשוויון איפה שאפשר לפעול לשוויון ואיפה שיש לנו פרטנרים שמוכנים להתערות.

קיבלתי אפילו פתק שאגף התקציבים אפילו תומך בזה.

במה? באבו-בסמא?

כן. בהרחבת הצו.

נו, אתה רואה? זה בכלל נס.

כבוד היושב ראש, אני יכול להגיד עוד משפט וחצי?

בבקשה.

הייתי רוצה להעביר עוד מסר. כולנו באמת מדברים, אני חושב, מהתחילה של קיומנו על שלום. בתור בן נוער שנחשף לכל הערכים, אני אשמח שמשרד החינוך יאפשר לנו להתחיל את השלום בינינו, בין הנוער היהודי לבין הנוער של ערביי ישראל. זהו נוער שווה בין שווים. אני חושב שהשלום הזה יכול להתאפשר באמצעות תקצוב, כמו שהדגשתי, של עמותות שיאפשרו לנוער הערבי לשרת למען המדינה, למען הקהילה שלו, ובכך להתחיל את השלום הקטן הזה, שבעתיד יהפוך להיות שלום גדול ורחב.

עדי אלדר, יש לך מחליף. אגב, אני מאד תומך בדבריך, אבל רק שתדע, שגם לגבי הבנות שבוגרות החינוך הממלכתי-דתי או לא בוגרות, גם בוגרות החינוך הממלכתי, שמצהירות על כך שהן, מסיבות דת ומצפון לא משרתות בצה"ל, הולכות לשירות לאומי, לא כל הבנות יכולות לשרת, למשל, שנה שנייה של שירות לאומי, מחוסר תקציב.

לא יאומן.

מחוסר תקציב. יש, לא מאות, אלפי בנות שהיו רוצות לשרת שנה שנייה בשירות לאומי, ואינן יכולות לעשות זאת, כיוון שמדינת ישראל אומרת להן: אין תקציב. לו היתה הולכת לצה"ל, לא אומרים לה בשנה השנייה: את לא תהיי חיילת. אבל היא הולכת לשירות לאומי, אז אומרים לה: אין תקציב.

והאבסורד שמקבלים את כוח האדם הכי "זול", במירכאות, למטלות שאם הן יתבצעו על ידי מישהו אחר, אז - - -

לא יאומן. יוסי, אני רואה שאתה רוצה להגיד משהו.

רק נתון קצר, לתמוך: אחרי מאבקים לא פשוטים של שנים בתוך הקהילה הערבית שהוא דיבר עליה, היום המצב הוא, שתדעו, שיש הרבה יותר בני נוער שרוצים להתנדב, מאשר יש תקנים לתת להם בשירות לאומי.

אני מסכים אתך. אני יודע את המצב הזה.


אתי בנימין, ממש – ראיתי את הפתק רק עכשיו, אז בחצי דקה.

ממש קצר. יש לי איזו תחושה, שאנחנו כל הזמן מדברים: חינוך לערכים, חינוך לערכים, וזה הכל ככה, בגדר סיסמאות. אנחנו צריכים לחנך לערכים החל מכיתה א', החל מבית הספר היסודי, ולא לחכות לתיכון, להשקיע יותר שעות. זה דבר ראשון.

דבר שני – פרויקט "אחרי". בזמן שביתת המורים הגדולה, לפני כשנתיים, הנהגת ההורים הארצית פנתה לאביגדור קהלני שאז עמד בראש הפרויקט, והוצאנו המון קבוצות של תלמידים במסגרת הפרויקט הזה. אני חושבת שזה חייב להיות פרויקט חובה בכל בית ספר במדינת ישראל.

תודה רבה.


חברים, אנחנו רוצים לסכם את הדיון ולומר שהוועדה רואה את השירות בצה"ל כשירות ערכי המבטא את אהבת העם, אהבת המדינה ואהבת הארץ, כמו כן מבטא סולידריות חברתית ואחריות חברתית.

הוועדה גם רואה בשירות הצבאי כשירות חיוני וקיומי המבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית ועצמאית לאורך ימים.

הוועדה תומכת ומגבה באופן מלא את מדיניות השר לעידוד השירות הצבאי במערכת החינוך, וקוראת להגביר ככל האפשר פעילות מבורכת זו.

הוועדה גם רואה לנכון לציין בסיפוק את העלייה בשיעורי הגיוס לצה"ל, כפי שבאים לידי ביטוי בנתוני גיוסי הקיץ והסתיו, וכן גם עלייה ברצון לשרת שירות משמעותי.

הוועדה מבקרת בחריפות את אותם תלמידים שקראו לסירוב ולהשתמטות מהשירות בצה"ל, ומברכת את הארגונים, את התלמידים ואת המפעלים שמעודדים את התלמידים לשרת בצה"ל, כמו עמותת "אחרי", גרעיני נחשון ועוד פעילויות נוספות, מבורכות.

הוועדה מוקירה מאד את מוסדות החינוך שהצטיינו בשיעור תלמידים המתגייסים לצה"ל, וכן גם מתגייסים לשירות משמעותי, שבאו לידי ביטוי גם על ידי נציגתם כאן, בוועדה, וקוראת למשרד החינוך, למשרד הביטחון ולמשרד המדע, לעודד ולטפח ככל האפשר את כל ארגוני החברה האזרחית הפועלים בתחום הזה, העמותות שהוזכרו, תנועות הנוער וכדומה.

יש למישהו הערות? אין. תודה רבה, השר, הישיבה נעולה, 12:55.

12:55.