PAGE
ועדת ה כלכלה
19
9/11/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שני, כ"ב בחשון התש"ע (‏9 בנובמבר, 2009), שעה 12:30

1.
תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

חמד עמאר

חה"כ דב חנין

זאב גרוס
-
מנהל אגף משאבי אנרגיה ותשתית, מש' התשתיות הלאומיות

דוד רודיק
-
מנהל תחום משאבי תשתית, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד שבתי אלבוחר
-
הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות

מיכל פרנקו
-
יועצת המנכ"ל, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד שלומית ארליך
-
ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקאלי, משרד המשפטים

ד"ר יבגניה ברנשטיין
-
אגף איכות האוויר, המשרד להגנת הסביבה

אהד אורנשטיין
-
מנהל מינהל כימיה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רז הילמן
-
מנהל תחום חשמל ואלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

רפאל (רפי) פרידמן
-
מנכ"ל חב' ברימאג דיגיטל אייג', איגוד לשכות המסחר

סורין לוי
-
מנהל איכות, חב' אלקטרה מוצרי צריכה, איגוד לשכות המסחר

יהושע (שוקי) קפלן
-
סגן מנהל אגף תעשייה לשירות, מכון התקנים הישראלי

אברהם בירנבאום
-
יו"ר ארגוני הסוחרים בישראל

עו"ד סלעית קולר
-
היועצת המשפטית, המועצה הישראלית לצרכנות

מאיה קרבטרי
-
מנהלת קשרי ממשל, ארגון חיים וסביבה

נוגה רפפורט
-
דוברת של יו"ר הוועדה

רן שטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה

אתי בנדלר

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התשס"ט-2009

גבירותי ורבותי, אני מצטער על האיחור. חצינו את גבולות הזמנים שלנו בישיבה בנושא הנדל"ן שהתקיימה באולם "גליל" ולכן התאחרנו. אני מתנצל על האיחור.


על סדר יומנו תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התשס"ט-2009. כבר דנו בתקנות הללו, אם אינני טועה.

ב-16 ביוני התקיים דיון בוועדה, ובסיומו נתבקשו נציגי משרד התשתיות הלאומיות להציג נוסחים בפני איגוד לשכות המסחר, כמו גם בפני התאחדות התעשיינים, ולהגיע עם נוסח שיהיה מקובל אולי על כל הצדדים. עו"ד אלבוחר אכן העביר נוסח מתוקן לוועדה בהתאם לבקשתה.

היו שני עניינים שהיינו צריכים לתקן במישור המשפטי.


ראשית, הגדרה של התקן ואיך להביא לכך שהציבור יידע על מה בדיוק מדובר. לפיכך עבדנו עם משרד המשפטים והגענו להגדרה מתוקנת, מדויקת יותר, לפיה נפרסם באתר האינטרנט של המשרד את התקן הרלוונטי, שיהיה פתוח לכולם.


בנוסף היינו צריכים לתקן את התקנה בנוגע לפרסום ושיווק מרחוק. אנשים דאגו שאם נכלול יותר מדי מידע בפרסומת לא יוכלו להכניס את הכול, אין די מקום. לפיכך אנחנו דורשים כעת בשיווק מרחוק שיהיה צורך להכניס דירוג אנרגטי בלבד, A, B, C או D וכן הלאה. אנחנו מנסים להעלות את הרף.

מר בירנבאום, השתתפת בשיח הזה?

לא השתתפתי בשיח הזה, אבל אינני מבין. אם אוסרים על ייבוא ועל ייצור, לשם מה לאסור גם על מכירה? שהרי אין סיכון שקמעונאי קטן ייצר בעצמו. אנו חוששים שקמעונאים קטנים ייתקעו עם מלאי של מוצרי חשמל ביתיים שלא על-פי התקן, היצרנים והיבואנים הגדולים שיכולים לייצא את המוצרים הללו לרשות הפלסטינית, לירדן או לכל מקום אחר יסרבו לקבל מהם את המוצרים בחזרה וכתוצאה מכך לא תהיה להם ברירה, שהרי אלה מוצרים יקרים שמחירם 1,000-4,000 שקלים, והם ייאלצו לעבור על התקנות ולמכור אותם לצרכנים. כדי למנוע את זה אנחנו מציעים להוסיף את תקנת משנה (ב) בתקנה 2, לפיה: "יבואן, יצרן או ספק חייבים לקחת מן הקמעונאי מכשיר חשמל ביתי שמכרו לו ושאינו עומד עוד בתקן, ולהשיב לו את מלוא תמורתו בתוך 7 ימים מיום שיפנה אליהם". תקנת משנה (ב) הנוכחית תהפוך לתקנת משנה (ג).

אני זוכר שבישיבה הקודמת הנושא הועלה על-ידי היועצת המשפטית לוועדה. ומה הסקנו?

שאלתי מה קורה עם המלאי הנמצא בארץ, האם פרק הזמן המוצע כאן עד לתחילת התקנות מאפשר למכור את המלאי הנמצא בארץ. הבנתי שהמשרד יבוא בדברים עם ארגון הסוחרים או עם מי שצריך.

לא בא.

אינני יודעת עם מי, כדי לדעת כמה זמן סביר נדרש כדי למכור את המלאי.

זה לא עניין של זמן.

זה רק עניין של זמן. מר בירנבאום, מה שאתה מציע אין סמכות לקבוע בתקנות. הצעתך איננה אפשרית בהתאם לנוסח ההסמכה. התקנות מדברות על ניצול יעיל של אנרגיה, ולא על יחסים בין קמעונאי ובין יבואן או יצרן.

הבנתי את הערתו של מר בירנבאום. אתה מדבר על כך שב-1 בינואר אתה עלול להיתקע עם מלאי שיהיה לא לפי התקנות הנוכחיות.

נכון.

אני מציע אם כך, מכיוון שמועד תחילת התקנות קרוב מאוד, אולי להאריך קצת את הזמן. כמה זמן זה לוקח?

אי אפשר לדעת.

זה לא נצחי. כמה מלאי יש אצל הסוחרים הקטנים?

אם יש מלאי, שהסיטונאים והיצרנים יקחו אותו בחזרה.

אפשרות טובה יותר היא שניתן זמן רב יותר למכור את המלאי. זה יהיה הרבה יותר נבון, לדעתי. הבנתי את הטענה שלך, ויש בה גם היגיון רב, ולכן נאריך קצת את הזמן ונודיע על כך.

לפחות חצי שנה.

נחשוב על מועד התחילה.

זה מהלך בעייתי מאוד. יש לנו היסטוריה עם התקנות האלה, לאו דווקא ספציפית לגבי המוצרים האלה. יש היסטוריה לגבי מזגנים ולגבי מקררים. הארכות המועד הללו מסוכנות, לא טובות וגורמות לכך שבסופו של דבר יימכר מלאי שאנחנו לא רוצים שיימכר. יהיו מבצעי הוזלות גדולים מאוד. זה קרה עכשיו עם המזגנים. מכיוון שבחודש יוני היה המועד האחרון למכירת מזגנים שלא עומדים בתקנות החדשות ליעילות אנרגטית, במשך המון זמן המשיכו למכור את המלאי הקיים ואז בשלב כלשהו היה מועד אחרון למכירת המזגנים שלא עומדים בתקן – המחירים ירדו לרצפה, אנשים קנו הרבה מאוד מזגנים כאלה ונוצר נזק כי בסופו של דבר נמכר מוצר שאנחנו לא רוצים שיימכר.


למה זה רלוונטי למועצה לצרכנות? כי הרי מה אכפת לי המחיר, זה כדאי לי. הבעיה היא שבעוד זמן מה יבואו לכאן – אנחנו נפגשים כאן בדיונים בוועדות גם עם משרד התשתיות הלאומיות ומדברים על חיסכון באנרגיה, ורוב הפתרונות שמציעים לחיסכון באנרגיה משיתים על הצרכנים לשלם יותר כדי שהם יחסכו באנרגיה. יבואו אלינו בעוד זמן מה ויגידו: יש משבר אנרגיה גדול מאוד ולכן אנחנו דורשים מכם לשלם כסף. כולנו היינו בסרט הזה בהרבה מאוד מקומות.

נקבע תאריך שיהיה עוד לפני משבר האנרגיה, אלא אם כן הוא יהיה בזמן הקרוב ...

אנחנו כבר במשבר אנרגיה. בא לכאן שר התשתיות הלאומיות ואמר שאנו במשבר אנרגיה.

מה הצעתך?

עם כל הכבוד, הסיפור הזה נמשך זמן רב. היבואנים והקמעונאים יודעים על עובדת היותן של התקנות ושעומדים להשית אותן.

אין לסוחרים הקטנים מושג על כך.

לשכת המסחר ואתם הייתם צריכים ליידע אותם. זה חלק מתפקידכם.

את מדברת על רשתות השיווק הגדולות.

בסיטואציה כזאת עלול לקרות שידחו את זה, יבואו פעם נוספת ויבקשו עוד דחייה.

לא נדחה שוב. את מציעה שהתקנות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר?


מר בירנבאום, אני לא יכול לכלול את הסעיף שהצעת, אבל נוכל לדחות את התחילה.

רק לגבי מכשירים שנמצאים במלאי, וצריך לחשוב גם על מנגנון כיצד נדע שאכן אלה לא מכשירים שיובאו זמן קצר לפני תחילת התקנות.

מר בירנבאום, אתה יודע מה המלאים שמדובר בהם, מה הכמויות שבידי הסוחרים הקטנים?

יש מי שיש להם מלאים גדולים למדי.

זה לא האנגרים.

ויש מי שיש להם מלאים קטנים. אם המועצה לצרכנות רוצה לקנות אותם, נשמח. המועצה לצרכנות יודעת שחוקי הגנת הצרכן למיניהם – וזה סוג של חוק הגנת הצרכן – הפכו בשנים האחרונות, בגלל ההרחבות וההחמרות הגדולות, לחוקים שמזלזלים בהם. הלכה ואין מורים כן. אם אתם רוצים לפגוע בצרכנים אז תקבלו את ההצעה של המועצה לצרכנות ואז אנחנו נמשיך למכור, למרות התקנות. ומה ירוויח מזה הצרכן?

כמה זמן ייקח למכור את המלאים הקיימים?

יש קמעונאים שעלולים להמשיך ולהחזיק את המלאי שנה או שנה וחצי.

אני מציע שנאריך את זה לנצח ...

לכן אנחנו מציעים לחייב את היצרנים והיבואנים הספקים שלנו – אם בתקנות האלה ואם בחוק הגנת הצרכן – לקחת בחזרה את המוצרים, ובלי רווח ובלי ריבית ובלי הצמדה להחזיר לנו את הכסף.

אני מנהל האגף לניהול משאבי תשתית במשרד התשתיות הלאומיות שמפעיל את התקנות הללו. קודם כול, הייתי ממליץ לקבל את גישת היושב-ראש באשר להארכת המועד. אבל הייתי רוצה כאן לאמץ שוב את המודל שבו נקטנו במזגנים ובמקררים, שאנו מפרידים בין הייבוא ובין מכירת המלאי הקיים. לאור העובדה שהתקנות הללו הן "על הכביש" לא מעט זמן, לפחות מבחינת הייבוא התאריך הזה יכול להישאר, ואילו לגבי ההשתחררות מן המלאי אני ממליץ שנחשוב ביחד על הארכת התקופה, כפי שעשינו במקררים ובמזגנים.

איך היתה ההתייחסות שם לגבי הגדרת "מלאי"?

נדמה לי שלא הגדרנו את המונח. כאשר היה חסם הייבוא, אי אפשר היה לייבא מיום X.

אי אפשר יהיה לייבא מיום 1 בינואר. ב-31 בדצמבר עדיין אפשר יהיה לייבא מלאי גדול למדי והוא ייחשב למלאי.

יש לי פתרון, במשפט אחד. רשתות השיווק הגדולות יכולות תמיד להחזיר ליצרנים וליבואנים בגלל שיש להן יותר כוח מאשר ליצרנים וליבואנים. אני מציע שהתחילה תהיה מ-1 בינואר 2010 לרשתות השיווק הגדולות, ואילו לקמעונאים הבודדים התחילה תהיה ב-1 בינואר 2011, כלומר שנה נוספת.

חבר הכנסת חנין מבקש להעיר. אחרי כן אני רוצה לשמוע את עמדת המשרד באשר להצעתו של מר בירנבאום.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לנושא שנדון בפנינו יש כמה וכמה היבטים. אני מצטער שלא השתתפתי בדיון מתחילתו. אני מבין שנציגי הצרכנים דיברו. אבל ללא ספק, אחד הממדים המרכזיים של הדיון הזה הוא הממד הסביבתי. אנו עוסקים במאמץ גדול מאוד שמתרחש היום בעולם להפחית את צריכת האנרגיה. מדינת ישראל מפגרת מאוד בתחום הזה.

אנחנו מצמצמים פערים.

לצערי, לא.

אנחנו פועלים לצמצם פערים.

אני מקווה שאכן נפעל, ולכן חשתי להגיע לדיון הזה.


אדוני היושב-ראש, לדברים האלה יש משמעות לא רק לגבי החודש הקרוב או עוד חודשיים. אנו מכניסים מכשירים שימשיכו ללוות את הציבור שנים רבות ויהוו בעתיד חלק מן הבעיה שאיתה אנו רוצים להתמודד.


אני מצטער שהעבודה על התקנות נמשכה זמן כה רב. יש לי טענות רבות למשרדי הממשלה בעניין הזה. אני אומר "משרדי הממשלה" כי אני יודע שלא כל האחריות מוטלת על משרד התשתיות הלאומיות. לאחר שמשרד התשתיות הלאומיות הגיע אלינו כבר עם נוסח ועם מועדים, אני סבור שהדבר הכי גרוע שאנו יכולים לעשות בכנסת זה להעביר את המסר שגם כאשר מגיעים כבר עם מועדים אז המועדים הללו הם רק התחלה של משא ומתן.


ההצעה שלי ברמה המעשית, קודם כול לגבי ייבוא אין שום סיבה שהתאריך יהיה 1 בינואר 2010. התאריך לגבי ייבוא צריך להיות 1 בדצמבר 2009. זה גם אמצעי דרוש כדי למנוע יצירת מלאים שאחר-כך נתחיל להתווכח עליהם.

אנחנו מוכנים לכך שיפסיקו לייבא.

אתה מייבא? אתה יודע מתי הזמנות שקשורות לייבוא יוצאות?

גם מי שמייבא יכול בהחלט להגיד שבגלל הוראות חוק מחייבות בישראל, למרבית הצער ההסכם של הייבוא סוכל על-ידי הדין הישראלי. זו הגנה טובה מאוד, גברתי היועצת המשפטית, אם כי כמובן שאנחנו מעדיפים שלא ליצור בעיות וצרות לאף אחד.


ההצעה שלי אם כן, לקבוע בתקנות הוראה שקובעת הפסקת ייבוא ב-1 בדצמבר 2009 והפסקת שיווק לצרכנים ב-1 בינואר 2010. אני מציע שהוועדה תקיים דיון נוסף באשר לשאלה איך נוכל לסייע למשווקים קטנים – לא לרשתות השיווק – שנתקעים עם מלאי. אני בהחלט בעד שהמדינה תהיה מעורבת בזה. המדינה לוקחת על עצמה לטפל בנושא.

שהמדינה תרכוש את המלאי?

לא. ייתכן שיש מקום לפצות על הנזקים החוזיים.

אנחנו מתגלגלים כאן להצעות שהמדינה תתחיל לפצות או תתחיל לרכוש.

המדינה תמצא דרך לפצות, לסייע למשווקים הקטנים שנתקעו עם מלאי. צריך לייצר כאן מנגנון. אני חושב שהמלאים האלה לא עד כדי כך גדולים, אבל זה חלק מההתמודדות של המדינה. המדינה לוקחת על עצמה לטפל בבעיה הזאת.

עדיין לא קיבלתי תשובה לגבי היקף המלאי. על מה מדובר? על אילו כמויות? אתה אומר שתזדקקו לשנה כדי להיפטר מן המלאי. אולי תעשו מבצעים לחורף, מבצעי סוף עונה. שמעתי שבשבוע שעבר היתה מכירה מטורפת של מעילים, עשו מבצעי סוף עונה על המעילים, היה סוף שבוע גשום והדברים התחברו ביחד.

תלוי במיקום של החנות. אני לא יכול להשיב ליושב-ראש כי לא ערכנו סקר. אני יכול רק להגיד שיש סוחרים שאמרו לי שייקח להם שנה וחצי ויותר למכור את המלאי, והיו שאמרו שבתוך חודש-חודשיים הם מקווים להיפטר מן המלאי.

הבעיה של האקלים היא התמודדות לא של מדינת ישראל בלבד אלא של כל העולם. מכיוון שהמוצרים הללו כבר יוצרו אז לא משנה איפה הבעיה הזאת תהיה, בישראל, בירדן או במקומות אחרים.

זאת טענה לא לעניין. אתה מייצג את עמדת ממשלת ישראל בעניין הזה?

לא ישמידו את המוצרים האלה אלא יעבירו אותם לפלסטינים. זה לא פתרון. ההתחממות תהיה. יש כאן שרשרת של עוסקים. אני סבור שהתאריך 1 בינואר 2010 לגבי הייבוא הוא בתנאי שיפרסמו כבר מחר: "התקנות אושרו. דעו לכם, אל תמשיכו בייבוא". ייבוא הוא תהליך. אם מזמינים היום המוצר מגיע בעוד חודש. לכן אם היום יפרסמו ויקבעו שמ-1 בינואר אסור לייבא זה נשמע סביר.


אם אתה שואל אותי לדעתי לגבי המכירה, נראה לי שתקופה של 3 חודשים למכירת המלאי היא תקופה מספקת לכל הצרכנים ולכל הקמעונאים, גדולים כקטנים. לכן התחילה לגבי המכירה תהיה בעוד 3 חודשים.

אדוני לא מכיר את הענף בכלל.

מר בירנבאום, שמענו את דבריך בעניין ואחר-כך שמענו את התייחסות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

אני נציגת המשרד להגנת הסביבה. אני רוצה להצטרף לעמדה של חבר הכנסת חנין. מדינת ישראל עומדת מול בעיות מאוד-מאוד רציניות של זיהום אוויר ושל פליטת גזי חממה. אלה בעיות של המדינה, וזה יכול להתבטא גם במונחים כלכליים ובמונחים שונים. בנוסף לכך, התקנות שעומדות לאישור הוועדה לא נדונות כאן כעת לראשונה. היבואנים יודעים על כך, הם מכירים את הנושא. לכן לא צריכה להיות שום דחייה. מדחייה לדחייה אנחנו נמשיך לדחות את זה עוד ועוד למשך שנים. בוודאי שאין צורך להמתין שנה. העמדה הכי נכונה היא של חבר הכנסת חנין.

תודה. יש הערות נוספות? נתחיל בקריאת התקנות, וכאשר נגיע לסעיף התחילה היועצת המשפטית תקרא את הצעתה לנוסח שיילך לקראת הסוחרים.

תקנה 1 הוקראה, ואם אינני טועה היא אושרה, למעט ההגדרה "תקן" משום שהיו צריכים להמציא בה תיקונים שונים. אולי תקרא רק את הגדרת "תקן" כדי שהוועדה תאשר.

אקרא את זה, ואני רוצה גם לתקן את מה שאמרתי קודם ולחדד. אנחנו לא מפרסמים את התקן עצמו באתר שלנו אלא מפרסמים הפניה לתקן, ומן ההפניה הזאת אפשר לדעת איפה התקן הזה קיבל את מעמדו כתקן רשמי או כתקן וולונטרי.

אני מבקשת לקיים על כך דיון. העליתי את הנושא הזה בישיבה הקודמת, האם כשמחייבים על-פי דין לפעול לפי תקן שאיננו תקן רשמי, אבל נותנים לו מעמד סטטוטורי בחקיקה למרות שזה תקן לא רשמי, אפשר לומר: אתה חייב לפעול על-פי תקן, אבל כדי לדעת מה הוא התקן עליך לשלם כסף כדי לראות אותו. ברגע שנותנים בדבר חקיקה מעמד לתקן שאיננו תקן רשמי, אני לא בטוחה שזה ראוי. הבנתי שהיה סיכום בינינו שהתקן שאליו מפנים כאן יפורסם, אם בדרך הפניה עם link, אבל שניתן יהיה להיכנס אל התקן עצמו, ואם על-ידי שיפורסם באתר שלכם. אין צורך לכתוב שזה עומד לרשות הציבור ללא תשלום, כי ברגע שתהיה הפניה לתקן עצמו והדבר הזה מעוגן בתקנות ברור שזה ללא תשלום. אם אתה מבהיר עכשיו שאין הפניה אל התקן עצמו אלא רק אל הדרך, להיכן אדם יכול לפנות ולשלם כדי לעיין בתקן – לא לזה התכוונו.

אסביר. אין צורך לשלם. זו הדרך הנהוגה בכל דברי החקיקה, בכל התקנות.

כי התקן מעובד על-ידי מכון התקנים ויש להם דרכים משלהם לפרסום תקן, לאישור תקן ואחר-כך להכרזה על תקן כתקן רשמי. משתקן מוכרז כתקן רשמי יש לו מעמד סטטוטורי, אסור לעשות שום דבר בניגוד לאותו תקן רשמי. לתקן רגיל אין עדיין את המעמד הסטטוטורי הזה, ובכל זאת כאן רוצים לחייב לפעול לפי אותו תקן.

כל תקן, בין אם וולונטרי או מחייב, לא מתפרסם ברשומות. בכל מקרה יש צורך ללכת למכון התקנים. במקרה שלנו אין צורך לשלם. קבענו שהתקן מופקד לעיון הציבור. התקן פתוח וכל מי שזקוק לראות את התקן כדי לקיים את האמור בתקנות יכול ללכת למכון התקנים ושם יתנו לו גישה לתקן. אז אין צורך לשלם או לקנות את התקן עבור התקנות שלנו. כך זה נהוג.

מדוע לא תפנו כבר לתקן עצמו ב-link?

משום שיש סוגיות משפטיות באשר לזכויות יוצרים לגבי תקנים ולא ניתן לפרסם. באף מקרה תקן לא מתפרסם ברשומות או באתר אינטרנט.

אני יודעת, כי גובים תשלום עבור העיון בתקן.

אבל במקרה שלנו לא יהיה צורך בתשלום.

יוכלו לעיין בספרייה ללא תשלום.

זה יהיה מופקד לעיון הציבור ללא תשלום? זה ברור ומוסכם על דעת כל נציגי הממשלה, כולל מכון התקנים?

כל תקן פתוח לציבור בספריית מכון התקנים. כל אחד יכול לבוא, לקרוא את התקן ולעיין. אם הוא רוצה לרכוש אותו, כלומר שזה יהיה אצלו – זה כרוך בתשלום על-פי חוק.

אפשר לצלם את זה ללא תשלום?

אי אפשר.

מה את מציעה?

אני באמת לא יודעת. יש כאן סוגייה עקרונית.

החוק קבע משהו ואנחנו מנסים להמציא את הגלגל. אני נורא מצטער. יש דרך שאנשים יעיינו ויראו ללא תשלום.

יש לא מעט תקנים שמוזכרים בתקנות כאלה או אחרות, לאו דווקא של משרד התשתיות הלאומיות, שלא פתוחים לציבור בחינם.

לא אפתח את הנושא אגב הדיון הזה, אבל אני בהחלט מתכוונת לטפל בסוגייה הזאת. אחרת ניכנס עכשיו לתקרית שעלולה לעכב את אישור התקנות בחודשים נוספים.

זה נוסח שמאושר על-ידי משרד המשפטים.

אנחנו לא מעוניינים בכך. אולי תדברו על כך בעת כתיבת הנוסח. אנחנו רוצים לסייע בכל הקשור לצריכת החשמל ומשק האנרגיה במדינה. אנחנו לא במשבר אנרגיה עדיין.

אנחנו במשבר. לפי מה שאמר שר התשתיות הקודם, השר בן-אליעזר, אנחנו כן במשבר.

אפשר דרך האינטרנט להיכנס לתקציר התקן בחינם, אך לא לגוף התקן עצמו.

תקנה 1 – הגדרות
"תקן –
אחד מאלה לפי העניין וכתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות שכתובתו www.mni.gov.il; בהעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה –

(1)
למדיח כלים – תקן ישראלי ת"י 900 חלק 2.5 "בטיחות מכשירים ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים";

(2)
למייבש כביסה – תקן ישראלי ת"י 900 חלק 2.11 "בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים – דרישות מיוחדות למייבשי כביסה";

(3)
למכונת כביסה – תקן ישראלי ת"י 900 חלק 2.7 "בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים : דרישות מיוחדות למכונות כביסה";

(4)
לתנור אפייה – תקן ישראלי ת"י 900 חלק 2.6 "בטיחות מכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים – דרישות מיוחדות לכיריים, למשפתים, לתנורי אפייה ומכשירים דומים נייחים לבישול"."

מה זה "משפת"?

"משפת" זה מכשיר חשמלי שבזמנו חיממנו עליו סירים. זה פלטה חשמלית.

תתקנו את טעות הדפוס בהגדרה: כתוב "משתפים" וצריך להיות "משפתים".

מי בעד תקנה 1 עם התיקון? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד תקנה 1 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

2 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. התקנה מתקבלת.

תקנה 2 – חובה לעמוד בדרישה לצריכת אנרגיה מרבית וסימון
"(א)
לא ייבא אדם, לא ייצר לשימוש בארץ, ולא ימכור מכשיר חשמל ביתי, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1)
מעבדה מאושרת אישרה שהוא מכשיר חשמל ביתי בעל צריכת אנרגיה מרבית, כמפורט בתוספת ;

(2)
למכשיר צורף אישור ממעבדה מאושרת על עמידתו בצריכת האנרגיה האמורה בפסקה (1);

(3)
הודבקה על המכשיר או הוצגה בסמוך אליו, במקום בולט לעין, תווית מידע על צריכת אנרגיה בתוקף כמפורט בתקן.
(ב) (1)
לא יציג אדם מכשיר חשמל ביתי, תמונה או ציור של מכשיר חשמל ביתי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמל ביתי בחנות, או בתצוגה אלא אם כן התקיים בו האמור בתקנת משנה (א)(3).

(2)
לא יציג אדם מכשיר חשמל ביתי בשיווק מרחוק אלא אם במודעה יפורסם הדירוג האנרגטי של המכשיר כמסומן בתווית צריכת האנרגיה."

יש למישהו הערות? אין הערות לתקנה 2. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד תקנה 2 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

2 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 2 נתקבלה.

למיטב זכרוני זה מה שתוקן.

כן. ראיתי את ההבדל לעומת הישיבה הקודמת. פשוט הפרידו את תקנת משנה 2(ב) לשתי פסקאות. פסקה (2) מתייחסת לשיווק מרחוק.

תקנה 3 – ייבוא ייצור למטרת ייצוא
"על אף האמור בתקנה 2, ניתן לייבא או לייצר מכשיר חשמל ביתי שאינו עומד בצריכת אנרגיה מרבית, כמפורט בתוספת, על מנת לייצאו, בכפוף לכל דין."

זה לגמרי לא ברור לי. אשמח לשמוע למה מייבאים כדי לייצא.

יש תעשייה מקומית לייצור המכשירים האלו. התעשייה יכולה להמשיך לייצר כדי לייצא את המכשירים למדינה כלשהי.

ניתן לייבא מכשיר חשמל ביתי שאינו עומד בצריכת האנרגיה המרבית המותרת על מנת ליצאו?

כן, לפעמים מייבאים מכשירים ומכניסים בהם תיקון או שכלול ואז מייצאים אותם.

לאן, למשל?

בעיקרון - - - מאפשר למדינת ישראל לשמש תחנת מעבר, תחנת ייצור כדי להתקין דברים נוספים במכשירים האלה ולייצא אותם הלאה. מדובר במוצרים שמוזמנים בכל מקרה. כלומר, אנחנו לא מפילים איזו רעה על העולם כי המוצר הזה מוזמן בכל מקרה.

אתה יכול להציג דוגמאות למדינות שאליהן אנו מגלגלים את הייצור המשופץ הזה?

אני אישית מכיר מקרה של מכשירים שיוצאו אחר-כך לאפריקה.

איך נשלוט שזה לא יישאר כאן?

התהליך הזה מוכר עוד מימים ימימה. אלה הוראות שעשו בהן שימוש עוד בתקופה שהיו מכסים למיניהם. באיזה מקום הדבר הזה היה ברשימונים.

אתם שולטים בדבר הזה? מי מפקח על התהליך? מי רואה שזה לא נשאר כאן?

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מפקח.

המכס שולט בזה.

זה יוצא מן המכס.

זה נכנס וצריך לצאת מחדש, אז השליטה נמצאת בידי המכס? הוא יודע?

יש שני דברים. ראשית, אין ייצור. כל המכשירים האלה לא מיוצרים בארץ. מדובר על ייבוא וייצוא.

אז למה כתוב "לייצר"?

אולי בעתיד יקום יצרן.

אנחנו רוצים לייצר עכשיו דברים חדשים שלא מתאימים לעולם? אין מקום לתקנה הזאת.

מה זה מפריע? אין ייצור כזה אבל אולי מחר יהיה.

זה מפריע לי. עכשיו אתה רוצה שנקים אצלנו ענף ייצור חדש של מכשירים חשמליים שאינם עומדים בצריכת אנרגיה מרבית?

יש לזה גם משמעות בין-לאומית. כאשר לא מאפשרים לייצר פוגעים בחוקי סחר בין-לאומיים. חבר הכנסת חנין, אתה נמצא בגישה עקבית כלפי הייצור המקומי וכלפי הייבוא על-פי מה שקורה בחוקי הסחר.

אדוני ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אתה נמצא בגישה עקבית כלפי בעיות סביבתיות.

אני רוצה להגיד במילה אחת, ייבוא שאינו עומד בתקן, אם מפעל אלקטרוניקה מביא את חלקי החשמל שאינם מתאימים לתקן הישראלי - - -

זה לא חלקי חשמל, אלא מכשיר חשמל.

מכשיר חשמל, או חלקי מכשירי חשמל שלא מתאימים לתקן הישראלי, ומייעד לייצא אותם הוא מקבל ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מן הממונה על הענף פטור לייבוא לשם ייצוא. בוחנים שהמפעל אכן מייבא את זה ומייצא את זה לאחר מכן. יש איזה מעקב.

אדוני היושב-ראש, לפי ניסיוני רב השנים מכשירים כאלה יזלגו, תחילה למזרח ירושלים ואחר-כך למערב ירושלים ואחר-כך אפילו לרמלה ולתל-אביב. אני מציע למחוק את התקנה הזאת.

נכון מאוד. אני מסכים לגמרי עם הדברים שאמר מר בירנבאום.

אין לנו התנגדות לכך.

תקנה 3 לא מאושרת. תקנה 3 לא הועמדה להצבעה והוסרה מסדר היום. תקנה 4 תהפוך לתקנה 3.

תקנה 4 – העברת מידע לממונה

"היצרן או היבואן של מכשיר חשמל ביתי ימסור לממונה מידע על צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל ביתי שייבא או שייצר לפי דרישת הממונה."

יש הערות? אין. מי בעד תקנה 4 שתהפוך ל-3? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד תקנה 4– 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

2 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 4 (שתהפוך ל-3) נתקבלה.


תקנה 5 – תחילה

ביקשתי מן היועצת המשפטית לנסח את סעיף התחילה כדי לסייע לסוחרים שיוותר בידיהם מלאי.

אני מציעה לקבוע כדלקמן – ואני מדברת לא ברמה של ניסוח אלא של עיקרון, הניסוח יועבר אליי לאחר מכן: "תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010), ואולם לעניין איסור המכירה של מכשירי חשמל ביתיים תהיה התחילה ביום ..." – כפי שהוועדה תחליט.

גם ברשתות שיווק?

אני לא רואה מקום ליצור אפליה בנושא הזה בלי לקבל נתונים מן הנציגים שלהם, רק על סמך מה שאומר כאן מר בירנבאום שמייצג, כפי שהוא נוהג לומר, את הסוחרים הקטנים.

אני חושב שזה ניסוח חד מאוד ומובן מאוד.

נאמר "לא ייבא ולא ייצר", כלומר מדובר גם על החלק הראשון וגם על החלק של הסימון. לנו חשוב שהסימון יהיה מרגע שאפשר יהיה לעשות אותו, שגם אם סוחר נפטר ממלאי על המלאי יהיה כתוב "ניצולת אנרגטית X".

לכן אמרתי: "לעניין איסור המכירה של מכשירי חשמל ביתיים".

בדיוק, לכן צריך להבהיר למשרד התשתיות הלאומיות שהנוסח יקבע שהסימון הוא מלכתחילה.

ברור. אני ערה לכך שיש כאן הוראות נוספות ולכן התייחסתי רק לאיסור המכירה של מכשירי חשמל.

התקנות האלה מחמירות הרבה יותר מהתקנים שעליהם הן מתבססות ולכן אל תצפו לשינויי דירוג, כי לא יהיו. מדובר כאן על צריכה מקסימלית. שימו לב לדקוּת שיש בין הניסוח שמופיע בתקנות הללו ובין הניסוחים שיש באשר למקררים ולמזגנים. אנחנו מדברים על צריכה מקסימלית. למיטב זכרוני במכשירים הללו זה לעולם לא יעבור את B. הסימונים הללו פשוט לא ישתנו, כי כל הזמן יהיו A ו-B, אבל הצריכה המקסימלית תשתנה.

אני מציע לקבוע את יום ו' בניסן התש"ע (21 במרס 2010). זה יום סוף החורף ותחילת האביב. זה יום עם משמעות סמלית מאוד. אתם רוצים לקבוע תאריך אחר?

30 ביוני 2010. זאת תהיה פשרה ראויה, וגם כך אין לי ספק שיהיו חברים שיכעסו עליי.

תגיד לחברים שלך שאני דאגתי להם עד 21 במרס 2010. שיכעסו עליי. אני מאחל להם הצלחה במכירה ב-6 החודשים הללו.

לא אנחנו צריכים לדאוג, אלא המועצה לצרכנות צריכה לדאוג מכיוון שאם ייתקעו עם מלאי – ימכרו אותו. הם לא יספגו אלפי שקלים.

ראשית, לא נתת לי תשובה על כמויות המלאי.

אמרתי לך שאינני יודע.

יצאתי מנקודת הנחה שחצי שנה, כל החורף שמתחיל עכשיו – זה בסדר.

שיתחילו כבר עכשיו במבצעי מכירות.

מה הנוסח המדויק?

את הנוסח הסופי אתם תעבירו לי ביחד עם כל התקנות המתוקנות לצורך קבלת מכתב אישור. ברמה העקרונית מה שעומד להצבעה הוא: "תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010), ואולם לעניין איסור המכירה של מכשירי חשמל ביתיים תהיה התחילה ביום ו' בניסן התש"ע (21 במרס 2010)".

מי בעד תקנת התחילה, תקנה 5 שתהפוך לתקנה 4, כפי שהוקראה כעת על-ידי היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד תקנה 5 (תחילה) – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנה נתקבלה.

2 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנת התחילה נתקבלה עם התיקון של היועצת המשפטית.

יש עוד תוספת שגם אותה צריך לאשר. אני מציעה, מכיוון שיש כאן בעיקר נתונים טכניים לגבי מדיחי כלים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה ותנורי אפייה, שהוועדה תעיין בטבלה, ואם יש למישהו הערות כלשהן הוועדה תשמע אותו.

"תוספת

(תקנה 2(א)(1))

מדיחי כלים
מכונות כביסה
מייבש כביסה
תנורי אפייה

80% מצריכת חשמל לייחוס למחזור הדחה המחושבת לפי הנוסחה שבתקן
0.21 קוט"ש לק"ג כביסה
עם צינור פליטה
0.67 קוט"ש לק"ג עומס
עד 35 ל' נפח
0.88 קוט"ש למחזור אפיה בעומס רגיל



עם מעבה
0.73 קוט"ש לק"ג עומס
מעל 35 ל' ועד 65 ל' נפח
1.2 קוט"ש למחזור אפיה בעומס רגיל





מעל 65 ל' נפח
1.3 קוט"ש למחזור אפיה בעומס רגיל"

נעיין ונסיק את מסקנותינו. אני מאשר את סעיף התוספת.


אני מקווה שתרמנו את תרומתנו למשק החשמל בארץ. מנכ"ל חברת החשמל אמר שהיה כאן תת-ייצור. אני לא יודע עד כמה זה יעזור, אבל יש כאן בוודאי תרומה נוספת במאבקנו המשותף כאן בוועדה למען העניין הזה.

יש כאן תרומה של כ-120 מיליון קוט"ש לשנה.

זאת תרומה חשובה. אני מודה לכם מאוד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20
PAGE
19