PAGE
30
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

09.11.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 119

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ב בחשון תש"ע, 9 בנובמבר 2009, שעה 12:00

1. תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (סדרי בחינות), התשס"ט-2009

2. תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התשס"ט-2009

3. תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הכשרה מעשית), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

אריה אלדד

שלי יחימוביץ

אורלי לוי אבוקסיס

משה (מוץ) מטלון

אילנה מישר – משרד הבריאות

רבקה גולדשמידט – המחלקה לתזונה, משרד הבריאות

עו"ד אביטל וינר – לשכה משפטית, משרד הבריאות

ד"ר אמיר שנון – מנהל המחלקה למקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אורלי בוני – משרד הבריאות

משה פריימן – מזכ"ל איגוד הפרא-רפואיים, האיגודים הפרא-רפואיים

ד"ר יעל הנקין – האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת

ד"ר לאה שקד – ממונה על שח"ם, משרד החינוך

ד"ר שירה ילון חיימוביץ – ראש החוק לריפוי בעיסוק, מכללת קריית אונו

פרופ' חוה מוצניק – ראש החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב

אירית פורז – דיאטנית ראשית, שירותי בריאות כללית

אריאלה צור – מנהלת שירותי ריפוי בעיסוק, שירותי בריאות כללית

וילמה מאור

שמרית שקד-גיטליין

אור רוזנמן - מתמחה

הילה לוי

1. תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הכשרה מעשית), התשס"ט-2009

צהריים טובים, יום שני בשבוע, 9 בנובמבר 2009, כ"ב בחשון תש"ע, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: תקנות הסדרת הנושא במקצועות הבריאות (סדרי בחינות), תקנות הסדרת הנושא במקצועות הבריאות (נושאי בחינות) ותקנות הסדרת הנושא במקצועות הבריאות (הכשרה מעשית).


בכנסת השבע-עשרה נחקק חוק שקובע את העיסוק בארבעה מקצועות בריאות שהם: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת ותזונה. היה צריך לקבוע תקנות לעניין הבחינות, מי יהיה זכאי לעבוד במקצוע והיכן תתבצע ההכשרה המקצועית. היום, סוף כל סוף, משרד הבריאות מגיש את התקנות. אני חייב לציין שהתקנות הוגשו כבר בחודש יולי, אבל ההערות של הוועדה הוגשו להן והם מחזירים את זה היום. לפני שנעבור לתקנות חברת הכנסת שלי יחימוביץ רוצה לומר משהו.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות בכך שלא הייתי מעורבת בתקנות האלה אלא סמכתי על מציעי החוק ועל יושבי ראש הוועדות שינהלו את זה כמו שצריך, אבל הגיעו אלינו כמה פניות בחודש האחרון לקראת תיקון התקנות הסופיות. הפניות הן מחבר'ה צעירים יחסית, מין דור ביניים כזה, שנופלים בטווח של חמש-שש השנים שבהן הם מחויבים לעשות את הבחינות. מדובר באנשים שכבר מטופלים בילד קטן או במשפחה צעירה והם כבר עובדים בעבודה קשה, שגם לא כל כך מתגמלת.

בחלק מהם עסקנו בדיון לפני שבוע ואנחנו צריכים לקבל תשובות לגבי המשא ומתן בין קופות החולים לבין...

אלה הגישו בג"ץ והבג"ץ נדחה.

שאלתי היא האם אפשר בישורת האחרונה של תיקון התקנות כן ללכת לקראת החבר'ה האלה ולהציע חלופה, כלומר לא לפטור אותם מהכל. חבר הכנסת אלדד הסביר לי את הרציונל של חמש השנים, אבל כן להציע להם חלופה, למשל בחינות או עבודה בפיקוח, למי שכבר מורשה, במשך שנה. כלומר, לרכך עבורם את הגלולה המרה הזאת כי לשבת ולהתכונן לבחינות בתחילתה של קריירה זה מעמסה מאד קשה ואני לא חושבת שנכון וראוי להטיל אותה עליהם. בנוסף, מדובר באנשים שהזכרון שלהם מהלימודים לא רע ואנחנו לא צריכים לחדד להם מחדש את כל מה שהם למדו. אלה אנשים שלמדו, סיימו לימודים ויש להם תואר והסמכה.

את מעלה את נושא הזמן?

מדובר על חבורה מאד ספציפית שנמצאת בתחום אותן חמש שנים.

קיבלתי את אותן פניות ולכן אני שואל.

שאלתי היא האם אפשר להוסיף אופציה נוספת לבחינה והיא ליווי בפיקוח של אדם מוסמך?

למה הם לא העבירו את החומר אלינו יומיים-שלושה לפני הדיון אלא רק בדקה התשעים?

אין לי מושג. לא קיבלתי את החומר הזה אלא מיילים מאנשים מן השורה.

זה היה מונח על שולחני היום.

קיבלנו מהם את החומר וגם נפגשנו עם נציגים שלהם. יש בזה הגיון רב.

תודה. אני מבקש לשמוע את נציגי משרד הבריאות.

אינני רואה אפשרות משפטית בתקנות שאנחנו עוסקים בהן היום לעשות חלופה של עבודה בפיקוח. החוק קובע את חובת הבחינה ואנחנו מסדירים כאן את הבחינות. אם מדובר על חלופה כזאת, יש צורך בתיקון החוק היום. זה לא לדיון היום ולא שמענו על הצעה זו קודם. כדי ללכת לקראת האנשים האלה נתנו להם תעודות זמניות, שתקפות עד יולי 2010. על פי החוק, השר רשאי להאריך את התקופה הזאת בשנה נוספת ואנחנו מטפלים בצו טיפול מתקדם. הם יידעו שיש להם עוד שנה להתארגן ולעבור את הבחינה, כלומר עד יולי 2011. הבנתי שהכוונה בבחינות אינה להכשיל את האנשים אלא בחינות שאנשים אמורים לעבור.

תודה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.

אני חושב שעורכת הדין מישר צודקת בעניין הזה. התקנות לא יכולות לשנות את החקיקה הראשית. גם הוועדה וגם מליאת הכנסת סברו שיש הגיון לחייב בבחינה את מי שסיים בחמש השנים האחרונות ולא קיבל תעודת הכרה קודם או לא היה זכאי לקבל אותה קודם. הועלתה סוגיה של אנשים שסיימו את הלימודים לפני ארבע שנים והם כבר עובדים. העמדה הזאת נשמעה גם בדיוני הוועדה וזאת לא עמדה חדשה. העמדה נשמעה והקולות הללו נשמעו ובכל זאת החלטנו אז לקבוע קו בחמש שנים.


אם מישהו רוצה לתקן את זה באופן כזה שייענה לאוכלוסיה של דור הביניים, צריך להציע הצעת חוק פרטית שתאמר אחרת – שלוש שנים, שנתיים או בכלל לא.

תודה. חברת הכנסת אורלי לוי-אבוקסיס, בבקשה.

מה שמעניין הוא שאנחנו מוציאים חוק שיש לו השלכות לגבי אנשים שהתחילו ללמוד מקצוע מסוים, כאשר התנאים בו לא היו ברורים. כשהתחלתי לימודי משפטים ידעתי שיש לי סטז' של שנה אחת ובמהלך הדרך, לאחר שסיימתי את הלימודים יאמרו לי שהסטז' הוא שלוש שנים? יכול להיות שבתחילת הדרך או במהלכה הייתי לוקחת בחשבון שאלה הדרישות ממני ואולי לא הייתי נכנסת למקצוע הזה.

החוק כבר נחקק.

אבל הוא נוגע רטרואקטיבית לאנשים שסיימו את לימודיהם.

החוק נחקק. גם אם את צודקת, החוק נחקק.

יש פה שאלה משפטית כי שינו את הדברים בצורה חד צדדית, כמו שמשנים הסכם בצורה חד צדדית. האם אין פה פריצה מבחינה משפטית שמאפשרת לנו להתקין תקנה שנוגעת לאנשים האלה, שנופלים בין הכסאות?

אפשר לתקן את החוק הראשי.

אי אפשר להתקין תקנה שמסמיכה?

לא, אין דבר כזה. חוק גובר על תקנה.

יש לקונה.

כמחוקקת פעילה כמוך....

תראה כמה זמן ייקח להעביר את זה.

אם תניחי הצעת חוק שתעבור בקריאה טרומית, נעשה חקיקה מזורזת ונעביר את החוק שיירשם לזכותך. אפשר לעשות את זה בחקיקה מהירה, אבל תקנות לא משנות חוק.


משרד הבריאות, נא לקרוא את התקנות.

תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הכשרה מעשית), התשס"ט-209.


בתוקף סמכרותי לפי סעיפים 14, 17 ו-49 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ט-2008 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הוועדות המייעצות ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות. 1. בתקנות אלה – "הכשרה מעשית" – הכשרה מעשית במקצוע הבריאות כאמור בטור ב' בתוספת הראשונה לחוק לעניין סעיף 8(3) לחוק.


"מוסד מוכר להכשרה מעשית" – מוסד שהוכר לפי תקנה 3.

תקופת הכשרה מעשית. 2. תקופת ההכשרה המעשית במקצוע הבריאות תהיה כמפורט להלן:

(1) בריפוי בעיסוק – 1,000 שעות.

(2) בפיזיותרפיה – 960 שעות.
(3) בתזונה – דיאטנות – 750 שעות.
(4) בטיפול בהפרעות תקשורת – 1,000 שעות.
(5) בטיפול בהפרעות שפה ודיבור בלבד, למי שבא מחו"ל – 750 שעות.
(6) בטיפול בהפרעות שמיעה בלבד – 750 שעות.
מוסד מוכר להכשרה מעשית. 3. ההכשרה המעשית תיעשה במוסד שהכיר בו המנהל לעניין הכשרה מעשית במקצוע בריאות מסוים.

ארחאי להכשרה מעשית. 3א. (1) מנהל מוסד מוכר להכשרה מעשית ימנה עובד ביחידה מקצועית במוסד, בעל תעודה במקצוע הבריאות ובעל ותק של חמש שנים לפחות, אשר יהיה אחראי לבקרה על ההכשרה המעשית במוסד.

(2) האחראי להכשרה המעשית ידווח למנהל על סיום ההכשרה של מקבל ההכשרה המעשית. הדיווח יכלול פירוט על אופן ביצוע ההכשרה ועל עמידה במטלות אשר נדרשו במסגרת ההכשרה.

מדריך להכשרה מעשית. 3ב. (1) עובד ביחידה מקצועית, בעל ותק של שנתיים לפחות במוסד מוכר להכשרה מעשית, יהיה אחראי לליווי מקצועי של מקבל ההכשרה המעשית ביחידה המקצועית.


(2) ליווי מקצועי יכלול הדרכה ופיקוח על הפעולות המתבצעות במסגרת ההכשרה.

אופן ההכשרה המעשית. 3ג. ההכשרה המעשית תיעשה בהיקף של 20 שעות בשבוע לפחות ולא יותר מ-40 שעות בשבוע באופן רצוף.


לעניין רציפות ההכשרה, שירות מילואים או שירות צבאי אחר לפי צו שר הביטחון, חופשת לידה כמשמעה בחוק עבודת נשים, התש"ד-1954, או חופשה אחרת לתקופה שאינה עולה על שלושים ימים לא ייחשבו להפסקת רציפות ההכשרה.

פטור. 4 (א) בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה בישראל במקצוע הבריאות, אשר חלק מתכנית הלימודים בו היא הכשרה מעשית בהיקף כאמור בתקנה 2, פטור מהכשרה מעשית כאמור.


(ב) בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל, שהוא בעל הרשיון או התעודה הנדרשים לצורך עיסוק במקצוע הבריאות במדינה שבה עסק באותו מקצוע, בעל נסיון עבודה של שנה לפחות במוסד שהכיר בו המנהל פטור מהכשרה מעשית כאמור.

הוראות מעבר. 5. מי שהחל בהכשרה מעשית במסגרת לימודיו לתואר אקדמי במקצוע בריאות עד ליום פרסומן של תקנות אלה יהיה פטור מהכשרה מעשית אף אם היקף ההכשרה המעשית שהוא עובר הוא עד 10 אחוז פחות מן האמור בתקנה 2.

הערה טכנית – בהגדרות "הכשרה מעשית במקצוע הבריאות" כאמור בפרטים 1 עד 4 כי עוד מעט יתווספו מקצועות בריאות אחרים ואני מניחה שיש כוונה להסדיר לגביהם הסדרים אחרים.

מקבלים את זה? תודה.

חלק ניכר מהאנשים יוכלו לעשות עבודה מעשית גם במסגרות החינוך. כשהם ייצאו לחופשת הקיץ, שלושים הימים לא מכסים את חופשת הקיץ אלא אם תאמרו שאלה שיעשו את ההכשרה במערכת החינוך, ההפסקה שלהם צריכה להיות שישים יום.

נשמע לי הגיוני.

בסדר.

אנחנו נשנה משלושים לשישים.

רציתי לשאול לגבי הפטור בסעיף 4. נאמר שיהיה פטור למי שעסק באותו מקצוע בעל נסיון עבודה של שנה לפחות במוסד שהכיר בו המנהל. איך הוא אמור להתחיל את העבודה במוסד אם אין לו הכשרה?

מדובר על חו"ל. אחרי שהוא עלה ארצה הוא עבד שנה בחו"ל והוא פטור.

משרד הבריאות מנהל תרשומת של מוסדות שהוא מכיר בהם בחו"ל?

זה באמת לא כל כך ברור מהנוסח. אתם מתכוונים שהנסיון המקצועי שלו נרכש בחו"ל?

כן.

זה לא מה שכתוב. כתוב בעל נסיון עבודה של שנה לפחות.

יש לכם רשימה של מוסדות שאתם מכירים בהם?

אין לנו רשימה של מוסדות, אבל אנחנו בודקים את זה.

כל דבר כזה יעשה לנו אחר כך צרות צרורות בעבודה.

נראה לי שצריך להסביר.

למען הסר ספק צריך להסביר שהנסיון נרכש בחו"ל ולא רק הלימודים נעשו בחו"ל.


אנחנו מעלים להצבעה את התקנות, נא להצביע.

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הכשרה מעשית), התשס"ט-2009, נתקבלו.

תקנות הכשרה מעשית אושרו פה אחד, ללא מתנגדים וללא נמנעים.
2. תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התשס"ט-2009

אנחנו עוברים לתקנות בנושאי הבחינות.

תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התשס"ט-2009.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15(א), 17 ו-49 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הוועדות המייעצות ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות. 1. בתקנות אלה "בחינה" – בחינה במקצועות בריאות כאמור בטור ב' בתוספת הראשונה לחוק לענין סעיף 8(3) לחוק.

נושאי הבחינה בריפוי בעיסוק. 2. הבחינה בריפוי בעיסוק תהיה בנושאים אלה:

(1) הערכה, אבחון, טיפול, שיקום ומניעה בדרך ריפוי בעיסוק לאנשים בגילים שונים.

(2) חשיבה קלינית ומודלים תיאורטיים בריפוי בעיסוק.
(3) בניית תכנית טיפול בריפוי בעיסוק ואופן יישומה.
נושאי הבחינה בפיזיותרפיה. 3. הבחינה בפיזיותרפיה תהיה בנושאים אלה:

(1) הערכה וטיפול בפיזיותרפיה בבעיות מערכת שלד-שריר, מערכת עצבים ומערכת לב-ריאה.

(2) כלי מדידה ואבחון פיזיותרפיסטיים.
(3) חשיבה קלינית בפיזיותרפיה.
(4) בניית תכנית התערבות טיפול בפיזיותרפיה ואופן יישומה.
נושאי הבחינה בטיפול בהפרעות תקשורת. 4. הבחינה בטיפול בהפרעות בתקשורת תהיה בנושאים אלה:

(1) תהליכי התפתחות תקינה של שמיעה, שפה דיבור ובליעה.

(2) דרכי איתור, אבחון, טיפול, שיקום ומניעה
(1) בתחום השמיעה

(2) בתחומי השפה, הדיבור והבליעה
(3) סוגיות אתיות בתחומי הפרעות תקשורת.

נושאי הבחינה בתזונה. הבחינה בתזונה-דיאטנות תהיה בנושאים אלה:

(1) התאמת תזונה ודיאטה למצבי בריאות שונים כלהלן:

(1) חולים במחלות שונות, לרבות מחלות מטבוליות

(2) חולים לאחר ניתוח
(3) אנשים בגילים שונים
(2) נושאים כלליים בתזונה ובדיאטה.

החוק קובע בסעיף 15, שהשר יקבע את נושאי הבחינות הקבועות בתוספת. הובאו לאישורנו מספר מילים כלליות ביותר לגבי נושאי הבחינה ואין כאן פירוט ממשי של הנושאים שצריכים להיות בבחינה. גם משרד הבריאות מבין את זה ולכן פורסמו סילבוסים מאד מפורטים שמהם אפשר ללמוד לבחינה. לקחנו דוגמאות מתקנות אחרות שהותקנו בשנים האחרונות ובכל מקצוע יש רשימה מאד מאד מפורטת של כל הנושאים.

מה טענתך, שהכל פתוח?

גם משרד הבריאות מבין או אומר בפה מלא שהרשימה הזאת בעצם לא אומרת כלום. נושאים כלליים בתזונה ודיאטה – אי אפשר באמת ללמוד ככה למבחן. במשפטים, למשל, זה כמו שנאמר שהבחינה במשפטים תהיה על חוקים, פסקי דין ותקנות.

את מציעה שלא נאשר את זה כי זה כללי מדי?

יש סילבוס או לא?

יש סילבוס שמצורף לכל נושא?

נעשה הפניה לסילבוס.

אפשר לשנות סילבוס כמה פעמים שרוצים והוא לא מסמך מחייב. אם אדם למד לבחינה בנושא מסוים הוא יכול להגיע לבחינה ולראות שיש נושא שלא היה בחומר.

ואת הערת את ההערות האלה למשרד החינוך ביולי?

הגישה של משרד הבריאות שונה. בתקנות הרופאים, למשל, לגבי בחינות ברפואה כתוב שהבחינות הן בפנימית, כירורגיה, ילדים, נשים ומיילדות ופסיכיאטריה.

מאיזה שנה התקנות האלה?

אני מודה שהן לא חדשות, אבל הן לא עתיקות. הן משנת 1988. הכוונה היא שהבחינות ישקפו את מה שלומדים ומאז שהגשנו את הבקשה עד לאישור הוועדה יכול לעבור זמן רב ויכול להיות רצון לשנות. בתקנות לגבי סדרי בחינות אנחנו מתחייבים לפרסם באתר הבינלאומי של משרד הבריאות שישה חודשים מראש לפחות את תכנית הבחינה עם פירוט הנושאים כדי לעזור לאנשים ללמוד לבחינות. אני מניחה שלא יהיו שינויים דרמטיים כל שישה חודשים, אבל זה דבר מתקדם ומשתנה עם הזמן וצריך להשאיר קצת מקום לגמישות.

אני חושב שקשה מאד לקבוע בתקנות כאלה רשימה מאד מאד מפורטת של נושאי בחינה גם משום שהמקצועות דינמיים.

שמת לב למה שהיא אמרה? בפעם האחרונה שקבעו את סדרי הבחינות זה היה לפני 21 שנה.

זה מצוין, כי אם הייתי רוצה לשנות כל שנה את תכנית הבחינות ולהביא אותה לוועדה בכנסת.... זה בסדר שכתוב ברפואה שהנושאים לבחינה הם פנימית, כירורגיה, ילדים וגניקולוגיה. אלה הכותרות. לא ישאלו בהכרח בבחינות גמר משהו בכירורגיה פלסטית, אבל בכירורגיה כללית אני רוצה לשאול. אני לא אכנס לתת הפירוט ואומר: אני רוצה לשאול על הפרעות במעי הגס ובמעי הדק כי אין לדבר סוף. עובדה שבמערכת הבחינות ברפואה זה עובד וזה עובד מצוין.

במערכת הבחינות ברפואה יש סילבוס.

והוא חלק מהתקנות.

זה סילבוס עתיק, אבל פה אין סילבוס.

הוא לא סילבוס עתיק, אבל הוא משתנה.

פה אין בסיס.

הכוונה היא שמשרד הבריאות יפרסם באינטרנט.

אם הייתם מביאים סילבוס מצורף לתקנות ומפרסמים שזה הבסיס, ממנו אפשר לשנות והוא יפורסם חצי שנה מראש באינטרנט, זה סביר, אבל הכל פתוח.

אגב, אילנה, זה לא חצי שנה מראש כי בתקנות שהגשתם לנו מדובר בתשעים ימים.

יש לנו כאן פירוט בכל תחום וזה הבסיס.

קודם לא היה בכלל סילבוס והוא התווסף רק בגלל ההערה שלנו.

אפשר להאריך את התקופה ל-180 ימים, חצי שנה.

זה מקובל עליי.

אנחנו מאריכים את התקופה ל-180 ימים.

עוד כמה פרטים – בתקנה החמישית סעיף מס' (2) הוא סעיף סל בשביל לא להתחייב. נאמר בו: נושאים כלליים בתזונה ובדיאטה. ברגע שאני קובע נושאים כלליים, אני יכול לשאול כל מה שאני רוצה. הוא נראה לי סעיף מיותר, הוא לא קיים במקצועות אחרים ואינני יודע מדוע המשרד בחר דווקא כאן לתת להם נושאים כלליים. זה יכול ללכת חזרה למדעי יסוד ובנושאי הבחינה בתחומים אחרים לא קבענו מדעי יסוד. לכן נדמה לי שראוי גם בתזונה ובדיאטה להוריד את זה.

מה אומר משרד הבריאות?

מקבלים.

לעומת זאת, בריפוי בעיסוק מתעסקים בגילים שונים כי יש לזה משמעות רבה. בהפרעות בתקשורת לא ראיתי התייחסות לגיל ובתזונה יש התייחסות לגיל. אני מציע להוסיף את עניין הגילים השונים בכל המקצועות משום שבוודאי יש לזה עולמות תוכן אחרים. אני מעיר את זה כי קיבלתי מכתבים מאנשים שאומרים שכבר שלוש שנים הם עוסקים בפיזיותרפיה של אוכלוסיה גריאטרית. האם עכשיו ישאלו אותם על ילדים?

זה לא ימנע מהם לשאול אלא להיפך, זה רק יאפשר להם לשאול על כל הגילים השונים.

אני רוצה שתהיה הפניה מדויקת וייאמר שנושאי הבחינה יכללו שאלות לגבי גילים שונים והעובדה שאתה מתעסק מזה שלוש-ארבע שנים רק באוכלוסיה בטווח גיל מסוים, לא צריכה למנוע ממך ללמוד ולדעת לענות על שאלות גם ביחס לגילים אחרים. בפיזיותרפיה אין התייחסות לגיל ואני חושב שראוי שיהיה.

מקובל על משרד הבריאות?

כן.

בסעיפים (2) ו-5) יש התייחסות לגילים ובסעיפים (3) ו-(4) אין התייחסות.

ב-(3) וב-(4) בסופם יבוא התייחסות לגילים שונים.

אם כבר מתקנים, צריך להוסיף גם מגדר.

בנושאי הבחינה בפיזיותרפיה, בסופו יבוא טיפול באנשים בגילים שונים. זה מקובל?

כן.

בסעיף 4(2) צריך להיות: דרכי איתור, טיפול, אבחון, שיקום ומניעה בגילים שונים. שם זה מתאים.

4(1) ממילא מתייחס לגיל הרך.

נוסיף את זה ב-4(2).

אני מוכרח להוסיף בהערכה רבה שאני באמת מעריך את ראש הממשלה, שלמרות כל עיסוקיו התפנה לעסוק בתקנות אלה.

זה נרשם בפרוטוקול.

בנושא תזונה ודיאטה הייתי ממליצה להוסיף דרכי איתור, אבחון, טיפול, שיקום ומניעה ובעיקר חסר לי התאמת תזונה ודיאטה למצבי בריאות וחולי שונים. אנחנו אמורים להתעסק גם בתזונה מונעת.

בריאות כוללת שתי קטגוריות: בריאות שלמה ובריאות חלקית.

אתה אומר שהמשפט הראשון כולל את שניהם?

כן.

הערה טכנית לגבי סעיף 2(1) – אם אפשר להוריד את המילה "בדרך" ולרשום בריפוי ועיסוק.

זאת היתה בקשה של משרד המשפטים.

בהגדרת בחינה, צריך להיות בפרטים 1 עד 4.

זה עבר קודם וזה עובר גם עכשיו. אנחנו עוברים לאישור תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות).

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינה), התשס"ט-2009 נתקבלו.

התקנות אושרו.
3. תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (סדרי בחינות), התשס"ט-2009

אנחנו עוברים לתקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (סדרי בחינות), התשס"ט-2009.

תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (סדרי בחינות), התשס"ט-2009


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15(ב) ו-17 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הוועדות המייעצות ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות. 1. בתקנות אלה –


"בחינה" – בחינה אחת בכתב במקוצע בריאות לעניין סעיף 8(3) לחוק.

צריך להיות במקצועות המפורטים בסעיפים 1 עד 4.

"ועדת הבחינה" – ועדה שמינה המנהל לפי תקנה 6.

זכות לגשת לבחינה. 2. לבחינה זכאי לגשת מי שנתקיימו בו שאר דרישות סעיף 8 לחוק.

הגשת בקשה. בקשה להיבחן יגיש המבקש בכתב למנהל, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הבחינה. המנהל יאשר כי התמלאו במבקש התנאים האמורים בתקנה 2.

תוך כמה זמן המנהל יאשר לו? הוא יכול לאשר לו גם יומיים לפני המבחן.

תוך 15 ימים אני לא יכול להשיב, זה בטוח.

אם אתה לא יכול תוך שבועיים, תודיע לו שבועיים לפני המבחן שהוא הולך להיבחן?

הוא מתכונן למבחן גם קודם לכן.

אם אתה לא נותן לו זכות להיבחן, למה שיתכונן?

ההערה לגמרי מקובלת. אפשר להגדיל את זה לשישים יום ואני אוכל להודיע חודש לפני הבחינה.

הזמן שלו מוקצב והזמן שלך לתת תשובה אינו מוקצב על פי החוק.

אני רוצה לקצוב את זמן התשובה. שבועיים לא מספיקים לך?

לא, אין אפשרות. אנחנו עוסקים בהרבה מקצועות רפואיים ובדברים נוספים, לא רק בבחינות. שישים יום ושלושים יום נראה לי סביר.

זה נראה לי בעייתי.

היום זה פחות.

צריך לעשות הסדר הגיוני.

הבקשה להיבחן יכולה להיות ארבעים יום לפני כן ואתה תצטרך להשיב תוך עשרים יום.

זה לא יספיק כי רק בתחומים האלה אנחנו מדברים על ארבעה מקצועות, שהם שמונה בחינות בשנה. אנשים מגישים את הבקשות זמן רב קודם לכן ולא מחכים לשישים יום, אבל אני לא יכול להתחייב לזמן קצר. התשובה תינתן לא יאוחר משלושים יום לפני הבחינה, זה נראה לי סביר. אגב, כך זה גם במקצועות אחרים.

אני חושב שאם מקבלים בקשה חצי שנה לפני הבחינה, אפשר לכתוב שתוך שלושים יום מהגשת הבקשה אפשר לקבל תשובה, אחרת אדם יחכה ארבעה חודשים עד לקבלת התשובה.

הוא לא עוסק רק בזה.

אנחנו רוצים לדעת שיש לו מספיק זמן לפני הבחינה להתכונן לבחינה.

בסדר. הוא יגיש את הבקשה שישים יום לפני הבחינה ויקבל את התשובה שלושים יום לפני מועד הבחינה.

אני ממשיך בקריאת התקנות.


שפת הבחינה. 4. (א) השפה תהיה בכתב בשפה העברית או בשפה הערבית.



(ב) המבקש תעודת קלינאי תקשורת רשאי להיבחן בשפה הערבית רק עם עמד קודם לכן בבחינת ידע בסיסי בשפה העברית.

למה לא בשפה הרוסית?

השפות הרשמיות במדינת ישראל הן עברית וערבית ומי שעוסק במקצוע רפואי, כדאי שידבר בשפה הנהוגה במדינת ישראל. יש בחינות שאנחנו מתרגמים כרגע לשפות נוספות וזה הופך להיות בלתי אפשרי. זה בעייתי כי אתה צריך למצוא איש מקצוע, ששולט בשפה כזאת או אחרת וגם שולט בהכנת בחינות. זה דבר מאד מורכב והוא לא קיים בשום מדינה אחרת בעולם למעט במדינת ישראל. אני לא רואה שום מקום לשנות את זה.

טוב שאנחנו רוצים לבוא לקראת אוכלוסיות של עולים חדשים ולהקל עליהן, אבל אנחנו חייבים להגן על החולים.

תודה רבה. תמשיך בבקשה בקריאה.

מועדי הבחינה. 5 (א) הבחינה תיערך פעמיים בשנה במועדים שתקבע ועדת הבחינה, ושמרחק הזמן שביניהם לא יפחת מחמישה חודשים.

הבחינות ברפואה מתקיימות היום גם באנגלית. למה פה האנגלית נשמעת?

הסברתי שזה מאד מסובך.

אנגלית מאד מסובכת? אני יכולה להבין לגבי שפות שהן סקטוריאליות, אבל יהיה לכם יותר קל למצוא אדם שגם מבין את השפה וגם מבין את המקצוע.

יכול להיות שכן, אבל יש יותר עולים מרוסיה מאשר מארצות אנגלוסכסיות.

הרבה אנשים שלומדים בחו"ל באים ומוכנים לזה שהם ייבחנו באנגלית.

זה לא קשור לתקשורת שלך עם החולה.

הגישה היא עקרונית וזה כמעט שחור-לבן.

השאלה היא על מי אתה רוצה להגן, על העוסק במקצוע או על החולה?

אני לא פוגע בחולה. אם אני נותן לעוסק במקצוע להיבחן בשפת האם שלו, זה עדיין לא אומר שהוא לא יודע לדבר ולתקשר עם החולה שלו.

זה בהחלט יכול להיות, לא בדקת את זה.

איך אתה יודע את זה?

לא הצבת בשום תנאי ידיעת עברית או ידיעת ערבית.

הדרישה לעברית בסיסית מופיעה בחוק.

לצערי רק לגבי הפרעות בתקשורת ועדיין אני אומר עברית וערבית, אבל זה תנאי הכרחי שאדם יוכל לתקשר ברמה טובה, לא ברמה יום-יומית אלא ברמה מקצועית. אתמול נדונה בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שלי, שמחייבת ידע בעברית של כל הרופאים בארץ.

אבל היום נבחנים גם באנגלית ברפואה ואתה אומר שבמקצועות הספציפיים הללו אנגלית לא תהיה מקובלת.

סיכמנו שאת מגישה הצעת חוק לקצר את הזמנים? תכניסי גם את השפה.

מועדי הבחינה. 5(א). הבחינה תיערך פעמיים בשנה במועדים שתקבע ועדת הבחינה, שמרחק הזמן ביניהם לא יפחת מחמישה חודשים.


(ב) תשעים ימים לפחות לפני מועד הבחינה יפרסם יושב ראש ועדת הבחינה באתר האינטרנט של משרד הבריאות הודעה על מועד הבחינה, מקומה בציון היום האחרון להגשת בקשה להיבחן.

הם אמרו שהם מוכנים לשים את הסילבוס באתר גם שישה חודשים לפני הבחינה. הסילבוס, לפי תקנה 9 מפורסם במועד שבו יש פרסום על מועד הבחינה ולכן צריך להקדים גם את פרסום מועד הבחינה.

עדיף מבחינתנו לתקן לגבי הסילבוס ולא לגבי הבחינה. אם יודעים לפני כן, אפשר לפרסם לפני כן, אבל אדם יודע שיש שתי בחינות בשנה והוא לא צריך לדעת את המועד המדויק כדי להתחיל להתכונן.

להשאיר 90 ימים?

כן.

ועדת הבחינה. 6(א). המנהל ימנה לכל מקצוע בריאות ועדת בחינה של חמישה או שבעה בעלי תעודה באותו מקצוע.

(1) שניים מתוך רשימה שהגישה לו הוועדה המייעצת, של בעלי תעודה באותו מקצוע בריאות, העוסקים באופן קליני במקצוע במשך חמש שנים לפחות.

(2) שניים או ארבעה, לפי העניין, מתוך רשימת חברי סגל ההוראה, בדרגת מרצה בכיר לפחות, שהגיש לו כל אחד מראשי פקולטה או חוג באותו מקצוע במוסדות מוכרים.
(3) בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, עובד משרד הבריאות.
(ב) המנהל ימנה את יושב ראש הוועדה מבין חבריה.

(ג) לא הוגשה רשימה כאמור בתקנות משנה (א)(1) או (2) תוך חודש מיום קבלת דרישת המנהל על כך, ימנה המנהל לחבר ועדת הבחינה בעל תעודה במקצוע הבריאות כפי שייראה לו.

תפקידי ועדת הבחינה וסמכויותיה. 7(א). תפקידיה של ועדת הבחינה הם:

(1) להכין תכנית (סילבוס) לבחינה.

(2) לערוך את שאלון הבחינה.
(3) לרכז ולאשר את תוצאות הבחינה.
(4) לדווח למנהל על תוצאות הבחינה.
(5) לקבל החלטה בדבר נבחן שפגע במשמעת.
(6) לטפל בבקשות לבדיקה חוזרת של בחינה.
(ב) ועדת הבחינה תקבע את סדרי עבודתה.

(ג) יושב ראש ועדת בחינה רשאי למנות ועדות משנה מבין חבריה.

(ד) שלושה מבין חברי ועדת בחינה, ובהם היושב ראש, יהוו מניין חוקי להחלטותיה.

כהונתו של חבר ועדת בחינה. 8(א). תקופת כהונתו של חבר ועדת בחינה תהא שלוש שנים מיום מינויו ויכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות. חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה, יוסיף לכהן בתפקידו עד למינוי חבר ועדה אחר במקומו.


(ב) לא השתתף חבר ועדת הבחינה בשלוש ישיבות רצופות של הוועדה ללא סיבה סבירה, לדעת יושב ראש הוועדה, יראוהו כמתפטר מהוועדה ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו בפני המנהל.

תכנית בחינה. 9 המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, עד יום פרסום ההודעה על מועד הבחינה במקצוע הבריאות, את תכנית הבחינה בה פירוט נושאי הבחינה.

כאן אמרנו שנתקן ונכתוב: עד 180 ימים לפני מועד הבחינה.

שאלון הבחינה. 9א. הבחינה תיערך בדרך של שאלון רב-ברירה, שבו יסמן הנבחן תשובה אחת מבין אפשרויות שיינתנו לו כתשובה נכונה.

נהלי הבחינה. 10(א)
לכל נבחן ייקבע מספר נבחן, שהוא ירשום על הדף הראשון של מחברת הבחינה. לא ירשום נבחן את שמו על מחברת הבחינה.

(ב) לא יתלוש נבחן דפים מתוך מחברת הבחינה.

(ג) נבחן שיש ברשותו בשעת הבחינה ספר, מחשב מכל סוג, טלפון סלולרי או אמצעי קשר אחר, רשימה או כתב שהחזקתם אסורה או שהוא עוזר לנבחן אחר או נעזר בו או מפריע לו, רשאי המפקח על הבחינה, אם יש לו יסוד להניח שהנבחן עשה כאמור, להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינה.

(ד) למחברת הבחינה יצורף טופס הסתייגויות, בו יוכל לפרט הנבחן את הסתייגויותיו לגבי השאלות המופיעות בבחינה. הנבחן יגיש את הטופס יחד עם מחברת הבחינה עם סיומה.


דין העובר על המשמעת. 11(א) נבחן שפגע במשמעת כאמור בתקנה 10, בין אם הופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינה ובין אם לאו, רשאית ועדת הבחינה לפסול את הבחינה שלו ולאסור עליו להשתתף בבחינה במועד הבא ובמועדים נוספים, לפי שיקול דעתה.


(ב) לא תחליט ועדת הבחינה לפי תקנות משנה (א), אלא לאחר שנתנה לנבחן הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה.

תוצאות הבחינה. 11א. מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות בבחינה יראו אותו כמי שעבר את הבחינה.

60 זה 56?

לא, 60 זה 60.

לגבי הערר, מתי? מה? צריך לקצוב את זה בזמן. צריך ליצור מסגרת שבה אדם, לא רק שהוא יטען את טענותיו אלא גם יהיה מי שייענה להן. מה ההרכב שידון בטענות? אדם תלוי באוויר והוא צריך לדעת.

מי שלא מגיע לציון 60, שייבחן שוב.

לא, מדובר במי שעובר על המשמעת. תוך כמה זמן צריכה הוועדה לתת לו תשובה?

הוא שוטח את טענותיו בפני ועדת הבחינה. זה כתוב.

היא רוצה להוסיף הוראה תוך כמה זמן הוועדה נותנת את החלטותיה.

תוך שישים ימים, כלומר ארבעה חודשים לפני הבחינה הבאה.

כלומר, תוך שלושים ימים מיום הבחינה תראו את הנבחן ותשיבו לו תוך שישים ימים? יהיו לו ארבעה חודשים להתכונן לבחינה הבאה.

אם יאשרו לו להשתתף בה.

יש חמישה חודשים בין בחינה לבחינה ויישארו לו שלושה חודשים להתכונן.

חמישה חודשים לפחות. בדרך כלל זה יותר.

אם כך, אנחנו כותבים שוועדת הבחינה תתן את החלטתה ותעביר עותק ממנה לפונה תוך שישים ימים.

לדעתי צריך להפנות גם לחוק השוויון, שמקום הבחינה צריך להיות מונגש ואנשים לקויי ראייה, שיבקשו לקבל טופס מוקדם, צריך לאפשר להם זאת אחרי הודעה מוקדמת שלהם. יש הרבה מאד פיזיותרפיסטים שהם לקויי ראייה קשים עד עיוורים ועדיין הם יהיו רשאים לעסוק בפיזיותרפיה. אולי זה מובן מאליו, אבל אני חושבת שעדיין ראוי להפנות.

בעניין הזה גם אנחנו העברנו הערות למשרד הבריאות והפנינו אותם לדוגמאות לתקנות אחרות, שבהן יש הוראה שצריך להבטיח לנבחן עם מוגבלות אפשרות להיבחן בתנאים שווים ככל האפשר לשאר הנבחנים. אפשר לקבוע גם הוראות לעניין מקום הבחינה. יש עכשיו תקנות שמסדירות את הנגישות לכל מבני הציבור בארץ.

אבל אנחנו מדברים על הבחינות שיכולות להיות בחודשים הקרובים והבחינה יכולה להיות בקומה רביעית.

הבחינות לא בקומה רביעית.

אני מצטרפת לבקשה.

יש לי בעיה עם זה שסמכות הערעור היא סמכות ההחלטה, כלומר, אותה ועדה שמחליטה לפסול נבחן מסוים מלהיבחן חמש שנים ונדמה לו שהוא נפגע מההחלטה הזאת, יכול לערער בפני אותה ועדה שפסלה אותו.

אתה מציע שיקימו ועדה אחרת?

אין רמת ערעור אמיתית. זאת אותה רמה שהחליטה.

בית המשפט הוא הרמה הבאה.

השאלה היא האם צריך לכתוב שבית המשפט לעניינים מנהליים הוא סמכות הערעור על החלטת הוועדה או שזה מובן מאליו?

אתה מתכוון לבית דין לעבודה?

לא, לבית משפט מנהלי.

נדמה לי שראוי שיהיה משהו מובנה בתקנות כדי שאדם יידע שיש לו מסלול לערער והוא לא עומד מול חומה אטומה ומי שקיבל את ההחלטה דחה אותו פעם שנייה וזהו.

לנו אין התנגדות לזה וחשבתי שזה מובן מאליו.

אבא שלי אמר שמה שכתוב זוכרים.

רובי ריבלין אומר בדרך כלל שגם המובן מאליו ראוי שייאמר.

בתקנה 11 לא מדובר בערעור על החלטה אלא בהחלטה הראשונית של ועדת הבחינה ולפני ההחלטה הראשונית צריך לתת לו הזדמנות להשמיע את הטענות שלו. כלומר, זאת לא ערכאה של ערעור. אם רוצים, צריך לכתוב שעל החלטת ועדת המשמעת ניתן לערער למנהל. כמו שיש אפשרות לערער על החלטת ועדת הבחינה על כשלון בבחינה, אפשר לערער בפני המנהל על החלטת ועדת הבחינה.

מה שהערתי התייחס יותר לסעיף 14 מאשר לסעיף 11. הקדמתי את המאוחר?

כן.

גם לסעיף 11 אתה רוצה להעיר את זה?

לא, בפעם הראשונה זה נראה לי הגיוני.

אבל אין אפשרות לערער מעבר לזה.

לבית המשפט.

רשום שהחלטת ועדת הבחינות בבדיקה חוזרת תהיה סופית. פה ממש סותמים את הגולל.

לכן זאת הערה לסעיף 14 ולא לסעיף 11.

למרות שגם לסעיף 11 אין אפשרות לערער. האם רוצים לתת זכות לערער למנהל על החלטת ועדת הבחינה?

יש הבדל בין ערעור על ועדת משמעת לבין ערעור על נכונות התשובות בבחינה.

יכול להיות ויכוח האם לחשו לו או לא לחשו לו. ויכוח על עובדות. אם תפסו אצלו טלפון, זה עניין אחר.

לא נערבב בין סעיף 11 לסעיף 14. אנחנו מדברים כרגע על סעיף 11 ואומרים שזה עניין של משמעת ואתם צודקים. אם הוועדה קבעה מה שקבעה והוא רוצה לערער על החלטתה, הצעתי שהוא יערער לבית המשפט.

יש הוראה בחוק שאומרת שעל כל החלטה של המנהל אפשר לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים, אבל זאת לא החלטה של המנהל אלא החלטה של ועדת המשמעת ולכן לא ברור שאפשר לעשות את זה.

בסעיף 11 השומר ממשרד החינוך פסל אותו. בסעיף 14 האינסטנציה המענישה היא אותה אינסטנציית ערעור. בסעיף 11 יש בוחן חיצוני שבא להשגיח על הבחינה, מצא אותו מעתיק והוציא אותו החוצה.

סיכמנו שהוא יכול לערער למנהל?

כן. נכתוב כי הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הבחינות לפי סעיף זה רשאי לערור עליה למנהל בתוך שלושים יום.

מקובל.


הודעה על תוצאות הבחינה. 12. המנהל ישלח לנבחן את תוצאות הבחינה תוך 45 ימים ממועד הבחינה.


בחינה חוזרת. 13. נבחן שנכשל בבחינה רשאי לשוב ולהיבחן במועד אחר בכפוף לאמור בתקנה 11.

אתם רוצים להתייחס לשאלה כמה פעמים?

עד היום, בכל המקצועות האחרים, לא הגבלנו את מספר הפעמים. דנו בזה לא פעם כי זה נשמע לא כל כך הגיוני שאדם ייגש עשרים פעם לבחינה. היום זה קורה גם בבחינות לרפואה ואגב, סטטיסטית, מי שנכשל חמש-שש פעמים, הסיכוי שלו לעבור שואף לאפס אבל יש מקרים שבהם בכל זאת עומדים בבחינה בהצלחה. מצד שני, אם כן רוצים להגביל, מגבילים לחמש ואז מה? מי שהשקיע בלימודים שלו פסול מלעסוק במקצוע כל חייו? אז עולה השאלה מה הוא יעשה או מה תהיה הדרישה ממנו – האם לחזור על חלק מהלימודים? הפקולטות לא יקבלו אותו. לעבור איזשהו קורס הכשרה? מי יעשה את זה. בהחלט, אפשר לדון בזה, אבל יש פנים לכאן ולכאן.

אל תגביל אותו. אם הוא לא מבין את החומר, שיחליף מקצוע.

מה ההגיון לקחת מישהו למקצוע כקולגה, כשעשר פעמים או עשר שנים לא עובר את הבחינה שאמורה לבדוק את הידע שלו?

הוא בטוח יתייאש במהלך הדרך.

צריך לעשות איזשהו סינון.

אחרי עשר שנים הוא יילך למקצוע אחר.

שאלה בנוגע ללוחות הזמנים, שנוגעת גם לסעיף 12 וגם חזרה לסעיף 3. אם אני מבינה נכון את הזמנים שהקצבנו, אנשים אחרי סיום הלימודים שלהם לפחות ארבעה חודשים לא יוכלו להיקלט לעבודה, שהרי הארכנו את הזמן שבו הם יכולים להגיש והם יכולים להגיש בקשה להיבחן רק עם תום הלימודים. הבקשה היא לפחות שישים יום לפני ואחר כך עוד 45 יום.

לא כתוב שהוא יכול להגיש רק עם תום הלימודים.

לא, הוא צריך להיות בעל תואר.

שאלתי היא האם אפשר לקצר את לוחות הזמנים או מבחינת הבדיקה או חזרה? ניסיתי להגיד את זה קודם גם לגבי הסעיף הנוגע להגשת הבקשה כי מדובר על טווח מאד ארוך עבור אנשים שמסיימים את הלימודים וצריכים להמתין עד שהם יכולים להיקלט בעבודה. לפי החישוב שלי הם צריכים להמתין לפחות ארבעה חודשים וחצי.

תלוי מתי הם מסיימים את הלימודים. הבחינה היא פעמיים בשנה ונכון, יכול להיות מצב שבו מישהו סיים את הלימודים בתאריך מאוחר יותר והוא יוכל לגשת להיבחן רק בעוד שישה חודשים.

הוא צריך להגיש בקשה שישים יום לפני הבחינה. אם תכתוב שהוא רשאי להגיש את הבקשה שלושים יום לפני סיום מועד הלימודים שלו...

לא, בשום אופן לא. הוא צריך דיפלומה.

הוא לא צריך לתת תשובה תוך שלושים יום ולכן אני מציע ללכת אחורה עם לוחות הזמנים. אני לא רוצה לפגוע בלוח הזמנים של ד"ר שנון.

אבל הוא אומר שהוא לא יכול לתת תשובה תוך פחות משלושים יום.

אני מציע שד"ר שנון ייתן תשובה תוך שישים יום ותלך אחורה עם לוחות הזמנים של הגשת הבקשה כדי שאנשים יוכלו שלושים יום או חודשיים לפני מועד הבחינה כבר לבקש להיבחן.

אבל אם הוא לא סיים את הלימודים אני לא יכול לאשר לו.

בשביל להגיש בקשה להיבחן הוא צריך לקנות כרטיס כניסה וזה הדיפלומה או אישור שהוא סיים את לימודיו.

זכאות לדיפלומה.

זה יותר טוב מסיום לימודים.

בדיקה חוזרת. 14(א). נבחן הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הבחינה על כשלונו בבחינה, רשאי להגיש למנהל בכתב בקשה לבדיקה חוזרת של הבחינה תוך שלושים יום מיום פרסום תוצאותיה.


(ב) קיבל המנהל בקשה לבדיקה חוזרת כאמור, יפנה אותה לוועדת הבחינה להכרעתה.


(ג) ועדת הבחינה תחליט בבקשה כאמור תוך שישים יום מיום קבלתה מן המנהל. החלטת ועדת הבחינות בבדיקה חוזרת תהא סופית.

כאן נכנסת הערתו של חבר הכנסת אלדד, שאומר שהוועדה היא זאת שפסלה לו את הבחינה ומחזירים אליה שתחליט בערעור.

היא מחברת הבחינה. אני אזכיר שוב איך זה פועל. ועדת הבחינה מחברת את שאלון הבחינה. אמרנו שיהיו גם דפי הסתייגויות כלומר יבדקו את ההסתייגויות של הנבחנים. נניח שהוועדה מוצאת שיש צורך לשנות חלק מהשאלות, דהיינו, להוסיף עוד תשובה אחת על פי ההערות מצד אחד וגם על פי הבדיקה הסטטיסטית, שהיא בדיקה חיצונית ונעשית על ידי גורמים חיצוניים. הם עוברים על כל ההערות ומחליטים האם יש לפסול שאלה, האם יש להוסיף עוד תשובה נכונה לשאלה מסוימת וכו', ורק אז מפרסמים את תוצאות הבחינה. אגב, התהליך הזה אורך זמן ולכן אי אפשר לקצר אותו. אחרי כל זה, אם למישהו יש הערה נוספת, הוא מגיש אותה.
מי יבדוק את ההערה חוץ מוועדת הבחינה? נמנה מישהו שיבדוק אם ועדת הבחינה שואלת שאלות כמו שצריך?

זה בסדר. ועדת הבחינה תוכל לבדוק את הבקשה החוזרת שלו, אבל אני מחפש סמכות ערעור מעל ועדת הבחינה כדי להגיד שלא מדובר בכמה אנשים שנעלבו מעצם העובדה שמישהו העיז להגיד שהשאלות שלהם לא טובות.

מה קורה ברפואה?

אין דבר נוסף.

אדם יכול ללכת לבג"ץ.

זה תמיד פתוח בפניו.

אני מציע שלפני שרצים לבג"ץ יהיה בית משפט לעניינים מנהליים, שהוא סמכות טובה. אני מחפש משהו כדי שלא יהיה מצב שבו הוועדה נעלבה מעצם העובדה שמישהו ערער על כך שהשאלות שלה לא חכמות.

אולי אפשר להציע שהמנהל יעביר את זה לוועדת הבחינה לקבל את התייחסותה, אך ההחלטה הסופית תהיה של המנהל. ממילא כתבנו בחוק שעל כל החלטה של המנהל אפשר לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים.

המנהל הוא לא איש מקצוע. אם מדובר ברפואה, ניחא, אבל בפיזיותרפיה?

אולי תעביר את זה לוועדה המייעצת, שהיא סמכות מקצועית ויכולה לבדוק שוב את הבחינה.

זאת אומרת שרוצים שתהיה עוד ועדה שתבחן את מי שבחרנו כאנשים מובילים במערכת ההוראה במדינת ישראל.

בחרנו אנשים מצוינים והם חיברו בחינה. הוועדה המייעצת יכולה להיות סמכות ערעור. הוועדה המייעצת אולי תשמע את החלטת ועדת הבחינות אבל היא תקבל החלטה מקצועית.

לדעתי זה רק מסרבל.

מתי יתחילו הבחינות?

ברגע שנאשר.

נאשר את התקנות, יתחילו הבחינות ונראה מה אחוז העוברים והנכשלים. תמיד אפשר לשנות תקנות ובואו נקווה שאחוז העוברים יהיה גבוה.

גם אני מקווה.

סודיות. 15(א) דיוני ועדת הבחינה וכל חומר הבחינה הם סודיים ואין למסור את תכנם או לגלותם.


(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי נבחן שנכשל לקבל מידע על הנושא שנכשל בו.

הוראות מעבר. 16. פרסום מועד ותכניות הבחינה הראשונה לאחר יום התחילה יהיו שישים ימים לפחות לפני מועד הבחינה.

תודה רבה.

אני רוצה לחזור להערה לעניין ההתאמות לנבחן עם מוגבלות.

אנחנו בעד התאמת הבחינה לאנשים בעלי מוגבלות.

הבנתי שיש תקנות לגבי נושא זה בבחינות בכלל. האם לא נכון שהוועדה הזאת דנה בתקנות נגישות השירות?

תקנות נגישות השירות עוסקות בהכשרה ובהדרכה בבחינות והן נדונות בכנסת כל יום שלישי.

כשזה יסתיים, אנחנו נאמץ את זה.

זה מתייחס גם לנגישות של נבחנים?

כן, יש שם סעיף שעוסק בזה

נרשום שוועדת המשנה עוסקת בתקנות האלה ויש מחויבות של משרד הבריאות לאמץ אותן.

יש לנו הסתייגות לגבי שפת הבחינה.

את הולכת להגיש הצעת חוק מתקנת? תכניסי את שפת הבחינה.

זה סעיף מאד ספציפי והוא כבר נהוג היום, לפחות באנגלית.

זה לא נהוג בכל המקצועות.

ברפואה.

אתם רוצים ששוב אנשים לא ייבחנו במשך חמש שנים?

קלטנו מיליון עולים רוסים, חלקם באו עם מקצועות רפואיים. מה הבעיה להיבחן בעוד שפה? זה עניין של עצלות.

לא, ממש לא.

זה כמעט הכלי היחיד שלי לדעת שהאיש מדבר במונחים מקצועיים בשפת המדינה.

ביקשתי להכניס אנגלית.

את רוצה אנגלית, חבר הכנסת מטלון רוצה רוסית, יבוא מישהו ויגיד אמהרית.

הייתי רוצה שיהיו עוד כמה שפות, אבל מאחר ואני מבינה את הבעייתיות, אני חושבת שאנגלית פוטרת את משרד הבריאות מכמה בעיות ואני בטוחה שיש להם מומחים בתחום, שיכולים לתרגם את הבחינות ממילא לשפה האנגלית.

אנחנו נוציא את תקנה 4(א) ונצביע על כל התקנות למעט תקנה זו. אחר כך נצביע עליה בנפרד. אנחנו עוברים להצבעה על התקנות למעט תקנה 4(א).

הצבעה

בעד התקנות למעט תקנה 4(א) – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (סדרי בחינות), התשס"ט-2009 נתקבלו, פרט לתקנה 4(א).

התקנות, פרט לתקנה 4(א), נתקבלו.


אנחנו עוברים להצבעה על הכנסת שפה נוספת לתקנה 4(א).

הצבעה

בעד ההצעה להכניס שפה נוספת בתקנה 4(א) – 2

נגד – 2

נמנעים – אין

ההצעה להכניס שפה נוספת בתקנה 4(א) לא נתקבלה.

2 בעד, 2 מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה להכניס שפה נוספת לתקנה 4(א) לא נתקבלה.
מאחר וההסתייגות נפלה אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 4(א) כנוסח הוועדה. נא להצביע.

הצבעה

בעד אישור סעיף 4(א) – 2

נגד – 2

נמנעים – אין

סעיף 4(א), כנוסח הוועדה, אושר.

תודה רבה לכולם, התקנות אושרו והישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20