PAGE
11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

09.11.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 118

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ב בחשון תש"ע, 9 בנובמבר 2009, שעה 11:15

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): עיכוב הקמת מרכז הפריה חוץ גופנית לנשים נשאיות HIV, של חברת הכנסת רחל אדטו
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): עיכוב הקמת מרכז הפריה חוץ גופנית לנשים נשאיות HIV, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): עיכוב הקמת מרכז הפריה חוץ גופנית לנשים נשאיות HIV, של חבר הכנסת חיים אורון

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

ניצן הורביץ

שלי יחימוביץ

משה (מוץ) מטלון

ד"ר איתן חי-עם – מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר חזי לוי – ראש שירותי רפואה, משרד הבריאות

ד"ר איתמר גוטו – ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ריקי שמיר – משרד הבריאות

יעל בר – עוזרת מנכ"ל משרד הבריאות

פרופ' שמעון רייסנר – סגן מנהל בית החולים רמב"ם

פרופ' יוסף איצקוביץ – מנהל מחלקת נשים ויולדות, בית החולים רמב"ם

ד"ר אלנבוגן אדריאן – נציג האיגוד הגניקולוגי, ההסתדרות הרפואית

יונתן קרני – מנכ"ל הוועדה למלחמה באיידס

עו"ד דורי ספיבק – הוועד למלחמה באיידס

חדוה אייל – רכזת עמותת אישה לאישה

פ' – עותרת

מ' – עותרת

י' - עותרת

שלי לוי – ריכוז מחקר, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

וילמה מאור

הילה לוי

1. . הצעה לסדר היום (דיון מהיר): עיכוב הקמת מרכז הפריה חוץ גופנית לנשים נשאיות HIV, של חברת הכנסת רחל אדטו

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): עיכוב הקמת מרכז הפריה חוץ גופנית לנשים נשאיות HIV, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): עיכוב הקמת מרכז הפריה חוץ גופנית לנשים נשאיות HIV, של חבר הכנסת חיים אורון

בוקר טוב אדוני המנכ"ל, יום שני בשבוע, 9 בנובמבר 2009, כ"ב בחשון ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. נדון בהצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: עיכוב הקמת מרכז הפריה חוץ גופנית לנשים נשאיות HIV, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, של חברת הכנסת רחל אדטו ושל חבר הכנסת חיים אורון. אני מעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת רחל אדטו.

תודה, אדוני היושב ראש. לנושא הקמת מרכז ארצי לטיפולי פוריות לנשים נשאיות איידס נחשפתי לפני כמחצית השנה, כשהגיע אלי ועד הפעולה למלחמה באיידס וסיפר לי את הסיפור הארוך והמתמשך של כל נושא הפריות המבחנה לנשים נשאיות HIV. מטבע הדברים, בגלל מקצועי כרופאת נשים חשבתי שהסיפור הזה מאד אנושי ומאד אמיתי, וגם הדרך שבה הנשים האלה מיטלטלות בסבך הביורוקרטיה מחייבים מישהו שיעזור להן. לכן התגייסתי לעזור להן בסיפור.


מדובר בנשים שמנסות להרות ובגלל שהן נשאיות של המחלה הן לא יכולות לקבל את הטיפול ביחידות הרגילות להפריית מבחנה, מכיוון שיחידות רגילות לא רוצות/לא יכולות/ אין להן את האמצעים, אבל בעיקר לא רוצות לטפל בנשים הללו. בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון הוחלט שיוקם מרכז בבית החולים רמב"ם בחיפה ומכאן מתחיל הסיפור. הסיפור הולך וחוזר בין משרד הבריאות לבית החולים רמב"ם ולבית המשפט העליון, כולל הגשת שתי עתירות שמבקשות ממשרד הבריאות להשיב מדוע המרכז הזה עדיין לא נפתח, למרות מחויבות שנדחתה שלוש פעמים לחודש מאי, לחודש אוקטובר ולחודש נובמבר.

התאריך האחרון בהחלט היה ב-1 בנובמבר 2009, תאריך שעבר לפני שבוע. גם אז התקבל מכתב שאומר שמאילוצים טכניים – חדר מיון עבר והמקום המוקצה לכך צריך לעבור הכשרה לכך ומנהלת המעבדה התפטרה וצריך להביא מנהלת מעבדה אחרת, וצריך להכין רשימות של אלה שמעוניינות, כאשר יודעים בדיוק מי הנשים המעוניינות ולמרות הכל רק בינואר יתחילו לרשום אותן ובמרס יתחילו לבנות, התכניות קיימות וכסף יש וכו'. ב-1 בנובמבר לא היה מקום למרות שניתנה הבטחה לבית המשפט העליון שב-1 בנובמבר יוקם המרכז.

ביקשתי את הדיון הזה מתוך תחושה מאד עמוקה שאנחנו צריכים לקרוא למעורבות של משרד הבריאות ונורה לו לקיים את מה שהוא הבטיח לבית המשפט העליון בקצב יותר מהיר מכפי שמשרד הבריאות מתכנן לעשות עם בית החולים רמב"ם. נאמר שהכסף אמנם הוקצה, אבל לא ברור אם כל הכסף הוקצה. הדבר הכי חמור, מעבר להתנהלות האיטית, הוא שדווקא במקרה הזה מדובר בנשים שהזמן שלהן הולך ואוזל. נשים שהיום הן בנות 38 היו בנות 34 כשהן התחילו את התהליך. נמצא פה פרופ' איצקוביץ, שמנהל את הפריות המבחנה, מאבי אבות הנושא הזה בארץ והוא ודאי לא יסתור את מה שאני אומרת. הזמן פועל לרעת הנשים ואישה אחת מכל הנשים האלה הגיעה לגיל 41, שהוא הקו העליון של הרף. לא די שנגזר עליהן להיות נשאיות של המחלה, עם כל הסיבוך בזה, אנחנו גם מונעים מהן את האפשרות להורות.

אסור לתת לביורוקרטיה, לסחבת, לחוסר האכפתיות ולזלזול – אנחנו מזלזלים בהוראה של בית המשפט העליון – למנוע מנשים את הזכות שלהן להיות בהריון. לכן ביקשתי את הדיון המהיר ואני מקווה שמכאן ייצא קול קורא, שיכפה קצב אחר. אם בית המשפט העליון לא הצליח לעשות את זה, אני מקווה שאנחנו נצליח לעשות את זה.

תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני לא רופאה כמו חברת הכנסת רחל אדטו, ולכן אני אציין את מה שלרחל היה מובן מאליו, כנראה. נשים נשאיות איידס יכולות להרות ולהוליד ילדים בריאים עם 1% סיכון, דבר שהוא בטל בשישים. אנחנו מדברים על ליווי של ההריון עם טיפול תרופתי מתאים, עם מעקב וכן הלאה. זאת נקודת המוצא וגם בג"ץ קיבל אותה.

היינו אמורים להיות היום כבר שישה ימים אחרי שהמרכז פועל ונותן שירות לנשים האלה. מדובר בקבוצה לא גדולה.

את אומרת שאנחנו נמצאים ארבעה חודשים לפני הדחייה הבאה.

בדיוק. בלשון המעטה, לא תהיה כאן עמידה בלוח הזמנים. יכול להיות שהאדמה לא רועדת בגלל זה ואין זעקה גדולה מכיוון שמדובר בקבוצה מאד קטנה יחסית ולא בתופעה רחבה. מדובר בזכות הבסיסית של אישה, של אדם בכלל, להוליד ילדים. כפי שאמרנו, סיכון בריאותי לא נשקף ואפשר להיפטר מהדיעה הקדומה הזאת. אני קצת חושדת שהסחבת הביורוקרטית היא לא רק ביורוקרטית ובין היתר נובעת גם מחוסר קבלה רגשי וחברתי של עצם הזכות של נשים נשאיות להרות וללדת ילדים. המטרה שלנו בהתכנסות הזאת, והעובדה שהתכנסנו כמה חברי כנסת כדי ליזום את הדיון הזה, היא כדי לקרוא את הרשויות לסדר, לקרוא להן להפסיק את בזיון בית המשפט בעובדה שהמרכז הזה לא קם ולאפשר לנשים האלה להרות ולהוליד ילדים. כמו שאמרה רחל, אין להן עודף זמן וכל חודש של סחבת ביורוקרטית הוא מבחינתן אובדן הסיכוי ללדת ילדים.

אני חושבת שזה אכזרי, זה לא מוסרי ואנחנו צריכים להתגייס לטובתן.

תודה. חבר הכנסת ניצן הורביץ.

תודה. את הבקשה לדיון מהיר הגיש יושב ראש המפלגה שלי חיים אורון ואני מחליף אותו כאן.

אין דברים כאלה. אתה מדבר בזכות עצמך. זה כבר דיון שלישי שהוא מגיש הצעה לסדר היום והוא לא מגיע.

הוא מתנצל, הוא אמר שהוא נוסע להלוויה.

יש לך זכות דיבור, אתה יכול לדבר.

אני מדבר גם בשמי, ועמדתי בעניין ברורה, אבל גם בשמו היות והוא הגיש את הבקשה והוא פועל בעניין הרבה שנים. אני מצטרף לחברותי רחל אדטו ושלי יחימוביץ. יש פה עניין שכבר הוכרע ולא צריך לדון במהות שלו. הוא הוכרע, יש החלטה של בית המשפט, יש ציבור שדורש את זה, מבחינה רפואית הדברים ברורים ואני פונה למשרד הבריאות לפרסם את הנוהל כדי לאפשר לנשים הללו טיפולי פוריות ולגמור את הסיפור. חבל שאנחנו נדרשים לעניין וחבל שהעניין נסחב. יש פה סבל אנושי של הנשים ואין שום מכשלה אחרת ולכן אני מצטרף לקריאה להסדיר את העניין כדי שלא יהיה מאוחר מדי.

תודה. הדיון הזה הוא דיון שני שמנכ"ל משרד הבריאות נוכח בו היום. הדיון הראשון היה דיון יפה ונחמד, אבל בדיון הזה אני רוצה לומר לך כך: משרד הבריאות לא מתייחס ברצינות לדרישות כנסת ישראל. כשהודיעו לכם על הדיון הזה, למרות שהוא דיון מהיר, הייתם צריכים להגיב בתשובות לשאלות שנשאלו ואתמול בשבע בערב אמרתם שאין לכם תשובות. אנא מכם, תתייחסו ברצינות לוועדה הזאת, תתייחסו ברצינות לכנסת ישראל וגם לחולות או לנשאיות האיידס. אני לא רוצה להגיד שזה בכוונה, אבל כפי שאמרה חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אנחנו באיחור של שישה ימים ולפני הדחייה הבאה שתהיה במרס.

אני מקווה שבמרס אני אקיים פה דיון ואומר שאני מתנצל בפניכם, פתחתם את המוסד, העסק עובד, אני חוזר בי ואתכם הסליחה, אבל לא נראה לי שכך יהיה. הלוואי וזה יהיה.

אנחנו רוצים לידה בספטמבר שנה הבאה.

אנחנו מרגישים כמו בכיכר העיר.

יש סיבה טובה לכך שאתם מרגישים כך.

תאמר את זה אחרי שנדבר.

כשהייתי צעיר אבא שלי אמר לי שיש שני סוגי אנשים: יש מצליחים ויש מסבירים. אם הייתם פותחים את המוסד לפני שישה ימים, לא היינו אומרים כלום. בכך שלא פתחתם, נכשלתם. כל מה שתדבר או לא תדבר, עזוב הכל.

הדיון מיותר, אפשר ללכת.

יכול להיות. אם אתם רוצים ללכת אתם יכולים ללכת, אבל זה יהיה בהמשך גם בדברים אחרים.

נתת לי זכות דיבור ולכן אני אענה. תודה ליושב ראש על המילים החמות לגבי הדיון הקודם. ברגע שנכנסתי למשרד הבריאות עסקתי רק בנושא השפעת, המגיפה והחיסונים, ולעומת זאת, אני רוצה להודות לכם על שהנושא הנוכחי עלה לסדר היום כי רק עכשיו הכרתי אותו ולא נחשפתי אליו קודם. היה אצלי דיון ולמדנו את הנושא יחד. אני רוצה להגן על אנשיי לא כי זאת חובה אלא בצדק. נעשתה עבודה ולצערי היא לא הסתיימה מסיבות אובייקטיביות. אני מבטיח לוועדה, ואני מדבר גם בשם הרב ליצמן, שלא יכול היה לבוא היום – דיברנו על הנושא והוא ביקש שאני אייצג אותו ואומר שזה על דעתו – שבכוונתנו להקים את המרכז הזה. אין שום התחמקות ואת סבל הנשים האלה אני מכיר באופן אישי. אני מניח שחבריי במשרד הבריאות גם מכירים את הסבל ואני, יחד עם אנשיי, נעשה הכל כדי שבמרס נוכל לקבל את ברכת הוועדה.

לא יאוחר ממרס.

בינתיים תן להם אישור לעשות את הטיפולים במרס, עד שיוקם המרכז. תן להן אישור לעשות את ההפריה בחו"ל. למי שהיא בת 41 תן אישור לשלם לה על הפריית מבחנה בחו"ל ותחסוך ממנה גם את חצי השנה הזאת.

בשביל לא לענות לך תשובה מהשרוול אני מבטיח לוועדה תשובה מסודרת תוך 48 שעות. אני לא מכיר את הנושא ולכן אני לא רוצה להבטיח סתם.

בהחלטות הוועדה נודיע שהתחייבת לתת תשובה תוך 48 שעות.

בסדר גמור. אני מבקש מחזי לוי לומר כמה דברים.

ראשית, אני לא חושב שמשרד הבריאות מזלזל בחולות האלה או שהוא חסר אכפתיות לחולות האלה ואני רוצה למחות על המילים האלה. אנחנו מכירים בזכותן המלאה, לא רק שלהן אלא גם של חולי מחלות ויראליות אחרות כמו הפטיטיס, שגם הן אמורות להיות מטופלות במרכז הזה. אנחנו מכירים בזכותן ומכבדים את זכותן ופועלים למען זכותן להרות.


עם עובדות אינני מתווכח. המרכז עדיין לא פתח את שעריו, אבל אני לא סבור שמשרד הבריאות או בית החולים רמב"ם או בתי חולים אחרים שהיינו בקשר אתם לנסות לפתוח את המרכז במהלך שמונת החודשים האחרונים הפגינו איזשהו זלזול או חוסר אכפתיות כלפי החולות האלה. אולי צריך לברור את המילים, לפחות לגבי הכוונות והיחס של משרד הבריאות לחולות האלה.


הטיפול בפריון בחולות איידס עבר מספר שלבים מקצועיים טרם פתיחת המרכז עצמו. הלכנו מהקצה של טכנולוגיה מסוימת, שטיפות זרע, וועדות מומחים קבעו כיצד לעשות את הדבר הטוב ביותר מבחינה מקצועית. לפני מספר חודשים, בהתייעצות עם טובי אנשי המקצוע, הגענו לפתרון של הפריה חוץ גופית, ונבחרה הטכנולוגיה המובילה בתחום הזה, הגם שניתן עדיין לעשות שטיפות זרע.

משראינו שאיננו מסתייעים כרגע בפתיחת מרכז להפריה, היינו במגע עם שני בתי חולים גדולים מאד כדי לפתוח לפחות את האפשרות לטיפול בשטיפות זרע, שהן אינן מלפרקטיס, אם כי הן אינן מוגדרות כ-state of the art, אבל גם זה לא הסתייע מסיבות שונות.


עם בית חולים רמב"ם ניהלנו מהלך כדי להכיר בו כמרכז מומחה לאומי כדי שהוא יוכל לקבל מטופלות ומטופלים נושאי מחלות ויראליות קשות מכל רחבי הארץ, ללא הסדרי האזוריות של קופות החולים. המטרה היא למצוא פתרון שירכז את רוב החולות ומדובר בכ-100 פונות לשנה, שמרביתן חולות דלקות כבד נגיפיות ולא חולות איידס. הוועדה צריכה לדעת שמרכז כזה צריך להיות נפרד לחלוטין ממרכז הפריה חוץ גופית לנשים שאינן חולות במחלות האלה.


לפיכך ניהלנו מגעים עם מספר בתי חולים כדי להקים את המרכז ולבסוף בית חולים רמב"ם הביע את רצונו או הסכמתו לפתוח, תוך מציאת מקורות כספיים הן לבינוי והן לציוד בסיוע משרד הבריאות. למרכז הזה יועד מקום, אבל זה לא הסתייע בשל התפתחות הפרויקטים והבינוי בבית החולים, שבעצם פינה את המקום שאמור לשכון בו המרכז הזה רק ב-25 באוקטובר. כל הדברים האלה נעשו תוך יידוע בית המשפט העליון, תוך דיונים בפרקליטות וגם הוועד לאיידס מכיר את זה. הוא גם בירך על הכוונה לפתוח את זה אולי במקום אחר, דבר שלא הסתייע, והדברים נעשו כל הזמן בתיאום וביידוע הפרקליטות ובית המשפט העליון.


משהתפנה המקום שאמור להיות המרכז להפריה חוץ גופית לחולות איידס ומחלות ויראליות אחרות נקבע התאריך לחודש מרס 2010, תוך כדי מהלכים שעשה משרד הבריאות מול הקבלנים ומול בית החולים לזרז את זה וכדי שאכן המרכז ייפתח במרס. בסוף ינואר החולות תוכלנה להתחיל לפנות לבית החולים ובמקביל נמצאה מנהלת שתנהל את המקום. אנחנו, יחד עם בית החולים רמב"ם, נפתח את המקום במרס לרווחת כל המטופלות.


הסיבות העיקריות הן התמשכות הפרויקטים ההנדסיים והבינויים בבית החולים, שלא נתנו את היכולת לפתוח את המרכז לפני מספר חודשים, כמו שרצינו. אנחנו מאמינים שכעת, משהתחילו הבינוי וההתקשרות, נוכל לפתוח את המרכז הזה, שכבר הוכרז על ידינו במרכז מומחה לאומי ואליו תוכלנה להיות מופנות כל החולות.


באשר לתשובות שנתבקשנו לתת, כבוד יושב ראש הוועדה, התשובות מונחות כאן. הן ניתנו לנו ביום רביעי וכדי לא לזלזל בוועדה פנינו למומחים כדי לקבל תשובות מוסמכות. הדף הזה היה מוכן אתמול.

באיזו שעה?

כמו שאמרת. אני אומר שוב שהדברים לא נעשו מתוך זלזול אלא מתוך רצון לתת תשובות מוסמכות למספר שאלות כבדות משקל וחשובות שקיבלנו ביום רביעי האחרון.

תודה. יונתן קרני, בבקשה.

תודה רבה על הדיון ואני רוצה להודות לחברי הכנסת שהתגייסו לעזור לציבור, שהוא אמנם לא גדול, אבל אין לו קול. בניגוד למאבקים ולעוולות אחרות, אין מי שישמיע את קולו ואנחנו, כגוף היחיד שמייצג אותו, אמון על כך. אנחנו נפגשים ודנים עם משרד הבריאות משנת 2005 וכשהבנו שהנושא לא מתקדם הגשנו את העתירה יחד עם פ'. הזמן עבר והטיפול בנושא הזה התחיל להיות יותר ארוך ממה שכולנו חשבנו שיקרה.

אני לא חושב שזלזול הוא המילה אלא יש פה סחבת. אנחנו נמצאים היום שישה ימים אחרי המועד שבו אמורה היחידה להיפתח, אבל זה המועד העדכני, כלומר כבר לפחות ארבע פעמים נמצאנו בתאריך שבו משרד הבריאות התחייב לפתוח את היחידה, אבל זה לא קרה. לצערי, אנחנו למודי נסיון ומאד סקפטיים לגבי מרס. אני מאד שמח על ההתגייסות, על הנוכחות ועל המחויבות, אבל אותן נשים, שתיים שנמצאות פה ועוד 130 זוגות שאנחנו יודעים עליהם היום, אבל אני בטוח שיש יותר, הם כאלה שהזמן לא עומד לרשותם.

אם אנחנו יודעים על 130 סימן שיש יותר כי לא כל אחד רץ ואומר שהוא צריך טיפול.

נכון מאד. הייתי שמח להעלות את הבקשה לממן עבור אותן נשים טיפולים בחו"ל.

זה נאמר כבר.

הטרמינולוגיה מאד חשובה לנו וחולות איידס הוא דבר שאנחנו כמעט לא מכירים. יש נשים שחיות עם HIV, יש נשאיות HIV והייתי שמח אם הטרמינולוגיה שנשתמש בה תהיה נשאיות HIV כי חולות איידס הן נשים שדינן נגזר והנשים שחיות היום צפויות לחיים ארוכים.

פרופ' שמעון רייסנר.

בוקר טוב, אני מצטער שהנושא הוצג כזלזול או סחבת כי זה פשוט לא נכון. אני אציג את המצב כפי שהוא באמת. אפשר לפתוח את המרכז יותר מהר, אבל הכוונה היא לפתוח משהו איכותי. לפתוח משהו שיעשה נזק למשפחות ונזק לחולות יהיה בכייה לדורות ונושא ה-IVF מאד מאד רגיש מבחינה מקצועית. נתקלנו במספר בעיות לא צפויות, שלא חשבנו עליהן, וחלק מהן עניין של חינוך. כשהודענו שקיבלנו על עצמנו ברמב"ם את הקמת המרכז, התפטר צוות ה-IVF, כולל המנהלת. הם אמרו שהם לא מוכנים לגעת בנשאיות ועזבו. התחלנו לחפש כוח אדם חדש והצלחנו לגייס שתי רופאות חדשות שמוכנות לעבוד בידיעה שהן הולכות לעבוד עם האוכלוסיה הזאת.


שנית, תכננו להקים מעבדה במקום מסוים ורצינו להשתמש בחדר הניתוח, שהוא החלק היקר ביותר ובחדר ההתעוררות אחרי ה-IVF., הפלסטיקאים התפטרו והודיעו שאף חולה לא יגיע לפלסטיקה. אנשים אמרו שברגע שידרכו שם רגלי החולות האלה, הם יעזבו, למרות שזאת בורות לשמה וחוסר חינוך כי זה לא מדבק ולא פוגע בשום דבר. הרופאים, האחיות והצוות הודיעו שברגע שיהיה איזשהו קשר בין המכון החדש לבין השירותים שישנם הם יעזבו. לקחנו את כל התכניות, שינינו אותן והתחלנו לתכנן משהו שהוא קונכיה נפרדת.

לא היה יותר זול לשלוח אותן לחו"ל?

אני לא עוסק בזה.

אפילו אם זה היה יותר זול, זה לא הוגן.

זה לא הוגן, אבל אתה רואה כמה זמן זה נמשך, כמה פעמים זה נדחה.

אני מדבר על עצם הבנייה. הבנייה היא בשביל לתת את השירות הטוב ביותר שמגיע להן.

אתה רואה שרופאים אחרים לא רוצים לעבוד בבית החולים.

זה אחד הדברים היותר מזעזעים ששמעתי.

תשמעו את האמת, זאת האמת. אני שומע את זה גם בבתי חולים אחרים. זה לא שרמב"ם פרימיטיבי כי שומעים את זה גם בבתי חולים אחרים ואף מקום לא מוכן לזה. החלטנו לבנות משהו נפרד וסגור לחלוטין. יש תכנית לבנות משהו כזה, שעומד בפני עצמו ולא נוגע בשום דבר. כרגע התכנית אושרה ומתחיל בינוי. בנוסף לכך, יש דברים שהם כורח המציאות – המקום שנבחר כדי שיהיה מבודד לגמרי הוא היכן שהיה חדר המיון הישן של רמב"ם. זה פרויקט ענק של 60 מיליון שקל, שהתאחר בערך בשלושה חודשים. הבטחנו לפתוח את המרכז בנובמבר, אבל לא נעמוד בזה ואני מאמין שנפתח את המרכז בחודש מרס. בין זה לבין זלזול זה מצג שווא. מישהו הציג את זה לא נכון כי אנחנו עובדים על זה ברצינות מוחלטת ורוצים לבנות מעבדה איכותית מאד באין ספור מאמץ. אנחנו לא רוצים לפגוע בנשים האלה אלא לעשות משהו כמו שצריך, עם כוח אדם מיומן והמקום יהיה כמו שצריך.

מה היה קורה אם הייתם משלמים קנסות על כל יום איחור?

כל קבלן שעובד אצלנו מאחר בשלושה חודשים ובלי קנסות.

בחוזה אתה לא מכניס קנסות?

ודאי שאני מכניס קנסות, אבל הוא יפשוט את הרגל והמבנה יעמוד שמונה שנים כמו בחדרה.

תאמין לי, הוא לא יפשוט את הרגל.

תראה את חדרה, את פוריה ואת ברזילי, שם לא מצליחים לבנות שום דבר. אנחנו בנינו חדר מיון תוך שלושים חודשים, מי אחר עוד עשה את זה?

אני יודע שמשלמים קנסות על אי עמידה באיכויות ובלוחות זמנים. תאמין לי שאם משלמים קנסות עומדים באיכויות ועומדים בלוחות הזמנים והעסק מתקתק כי מישהו יודע שיקרה משהו אם הוא לא יעמוד בלוחות הזמנים.

בית החולים קיבל את זה לפני כשנה ומשהו, התחייבנו על נובמבר וזאת דחיה אחת וראשונה ואני מקווה שנעמוד בה.

תודה רבה, אדוני. יש פה מישהי שרוצה לומר משהו ורוצה להישאר אלמונית.

אין לי בעיה לומר את השם שלי אבל אני לא רוצה שיהיו פה מצלמות. אני שרה בטלוויזיה ובכל הארץ ואני לא רוצה להיחשף רק בגלל אמא של בעלי, שהוא לא נשא.


אנחנו יחד עשר שנים וכשבע שנים אנחנו מנסים להביא ילדים. עשינו הכל, היינו בהרבה מאד הזרעות, למרות שלא מקובל לעשות הרבה הזרעות. שנינו סובלים מאד וכמו שאתם רואים, אני חיה, אני בסדר, אני לא הולכת למות לא בחודש הבא ולא בשנה הבאה, אלא אם איזה אוטו יעבור מעליי. אני בסדר גמור. למרות שהכל היה תקין, מסתבר שבזמן האחרון ה-0H שלי עלה לשמיים ואני מאד מקווה לקבל טיפול IVF בהקדם כי אני לא יודעת אם זה יעזור לי בעוד חודשיים. ה-
0H שלי עומד היום על 23-26, לפעמים הוא יורד.

תגידי מה זה כי אפשר לחשוב שזה קשור למחלה.

0H הוא הורמון שמופרש למוח וקובע את איכות הביציות, זאת אומרת שהביציות שלי כבר לא כל כך טובות. אם אני לא אקבל את הטיפול הזה, אני ובן זוגי נישאר בלי ילד. בן זוגי משרת בצבא והוא היה במבצע האחרון בעזה חודש. הוא אזרח ישראלי שלא פשע ובסך הכל הוא רוצה ילד. הוא בחר אותי ויש לו את הסיבות שלו.

יש לו סיבות טובות בהחלט.

ולא נעניש אותו על זה.

עד מרס יש ארבעה חודשים ואני לא חושבת שיש בעיה לשלוח אותי לטיפול או שניים בחו"ל ואפשר לממן את זה. אני לא יודעת אם במרס יהיו לי בכלל זקיקים כי אני במצב לא טוב, זה יורד ועולה.

גם אין תרומת ביציות עד מרס.

אם אני לא אנצל את החודשים הקרובים, אני אצטרך תרומת ביציות. בסוף בן זוגי יתאכזב כי הוא רוצה ילד ממני ולא מתורמת אחרת הוא היה עוזב אותי והיה מחפש בחורה שיכולה לקבל את כל הטיפולים. אני לא יודעת אם מה שאני אומרת לכם יעזור, אבל אני יחד עם עוד בחורות נמצאות במצב מאד קריטי. אני מאד בלחץ, אני לא מתפקדת ומאד קשה לנו. זה דבר שגם יכול לפרק לנו את הבית.

כל מה שעשיתי בשביל להשתקם, בשביל להבריא ובשביל להמשיך לשיר ולהמשיך לחיות הולך להתקלקל רק בגלל ארבעת החודשים האלה. אני מבקשת ממשרד הבריאות שיממנו לנו טיפול או שניים בחו"ל עד שהמרכז ייפתח. אנחנו לא יכולות להמתין, אפילו לא כמה ימים נוספים. אני אומרת את זה מכל הלב.

אני רוצה להגיד שמשרד הבריאות מתייחס לזה ברצינות וזכות ההוכחה עלינו. אני לא מבטיח שהמרכז ייפתח במרס אלא אני מבטיח שאעשה הכל כדי שהוא ייפתח. לפעמים זה גם בידי שמיים. אני, כמנכ"ל משרד הבריאות מתחייב לעקוב אחרי זה ואעשה הכל כדי שזה ייפתח.


לגבי שאלתך, אני בטוח שבעלך לא יעזוב אותך.

זה לא קשור. הוא צריך ילד, אני אעזוב אותו נגד רצונו. הוא רוצה ילד.

לא, חס וחלילה. אמרתי שאני לא מכיר היטב את הנושא אבל הבטחתי לתת תשובה תוך 48 שעות על נסיעות לחו"ל. יש בעיה של חוק שאני צריך ללמוד, יש לי יועצים ותוך 48 שעות אלמד את הנושא ותקבלו תשובה, אני מקווה שלשביעות רצונכם.

אני מנהל היחידה החוץ גופית בהלל יפה ומייצג את הארגון הישראלי לחקר הפוריות. אני רוצה לברך את בית החולים רמב"ם, שהיה לו האומץ לקחת על עצמו את הפרויקט הזה. אני יכול לומר לכם שאין היום בית חולים בארץ שמוכן לטפל בנשאיות איידס.

הדסה היתה מוכנה לקחת את זה על עצמה.

זה ממש לא נכון. כולם ברחו.

מדובר לא רק בנשאי איידס אלא גם בחולי צהבת B ו-C. אם המרכז הזה ייפתח בבית החולים רמב"ם הוא צריך להיות מרכז ארצי לכל הנשאים.

תודה רבה. ועדת הבריאות מותחת ביקורת, יחד עם כל מה שנאמר פה, על התנהלות משרד הבריאות בכל הנוגע לעיכובים להקמת המרכז הארצי לטיפולי פוריות בנשים נשאיות נגיף HIV. לדעת הוועדה, ההתנהלות של משרד הבריאות פוגעת פגיעה קשה בנשים הנשאיות, הזכאויות לטיפולים אלה ומונעת מהן את הזכות הבסיסית להרות.


הוועדה קוראת למשרד הבריאות להפסיק את הסחבת שננקטה עד כה בנושא ולהאיץ את פתיחת המרכז בבית החולים רמב"ם.


הוועדה רושמת לפניה את הבטחת מנכ"ל משרד הבריאות שהוא יעשה כמיטב יכולתו שהמרכז ברמב"ם ייפתח במהלך חודש מרס לכל המאוחר. עד אז, הוועדה קוראת למשרד הבריאות להסדיר את יציאתן לטיפול של נשים נשאיות איידס להפריה חוץ גופית בחו"ל, בוודאי אלה שמגיעות לגיל מתקדם ומפסידות זמן. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00