PAGE
20
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

30.11.09

הכנסת השמונה -עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 46

מישיבת העליה, הקליטה והתפוצות

מיום שני, י"ג בכסלו, התש"ע (30 בנובמבר, 2009) בשעה 10:00

סיור הוועדה באגף מערכות המידע במשרד הקליטה

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

רוברט טבייב

שרת הקליטה סופה לנדבר

דימיטרי אפרציב

סיגל ליבוביץ

שלום בן ישעיה

שוש רוזנבליט

אליעזר שוורץ – מ.מ.מ של הכנסת

דנה גורדון

לאה קיקיון

סיור הוועדה באגף מערכות המידע במשרד הקליטה

שלום רב וברוכים הבאים למשרד העליה והקליטה. אנחנו הזמנו את הוועדה כי חשבנו שהוועדה צריכה לדעת מה קורה בלב ליבו של המשרד. זו מחלקה מאד חשובה של המשרד לקליטת עליה. אנחנו רצינו לתת אפשרות לגעת בדברים שאחרים לא יכולים לגעת, ולהסביר מה נעשה כאן, מה אנחנו עושים ומה מערכות המידע של משרד הקליטה, איך הם יכולים לתת מענה היום לגבי השינויים שקרו בשנים האחרונות, השינויים שאנחנו מתכוונים לעשות בעתיד. אני חושבת שאחרי שתתרשמו אתם תחזרו לכנסת ותאמרו לחברי הכנסת שהם הפסידו הרבה מאד.

אני מנכ"ל משרד הקליטה. לצערי הרב – וזה, מהתרשמות שלי בעבודה מאד נמרצת של חצי שנה – מעט מאד חברי כנסת, מעט מאד מנכ"לי משרדים יודעים מה זה משרד הקליטה. ההיכרות עם פעילות המשרד שטחית מאד והיא בעיקר מסביב לבעיות שצפות באופן מיידי, ומגיעות מייד לפתרון, כולל בוועדת העליה והקליטה של הכנסת. אבל הפעילות של משרד הקליטה היא עולם ומלואו ואחד הדברים שהמשרד מאד גאה בו זה התחום הטכנולוגי של המשרד. אנחנו כרגע נמצאים במקום איפה שכל הטכנולוגיות שאפשר רק לדמיין שקיימות היום – מופעלות כאן, במשרד, ואני חושב שיש מעט מאד משרדים שמנצלים את הטכנולוגיות המודרניות והעכשוויות בעבודת יום יום.


אני חייב להגיד שהאגף הזה מספק לנו נתונים בעבודת היום יום ב- on line, זאת אומרת, תוך מספר דקות, נתונים מאד מסובכים, חתכים והכל – מה שמאד תורם לעבודה השוטפת, לתכנון ובקרה ולכל מה שנדרש היום בעולם המודרני לעשות.

תוך כמה זמן אפשר?

אפשר לקבל תוך כמה דקות. יש סוגי נתונים שלוקחים יותר זמן. יש רשימה שלמה של דברים. להגיד לכם שעבודת המחשוב באגפים הושלמה? –לא, אבל בעבודה תכנונית ולעבודה ביצועית – בהחלט כן. כל מי שנכנס היום לאתר האינטרנט של משרד הקליטה רואה שהאתר הזה מספק המון מידע, והרבה מאד עבודה מול עולים ותושבים חוזרים נעשית באמצעות האתר. המבצעים לאחרונה שטופלו במשרד הקליטה –מנוהלים באמצעות אינטרנט ויש אפילו כל מיני מחשבות עתידניות. כפי שכולנו היום, האינטרנט הסלולארי הוא היום מאד מתקדם ופופולארי וגם לכיוון הזה אנחנו מכוונים.

גם כאלה שיש להם יום הולדת – מערכות המידע מוסרים לנו.

אנחנו נשמח מאד אם ועדת העליה והקליטה תמשיך את המסורת ותבקר. אני חושב שאם חברי הכנסת ישתתפו באופן יותר פעיל ממה שאנחנו רואים כרגע – הם יוכלו להיחשף להרבה דברים מאד מעניינים וכך גם בדיונים כאלה ואחרים, יהיה קצת מבט אחר, קצת היכרות אחרת. זה באמת מאד חשוב.

אנחנו החלטנו לתת אפשרות לגעת בלב ליבו של המשרד. בהמשך יפרטו לכם על פרויקטים שנעשים לעידוד העליה, לעליה קבוצתית, לתעסוקה, פרויקטים שקשורים ליזמות. אנחנו עכשיו עובדים ומסיימים עבודה מאד קשה שמתבצעת כאן. אנחנו החלטנו על שקיפות של המשרד לקליטת עליה והדבר הכי רגיש שעליו חלמנו שנים – זה אפשרי שכל אדם יקבל כרטיס מגנטי, זה יתבצע בחודש דצמבר, יכול להיות שנצטרך לתקן כמה דברים, אבל אנחנו יוצאים לדרך עם כרטיס מגנטי שייתן אפשרות לכל אדם שנמצא בתור לדיור לדעת מה מצבו, איפה הוא נמצא, מתי ואיפה הוא מקבל פתרון. אני חושבת שיש פה חשיבות רבה ביותר.

אני מנהלת אגף מערכות מידע במשרד לקליטת עליה. גברתי השרה, אדוני המנכ"ל, חברי הוועדה. אנחנו נסקור בפניכם היום את פעילות האגף למערכות מידע. כפי שידוע לכולם, האגף למערכות מידע מהווה זרוע חיונית וביצועית ליישום מערכות הסיוע והקליטה של עולים חדשים. כמעט כל תהליך שמתבצע היום באגף, במשרד כולו – יש לו איזשהו ביטוי במערכות הקליטה. אנחנו בהמשך נצלול קצת לתוך המערכות ואז ההתרשמות תהיה קצת יותר בצד הויזואלי. ללא ספק, בשנים האחרונות – אנחנו מדברים על העשור האחרון, חלה איזושהי התקדמות, הן מבחינת הפעילויות בתחום המשרד, ואנחנו, כאגף למערכות מידע, עם כל הצד טכנולוגי, מתאימים את עצמנו לכל מה שנעשה בעשייה היום יומית וההחלטות האסטרטגיות של הנהלת המשרד.


אתגר רציני בפנינו לגיוס המשאבים, למינוף השגת היעד המרכזי של עידוד העליה, אחד היעדים המרכזיים שלנו היום. בנוסף – כל הנושא של שיפור השירות לעולה החדש שכבר מגיע ארצה, לנסות לראות איך אנחנו נותנים את הכלים הטובים ביותר כדי שייקלט בצורה מיטבית פה, בארץ. אנחנו כאן, כדי לעזור לכם, הנהלת המשרד, לבצע את הדברים בצורה הטובה ביותר.


המשרד קיים משנת1968. מיום הקמת המשרד קלט המשרד כ -1,650,000 עולים כאשר מתוכם – 1.130,000 מחבר העמים, 85 אלף אתיופים, ואנחנו מאד מברכים על זה וחושבים שאתגר חברתי כלכלי למדינת ישראל בכלל ולנו, כמשרד, בפרט, לדאוג לשילובם המיטבי של עולים חדשים והתערותם בחברה הישראלית. מתוך כלל העולים שנקלטו משנת 72, בתוכם – רבבות מהנדסים, רופאים, אנשי מדע וטכנולוגיה, מה שתרם תרומה ניכרת למשק הישראלי ובכלל לחברה הישראלית, שינה את פני המפה. אני חושבת שהדרך עוד ארוכה. יש לנו כ- 8 מיליון יהודים בתפוצות. אנחנו חושבים שהיעד הוא לנסות להביא אותם כמה שיותר לארץ ובעזרת אותם כלים ממוחשבים – היום יש לנו את האינטרנט, הפלטפורמות יותר זמינות ליצירת קשר ישיר ובלתי אמצעי עם העולים עוד בטרם הגעתם ארצה. אנחנו לא נשקוט.


מערכות המכשור משולבות, כאמור בכל תהליכי הסיוע של קליטת העולים החדשים. אנחנו קבועים, גיאוגרפית, בארץ, מקרית שמונה ועד לאילת. כל הלשכות, כל הסניפים היום מרושתים בצורה ישירה למערכות המחשוב, למערכות הסיוע. כאשר מגיעים עולים חדשים ללשכות הם נמצאים במצב של קבלת נתונים אודות הבקשה שלהם הספציפית. יש להם יכולת לשלוף דו"חות, לתת להם איזשהו מידע בתחומי הסיוע ומה שבדרך. בחצי השנה האחרונה, מאז כניסתכם לתפקיד אנחנו מרגישים איזושהי התקדמות בכל הצד שקשור בברית המועצות, עם המבצעים האחרונים שזכו לאיזשהו ביטוי גם בצד הטכנולוגי וגם בצד של העשייה בכלל, של המשרד. יש לנו נתונים, אנחנו עוקבים אחרי זה, ובהחלט ניתן לראות איזשהו גידול בעקומה כלפי מעלה, של יוצאי ברית המועצות לשעבר, בהתחשב בנתונים של שנת 2008.


זה, בקצרה. אנחנו נציג בפניכם מצגת. נמצא אתי הצוות הבכיר של האגף- שוש רוזנבליט, מנהלת תחום היישומים, שלום בן ישעיה, מנהל תחום המערכות הייעודיות, נחמה בנימין –ראש צוות הפיתוח, חנה אביסרור – ראש צוות מערכות ייעודיות, מגי בן שושן – העוזרת שלי.


אז כמו שאמרתי קודם, האגף למערכות מידע אחראי על כל שירותי המידע הן לעולים והן לעוסקים במלאכתם פה, בארץ. תפקידי האגף הם כמובן להוות איזשהו פתרון למשרד, להעמדת כלי תקשוב מתקדמים ביותר, פיתוח של כלים טכנולוגיים ביעילות מרבית, העמקת השירות של עובדי המשרד על ידי הדרכות שיטתיות לשימור הידע, ולנסות לשפר תמיד את המערך הקיים. כל זה, כמובן, לא יכול לקרות בלי תחזוקה מתמדת של כל הצד החומרתי – הברזלים, מה שנקרא, של מערכות התקשוב.


עיקרי העשייה שלנו – נגעתי בזה קצת בסקירה קודם התמקדו בעיקר בכל המינוף של עידוד העליה. הושם דגש מיוחד על עידוד אליה מחאמה,שהתחיל ביולי השנה, הנושא של עליה קבוצתית, שהוא דגם מאד מאד מצליח, אני חושבת שצריך לקחת את זה בחשבון ולנסות, על הבסיס הזה לרקום עוד תכניות כאלה, בדומה לזה, סיוע תעסוקתי טרום עליה – שפה אנחנו מבצעים איזשהו מהפך בתפיסה שלנו כמשרד, ושלנו – כאגף למערכות מידע. עשינו את זה, בדומה לזה, ועוד מעט ייגעו בזה אנשים מהאגף- במבצע תושבים חוזרים. העמדנו כלי מחשוב מתקדמים ליצירת קשר א-פורמלי עם אותם ישראלים השוהים בחו"ל כדי שיקבלו איזשהו מידע על זכאותם טרום עליה.

כאן זה מאד חשוב – אנחנו מטפלים באדם שמגיע, עוד לפני שהוא מגיע למדינת ישראל. אנחנו עם זה מסוגלים למנוע תסכול ודברים קשים שעובר כל עולה חדש אחרי ה "היי" שעובר עליו, כשיש נפילה דרמטית אחרי שהוא צריך לעבור את כל הדברים הלא נעימים שקורים במדינה כלפי - -

בהחלט. אנחנו יכולים היום לספק באמצעים הטכנולוגיים את אותו מידע זמין, עדכני. כל הנושא של שקיפות המידע עוד בהיותם עולים פוטנציאליים, לדעת את הזכאות שלהם, אפילו בלי להיחשף. עוד מעט שלום ייגע באיזשהו מחשבון זכאות שנמצא באתר האינטרנט, שנועד לכל עולה או מתעניין בעליה לדעת על זכאותו עוד כשהוא שוהה בחו"ל.



אז כמו שדיברתי קודם על תושבים חוזרים – הועלתה פלטפורמה. אנחנו דואגים עכשיו לפרויקט שקרוב לוודאי אמור להסתיים בסוף החודש, תחילת חודש ינואר, בשיתוף האגף הבכיר לתעסוקה. פה אנחנו פונים אל ציבור עולי חאמה והקשר יהיה קשר עם נתיב. זו פעם ראשונה שנתיב יהיה מוכן לספק לנו את המידע טרום עליה. אנחנו נקבל את הנתונים של העולים עוד לפני שהם עולים. זאת אומרת, עד היום התעסקנו עם ישראלים שיש להם תעודת זהות פה. אין לנו שום מידע, אנחנו לא יודעים מי הם. אנחנו פונים אליהם בשפה הרוסית. מה שנותן לנו איזושהי אסמכתא להמשך התהליך הוא אשרת הזכאות שאנחנו נצמדים אליה, ומפה מתחיל התהליך. יסבירו על זה בהמשך. זה פרויקט מאד מוצלח ואם הוא יצליח, ולי אין ספק שיצליח – הוא ימש כפלטפורמה לקהל יעד אחר – יוצאי דרום אמריקה וקהילות שונות.

אני אביא דוגמה של עולה חדש. הוא פנה לתקשורת. הוא היה צריך לעשות ועשה עליה בחודש מאי. אנחנו בחודש יולי התחלנו פרויקט עליה שאתם מכירים אותו, שבנינו בכמה מקומות – סל רגיל, סל עם תוספת של 24 אלף וקומה שלישית – זה מה שכל עיריה היתה מסוגלת לתת. אנחנו היום חושבים שזו פריבילגיה לקבל את העולים, לקלוט אותם. ומה שקרה – הוא אומר: הבטיחו לי. אנחנו רוצים למנוע את העניין. אנחנו היינו מסוגלים להיכנס לתיק של כל עולה אם הוא פונה אלינו וטוען שלא ענו לו או לא טיפלו בו- אנחנו יודעים בדיוק תאריכים, מי טיפל בו, מה מבטיחים ומה שמסוגלים לקיים. אנחנו עומדים אחרי כל מילה של המשרד לקליטת עליה.

אבל יכול להיות שהבטיחו לו מהסוכנות או מנתיב- בשבילו הכל זה "קליטה".

כדי שבשבילו הכל יהיה קליטה אנחנו מסוגלים לתת היום טיפול בשלט רחוק, וכך אנחנו נוהגים.

בהמשך למה שהשרה אמרה – ברגע שמשרד הקליטה מעורב בתהליך אנחנו לוקחים אחריות מלאה לכל מה שאנחנו מפרסמים ולכל מה שנוגע לתהליכי הסיוע והקליטה.


פרויקט נוסף שהתחיל מבקשתה של השרה – זה חשיפת תור הממתינים לדיור. אנחנו היום מבצעים איזשהו סוג של מהפכה, של שקיפות המידע, וזה מאד מתקשר לנושא פרסום שקיפות, שקיפות הנתונים. ככל שחוק חופש המידע מתיר אנחנו נאפשר בהחלט לכל עולה להיכנס לתיקו האישי ולראות מה מקומו בתור. עד היום נעשו הדברים במערכות הקליטה. יש לנו היום כ- 30 אלף בקשות לדיור. המערכת הזו בהחלט תסייע לאותם עולים לדעת את מיקומם בתור.


בשלב הראשוני יהיה log in ו- password, שם משתמש וסיסמא מאובטחים. על בסיס זה ייכנס העולה למערכת כשהיא מוצפנת, יקבל את כל המידע, גם בצד הדמוגראפי וגם בכל מה שקשור לנושא תור ההמתנה.

אבל בפועל – נניח, עולה שגר בקרית גת.

הוא נכנס לאינטרנט, ליישום שנוציא לאינטרנט בבוא הזמן ויקבל את כל הפרטים אודותיו.

ייכנסו בזה, יש בלשכות גם מתנדבים, יש עמדות אינטרנט.

אפשר אפילו להגיע ללשכה ולברר.


קהל היעד – עולים חדשים, עולים ותיקים, תושבים חוזרים, מתעניינים בעליה ועובדי המשרד. אנחנו חייבים להיטיב את השירות באופן מתמיד ושוטף על מנת שאותם הרכזים בשטח יעשו את העבודה בצורה הטובה ביותר ויתנו את השירות הטוב ביותר לעולים. ופה אנחנו באמת שמים את הדגש.


אלו היעדים לטובת עידוד העליה, התקדמות טכנולוגית – אנחנו חייבים כל הזמן להיצמד לעדכון הטכנולוגי. אנחנו מכשירים כאן את הצוות כדי שהוא יידע להיות מעורה בפרטים ובעדכונים הטכנולוגיים האחרונים. דיברנו קודם על תיק עולה באינטרנט, שקיפות המידע, חשיפת המידע העדכני והשבחת התשתיות, כמובן. נותנים לציבור העולים את המידע באופן ישיר ובלתי אמצעי.

דיברנו קודם על יהדות התפוצות. המספר הוא באמת לא מעודד אבל האתגר הוא גדול, בפנינו, וננסה לעשות את המירב כדי לנסות להביא כמה שיותר עולים לארץ. אז מצפון אמריקה אנחנו רואים בהחלט את המספרים. מדובר כמעט ב- 6 מיליון יהודים שחיים באמריקה, ולפניכם ההתפלגויות בשאר חלקי העולם. אלה הנתונים מהלמ"ס.

לגבי היהודים שיש בחו"ל? הנתונים האלה-לפחות לגבי חאמה - - -

זה לא זכאי חוק השבות. זה יהודים.

כל מי שיהודי וחי בתפוצות.

אלה אומדנים.

נדמה לי שזכאי חוק השבות – זה יותר.

קצת על תיק עולה ממוחשב – יש לנו כאן את מערכת הליבה המרכזית של ארגון מערכת העולים. היא מורכבת מ – 30 תתי מערכות שנוגעות לכל תחום קליטה: דיור, אולפנים, סל קליטה, כל התשלומים הכספיים, הנושא של התמיכות, השלטון המקומי, תיעוד לזכאות, כל תהליכי המשרד, כל היחידות – יש להן מקביל במערכות המחשוב. היום, כל פעולה אפילו הפשוטה ביותר לא יכולה להתבצע ללא המעורבות שלנו כיחידת המחשב. לצד זה יש את הממשקים האוטומטיים. כדי להקל על ציבור העולים אנחנו פתחנו ממשקים כדוגמת המוסד לביטוח לאומי. כדי לא לטרטר את אוכלוסיית הקשישים אנחנו מעבירים את הנתונים באופן אוטומטי. כשהם מגיעים לקבל את השירות כבר אנשי המשרד שלנו יודעים את הפרטים אודותיהם. הם לא צריכים ללכת, להגיע, לחכות בתור. הכל כבר מגיע אל הלשכה. מהיום שהוא מגיע – זה בדרך כלל קורה תוך יום יומיים, אלה עסקאות אוטומטיות ללא מעורבות יד אדם.

זה מאד מאד טרי זה נמצא כרגע בדיונים, בבדיקות ראשונות. זה אפילו עוד לא הגיע למערכות מידע, אבל המשרד גם עושה היערכות. יש מסקנות אחרי שטיפלה ועדה, על תהליכים של קליטה ראשונית, על כל מה שקשור למתן תעודת זהות, פתיחה של חשבון בנק וקופת חולים ביום שהעולה מגיע. זאת אומרת, הוא אמור לצאת משדה התעופה, ביום הראשון של הגעתו כאשר הוא מסודר מכל ההיבטים האלה. זה מקצר תהליכים כי הטכנולוגיה השתנתה ואנחנו הולכים להיכנס עכשיו לדיונים בנושא.

זה כבר עובד, המעבר הזה?

כן.

כן, זה כבר עובד.

איזה היזון אתם מקבלים מהמשרדים- ביטוח לאומי, משרד השיכון, לגבי המידע שאתם מעבירים?

אנחנו מעבירים את הקובץ כאשר העולים עולים ארצה, עם כל הנתונים הדמוגראפיים לביטוח הלאומי. הם מחזירים לנו, ותלוי, זה לפי העניין – אם אנחנו מבקשים מהם איזשהו feedback לגבי קליטת הקובץ – איך הוא שולב במערכות שלהם. כל דבר כזה מקבל א הביטוי בהתאם לצורך.

אבל מהם אתם שומעים שזה עובד טוב? יש קורולציה בין הדברים?

בוודאי, בוודאי. כל הדברים האלה מכווני מחשב. זאת אומרת, כל פעילות – אנחנו מקבלים את ה- feedback לגבי אופן שליחת הקובץ. לפעמים קורה – כמו בכל מערכות מחשוב, שהקובץ לא עובר. יש לנו תמיד את ה- feedback שזה לא עבר, שהסטטוס הוא כזה או אחר, ולפי זה אנחנו מתאימים את העניין או שולחים מחדש, תלוי בסוג הבעיה.


משרד השיכון- גם, כל הנושא של משכנתאות, אנחנו מעבירים באופן אוטומטי מרשם אוכלוסין, כל הנושא של הקבלת הנתונים, וכו'.


תכנית העבודה שלנו – כמובן, בהתאם למה שאמרתי קודם, תתבסס בהמשך על חידוש היוזמות למינוף גלי העליה מחו"ל, השבחת התשתיות של שיפור השירות לרכזי הקליטה ולמשתמשים במשרד, לנסות ולהעמיק את השירותים על בסיס האינטרנט כפלטפורמה של הידברות באופן א פורמלי, ישיר ובלתי אמצעי עם עולים, שיפור והשבחה של תשתיות המחשוב ופיתוח מערכות מידע להנהלה. בסופה של המצגת אנחנו גם נראה איזושהי דוגמה לכך.


קצת על כוח האדם – ואנחנו, בסופו של דבר, גם עושים את העבודה. נמצאים פה, כפי שאמרתי, גם הצוות הבכיר, אבל יש לא מעט עובדים שעוסקים במלאכה. הרבה מתוכם עובדי פיתוח. 14 עובדים מסך כל העובדים הם עובדים תקניים, עובדי המשרד. כל השאר הם עובדי חברות שנוגעות בכל מיני תהליכים מאד רגישים ומסייעים לנו בקידום המטרות.


קצת על תקציב- הבסיס שלנו הוא 7 מיליון. אנחנו אמורים לסיים את השנה ב- 18,500. קצת על מערך התשתיות, בקצרה: אז כמו שאמרתי קודם. כל המאגר - -

לגבי התקציב- מה בסיס התקציב?

7,3 מיליון והשימוש בפועל, בשנים האחרונות הוא פי שתיים וחצי מהבסיס. תקציב הבסיס הוא לא ריאלי, ובכל זאת אנחנו עושים דברים.


יש לנו כ- 600 משתמשים פה, במשרד. כולם נמצאים בעמדות ממוחשבות, מחוברים למאגר הנתונים פה, אצלנו. יש לנו כ- 70 שרתים שתומכים בכל פעילויות הנתונים לכל מערכת ומערכת. הכל נמצא פה, אצלנו, כל הבסיס. כל התקשורת, מכל הארץ, מגיעה לכאן. אנחנו מדברים על 54 אתרים, 20 סניפים, כ- 15 לשכות מקבלי קהל. בשנתיים האחרונות יצרנו קשר עם 11 קונסוליות של מרכזים ישראלים בחו"ל. זה פרויקט ששרון היה שותף בו, בנושא התושבים החוזרים. העמדנו איזושהי פלטפורמה להידברות ישירה עם הבתים הישראלים. יש מערכת שפותחה בזמנו על בסיס ERM שאנחנו מאד רוצים שהיא תוטמע יותר, פה, במשרד. יש את הכלים, אנחנו נצפה בזה בהמשך.

רק כדי להמחיש את זה דרך קוריוזים יום יומיים – אני תחקרתי תושב חוזר במוצאי שבת. הוא הגיע אלי, הוא חזר לארץ מפינלנד. אין מה לעשות, משרד הקליטה לא פרוס בכל פיסת אדמה בכל מדינה. אז הוא קיבל את כל המידע, כל העזרה וכל התמיכה באמצעות בית ישראלי בלונדון שנפתח לאחרונה. זאת אומרת – יש לנו כבר מענה שם, וב – 7 לחודש השרה עומדת לפתוח אותו באופן רשמי. הוא שיבח והייתי מאד שבע רצון, כי למעשה הוא קיבל את כל הניירת, את כל מה שנדרש, באמצעות נציגה שלנו בלונדון. בית ישראלי כזה שנותן מענה במדינה מסוימת גם נותן מענה לכל מיני אזורים מסביב. כל זה הודות למחשוב וליכולת הטכנולוגית.

בנושא הזה – בדקנו בזמנו, במבצע של "חוזרים ב- 60", ואז גלשו כ- 250 גולשים מפינלנד, כאשר מתוכם 7 ישראלים נרשמו למבצע.

אז אם דיברתי על התשתית של בתים ישראלים – אז יש לנו עזרה בכל המעבר, בכל התשתית, דרך המערכת של משרד החוץ ובשיתוף פעולה יוצא דופן שמשרד החוץ משתף יחד עם משרד הקליטה.


לצד זה יש לנו את האתר בנתב"ג, אי אפשר בלעדיו. הוא אחראי על המסלול הראשוני של אותם עולים כשהם מגיעים לארץ, משלב קליטת הזכאות שלהם ועד להפקת תעודת העולה, ובהמשך - - אנחנו מאד מקווים שגם יבוא הזמן ונוכל להפיק בעבורם את תעודות הזהות, וכל השירותים האחרים, המענק הכספי – האתר מהווה גם אתר חלופי שבמקרה של כשל מערכתי כזה או אחר, תמיד פה, במתקן המרכזי, נוכל לעבוד מנתב"ג ולהמשיך ולתת את השירות בלי, חלילה, לעשות איזה שהם -- במערכת. יש פה רפליקציה מלאה בין מה שקיים פה ומה שקיים בנתב"ג.


לפניכם – קצת טופוגרפיה של הרשת שלנו, מחוזות וכל המאגרים של משרדי הממשלה. אני מזמינה את הגב' שוש רוזנבליט, מנהלת תחום היישומים להסביר לכם.

שלום, אני, כאמור, מנהלת את תחום היישומים. אני צריכה להתחיל בהתנצלות – יש לי כאב גרון ואני לא מדברת כמו שאני רגילה. דבר שני – אני אמהר, בגלל הזמן, ואם תרצו – תעצרו אותי.


איך אנחנו עושים את כל מה שתואר כרגע? בגדול, זה סוג של ראיה על פעילות המחשוב, שכאמור- היא משקפת את הפעילות של המשרד אחד לאחד. זאת אומרת, יש התייחסות לסוגי אוכלוסייה מסוימים, אם זה לפי ארץ מוצא, אם זה לפי מאפיינים אחרים – כמו וטרנים, מדענים וכו'. כל נושא שהמשרד מטפל בו יש לנו מערכת בשבילו. כל נושא, כל סוג אוכלוסייה, כל תהליך, כאשר במרכז, מבחינת התפיסה, עומד העולה ומשפחתו.

יש לכם גם מסורבי עליה?

לא.

אבל היה כתוב "אסירי ציון".

אסירי ציון זה תחום סיוע ספציפי – אנחנו מבצעים את ההכרה ומעבירים את זה לביטוח הלאומי והם מעניקים את הסיוע. אנחנו עושים פעילויות מיוחדות אתם.

איזה סיוע הם מקבלים?

לא מאתנו. הם מקבלים מהביטוח הלאומי. אנחנו נותנים את ההכרה, את התעודה.

כמה כאלה יש?

אני ממש לא יודעת להגיד לך – משהו כמו 10,000.


אבל יש מערכת ואנחנו לאחרונה התבקשנו למחשב גם את נושא העדים. כלומר, העיקרון כאן הוא שכל נושא שהמשרד עוסק בו, יש לו כיסוי במערכת מחשב שמאפשרת לו את העבודה.


זו הארכיטקטורה, בגדול- על מה שסיגל דיברה. יש לנו במרכז מאגר עולים מרכזי, מה שחשוב מאד להבין זה שהמערכת שלנו היא מערכת אינטגרטיבית, הכל קשור להכל, כולם קשורים לכולם. אין כאן איי מיחשוב שלפעמים קיימים בכל מיני מקומות. זה מאפיין שאנחנו הקפדנו עליו מאד. יש לו הרבה בונוסים מעצם היותו כזה, שכל דבר קשור בדבר. אנחנו אוגרים את כל המידע על המערכות הספציפיות וזה רק חלק מהן, זה לא כולם –מה שמוצג פה. לתוך מה שאנחנו קוראים "תיק עולה ממוחשב, תיק עולה וירטואלי". לאחרונה, עקב הפרויקטים לעידוד עליה, יש לנו גם "תיק מועמד עליה" מה שאנחנו קוראים, בסלנג שלנו – "עולים צפויים". כשאנחנו אומרים "עולים" זה שם כללי, אבל האמת היא שזה כל מי שזכאי לסיוע ממשרד הקליטה – תושבים חוזרים, מעמדים אחרים כמו קטינים חוזרים, אזרחים עולים והכל, לפי חוק הכניסה.


מאחר ואני לא אדבר על כל המערכות אחר כך, אני רק אתייחס לכמה מהן, אז נושא של הממשקים – כבר דובר עליו. רק כדי לסבר את האוזן – מערך התשלומים שלנו שהוא גם סל קליטה, מענקים – כל מה שנקרא "תשלום ישיר לעולה", כי יש כל מיני סוגי תשלומים, אז בשנה יש לנו משהו כמו 125 אלף בקשות לסיוע, שבאות לידי ביטוי בכ- 200 אלף תשלומים. נכון להיום יש במערכת 200 אלף תשלומים. סדר הגודל מבחינת כסף – רק לתשלומים ישירים לחשבון הבנק של העולה זה 370 מיליון. אז זה היקף הפעילות במערך התשלומים, שאני לא אדבר עליו.


היקף הפעילות במה שפה – מה שאנחנו קוראים שע"ל, שהן ראשי תיבות ל: שולחן עבודה ליועץ, והכוונה היא לכל המערכות שמטפלות בקבלת קהל, שזה, בעצם, האינטראקציה על כל סוגיה – גם טלפונים, גם ביקורים של העולים בלשכות, בסניפים. יש לנו כ -250 אלף עולים שמבקרים בלשכות ובסניפים במהלך שנה, ורק 45% מהם הם בשנת העליה הראשונה שלהם. זאת אומרת, שאנחנו מטפלים ביותר מ- 50% בקבלת הקהל שלנו בעולים ותיקים יותר. כמובן שאת הנתונים האלה אנחנו יכולים לנתח, אבל זה נותן תמונה על סדר הגודל.

במסגרת אותה חבילת מידע שדיברנו – פה מערכות המידע בהחלט שותפים באותו סל שהעולה אמור לקבל ביום הראשון שהוא רק מגיע לארץ, בנתב"ג, חוץ מתעודות שצריך להנפיק לו, אדם גם ייצא עם שעה ויום קבועים אצלו ואצל יועץ קליטה שכבר מחכה לו, כך ששניהם כבר יידעו שזה הגיע וזה אמור להגיע, על מנת שבן אדם יידע שיש דמות במשרד הקליטה שכבר מחכה לו, הוא יידע איפה, הוא יידע באיזו שעה, ואם חס וחלילה הוא לא יגיע מאיזושהי סיבה, בצד הזה יחפשו אותו וייצרו אתו קשר.

ואם הוא לא יודע.

אז יחפשו אותו וימצאו אותו.

זו רק צורת הסתכלות נוספת על המאפיינים של המערכות, שהן גם תומכות בתהליכי עבודה, גם תומכות בתהליכי עבודה- אצלנו זה נקרא, למשל: קביעת זכאות, אבחון של העולה, רישום של כל מיני דברים. זה היבט אחד. היבט אחר זה מתן הסיוע עצמו, כמו שאמרתי – בהיקף כזה של תשלומים יש פה מערך תשלומים על כל סוגיו, לא רק לחשבון הבנק של העולה, אלא גם למוסדות, לרשויות ולעוד גורמים שנותנים סיוע עקיף לעולה. וכמובן- קבלת קהל ומאפיינים נוספים, אני לא אתעכב עליהם. זה, אתם לא רואים מה כתוב פה בפנים. אני לרגע חשבתי אבל אחר כך הבנתי שלא יהיה לנו זמן. רציתי לתת לכם הצצה לא למצגת אלא למערכת עצמה כדי להתרשם כי רק כשרואים את ההיקפים האלה יכולים להבין. פה מדובר רק על השאילתות וזה רק חלק, והדו"חות שישנם בתוך המערכת, מה שאנחנו קוראים – שאילתות ודו"חות תפעוליות למערך המסייע ולהנהלת השטח. פה, למשל, במרכז, יש לנו את מה שנקרא "תיק עולה". בתוך תיק העולה הזה ניסינו לעשות הדגמה, דווקא השרה בפעם הקודמת התנדבה, אבל מאחר והיא כבר עולה ותיקה אז התיק שלה לא היה כל כך מרשים, ולא היתה תמונה, למרות שאפשר להוסיף אותה. אנחנו, בעצם, יכולים לראות את כל המידע האגור מנקודת המבט של עולה, של - - ושל משפחה, וכמובן – מנקודות מבט נוספות, לפי הנושא.


עד כאן זה היה כללי, עכשיו- נתב"ג. בלי להתייחס כרגע למה שאמר מנכ"ל המשרד, אני יודעת על מה הוא מדבר. מה שקיים היום – נתב"ג זה בעצם המפגש הראשון של העולה עם מערכת הקליטה, מייד עם ירידתו מהמטוס. התהליך שם, בגדול – זה מאד חשוב להבין כי עליו התבסס הכל, התהליך מתחלק כמו כל דבר אחר לשלושה חלקים. ישנו החלק של טרום עליה. אנחנו מקבלים מידע מוקדם, לא מספיק, אבל מקבלים, ורושמים שוב- כמו שאתם רואים פה, עולים צפויים. ברגע שהעולה יורד מהמטוס ומגיע לאתר הקליטה מתבצע תהליך מאד מאד חשוב, מאד מהיר ואלגנטי שכולו ממוחשב, וללא מחשוב בעצם הוא לא ניתן לביצוע. אנחנו רושמים אותו, קובעים את הזכאות שלו – הכל באמצעים, אני לא רוצה להגיד "אוטומטיים" כי זה לא נכון, כי יש אדם מאחורי המכונה, אבל הטכנולוגיה תומכת בכל הפעילות הזו, מגדירה דברים על פי הנוהל, וכו'. אנחנו קובעים את הזכאות שלו לסיוע כספי, לסל קליטה, אנחנו מצלמים אותו צילום דיגיטאלי, אנחנו מנפיקים תעודה, עדיין תעודה – ויש ערך רגשי לתעודה הזו. בזמנו שקלנו להפוך אותה לכרטיס חכם. אני מניחה שבסוף נגיע לזה. אבל זה פנקס, כמו דרכון - -

תעודת עולה.

היו כמה מהלכים של שיפור התעודה. יש הרבה ערך רגשי לתעודה הזו. לא כל כך רצו לבטל אותה. לא שהחלטנו, אבל כנראה שנגיע לזה.


אני לא יודע מי מכם ביקר בנתב"ג. אנחנו מציעים לכם לבקר שם. וכמובן – מסיעים את העולה למחוז חפצו. החלק השלישי הוא לא פחות חשוב. אחרי שהעולים מתפזרים למעשה יש פעילות של הפצת המידע בצורה כמעט מיידית לכאן, למרשם האוכלוסין. אנחנו בונים את רשימות מרשם האוכלוסין, אנחנו מעניקים לעולה מספר זהות שם בשם משרד הפנים, אולי גם נגיש לו תעודת זהות. זאת אומרת, הפעילות בנתב"ג היא חשובה מאד. ככה נראה צילום – מצלמים שם צילום דיגיטאלי. היום יש לנו תמונות של העולים בתוך המאגר. כל יועץ רואה אחר כך את התמונה. זה נעשה באלגנטיות, בקלילות, לא רק בנתב"ג. גם בלשכות, לאותם תיירים שמשנים את מעמדם.

כמה פקידים יושבים שם?

זה תלוי. הם ערוכים עד ל- 15 עמדות. אבל לא כל ה- 15 עמדות תמיד פעילות.

אתם יודעים מראש כמה מגיעים?

בדרך כלל מנהל נתב"ג מקבל את המידע מהסוכנות כשבוע – שבוע וחצי לפני.

יש לו גישה למערכת הטיסות של הסוכנות.

היום העולים הרבה יותר מתוחכמים. הם מבררים הכל לפני שהם מגיעים לכאן. הם גם לפעמים מלמדים את הרכז שלנו.

הם נותנים כתובת ומסיעים אותם לכתובת. הם כבר מוכנים.


כמו שכבר סיגל ליבוביץ אמרה- היוזמה של השרה, מייד עם כניסתה למשרד היתה באמת לחשוף את תור הממתינים לדיון. זה נושא כאוב, בעייתי, והפרויקט הוא במידה רבה מהפכני. באופן כללי המבנה שלו – יועץ הדיור שיושב כאן בצד מעניק את הטיפול בעולה כפי שהוא רגיל כלפי המערכת הפנימי. יש מערכת דיור, כמובן. הוא עושה את כל הפעילויות שכתובות כאן. ברגע שהוא מסיים אתו, על סמך הנתונים, על סמך המידע שנאגר כאן במהלך הביקור של העולה אנחנו פיתחנו אלוגריתם מורכב למדי שמתבסס גם על נהלי המשרד ועל כל ההנחיות ועל הנתונים, כמובן, של העולה, ואנחנו מחשבים את מקומו בתור. החישוב הזה, התור, גם מנקודת המבט של הפרט וגם מנקודת המבט של התור כולו- נחשף לעובדי המשרד עצמו, ולהם יש יכולת של תחקור מאיפה צמחה ההחלטה הזו.


במקביל, העולה, לצערי – לא עם כרטיס מגנטי, מקיש סיסמה וקוד אישי, נכנס לתיק האישי שלו באינטרנט, כפי שתראו בהמשך – יש היום תיק אישי באינטרנט שמאפשר פעילויות מסוימות ומידע, ויש הקפדה גדולה מאד על חיסיון, על צנעת הפרט, אנחנו כפופים פה לסטנדרטים, ואז הוא רואה את מה שהוא רואה, למעשה- כל הפרטים שלו שנמצאים במערכת. זה די חדשני. הוא רואה את פרטי הבקשה שלו, הוא רואה את החלטת הוועדה בעניינו. הוא רואה את המיקום שלו בתור, ואם הוא ביקש יותר מאישור אחד, הוא רואה מה מקומו בכל אישור.

סליחה, באיזו שפה הוא רואה את זה?

בעברית.

ומה קורה אם הוא לא מבין עברית?

באיזה שפה הוא קורא את כרטיס הבנק?

את תראי בהמשך שהפרויקט של נתיב, שהזכרנו, אז האתר שפותח עבור מועמד לעליה מארצות חבר העמים הוא ברוסית. אבל לאזרח במדינה שנמצא כבר כמה שנים טובות במדינה, לא אחת, לא שתיים וגם לא חמש – לפעמים הרבה יותר מזה, כל השירותים שאנחנו נותנים הם בעברית.

השאיפה שלנו היא שהוא ילמד. אנחנו מתכוונים לעשות רפורמה. אני אגיד על כך דברים תכף.

הרפורמה בשירות לעולה שהתרחשה לפני מספר שנים למעשה מתמשכת הלאה, כאשר - - תחשבו על המספרים שאמרתי קודם, מה כמות מקבלי הפנים לקהל בלשכות ובסניפים. היועצת שלנו זו יועצת אמיתית. אנחנו נותנים שירותים ממוחשבים בצורת מעטפת שאנחנו קראנו לזה – שער, שולחן עבודה, ובאמצעות שולחן העבודה הזה יש גישה ליועץ כאשר העולה יושב מולו, זאת אומרת –בזמן אמת. יש לו גישה למידע שהוא צריך, הן למידע האישי, הן למידע שנמצא באינטרנט ובפורטל הפנימי. אל הנהלים של המשרד, הנחיות העבודה, כל מה שהוא זקוק לו.


מה הוא עושה עם העולה? וכאן אני מדברת על הזימון.

אם עולה לא הגיע אלינו הוא ימצא אותו בכל מקום, בכל עיר. הוא מקבל מספר עולים שהוא מטפל בהם ואז הוא מגיע אל העולה. זאת אומרת – אם הוא הלך לאיבוד, אנחנו נמצא אותו.

כן. אם הוא השאיר כתובת וטלפון בנתב"ג, ובוודאי אם הוא כבר התייצב בלשכה והשאיר פרטים. כלומר, הרעיון כאן הוא one point of contact, שיבוץ ויועץ אישי שמייעץ את העולה בכל מה שהוא עושה. יש פה זימון תורים מראש. מה שדימיטרי אפרציב דיבר עליו זה זימון שמתרחש עוד בנתב"ג, שאנחנו נשאף לעשות אותו. כרגע הזימון מתקיים כמו בקופת חולים, סליחה על ההשוואה – על ידי זימון טלפוני. כאשר העולה מתייצב, היועץ בונה אתו ביחד תכנית קליטה אישית ועכשיו גם תכנית תעסוקתית שנדבר עליה אחר כך. הוא מתעד את הביקור ולכן אנחנו יכולים לראות בשאילתות, בתיק העולה, את כל השתלשלות הביקורים, כל האינטרקציה עם העולה, כולל תיעוד של טלפונים, מי אמר למי מה- מה אמרו לו, מה הוא צריך לעשות בשבוע הבא, בחודש הבא, וכו'. יש לנו גם התחלה של סריקת מסמכים. לאט לאט אנחנו מתחילים לסרוק מסמכים. זאת אומרת –המסמכים שהעולה צריך להציג כאסמכתא לסיוע בכל מיני נושאים, אנחנו מתחילים לסרוק אותם ולשמור אותם בתיק לעולה. כמובן שהיועץ נותן לו גם סיוע אישי, מפנה אותו לסיוע מקצועי, בתחומים השונים, לפי הצורך, מפנה אותו לגורמים חיצוניים ומנהל בקרה על כל התהליך הזה.

אני לא רוצה לקרוא לזה מהפכני, אבל זה בהחלט נושא מודרני. כל מי שעלה לארץ לפחות לפני כמה שנים טובות יודע איזו טרחה ואיזה בלאגן זה כל פעם לרוץ עם הניירת, לראות איפה אפשר לשכפל ואיפה אי אפשר לשכפל. אתה מגיע פה ליועץ קליטה, הכל נמצא, הכל בפנים, לפעמים, כשאתה צריך נייר, אתה יכול לפנות למשרד הקליטה, לבקש שיוציא לך את זה להדפסה. זה חיסכון של זמן, חיסכון של עצבים. זה מה שנקרא – משרד ממשלתי עם הפנים - -

אנחנו מבטלים את הביורוקרטיה במשרד.

פה אין תיקים. אנחנו ממוחשבים. תיק פיזי עדיין קיים ואני מניחה שעם הזמן לאט לאט ההיזקקות אליו תלך ותרד. הפעילות השוטפת של העולה לא זקוקה לתיק. לתיק נזקקים אם צריך איזשהו דיון משפטי, איזושהי פניה לוועדת ערעורים. גם שם – כמעט אין צורך היום בתיקים.



מה שאנחנו קוראים – עליה קבוצתית או עליה קהילתית. אנחנו מדברים פה על מערכת ממוחשבת שכבר עובדת היום, כבר עברה הטמעה. היא כבר עובדת בשטח, אולי לא באופן מלא, והיא מטפלת בנושא של העליה הקבוצתית בשני היבטים: היבט של טרום עליה, אלה הגורמים השותפים בזה, ואני לא אחזור על הכל, זה תהליך מאד מורכב ומסועף, אבל העיקרון פה בנוי על זה שמכינים את העליה, מתכננים אותה מראש מול רשות מסוימת, עם מאפיינים מסוימים של קבוצת עולים. נניח- מארץ צרפת לאשדוד. נוצרת קבוצה, חותמים הסכם עם הרשות, בונים לה תכנית עבודה, והעולים מתחילים להירשם אליה דרך הסוכנות.


לאחר העליה- והכל נתמך בצורה ממוחשבת, העולה מגיע לנתב"ג, אבל אנחנו יודעים שהוא שייך לקבוצה מסוימת, אז מסומן שהוא מגיע. הוא מקבל את כל הסיוע שמגיע לכל עולה, אבל בנוסף – יש לו ליווי אישי וסיוע מוגדל בתחומים מסוימים. שכחתי לומר שמחזור ו' שאוטוטו עומד להיסגר, יש לנו משהו כמו 100 אלף עולים ב- 28 קבוצות שונות.


דובר פה על הקונספט של עידוד עליה. המבצע של חוזרים ב- 60 לישראל, מבצע של החזרת תושבים חוזרים היה מבצע מוצלח מאד, ודרכו התגבש מודל, שעכשיו אנחנו הולכים ליישם אותו בפרויקטים האחרים לעידוד עליה. המודל, בגדול, מדבר על טרום עליה, רישום באמצעות אתר האינטרנט, מה שמאפשר לכל מתעניין בעליה, לכל מועמד, להירשם בכל מקום בעולם. הנתונים האלה מועברים למערכות הפנימיות של המשרד, המשרד יכול לקבוע את זכאותו על סמך הנתונים האלה, על בסיס הנוהל הפנימי של המשרד, ובדרך כלל מתחיל כאן טיפול בתחום התעסוקה. זה לא טיפול של סיוע כספי, זה טיפול ראשוני של אבחון, של קורות חיים שהנרשם שולח, וכו'. לאחר העליה ישנו רצף טיפולי, כי כל האינפורמציה וכל האינטרקציות עם המועמד בהיותו בחו"ל – נשמרים במאגר המרכזי, אותו מאגר מרכזי שראינו בהתחלה. אנחנו יכולים להמשיך את הסיוע והטיפול בעולה על סמך כל הפעילות שנעשתה טרום עליה.


התכנית הזו של חאמה – אני לא אחזור עליה, כבר כולם דיברו. אנחנו מדברים פה על מבצע קונקרטי שהתחיל ביולי 2009, שהיו לו הגדרות מסוימות לגבי מי זכאי להגיע, לפי משלח יד, לפי יישוב יעד. יש פה הגבלה של זמן והגבלה של מכסה. נכון להיום הגיעו כ- 723 בתי אב, מתוכם – 290 יחידים, ושוב, מערכת המחשב עושה את מה שהיא יודעת. יש כאן סיוע מוגדל בשכר דירה, על סרגל של זמן. אותה תכנית קליטה שדיברתי עליה קודם מייצרת משימה שבמועד מסוים העולה הזה צריך לקבל תשלום מס' 1, תשלום מס' 2, תשלום מס' 3 – היא מנחה, בעצם, את כל המערכת, איך לטפל בעולים, כולל מענק הסתגלות שהסוכנות צריכה לשלם. אנחנו בשלבים של ביצוע.

אם יש אזרחות כפולה- -זה - -?

מבחינת מדינת ישראל זה לא משנה כמה אזרחויות יש. מה שקובע, מבחינת אזרחות ישראלית זה הגדרות של חוק השבות. מי שעונה על ההגדרות של חוק השבות מקבל אזרחות. שאר הדברים הם לא רלבנטיים.

קיבלתי פניה ממישהי שהיתה עולה חדשה ונסעה לאמריקה. היא חזרה עכשיו, אחרי 10 שנים. בעלה הוא מברית המועצות, הוא עולה חדש, ולה אמרו שהיא לא עולה חדשה.

היא לא עולה חדשה, בוודאי. היא אזרחית ישראלית.

היא לא תושבת, כמו שהוא.

הוא עולה חדש והיא אזרחית ישראלית. היא תושבת חוזרת, שתקבל את מה שמגיע לה - -

כעולה חדשה היא מיצתה את זכויותיה.

זו חתונה חד פעמית, זו לא חתונה מתמשכת.

אחד המאפיינים במאגר שלנו הוא שאנחנו לא מוחקים היסטוריה. כולם פה משנת 72. אז יש הרבה עולים שעלו בשנה מסוימת, ירדו וחזרו. אז יש לנו מושגים כאלה, פנימיים, במשרד, של מה שנקרא "גרירת זכאות", אבל כל מקרה נבדק לגופו. אם החוזר בשנית לא מיצה את מלוא זכויותיו בפעם הקודמת, אז על פי הנוהל – הוא מקבל את מה שהוא עוד לא מיצה. אם הוא מיצה את הכל – אז לא.

אבל לא משנה- הוא תושב חוזר.

גם לתושב חוזר יש כללים לפי הנוהל. הוא צריך לשהות זמן מסוים, לא להיות בשליחות מוסד וכן הלאה- זאת אומרת, יש כללים, יש הגדרות.

לכל אחד, כזה או אחר יש רשימה שלמה של דרכים - - ישירות למשרד הקליטה, בפקס, באינטרנט, במכתב. הוא יקבל מענה. אגב, כל פניה, וזה נורא חשוב, אנחנו נמצאים במקום שמרכז מבחינה מחשובית את כל הנושא הזה. כל פניה היום יש לה מעקב מאד ברור. לכל פניה אפשר להיכנס לאינטרנט באמצעות מערכות מידע ולוודא מי האדם שקיבל את הפניה הזו לטיפול, מה הסטטוס של הפניה, מה טופל, איך טופל ועל ידי מי. יש לנו מדיניות מאד ברורה של השרה בנושא.

מפאת קוצר הזמן הראנו לכם תמונה של עשרות מערכות ואני מתייחסת לפסיק קטן מהן, לאחרונות, לחדשות יותר. אתה יודע שגלעד אברהמי קבע את המושג "נתיבי קליטה". אני לא יודעת אם זה תפס, אבל בעיניי זה מאד מצא חן. אז אם אנחנו מדברים על פרויקט נתיבי קליטה, כמו שאמרה סיגל ליבוביץ –"נתיב" הסכים סוף סוף לתת לנו ממשק והכוונה היא שהוא יעביר לנו את הנתונים של זכאי השבות שקיבלו אצלו אשרת עליה, רק אלה, אלה שקיבלו סירוב הוא לא מעביר. אז לגבי אלה שקיבלו אשרת עליה נקבל ממשק ממנו. במקביל, "נתיב" יציע לו, באמצעות מידע שהוא ייתן לו להירשם באתר ייחודי ייעודי שבנינו בשפה הרוסית עבור מי שקיבל אשרת עליה. באתר הזה הוא יתבקש לפרט את הפרופיל המקצועי שלו, את הנטיה שלו, את הרצון שלו להיות מטופל או ביזמות, או בקליטה במדע, או בתעסוקה כללית, וכל הנתונים האלה, כמובן, עוברים למערכת המרכזית, מוקד תעסוקתי בהתאם לכל אחד מהנושאים האלה – יש יזמות, יש - -

בשני משפטים – העולה הפוטנציאלי או זכאי חוק השבות ב "נתיב" אחרי שהוא יקבל את האסמכתא לזה שהוא זכאי עליה, יקבל קוד כניסה למערכת ממוחשבת של תעסוקה במשרד הקליטה ואת כל ההיערכות המקדימה הם יוכלו לעשות קודם.

הוא מקבל קוד כניסה לאתר אינטרנט ומבצע את כל זה באתר אינטרנט.

האם פועל - -?

· - -

אנחנו צריכים להגיד שהמשרד לקליטת עליה כמשרד ממשלתי לא יכול לפעול באף מדינה חוץ מאשר במדינת ישראל. בגלל זה אנחנו מחפשים פרטנרים שיתנו לנו את האפשרות לפעול ולעשות את הטיפול דרכם.

ויחידים שבודקים באוכלוסיה הזו את חוק השבות זה "נתיב". הסוכנות לא - - במדינות מזרח אירופה את חוק השבות. כשליח הסוכנות אומר לכם שכמות האנשים שאני טיפלתי בהם ובסופו של דבר מתוך הכמות הזו, שכספים הושקעו בטיפול – 15% במקרה הטוב היו זכאי חוק השבות. אז כסף ממשלתי לא יכול ללכת לאוויר. הוא מתמקד אך ורק איפה שנקבע חוק השבות, ואז אני יודע שזה הלקוח.

הוויכוח לגבי "נתיב" הוא לא פה, זה ברור. אני רק שאלתי.

אם כבר דיברנו על תעסוקה אז דווקא פרויקט שהוא לא עידוד עליה אלא קליטה – אנחנו סיימנו עכשיו וזה נמצא בתהליכי הטמעה בשטח, מערכת חדשה לתעסוקה, להעמקת ה - -התעסוקתי. היא כוללת פרופיל תעסוקתי של עולה בצורה מאד מפורטת, בנית תכנית תעסוקתית ואחר כך, הפעילות מתבססת על התכנית, בעיקר נושא הואוצ'רים, הכאוב קצת. המערכת הזו כוללת גם ממשק ממוחשב עם מרכזי הכוונה שהם גורם חיצוני למשרד, אבל הם מטפלים בעולים. אז כל המכרז שעומד עכשיו להסתיים.

מה הפרופיל התעסוקתי כולל?

הוא כולל הרבה פרטים. הוא כולל הגדרה מאד מדויקת של משלח יד, של עיסוק, של השכלה, של שפות. כמו שאתה כותב בקורות חיים. זה נועד, בין היתר, אל"ף, כדי לדייק בהגדרה התעסוקתית של העולה, ועל מנת להיות מסוגלים להעביר למעסקים פוטנציאליים – בעצם כדי לעזור בהשמה בעבודה. אז מדובר ממש על פרופיל תעסוקתי, לא איזושהי הגדרה כללית של משלח יד, אלא כל הנתונים שצריך בהתאם לנושא.

בשבוע שעבר, לדוגמה, היה דיון על זכויות פנסיוניות במדינת המוצא. השאלה היא האם גם דברים כאלה בודקים בפרופיל, כשהוא מגיע.

לא זכורה לי התייחסות בהתייחס לזכויות פנסיוניות.

כיוון שאין חוק, אנחנו לא יכולים להכניס למערכת מידע שאנחנו לא צריכים.

מידע שאנחנו מכניסים זה מידע שאחר כך לעובדים יש שימוש בו.

כי לפעמים מכירים אחר כך בארץ בוותק בכל מיני מקומות העבודה. השאלה היא אם זה שלב של טרום הקליטה – זה יכול להיות יותר יעיל מאשר אחרי 10 שנים בארץ.

כרגע אין לעובדים מה לעשות עם זה. יש כמויות של מידע חיוני – שיכול להיות, אבל אין מה לעשות עם זה.

אני רוצה להגיד משהו. כשדיברנו על טיפול טרום עליה, אז חוץ מהרישום באתר – הוא גם יכול לשלוח – או היא יכולה לשלוח – קורות חיים, וזה גם נכנס לתוך התיק האישי. זה מצורף, אנחנו שומרים וניתן לראות את זה. אם יש פה טיפול בהשמה – חלק מהטיפול, מה שאנחנו קוראים "טיפול תעסוקתי" זה לבנות את קורות החיים יותר טוב, את כל הנושא הזה של להכין אותו. נותנים לו סיוע אבל מכינים אותו לכל השלבים שכאשר הוא בא לארץ כבר הכל מוכן וידוע, וקורות החיים הם לפי הסטנדרט פה. יש את הטיפול הזה, לגבי חו"ל. לגבי הארץ – אני לא מומחית בזה, אבל לכל תעודה יש מסלול רישוי והסמכה. לכל נושא יש את המסלול שלו, ודאי. מול משרד הבריאות, אם מדובר ברופא –

מה שעניין אותי – האם הוא שולח את המסמכים שלו טרום עלייתו.

לא ידוע לי.

הוא יכול, אבל אחרי זה הוא יצטרך בכל מקרה להציג אותם.

הוא צריך תרגום נוטריוני - -

בתחום הסטודנטיאלי יש שירות לא של משרד הקליטה אלא שהסוכנות היהודי נותנת במקום, שאנשים יכולים להעביר מידע ותעודות על מנת לבדוק למה בדיוק הם זכאים כשהם חוזרים - - סליחה, את זה עושה מנהל הסטודנטים.

ב- 2005 דיברנו על הפרויקט האוצרי שנקרא "מרכבה", כשבאו אנשי האוצר לעשות את האפיון, הם חשבו שיש להם עסק עם משרד קטן, קל, פשוט – ובחרו להתחיל בנו. ואז, התהליך הזה לקח יותר משנה, והם הגיעו למסקנה שאנחנו כמו הממשלה בזעיר אנפין. כל נושא שקיים במדינת ישראל בתחומי החיים ויש לו משרד ייעודי, יש לו איזשהו מופע כאן. כל מחלקה כאן עוסק במשהו שעוסק בזה משרד אחר במקום אחר. אז המערכת אצלנו היא מאד מגוונת, מעניינת, ומקיפה את כל תחומי החיים. תודה רבה.

אני רוצה לסכם ולומר כמה דברים. יכול להיות שאני היום שותקת אבל אנחנו באמצעות האנשים המאד מאד מקצועיים של המשרד לקליטת עליה – אני חושבת שעשינו כמה צעדים קדימה. אנחנו בשלב שאנחנו מכינים אירועים של "קו פתוח" במשרד לקליטת עליה, אנחנו אמרנו על כך שאנחנו מכינים כרטיס מגנטי או כרטיס חכם, כמו שאני קוראת לו, שבעצם ייתן שקיפות מלאה למשרד לקליטת עליה. אנחנו רגילים לטפל בעולים בטרום עליה, אתם שמתם לב לזה ואני חוזרת רק כדי לסכם. אנחנו נותנים טיפול לעולה החדש מייד בשדה התעופה. הוא יוצא משדה התעופה עם אינפורמציה. אתם תקבלו תיק שכל עולה שיוצא משדה התעופה מקבל אותו. אנחנו לא מילאנו אותו – כי כל החומר נמצא. הוא מקבל את כל האינפורמציה. הוא מקבל דף מה הוא צריך לעשות בצעדים הראשונים, וכמו ששוש רוזנבליט אמרה, אם הוא לא מצא אותנו אנחנו נמצא אותו. אנחנו חושבים שהיום צריך לטפל בעולה החדשה שצורה אחרת, לא בגלל שהכמויות ירדו, אלא בגלל שחובה לטפל בצורה אחרת לגמרי. תקבלו את החומר.


אנחנו פתחנו כאן מערכת, או – הגדלנו את המערכת שנקראת "פניות ציבור" בגלל העבר שלי בפניות ציבור, ובגלל שאני חושבת שחשוב מאד אם לאדם יש הרגשה שמאיזושהי סיבה הוא לא קיבל תשובה, בכל מקרה הוא מקבל. יכולה להיות תשובה שלילית, אבל – תשובה הוא חייב לקבל. והוא יכול לפנות אלינו בשפת אם. אנחנו נותנים את הטיפול בשפה שהוא מכיר ומסוגל להבין. אנחנו היום יצאנו בסיסמה – "בלי ביורוקרטיה", ואנחנו מתכוונים בכך לעקור את הביורוקרטיה לפחות במשרד לקליטת עליה. אני מתכוונת עכשיו לתת אפשרות – היום חשבנו שלגעת במשרד לקליטת עליה כאן, באגף, זה חשוב מאד, ואתם רואים שזה חשוב מאד. אנחנו נשלח את כל החומר לכל חבר כנסת – אני מתכוונת לשלוח לכל 120 חברי הכנסת, כולם. אם מישהו ירצה, אתם יכולים לכתוב כמה מספרי טלפון שייפנו אלינו, ושיידעו על מה שקורה במשרד לקליטת עליה. אני חושבת שזה הגא אסטרטגי של מדינת ישראל ובגלל זה גם חברי כנסת צריכים לדעת על כך.


אני חושבת שצריך לומר תודה רבה על המהפך שקורה כאן, ואתם מרגישים שקורה כאן – בכמה מסלולים: בשקיפות, בכרטיס החכם, בביטול הפנקס –אני קיבלתי את זה, אנחנו נבטל את הפנקס בשנה הבאה, בפניות הציבור, בטיפול מייד בשדה התעופה – אנחנו מחזקים את זה. זה רעיון מעולה ואני חושבת שאנחנו צריכים להתקדם עם זה, כדי שהעולה לא יצטרך לצלם חומר ולרוץ עם החומר מפקיד לפקיד. אלה דברים שאתם תצאו מכאן ותרגישו שיש כאן אנשים מאד מאד מקצועיים ואנשים שעם לב מטפלים בלב ליבו של משרד הקליטה.

אני מאגף מערכות מידע. אני אחראי על כל הנושא של מערך השירותים המקוונים. אני רוצה לספר לכם על האתר של המשרד – הנה כתובתו: klita.gov.il. קל לזכור את השם של האתר. באמצעות האתר אני אספר לכם בדקות הקרובות - -

סליחה, אני חייב לומר משפט אחד – כל מי שמחובר לעולים חייב להמליץ להם על הכניסה לאתר. זה אתר מעולה, ואני אומר את זה בשיא האחריות, ולא בגלל שאני עובד משרד הקליטה. האתר מאד נוח, מאד שימושי ומאד מתקדם, ויהיו עוד הפתעות בהמשך.

אמרת דברים שצריך להגיד.


אני גם רוצה לומר – איך האתר יכול לעזור לעולה חדש, עולה בפוטנציה או תושב חוזר, איך האתר יכול לעזור לו לתכנן את עלייתו או חזרתו ארצה- אז קודם כל, האתר מכיל הרבה מאד מידע. יש לנו כ- 3,000 בתים באתר, כאשר האתר גם תומך בשפות: עברית, צרפתית, ספרדית, רוסית ואנגלית. מעבר לזה, יש לנו מידע טרום עליה, כאשר יש לנו מידע מה הם מסלולי הקליטה הראשוניים, מה ניתן לקבל בשדה התעופה, מה הוא תהליך הקליטה בשדה התעופה, מה עושים בימים הראשונים לעליה, וכו'. מידע נוסף שקיים זה כל הסיועים הכספיים שהעולה זכאי לקבל – סל קליטה, מענק מכס, אבטחת הכנסה. יש פה מידע על סיוע נוסף בתחום התעסוקה, תחום הדיור. יש לנו גם מידע לקהלי יעד כמו – חיילים, תושבים חוזרים, סטודנטים ומדענים. מעבר לכך יש לנו גם שירותים אישיים שניתן לקבל באתר, וכמובן- האתר מתעדכן מדי יום וכל הנושאים החדשים באתר מתעדכנים.


מעבר לתכנים שהצגתי קודם – אנחנו מציגים כאן תהליכים מקוונים שעשינו פה, במשרד. דיברנו קודם על תיק עולה. לכל עולה יש תיק - - אתר האינטרנט. שני מבצעים שעשינו בשנתיים האחרונות – מבצע "חוזרים ב- 60", שבאמצעות האתר הזה ישראלים נרשמו באתר וחזרו לישראל. מבחינת המבצע, חזרו כ- 20 אלף ישראלים, כאשר כל שנה חוזרים כ – 10,000. אתר נוסף זה מחשבון זכאות -יישום חשוב שכל עולה פוטנציאלי יכול להשתמש בו זה לדעת את כל סכומי הסיוע שהוא זכאי להם עוד בהיותו בחו"ל – באמצעות מחשבון זכאות. הגישה למחשבון הזה היא בצורה אנונימית. צריך רק להקיש – ארץ עליה וגיל של ראש המשפחה והילדים. כל עולה או כל תושב חוזר יכול ליצור קשר עם המשרד באמצעות טופס "צור קשר".


מבחינת חופש המידע יש אפשרות לכל עולה שהגיע לארץ לקבל מידע על עצמו באמצעות האתר של חוק חופש המידע. יש כאן נושא שיעלה בתחילת 2010 - סיוע תעסוקתי בנתיב - -

זה בעצם האתר - - כדי להיכנס למערכת. זו האינטרקציה הראשונית בין העולה למדינת ישראל.

כרגע – יש לנו באתר סקר שמתבצע, סקר של ישראלים בחו"ל, כאשר ישראלים מתבקשים לענות על כל מיני מאפיינים דמוגרפיים שלהם וגם על ההזדהות היהודית והדמוגרפית שלהם. נכון להיום מילאו את הסקר הזה כאלף ישראלים בחו"ל.


מעבר לאתר הראשי - -

מתי אנחנו פתחנו את הסקר?

לפני בערך חודש. יש אלף שאלונים שמולאו. הסקר, כמובן, מופיע בחמש שפות.

אבל לא עשינו שיווק אגרסיבי לעניין הזה.

אנחנו עוד מעט נעשה את זה. אנחנו חוזרים לתושבים חוזרים.

מעבר לאתר של קליטת העליה שציינתי קודם, הקמנו תתי אתרים שעוזרים לנו בעבודה שלנו, השוטפת, כמו אתר "חוזרים ב-60" שציינתי קודם, אתר מדענים, כדי לעודד מדענים שנמצאים בחו"ל לחזור לישראל. יש לנו אתר שנקרא "מרגישים ישראל". זה אתר שפיתחנו עבור ישראלים שנמצאים בחו"ל. יש לנו כרגע כ- 700 אלף ישראלים שנמצאים בחו"ל, כאשר באתר הזה יש גם תכנים של הבית הישראלי, ומעבר לזה – גם יש 11 תתי אתרים של הבתים הישראלים - -בחו"ל. כמו שציינו קודם, יש היום בכל בית ישראלי, לרכז שלנו שם, שעובד שם, אפשרות לעדכן את האתר בצורה ישירה, וזאת באמצעות התקשורת שלנו מול משרד החוץ ועם המשרד.


אתר נוסף, שפי שציינתי קודם, זה האתר של הרפורמה במיסוי. גם כאן – ניתן יהיה להירשם ולקבל ייעוץ בנושא מיסוי. אתר נוסף שמיועד לקבוצה מיוחדת של סטודנטים שלומדים פה, בישראל- גם כאן יש די הרבה מידע באתר. אתר נוסף – אתר של "קולטים עברית", שנועד לשיפור השפה העברית. באתר יש קטעי אודיו, וידיאו וכו'. אני מזמין את דימיטרי אפרציב - -

מבחינת הזמן סיימנו אבל יש זמן להתייחסות של חברי הכנסת והשרה.


לגבי הנושא של העברית – קיבלנו הנחיה של השרה להכין פיילוט של הרפורמה בעברית. גם חלק מהנושא הזה, כמהלך משלים, גם באתר תהיה אפשרות לכל אלה שרוצים לא ללמוד עברית – ללמוד שפה מהאינטרנט זה קשה, אמנם, אבל בהחלט – להשלים ולעשות תרגול. אבל אנחנו ננסה להפעיל פיילוט בשנת 2010 על מתכונת של אזור אחד שהוא אזור מרובה בעולים, שמרוכזים בעיר אחת, ובמקום אחר – איפה שעולים מפוזרים. שיטת ההוראה משתנה טיפה, בהתאם, אבל בעיקר – ההפעלה של הנושא, כי כולנו יודעים שבאזורים פריפריאלים - - גוש דן מרובה בעולים, ואין בעיה לפתוח אולפן עברית בבת יום או בחולון – וזה גם לא משנה אם זה בבת ים או חולון, אז הגישה היא מאד פשוטה. אבל לך תפתח אולפן במרחב הגליל, למשל, כשיש 2 עולים בעפולה, קצת במגדל העמק, כמה בקרית שמונה וכמה בקצרין. אז פה המערך הוא שונה לחלוטין. כמובן שגם בדרום זה אותו סיפור. את כל הנושאים האלה אנחנו לוקחים בחשבון ומשרד החינוך, אני מקווה, הם שותפים שלנו בנושא.

תודה רבה. אנחנו התרשמנו והוועדה ממליצה לכל יושבי הראש בעתיד לבקר פה, אצלכם, ויכול להיות שיש עוד כאלה שרוצים לבקר והם פשוט לא יודעים, לא יודעים שיש אפשרות כזו – חושבים, אולי, שהכל סודי.


כשראינו את כל זה אז בטח קצת קינאתי, כי יש הבדל בין העליה שהיתה לנו לפני 30 שנה לבין מה שיש היום. כשהגעתי עם המשפחה לשדה התעופה והמשפחה שלנו היתה בחדרה, אז ידענו על חדרה, כמו שכל אחד, אבל רצו שאנחנו נהיה בערד. אז בסוף הגענו לנצרת עלית.

· - -

הוועדה גם תבקר בנתב"ג.

אנחנו נתאם את ההגעה, כבוד השרה, שיראו את הפעילות האמיתית.

את הפעילות הדיגיטלית, את הפקת תעודת העולה.

אנחנו מזמינים אתכם לשדה התעופה. אנחנו ניתן לכם הזמנה ואתם תבחרו יום שאתם רוצים להגיע, ואנחנו נשמח לארח אתכם בשדה התעופה. אני חושבת שיום הירידה מהמטוס – כל אחד מאתנו שהיה עולה לא ישכח. אני, לפחות, לא יכולה לשכוח. ירדנו לסאונה מתוך מקרר של מינוס כמה מעלות. שאלתי את בעלי: מה, כאן אני אהיה? ואז בעלי אמר: כן, עכשיו אנחנו מתחילים להיות ישראלים. זה היה באוגוסט, 79. אני תמיד אמרתי: מה שהיה חסר לי ומה שאני יכולה להבטיח שלא יהיה חסר לעולה שמגיע עכשיו- הגענו לשדה התעופה למשרד לקליטת עליה, ונכון – יושבת הראש ליה שמטוב צודקת: היו מבקשים עיר אחת והיו נותנים לעיר אחרת. אני ביקשתי רחובות. מערכות המידע לא פעלו אז כמו היום ולא ידעתי מה זה רחובות, רק היו לנו חברים שם. ואז נתנו לנו את אשדוד, בקושי, אבל תודה לאל.


אני תמיד הייתי אומרת – מה שהיה חסר לי זה לא כסף, כי כולנו יודעים להרוויח אחרי תקופה מסוימת שלומדים שפה, ונכנסים לתוך מאגר האנשים שעובדים ומרוויחים ועושים הכל למען המשפחה ולמען המדינה, אבל מה שהרגשתי זה בידוד, שלא היה אדם שמסוגל היה להזמין אותי, למסור לי מידע, להתחלק אתי בחוויות, לקחת אותי יד ביד ולומר לי שגם הוא עבר את המסלול ולהבטיח שגם אני אעבור. אנחנו כן עושים את זה. קודם כל – אנחנו רושמים עכשיו מאגר את מתנדבים. אנחנו עושים מבצע, מחפשים מתנדבים – נאמני קליטת עליה במדינת ישראל. אנחנו חושבים שזה יהיה טוב, אנחנו ניתן אפשרות לגעת במשרד הקליטה, גם לעיתונאים, גם לאלה שירצו לעשות את זה, כי אני חושבת שזה מאד מאד חשוב. פתאום מתחילים להיות חולים במחלה שנקראת "קליטה מוצלחת". אם אדם מרגיש, או יש לו צורך, ואנחנו יכולים לעזור, אנחנו עושים את זה בסימפטיה וברצון, ואני חושבת שיש אלפי אנשים במדינת ישראל שיעשו את זה כמו שאנחנו עושים את זה. אני במשך שנים עסקנו בזה בהתנדבות וחשבנו שזה מאד טוב לעזור לאדם. אני לעתים מקבלת טלפונים ביום ההולדת או בחגים – אנשים שמזכירים לי שעזרתי להם ועשיתי. אני ודאי לא יכולה לזכור את כולם, אבל אני חושבת שאנחנו ממשיכים לעשות את זה משום שמאד חשוב לעזור לאדם. אם אנחנו נכנסים לדירה שעולים שכרו, אבל רואים שהדירה ריקה לגמרי, אז יש שכנים, יש ידידים, יש אנשים שמחליפים ריהוט, יש אנשים שרוצים לעבור מעיר לעיר – לא קשה להתחלק. אני בעצמי עושה את זה. אני חושבת שיש המון אנשים שעושים את זה וירצו לעשות את זה.


אנחנו רוצים שעד כמה שיותר יידעו על המשרד, יכירו את המשרד, אני חושבת שהוא שינה את הפאזה ואנחנו רוצים שגם ועדת העליה והקליטה תשנה פאזה כלפינו. אני חושבת שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה ותודה רבה שבאתם. אני חושבת שנהניתם, ואנחנו נשלח את החומר לכל 120 חברי הכנסת. אנחנו גם נעביר מידע, נעשה יום כזה לעיתונאים דוברי כל השפות ואנחנו גם מתכוונים לעשות עוד משהו: אנחנו ב- 10 לחודש עושים יום עיון בעזרתנו, זה יום עיון למחזיקי תיק קליטת עליה. אתם מוזמנים יחד אתנו. זו תהיה חוויה – כל מנהלי האגפים מופיעים שם, מדברים על כל הפעילות ואני חושבת שכאשר אנחנו נכיר מה שקורה כאן אנחנו נהיה מסוגלים יחד למנוע המון דברים שהם לא חיוביים בקליטת העליה. אתם מוזמנים, אנחנו ב- 9 לחודש מתחילים לעשות קו פתוח עם המשרד לקליטת עליה. זה יהיה במערכת של שדה התעופה, איפה שיש לנו שם מערכת. כל עולה יהיה מסוגל להתקשר עם שאלות, ואנחנו בכל חודש מחליפים את הנושא. אנחנו מתחילים ברווחה – אגף הרווחה, ובחודש הבא נדבר על תעסוקה, דיור. כל האגפים יופיעו, וזה יהיה קו פתוח שייתן אפשרות לעולה שמאיזושהי סיבה לא הצליח לקבל טיפול, או שהוא חושב שהוא נפל בין הכיאות – ניתן לו טיפול טלפוני ואחר כך נמשיך לטפל בו ונעקוב גם אחרי כל עולה שיפנה אלינו במערכת הזו. תודה שבאתם.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30