PAGE
34
ישיבה משותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
8.12.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
ישיבה משותפת
של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
הוועדה לענייני ביקורת המדינה – פרוטוקול מס' 54

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – פרוטוקול מס' 51

יום שלישי, כ"א כסלו תש"ע (8 בדצמבר 2009), שעה 09:00

חוות דעת מבקר המדינה על יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה (אלול תשס"ח – ספטמבר 2008) – ישיבת מעקב

אי קיום החלטות הממשלה לחידוש העלייה מאתיופיה,



של חה"כ איתן כבל

חברי הוועדה: יואל חסון - יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ליה שמטוב - יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

אריה אלדד

אורי אריאל

אברהם מיכאלי

שלמה (נגוסה) מולה

מרינה סולודקין

מבקר המדינה מיכה לינדשטראוס


בעז ענר
משרד מבקר המדינה, משנה למנכ"ל וממונה על חטיבה

גאיה הבר
משרד מבקר המדינה, עוזר למבקר המדינה

ברוך דדון
משרד הפנים, מנהל פרויקטים

דסי צנגן
משרד הפנים, מנהל אוכלוסין, לשכה משפטית

עמוס ארבל
משרד הפנים, מנהל מרשם ומעמד

דוד יאסו
המשרד לקליטת עלייה, מנהל אגף א' לעולי אתיופיה

אלי כהן
הסוכנות היהודית לא"י וההסתדרות הציונית העולמית, מנכ"ל המחלקה לעלייה ולקליטה

עמי מהל
משרד החוץ, מנהל קהילות יהודיות

עמנואל סרי
משרד החוץ, מנהל מרכז אפריקה

רחל שני
משרד החוץ, אחראית על קשרי חוץ וזרים

עמי ברגמן
ג'וינט ישראל, מנהל מחלקת תורכיה/מצרים

יובל יעקובי
משרד האוצר, אגף התקציבים

ד"ר אברהם גנוסר
ארגון מכנף דרום לציון, ראש הארגון וחבר פורום הארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל

שלמה אקלה
"בהלצ'ין" - מרכז ליהדות אתיופיה

דני קסהון

יוסף פייט
ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

שמואל קליין

אטקה וורקו

זבבו וורקו

דסאש מולה

טצ'ילו אביי

זיין טדסה

מלקו ייבלו

קסהון יונתן וונדה
ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה, מנהל קשרי חוץ ופרויקטים מיוחדים

הרב מנחם ולדמן
"שבות עם", ראש המכון

ד"ר ארתור אדלמן
בית החולים שערי צדק

חנה פריידין

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
חוות דעת מבקר המדינה על יישום החלטות הממשלה

באשר לעליית בני הפלשמורה (אלול תשס"ח – ספטמבר 2008) –
ישיבת מעקב, הצעה לסדר יום: אי קיום החלטות הממשלה

לחידוש העלייה מאתיופיה, של חה"כ איתן כבל

אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בנושא יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה. מבחינת הוועדה לענייני ביקורת המדינה זה המשך לנושא וגם וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התעסקה בנושא הזה. כפי שאמרתי בישיבה הקודמת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה שנעקוב אחרי ביצועי הממשלה בתחום הזה ובתהליכים שקרו גם פה וגם בביקורים ובנציגויות שנמצאות באתיופיה. מטרת הישיבה, לפחות מבחינתנו, זה לקבל עדכון ולהבין לאן הדברים מתקדמים והאם אנחנו מגיעים לצומת הכרעה בנושא. אמר לי אחד מחברי הכנסת, ואם ירצה הוא יגיד את זה אחר כך בשמו, צריך פשוט לקבל החלטה את מי מעלים ואת מי לא מעלים ובזה לגמור את הסיפור ולהמשיך הלאה. הסיטואציה של אנשים שנמצאים שם שנים על גבי שנים ומחכים שנים על גבי שנים במחנות ולא יודעים אם יש להם את האפשרות או אין להם את האפשרות לעלות לארץ היא סיטואציה שאי אפשר לקבלה לא כחברה, לא כמדינה וגם לא כיהודים. לדעתי צריך לשים לעניין הזה סוף.


הייתי מבקש מיושבת ראש הוועדה לעלייה, הקליטה והתפוצות להגיד כמה דברים. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה ליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר הכנסת יואל חסון. היום בדיוק וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכוונה לדון בנושא הזה. שמחתי שהסכמת לוועדה משותפת.


לוועדת העלייה, קליטה והתפוצות הובאה לדיון מהיר בקשה של חבר הכנסת איתן כבל בנושא אי קיום החלטות הממשלה לחידוש העלייה מאתיופיה. לצערי הבוקר נודע לי שחבר הכנסת איתן כבל לא מרגיש טוב והוא לא יגיע. אנחנו דנים היום בסוגיה מאוד חשובה וכואבת.


ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה כבר כמה דיונים בנושא. הוועדה גם ביקרה במרכזי קליטה בקרית אתא וגם במבשרת ציון, ראינו ודיברנו מקרוב עם אנשים. האנשים מתוסכלים ודואגים מאוד למשפחות שלהם. כשנכנסנו לכיתות אולפן וכששאלנו האם הם לומדים עברית ואיך בישראל, מצאנו שהדאגות הן כל כך עמוקות והאנשים לא מסוגלים ללמוד עברית כי כל הזמן הם חושבים על קרובים שנשארו שם.


ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה בנושא, והחלטת הוועדה אמרה שמשרד הפנים והסוכנות היהודית ישלחו שניים שלושה נציגים לבחון את הרשימות ומי שזכאי יעלה לישראל. אני מבקשת מיושב ראש הוועדה וגם ממבקר המדינה לשמוע אם נעשתה בדיקה והאם היא הסתיימה והאם הוחלט מי וכמה מבני הפלשמורה יעלו לישראל. תודה רבה.

תודה לך גברתי. נמצא איתנו מבקר המדינה. בבקשה אדוני.

בוקר טוב לכולם, לשני יושבי הראש ולכל חברי הוועדה. אני רוצה לומר לכם בפתח הדברים שבעצם אנחנו הגשנו דוח בספטמבר 2008, הוא מונח לפניכם. הדוח הזה הוא חוות דעת – יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה. הדוח הזה ניתן למעשה אחרי שהכנסת, הוועדה הזאת, כמה חודשים לכן הטילה עלינו לבדוק את הנושא ולבקש ממבקר המדינה להכין על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה חוות דעת בנושא התנהלות הממשלות באשר להעלאת שארית יהודי אתיופיה, הפלשמורה לארץ. הוועדה החליטה ואישרה בקשה לחוות דעת מבקר המדינה על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה בנושא יישום החלטות הממשלה להעלאת שארית יהודי אתיופיה לארץ. זו החוברת שנמצאת בפניכם. היא משקפת את העמדה שלנו מההתחלה ועד הסוף.


צר לי לומר גברתי היושבת ראש, אדוני היושב ראש, צר לי לומר שיש לי הרגשה שיצא דוח של המבקר, הוא יצא יחסית לפני תקופה ארוכה ובעצם שום דבר בעניין הזה לא זז. אני אומר את זה בכאב כי בסופו של דבר זו יהדות שצריך לתת עליה את הדעת, צריך לסייע לה שם וצריך לסייע לה פה, בכל המקומות. אנחנו טוענים וגם אומרים את זה השקם והערב, אבל יש לי הרגשה שמשהו לא פועל בנושא הזה על אף הניסיונות המשמעותיים, אין לי ספר שצריך לברך אותך ואת וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות על כך שאתם מעלים את הנושא הזה ומחדשים אותו. יחד עם זאת מבחינתי, אני אומר שאני מרגיש שמשהו פה תקוע. את הפקק הזה צריך להסיר וזו בעצם המטרה, שלהבנתי, אתה עושה את המעקב יחד עם יושבת ראש הוועדה לעלייה, קליטה ותפוצות.


אדוני היושב ראש אני רוצה לקרוא לך, כתבת סיכום כל כך יפה וכל כך מפורט. "הוועדה מודה למבקר המדינה וצוותו על הכנת חוות הדעת החשובה הזאת. הוועדה מודה גם לחבר הכנסת שלמה (נגוסה) מולה שביקש את קיום הדיון הזה. הוועדה רושמת את הודעתו של מר יעקב גנות שמשרד הפנים מתכוון לבצע את החלטות הממשלה ולשלוח בשבועות הקרובים משלחת לאתיופיה למחנות המגודרים. הוועדה מבקשת ממך מר יעקב גנות וממשרד הפנים להגיש לוועדה דוח לאחר הביקור. דוח הוועדה שיוכן עבורך. הוועדה מבקשת שהיושב ראש יקבל העתק של הדוח הזה והדוח הזה יועבר גם למבקר המדינה על הביקורת". אני מוכרח לומר בצער שלא קיבלתי אותו עד לרגע זה שאנחנו יושבים פה. אם הוא ניתן היה מקום לתת לי אותו, אולי לא הראשון, לא השלישי ושאני אהיה המספר השלושים, אבל שאני אקבל את הדוח הזה. לא קיבלתי ואני לא יודע מה קרה, אני לא יודע מה התרחש. הישיבה הזאת הייתה בכנסת, פרוטוקול מס' 19 מה- 31 ביולי 2009 שעה 09:00. זה לא יתכן. זה מה שרציתי לומר לך.

תודה לך אדוני המבקר. אנחנו בהחלט נבדוק את הסוגיה הזאת. בשבועות האחרונים יצאה משלחת של חברי כנסת לביקור בגונדר. הייתי מבקש מחבר הכנסת שלמה (נגוסה) מולה לתת לנו דוח ולציין מי היו במשלחת. הגשת לוועדה דוח ביקור שהופץ לחברים.

אדוני היושב ראש ויושבת ראש הוועדה לקליטה, עלייה ותפוצות, אדוני השופט מבקר המדינה, חברי כנסת. אני חושב שאין דיון יותר ערכי ומוסרי מלקיים דיון בסוגיה על היהודים שנותרו באתיופיה



כנסת ישראל נדרשה לסוגיה לאחר דוח מבקר המדינה לאחר דיונים שהתקיימו בוועדות הכנסת. הועלו כשלוש הצעות חוק מאחר והממשלה לא עושה את מה שהיא נדרשת לעשות. בעצה אחת של יושב ראש הכנסת עם וועדת הפנים של הכנסת נתבקשו שלושה חברי כנסת, אנוכי וחברי הכנסת אברהם מיכאלי ואריה אלדד לנסוע לאתיופיה לגונדר, להיפגש עם אנשים ועם הגורמים העוסקים בסוגיה הזאת. שלושתנו נסענו יחד נציג הסוכנות היהודית וצריך להגיד שהוא נציג זוטר. פנינו אומנם ליושב ראש הסוכנות היהודית מר נתן שרנסקי וביקשנו שיצרף אלינו אדם שיכול לתת תשובות ברורות לשאלות שלנו. לא ברור לי מדוע בחרו לשלוח אדם בדרג נמוך. למשלחת הצטרפו גם נציגי הג'וינט מר ליו שהוא האחראי באתיופיה על גונדר, ודוקטור ריק הוץ שנמצא באתיופיה. נסעו איתנו גם נציגי ארגון נקוט”ש ואנשי ציבור כמו מנחם ולדמן שנמצא כאן.


הביקור שלנו התחיל באחד המקומות ההיסטוריים של יהודי אתיופיה, בבית העלמין העתיק של יהודי אתיופיה בוולקה בסמוך לגונדר. משם המשכנו ונפגשנו עם אנשים במתחמים. ביקרנו בבתי הספר, שאלנו שאלות ונפגשנו עם שני נציגי משרד הפנים שעוסקים בבדיקות באתיופיה, מר עיינו אלימלך ואלי פקדו. שאלנו אותם שאלות. נכנסנו גם לבתי המגורים של האנשים.

כמה אנשים יש שם היום?

לפי המספר המוחלט הקיים כרגע ועליו יש קונצנזוס, זה כ- 8,700 אנשים. כתבנו דוח מפורט וגם העברנו את הדוח למבקר המדינה. הגשנו את הדוח ליושב ראש הכנסת. אני מוכרח להגיד, ואני מניח שחבריי למשלחת גם יוסיפו את ההתרשמות שלהם, אנחנו פשוט מדינה אטומה. אני אומר את זה כי אילו המצב הזה היה מתרחש במקום אחר, אני אומר כאן בכנסת ישראל, אף אחד לא היה נשאר אדיש ובוודאי לא אחרי דוח מבקר המדינה, בוודאי לא אחרי הדיונים הרבים, ובוודאי לא אחרי החלטות ממשלה. יש כאן חבלה מכוונת של כל מיני פקידים, של אנשים שלא רוצים שהאנשים האלה יגיעו לכאן. אנחנו לא אומרים להביא את כולם לארץ. אנחנו אומרים רק תנו תשובה למי שמגיע, אל תתנו תשובה חיובית למי שלא זכאי לעלות, תביאו את מי שמיועד להגיע לכאן.


להגיע לגונדר, להיכנס לתוך הבתים של האנשים שהם כוך, לראות אישה עם ארבעה ילדים ממתינים שבע שנים. כשאתה שואל שאלה אקראית לחלוטין אתה שומע "האבא שלי בישראל, אמא שלי בישראל, האח שלי בישראל, הדודה שלי בישראל, הבן שלי בישראל ורק אותי השאירו". אתה שואל למה, והם עונים למה. השאלה השנייה, אני יודע שמשמאלי נמצא אלי כהן המנהל הכללי של המחלקה לעלייה וקליטה של הסוכנות, גם בזכותו שני השליחים נמצאים באתיופיה, אבל יחד עם זאת ההתנהגות של הסוכנות היהודית בעניין הזה היא התנהגות מחפירה, התנהגות שמביישת את מטרותיה של הסוכנות. אני אומר את זה כמי שעברו היה שם ובא משם, מכיר בדיוק את עמדת הסוכנות - - -

שקיבלה אגב תקציבים רבים כדי לפתור את העניין.

נכון מאוד. אני אומר לכם שאילו זה היה במקום אחר הסוכנות הייתה מתנהגת אחרת.


אני דווקא רוצה לשבח את הג'וינט. לאחר שהג'וינט הפסיק את פעילותו פנה אליהם שר הפנים וביקש מהם לחזור כדי לתת טיפול רפואי לאנשים. הם חזרו שבועיים לפני והם נמצאים בתהליך התארגנות כדי לתת את הטיפול הרפואי לאנשים. זה לא מספיק. גם לג'וינט ישנה עמדה שהסיוע אינו סיוע כלכלי וכדומה.


אני מציע שהחברים שלנו יוספו. יש כאן התנהלות מכוונת וחבלה במתכוון לא להביא את האנשים האלה. אני חוזר ואומר שהפגישה שלנו עם שלושת הנציגים של משרד הפנים הייתה פגישה מקצועית לחלוטין.

תספר לנו מה היה במפגשים עם נציגי משרד הפנים.

אני מגיע לזה. שני הנציגים האלה נמצאים בתנאים מאוד קשים, רכב להסעות לא נתנו להם, ותקופה ארוכה הם הלכו ברגל, הם נמצאים שם בתנאים מאוד מחפירים. אפילו מבחינת הבטחון האישי של האנשים האלה, ומי שביקר בגונדר יודע שאנשים שמקבלים תשובות שליליות שמתייחסים לנציגי ממשלת ישראל רע. אפילו לבטחון האישי של האנשים האלה שלא יאונה להם רע לא דאגו מספיק. אין להם אבטחה ובשעות הערב הם חוזרים לבית שלהם ומפחדים לצאת אפילו. אני אומר לכם שאם שני החבר'ה האלה לא היו יוצאי אתיופיה ולא היו רואים את עבודתם כשליחות, אני אומר לכם הם היו אורזים את החפצים וחוזרים לארץ. לנציגים האלה נתנו רשימה של שלושת אלפים אנשים ולדבריהם קרוב ל- 1,500 מהם נמצאים ברשימה של 8,700, היתר נמצאים בכפרים. לא מצאנו ההיגיון למה היה צריך לעורר את האנשים ולהגיד להם תבדקו. לדעתי היה צריך קודם לבדוק. החבר'ה האלה עושים עבודה מקצועית ומסורה במסירות נפש.


נציג הסוכנות השליח שהיה לאחרונה, לקח את הארכיון, את התיקים שהיו והם אפילו לא יודעים איך להגיע לבדיקה מהימנה. את כל התיקים שהיו הם הביאו לארץ. אני לא מבין למה. הנציגים האלה למרות הכל עושים עבודה נפלאה. הם נמצאים לקראת סוף הבדיקות של אותן הרשימות שקיבלו. אבל גם עם אותן רשימות שהם קיבלו, משרד הפנים בארץ לא עושה דבר כדי לתת אישורי עליה לאותם אנשים.

לכמה אנשים הם אמרו שאפשר לתת.

הם אמרו לנו שהם בדקו כ- 2,500 או 2,600 איש. הם בודקים את הרשימות ועורכים הצלבת מידע וזה נשלח לארץ. בארץ יש קבוצה של פקידי משרד הפנים שעושים בדיקה חוזרת ומצליבים מידע, ולכל מי שעונה על פי אמות המידה של החלטת הממשלה הם נותנים תשובה. התשובה ניתנת על ידי משרד הפנים כאן בירושלים. הם בסך הכל מקבלים עדות, נותנים המלצה, אני לא יודע אם ההמלצה שלהם קבילה או לא.


אנחנו יכולים לציין שגם את אלה שבדקו במסגרת ה- 2,500, 2,600 או 3,000 אף אחד מהם לא קיבל עד היום תשובה חיובית והגיע לארץ.

שלילית או חיובית.

נכון. אף אחד לא קיבל שום תשובה.

אני רוצה להגיד משפט אחד לגבי אנשי משרד החוץ. התלווה אלינו שגריר ישראל עודד בן חיים והוא עשה באמת מאמץ שיהיה לנו טוב בביקור, אבל עמדתו בנושא הייתה עמדה שלילית. הוא שאל אותנו למה אנחנו בכלל שם. הוא אמר יש לכם אג'נדה משלכם, לנו כחברי כנסת מותר שתהייה אג'נדה ולשם כך נבחרנו. לא באנו כדי לשרת את שגרירות ישראל באתיופיה אם כי חשוב שנשרת. הם עשו מאמץ, משרד החוץ, שלא נצא לאתיופיה וגם הנציגים נמצאים כאן. למשלחת חברי הכנסת היה אמור להתלוות השר מיכאל איתן, משרד החוץ טען שהצטרפותו עלולה לחבל ביחסים בין אתיופיה לישראל והם ביקשו שהשר מיכאל איתן לא ייסע איתנו. נענינו לבקשתם אבל לא ויתרנו על הנסיעה שלנו. אנחנו נסענו והבאנו את הדוח. לא ברור לנו ומאיפה משרד החוץ יונק את עמדתו ואת הגישה השלילית הזאת.

נפגשתם עם נציגים מקומיים מהממשלה האתיופית?

לא. אנחנו נתבקשנו לא להיפגש עם נציגים מקומיים. כבדנו את הבקשה למרות שלא היינו חייבים לעשות את זה.


אני רוצה להוסיף לגבי ארגון נקוט”ש, אני יודע שיש כאלה שרואים בארגון נקוט”ש כארגון שעושה דברים שלא ברשות. אני חושב שדווקא בוואקום שנוצר מגיע לארגון הזה מילה טובה על ההשקעה, על המאמץ, על מתן סיוע הומניטארי, אנושי לאנשים. הם פתחו בית ספר מצוין להפליא בגונדר, בית ספר שקיבל אישור ורשות לקיים את בית הספר בצורה פורמאלית ממשלת אתיופיה.


אני חושב שמי שהשתתף בתפילות שחרית, מנחה וערבית, נפגשנו עם אנשים, אני מבקר באתיופיה הרבה פעמים וגם בסדר פסח הייתי שם, אבל המחזה האחרון היה באמת מחזה שאי אפשר להתכחש אליו אפילו מהבחינה הרגשית. אני חושב שממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה להביא את כולם. לבדוק את כל ה- 8,700 ושלא ייספרו את כולם. להביא את כל מי שימצא זכאי. זה סיפור שלא נגמר, הם זורים חול בעיניים והעובדה היא שברגע שלוקחים אחריות נותנים. בדוח שלנו כתבנו שהסוכנות היהודית תיקח אחריות ותביא אותם מיידית, נקוט”ש ייצאו מהאחריות באתיופיה אם הסוכנות תיקח אחריות, יש לנו הצהרה של הארגון שאם הסוכנות לוקחת אחריות הארגון מוכן לצאת משם כבר מחר בבוקר. אדוני היושב ראש, יושבת ראש הוועדה לעלייה, קליטה ותפוצות, חברי הכנסת, נדרשת החלטת ממשלה. אחריותנו כחברי כנסת לדאוג או שהממשלה תקבל החלטה להביא את כולם כנדרש מהר ככל האפשר או שאנחנו נמשיך לקדם את החקיקות ונאנוס את הממשלה במסגרת החקיקה להביא את כל 8,700 או לבדוק אותם. אנחנו לא נוותר אחרי המראה שראו העיניים שלנו באתיופיה. תודה רבה וחבריי אולי יוסיפו.

תודה רבה לך חבר הכנסת שלמה (נגוסה) מולה על כך שהעלאת במקור את הנושא הזה בדיון הראשון ושגם אתה מוביל בצורה אמיצה את הנושא הזה. אני מודה לך. חבר הכנסת אריה אלדד בבקשה.

תודה גברתי היושבת ראש אדוני היושב ראש, מבקר המדינה. יושבת שם קהילה יהודית, קהילה יהודית של כמה אלפי בני אדם עם כל המאפיינים של קהילה יהודית, עם תפילות, עם לימוד עברית, עם בית ספר, עם מקווה. קהילה שרוצה לעלות. כל המאפיינים של ההגדרות הציוניות של מדינת ישראל נמצאים שם, גם הרצון לעלייה, גם המקור היהודי וגם ההכרה של הרבנות הראשית בעניין הזה שעליו בכלל אין חילוקי דעות. קהילה שנמצאת בסכנה בגלל לחצים סביבתיים, בגלל עוינות. כשנתקלים בעמדה של השגריר באמת קשה להבין, כשנתקלים בראי הזה של מדיניות משרד הפנים שמקבל 2,500 שמות לאחר בדיקה ולא נותן תשובה. השאלה מה גורם לשגריר ישראל לבטא מדיניות כזאת, מה גורם לפקידי משרד הפנים שיושבים שם ועובדים בתנאים בלתי נסבלים ולהרגיש שכל מה שהם עושים הם עובדים מול קיר אטום, כי בעצם לא ברור באיזו מגירה תיקו את כל הרשימות שהם שלחו משם. לא ברורה המדיניות.

ממשלת ישראל קבעה קריטריונים מי כן יוכל להיבדק ולעלות. בין הקריטריונים האלה יש שנתיים שהייה לפחות בגונדר, יש שם אנשים שאומרים שהם 12 שנה יושבים בגונדר, יצאו מהכפרים. זו קהילה ששרפה את הגשרים מאחוריה, כי מי שיצא מהכפרים נלקחו אדמותיו, נלקח ביתו וועד הכפר החרים את הכל, אין להם לאן לחזור. זה לא שאנחנו יכולים לצפות שאם לא נעשה כלום הם יתאדו, כי אין להם לאן לחזור, אין להם כפר לחזור אליו, אין להם בית, אין להם אדמה. הם מחכים לתשובה.


קשה להבין את ההיגיון. בין השורות נאמר שהייתה עוינות של מקבלי החלטות בקדנציה הקודמת. ששר הפנים הקודם לא אהב את הרעיון ושמדיניות משרד החוץ חלחלה מקדנציות קודמות. בכל זאת קרה משהו והשתנה, יש היום שר פנים שלכאורה לפחות לא מתנגד להעלתם ארצה. עכשיו אנחנו צריכים לגמור את העניין. הטיעון שהשגריר העלה בפנינו שאחרי שה- 8,000 האלה יגמרו יבואו מיליון, זה הטיעון. אחרי גבול ישראל מצרים כל אפריקה עומדת ומאחורי ה- 8,000 האלה יש מיליון אנשים באתיופיה שרוצים להגיע לישראל. הארגונים השונים שמטפלים בהם מתחייבים לסיים את המעורבות שלהם בפרשה. אם יבוא עוד מישהו באתיופיה לאחר גמר בדיקת הרשימה של 8,700 האלה ויטען שהוא מבית ישראל, שהוא מהפלשמורה ויש לו קרובים בארץ, השגרירות תטפל בו ברמה אינדיבידואלית כמו בכל אדם שמבקש לעלות לארץ מכל מקום בעולם. יש יהודי בבולגריה שאומר שהוא יהודי והוא רוצה לעלות הוא ניגש לשגרירות ומגיש בקשה.


ברגע שיהיה אפשר לסגור את המנגנון שמטפל בקבוצה הגדולה אז זה יהיה כמו בכל מקום בעולם. לכן להבנתי כל מה שמפריד בינינו לבין פתרון זו החלטת ממשלה. אני לא משוכנע שצריך חקיקה, חקיקה זה כלי מגושם לעניין הזה, אם הממשלה לא תנקוט בצעדים אז צריך להתקדם בחקיקה, אבל להבנתי אין בה באמת צורך. החלטת ממשלה בעניין הזה יכולה לסיים את העניין תוך שנה שנתיים.

תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי תרצה להוסיף משהו?

תודה רבה אדוני היושב ראש, גברתי היושבת ראש. אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו על ידי חבריי, אבל אין כמו מראה עיניים ויהיה דוח חשוב ככל שיהיה. חזרנו משם עם חוויה מאוד קשה.


אדוני המבקר הדוח שלך בוודאי שימש לנו בסיס לבחון לגופו של עניין בשטח. לא הגענו לשם רק עם רגשות, באנו לבדוק באמת מה קורה שם. אותם הפקידים שנמצאים שם הם בדילמה, הם כן רוצים ויש להם את הרשימה של 8,700 אנשים אבל הם לא יכולים לבדוק. אין להם את הסמכות, אין להם רשות ולפי מה שאני מבין בעוד שבוע הם אמורים לחזור לארץ כי המנדט שלהם מסתיים.

מתי הוא מסתיים?

בעוד שבוע. ב- 15 לחודש. מבחינתם אם הם יקבלו הנחייה הם ימשיכו הלאה. הם אמרו שהם יצטרכו עוד כמה חודשים לבדיקת ה- 8,000 אם יתנו להם את ההנחיה.


חבריי אמרו פה בצדק רב, אנחנו חייבים ועם כל הצער הקשה והמחזה הבלתי נסבל, אמרתי משפט מאוד חמור ולהבדיל אלפי הבדלות, לחיות מתייחסים בעדינות גדולה יותר. ראינו שם משפחות שלא מובן איך הם חיים, אני לא מבין בכלל איך אפשר לחיות בתנאים כאלה. יחד עם זאת עם כל הרגש הזה אנחנו צריכים להיות שכלתניים ולקבל החלטה מה עושים עם הקבוצה הזאת. צריך לסיים את הפרשה, להחליט שאם הם מסורבי עלייה ואינם זכאים להגיד להם לא יעזור כלום אתם לא תעלו וצריך לחשוב על פיצוי כזה או אחר לתת להם. חברי פרופסור אריה אלדד אמר בצדק שאין להם לאן לחזור, הבתים שלהם בכפרים אינם והאדמות נלקחו על ידי ועד הכפר. צריך להגיד להם לפחות את האמת בפנים ולא לתת להם להמתין.


שאלנו שאלות את הילדים הקטנים, היינו בבית הספר, בית ספר יהודי שהוא ברמה תחזוקתית מאוד גבוהה, באתיופיה זה חידוש לבנות בית ספר כזה, שאלנו את הילדים שאלות פשוטות. זה היה מרענן ומרגש לשמוע שהם מדברים עברית ומדברים על היהדות ומתמצאים במושגי היהדות. כל אחד מהילדים סיפר שיש לו קרוב בארץ. אם בבדיקה הכי עניינית ימצאו שהם מסורבים או שאינם יכולים לעלות צריך להגיד להם את האמת. לא לתת להם לחיות באשליה שנה ועוד שנה. אבל אם הם כן זכאים איפה אנחנו כעם יהודי? אנחנו כאלה אכזרים שאנחנו מתעלמים מהם? אמרתי משפט, ואולי לי מותר להגיד אותו, אני הגעתי מרוסיה ולא הייתי מעלה על הדעת שקבוצה כזאת הייתה ממתינה ברוסיה שנה, שנתיים, חמש ולא היו מטפלים בהם. רבותיי אנחנו גזענים, לנו כנראה נוח להתנהג כלפי הקבוצה הזאת בצורה שמתנהגים אליה. העובדה שממשלות ישראל מלפני ארבע, חמש שנים קיבלו החלטות סותרות. אדוני המבקר ציין את זה בדוח המפורט שלו. לא יתכן שאנחנו נתייחס אליהם כמתחזים, ככאלה שעומדים מאחוריהם מיליון, כמו שחברי פרופסור אריה אלדד אמר. אני הבנתי שהרשימה הזאת סגורה שנתיים ויותר ואף אחד לא הצטרף לרשימה הזאת.


הראו לנו את המרכז הקהילתי, הוא כל כך מוגן שאפילו שכשזר רוצה לחדור אל הקהילה השוטרים לא מאפשרים. צריכים לבדוק את הקבוצה הזאת ולסיים את הבדיקה, לקבל החלטות אופרטיביות הן במשרד הפנים והן במשרד החוץ והן אצל כל מי שאמור לטפל בהם. אני לא רוצה לחזור על הביקורת כלפי הסוכנות או כלפי הג'וינט וכלפי כל העם היהודי, אם הם אחינו אז נתייחס אליהם כאחינו, אם הם לא אחינו לפחות נתנער מהם ונאמר להם שהם לא האחים שלנו ושיסתדרו לבד. חייבים לקבל החלטות עם לוח זמנים מוגדר. אנחנו אולי נעזר במבקר המדינה כדי שלוח הזמנים יהיה מוגדר ואיך אנחנו מבצעים את הדברים.

חברי הכנסת אברהם מיכאלי, אריה אלדד ושלמה (נגוסה) מולה, אנחנו היינו שם, ביקרנו שם ונפגשנו גם עם אנשי השלטון וגם נפגשנו איתם עצמם. זה היה לפני שנה וחצי. אני אומר לכם שההתרשמות של שלושתנו שהיינו שם, גם בגודנר, גם באדיס וגם בכפרים, עברנו בכל מקום אפשרי כדי להיפגש עם הקהילה החשובה הזאת. ההתרשמות שלנו הייתה זהה לחלוטין אתכם. בדיוק כמו שאתם אמרתם. יחד עם זאת אני חוזר על מה שאמרתי קודם, אני לא מבין מה מתרחש פה. לא מבין.

תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, תודה רבה גברתי היושבת ראש, אדוני המבקר. ראשית תודה לחברי הכנסת שיצאו ועל הדוח המפורט. תודה ליושב ראש הכנסת שלא נמצא פה אבל אפשר את זה והייתי אומר שאפילו עודד את זה.


זה מתחיל בשאלה מיהו יהודי. במדינת ישראל אני שומע אנשים שמסבירים שאולי הם כאלה ואולי הם כאלה. יש בזה איזו חוצפה או יומרה או שניהם ביחד של האנשים שלא למדו את הנושא. הרב הראשי הרב שלמה עמאר כמו קודמיו, הוא לא הראשון, פסק ולא אמר, הוא פסק שהם יהודים שראוי לעלותם. זה לא נושא לדיון. מכאן מתחיל סיפור הסאגה הזאת. המבקר אומר שהוא לא מבין, אני יכול להצטרף אליך אבל אני חושב שחבר הכנסת אברהם מיכאלי העז ואמר את המילה. אם הם היו ממקום אחר זה כך ואם זה מפה זה זה כך, להגיד את המילים. אין לי הסבר אחר כי מדינת ישראל עשתה דברים יותר גדולים. מצד שני ולמען היושר מדינת ישראל העלתה עשרות אלפים, כולל במבצעים מסובכים, אני לא רוצה לצבוע הכל שחור. אבל כעת הקטע האחרון - הסיום הוא רע מאוד. אפשר לשנות וצריך לשנות את זה וטוב שהדיון הזה מתקיים.


המפתח בשלב הזה נמצא בידי שר הפנים במובן של הבדיקה, ואחרי זה העלייה במידה רבה אצלו בהביאו הצעת מחליטים לממשלה. כמובן שצריך את ראש הממשלה ואת שאר השרים ואת הכתובת הטבעית. יש לשר הפנים נכונות, ואני אומר את זה בעקבות שיחה איתו. תפקידנו לזרז בגדר אין מזרזים אלא למזורזים. צריך לזרז כי האנשים שם סובלים וזו לא קהילה שתעלה מחר או תעלה בעוד חמש שנים. הנתונים נמסרו כאן ואני לא רוצה לחזור עליהם.


אני רוצה להציע הצעה אחת פה ליושב ראש כדי שהדבר גם יתקיים, להקים וועדת משנה, נמצאים כאן אנשים מסורים מאוד לעניין, שיעקבו יום אחרי יום. הוועדה עוסקת במגוון רחב של נושאים והיא עמוסה מאוד בדברים רבים. אני חושב שאם תהייה כאן וועדת משנה שתשב על הנושא הזה, שהוא בעיניי מספיק חשוב כדי להקים וועדת משנה. השיקול הוא שלך ואני רק יוכל להציע, אני בטוח שישנם כאן אנשים מצוינים שייקחו את זה ויתמסרו לזה כמו שהם יודעים. יכול להיות שזו תהייה תרומתנו לסיום הפרשה ושלא נצטרך עוד דוחות מהמבקר, מספיק עם הדוחות ושנוכל כולנו להגיד אמן והללויה ושניגש למשימה הבאה. תודה רבה.

אני מודה לך. נציג משרד הפנים.

אני מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין.

מה הרלוונטיות שלך לנושא הזה, אתה מטפל בנושא?

כל התהליך המקצועי מרוכז על ידי.

יש צד אחר?

הצד הלוגיסטי ועוד.

על מימוש המדיניות בנושא הזה אתה הוא הממונה?

אפשר להגיד.

ראשית אני רוצה להבין, היה כאן דיון, כפי שאמר המבקר ביולי, ואז נדרשתם להגיש לוועדה דוח ביניים בנושא של הביקור והתפקוד של המשלחת. מדוע לא זה לא בוצע?

אני שמעתי על זה פעם ראשונה אתמול.

אם לא אתה אז מי? מישהו אחר במשרד הפנים שמע? היה פה יעקב גנות. אנחנו בוועדה לענייני ביקורת המדינה נוהגים להעביר את הסיכומים הרלוונטיים למשרדים גם בכתב, אנחנו לא סומכים על כך ששמעתם את זה כאן אלא שולחים מכתב ומזכירים לכם את הדבר.

אני מבין שראש הרשות היה כאן בדיון, אני לא הייתי כאן בדיון והוא בינתיים עזב, ארבעה חודשים שהוא לא בתפקיד. אני לא מכיר את הדוח, שמעתי עליו בפעם הראשונה אתמול מהבחורה ממבקר המדינה שדיברה איתי על העניין הזה.

לא קראת את הפרוטוקול של הדיון הקודם?

לא ראיתי אותו.

ידעת שאתה בא לדיון הזה. אני תכף אשמע ממך אבל אני רוצה להתמקד - - -

ממשרד הפנים היו גם אנשים נוספים אז אולי אפשר לשאול אותם?

מי ממשרד הפנים היה בדיון הקודם?

אני מהלשכה המשפטית והייתי בדיון הקודם, הלשכה המשפטית לא קיבלה מכתב. מי שאמור להכין את הדוח זו לא הלשכה המשפטית זה הגורם המקצועי. אני לא קיבלתי מכתב ולא את הפרוטוקול וההחלטה.

אני רוצה לשאול משהו שנאמר כאן בשוליים אבל הוא מאוד עניין אותי. העניין של התנאים של נציגי משרד הפנים. קודם כל מעניין אותי לדעת מי נמצא איתם בקשר יום יומי, איך העבודה בשגרה מתבצעת, תתייחס בבקשה לתנאים שלהם שם, להימצאות שלהם שם, לנושא האבטחה. אחר כך נגיע לנושא היותר כבד אבל זה מעניין אותי תחילה.

אנחנו הוצאנו שני עובדים באמצע יולי, הם מהאגף שלי והם דוברי אמהרית. היציאה שלהם תואמה עם הסוכנות היהודית, נמצא כאן אלי כהן המנהל הכללי המחלקה לעלייה וקליטה. כל ההיבט הלוגיסטי מטופל על ידי הסוכנות היהודית שיודעת לתת את המענה הלוגיסטי שם, כמו למשל איפה הם ישנים, מהם התנאים ובכל הקשור בזה. היו מספר פגישות אצל אלי כהן. נציגת הסוכנות שהייתה שם ביקרה מפעם לפעם והייתה ערה לבעיות הארגוניות הקשורות לחיי היום יום שלהם שם. מהצד שלנו משרד הפנים - הם פעלו מקצועית גם לקראת היציאה שלהם וגם פעם נוספת כשהם הגיעו לכאן לחופשה של שבוע, ואם איני טועה זה היה בראש השנה, ונפגשו אצלי וקיבלו תדריך והנחיות. אנחנו איתם גם בקשר טלפוני, לא יום יומי אבל אחת ליומיים שלושה הם מדברים איתי או עם אחד מהאנשים מהאגף. אחת לשבוע מוגש דוח – כל יום חמישי, זה דוח כתוב ויש לי אותם כאן, דוח לגבי הביצוע באותו שבוע ודוח מצטבר לגבי כלל הפעילות שבוצעה מהיום שהגיעו עד ליום קבלת הדוח.

ממתי הדוח שמסכם את מה שהם ביצעו, מתי זה הוגש?

לפני שבוע.

מה נעשה עם 2,500 השמות שהם כבר הגישו?

אני אגיע לזה, כרגע אני מתאר את ההליך הלוגיסטי.

מי בודק את הנושא האבטחה שלהם, התנאים שלהם וכל הדברים האלה?

הסוכנות היהודית.

הסוכנות אחראית לזה? הם עובדים שלך.

הם העובדים שלי אבל לי אין שם גוף בטחון, לי אין גוף שיודע לתת להם את הצד המנהלי של חיי היום שלהם שם. הסוכנות היא זו שמלווה ונותנת את כל המענה לעניין.

מי שכר את הדירה?

הסוכנות.

נתייחס לזה אחר כך. תתייחס בבקשה לשאלתו של אריה אלדד לגבי 2,500 השמות שכבר הוגשו.

אולי כדאי לעשות קצת סדר ברשותך לגבי הגדרת האוכלוסייה. השליחים יצאו לבדוק את האנשים על פי חוק הכניסה ולא על פי חוק השבות. אם האנשים שם היו זכאים על פי חוק השבות שקבע המחוקק למי עונה לקריטריונים, הוא היה עולה על פי חוק השבות למדינת ישראל כמו כל אחד אחר.

תדייק. בנובמבר 2008 התקבלה החלטת ממשלה שתבדקו 3,000 ומתוכם תביאו את מי שצריך לבוא. כרגע אף אחד לא שאל על חוק השבות. אנחנו מדברים על החלטת ממשלה.

מדובר כאן על עלייה, מדובר כאן על יהודים, לדוגמה לפני כחודש הגיע לכאן מטוס עם כ- 150 עולים מאתיופיה שהם זכאי חוק השבות והם הגיעו כמו מכל מדינה אחרת בעולם.

עברנו את זה כבר, כולם מכירים את המציאות הזאת.

לגבי הקבוצה הזאת היה דיון - - -

מדינת ישראל אם הייתה רוצה ללכת רק על פי הכלל הזה, היא הייתה אומרת להם כבר לפני הרבה שנים שהם לא זכאים. היא לא אמרה להם את זה עד עכשיו.

ברשותך אדוני היושב ראש הערה קצרה. תרשה לי מר עמוס ארבל, מה שאתה עושה זה תמצית של כל ההתנהלות שלכם. הרי הם עולים לפי חוק הכניסה, ולמרות שהרב שלמה עמאר, אני פתחתי בזה כי ידעתי מה יהיה פה. הרב שלמה עמאר קבע שהם יהודים. נכון הם עולים לפי חוק הכניסה, יש בעיות הלכתיות ורוצים שיעשו גיור. למה אתה צריך להשתמש בזה לרעתם? מדוע הם שונים משאר אחינו מכל העולם? תפסיקו עם העניין ותעשו את עבודתכם נאמנה, תפסיקו את הסאגה הזאת, אלוקים אדירים די, מספיק אלוקים, מספיק. יש גבול לעניין הזה. רק הזכרתי את זה ואני תכף אגיע, אני מבקש ממך אל תזכיר, אנחנו זוכרים איך הם מגיעים לפה, יותר נכון אנחנו יודעים איך הם לא מגיעים לכאן. זה המצב.

המבקר שאל קודם, הוא אמר קודם שהוא לא מבין למה זה לא קורה. עכשיו אנחנו מבינים למה זה לא קורה.

אני פועל על פי חוקים, אני פועל על פי מדיניות והנחיות של הנהלת המשרד.

מה עמדתו של שר הפנים נכון להיום?

לטפל באוכלוסייה הזאת על פי חוק הכניסה של מדינת ישראל. אני מממש אותה אחד לאחד.

איך אתה מממש? מה עשית איתה?

אתה קיבלת 2,500 שמות.

אני מסביר איך אנחנו פועלים, שלא יוטל דופי בעבודה שלי ושל שני הפקידים שנמצאים שם שהם מהאגף שלי. אני אוכל להציג לכל אחד מהאנשים כאן, יש כאן תדריכים והנחיות שאני הנחתי את האנשים האלה כיצד לפעול ומה לעשות. הם אמורים לבדוק כל אחד שהוא זכאי ושיגיע לישראל כמה שיותר מהר. לכן הם נמצאים שם.

לנו אין טענות כלפיהם. אנחנו שואלים, אתם קיבלת 2,500 שמות לאחר שהם בדקו, למה אתם לא מוציאים אישורי עלייה ואומרים להם אתם תגיעו לארץ. אתם כל הזמן מסתתרים, מעלים בעיות בירוקרטיות, אני שאלתי שאלה. הייתה החלטת ממשלה 2008 שדיברה אליכם, אל הפקידים ואמרה תעלו את מי שזכאי. אנחנו לא באים ושואלים אותך לגבי ה- 8,700 השמות, אנחנו שואלים אותך לגבי הסמכות שקיבלת כפקיד, הממשלה הנחתה בהחלטת הממשלה, תעלו 2,000 מתוך 3,000 תביאו את מי שצריך לבוא. למה אתם הפקידים לא מבצעים את עבודתכם? זו השאלה שלנו.

הדיון אצל שר הפנים היה ב- 23 ביוני, ניתנה לנו הנחיה להיערך במהירות האפשרית כדי להביא את האנשים, לשלוח מיד שליחים מישראל לאתיופיה. תוך שלושה שבועות נערכנו לעניין ויצאו שלושה נציגים בשיתוף עם הסוכנות היהודית כדי להתחיל את העבודה שם. כל ההליך באופן עקרוני מובל על ידי משרד ראש הממשלה על ידי מר אודי בראוור. הצגנו לו את המשמעויות הקשורות בעיקר בהיבט התקציבי והמשאבים גם כאן וגם שם. נכון לרגע זה, למרות שהם נמצאים שם כבר חמישה חודשים, לא ניתן אפילו שקל אחד, לא משכורת, לא תנאים ולא כל דבר אחר שאמור ללוות את התהליך בהיבט התקציבי של העניין. גם זו סוגיה.

זו לא סוגיה כי אתה לא יכול להביא את העניין התקציבי. אני שואל אותך שאלה, יש לך 2,500 שמות, מה התקציב לזה, אתה מנהל מחלקה, אתה צריך תקציב לבדוק את השמות?

ישנם שני עובדים שהם על חשבון הרשות, הם על חשבון עובדים אחרים, הם על חשבון עשייה אחרת.

עכשיו אתה רוצה תקציב מיוחד עבורם? מאיפה אתה מביא את זה, מהן המשימות שלך?

העובדים האלה לא גויסו לטובת המשימה הזו, הם עובדים בשוטף של הרשות.

הם נשלחו לשם.

ברגע שהם נסעו לשם לא נעשים דברים אחרים.

אגב, הוא לא ממן את העובדים באתיופיה. הסוכנות מממנת אותם.

אנחנו מממנים את המשכורת.

העובדים שמטפלים היום בארץ, אתה אומר שהם עזבו דברים אחרים.

שני העובדים שנמצאים שם עזבו דברים אחרים.

אחד מהם בכלל יצא לפנסיה והוא בכלל לא עובד. הוא הוחזר לצורך העניין הזה.

לא זאת הסוגיה.

אני מבקש לומר לך משהו. העניין שאתה מציג כאן כרגע ראשית לא הוצג בפעם הקודמת. בפעם הקודמת הציגו לי כאן נופת צופים, מתארגנים, שולחים משלחות, הכל בסדר, הנה הולכים, הנה עושים, תוך עשרה ימים יצאו שני שליחים מהמשרד ושליח נוסף מהסוכנות לגונדר כדי לבדק את המועמדים לעלייה, הוצג כאן מצג. הייתי אז יושב ראש די טרי והייתי אופטימי. עכשיו אני קצת יותר פסימי, לצערי. אני שואל אותך מה קרה מאז, פתאום גילית שאין תקציב, פתאום גילית שיש דברים אחרים. מה קרה מאז?

אני לא הייתי בדיון כאן למרות שהבחורה אמרה שזה כן הוצג - - -

ככל הזכור לי העניין הכלכלי הועלה על ידי ראש הרשות.

עד כמה שזכור לי זה לא עלה, אם כן נוכל לבדוק בפרוטוקול, ואם כן בטח לא כבעיה אקוטית כמו שאתם מציגים.

אני רוצה לעזור כאן ולסגור את המעגל הזה. עלה משהו ואכן נאמר שמחפשים מקורות, צריך לזכור על מה אנחנו מדברים, אפשר לחשוב שאנחנו מדברים על איזה 300,000 שקל, מדברים על 100,000, 200,000 שקל, משרד הפנים. הייתה ישיבה אצל שר הפנים, אני הייתי שם ואני פשוט מצטט עדות של מי שנכח ולא ששמע ממישהו, שר הפנים הנחה את המנהל הכללי של משרדו שהיה נוכח יחד עם אחרים, אולי גם אתם הייתם, בינתיים לקחת מיד מתקציב המשרד ולא לחכות למשרד האוצר, להתחיל מיד ולצאת מיד. זו הייתה הנחייתו - - -

זה היה ב- 23 ביוני.

אני רציתי לומר שלושה חודשים ואתה אומר חמישה חודשים. 150,000, 200,000 שקל. יכול להיות שאי אפשר, יכול להיות שהמצב במדינה כל כך קשה שלשר הפנים לקח שלושה ארבע חודשים לאתר 150,000 שקל במשרדו. זה היה בהנחיית שר ישירות לאנשים, לא היו מתווכים ולא היה צריך כלום. זו לא התנהלות, האנשים סובלים שם ואתם יודעים.

ראשית מדובר בסביבות 4 מיליון שקל לכלל הפרויקט עצמו - - -

לכם במשרד הפנים 4 מיליון שקל? לצורך מה?

אל תשגעו אותנו.

עובדתית היא ששני עובדים יצאו לשם. ב- 17 ליולי נשלחו לשם שני עובדים מטעם משרד הפנים. אני רוצה להתקדם קדימה ולומר מה נעשה.

מה אתה עושה עם 2,600 בקשות?

כל הבקשות שהוגשו שם, אנחנו עובדים על פי דוח אפרתי, על פי המפקד. כלל האנשים שהגישו שם בקשה חלקם גם רואיינו באופן מעמיק קצת יותר. מאחר ומדובר רק בשני אנשים ורצינו לזרז את התהליך, כל מי שביקש להגיש בקשה אכן הוגשה בקשה. הייתה הנחיה שאנחנו וללא שום קשר, גם החלטת הממשלה מדברת על כך שכל בקשה שתוגש שם צריך שתהייה לה מקבילה כאן בישראל, שתוגש כאן בישראל בקשה על ידי המשפחה. אכן היה תהליך מקביל שנמשך בערך עד חודש ספטמבר שהוגשו בקשות בישראל של בני המשפחה שנמצאים כאן. הייתה הנחיה מקצועית ומחיבת שלכל בקשה כזו צריך לעשות את ההצלבה, הצלבה בין שתי הבקשות עם כל המידע הרלוונטי כאן ורק לאחר מכן יהיה אפשר להתחיל לתת תשובות לאנשים באתיופיה.


ההנחיה של ראש הרשות הייתה שאנחנו מסיימים שם את המבצע עד דצמבר ומחזירים את האנשים לכאן. - - -

בכל שבוע הם שולחים לכם 100, 200 שמות, למה אתם לא יכולים באותו שבוע ללכת ולעשות הצלבת מידע? המדיניות היא מדיניות עיכוב, לא ניתן. על זה אנחנו מדברים.

למה אתם צוברים את הכל? הם יסיימו את השליחות שלהם, תהייה כמות אנשים ואז תתחילו את התהליך?

בסביבות 2,500 בקשות הוגשו באתיופיה עד היום, אני מניח שעד סוף השליחות זה מה שיישאר.

אני לא מבין למה אתם לא עובדים תוך כדי. אני לא מבין ואני באמת מנסה להבין, היה שר, והיה שר כזה בעבר, שבמדיניות שלו היה חושב שהוא לא רוצה להביא את הפלשמורה - -

היה שר כזה וקוראים לו שטרית.

היה שר שאמר בצורה אמיצה, אפשר להסכים איתו ואפשר לא להסכים איתו - - -

הוא אמר רק פלשמורה, למה רק - - -

זו הייתה עמדתו. אבל יש עכשיו שר שאומר אני רוצה, אמר אורי אריאל שהוא אמר שהוא ישים על זה תקציב, הוא אמר אני רוצה. למה זה לא עובד? מי נתן לך, אני שואל על פי איזו סמכות אתה קבעת עכשיו שאתה תחכה שיגיעו סך כל השמות ויחזרו השליחים ואז תתחיל את התהליך, דרך מי קיבלת את ההחלטה הזאת? עם מי התייעצת? קיבלת אישור מהשר לדבר הזה, המנהל הכללי של המשרד היה בסוד העניין? אולי זו הייתה החלטה אישית?

ראשית היו מספר דיונים ביחד עם אודי בראוור, כולל אצלי במשרד והוא הוביל את כל התהליך והוא היה אמור - - -

אגב, גם הוא לא מבין למה אתם מתנהלים כך.

הוא מבין מצוין. אולי הוא לא רוצה להבין וזה משהו אחר. זו הנחיה שניתנה - - -

ממי? נתנו לך הנחיה לחכות עם השמות?

קודם כל כדי לקבל את כלל הבקשות ורק לאחר מכן לטפל בהן.

זו ההנחיה שקיבלת?

כן.

ממי?

ראשית בואו נתחיל לרכז את כל הבקשות ואחר כך נחליט מה עושים. שנית אני לא רוצה להיכנס בפני הפורום המכובד הזה לגבי התהליך הטכני שמתבצע ושאמור להתבצע ברשות. ואני לא אשמע כאן כבכיין או כפקיד מסכן שצריך עוד עשרה עובדים כדי לעשות את זה וצריך מחשבים, וצריך מחשבים, הרי - - -

פנית?

בוודאי. כולל ביולי האחרון וכולל באוגוסט האחרון שיש משמעויות רבות להחלטה הזאת וכדי לממש אותה צריך 1, 2, 3, ,4, ואי אפשר בלי מענה. אני לא יודע לעשות את זה ואני לא יכול להביא את הילדים שלי מהבית שלי כדי שיקדמו. אין לי בוודאי שום גישה כזאת או אחרת, הגישה שלי לא רלוונטית, הגישה שלי בנושא הזה מאוד תומכת בעניין. אבל צריך לעשות את זה וצריך לעשות את זה נכון וטוב. יש תהליך גם בהיבט של תיעוד, בהיבט מסמכים, בהיבט בדיקת ההיסטוריה המשפחתית שלהם שהיא מאוד קשה ובעייתית, צריך לעשות את זה מאוד ברגישות, מאוד בזהירות ובזהירות רבה.

בוא נבין ונסכם, כעת המסלול הוא: אחד, אתה מצביע על חוסרים תקציביים ומשאבים כאלה ואחרים, שבסוף הדיון נתייחס לאליהם, אתה אומר שאתה ממשיך לקבל כרגע רשימות מגונדר, ברגע שהחבר'ה - - -

התחלנו כבר לפני שבוע, אספתי את העובדים על חשבון לשכות משרד הפנים ללא קבלת משאבים כאלה ואחרים ואפילו גרוש אחד, על חשבון הקיים להתחיל להיכנס להצלבת המידע, להצלבת הבקשות מישראל מול הבקשות משם.

מה לדעתך לוח הזמנים הצפוי לעניין. כמה זמן ייקח התהליך?

היות ולהגעה של האדם הראשון שיעלה למטוס יש משמעויות נוספות של הסוכנות - - -

לגבי התשובות. מתי אתה תיתן תשובות שאז יוכל להתחיל תהליך העלייה, מתי תהייה תשובה שהאיש הזה יכול והאיש הזה לא יכול?

לדעתי תוך חודש יהיה אפשר להתחיל לתת תשובות גם חיוביות וגם שליליות.

אני רוצה לשאול שאלה. בהחלטת הממשלה 4082, יש לכם את סעיף 3, "משרד הפנים יערך לתחילת הפעולות מנגנון בדיקת הבקשות.." אתם הייתם צריכים לסיים את הבדיקות שלכם עד ינואר 2009. זאת אומרת שבינואר 2009 הייתם צריכים לסיים את הבדיקות של 2,500, 3,000 השמות ולתת אישורים. כל מה שאתה מספר לנו שוב ושוב זו אותה מנגינה של סיפורים. אדוני היושב ראש אני אומר שמשתמשים בסיפורים, שאנחנו כל אלה שמלווים את העלייה יודעים שזה פשוט סיפורים.

שלמה אני מבקש להבין, הוא מדבר על כך שיגיעו בערך 2,500, 3,000 שמות.

למען הסר ספק, ההנחיה שמשרד הפנים קיבל שהם יבדקו עד 3,000 שמות כולל מה שמופיע בדוח מבקר המדינה. יתר האנשים שהיו משרד הפנים במסגרת הכרת גרים, הם לא רצו להכיר כי יש עוד אנשים שנמצאים באדיס, גם מבקר המדינה מתייחס בדוח שלו שיתר האנשים זו שאלה ערכית, מוסרית שהממשלה צריכה לקבל לגביהם החלטה. השליחות שלנו חברי הכנסת התייחסה לסיום הפרשה של כל ה- 8,700. בברורים אקראיים שערכנו לחלק מה -8,700 כנראה מחציתם כבר נמצאים ברשימת ה- 3,000 ומחציתם לא. זאת אומרת שאם היום אנחנו מדברים על מספרים, 8,700 פחות 1,500,1,600 זה יהיה המספר הנוסף שהממשלה תידרש לקבל לגביהם החלטה ואנחנו מקווים שהממשלה תקבל. השאלה שלנו היא, מאחר ומדיניות משרד הפנים היא מדיניות חבלה שעלולה לא להביא את האנשים, אנחנו חוששים גם בנוגע להחלטת הממשלה שהאמורה להתקבל שלא יממשו אותה וזה ייקח עוד יותר זמן והאנשים ימשיכו לסבול. זה תמצית הסיפור.

אני לא מבין, שר הפנים אומר שהוא רוצה אז למה זה לא עובד?

אדוני אני רואה שאתה מגלה את אמריקה.

אני לא סתם אומר את זה, אני חושב שבמקרה כזה אילו השר היה אומר אחרת אז אולי הייתה הצדקה, מה אתה מוכיח כאן למעשה? כשהשר קלע במקרה לדעת הפקידים אז זה עבד מעולה, הייתה להם אותה דעה שלא רוצים לקדם את זה וזה לא דחוף לאף אחד ועכשיו כשבא שר שחושב אחרת אז יש את הסתירה וכעת זה עובד פחות. בסוף יש דברים שהוועדה יכולה לקדם אותם ובסיכום אני אומר איך.

החלטת הממשלה הקודמת - - -

נציג האוצר לא יכול לצאת, אין בעיה תשלחו מישהו אחר או שתישאר כאן, אני לא עובד בלוחות הזמנים של האוצר. כל פעם זה אותו דבר. מגיעים מקציבים לנו עשרים דקות. אני מודה לכם אבל אצלנו זה לא עובד כך, אתה רוצה ללכת נפסיק את הדיון ונחכה לכם בפעם הבאה שתבוא.

החלטת הממשלה הקודמת מ- 14 בספטמבר 2008 דיברה על כך שב- 1 בינואר 2009, משרד הפנים יסיים את העבודה. צריך להסביר שהיו חלופי שלטון ולא היה תקציב. אחר כך הייתה החלטה נוספת של הממשלה מס' 187 ממאי 2009, שמדברת על דחייה בלוחות הזמנים ועדכנו את לוחות הזמנים. נכון שאנחנו לא מממשים גם את ההחלטה ההיא, אבל זה רחוק כל כך כמו החלטת הממשלה הקודמת. החלטת הממשלה האחרונה היא ל- 30 בספטמבר 2009 שאומרת שצריכים לסיים את גיבוש הרשימה.

אז בוא נסיים אותה. אלי כהן אתה רוצה לומר משהו בעניין הזה? ראשית איך אתם דואגים לשליחי משרד הפנים שם?

שני דברים, אני אגע בנושא הזה בנקודה השנייה.


אנחנו נענו גם לבקשת הוועדה וגם לבקשתו של שר הפנים ואנחנו מסייעים בשליחותם של שני השליחים שנמצאים שם. המטרה הייתה לסיים את זה כמה שיותר מהר ובמקביל יחד עם משרד הקליטה והעלייה, ונמצא כאן נציג, אנחנו נערכים לקליטתם מחר. מבחינתנו אם הם יגיעו מחר הם יקלטו ויש מקום במרכזי הקליטה. נמצאת כאן יושבת ראש הוועדה לקליטה ולעלייה שהייתה שותפה בביקורים ואנחנו ליווינו אותה באותם מקומות שהיא ביקרה וגם ראתה את מצוקתם של בני העדה, וראתה גם את הפתרונות. אנחנו נערכים שגם אם יגיע מחר מטוס נקלוט אותם יחד עם משרד הקליטה והעלייה, ונשמח לעשות את זה.


לגבי השליחים שנמצאים באתיופיה, אני מניח שאתה לא תרצה שאני אלאה אותך בפרטים הקטנים, אבל פועלים לפי הכללים של מדינת ישראל והוועדה הבין המשרדית יחד עם האוצר ומשרד החוץ שמכתיבים לגבי שליחים. מתייחסים אליהם באותם תנאים שמתייחסים לשליחי הסוכנות היהודית והאחרים. אני לא רוצה להתייחס לנושא הרכב אבל אני אשמח לספר לכם למרות שאני לא חושב שזה לכבודה של הוועדה הזאת. הם בהחלט נהנים מאותם תנאים להם זכאים כל השליחים, ואם יש תנאים שאינם מתמלאים נשמח לשמוע.

יש להם רכב?

אתה רוצה שאפרט לך על הרכב? אני אספר לך שהשליח הקודם נסע ברכב והרס אותו ויש לרכב נזק של עשרות אלפי דולרים. במקום הרכב הם קיבלו אפשרות לנסוע במוניות שאני אישרתי באופן אישי, מוניות צמודות במהלך ימי העבודה שלהם.

אחרי תקופה ארוכה בחורף שלא היה להם רכב.

כשפנו אלי אני אישרתי את זה אישית.

קח את אותו שליח שעשה את מה שעשה, תבע אותו ותעשה מה שאתה רוצה, אבל מה זה קשור לשניים האחרים?

זה לא לכבודה של הוועדה.

זה כן לכבודה של הוועדה. כי מה אשמים השניים אלה.

אני מסביר לך שלשליחים האלה יש פתרון שאני נתתי. אני מצהיר כאן בפני הוועדה שאם יש להם בעיה של רכב שיפנו אלי עוד היום ויקבלו פתרון. אני אומר לך שיש להם פתרון לניידות.


לגבי האבטחה ישנם כללים מאוד ברורים במדינת ישראל, מי מאובטח ואת מי מאבטחים, זו לא החלטה פנימית שלנו. אנחנו כפופים לחוק הבטחון של מדינת ישראל שמכתיב את הנהלים ואנחנו פועלים על פיו. אם יש צורך כזה - - -

קצין הבטחון של שגרירות באדיס מעורב בזה, הוא ישב איתם, בדק את זה, הוא נתן הערכה מקצועית?

השאלה הזאת עלתה בדיוק. אני מניח שהוא נתן וצריך לשאול אותו. אני אומר שאנחנו כפופים לנהלים האלה ואני רוצה להגיד לך שאנחנו נמצאים במדינות אחרות שהן לא פחות מסוכנות ושנמצאות היום במתח ואנחנו פועלים על פי הנחיות של חוק הבטחון. אני לא חושב שזה הנושא, אני אומר כאן, התחייבתי קודם ואני גם אומר באופן אישי שאת כל התנאים שמוכתבים על פי הכללים הם יקבלו, לא זאת הבעיה.


לדעתי ולצערי הבעיה שאנחנו משכנו את הנושא הזה הרבה זמן, יש משפחות קרועות במרכזי הקליטה שצריכים לתת להן פתרון וצריך להביא את המשפחות שלהן לכאן, צריך לקבל החלטה ולהביא אותם. זה הסיפור האמיתי ואת זה צריך לסיים.

מה עמדת הסוכנות לגבי הרשימות?

אנחנו עובדים בשיתוף מלא עם משרד הפנים. כל מי שיאושר על פי הכללים נשמח להביא אותו לכאן. אנחנו לא קובעים מי בא ומי לא בא.

אתם עוזרים להם בהצלבות?

אנחנו עוזרים להם, השליחה שלנו מסייעת להם, מטפלת בהם וגם הצוות שנמצא שם. אנחנו עובדים איתם ועובדים שם מאוד קשה. כל מי שיאושר, וכמו שאנחנו עושים לגבי כל העולם גם לגבי האנשים מאתיופיה נעשה את זה.

ולגבי שאלת הארכיון?

הארכיון נמצא במשרד הפנים. אתה שאלת את השאלה הזאת ואנחנו מנסים לאתר אותו, באמת השליח הביא אותו ואתה צודק, זה נמצא במשרד הפנים ואנחנו מנסים לאתר אותו כדי להביא לכם אותו בחזרה.

למה הסוכנות לא מקבלת החלטה ליישם את תכניות משנת 2005 לטפל באנשים, לטפל בהכנה לעלייה? הסוכנות גייסה כסף והכסף הלך לפיצויים בקשר למלחמת לבנון השנייה, התכנית נגנזה וירדה לטמיון. למה הסוכנות לא יכולה לקחת אחריות על 8,700 אנשים? שלושת הרבנים הראשיים אומרים שהם יהודים. אני מניח שגם בקרוב הממשלה תקבל החלטה לקלוט אותם. שאלה ערכית מוסרית שהיא בגדר תפקידה המוחלט של הסוכנות היהודית.

חבר הכנסת שלמה (נגוסה) מולה אני אשמח לענות לך, שמעתי את דברייך קודם וגם אמרת לי את זה בטלפון.


זה מאוד מעניין שדווקא גורמים שפעלו באתיופיה שיצאו משם וחזרו לשם נהנים משבחים, בעוד שהסוכנות היהודית שהייתה שם, נשארה שם וממשיכה לעשות את שהיא עשתה קודם ועל מה שהיא אחראית לו, זוכה לקיטונות של ביקורת ובוז. אני לא מבין למה זה קורה אבל יתכן שיש לכך סיבה. מכל מקום אני אינני מוסמך לענות כרגע על השאלה של לקיחת אחריות של הסוכנות היהודית, אני אשאל את השאלה הזאת את אנשי הסוכנות ואם היושב ראש יזמין אותי אני אביא תשובה מסודרת בנושא של לקיחות אחריות לגבי החיים שלהם שם. זה לא היה התפקיד שלנו בעבר, לא עשינו את זה בעבר, אבל אם יש בקשה כזאת אני אעביר אותה ואני אשמח לתת לכם תשובה מסודרת. אני לא מוסמך לענות עליה כרגע.

מי עוד רוצה להתייחס? נציג משרד הקליטה רוצה לומר משהו?

משרד הקליטה יקבל ויעשה את כל מה שיוחלט במשרד הפנים. אנחנו וכמו שאלי כהן אמר אנחנו ערוכים לקליטתם. אנחנו מחכים להחלטת משרד הפנים.

איפה תקלטו אותם?

במרכזי קליטה שהסוכנות היהודית מפעילה במימון של משרד הקליטה.

באילו ערים?

מערד עד צפת יש מרכזי קליטה. יש לנו היום 16 מרכזי קליטה, אנחנו סגרנו לאחרונה 4 מרכזי קליטה בגלל שאין עלייה. היה ותהייה עלייה - - -

תסגרו ואנשים יגידו אל תביאו אין תקציב. זאת אומרת שזה אותו ריטואל של בואו נעכב.

המצב הוא לא כזה. כמו שנאמר כרגע יש לנו מיטות ויש כל מה שצריך. ברגע שתתקבל החלטה כמובן שנגיע לדיון כגוף מקצועי.

דווקא לזה יש היום פתרון, יש מיטות מוכנות, בצפת, בירושלים, בקרית ים, לא במרכז הארץ חוץ ממבשרת ציון, לא משחררים אותם למרכז הארץ. דווקא לזה יש פתרון מאוד ברור, אם הם יעלו מחר הם יתקבלו. אנחנו יכולים לעשות את זה.

הלוואי שזו תהייה הבעיה שנצטרך להתמודד איתה. אני רוצה לשאול את נציג האוצר האם הובא לשולחנכם החוסר הזה שדיבר עליו נציג משרד הפנים, האם היה אצלכם דיון פנימי? גם בנושא של הטיפול וגם בנושא של ימי קליטה.

מבחינת לוח הזמנים הנושא הובא אלינו על ידי משרד הפנים לפני כחודש או חודשיים בפעם הראשונה. אני מתכוון באופן רשמי. דובר על איזה צורך בתגבור משאבים לצורך ביצוע החלטת ממשלה.

זאת אומר שמר יעקב גנות מעולם לא העביר אליכם בקשה לתקציב. עמוס ארבל אתה יכול לאשר את השאלה הזאת?

אני לא עבדתי מול האוצר אף פעם. במקרה יש אצלי כאן את הפרוטוקול של דיון שנכח בו מר אודי בראוור שריכז את העבודה מול משרדי הממשלה, שנערך ב- 24 בספטמבר, עוד מעט שלושה חודשים.

זה לא הובא אליהם לאוצר.

לפני מספר שבועות דיברנו עם משרד הפנים ואמרנו שדבר כזה מצריך דיון. זאת אומרת שאנחנו מבקשים לדעת במה מדובר, בסך הכל זו לא הייתה בקשה לתוספת שולית אלא על דבר מאוד מהותי, דיברו איתנו על בין 9 ל- 14 תקנים ועוד כך וכך תקציבים במיליוני שקלים ועל זה ביקשנו לערוך דיון. הדיון עדיין לא נערך, זאת אומרת שמשרד הפנים עדיין לא יזם אותו. אלו דברים מהימים או השבועות האחרונים.

יש לי שאלה, ממה שאתה יודע הנושא של הפלשמורה זה נושא שמטופל כבר שנים, היו בעבר בקשות לתוספות תקציב שניתן לטובת המטרה הזאת?

עליית הפלשמורה בעצם נפסקה מתי שהוא ב- 2008.

אבל לפני ניתנו תקנים לדבר הזה?

מה שאני יכול לומר שמה שניתן ב- 2002 - - -

נתנו בעבר 17 תקנים לדבר הזה אדוני.

מה קרה עם ה- 17 תקנים, איפה הם היום?

הם פוזרו.

הם פוזרו והם לא קיימים יותר.

זה הכל.

אתה מוכרח ללכת? אבל בפעם הבאה צריך לבוא לכל הישיבה. תודה רבה לך.

אדוני היושב ראש, גברתי היושבת ראש, אדוני מבקר המדינה, חברי הכנסת. אנחנו רואים אץ התמונה שאני, חבריי והמשפחות זעקנו למעלה מ- 20 שנה. הפקידות היא זו שמטרפדת את כל החלטות הממשלה שהתקבלו עד פה. לא משנה מה, ממשלה הולכת וממשלה באה, שר הולך ושר בא, אבל לפקידות הזו יש לה כוח והיא זו שמכופפת גם את השר שיש לו רצון לבצע מדיניות כלשהי. לפקידות יש את הכוח. אנחנו לא מבינים מה קורה למרות שאנחנו מכירים את התמונה באופן ברור, הפקידות, האוצר, הפנים עושים הכל ומנסים לברוח. במשרד הפנים ישנה מערכת שפעלה ובעקבות כך עלו אלפים, היום הוא מדבר על כך שהוא צריך משאבים, הוא צריך מחשבים, זה כאילו להתחיל הכל מחדש. המערכת קיימת והאנשים, כמיטב ידיעתנו, אנשים שעסקו שנים בנושא הזה עדיין במשרד הפנים. כאן צריכה להתקבל החלטה איך עוקפים את הפקידות. איך מענישים את הפקידות. האנשים באתיופיה מתים, ילדים מתים. יש כאן נציגות של משפחות שנמצאות פה. עד מתי אפשר לסבול?

אתה צודק, אי אפשר לסבול.

הממשלה צריכה לקבל החלטה לאלתר לגבי 8.700 לבדוק אותם ולעלות אותם. זה מה שאנחנו מבקשים כל הזמן.

תודה רבה. אני מודה לך. יש כאן נציגי משפחות.

אני גר בפתח תקווה. אני רוצה לומר שכבר 6 שנים אנחנו סובלים מזה, כרגע אני התגייסתי לצבא. אני אזרח ישראל ולא קיבלתי שירות ממשרד הפנים. יש לי אחות שמחכה 12 שנה והיא יהודיה כשרה, האמא שלה יהודיה, הממשלה אישרה לאמא שלה לעלות והיא עדיין תקועה שם. את המסמכים שאני מגיש הפקידות במשרד הפנים אומרת לי שלא מכירים במסמכים האלה. אלה המסמכים שהגשתי לפני שנתיים, לפני שנה התקשרתי ושלחתי מסמכים שאלתי אם קיבלו אמרו לי שהם קיבלו אבל לא מכירים במסמכים האלה. אני מבין את חוק הכניסה שמי שהיהודי מצד אמו זכאי לעלות, אז - - -

חוק השבות אומר שאם האמא יהודיה - - -

החלטת הממשלה אומרת שכל מי שיהודי מצד האם יעלה על פי חוק הכניסה.


האח שלי משרת בצבא והשארנו את האמא לבד בבית ואנחנו התגייסנו. כל הדבר הזה מתסכל אותנו. אני פרשתי מהלימודים, התקבלתי לטכניון ופרשתי, כעת הייתי ראוי להיות בצנחנים פרשתי כי אני צריך לשרת חצי יום את המדינה וחצי יום לעבוד ולפרנס את אחותי וגם לעזור לאמא שלי כי האמא שלי לא יודעת לדבר עברית, אני צריך לקחת אותה לקופת חולים, לבנק ולכל הסידורים. מעבר לכך האמא שלי לא יכולה לסבול את המצב הזה. לפי כללי הצבא לכל חייל מגיע 6 שעות שינה, אבל יש חיילים שלא ישנים 6 שעות מהסיבה שהמשפחות שלהם נמצאות שם, ויש מקרים שאנשים מתו וגם ילדים מתו שם. כאן אנחנו מתוסכלים ולא יכולים להתקדם במדינה הזאת.

יש לך שם אחות?

יש לי אחות. הם לפני שבוע הזמינו אותה - - -

מתי אתם עליתם?

אנחנו עלינו בשנת 2004.

למה היא לא עלתה איתכם?

אני מסביר, הזמינו אותה. היא הייתה בצבא האתיופי וכשהיא השתחררה נרשמה תחת הסבים שלה, הורי אמה, היא גדלה אצלם, בשנת 1999 כשהחלה ההרשמה היא נרשמה גם אז תחת שמות הסבים שלה. כשראו שהיא מופיע כאחות של האמא שלה אמרו שתוך חודש היא תעלה. אנחנו עלינו ואותה השאירו שם. התקשרנו למשרד הפנים אחרי שנה, ליאור הלך וסידר לה את כל התהליכים ואנחנו מחכים ומחכים עד 2009. לפני שבוע הלכתי למשרד הפנים ולא רצו לקבל אותי, האמא שלי הלכה למשרד הפנים ולא מקבלים אותה. לפני שבועיים הגעתי למשרד הפנים בירושלים, לא רצו לקבל אותי והתקשרתי מהשומר אליהם שאמר שיש מישהו והוא חייל, האח שלי גם כן חייל, שנינו יחד עם האמא ניגשנו ולא רצו לקבל אותנו ואז דיברנו איתם, הפקידה הבטיחה שתחזור אלינו ועד עכשיו היא לא התקשרה. עכשיו הזמנו עיתונאי מהערוץ הראשון, ערכו כתבה והזמינו אותה ושוב אמרו לה תמתיני עד שנסדיר לך.

תרגום: כל הסיפור היה על פי המקובל באתיופיה שהסבים יכולים לגדל את הנכדים. הבת שלה הייתה אצל הסבים, ההורים שלה. כשרשמו אותם ברישום של רישום המפקד רשמו אותה ברשימת הסבתא, ואז כשפקידי משרד הפנים באו ושאלו למה היא רשומה כך, אמרו לאמא קודם כל את תעלי לארץ, תשאירי את הבת שלך כאן, אנחנו נברר אם הבת שלך תוכל להגיע לארץ. אחרי שהיא הגיעה לארץ לפני שש שנים, היא פנתה למשרד הפנים, לפני כן הם לא עשו כלום עד שהיא פנתה לבדיקת הבת שלה. בשורה התחתונה זה כל מה שצריך לעשות לאימות קטנים. חמש שנים מבררים ובינתיים הילדה הזאת נמצאת שם.

אני מכיר את המקרה הזה. הבת שלה נמצאת במפקד, כל הפרטים שם.

אחרי החלטת הממשלה שאמרה שאפשר להגיש בקשות לעלות לארץ על פי מה שאתה אמרת. גם אז היא הגישה בקשה ולה דווקא אמרו שהיא לא צריכה להגיש שבקשה ושזה בסדר.

אני רוצה לספר לחברי הכנסת על התחושה שלהם. יש להם תחושה של אטימות. היא אומרת כבר אין לי, כל יום אני מביאה להם את המסמך הזה.

גם לה יש פה ילדים שמשרתים בצבא, בגולני. בן אחד נשאר באתיופיה.

שלמה (נגוסה) מולה, תודה להם בשמנו.

ממשרד החוץ, מנהל מחלקת מזרח אפריקה. אני רוצה לציין במשפט אחד, הזכירו פה את משרד החוץ. יש לנושא הזה, למרות שאנחנו לא רוצים, יש לנושא הזה היבט מדיני בינינו לבין אתיופיה. בזמנו הייתה החלטת ממשלה בשנת 2003, 2004, 2005, על המספרים של העלאת בני הפלשמורה, התקיימו דיונים בנושא הזה עם ממשלת אתיופיה. הסכמנו איתם ואמרו להם שהתהליך הזה ימשך כך וכך שנים לגבי אותם מספרים שדובר עליהם איתם. הם קיבלו את זה על עצמם והם הבינו שהעניין הזה הולך להסתיים עכשיו. כעת הסברנו להם שלעניין הזה יש ספחים שעדיין לא סיימו לפי רשימת אפרתי וכדומה. הם נזעקו עכשיו, לא אנחנו כמשרד החוץ, ממשלת אתיופיה נזעקה לנושא הזה כשהם פתאום שמעו שמדובר על עוד 9,000 שמחכים וכדומה, הם באו ואמרו לנו - - -

אני חושב שאתה טועה, סליחה, ואני גם אמרתי לכם את זה. עובדה היא שארגון נקוט”ש קיבל אישור להפעיל בית ספר, הוא קיבל אישור על 8,700 איש והם יודעים שהם יעלו לארץ, בחוזה החכירה כתוב שבית ספר, אחרי שה- 8,700 יעלו לארץ יימסר לעיריית גונדר במתנה. גם אתם וגם משרד הפנים מספרים סיפורים. אני לא רוצה להתפרץ לדברייך, כמו שלכם יש יחסים מצוינים גם לי יש יחסים מצוינים עם שר החוץ ואני יכול להגיד לך מה הוא חושב.

אני אומר לך מתוך שיחה עם שר החוץ, אני לא מצטט דברים - - -

אני אומר לך שאם מזמן היו מתקבלות החלטות ברורות את מי לעלות ואת מי לא, לא היה 9,000 ולא 10,000. לא גומרים את הסיפור הזה אז בוודאי שיש כל הזמן פתח.

כל מה שהממשלה שלנו תחליט זה יהיה חייב להיות בסופו של דבר בהסכמת ממשלת אתיופיה.

מאחר ואנחנו פועלים במדינה זרה אז סביר להניח שיודעים איך פועלים במדינה זרה.

יש חוק באתיופיה שלכל אזרח יש זכות ללכת לאן שהוא רוצה, אל תמציאו, זה פשוט לא קיים, למה שנים אתם עושים את זה? אין שום הגבלה ואתה יודע את זה.

משרד החוץ היה נגד הבאת יהודי אתיופיה בשנות ה- 50, היה בשנות ה- 60, הם לא שינו את דעתם וזה ממשיך משנה לשנה וגם אחרי שהרב עובדיה יוסף אמר שיהודי אתיופיה הם יהודים.

הייתי בעבר שם, בדקתי לקראת הדיון את העניין, למיטב בדיקתי אין תרעומת במשרד החוץ באתיופיה, הם אינם מוכנים, הם אינם מוכנים שתהייה עלייה המונית - - -

נכון, על זה אני מדבר.

סלח לי לרגע, לא זה מה שאמרת. אמרת דבר אחר ולכן אני נזקק לתקן, אם אתה אומר את זה ואנחנו מסכימים אז קח את דברייך לאחור.

אין כרגע תרעומת על עלייה שנעשית בקצב הידוע של מאה, מאתיים, שלוש מאות בחודש. הם אינם מסכימים שיהיה מבצע גדול שיראה בגדר בריחה, עזיבה של אזרחים מהמדינה. כמו שאמר אברהם נגוסה, כל אזרח אתיופי, כמו במדינת ישראל, יכול לעזוב לאן שהוא רוצה, המדינה לא מערימה כל קשיים. גם כאן, אם אפשר שתעשו עוד מאמץ קטן לשנות את הטון, לשנות את הרוח, לתת רוח נעימה, רוח אוהדת. הדברים גם כשאתם לא מתכוונים, ואני בטוח שלא התכוונת, אבל כמו שזה נשמע, כמו שעמוס מרחיב את דבריו, אתה קודם כל רואה את המסך יורד ואז באים עם הפטישים לחצוב בסלע. אל תחצבו, תעשו רק מה שמחליטים, תהיו קצת יותר אוהדים, קצת, אם אפשר לבקש ואם לא. הרי אנחנו בכוחות משותפים ננצח ונגמור את העלייה הזאת. רק המון קשיים, המון סבל, למה היה צריך לשמוע את האמא הזאת? מה אתם רוצים? אני לא מכיר את המקרה ויכול להיות שיש תשובה טובה, אני לא רוצה לשאול עליה אישית. בסוף יש הורים, יש פה ילדים, יש כאן דודים, אלמנות, אלמנים, מה אתם רוצים? אתם חושבים שזה ארצות הברית, נפש בנפש? שיעבור עוד חודש, עוד חודש? אין תקציב עמוס ארבל?, ראיתי אתכם במיטבכם בימים שהיה צריך וידעתם להתגבר על זה. תתגברו, באו נעשה עוד מאמץ. אני מתחנן לפניכם, אני מתחנן בפניכם, באו נשלב ידיים. לא קיבלת תקציב, ההוא מהאוצר הלך, זה לא דיבר איתו, ההוא לא אמר לו. זו עלייה מסוג אחר שנמצאת בסכנה מסוימת. אני לא רוצה לדבר במילים גבוהות, היא בסכנה מסוימת, בתנאים קשים וזה מוסכם על כולם, אני פונה אליכם בואו נשלב ידיים. למה היא צריכה לבכות עוד לילה אחד? למה ההוא צריך לבכות? למה? תגידו לא וזו גם תשובה. תגידו לה שלא מגיע לבן או לבת שלה, בסדר והיא תדע שזה נגמר. אצלנו אומרים, אין כמו התרת הספקות. אין כמו התרת הספקות, אדם לא יודע איפה הוא חי ועכשיו אומרים לו לא מגיע לך, עכשיו הוא יודע איפה הוא. תגידו להם. אני מבין, אני יודע שיש קשיים ואני לא מזלזל בקשיים. אבל זה מצב מיוחד ובוא נפתור אותו. מה ככה תטפלו בזה עשרים שנה?

תודה רבה. אני חייב להיכנס לסיום.

אני רוצה להתייחס בקצרה לשתי נקודות, אני חושב שהמתנה של 6, 7 שנים היא בלתי אפשרית וזה הליך שאפשר לתקן אותו תוך חודש חודשיים. אני מדבר בעיקר על הפקידות של משרד הפנים, לא יכול להיות מצב שאמא שנמצאת פה, הבן שלה משרת כאן, הילדה סובלת שם, ויתכן גם מצב שהיא תמות שם. סבל של 6, 7 שנים והאמהות באות ומספרות. זה דבר מדהים שניתן לתקן אותו תוך חודש חודשיים. זה כאב בלתי נסבל. לא יתכן מצב כזה. איפה הפקידות? איפה הפקידות התקינה שיכולה לעשות עבודה מצוינת ולתקן את זה באופן הטוב ביותר ולעלות אותם? נכון שקורות טעויות, אבל את הטעויות האלה ניתן לתקן מהר ככל שניתן.


דבר נוסף ואומר אותו בקצרה כי ביקשת ממני לקצר. הנושא של משרד החוץ, אני לא חושב שלמשרד החוץ יש טעויות ואני לא רוצה לתקן אותו כמבקר, אילו הוא מנצל את היכולות של יוצאי אתיופיה כדי לחזק את הקשרים עם אתיופיה, תאמין שמדינת ישראל הייתה מרוויחה רווח ענק בקשרים כולל במדינות אפריקה אחרות. יש יכולות מדהימות גם אצל הצעירים המוכשרים, שמשרד החוץ ייקח וניצל את הכישורים. אם יש קשיים שם ניתן להתגבר עליהם. שלמה (נגוסה) מולה ציין את זה, אברהם נגוסה ציין את זה, אפשר לעשות את זה בדרך אחרת וחבל שיש כאן אטימות. תודה רבה לכם.

אני רוצה לספר על האמא שלי, היא נשארה בגונדר, אני עלייתי בשנת 2002 יחד עם האחים שלי, ואמא נשארה שם ואני לא יודעת למה, אני כל הזמן הולכת למשרד הפנים ואומרים לי תמתיני, תמתיני. רק האמא שלי נשארה והיא כעת חולה ואין מי שיטפל בה.

כמה שנים:

אני לא מבין, אם הבת הייתה זכאית לעלות למה האמא לא זכאית. אני לא מבין את זה.

שמונה מילדיו כאן ובן אחד נשאר שם. הוא לא יכול להבין את זה.

כבוד היושב ראש, היום הכנסת מציינת את היום הבינלאומי לזכויות האדם. אני חושב שהופעה כזאת היום מבלי שתכננו - - -

תכננו.

אני חושב שאנחנו במדינת ישראל, אם מישהו מקליט את הדיון הזה ומביא את זה החוצה, מדינה שפותרת כמעט כל דבר בעולם, אנחנו נראים בסיפור הזה מאוד לא טוב, הוא דיבר בשיא הרגש. אנחנו לא באים למתוח ביקורת - - -

לא נעים לי להגיד לך, אבל אם היו מגלים את אותה נחישות כלפיהם כמו שמגלים אנשים גם בממשלה וגם מחוצה לה לגבי העובדים הזרים לדוגמה, תאמין לי שכולם היו כבר פה. כולם היו כבר פה. אני לא מבין למה להביא את ילדי הזרים זה יותר סקסי מאשר להביא את אותם יהודים מאתיופיה לכאן. אני לא מבין למה, אני לא ראיתי את אותה כמות ידיעות בתקשורת בנושא של הפלשמורה כמו שראיתי על ילדי העובדים הזרים. אני לא קובע כאן עמדה אבל אני אומר ברמה העקרונית, לא ראיתי ואני לא מבין למה גם אצל גורמי המדינה שמקבלים החלטות, גם התקשורת וגם בדעת הקהל הנושא הזה פחות סקסי מ- 1,000 ילדי זרים שאנשים נלחמים כדי שיוכלו לחיות כאן. אבל שהאמא שלה והאחות שלו, האח שלו לא פה והם יהודים, כי אם הם פה אז גם הם אמורים להיות פה ועל זה לא אמור להיות ספק, זה לא סקסי וזה לא מעניין. עדיף שיבוא ילד מאריתריאה שהוא לא יהודי וזה בסדר.

התחושה בסוף שאנחנו לצערנו מקיימים עוד ישיבה ועוד ישיבה, ומבקר המדינה צריך לכבד אותנו בעוד ישיבה ועוד ישיבה, אני לא מבין איך אנחנו לא מסוגלים בלוח זמנים מוגדר לתת פתרונות חיוביים לדבר הזה.

אני מבקש לחזור לרשימות, אדוני המבקר לגבי כל הרשימות שכתבת בדוח, איך יכול להיות שבמדינה מתקדמת כמו שלנו, ואמרתי את זה לפקידים במשרד הפנים באתיופיה, שאלתי אותם איך הם לא מסוגלים לקחת רשימה ולהצליב רשימה מול רשימה ולדעת אם יש כפילות? בשביל זה צריך מחשבים? אני אתן את המחשב האישי שלי כדי שיעשו את זה.

אנחנו, אני אומר את זה גם לאנשי משרד הפנים, אנשי הסוכנות, ולכל הגורמים שעוסקים בנושא, אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, אנחנו בסופו של דבר ננצח ונביא את האנשים. לא יעזור לכם שום דבר. כל מה שאתם שתעשו, אתם מעכבים, אתם גורמים לאנשים סבל, ולהגיע לכאן ממורמים, גורמים לאישה הזאת לבכות, לאבא ולבן לבכות. שום דבר לא יעזור. אנחנו דורשים לסיים את הפרשה הזאת.


אני מבקש לומר משפט נוסף לכל אלה שאומרים שיבואו מיליונים. אני אמרתי לכם שתפעלו לפי מה שאנחנו ממליצים לכם, אין מיליונים ולא היו מיליונים וכמו שנסגר המחנה באדיס, ואנחנו מברכים שהמחנה באדיס נסגר, אנחנו מברכים שמשרד הפנים נתן תשובה שלילית, אני מברך את ברוך נתן שנתן תשובה שלילית. מאז שהוא נתן תשובה שלילית אף אחד לא מערער עד היום על התשובות השליליות שמשרד החוץ נתן לאנשים. בואו שימו את העניין הזה בעדיפות ואני מקווה שבסופו של דבר השליחות הערכית של המדינה הציונית הזאת תנצח. יש חבלות רבות בדרך, אבל את הסבל האנושי הזה, לדעתי, כל בן אנוש צריך לקצר.


אדוני היושב ראש, אני מבקש שגם וועדת העלייה והקליטה וגם הוועדה לענייני ביקורת המדינה תמשכנה לעשות מעקב ולקיים דיונים. אני בהחלט מצטרף להצעתו של חבר הכנסת אורי אריאל להקים ועדת משנה משותפת.

ראשית אנחנו מקיימים כאן דיון משותף ו זה גם דיון מהיר ולכן זה יונח על שולחנה של הכנסת. אני אתן כרגע את הסיכום מצד הועדה לענייני ביקורת המדינה ואת תאמרי לי את התוספות שלכם. כל זה יונח על שולחנה של הכנסת וזה יקבל תוקף הרבה יותר משמעותי.

ראשית אני אומר ומודיע שמליאת הוועדה תהייה וועדת משנה לטובת הנושא הזה. אני אישית הולך לקדם את הנושא הזה ואני כבר מודיע לכם שכבר היום אנחנו מזמנים דיון בהשתתפות יושב ראש הסוכנות היהודית ושר הפנים. דיון שכבר היום יקבע לו תאריך ואני מקווה שהוא יהיה תוך שבוע, שבועיים, שלושה מקסימום. זה יהיה דיון המשך ומעקב.

אני מתכוון שאחת לחודש, אחת לשלושה שבועות, לקיים דיון ולעקוב אחר זה באופן אישי יחד עם חברי הוועדה. זה יכנס לתכנית העבודה של הוועדה - - -

ועדה משותפת.

כן בהחלט, אנחנו נדבר איך לעשות את זה, אני לא מכיר טכנית איך, אלו תהיינה ישיבות משותפות באופן קבוע. אני מכניס את זה לתכנית העבודה באופן שוטף. גם הדיון עם השר ויושב ראש הסוכנות היהודית יתקיים.


ראשית לגבי נושא התקציב שעלה – אני מבקש שתוך חודש ידווח לוועדה. אנחנו מקדמים בוועדה לענייני ביקורת המדינה יחד עם מבקר המדינה, הצעת חוק שאי תיקון ליקויים שעלו בדוחות מבקר המדינה דינם יהיה כעבירת משמעת. זה תהליך מהיר מאוד. מצד אחד אני מחכה לכלי הזה אבל מאידך אם נתחיל לתת פה תלונות לוועדות משמעת, איפה נגמור? אי אפשר להתייחס לדבר הזה כאילו זה טפט. זה לא טפט, מי שעובד בשירות המדינה לא יכול להתייחס לדבר הזה כטפט. כשהוועדה לביקורת המדינה לא מתייחסת לזה כטפט ולוקחת את הנושא כתכנית עבודה, וקובעת החלטות שעל הרשות המבצעת והרשות המחוקקת לבצע. על החלטות וועדה שמפקחת על הרשות המבצעת ושקובעת שצריך להגיש דוח ביניים, קובעת לוחות זמנים צריך להתייחס גם כשלא מסכימים. לא מסכימים תכתוב מכתב ותאמר שאתה לא יכול לעמוד בלוח הזמנים הזה. אני לא קבעתי כאן פעם אחת לוח זמנים שלא היה בתיאום עם הגוף המבוקר. אם מי שישב כאן חשב שדוח הביניים לא יוכל להגיע בטווח של חודש ימים הייתי נותן חודשיים. יש זלזול בכנסת יהיה זלזול גם בכם, ונקרא לכם לבוא לישיבות עוד פעם ועוד פעם , הרי אתם חייבים להגיע לכאן כי אם לא תגיעו תקבלו צו הבאה ובסוף תגיעו. כך אתם רוצים שתהייה שיטת העבודה?

לכבד את החלטות הוועדה לענייני ביקורת המדינה זה דבר מינימלי ואני מבקש גם שתהייה בדיקה וגם לקבל תשובה, אני אומר לך נציגת המחלקה המשפטית, לקבל תשובה מדוע היה זלזול בהחלטות הוועדה לענייני ביקורת המדינה ומדוע לא הוגש דוח הביניים. אני מבקש לקבל הסבר בכתב מדוע זה לא קרה. אני אומר לך, ואת יכולה לבדוק עם מנהלת הוועדה מי קיבל את המכתב ולמי העברנו את הידיעה ואת הבקשה, אני לא הסתפקתי במה שנאמר כאן בדיון אלא בנוסף הוצאנו מכתב ואמרנו זה הסיכום, כל הסיכום מפורט עם הדגשים "תוך עשרה ימים הוועדה מבקשת להגיש ...." בהדגשה וכך זה הוגש לכם, אני מבקש להבין ולקבל בכתב מדוע הדבר הזה לא בוצע כלפי הוועדה לענייני ביקורת המדינה.


אנחנו מבקשים שעד הדיון הבא, אני מעריך שהוא יתקיים תוך שלושה שבועות, תוצג תכנית עבודה על ידי המחלקה שלכם, מי מטפל בנושא הרשימות, מה לוח הזמנים ושתוצג תכנית העבודה לטיפול ברשימות, כולל יעד סיום. תגיד לי שזה חצי שנה, אני אשאל למה חצי שנה, אבל שתגידו לי לפי דעתכם המקצועית כמה זמן אתם הולכים לטפל עכשיו ברשימות האלה. מהו יעד לסיום ולמתן תשובות. אני לא קובע אם הן חיוביות או שליליות, את זה אתם קובעים ואין לי ספק בזה. אבל לתת תשובה, שלילית או חיובית, לציין מה תאריך היעד לסיום. תוך שלושה שבועות אני מבקש שתכנית העבודה, לוחות הזמנים לקבלת ההחלטות האלה תגענה לוועדה לענייני ביקורת המדינה ולוועדה לקליטת עלייה ולתפוצות, ולמבקר כמובן, את התשובות שאנחנו מבקשים צריך להעביר בדרך כלל גם למבקר המדינה.

אני חוזר גם לגבי הנושא לקבלת החלטה בנוגע להקצאת תקציב תוך שלושה שבועות. אני אומר לך שאתה יכול לגייס אותם. רק לפני חודש הגשתם בקשה להקצאה כספית, תבקשו תשובה תוך שבועיים שלושה, לא תקבלו תשובה מהאוצר תודיעו לי שלא קיבלתם תשובה ואני אפנה לאוצר. אנחנו נעשה פעולות מול האוצר. אני מבקש שגם בעניין הזה תוך שלושה שבועות תהייה החלטה בעניין, גם אם התקיימו דיונים ולא קיבלו החלטה תוך חודש וחצי ולא מצאו זמן לשבת אז תוך שלושה שבועות חייבים לשבת עם האוצר כדי לסגור את העניין הזה. לא התקבלה תשובה וכל מה שקרה שם בין אם אתם בחילוקי דעות, למשל שאתם רוצים 20 תקנים והם רוצים לתת לכם רק 10 תקנים, תאמרו לי מה קרה בדיון הזה. אני מבקש שיובא לוועדה מה סוכם בדיון והאם הגעתם להסכמה.

לגבי משרד החוץ – אני מבקש לקבל עדכון לוועדה, למבקר ולוועדה לעלייה, הקליטה ולתפוצות, כל מה שאני מבקש זה באופן גורף לוועדה לענייני ביקורת המדינה, לוועדה הקליטה, עלייה ותפוצות ולמבקר המדינה, דוח מקצין הביטחון של משרד החוץ, אם הוא דוח חסוי הוא כמובן יהיה דוח חסוי וננהג בו כבדוח חסוי, לגבי הדרך שבא שומרים על ביטחונם של נציגי משרד הפנים במתחם בגונדר, לגבי כל המשמעויות, איך טיפלו, מה עשו ומה היה עד עכשיו.

אני מבקש שאחת ההחלטות תהייה לא להחזיר אותם, כי אם מחזירים אותם כל העבודה נפסקת.

הם חוזרים ביום ראשון.

למה מחזירים אותם?

כי יש החלטה לבדיקת 3,000. אם יש החלטה להאריך את הבדיקה והם יישארו שם אנחנו נמשיך להחזיק אותם בלי בעיה. כל זמן שאין החלטה אין להם מה לעשות שם כי הבדיקה נגמרה. ברגע שתתחדש ההחלטה הם יחזרו.

אם הם יחזרו אז בדיון עם השר ועם יושב ראש הסוכנות אנחנו נדון אם בכלל יש צורך לשלוח אותם פעם נוספת.


אני בלי שום קשר מבקש שיובא לידיעתנו אם קצין הביטחון של השגרירות היה בכלל מעורב בשמירה על ביטחונם, האם היה מעורב בהחלטה איך לשכן אותם, לגבי כל העניין של השמירה עליהם כנציגי המדינה וכמי שישבו שם כנציגי משרד הפנים ושהו שם בשליחות.

ברשותך אני מבקש להציע שני תיקונים קלים. האחד אני מציע לא להחזיר אותם. יש נוהל שלא להחזיר. אם הם חוזרים אז צריך להתחיל שוב בתאום.

אם אתה מחזיר אותם אז יעברו חודשים ארוכים.

אני מציע לא להחזיר אותם ואחרי הדיון שיתקיים כאן בעוד שבועיים שלושה, אם נגיע למסקנה שצריך להחזיר אותם, אז נחזיר אותם. כשתהייה ישיבת ביקורת בעוד שבועיים שלושה והם יהיו שם ואז אם יוחלט להחזיר שיחזרו.

אני מצטרף לדעתך.

ראשית הבדיקה לגבי ה- 3,000 לא הסתיימה, רק 2,500 נבדקו ויש עוד 500 שממתינים לבדיקה.

באמת חבל על הכסף. הם יבואו לכאן לחופשה, אם הדיון יתקיים עד סוף חודש דצמבר ויוחלט שהם צריכים להמשיך, אני אומר לכם שהם יצאו מיידית, אין שום מניעה שהם יצאו מתי שהוועדה תחליט ולא תהייה בעיה עם זה.

אתה מסכים עם זה?

היה ויסוכם כך לא תהייה שום בעיה שהם יחזרו חזרה. אני חושב שנכון להחזיר אותם גם כתקופת ביניים וגם כדי להתעדכן במה שקורה וגם כדי להתקדם קדימה גם בתשובות.

אדוני היושב ראש, ההתרשמות שלנו ועל פי הדיונים שמקיימים בממשלה, לממשלה יהיה הרבה מאוד זמן. אני חושש שאותה המדיניות שהייתה לא לבדוק את ה- ,3,000 גם לגבי אלה שיש להם החלטה בחילופי שלטון, בעיות תקציביות וכדומה, גם בעניין הזה אחרי שתהייה החלטה תהייה גרירת רגלים. אני חושש. אני אומר לך שיש מספיק עבודה לשני הפקידים האלה ואני מציע לפחות להאריך להם עד חודש ימים כדי שיסיימו את ה- 500 הנוספים. בתקופה של חודש הימים תהייה החלטת ממשלה - - -

אפשר להסכים על הארכת השהות שלהם לחודש ימים נוספים?

לדעתי לא צריך כי כרגע הם מתבטלים שם, הם נסעו לאדיס כדי לבדוק זכאי חוק השבות אבל באופן עקרוני.

אני מבקש לתת קצת אמון, אם הם גמרו את ה- 3,000, ואם הם לא סיימו שסיימו את בדיקת ה- 3,000 האלה. אמר כאן ידידי שהשניים יכולים לשרת בתקופה הזו עד שתתקבל ההחלטה ולעשות את הבדיקות כאן שאתם כל כך רוצים. הם מכירים את האנשים ויהיה להם יותר קל לעשות - - -

אתם אומרים לי שאין מצב שהם חוזרים אם הם לא סיימו את ה- 3,000.

בוודאי.

כל מי שהגיש בקשה אז הבקשה - - -

הם לא חוזרים אם יש מישהו שהגיש בקשה ולא נבדק.

אין מצב. אבל אני רוצה לומר לוועדה שיכול להיות שיש מישהו מתוך ה- 3,000 שלא רצה להגיש בקשה, הוא לא ניגש להגיש בקשה והם לא יפנו מיוזמתם לומר לו להגיש בקשה.

זה בסדר. אתם אמרתם לוועדה שהם חוזרים רק כשהם סיימו את המשימה. אני אקבל את עמדתכם כרגע למרות שחברי הכנסת לא מקבלים.


אני מציע לכם לרשום לפניכם גם את הערת המבקר שאומר שלהערכתו שכדאי שזה יהיה עוד חודש, גם חברי הכנסת, וגם יושבת הראש מצטרפת לזה, קחו את מה שאתם אומרים ותתייעצו ביניכם, אני לא יכול לכפות עליכם את העניין הזה ספציפית, אבל קחו בחשבון את ההתייחסויות של האנשים וגם של המבקר שבקי בנושא, גם היושבת ראש וגם חברי הכנסת שהיו שם, אני מציע שתשקלו את זה.

אין לנו שום עניין להציע הצעה מקצועית בניגוד לדעתכם, אני אומר לך את זה כמי ששותף לשליחות הזאת. אני לא חושב שזה נכון לציין את זה כאן. אני אומר שכרגע הייתה משימה לגבי 3,000 והיא הושלמה. עד שיושלמו ה- 3,000 רק אז הם יחזרו, הם יגיעו לכאן ויסייעו לעמוס ארבל לטפל בנושאים האחרים. ברגע שתתקבל החלטה להאריך את הרשימות הם יצאו מיידית. אם יש פחות מ- 3,000 איש - - -

סיכמנו את הנקודה כך: נאמר כאן בצורה ברורה, לכם פה ולפרוטוקול שהם לא חוזרים עד שהם לא מסיימים את ה- 3,000. זה נאמר לוועדה בצורה ברורה ואין על כך ויכוח.


ברגע שתתקבל החלטה אחרת - יצאתם תהייה מיידית ללא עיכוב. אגב כמו שעשיתם את זה בפעם הקודמת ועשיתם את מהר אז ללא עיכוב. הם יצאו מיידית. אתה מסכים?


אני חוזר ואומר שאת מה שלא קיבלנו בפעם הקודמת, את הדיווח המסכם של פעילותם אני מבקש לקבל לוועדה, למבקר וליושבת ראש הוועדה לקליטה, עלייה ותפוצות.

מה לגבי המקרים הפרטניים.

הערה חשובה של בעז ענר, אני ראיתי אותך מדבר עם החייל שם - - -

אני הייתי אחראי על בדיקת הזכאות של זכאי העלייה במשך למעלה משנתיים. זה מאוד נגע לי אישית ואני אבדוק את זה אישית, אני אקח את החומר ודוד שירכז את הפרטים. בניירות, היום היה איזה בלבול ברישום עצמו וזה מה שקרה לגבי התשובות השליליות - - -

נוכל לקבל תשובה לגבי שלושת המקרים האלה, גם מדוע זה יתעכב ומה היא תשובתכם?

תעדכנו אותנו בנושא הזה. לפעמים טעות רישום - - -

טעות רישום של המשפחה, לא חשוב כרגע של מי.

בדיקת רקמות פשוטה אולי הייתה פותרת את העניין.

אדוני היושב ראש, המקרים ששמענו עליהם עכשיו, זה טיפה בים. אלו אותם מקרים, אצל כל אחד זו האחות, האמא, אח, כל המשפחה נמצאת כאן ושם יש מישהו אחד. כאן שמענו דוגמאות והאנשים פה יבדקו את המקרים ספציפית, אני אומרת לך שמי ששבע לא מבין את הרעב. אני ממליצה לכל המשרדים הרלוונטיים לבקר במרכזי הקליטה ולשמוע את האנשים ואז תאמין לי למחרת כל ה- 3,000 האיש יהיו בארץ.

יש לך מה להוסיף לסיכום שלי. אנחנו עושים את הכל יחד.

לי יש הצעה נוספת ואני מתכוון על הדיון המהיר.

אני אמסור את זה למנהלת הוועדה וזה יכנס לסיכום.


אנחנו מוסיפים כאן תוספת שתוכנס כחלק מההחלטות של הוועדה המשותפת.


הוועדה קוראת לשר הפנים לבצע את החלטת הממשלה ולחדש את העלייה באופן מיידי.


שלמה (נגוסה) מולה, תקריא את התוספת.

הוועדה קוראת לשר להביא הצעת המחליטים לממשלה שמאפשרת בדיקת זכאותם של 8,700 איש שנמצאים בגונדר.


הוועדה קוראת להנהלת הסוכנות לשקול קבלת אחריות לטיפול באנשים באתיופיה, בגונדר.


הוועדה מבקשת שכל גופי העלייה יעבדו על בסיס רשימת 8,700 ואין בלתה.

זה מתווסף לסיכום. וכעת אני אגיד את משפט הסיום שבכוונה רציתי לומר אותו בסוף אחרי כל הסיכומים.


מכיוון שנושא הפלשמורה הוא נושא שנמשך תקופה ארוכה מאוד ולא הגיע לסיכום, ויש גם ספיקות לגבי דרך הניהול בקבלת החלטות גם בדרג מקבלי ההחלטות וגם בדרג הפקידותי, אני אומר שאם אני אחוש שבשבועות הקרובים/בחודשיים הקרובים אין שינוי אמיתי שמחולל שינוי מציאות בשטח, אני בהתייעצות עם מבקר המדינה וגורמים נוספים אשקול ללכת למסלול של וועדת חקירה ממלכתית שתחקור את נושא הטיפול ביהודי הפלשמורה. זה צעד קיצוני, זה צעד שאני לא ממהר לעשות אותו, צעד שדרכו אולי נגלה מי כשל אבל לא בטוח שבזכותו נזרז את הבאתם ארצה. אני אומר לכם שאם לא תהייה בררה אני כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה אפעל יחד עם חבריי ללכת למסלול הזה. אני לא רוצה להגיע לזה ואני חושב שגם המבקר לא רוצה להגיע למסלול הזה, אבל אם לא תהייה בררה וכשנראה שזה לא מגיע לכלל סיום, ובשטח המציאות לא משתנה נאלץ להשתמש בכלי הדרמטי הזה ללא בררה. אני מקווה שלא נגיע לזה.

אני מודה לכולם על ההשתתפות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00