PAGE
17
ועדת החינוך התרבות והספורט

09.11.2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 91

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ב בחשוון התש"ע ( 9 בנובמבר 2009), שעה 11:00

הקיצוץ העמוק בחינוך הציוני-דתי

חברי הוועדה: היו"ר זבולון אורלב

מסעוד גנאים

דני דנון

משה שגיא – אגף כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

שי רינסקי – עוזר מנכ"ל משרד החינוך

מיכל צדוק – דוברות, משרד החינוך

יעל פרבר – משרד החינוך

רביב סובול – משרד האוצר

יונתן רגב – משרד האוצר

שירה גרינברג – רפרנטית חינוך, משרד האוצר

מיכאל סימנטוב – יועץ לשר המדע

מוטי סמט – יו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים

ניצן אבינועם – מועצת התלמידים והנוער הארצית

לאה לובודה – מועצת התלמידים והנוער הארצית

תומר דוד שקד – מועצת התלמידים והנוער הארצית

ניסן סלומינסקי

חנה מצגר – מנכ"ל איגוד המדרשות ליהדות ולימודי ארץ-ישראל

יהודה גרמן – יו"ר איגוד המדרשות

ינון אחימן – מנכ"ל אור תורה סטון

אלדד עוזרי – איגוד הישיבות הציוניות הגבוהות

ניר אורבך – יו"ר פורום המדרשות התורניות לבנות

ליאור ליפשיץ – ו.כספים של איגוד ישיבות ההסדר, מנכ"ל הישיבה בקרני שומרון,



פורום החינוך הציוני

צבי צויבל – פורום החינוך הציוני

ינקי פרידמן – מנכ"ל "צביה" ו"נועם"

דניאל גבאי – מנכ"ל בפועל (מ"מ) איגוד המרכזים

איתן איזמן - ראש רשתות "צביה" ו"נועם"

דני כהן – מנהל בימ"ד מרץ מבשרת ציון, איגוד הישיבות הגבוהות

דינה בן תורה – חברת הנהלת איגוד המרכזים

אסף וייס – "מעגלים"

בני מזוז – מנהל המדרשה לידע המקדש

יונדב זר – ישיבת הר ברכה

יעקב וינברגר – ישיבת הר ברכה

גלעד מתאנה – מנכ"ל שבי חברון

איתן חבני – תלמיד ישיבה

מוטי יגר – מנהל ישיבת הסדר נתיב טפחות

דסלין אלנה – תלמיד נתיב טפחות

יהודה סקר

יהודית גידלי

אושרה עצידה
הקיצוץ העמוק בחינוך הציוני-דתי

בוקר טוב. אני מקדם את פניכם בברכה. הנושא העומד על סדר-היום הוא הקיצוץ העמוק בחינוך הציוני דתי


אנחנו קיבלנו פנייה מהפורום של החינוך הציוני דתי על כך שכספים שהמדינה שילמה לפורום הזה, לארגונים, ובאמצעות הארגונים למוסדות החינוך הציוני-דתי, למפעלי החינוך הציוני-דתי, בשנים האחרונות, ובממשלות שונות, ותחת שרי חינוך שונים, משום מה התקציבים האלה ב-2009 נעצרו, והם אינם מגיעים. מדובר בסכום כולל של סדר גודל של 130 מיליון שקלים. אבל, בחלק מהסכום הבעיה נפתרה כי חלק מהסכום הזה היה מיועד לשירות הלאומי, והסכום הזה ירד מסדר-היום כיוון שהבעיה של השירות הלאומי נפתרה בנפרד. אבל, נותרו כל יתר הארגונים והמוסדות של החינוך הציוני-דתי שבהם הבעיה לא נפתרה.


אנחנו נכיר היום את הארגונים ואת המוסדות האלה. נשמע על הבעיה. אבל, אני אומר כבר בראשית הדרך שהבעיה היא בראש וראשונה בעיה ממלכתית. אנחנו לא עוסקים כאן בחינוך פרטי, ולא עוסקים כאן בסניפים של מפלגה כזאת או אחרת, אלא עוסקים בליבה של החינוך הממלכתי במדינת ישראל, בחינוך הציוני של מדינת ישראל, שבהקשר הזה הוא חינוך גם דתי. אבל, אין כאן מדובר בדברים שהם סקטוריאליים או מפלגתיים, אלא בדברים שהם ממלכתיים.


זה נכון שהמפלגה שאותה אני מייצג כאן בכנסת - הסיעה של הבית היהודי, המפלגה היא מפלגת המפד"ל - היא תמיד ראתה בחינוך הציוני-דתי כשליחות העיקרית שלשמה היא מכהנת כאן בכנסת. ולכן, גם מהבחינה הזאת הסיעה והמפלגה נרתמו במלוא משקלן כדי לנסות ולפתור את הבעיה. אבל, לאות ולעדות שלא מדובר פה בבעיה מפלגתית, זו האמנה שנחתמה ערב הבחירות האחרונות, אמנה של הליכוד והציונות הדתית שחתומים עליה: בנימין נתניהו יושב- ראש הליכוד, חבר הכנסת אפי איתם יושב-ראש אח"י, משה (בוגי) יעלון רב אלוף במילואים, בני בגין יושב-ראש מטה הבחירות, לאה נס, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, חבר הכנסת זאב אלקין, ציפי חוטובלי, ציון פיניאן, וגיא יפרח.


פה חשוב לי לומר שהאמנה הזאת נוסחה באופן שאני חושב שכל אחד מהציונות הדתית יכול בהחלט לחתום עליה. בהקדמה נאמר: "במשך שנות דור חינכה הציונות-הדתית את בניה ובנותיה להתנדב, לבנות ולהגשים, לפרוץ ולהשתלב בהנהגה. אנשי הציונות-הדתית מובילים היום בתחומים רבים מתחומי ההגשמה הציונית, ומשולבים בתפקידים בכירים בצה"ל, במערכת הביטחון, בהתיישבות, בחינוך, בכלכלה, בתקשורת, בקליטת עלייה, ובמעורבות חברתית. הליכוד רואה בבני הציונות הדתית שותפים וחברים לדרך. רבים מהם כבר השתלבו בשירותה בכל הרמות, והליכוד מקדם בברכה את הצטרפותו של דור נוסף של בני הציונות-הדתית, ורואה את עצמו בית טבעי עבורם. מתוך ראייה זו הליכוד מתחייב: חינוך תחילה - מודגש - הליכוד יאמץ ויטפח את מפעל החינוך המפואר של הציונות-הדתית על כל שלוחותיו, ויפעל שהתמיכה בו תיכלל בבסיס תקציב המדינה. כן יפעל הליכוד לשמור על גודלו של תקציב זה כמתחייב מחשיבותו. ערכים וזהות יהודית – הליכוד יפעל לחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל, ולהקניית ערכים יהודיים ולאומיים, ושילובם במערכת החינוך הכללית". ישנן עוד התחייבויות. כלומר, אני מניח שאם זה היה רק עניין מפלגתי, או סקטוריאלי, שהליכוד לא היה מתגייס במלוא בכיריו: בנימין נתניהו, בוגי יעלון, בני בגין.


לצערי, אנחנו קיבלנו מידע שהקיצוץ התקציבי הוא כאמור בסדר גודל של 130 מיליון פחות ה-35 מיליון או 40 מיליון שהועברו לשירות הלאומי. פירושו של דבר שכרגע מדובר על סדר גודל של כ-85 או 90 מיליון בין הסכומים האלה, ותיכף הדברים כאן יפורטו, לשנת התקציב 2009 שעומדת להסתיים אגב עוד 51 יום – של תקציב 2009. אנחנו גם לא יודעים מה יקרה ב-2010. אגב, רוב הארגונים כבר הוציאו את הכספים האלה מתוך הנחה שהכספים האלה יגיעו.


אנחנו לא סמכנו על הליכוד, וגם כללנו בהסכם הקואליציוני של הבית היהודי שהונח על שולחן הכנסת כמסמך לפי דעתי מחייב שמבין שעל יסוד זה קיימת הממשלה. פה בהסכם הקואליציוני שלנו שעליו חתמו גדעון סער וזאב אלקין בשם הליכוד, אנחנו כתבנו שהצדדים יפעלו למתן מענה ראוי לצרכים של מוסדות החינוך התורניים התיכוניים של החינוך הממלכתי-דתי, ולמפעלי החינוך של הציונות-הדתית. כלומר, ראינו את הדבר הזה. לא כללנו סכומים וכספים כיוון שאנחנו לא סבורים שהתקציבים של מפעלי החינוך של הציונות-הדתית צריכים להיות תלויים בהסכמים קואליציוניים ובכספים קואליציוניים. הם צריכים להיות כספים שהם בבסיס התקציב. אפילו הגיע חבר הכנסת גנאים לעזור לי.

לא יודע.

אני מניח שכן.

בחינוך תמיד אעזור לך.

תתפלאו, בוועדה הזאת יש קואליציית חינוך.

בחינוך תמיד, אבל פוליטיקה - - -

לא, עכשיו זה לא פוליטיקה.


היו לנו מגעים, ולצערי מכל המגעים האלה לא יצא דבר, אלא אם כן היו התפתחויות ונשמע עליהן כאן מהגורמים המוסמכים.


מי מייצג את משרד ראש הממשלה? כלומר, אין פה אף נציג ממשרד ראש הממשלה.

רק הבוקר הודיעו שיבוא, אגב.

אני יודע שראש הממשלה נסע, ומנכ"ל משרדו. אבל, רק הבוקר קיבלנו הודעה שיגיעו. אני רואה שאולי זה גם כן חלק מן הזלזול.


ועדת החינוך תמיד ראתה כל קיצוץ תקציבי בחומרה רבה, ובוודאי שאני רואה את הקיצוץ הזה קיצוץ בלתי מתקבל על הדעת. הוא קיצוץ חמור מאוד, הוא קיצוץ שאמרתי - ממשלות התחלפו, והתקציב ניתן, שרי חינוך התחלפו, והתקציב ניתן, כי לכולם היתה תובנה שמדובר פה בחינוך שהוא אינטרס ממלכתי מהמעלה הראשונה. ולכן, נזעקנו לקיים את הדיון הזה כמו שאנחנו נזעקים לקיים דיונים בכל תחום בחינוך שבו אנחנו סבורים שהממשלה פועלת באופן בלתי ראוי, והיא פוגעת בחינוך. ואין ספק שהקיצוץ הזה הוא פוגעני. הוא פוגעני, הוא הרסני. אפשר לנקוט בכל מילה מגונה כלפי הקיצוץ התקציבי הזה. אני קורא לו קיצוץ תקציבי מפני שהוא ניתן כסדרו במהלך השנים האחרונות, כפי שאמרתי, על-ידי ממשלות שונות.


אנחנו נקיים את הדיון בסדר הבא. תחילה תהיה מצגת של פורום החינוך הציוני-דתי שנדע במה אנחנו עוסקים. לאחר מכן, נציג הפורום יציג את הבעיה. אם ראשי הארגונים ירצו להוסיף, בבקשה. ואז אנחנו נשמע את הממשלה. נמצאים פה כרגע שני משרדי ממשלה, גם משרד האוצר וגם משרד החינוך. אם משרד ראש הממשלה יגיע, גם הוא יקבל את רשות הדיבור. נקיים את הדיון, הדיון לא יארך יותר מהשעה 13:00. אם הוא יסתיים קודם, אז בוודאי זה טוב. אנחנו נאפשר ככל שניתן שמרבית החברים יוכלו לבוא לידי ביטוי.


חנה, תציגי לנו בבקשה את המצגת. לא רואים כל כך טוב. אתם צריכים להגיד תמיד לכל כותבי המצגות שמציגים את זה בחדרים יותר גדולים שפשוט אי אפשר לקרוא. רק לומר את התמצית. את יכולה לשבת. מנהג שלא עומדים כאן, אלא מדברים בישיבה. במקביל, נא לחלק את המצגת.

שמי חנה מצגר, אני מנכ"ל האיגוד.


אנחנו ניתן סקירה קצת יותר מפורטת כך שהדברים יהיו ברורים. אנחנו כרגע נציג את הארגונים. הארגון הראשון הוא המדרשות ליהדות ולימודי ארץ-ישראל. הן פרוסות ברחבי הארץ מחיספין שבצפון ועד אילת שבדרום. ישנן 31 מדרשות שהן נחלקות לשני סוגי פעילות. המדרשות הראשונות עוסקות בהדרכת טיולים ולימודי ארץ-ישראל. אלו מדרשות שפועלות בעיקר בחינוך הממלכתי-דתי, וגם בחינוך הממלכתי. אנחנו גם נפרסים לכיוון של סקטורים כמו חיילים ומשפחות. אנחנו מעבירים הדרכות טיולים ברחבי הארץ כשהפאן המיוחד שאותו אנחנו מכניסים הוא החיבור למורשת, הזיקה והחיבור לארץ. כמו כן, מוסיפים עוד כל מיני אמצעים חינוכיים וחווייתיים שמשאירים רושם על הילדים.


הקבוצה השנייה זה מדרשות יהדות שהן מעבירות סמינריונים בנושאים שונים כגון: דת ומדינה, חברה, נושאים אקטואליים של זהות יהודית, זהות ישראלית, כשחלק מהפעילות מתקיימת אצלנו במדרשות, וחלק מהפעילויות מגיעות אל בתי-הספר, אל הגופים שהזמינו את אותו שירות.


האמירה שלנו פונה לכלל עם ישראל, ואנחנו מרגישים שבאמת השטח דורש, השטח מבקש. אנחנו מקיימים למעלה ממיליון ימי פעילות בשנה. יש צימאון רב להתחבר - גם באמצעות הטיולים, הכרת השטח, וגם באמצעות הלמידה ודרכים חווייתיות בתוך מבנה סגור - לעבר שלנו, ללמוד ולהתקדם.


כמו שאר הארגונים אנחנו סובלים כמגמה מקיצוץ מאוד מאוד חד גם בבסיס התקציב, והתוספות שאנחנו עמלים רב לאורך כל השנים. כל שנה רצים ועמלים כדי לגייס עוד ועוד תקציבים - גם זה לא נעשה. השנה אנחנו עומדים בבסיס התקנה שלנו בפחות מ-3 מיליון, והתוספת כרגע עומדת בקיצוץ – 5 מיליון. זה משאיר אותנו כרגע, נכון להיום, עם 3 מיליון בלבד. בחישוב פשוט, כשמחלקים את זה למיליון ימי פעילות, אנחנו מגיעים ממש לסכום מגוחך שלא מאפשר למדרשות לקיים את הפעילות, לא מאפשר למדרשות לעמוד על הרגליים, ובעצם לא לתת את המענה הכל-כך נצרך, וכל-כך הכרחי להשלמה של החינוך הפורמאלי.

כמה תלמידים זה מיליון ימי פעילות?

סליחה, אני לא בקיאה בנתון.

זה מיליון תלמידים שעברו ימי פעילות.

לא, לא. התלמיד יכול להופיע שלוש פעמים.

שלוש פעמים. זה קצת פחות.

רק שאלתי מה המספר. צריכים לענות במספר, או שיודעים או שלא יודעים. אנחנו לא עוסקים פה בפרוזה עכשיו.

אין לי מספר מדויק, ואני לא רוצה להגיד סתם.

תודה.

עד כאן, בבקשה.

תודה רבה. השקף הבא – מרכזים להעמקת הזהות היהודית. הרב דניאל גבאי, בבקשה.

שלום וברכה. שמי דניאל גבאי, איגוד המרכזים.


אנחנו מפעילים למעלה מ-60 מרכזים להעמקת הזהות היהודית ברחבי הארץ, ב-135 ישובים. פועלים ב-720 בתי-ספר ממלכתיים. אנחנו פועלים אך ורק בבתי-ספר ממלכתיים. אנחנו פועלים עם סדר גודל של 205,000 תלמידים בשנה בנושאים של זהות יהודית וציונית, נושא של מורשת ישראל, פעילות סביב מעגל השנה. הפעילות היא בבתי-ספר, גנים, בתי-ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכוניים.


כשאנחנו מדברים על 205,000 תלמידים, אנחנו מדברים על 205,000 תלמידים שמקבלים שעה קבועה במערכת. הפגיעה בתקציב היא דבר שפוגע מאוד מאוד בפעילות של המרכזים.

אם לא תקבלו את מה שאתם מצפים לקבל, איזה אחוז זה מהתקציב?

אם לא נקבל, זה סדר גודל של 35%- 40% מהתקציב.

אני שואל אתכם, בבסיס התקציב יש לכם - - -

620,000 שקל בבסיס התקציב.

ומהי התוספת האמורה?

התוספת היא 5.4 מיליון שקל.

שאלתי, זה כמעט 90%.

600%.

90% קיצוץ. כלומר, מה-100% נשאר לך כ-10%. מה פירושו של דבר?

אם התקציב לא מגיע, פירושו של דבר סגירה של למעלה מ-80% מהמרכזים.

איך פעלת עד היום?

הלוואות בבנקים. זאת אומרת, כל מרכז לוקח הלוואות. יש אצלנו מנהלים ומנהלות, מנחים ומנחות, שחצי שנה, שבעה חודשים, ושמונה חודשים לא מקבלים שכר.

תודה רבה. הבא אחריו – ישיבות תיכוניות ואולפנות לבנות, ינקי פרידמן מנכ"ל רשת "צביה". אבל, אני רואה שהוא מייצג את מרכז ישיבות "בני עקיבא".

מייצג את כל פורום איגוד רשתות החינוך הדתיים, וגם את בתי הספר המקיפים שאינם מרושתים. הרשתות כוללות את מרכז ישיבות "בני עקיבא", רשת אמי"ת, רשת "אור-תורה סטון" שהמנכ"ל שלה ינון אחימן יושב לימיני, ורשת "צביה" שאני מכהן כמנכ"לה.


אנחנו מדברים על סדר גודל של 75,000 תלמידים בבתי ספר מקיפים, בישיבות תיכוניות ובאולפנות, ובערך ב-300 מוסדות. כולם על יסודיים – ז' עד י"ב.


אנחנו מדברים על תקציב שבעבר התבצע באמצעות משרד הדתות זכרונו לברכה, או לא. בשנת הלימודים תשס"ג היה לנושא הזה 286 מיליון שקל מעבר לתקציב הרגיל שהתקבל ממשרד החינוך, שהם היוו בערך 350 שקל לתלמיד לחודש בממוצע. היום בשנת הלימודים תש"ע ירד התקציב הזה שנמצא היום כבר במשרד החינוך, ועומד על כ-110 מיליון שקל בלבד.

בבסיס התקציב.

בבסיס התקציב, לפני קיצוץ נוסף שאנחנו מקווים שלא יהיה, שמשמעותו הוא 50 עד 65 שקלים בממוצע לתלמיד לחודש. זאת אומרת, כ-20% ממה שהיה לפני שבע שנים.


עיקר הבעיה בנושא שלנו היא מעמדו של התקציב. התקציב הזה עקב העברתו ממשרד הדתות למשרד החינוך מוגדר עדיין כתמיכה. השאיפה, והבקשה, והדרישה שלנו היא שהתקציב הזה יהיה תקציב, ולא תמיכה. גם שהוא ייכנס לבסיס התקציב, אבל גם שמעמדו יהיה מעמד של תקציב, ואז יחולו עליו כל הכללים שחלים על תקציב כמו של שעות וכמו של תקציבים אחרים. ואז הוא יקבל עדכון, הוא יקבל גידול טבעי, הוא יקבל עדכון גידול בשכר, וכל שנה הוא יהיה דבר בפני עצמו שלא יחייב אותנו לתחנונים ולהתבזויות שאינם לכבודנו, ושאינם לכבוד המערכת.אנחנו חושבים שאין שום סיבה בעולם שלימודי הקודש יהיו פחות מלימודי הפיזיקה או מלימודי הספרות והאופנה, וכל אחד כבודו במקומו מונח כמובן.


כמו שאמרתי, היום אנחנו נמצאים במעמד של תמיכה. זה מבזה אותנו, ומקשה עלינו מאוד מאוד את החיים השוטפים. בשנה האחרונה אנחנו מגלים אוזן קשבת במשרד החינוך לקטע של הפיכת העניין הזה מתמיכה לתקציב ושל הכרה בלימודי הקודש כמגמת לימודים. אנחנו מקווים שהאור הזה שנמצא בקצה המנהרה, יהפוך לאור גדול לקראת שנת הלימודים תשע"א.

הבא אחריו - איגוד הישיבות הגבוהות.

איגוד הישיבות הגבוהות, כמובן הציוניות. לי קוראים אלדד עוזרי, ואני מנכ"ל האיגוד.


כיום יש קרוב ל-20 ישיבות גבוהות ציוניות בארץ. קרוב ל-3,000 תלמידים לומדים בישיבות הציוניות. מטרתן העיקרית של הישיבות היא כמובן קודם כל להיות ישיבות, לגדל רבנים, דיינים, תלמידי חכמים, ולגדל את ההנהגה הרוחנית של הדורות הבאים.


עם זה שמדובר בישיבות, הישיבות הן כמובן ציוניות, והן ממלכתיות לכל דבר ועניין. תלמידי הישיבות מתגייסים לשירות פעיל, בשונה כמובן מהישיבות הגבוהות החרדיות. עצם העניין הזה הוא הבידול המרכזי בין הישיבות שמחנכות בזרם החרדי לבין הישיבות שמחנכות בזרם הציוני-דתי.


הייתי אומר שהישיבות הגבוהות הן אולי הישיבות הוותיקות ביותר שקיימות היום, אולי אפשר לומר שישיבת "מרכז-הרב" היא בעצם הישיבה הראשונה שהיוותה את הקו הציוני-דתי, או את הליבה הרוחנית שהצמיחה את הציבור הציוני-דתי. במשך השנים כמובן התפתחה כל מערכת החינוך הציוני-דתי, והתפתחו עוד ישיבות גבוהות בעקבות ישיבת "מרכז-הרב".


לגבי תקציב הישיבות – נכון להיום, הישיבות בעצם מקבלות הכרה כישיבות חרדיות. זאת אומרת, אין אבחנה ברורה במשרד החינוך בין הישיבות שלנו לבין ישיבות חרדיות. אנחנו באיזשהו תהליך של הכרה, או של הבחנה, בין הישיבות שלנו לבין הישיבות החרדיות, בעיקר על בסיס זה שהישיבות מחנכות לשירות צבאי, וכל תלמידי הישיבות בסופו של דבר מתגייסים לשירות צבאי. אני אוסיף ואומר, שאפילו רבים מאוד, אחוז מאוד גבוה, קרוב ל-25% מתלמידי הישיבות הולכים אפילו לשירות צבאי מלא, ובוחרים אפילו להמשיך לחתום קבע, ולהמשיך לשרת את המדינה שנים רבות מעבר לשנים שהם מתחייבים בפועל.

תודה. ישיבות ההסדר - ליאור ליפשיץ, מנכ"ל הישיבה בקרני שומרון.

וחבר ועדת הכספים של איגוד ישיבות ההסדר.


בישיבות ההסדר יש קרוב ל-8,000 תלמידים. פריסת ישיבות ההסדר היא מחיספין, קריית- שמונה בצפון, ועד אילת בדרום. 52 ישיבות. מוסד של למעלה מ-40 שנה. מידי שנה יש גיוס של 1,500 תלמידים לשירות בצה"ל. חלק ממערך הלימודים זה השירות הקרבי, וגם ההכנה לו. למעלה מ-80% מהתלמידים מתגייסים ליחידות קרביות, ומקומם של בני הישיבות בצה"ל ידוע כחיילים איכותיים ובעלי מוטיבציה גבוהה. גם לוחות הזיכרון מעוטרים באותם הסדרניקים. מעת לעת, בשל הקשר הטוב שיש לצבא עם איגוד ישיבות ההסדר, נפתחים מסלולים חדשים לבני הישיבות. לאחרונה נפתח גם מסלול בחיל-הים שזוכה להצלחה רבה ולהערכה גדולה מצד מפקדי החיל, ויש קשר הדוק. זה דבר שמפרה מאוד ומסייע מאוד לשירות הצבאי שהוא חלק אינטגראלי חשוב במהלך ההכשרה של אותו בחור ישיבה בישיבת ההסדר.

תודה רבה. מה משמעות הקיצוץ?

המשמעות של 5 מיליון המדוברים בקיצוץ, היא פגיעה בהכשרה לשירות הצבאי, ופגיעה בפעילות הכללית של אותן ישיבות הסדר.

תודה רבה. מדרשות תורניות לבנות – ניר אורבך.

למעשה, גם אלדד וגם אני מייצגים פה את הגופים שהם לא נמצאים במעגל הראשון של הנהנים מאותם תקציבים מובטחים. לצערנו, בשלב הזה המדרשות יושבות על התקנה של הישיבות, ואין אבחנה בין האופי המיוחד של לימוד התורה לנשים מול הלימוד התורה הכללי.


הפורום מאגד היום 28 מדרשות שזה למעשה השלב בדרך כלל שאחרי השירות הלאומי. במדרשות לומדות מעל ל-5,000 בנות ונערות בתוכניות השונות. אנחנו משלבים גם תוכניות משותפות עם המכללות להוראה, ולמעשה המדרשות הן גם ספקיות כוח ההוראה של הדור הבא.


מבחינתנו, המשמעות של הקיצוץ היא שלהערכתי יהיו מדרשות שיגיעו ממש לסכנת קיום בקרב מדרשות שהמרכיב התקציבי הזה הוא מאוד משמעותי בשבילן.

אסף, תאמר מהי הבעיה עם התקציב ל"מעגלים"? מה זה "מעגלים"? למה הוא צריך את התקציב, ומה משמעות הקיצוץ?

שלום לכולם. לפני שאני אפתח בפרטים מה זה "מעגלים", נמצא איתנו פה איתן שהוא תלמיד, בוגר, מדריך, שבשתי דקות הוא יספר את הסיפור האישי שלו, ואחרי כן אני ארחיב קצת.

שלום לכולם. קוראים לו איתן חבני. גדלתי במושב חדיד ליד לוד. למדתי בפנימייה בכפר-בתיה. כמו כל בחור תיכון ממוצע, או לא, לא חשבתי יותר מידיי על העתיד שלי בהמשך השירות הצבאי. השאיפות שלי לשירות צבאי לא היו כאלה גבוהות. חשבתי לעשות שבוע-שבוע, חמש-תשע, ולנסות כך להיות יותר בבית.


בכיתה י"ב הצטרף אלינו מדריך "מעגלים", שכמובן שינה לי את החיים. הוא כיוון אותי לישיבת הסדר, ושם כמובן עם כל הצוות קידמו אותי. עשיתי שירות משמעותי בנח"ל כלוחם. היום אני נשוי, יש לי ילד, ואני גר בגליל.


קשה לי לתאר בשתי דקות את מה שעשו לי "מעגלים". הם עשו לי הכול. נכנסתי לפה, וכולי מתרגש – פוליטיקה וכאלה.

אל תתרגש, תרגיש בנוח. תספר.

אני חושב שזה מפעל חשוב מאוד. היום אני מדריך ב"מעגלים". יש לי שתי כיתות.

באיזה בית-ספר?

באמי"ת כרמיאל, ובפנימייה בהודיות. יש לי כ-45 תלמידים שאם היום לא היה להם את "מעגלים", אז אני בטוח שאולי אחד היה מתגייס, ועוד אחד היה עושה שבוע-שבוע כמו שסיפרתי לכם. אני שליח של "מעגלים", והפעילות היא מאוד חשובה. אני מאמין שרוב החבר'ה האלה היום, לאחר שנתיים של פעילות של "מעגלים", יעשו שירות משמעותי, וחלקם הגדול ילכו למכינות וישיבות. אני מאמין שהם יעשו את הדרך לבניית בית יהודי וטוב בישראל.

תודה רבה. אסף, האם אתה רוצה להשלים מה משמעות הקיצוץ?

איתן, תודה. אני חושב שלא צריך להרחיב במילים אחרי המילים של איתן. בקצרה, "מעגלים" עובדת היום עם 3,500 ילדים, בני נוער בפריפריה ובבתי-ספר שמוגדרים במשרד החינוך במדד טיפוח 7 – 10 שזקוקים להעצמה, לחיזוק, לליווי. בחמש-שש השנים האחרונות נבנו מכינות ומוסדות מיוחדים לבני נוער מהפריפריה, המותאמים לבני נוער שזקוקים לליווי, ועוד היד נטויה.


מבחינת הקיצוץ, אני רואים בפניכם את התמונה. הבסיס הוא עגום, בסיס התקציב הוא פשוט עגום. הוא מינימאלי, הוא בשביל לצאת ידי חובה - אני לא יודע באיזה מילים יפות לתאר את זה. היכולת שלנו לפעול במה שאנחנו עובדים היום, היא לפי הגרף האפור שם, כל שנה לפי היכולות. אפילו ב-2009 אחרי כל הדברים, אנחנו נמצאים במצב פחות מ-2008. לכן, כשמדברים פה על קיצוץ, ועל פשרות, ועל כל מיני דברים כאלה, אז התמונה פה מראה שאנחנו כבר נמצאים בפשרה, וגם בזה רוצים לקצץ. ועוד היד נטויה, כי אנחנו היום עובדים ב-45% מהמוסדות בארץ, ודיברנו בקצרה שגם בימים אלה אנחנו מיועדים להתחיל בהובלת פרופ' מאיר חת ומשרד החינוך, פרויקט מקביל בממלכתי, ולא רק במגזר הדתי בפריפריה. "מעגלים" זה 3,500 ילדים כמו איתן שנמצאים בכל הארץ הזקוקים לתמיכה ולעזרה.

תודה רבה.

יש לנו עוד את הגרעינים התורניים.

מי מדבר בשם הגרעינים התורניים?

לא נמצאים.

אני אומר כמה מילים בשם הגרעינים התורניים.

מה זה גרעינים תורניים?

אני רק אקדים ואומר ששי תובל, מנכ"ל קרן קהילות, מתנצל. הוא לא חש בטוב.


גרעינים תורניים הם בעצם קהילות שבחרו להתיישב בערים בכל רחבי הארץ. גרעינים תורניים פרוסים היום מהצפון ועד הדרום, כאשר קרוב ל-70 גרעינים תורניים כאלה פועלים בארץ, ערים מעורבות, ערים בפריפריה, ערים שנמצאות שדווקא בלב ריכוזי הייתי אומר אוכלוסייה חילונית, ולאו דווקא - - -

הכוונה לגרעיני מורים בהקשר שלנו של החינוך.

כן, גרעיני מורים ומשפחות שעושות פעילות בקהילה.

תורניים, חברתיים חינוכיים. צודק?

אכן, כן.

מה שנקרא, סטודנט ידע אישי חינם.

היום בעצם כל גרעין כזה בנוי סביב בית מדרש מסוים שנמצא בלב הקהילה, ובעצם משפחות של בית המדרש, בעיקר האברכים, עושים פעילות חינוכית בקהילה, פעילות חברתית בקהילה, פעילות של רווחה, ובעצם יוצרים גרעיני קהילות שפרוסים ברחבי כל הארץ - מעין חומה ומגדל של שנות האלפיים. אנשים עוזבים את ביתם החם, אולי דווקא את המקום בו הם היו רוצים לגדול, והולכים להתיישב בלב קהילות שזקוקות לפעילות שלהם דווקא שם, ולהתפתחות של הקהילה הזאת בתוכם.


לגבי התקציב – השנה מדובר על בסיס תקציב של 3,339 כמו שאנחנו רואים פה. בשנים הקודמות אנחנו רואים שהתקציב הסתיים בסדר גודל של 10 מיליון שקלים פלוס. זאת אומרת שבעצם הקיצוץ מותיר אותנו עם פחות משלישי מהתקציב שמיועד לגרעינים. אפשר להבין שזה קיצוץ עמוק ומאוד משמעותי גם בפעילות, וגם בהיקף של הפעילות, וגורם להאטה מאוד משמעותית בכל מה שקשור לפעילות.

תודה רבה. האם זה האחרון?

כן.

תודה רבה. האם מישהו מהפורום רוצה לסכם את הבעיה עכשיו במאקרו שלה. ינקי או ניר, תסכמו. אני מקדם גם בברכה את רביב סובול סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

ברשותכם, אני גם אתן מעט היסטוריה מהיסטוריה הקצרה. פחות או יותר עם כינון הממשלה - ואנחנו כרגע במפורש לא מדברים על הסכמים קואליציוניים, ואנחנו מדברים על איזשהן הבנות שהיו בין הבית היהודי לנציגי הליכוד - דובר על סכום של 130 מיליון שקל, שהסכום הזה גם כן נקבע למעשה כסכום של פשרה אחרי משא-ומתן שפחות או יותר מאפיין את הצרכים. קשה לי לקרוא לזה צרכים של הציבור הדתי-לאומי, כי מדובר למעשה על עבודה שנעשית ברמה הלאומית, ופחות או יותר גם הושוותה לשנים האחרונות. על בסיס ההבנות האלה גם תוכננה השנה התקציבית בארגונים המדוברים. כשאני אומר העשייה ברמה הלאומית, אז ראיתם פה את המצגת - הגרעינים התורניים, המדרשות ליהדות, המרכזים להעמקת יהדות, הישיבות התיכוניות שנותנים למעשה את כל הנושא של הזהות היהודית פה במדינה.


בשבועות האחרונים היה ברור לנו – אני לא אקרא לזה שמועות, אבל היו דיבורים על קיצוץ שלא היה ברור לנו היקפו. הסכומים שהגיעו אלינו מכלי שלישי מהאוצר, היו סכומים שמבחינתנו זה היה בכלל לא מתקרב להבנות שהיו. לכן, לצורך זה אנחנו התאגדנו. למעשה, הפורום הזה כבר קיים, אבל בצורה פעילה התאגדנו עכשיו כדי להיאבק על הסכומים שאנחנו סבורים שהם מגיעים לנו.


אני מדגיש – הסכום שנקטנו פה הוא לא סכום של משא ומתן, זה סכום שחזרנו להבנות שהיו כבר לפני כמה חודשים. היה 130 מיליון שקל. ברמה כזאת או אחרת היו הבנות עם השירות הלאומי, והועברו או אמורים להיות מועברים 44 מיליון שקלים השנה, כך שמדובר על סכום של 86 מיליון שקלים. אני חוזר ומדגיש, מבחינתנו אלו סכומים נצרכים. זה לא עמדת פתיחה למשא- ומתן, וזה לא איזושהי אמירה בעלמא.


לצערנו, במשך תקופה ארוכה לא ממש התייחסו לדרישה הזאת, ולכן נאלצנו גם להשתמש במשהו שאנחנו מאוד לא אוהבים - ומי שמכיר את החינוך הדתי-לאומי יודע שזה הדבר האחרון, אם בכלל שאוחזים בו - וזה הנושא של איום בהשבתה. גם קבענו תאריך לשביתה בשבוע הבא ביום ראשון.

שיכלול את מי?

שיכלול את כלל הגופים של הציונות-הדתית, כל מי שמופיע פה, ויותר.


הבית היהודי היה מעורב כל הזמן, הן בהבנות הראשונות, והן מאחורי הקלעים במשא-ומתן עכשיו. אבל, בשבוע-עשרה הימים האחרונים היתה התערבות של שר החינוך, ושל יושב ראש הקואליציה, וערבו גם פה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מסתמן כרגע איזשהו מתווה שיכול להיות שמקובל עלינו. זאת אומרת, אנחנו נתנו אור ירוק לעבוד על המתווה הזה, ואנחנו מחכים כרגע לשמוע האם באמת מגיעים לסיכום.


המתווה מדבר על כך שהאוצר והחינוך יגיעו ל-75 מיליון שקלים שנותנים מתוך ה-86. אנחנו עוד נמשיך ונפעל להשיג את ה-11 מיליון שקל הנוספים ממקורות אחרים. אנחנו מבינים שבשלב הזה זה כרגע מה שאנחנו כנראה יכולים להוציא עם כל האילוצים שיש מסביב. המתווה הזה כרגע אין לנו עדיין סיכום מאושר לגביו, ולכן גם מבחינתנו במידה ולא יהיה סיכום, אנחנו נמצאים בתהליך שלצערי מוביל להשבתה ביום ראשון. אבל, במידה ויהיה סיכום אז זה משהו שאנחנו כפשרה נאלץ לחיות איתו. במקביל, אנחנו לא מגיעים לסיכום, אבל מגיעים להבנות שהנושא הזה גם יהיה במידה רבה פחות או יותר אותו מתווה גם לקראת שנת הכספים 2010 שאנחנו מדברים עליה כבר בעוד פחות מחודשיים.


אנחנו העלאנו דרישה שעלתה גם באמנה שזבולון הקריא לפני כן, וגם במשאים-ומתנים שהיו, את הנושא של ההכנסה של כל הכספים האלה לבסיס התקציב. אפשר להגיד שזה מבזה אותנו לבוא כל פעם מחדש ולהתחנן על כספים שמגיעים בדין. הכספים שייכים למעשה לכלל המדינה על מוסדות שעובדים ברמה הלאומית, וכל פעם מחדש צריך לבוא להתבזות על הנושא הזה. אנחנו מאוד מקווים - התקציב ל-2009- 2010 כבר סגור, אבל ל-2011 אנחנו מצפים, ואנחנו גם מקבלים הדים חיוביים לזה שכל הכספים האלה שכרגע לא נמצאים בבסיס התקציב, לקראת שנת 2011 יוכנסו לבסיס.

אני מבין שיש איזושהי הידברות, אבל אתה לא יודע אם יש סיכום, או אין סיכום.

נכון להבוקר אני יודע שאין סיכום.

אין סיכום. ואתה לא יודע אם זה רק 2009, או 2010?

בשלב הזה מדובר על 2009 בלבד.

ינקי פרידמן


ברשותך, אני רוצה לחדד נקודה אחת. מכיוון שאנחנו מוסדות, מכיוון שאנחנו עובדים על- פי תקציב של שנת לימודים, אנחנו בנינו את שנת הלימודים שלנו על בסיס ההבטחה שה-130 מיליון שקל האלה יבוצעו, ושזה רק הליך בירוקראטי שצריך לעבור אותו, ואו טו טו הוא עובר, ואנחנו נקבל אותו. זאת אומרת, אנחנו כבר עשרה חודשים משלמים משכורות על בסיס הכסף הזה שאמור להינתן לנו בשנת 2009 שהולכת ונגמרת עוד 51 יום, כמו שאמרת. זאת אומרת, זה לא רק איזה בקשה של: תנו לנו כדי שנוכל להתקדם, אלא תנו לנו שנוכל לעשות את מה שהתחייבנו למורים שלנו, ולעובדים שלנו, וזה אמור לגבי כל הגופים כולם.

תודה רבה. רביב הבטיח לנו חצי שעה. ראיתי מתי הוא נכנס אז זה בסדר, יהיה לו זמן להשיב. הרב איתן איזמן, בבקשה. הרב איתן הוא ראש רשת "מרחביה" - "צביה".

ברשות היושב ראש, ברשות חברי הכנסת, רבותי, שמענו על המפעלים המדהימים מפי הנציגים שלהם שנמצאים כאן באולם הזה. יש כאן מהפיכה חינוכית אדירה שמתחוללת חמישים שנה, ואולי אפילו יותר, שהציונות עם לימוד התורה מייצגים אותה. השינוי הזה שלימוד תורה שייך לגלות, או לימוד תורה שייך רק לאנשים מסקטור אחד – הכול הופרך. התורה חזרה בעוצמה שאין כדוגמתה לציבור שחי בארץ-ישראל, שגדל בארץ-ישראל, שמשלב בתוך לימוד התורה את כל הלימודים בכל המקצועות ממקצוע התורה עד דיינות, רבנות וכד', כמובן הוראה, עד כל הסקטורים: אומנות, ומדעים, תקשורת וכד', וכל המגזרים כולם. היום הדברים האלה הם בעוצמה אדירה, ואפשר על כל אחד ואחד מהמגזרים להאריך ולפרט.


פה יש מפעל אדיר שבמקום לדחוף אותו, ובמקום לייצב אותו, ובמקום להעצים אותו, יושבים פה אנשים שמתחננים על נפשם: תנו לנו לחיות. הייתכן כדבר הזה? באיזשהו מקום אנחנו מרגישים שכאילו כל מפעל החיים הגדול שאנחנו אמורים לייצג אותו, הוא כאילו עומד על כרעיים. לימוד התורה הוא בתור ערך, הוא לא בתור דבר נלווה. הוא בונה את האנשים שלנו. אנשים צריכים לשבת הרבה שעות בשביל ללמוד תורה. אם מערכת החינוך התיכונית צריכה ללמוד כפול ממערכת חינוך רגילה, אז היא לומדת עד אחרי צהריים, עד הערב - כל ישיבה לפי הגוון המיוחד לה. היא מכפילה את שעות הלימודים שלה. ומי משלם את זה? מי מעלה את זה?


כשמשרד הדתות עוד בזמנו תקצב את הדברים האלה אז עוד היה כיסוי גם לחלק האחר מעבר למשרד החינוך. היום כשזה כבר לא קיים, כל העול הזה נופל על ההורים. תדעו לכם שההורים משלמים בכוחות שכבר אין להם. אלו עלויות שבין 10,000 ל-20,000 לשנה על ילד אחד. מי שיש לו כמה ילדים מה יעשה?


כלומר, כל הבסיס הגדול, המפעל הנפלא, של להקים כאן בתוך המדינה תרבות יהודית תורנית ענפה לכל גווניה, עלולה לרדת לטמיון אם לא יימצא התקציב הנכון, החוקי, הממלכתי, בצורה הנכונה שלו. עד כאן.

אני מוכרח לומר שאחד הנושאים שאנחנו כפוליטיקאים המייצגים את הציבור הדתי-לאומי בכנסת מותקפים, הוא באמת גובה התשלומים שהורים נדרשים לשלם עבור החינוך התורני, עבור החינוך הישיבתי, עבור החינוך האולפני. מבחינתנו, זה תפקידה של המדינה, וזה לא תפקיד הכיס הפרטי של כל אחד לשלם את העניין הזה.


אני רוצה לסכם עד כאן, חברי במשרדי הממשלה, ולומר שתמונה המצב כפי שהיא מצטיירת בפני הוועדה היא שמידי שנה – אני אומר את זה בהכללה, תהא הממשלה אשר תהא, יהא שר החינוך אשר יהא – נהגה הממשלה להקצות סכומים מסוימים עבור מפעלי החינוך של הציונות-הדתית שנציגיהם עלו ודיברו כאן אחד אחד. מדובר בחינוך ציוני, חינוך ממלכתי, חינוך לאומי, חינוך שעולה בקנה אחד עם מטרותיה של מדינת ישראל, ומשרת אולי בצורה הנאמנה ביותר את יעדיה, ואת כוונותיה של מדינת ישראל. ודווקא הממשלה הנוכחית שהיא אולי הלאומית ביותר, והדתית ביותר, דווקא היא מצאה לנכון לא לעמוד במסורת הזאת, ולדעתי גם בהתחייבות שהיא עצמה התחייבה - לפחות ראשיה התחייבו כלפי הציבור בחתימתם האישית, וגם הממשלה כממשלה בקווי היסוד, בהסכמים הקואליציוניים שלה. זה דבר שמבחינתנו הוא בלתי נסבל לחלוטין.


ישנו המישור הפוליטי, המפלגתי, ונטפל בו בנפרד. אני מניח שסיעתנו תקבל החלטות קואליציוניות היום אחרי הצהריים בסוגיה הזאת. אבל, אנחנו נמצאים בוועדת החינוך שהיא קואליציה של החינוך הלאומי, החינוך הממלכתי, ולא ההיבט המפלגתי הצר. ולכן, מתוך כך שאני ער לכל הדיונים - שבחלקם גם השתתפתי באופן אישי, ויחד עם חברינו ניסן סלומינסקי שהחזיק את הלפיד לאורך כל השנים, ואני מקווה גם שיחזיק את הלפיד הזה – אני רוצה לשאול כרגע את אנשי האוצר. קודם כל, לתת מידע. האם האינפורמציה, המידע שמסר ניר אורבך שהוא מרכז כרגע את הפורום בסוגיה הזאת, הוא מוסמך? האם אומנם יש התחייבות של הממשלה לאותו הסדר? ואם כן, מתי הוא ייושם? ואם כן, האם הוא חל גם על 2010? איפה אנחנו עומדים בנקודת מבט של הממשלה? ונזכור כי קיימת החלטה של הפורום שהחל מיום ראשון הקרוב תושבת מערכת החינוך הציונית-דתית. אגב, אני מעריך שזה לא יקיף רק את המערכות שנמצאות בפורום הזה. אני מעריך שגל הצונאמי הזה – זה צונאמי ענק, לא היה כזה דבר בציונות-הדתית – הוא יקיף הרבה מעל ומעבר גם מערכות שנראה שהן מתוקצבות כהלכה, שיעשו זאת מתוך סולידריות. אני מעריך שזה יהיה הרבה מעל ומעבר לכל הדבר הזה. התרגש עלינו גל גדול שאני חושב שחייבים למנוע אותו.


אבל, אם לא יינתן פתרון – אני אומר גלוי – גם הוועדה כוועדה, כמו בכל נושאים האחרים, תעמוד מאחוריהם בכל מעמדה, תוקפה ויכולתה ועם היכולות שלה. אני לא מדבר כרגע על החלטות פוליטיות של מפלגות. אם נשמעתי מאיים, אז התכוונתי לזה. לא רמזתי.


רביב, אם אפשר תאמר לנו איפה נמצא הדבר הזה. אגב, אני מודה לך שנענית לבקשתי, והתפנית גם אם מדובר לזמן קצר. תודה לך.

כרגע אני לא יכול לחדש על שום התפתחות, כרגע עוד אין שום סיכומים בסוגיה הזאת. יש לנו בעוד כחצי שעה ישיבה נוספת עם אנשי הציונות-הדתית, ונראה עם איזה הצעות או רעיונות הם יגיעו. אני כרגע לא מכיר איזשהו סיכום.

למרות שאתם קיבלתם הודעה בשבוע שעבר שהישיבה הזאת מתקיימת. אנחנו הודענו כבר בשבוע שעבר שהישיבה הזאת מתקיימת. ואני אומר שוב, העניין הוא לא הציונות-הדתית. מרגע שזה עלה בוועדת החינוך זה לא עניין של ציונות-דתית. זה עכשיו עניינה של ועדת הכנסת. ברגע שזה עלה לפה זה עניינה של הכנסת. לכן, אני מאוד מעריך את הפגישות שמתקיימות בעוד כמה דקות, ושלפחות שניים מהיושבים כאן יצטרכו לעזוב כדי להיות שם משני צידי הקשת. גם אתה, האם מותר להגיד את השם הנוסף? לא. ניסן משתתף שם בפגישה הזאת, ולכן הוא גם מתנצל מראש שהוא לא יישאר. זו גם הסיבה שרביב יצטרך לעזוב. אנחנו בכל זאת מצפים, אני מקווה שיבוא גם לידי ביטוי בסיכום שלנו. אז אם זה כל המידע שאתה יכול למסור - יוני, לא מוסיף על הבוס, לא שוברים מילה. ושירה גם לא שוברת את המילה שלך – בסדר גמור.


חבר הכנסת דני דנון.

אדוני היושב ראש, תודה. אני בלי כיפה על הראש פה, אבל מנחם בגין אמר שהליכוד זה עם הכיפה הסרוגה בכיס. הנושא הזה הוא לא סקטוריאלי, הוא לא קשור לשום מפלגה. הוא שייך לכל מי שהציונות חשובה לו.


פה אני בהחלט רוצה לומר לאנשי האוצר שהנושא הזה חשוב גם לי, וגם ליושב-ראש הקואליציה, וגם לשר החינוך, וגם ליושב-ראש הכנסת. אנחנו מאמינים בו. האנשים שפועלים פה לא מייצגים אינטרס ספציפי, הם נותנים שירות לאלפי כלל ישראל. זה לא עניין סקטוריאלי, זה עניין ציוני ערכי. אני לא נכנס פה לקרדיט מי מייצג, מי עובד. חשוב לפתור את הבעיה הזאת לטובת עם ישראל.


אני מבקש מאדוני היושב ראש, אם יהיה צורך לקבוע ישיבת המשך למחר או מחרתיים על מנת שכוועדת חינוך נצטרך להידרש לסוגיה אם לא יהיה לזה פתרון, למרות שאני מקווה וקורא לאנשי האוצר להגיע לפתרון כבר היום - ואנחנו גם נעקוב אחרי זה – ולא לחכות למוצאי שבת למצב שבו הילדים יודעים או לא יודעים האם הם נוסעים או לא נוסעים.


מבחינה קואליציונית, חלק מחברי הכנסת של הליכוד לא נמצאים בארץ כמו שראיתם. אבל, יש מחויבות של שרים, של חברי כנסת, לנושא הערכי ציוני.

תודה רבה. עוזר, יועץ מנכ"ל משרד החינוך, בבקשה.

האמת היא שאין הרבה מה להוסיף מעבר למה שרביב אמר. אבל, מבחינה חינוכית אין ספק שכל הפעולות של כל העמותות - - -

מה הפירוש? מה עמדת שר החינוך?

שנייה, אני אגיד. אין ספק שכל הפעילות שנעשית פה היא ברוכה. רואים בה חשיבות רבה. האמת, שר החינוך לא נחשף אליה בגדול עד כה, עד שבוע שעבר שקצת חשפו בפניו את הנושאים. לכן, הוא יזם שתי ישיבות אצל ראש הממשלה כדי להגיע לפתרון. אני מקווה שיש פתרון אד-הוק בצורה כזאת או אחרת. אבל, מעבר לזה אני יכול לומר שלכל גוף פה יש בעיות נוספות שהן מהותיות מבחינתו, לאו דווקא בנושא הכספי. אשר על כן, שר החינוך ביקש ממני לראות איך אנחנו יכולים לעזור, לתגבר, גם בהמשך הדרך. בגדול, כל תבחין ובעיותיו הוא. ינקי דיבר על תגבור לימודי היהדות – הבעייתיות שבו. זה נכון בכל תחום.

תודה רבה. חברים נוספים שרוצים לומר דברים? אם לא, אני רוצה להתחיל לסכם את הישיבה.


אני פשוט לוקח אוויר כדי לא לקלקל את המוניטין שלי של אדם מתון, כי אם הדברים יצאו בלי בקרה, אני חושש מאוד ש - - -


כרגע אני עדיין לא נכנס לסיכום עצמו, אני כרגע אומר רק הערה לסדר. זה מאוד מטריד אותי. יש כאלה החושבים שאני עשרים שנה בכנסת. אבל, אני משרת עשר שנים וארבעה חודשים בכנסת – מיולי 99. מתוך עשר השנים, חוץ מהשנתיים שהייתי שר, אני חבר בוועדה הזאת שמונה שנים – או יושב-ראש, או חבר. אני חייב לומר שאני לא נתקלתי בכזה דבר. קודם כל, אני לא נתקלתי בעוצמה כזאת של קיצוץ במפעלי חינוך. אין תקדים במערכת החינוך, שאני מכיר אותה למעלה משלושים שנה, שמניפים גרזן קיצוץ על מפעל חינוכי שעובד כך וכך שנים בהיקפים שפה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים פה בהיקפים של 80% ו-90%. מבחינתי, הדוגמה של המרכזים להעמקת הזהות היהודית היא הדוגמה המובילה, דווקא מפני שהם לא עוסקים בחינוך הממלכתי-דתי, אלא כל כולו עוסק בלימודי יהדות בחינוך הממלכתי. זה בוודאי עולה גם בקנה אחד עם המטרות החשובות של שר החינוך הנוכחי שאני מאוד תומך בהן.


לא היה כתקדים הזה. וזה עובר ככה באיזושהי שלוות נפש, ואיש לא נסער, השיירה עוברת. זה מטריד מאוד, מאוד מטריד הדבר הזה. ואני אומר, זה כנראה אפשרי רק אם הקורבן זה הציונות-הדתית. כשהקורבן זה הציונות-הדתית אז כנראה אפשר לעשות התנתקות, וכנראה אפשר לעשות גם קיצוץ של 90%. אגב, לא היו עושים את זה לערבים, ולא לחרדים, ולא לאתיופים, ולא לאף אחד אחר. לציונות-הדתית מותר. זה לא היה קורה בשום סקטור אחר בחברה הישראלית, ככה במחי יד. אנחנו נמצאים בנובמבר, ואנשים שמנהלים עניינים מבינים שכבר הכסף הוצא או באמצעות הלוואות, או באמצעות התחייבויות. אם לא שילמו משכורות, עדיין חייבים לשלם את המשכורות האלה. מבחינתי, זה תקדים חמור ביותר בכל מה שקשור בהתנהלות מערכת החינוך, חמור ביותר.


אני מאוכזב גם בגישה של הממשלה לוועדה בכנסת, ואני אומר את זה בצורה ברורה וגלויה. יודעים על הישיבה הזאת משרדי הממשלה מיום רביעי שעבר. לדעתי, כבר מיום שלישי.

שלישי.

שלישי. מזכירות הוועדה שיושבת כאן, המנהלת ומזכירת הוועדה, כבר ביום שלישי שעבר הודיעו למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר: משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, על קיום הישיבה. משרד ראש הממשלה לא שלח לכאן נציג, למרות שקיבלנו הודעה שיגיע נציג.

יש מישהו שהודיע הבוקר, אבל אני לא רואה אותו פה. האם אבי כהן כלכלן בכיר נמצא פה?

אני גם קיבלתי ידיעה במה שנקרא סטודנט חינם ידע אישי שיגיע. אבל, גם זה לא הגיע.


באים לכאן אנשים בכירים, נמצאים פה באמת אנשים יקרים מאוד. אבל, אין תשובות. אני לא אומר שהם מוסמכים לתת את התשובות. יכול להיות שגם הם צריכים לקבל החלטות, אינני יודע. אבל, יש ישיבת ועדה ולא באים. לוועדה אין תשובה, אין תשובות. ועדת החינוך מתכנסת ואין לה תשובה מה עומד להיות. יש איום של שביתה ביום ראשון, ואני אומר, ואני מתריע, ואני מזהיר, זה לא מדובר רק באותם ארגונים. זה זעזוע עמוק של כל מערכת החינוך הציונית-דתית על כל רבדיה, כולל החינוך הרשמי.


ישב פה יושב-ראש הסתדרות המורים בירושלים שהוא מראשי ארגוני המורים של הציונות-הדתית. אני מניח שכל הארגונים לסוגיהם לא ישבו שלווים. ועוד לא היה פה ארגון ההורים, ולא היו פה עוד ארגונים אחרים.

יש פה, אני כבר בקשר איתם.

ולכן, אלה שני הדברים שאני אומר אותם לא לסיכום, אבל אני אומר אותם כדברים שהם מאוד מאוד מטרידים אותי כחבר כנסת, כציוני-דתי, כדמוקרט. אומרים לי שכנראה לא עשינו מאבק מספיק נחוש, אולי חשבון נפש עצמי. זה לא היה קורה במערכות אחרות.


עכשיו אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר שהוועדה שמעה בדאגה עמוקה, ובאכזבה רבה, על הקיצוץ בסך 86 מיליון שקל לשנת התקציב 2009 שהושת על מפעלי החינוך הציוני-הדתי, ואני אפרט את הארגונים לשמותיהם – יש לנו כאן את השמות שלהם – וזאת חרף התחייבות חתומה של ראש הממשלה ובכירי הליכוד באמנה מיום כך וכך, לשמור על תקציב הציונות-הדתית, ואף להכניסה לבסיס התקציב, וכן גם ההתחייבות במסגרת ההסכם הקואליציוני עם הבית היהודי.


הוועדה קובעת כי מדובר בחינוך שהוא ציבורי ולאומי, ומשרת נאמנה את מטרותיה של מדינת ישראל בכל תחומי החיים, ופגיעה אנושה בו היא פגיעה מהותית במדינת ישראל כמדינה יהודית.


הוועדה גם קובעת כי הקיצוץ מהווה פגיעה חמורה במפעלי החינוך של הציונות-הדתית עד אפשרות של סכנה להמשך קיומם, ויכולת תפקודם.


הוועדה דורשת מהממשלה, ובעיקר ממשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, שהתקציב הנ"ל שהועבר למפעלי החינוך של הציונות-הדתית על-ידי ממשלות ישראל קודמות, ושרי חינוך קודמים שבאו ממפלגות שונות וייצגו את כל קשת הדעות המדיניות, יינתן גם בממשלה הנוכחית במלואו, ויעוגן בבסיס התקציב בשנת 2011.

הוועדה תומכת בהחלטת הפורום לפיה אם התקציב לא יינתן במלואו ובמועדו, תושבת מערכת החינוך הציונית-דתית ביום ראשון - ואני אציין את התאריך של יום ראשון - המיוצגת על-ידי הפורום.


ועוד קובעת הוועדה כי צורת העברת התקציב עד כה כתקציב תלוי ועומד היא צורה מבזה, משפילה את מפעלי החינוך הציוני-דתי שהם בלב ליבה של מערכת החינוך של מדינת ישראל.


הואיל ואין תשובות אנחנו לא נרפה מהעניין, ואנחנו נקיים ישיבת מעקב נוספת ביום רביעי בשעה 09:00 בבוקר מתוך הנחה שזה יום הכנסת האחרון לפני קיום השביתה, ודורשים ממשרדי הממשלה לבוא ולדווח לוועדה על ההסדרים לפיהם יוכלו מפעלי החינוך הציוני-דתי להמשיך את פעילותם באותו היקף תקציבי כפי שהיה בשנת התקציב 2008.



האם יש למישהו הערות? הרב גבאי, בבקשה.

אם אפשר שההסדר לא יכלול רק את ה-2009, אלא ההסדר לפחות יכלול גם את 2010.

אתה צודק. אנחנו נוסיף עוד החלטה שהדרישה שלנו בקטע שהוועדה דורשת שהתקציב יועבר, גם הן לשנת התקציב 2009, והן לתקציב 2010. זה לפני מה שאמרתי שאנחנו מבקשים לעגן אותו בבסיס התקציב ב-2011. ההערה צודקת.


אם אין הערות לאף אחד, אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה. אם אפשר שאני אפגש עם הנהגת הפורום, ניר. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.