PAGE
15
ועדת הכנסת

2.11.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ט"ו בחשוון התש"ע (2 בנובמבר 2009), שעה 10:30

1. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "התמודדות ישראל עם דוח גולדסטון", של חברי הכנסת נחמן שי, מוחמד ברכה, אחמד טיבי וחיים אורון.
2. הצעה לסדר של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא.
3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – קביעת מחזיק בתחום הדיור), התשס"ט-2009 (פ/905/18), של חבר הכנסת צחי הנגבי.
4. הקמת ועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון, בהתאם לסעיף 4(ה) לחוק האזנות סתר.
5. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 7) (הרוב הדרוש להצעות חוק תקציביות) (מ/429).

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

רחל אדטו

רוברט אילטוב

זאב אלקין

נסים זאב

אחמד טיבי

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

נחמן שי

אורי אורבך

אריה ביבי

מוחמד ברכה

משה גפני

שלמה מולה

אנסטסיה מיכאלי

אלכס מילר

כרמל שאמה

ליה שמטוב

איל ינון – מזכיר הכנסת

ירדנה מלר-הורביץ – סגנית מזכיר הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי-בן-יוסף

שלומית כהן

1. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "התמודדות ישראל עם דוח גולדסטון",

של חברי הכנסת נחמן שי, מוחמד ברכה, אחמד טיבי וחיים אורון

אני פותח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר-היום, קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "התמודדות ישראל עם דוח גולדסטון", של חברי הכנסת נחמן שי, מוחמד ברכה, אחמד טיבי וחיים אורון. נשמעו הצעות להעביר את ההצעה לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט. יושב-ראש ועדת החוקה הודיע שהוא מותיר את ההחלטה בידי ועדת הכנסת. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון מבקש להעביר לוועדת החוץ והביטחון.

שם היא תמות מיתת נשיקה.

אמר בצער וביקש להעביר לשם, אם אני מבין נכון.

אני יודע שזה אבוד. זה נושא כל כך מרכזי, שכל אחד מבין את החשיבות שלו.

הערתי גם בישיבה הקודמת, שליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון יש גם סמכות לקיים דיון בדלתיים פתוחות במקרים שהוא מוצא לנכון. אתה בוודאי תיטיב להגיע אתו להבנות.

דווקא זה מסוג הדברים ששייך לדון בהם בדלתיים פתוחות, בפרט שהנושא הוא פתוח. השנאה היא כל כך גלויה, אז מה יש פה להסתיר?

השנאה היא דורות. אנחנו נקיים גם פגישה של השדולה לדיפלומטיה ציבורית בעניין הזה, אני רוצה מאוד לקדם את זה. אולי זה רעיון לבקש מחבר הכנסת הנגבי לעשות כך, אולי נחבר את זה עם המפגש של השדולה. אני לא רואה משהו אחר.

מי בעד להעביר לוועדת החוץ והביטחון?

עם ההמלצה שזה יהיה בדלתיים פתוחות.

אני לא ממליץ לו. אני לא מנהל את הוועדה שלו.

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הוחלט להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון.

אדוני היושב-ראש, אם העברתם את הנושא של גולדסטון לוועדת החוץ והביטחון, אני מבקש להבטיח שהמציעים יוזמנו לשם, כפי שראוי.

בוודאי שצריך להזמין אתכם. אני לא מאמין שיהיה מצב שלא תוזמנו. נדמה לי שזה לא נכון שאני אתן הוראות ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אבל ההערה שלך נרשמה בפרוטוקול, ואני משוכנע שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון לא ימנע מאף חבר כנסת להשתתף בדיון בהצעה שהוא הגיש.

בגלל זה חשבתי להעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

הוא לא רוצה.

תודה.

2. הצעה לסדר של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא

חברת הכנסת אברהם, בבקשה.

אני רוצה לדבר בכובעי כסגנית יושב-ראש הכנסת. אני רוצה לדבר על הצבעות האי-אמון, שפה קיבלנו החלטה גורפת שלפיה המציעים יציעו 10 דקות, ו-3 דקות לכל דובר. בשבוע שעבר הכנסת סיימה את יומה בשעה 18:15. אני לא חושבת שלמישהו זכור מקרה כזה מזה שנים רבות. זה נכון שאנחנו צריכים להעלות את כל הסוגיה של האי-אמון, בהיבט התקנוני. אבל אני חושבת, אדוני היושב-ראש, שהחלטה גורפת לכל הצבעות האי-אמון שבהם יש תקצוב של הזמן – כאשר אין סדר-יום ארוך, למה שלא תינתן זכות לדוברים לומר את דברם פרק זמן יותר ארוך? תן רבע שעה לסיעות הבית ועוד 10 דקות לכל סיעה. זה בסך הכול מסתכם בשעה עד שעה וחצי. ביום שני סיימנו בשעה 18:15 וזו היתה שערורייה.

יש בעיה יותר עמוקה. בכל סדר-היום של הכנסת עוד לא זכור לי דבר כזה. הכנסת נעשית מיותרת מיום ליום.

נכון. הכנסת הפכה להיות הזרוע הביצועית של הממשלה הנוכחית, ויחד עם זה אין יותר משתי הצעות אי-אמון כל שבוע. זה לא כמו שהיה בעבר, שהיו חמש או שש הצעות אי-אמון, שאז ניתן לזה יותר ביטוי. אני חושבת שגם אנחנו היום, ואתה כיושב-ראש הוועדה הזאת, שבין היתר אחראי על לוח הזמנים ועל סדר-היום של הבית, צריכים לתת לזה קצת יותר משמעות, עם אפשרות ליותר זמן דיבור. זו ההצעה שלי לסדר, ואני חושבת שזו הצעה ראויה, ודווקא בזמן הזה.

תודה. חבר הכנסת ברכה, בבקשה.

אני חושב שמתחייב דיון עקרוני על סדר-יומה של הכנסת והעבודה של הכנסת.

לא רק ליום שני, לכל הימים.

לא רק ליום שני.

ביום שלישי תיכנס שעת השאילתות לשרים, אז סדר-היום יהיה קצת יותר ארוך.

הכנסת מתייתרת לחלוטין כאן. הרי הכנסת יושבת בממשלה, והממשלה לא עובדת מול הכנסת.

חבר הכנסת זאב, בבקשה.

לא צריכים למלא תכנים בכוח. לא צריך לעשות משהו מלאכותי, למרות שיש דיונים. אני חושב שמי שרוצה לדבר, יש לו ההזדמנות לדבר בכל הצעת חוק, וכל הצעת חוק יכולה לארוך בין שעתיים לשלוש שעות.

אבל בימי שני מגיעות ההצעות לקריאה שנייה ושלישית, ואתה לא יכול לעשות את זה.

אם כל חבר כנסת רוצה להתבטא, יש מספיק הצעות חוק שאפשר למלא את החלל לשלושה ימים בשקט ובשופי. לכן לא צריכים לחפש עוד נושאים.

עוד חמש דקות לכל סיעה לדבר, זה לא נורא.

זה תלוי ביושב-ראש הישיבה, אם הוא מאפשר יותר זכות דיבור, ולא להתקמצן על הזמן.

אני מדברת על הזמן של האי-אמון, לא על משהו אחר.

אני מבין. אבל לפעמים בימי שני יש הצעות חוק נוספות, והן מהותיות וזה אורך לפעמים עד 21:00 או 22:00.

לכן אני מציעה שבכל יום שני נביא את הנושא לדיון. אם נראה שזה יום עם סדר-יום קצר, נקדיש יותר זמן לאי-אמון.

צריך באמת לבחון את הנושא. דווקא כמי שבא מבחוץ ונמצא פה חודשים ספורים, ואולי עוד רואה את זה קצת בעיניים של אזרח מבחוץ, אני נמצא בתחושה שלהבדיל מהרבה עניינים מהותיים, כמו חקיקה פרטית, שאני חושב שצריך לחזק אותם ולתת הרבה יותר כלים, זה שאנשים עומדים על הדוכן 5 או 10 דקות במקום 3 דקות, אני לא רואה מה זה מועיל. לטעמי במידה רבה זה רק גורע, משום שהתוצאה היא מליאה ריקה ותדמית של הכנסת כמקום שבו מישהו עומד על דוכן ונואם בפני כיסאות ריקים. אבל הדעות יכולות להיות לכאן ולכאן. אני אביא את הנושא הזה לדיון מסודר פה, ואנחנו נקבל החלטה. אם יש שבוע שסדר-היום הוא קצר יותר ויש אפשרות לתת עוד כמה דקות, אני לא רואה מניעה לעשות את זה. אבל על פניו נדמה לי שאת מה שאומרים ב-3 דקות, גם 10 דקות לא מוסיפות הרבה.

אתה יכול לאפשר ליותר חברים לדבר.

מי שמאזין ללא מעט נאומים, גם מגלה שלפעמים יש לך תחושה שאתה נמצא במשחק כדורגל, כשקבוצה מתבצרת בהגנה ומבזבזת את הזמן.

אל תגזים. אל תעשה מזה זילות.

אבל כך זה נראה. כי כשנואמים בפני חמישה אנשים במליאה ריקה במשך שעות, זה לא נראה טוב.

אף פעם זה לא היה כך, חוץ מאשר בכנסת הזאת.

אני מתחייב להביא את הנושא הזה לדיון בוועדה. חבר הכנסת מולה, בבקשה.

אני יודע שלממשלה לא כל כך נוח שיהיו דיונים יחסית ארוכים, בעיקר בנושא הצעת האי-אמון.

זה היה שונה לפני שנה? מה זה קשור לממשלה? לפני שנה היה בדיוק אותו דבר.

אני חושב שבכל הנושא של התקנון יש בעיה, שסיעה של שמונה חברים וסיעה של שלושה חברים מקבלות פחות או יותר אותו מספר דקות. אני גם זוכר שלפני כשלושה שבועות אמרת, אדוני היושב-ראש, שיתקיים דיון בכל הנושא של מסגרת הדיונים בנושא הצעות האי-אמון. אני שמח שמתקיים דיון בעניין. הנושא לא צריך להיות בגלל שאנחנו באופוזיציה או בקואליציה, צריך לראות את תפקידה של הכנסת. התפקיד של חלק מאתנו הוא לבקר את הממשלה על הפעולות שלה. הביקורת שאנחנו יכולים להביע היא מעל דוכן הכנסת, ואת הדבר הזה אי-אפשר לקחת מאתנו. זה נכון שזה צריך להיות בפרופורציה הנכונה ולא צריך להגזים. אנחנו גם מודעים לכך. אבל אני חושב שלא נכון לקצר את סדר-היום של הכנסת כמה שיותר ולהתפזר הביתה. אנחנו באים לעבוד, אנחנו לא באים רק לסמן V וללכת. ולכן בעניין הזה צריך להיות מאוד פתוחים למחשבות, לרעיונות. אנחנו היום באופוזיציה, אני מקווה שבקרוב אתם תהיו באופוזיציה ואנחנו נהיה בשלטון, והדברים יתהפכו. זה מעגל סגור.

יכול להיות שתהיה ממשלת אחדות, למה אתה ישר הולך לאופציה השנייה? אני שוב אומר, אני אקיים דיון בנושא במועד קרוב מאוד. אני חושב שצריך למצוא פתרון גמיש, שיתחשב בסדר-היום וייתן את האפשרות, לפחות בחלק מהמקרים, לתת זמן ביטוי רחב יותר אם מעוניינים בכך. חברת הכנסת אדטו, בבקשה.

אני רוצה להזכיר את הישיבה הראשונה שהיית יושב-ראש, שקבענו שבאי-אמון הזמן יהיה גמיש, לא יהיה כלל שיהיה קבוע ל-3 דקות. זאת אומרת שאם אתה רואה שיש לך סדר-יום קצר, אין סיבה שזה יהיה 3 דקות.

אין שום בעיה.
3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה

(תיקון – קביעת מחזיק בתחום הדיור), התשס"ט-2009 (פ/905/18), של חבר הכנסת
צחי הנגבי

הנושא הבא הוא קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – קביעת מחזיק בתחום הדיור), התשס"ט-2009 (פ/905/18), של חבר הכנסת צחי הנגבי. נשמעו הצעות להעביר את ההצעה לוועדת העבודה והרווחה או לוועדת הפנים והגנת הסביבה. שתי הוועדות היו תמימות דעים שכל אחת רוצה שהחוק יידון בוועדה השנייה. אבל החוק על פניו אכן מתאים יותר לוועדת העבודה והרווחה. כך ביקש ממני גם המציע, חבר הכנסת הנגבי. לכן אני מציע להעביר אותו לוועדת העבודה והרווחה, אלא אם יש הצעות אחרות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אני מחליף את חבר הכנסת אילטוב וחברת הכנסת מיכאלי מחליפה את חבר הכנסת רותם.

4. הקמת ועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון,

בהתאם לסעיף 4(ה) לחוק האזנות סתר

הנושא הבא, הקמת ועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון, בהתאם לסעיף 4(ה) לחוק האזנות סתר. חוק 4(ה) לחוק האזנות סתר קובע חובת דיווח שנתית לוועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל ועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת החליטה בישיבה ביום שלישי, 2 בנובמבר 2009 – זה מה שנעשה עכשיו – על הקמת ועדה משותפת. ההרכב שהוצע מטעם ועדת החוקה: חבר הכנסת דוד רותם יושב-ראש, חבר הכנסת אברהם מיכאלי. מטעם ועדת החוץ והביטחון: חבר הכנסת צחי הנגבי, חבר הכנסת זאב אלקין.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הוחלט לאשר את ההרכב, כפי שקראתי אותו.

5. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק יסוד: משק המדינה

(תיקון מס' 7) (הרוב הדרוש להצעות חוק תקציביות) (מ/429)

הנושא האחרון על סדר-היום, קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 7) (הרוב הדרוש להצעות חוק תקציביות) (מ/429). נשמעו הצעות להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכלכלה או בוועדת הכספים. המלצת הלשכה המשפטית היא להעביר את ההצעה לוועדת חוקה, חוק ומשפט. היתה גם הצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת.

אני רוצה לשאול את עמדת היועצת המשפטית. הרי בעבר, בערך בשנים 2004-2003, גם היתה הגדלה של מספר חברי הכנסת לגבי חקיקה פרטית, שהביא אז חבר הכנסת גדעון סער. באיזו ועדה זה נדון אז?

אני לא זוכרת שהיתה הגדלה. החוק הזה נחקק לראשונה כהוראת שעה, ואחר כך נקבע כהוראת קבע בחוק יסוד: משק המדינה.

הגדילו את זה אז ל-50 חברי כנסת.

המקום המתאים לדיון בחוק יסוד הוא ועדת החוקה, חוק ומשפט.

חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אכן אמרת בצדק, במליאה הושמעו כמה הצעות בנוסף להצעה שהיתה רשומה אז על הנייר, ועדת החוקה. חברים מקדימה הציעו כספים וכלכלה, אני הצעתי במצב כזה את ועדת הכנסת. יכול להיות שהנושא לא היה נפתח בכלל והיה הולך לוועדת החוקה, אבל היות שהוא נפתח ואנחנו צריכים לתת עליו את שיקול הדעת, אני חושב שהוועדה המתאימה ביותר היא ועדת הכנסת, כי למעשה מדובר כאן לא בהכנסה של תיקון עקרוני של 50 חברי כנסת, שאז בצדק דובר על שינוי מאוד מהותי בכללי המשחק. מדובר כאן על שיקול. השאלה היא מהו הרוב הדרוש האמיתי לכך, כדי שהרוב ייחשב רוב מספיק חשוב כדי להעביר הצעת חוק תקציבית שהיא מנוגדת לעמדת ממשלה וכל מה שכרוך בהגדרה של הצעת חוק תקציבית. אני חושב שהוועדה שצריכה לקבוע את סדרי הדיון בבית, ובין השאר לתת את דעתה מהו הרוב הנכון, שמצד אחד לא יהיה רוב דורסני מדי, שיאפשר לכנסת בכל זאת להעביר חוקים גם בניגוד לעמדת הממשלה.

אתה לא מתכוון לסעיף השני.

אני בהחלט מתכוון לזה. מצד שני, תקבע מהו הרף הנכון כדי לשמור על האיזון התקציבי ועל המשמעת התקציבית מצד הכנסת, אני חושב שהמקום הנכון ביותר לדיון מהסוג הזה הוא ועדת הכנסת, ועדה שגם הרבה סיעות הבית מיוצגות בה והיא גם זאת שצריכה לעשות אולי, לצורך טיפול בחוק, מעין מחקר מתאים כדי לבדוק בדיוק כמה הצעות חוק תקציביות עברו בהפרש הזה, בין 50 ל-55 – אני חושב שהמקום הנכון להתלבט לא לגבי עצם המנגנון של המגבלה, שאת זה כבר הכנסת הכריעה, אלא לגבי הגודל שלה, הוא ועדת הכנסת.

תודה. חברת הכנסת אברהם, בבקשה.

כפי שאתה, אדוני היושב-ראש, הבאת באשר לחוקים קודמים, אם יש הסכמה או אין הסכמה של יושבי-ראש הוועדות, הייתי רוצה לשמוע את עמדתו של יושב-ראש ועדת החוקה. חוק כזה חשוב, חוק יסודות התקציב, נדון מאז ומתמיד בוועדת החוקה. אל תנסה לסבר את האוזן בעצם העובדה שאתה דואג פתאום שהכנסת לא תעביר חקיקה פרטית ברוב דורסני. הרי החוק הזה נועד כדי לסרס את הכנסת, לסרס את אותם חברי קואליציה שבטעות אולי ישיגו רוב על-ידי עוד חברים כאלה ואחרים בהצעות חוק שהן תקציביות וחשובות. והרי גם אתה וגם אני, כשרה המקשרת, נקלענו לא אחת לכל מיני חברויות של חברי כנסת, שרצו להוביל מהלכים שהם עצמם מבינים בהם. אני בטוחה שישראל ביתנו, וגם חברת הכנסת ליה שמטוב, שהיו לה הצעות חוק תקציביות מדהימות שעוזרות מאוד לקהילה ולרווחה – היום היא יודעת שהיא מסורסת מבחינה פרלמנטרית, כי היא תצטרך להשיג עוד חמישה חברי כנסת. אתה, על-ידי עצם ההגדלה של התמיכה בחברי הכנסת בחקיקה פרטית, רוצה לגרום לממשלה, לשר האוצר, לראש הממשלה, שקט תעשייתי. כנראה שבוועדת חוקה לא תוכל לשלוט על זה, כי אני לא יודעת מה העמדה של יושב-ראש ועדת החוקה בעניין, ואתה רוצה להביא את זה לפה. אם זה נדון בעבר בוועדת חוקה, תשאיר את זה שם. אל תשנו את כל סדרי הבית הזה, בבקשה מכם.

תוך שמונה חודשים.

בתשובה לשאלתך, חברת הכנסת אברהם, שתי הערות. האחת, אני בטוח שלגבי עצם המנגנון של הצורך ברוב מיוחד דעתך כדעתי, כי נדמה לי שאת היית חברת כנסת בקואליציה כשזה חוקק, ובוודאי תמכת בחוק הזה. זה היה בכנסת ה-17.

תעשו את כבר לרוב של 76, כל הקואליציה הזאת.

לא, אני לא יודע איפה נהיה מחר.

עכשיו אני יודעת למה כל כובד משקלו של יושב-ראש ועדת הכספים הגיע לכבד אותנו בנוכחותו.

לגבי עצם שאלתך, אני מניח שכמו שאת מכירה את דרכי עבודת הקואליציה, לא היה עולה על דעתי להציע להעביר את זה לוועדת הכנסת ולא לוועדת חוקה אם לא הייתי בודק את עמדתו של יושב-ראש ועדת חוקה ואת עמדתה של סיעתו.

הייתי שמחה מאוד לשמוע אותו עכשיו. מן הראוי שהיושב-ראש יאמר מה דעתו של יושב-ראש הוועדה אשר החוק נדון בוועדה שלו.

באופן רשמי חבר הכנסת רותם הודיע שהוא היה מבקש להעביר את זה לוועדת חוקה, חוק ומשפט. נמצאים פה חברי סיעתו, והם בוודאי יבטאו בהצבעתם את העמדה, עד כמה חבר הכנסת רותם עומד על העמדה הזאת או שהוא מביע אותה מתוקף תפקידו.

נקרא לנערה ונשאל את פיה.

אין צורך. יש פה נציגים נאמנים של סיעתו, שבוודאי יודעים היטב עד כמה העמדה הזאת היא עמדה מחייבת.

אני מבינה שעמדתה של יהדות התורה מתוך הקואליציה יש בה בקיעים בקואליציה. גם עמדתו של יושב-ראש ועדת הכספים, מן הסתם.

חברת הכנסת אדטו, בבקשה.

אני מנסה להבין את המשמעות של ועדת הכנסת לצורך העניין. אני נגד כל הרעיון הזה של לשנות ברוב של 55, לשנות את חוקי היסוד של הכנסת בהינף יד. בתקופה כל כך קצרה נעשתה כל כך הרבה חקיקה. עם זאת, אני לא רואה בכלל מקום לוועדת הכנסת, שמבחינתי היא ועדה הרבה יותר טכנית מאשר ועדה מהותית בנושאים האלה של חקיקה. לכן כל דבר שצריך להיות קשור לחקיקה ולחקיקת יסוד בנוסח הזה צריך להיות נדון בוועדת החוקה, שהיא הוועדה המתאימה לנושא.

בבקשה, חבר הכנסת זאב.

בפרשת השבוע כתוב: אם אמצא בסדום 50 צדיקים. תמיד יש 50 מצביעים.

אבל המספר ירד וירד, ולא נמצאו.

הוא ירד אחר כך, אבל אנחנו עכשיו במצב של עלייה. רוצים להעלות מ-50 ל-55. אני רוצה להזכיר לחברים שלפני שנים בכלל לא היה מצב של מגבלה, זה היה ברוב מזדמן. רק לפני כמה שנים היתה מגבלה. הכותרת היא "חוק משק המדינה", אבל זה לא קשור למשק, זה לא סעיף תקציבי שצריך להיות נדון בוועדת כספים. אני חושב שוועדת הכנסת היא הוועדה הרלוונטית ביותר לדון לגבי המספר, כי פה גם מיוצגים כל החברים מכל סיעות הבית.

תודה. אצלי בוועדה אופוזיציה מסכמת, אז חברת הכנסת אברהם תאמר משפט סיכום ונעבור להצבעה.

אני רוצה לסכם ולבוא בקריאה לחברי הכנסת היותר חדשים. נפלה בידיכם הזכות להיות בפעם הראשונה חברים בקואליציה. חבר הכנסת אורי אורבך וחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי לא יודעים כמה קשה לנסות ולהוביל הצעת חוק, שהיא באמת חשובה, לעתים היא עושה שינוי דרמטי חברתי. חברי ש"ס הם אלופים, הרי בדרך כלל הם בקואליציה, אבל כשהם היו באופוזיציה היה להם מאוד קשה להוביל חקיקה פרטית. אני רואה את חוסר המנוחה של חבר הכנסת גפני, כי הוא יודע מה זה להיות חבר כנסת באופוזיציה ולנסות להוביל חקיקה פרטית שיש לה הסכמה בבית הזה, למרות אי הנוחות של ממשלה כזאת או אחרת. חבר הכנסת גפני מהנהן בראשו. לכן אני חושבת שכדאי שתחשבו טוב, תביאו את זה לוועדת חוקה. אל תמחקו את כל הסדר שהיה בבית הזה שנים רבות. תמיד יש בפוליטיקה עליות וירידות, ותמיד דברים שרואים מכאן לא רואים משם. אבל כאשר משנים סדרי עולם, מן הראוי לעשות את זה לא מעכשיו לעכשיו, לא תוך כדי משחק, אלא אנחנו רוצים לחזק את הבית הזה ולשמור על התפקיד שלו. אחד התפקידים שלו הוא לפקח על הממשלה. לכן בואו ושנו את כללי המשחק מהכנסת הבאה, אם אתם באמת חושבים שזה ראוי ונכון.

תודה רבה. אני עובר להצבעה. מי בעד להעביר לוועדת הכנסת? מי בעד להעביר לוועדת החוקה? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד להעביר הנושא לדיון בוועדת הכנסת – 10

בעד להעביר הנושא לדיון בוועדת החוקה – 3

נמנעים – אין

הוחלט להעביר את הנושא לוועדת הכנסת. תודה רבה. הישיבה נעולה.

אני רוצה רביזיה, אדוני היושב-ראש.

הישיבה התפזרה.

בפעם הבאה.

יש בקשה לרביזיה, ולכן אני מעלה אותה עכשיו לסדר-היום.

נעלת את הישיבה.

מי בעד בקשת הרביזיה?

נעלת את הישיבה.

אני מחדש את הישיבה ואני מבקש להצביע עכשיו על הרביזיה של חברת הכנסת אברהם. מי בעד?

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית. אל תסתום כאן פיות.

חברת הכנסת אברהם, את זה בטח אי-אפשר להגיד עלי.

יש פה נהלים בבית הזה. אני רוצה לשמוע את עמדתה של היועצת המשפטית, כאשר ישיבה ננעלת ולא מחכים אפילו דקה. אני רואה גם את חוסר הנוחות שלה מההתנהלות של הבית הזה.

חברת הכנסת אברהם, יש לך שלוש דקות לנאום על הרביזיה, ואחר כך נצביע עליה.

אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית.

חברת הכנסת אברהם, יש לך שלוש דקות להסביר את טעמי הרביזיה, וכך נגיע למכסת חמש הדקות שאת קצבת לפני דקה.

אני לא קצבתי שום דבר, ביקשתי לשמוע את חוות דעתה של היועצת המשפטית.

לא נשמע עכשיו חוות דעת.

מה זה לא נשמע חוות דעת? מה הדבר הזה? אתה גם רוצה לסתום את הפה של היועצת המשפטית לוועדה?

חברת הכנסת אברהם, אני מנהל את הישיבה, עם כל הכבוד. את מבקשת להציג את הרביזיה, בבקשה. אם את לא מעוניינת, אני אעבור להצבעה.

אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, לשמוע את דעתה של היועצת המשפטית.

תגישי בקשה לייעוץ המשפטי ותקבלי אחרי הישיבה. אני מבקש לעבור להצבעה. מי בעד הרביזיה של חברת הכנסת אברהם? מי נגד? מי נמנע?

אני מבקשת לשמוע - - -

חברת הכנסת אברהם, אני מכבד אותך, אבל צריך לכבד גם את הוועדה. מי בעד הרביזיה של חברת הכנסת אברהם? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 8

נמנעים – אין

תודה. הרביזיה נדחתה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00