PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה

2.11.09


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 88
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ט"ו בחשוון תש"ע (2 בנובמבר 2009), שעה 14:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): יתושים נגועים בנגיף קדחת הנילוס המערבי



בישוב טורעאן.

חברי הוועדה: היו"ר – דב חנין
חנא סוויד

אורי שלום – אגף לוחמה במזיקים – המשרד להגנת הסביבה

ד"ר לאור רושן – בריאות הציבור, משרד הבריאות

ד"ר חנה בין – בריאות הציבור, משרד הבריאות

מוחמד עבאס

סלאח עבאס – מנהל מח' תברואה, כפר כנא

סלאח נסאר – מנכ"ל תאגיד כפרי גליל תחתון

זיאד חדאד – מועצה מקומית טורעאן

חוסיין סלימאן – מנכ"ל החברה לטיפול במי קולחין, גליל תחתון

אחמד מריד – בעלים של בריכת אלואדי הסמוכה לנחל

מנסור דהאמשה – הועד העממי, כפר כנא

יפה שפירא

אתי בן שמחון

יתושים נגועים בנגיף קדחת הנילוס המערבי

בישוב טורעאן

היו"ר דב חנין


שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. על סדר היום שלנו, הצעה לדיון מהיר של חברי, חבר הכנסת חנא סוויד, בנושא של יתושים נגועים בנגיף קדחת הנילוס המערבי ביישוב טורעאן. בבקשה, חבר הכנסת סוויד.

תודה אדוני היושב ראש. כאמור, אני ביקשתי לקיים את הדיון המהיר הזה עקב ידיעות שהגיעו אליי שבסביבות היישובים כפר כנא וטורעאן, יש מי ביוב שזורמים בנחלים שם, והם גורמים למטרד בריאותי או סביבתי חמור. לכן ראיתי לנכון, וראיתי חובה שאנחנו צריכים לדון בעניין הזה במסגרת הוועדה על מנת לעמוד על היקף הבעיה, על הסכנות הנשקפות לאוכלוסייה ביישובים מסביב, וגם לנזק הסביבתי הכרוך בזיהום הזה, על מנת לבדוק מהן הסיבות להיווצרות הבעיה והמטרד, וגם לדבר על הפתרונות לבעיה, גם במישור המיידי, מה עושים עקב הזיהום הזה, ומה עושים לטווח ארוך על מנת למנוע את הישנות הבעיה הזאת ולתת פתרון של קבע לבעיה.

אני הבנתי, לא ביקרתי במקום, אבל ראיתי תמונות שמראות שלוליות של מי ביוב בנחלים שם. הבנתי שמי ביוב זורמים בנחל, ואפילו גורמים למטרד למטיילים, לשכנים, לבתי מגורים ולבתי עסק. הבנתי שיש שם אפילו בריכת שחיה וגן ארועים שמושפע רבות מהמטרד הזה. כלומר, אנחנו בפני סכנה בריאותית שצריך לתת עליה את הדעת, לדעת מה הרשויות עושות לגבי המטרד הזה, לגבי הסכנות הבריאותיות מהזיהום הזה. ומה נעשה על מנת למנוע את הסכנה, או התממשות הסכנה מיתושים באזור לתושבים בסביבה, ולשמוע איזה צעדים ננקטו בעניין הזה.

כפי שאמרתי, אני גם רוצה לדעת, כלומר, קיים צורך דחוף בהשקעה על מנת לספק פתרונות קצה, ולבנות מערכת ביוב מודרנית, שוקת שבורה, בעיה סבוכה שהפתרון שלה כנראה שאנשים לא ייוולדו ולא התפתחו ביישובים האלה. הם צריכים לזהם, זה מצב שהוא בלתי אפשרי. חשוב שנשמע מהרשויות איזה פתרונות בטווח הארוך יש למערכת הביוב, שלא נקבל זיהום מצד אחד.

תודה רבה חבר הכנסת סוויד.


אני רוצה לאפשר לכם האנשים שהגיעו גם מטורעאן, וגם מכפר כנא לספר לנו בתמצית מהי תמונת המצב היום ומה אתם יכולים לעדכן אותנו. בבקשה, אדוני.

אני המנכ"ל של החברה לטיפול מי קולחין גליל תחתון שמתעסקת, או מטפלת בקווי הסליקה המונחים ביישובים משהד, כנא וטורעאן. מחנות הצבא - נפתלי ושמשון, לכיוון שדה אילן, וכמובן הכפרים, כפר קמא ויישובי המועצה האזורית גליל תחתון, שכל מי הביוב שלהם מטוהרים במת"ש של שדה אילן.

את מת"ש שדה אילן התחילו להקים בשנת 1993, וכמובן עשו חיבורי סליקה בקווים ראשיים שיחברו את כל היישובים האלה. זה היה מן שותפות של המועצות המקומיות באזורי הגליל התחתון. נבנה על סמך מודל של שיתוף פעולה בין המגזר היהודי למגזר הערבי, והיה צריך להיות דוגמה לשיתוף פעולה אזורי.

המת"ש הזה הוקם בשנת 1994, מאז המת"ש הזה עובד, מטהר. מתאספים אליו כל מי הביוב של היישובים שהזכרתי לעיל – משהד, קמא, טורעאן, כפר קמא ויישובי המועצה האזורית גליל תחתון, וגם אזור התעשייה הצבאית. כמובן קווי הביוב והסליקה והמת"ש אם אין תחזוקה שוטפת ותחזוקה מונעת, כל הקווים האלה בסופו של דבר יש קרוזיה, יש בלאי רב, גם למכונות וגם לציוד וגם לגבי הסליקה. כמובן, מי כמוך יודע, שהרשויות המקומיות הערביות מזה שנים רבות סובלות מגרעונות גדולים מאוד. מי הביוב שלהם היו צריכים להיות מועברים למת"ש ועבור מי הטיהור שלהם היה צריך לשלם את האגרה של טיהור הביוב האלה. אני מדבר איתך על סדר גודל של חובות כמעט 7 מליון שקלים של הרשויות, משהד, קמא, טורעאן וגליל תחתון שלא יכולים לעמוד בתשלומים ולא יכולים לעמוד בנטל. כמובן שזה אוטומטית מקרין על פעולות האחזקה, על אחזקת המת"ש ואחזקת קווי הסליקה. כל יום שני ושלישי שיש לנו פיצוץ בקווים, יש לנו פיצוץ בתחנות השאיבה. תחנות השאיבה אינן פועלות כראוי, ועובדות כמעט בחצי תפוקה. כמובן הדבר הזה גורם לסבל רב לתושבים באזור שלנו. שמענו על קדחת הנילוס שהתגלתה לפני כמה שבועות בטורעאן, עקב ההצפות ועקב ריבוי או הדליפות של מי הביוב גם מהתחנות האזוריות וגם מקווי הסליקה האזוריים וגם מהתחנות הפנימיות. אנחנו כבר מדברים מזה כמה שנים. סוכם שהפתרון או שידרוג הקווים והמת"ש יבוא על חשבון צירופה של נצרת עילית או יותר נכון, השכונות המזרחיות – הר יונה למת"ש, וזה היה בסיכום ודיון שנמשך כמעט כארבע שנים. כמובן שהעירייה, למרות שהיה סיכום מוקדם גם משרד התשתיות הקודם – פואד בן אליעזר, וגם עם היושב ראש מר יעקב צמח ועם ראש עיריית נצרת עילית, וכל הגורמים המוסמכים ששכונות הר יונה נצרת עילית ייקלטו במת"ש שדה אילן, ומי הביוב שלהם יטוהרו אצלנו במת"ש. ראש העיר הקודם וראש העיר הנוכחי, כמובן לא רוצים שיתוף פעולה כזה מכל מיני טענות סרק או טענות שווא. הם עושים הכל היום על מנת לא להיות מחוברים אלינו, ולשטוף את הביוב שלהם במת"ש הסוללים.

אני מדבר איתך על משא ומתן שנמשך כמעט ארבע שנים, נכתבו כ-11 טיוטות בין המת"ש או היישובים השותפים במת"ש שדה אילן בין עיריית נצרת עילית. סוכם שישתתפו ב-11 מליון שקלים, מה-11 מליון שקלים האלה יוקצו למשרד התשתיות. יסוכמו מוקדים גם עם השרים וגם עם המנכ"לים של המשרדים על מנת לשדרג את הקווים האלה. נצרת עילית אחר כך ביקשה עוד ועדת חקירה, עוד דיון ועוד בירור, והוסכם אז שהשתתפו ב-6 מליון שקלים ובכל זאת ייכנסו. אבל ה-6 מליון שקלים גם כן סירבו להיכנס, והיום, לאחר שעברנו את כל ועדות השיפוט ואת כל כיברת הדרך הארוכה של ארבע שנים, אני מקבל הבוקר בפאקס מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון שמדברים על זה שמשנים את תכנית האב לחיבור שכונות הר יונה למת"ש שדה אילן, ובמקום זה מעבירים אותם למת"ש הסוללים. ואני אומר לך, דיון שנמשך כארבע שנים, והישועה של המת"ש והחלפת קווי הסליקה והחלפת המשאבות, והגעת המת"ש לתפקוד נורמלי ורגיל, דובר על זה שיבוא מההקצבה של נצרת עילית. היום נצרת עילית בהחלטה פוליטית, בהחלטה מקצועית, בכל מה שתקרא את ההחלטה, הם בשום פנים ואופן לא רוצים לבוא אלינו. ואני אומר לך היום, אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה. הרשויות המקומיות הערביות השותפות, הן להן מה לשלם. תאגידי המים והביוב באזור שלנו למרות שהם היו צריכים גם כן להעביר את החלק שלהן, כל חודש בחודשו לטיהור המים ולאחזקה של המת"ש גם כן לא מעבירים.

היום, אם לא תהיה התערבות של הרגולטור, של הממשלה בכל הנושא הזה, אז כל המערכת שעלתה 57 מליון שקל, ריאלית, אני מדבר איתך על 1994, בשווי של 100 מליון שקלים, הכל יירד לטמיון, כל קווי הסליקה יקרסו, כל המת"ש יקרוס, ואי אפשר יהיה לא לקלוט את הביוב, ואי אפשר יהיה לא לטהר את המים האלה. על הרגולטור לצערי הרב, הממשלה, הגוף המכוון היום, נותנת את כל האמצעים בידי נצרת עילית, על מנת להשתמט כדי להתחבר אלינו, וכמובן תאגיד המים והביוב שהוקם חדש, לא יכול להעמיד היום למת"ש 20-25 מליון שקלים על מנת לשדרג ולחדש את קווי הסליקה. אנחנו היום נמצאים בקדחת הנילוס האדומה, הירוקה, הצהובה, אני לא יודע מה זה. לקראת הקיץ הבא, אני צופה לקטסטרופה מוחלטת בכל העמק מגלישת מי הביוב מכיוון שקווי הסליקה הראשיים במצב נוראי מבחינת תחזוקה וקורוזיה. המת"ש – בקושי עובד בתפוקה של 50% ואין מקורות, ואין תקציב לשדרג את הדבר הזה. הרגולטור, לצערי הרב, הממשלה, כמעט אין אף אחד שיקשיב, אין אף אחד שישמע. ההיפך, הוא הנכון, מנסים לגמד אותנו, מנסים לדחוק אותנו לפינה, על מנת שיקרה אסון. אני אתן לך פה סידרה של מכתבים והתכתבויות וסיכומים בנושא. אני אשאיר לכם את המכתבים פה בוועדה.

סיכומים מוקדמים עם שרי התשתיות והפנים שהיו, נהפכו על פיהם היום בהחלטה פוליטית מקצועית, והיום אנחנו חזרנו לנקודת התחלה של 2005, שאין לנו שום מקורות. לא יכולים לשדרג, לא יכולים לעשות שום כלום לצערי הרב.

תודה רבה.

אני מבקש, והייתי שמח אם בקשתי תיענה, שאם ההזמנה תגיע מבעוד מועד על מנת שאנחנו נתארגן. קיבלתי התרעה מאוד קצרה.

זה דיון מהיר. דיון מהיר בעצם פונה לנשיאות הכנסת, ומבקש משהו אס.או.אס, ועושים את זה כמעט מהיום להיום. לכן, אף פעם דיונים מהירים כאלה, אנחנו לא מודיעים חודשים מראש, כי זה תמיד אס.או.אס. זה כלי של הכנסת להתמודד בבעיות דחופות.

אני מודה לכם על קיום הדיון. אני מנכ"ל תאגיד כפרי הגליל התחתון. התאגיד הזה שהוקם על פי חוק כמובן בשנת 2001, חוק התאגידים והמים. הוא מאגד את הרשויות המפורטות – בועיינה-נג'ידאת, טורעאן, כפר כנא, משהד, דבורייה - - -


התאגיד הזה קיבל רשיון לפעולה בנובמבר 2008, חרף כל הקשיים של ההתאגדות יצאנו לדרך עם תשתית שנמסרה לידינו, תשתית מאוד לקויה וירודה שסבלה מהיעדר תחזוקה והיעדר השקעה. אני מחזיק בידיי כאן דוח אשר נערך והוגש לכנסת, הוא נערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעצמה והוגש לכנסת. אני מעיין בדו"ח הזה, ואני רואה שהבעיות שצוטטו כאן הן בעיות עתיקות יומין. הן בעיות שסבלו מהן הרשויות, ולא רק לצערי, אני רואה רשימה ארוכה של רשויות ערביות שסובלות מהיעדר טיפול והיעדר פתרון קצה כפי שצויין כרגע.


אני יזמתי פגישה עם ראש מינהלת הביוב, התרעתי. התרעתי על כך שבכל תחנות השאיבה - 9 במספר, צריכות להיות 18 משאבות. מצאתי לצערי שם 8 פועלות. משאבה אחת - - -

צריכות להיות לפי מה? לפי תקן ההפעלה הרגיל?

אם מושבתת משאבה אחת, השנייה תיכנס לפעולה. לא רק זה, אני גם כתבתי את זה במכתבים, ואם צריך אני אמציא את המכתבים בהמשך, כי לא היה לי זמן להתארגן ולהביא את כל החומר. אני גם התרעתי על זה בפני מינהלת הביוב שגם אין גנרטורים שם. כל הפסקות החשמל שהיו יזומות בקיץ, עם תחילת הקיץ הודעתי על זה שתהיינה גלישות. אין בידיי תקציבים. ביקשתי תקציבים.

מה סדר הגודל התקציבי שביקשת?

ערכנו תכנית לשיקום כל התשתית של 54 מליון שקלים של כל התשתיות, וכל היישובים שאני קיבלתי שסובלות מהיעדר תשתיות ביוב. יש לי שכונות שלמות שלא מחוברות, ויש להן בורות רכב, או בורות ספיגה, שהם לא נעשו על פי תקן. מה שאנחנו רואים זה גולש על פני הקרקע, אבל יש לנו גם בורות שמחלחלים למי תהום, גם את זה אני חושב שצריך למנוע. מה שאנחנו רואים, רואים. מה שאנחנו לא רואים, אנחנו מתעלמים, לצערי, ואני בעד.

אבל נסגרו חלק. בשנה שעברה שני בארות מים נסגרו.

לא נסגרו. אני ביקרתי ביישובים, כפר כנא למשל. אציין לך שכונות שלמות שסובלות מהעדר תשתיות ביוב, למרות שהתושבים שילמו את המוטל עליהם, הכסף שולם לרשויות.

בגלל הזיהום נסגרו 2 בארות מים שאיבה לכפר כנא.

אני לא יודע. אני מחזיק בידיי אותם דברים, בורות הספיגה מחלחלות למי תהום. זה שאין תשתיות ביוב בכפר כנא ובסוף הבור נכנס כאן ויוצא במקום אחר, זה לא אומר – אולי אתה לא רואה אותו יוצא ממקום אחר, או שהוא יוצא בתוך המים.


הגשנו בקשה תקציבית, יש לנו גם בעיה. כל בקשה שאנחנו מגישים אותה לקבלת הלוואה, מאז הקמת התאגיד, אני פתחתי שערי התאגיד בפברואר, התחלתי לעבוד עם איוש צוות והאנשים שלי. היום התחילו תחנות שאיבה בדבוריה, למשל, קיבלנו תקציב ממינהל המים, שברובו קרן שיקום ומענק. אבל תחנות דבוריה הן דוגמה אחת. גם דבוריה סבלה לפי היישוב, זה גלישות שפכים לנחל תבור. אז נחל תבור גם כן זוהם. מה שלא נעשה בעשרות שנים, אנחנו עושים היום תוך 6 חודשים. הוצאנו מספר מכרזים, גם בועיינה-נג'ידאת, וגם בטורעאן.

אבל גם חרף התקציבים הדלים שעומדים לרשותנו, אנחנו מגישים גם בקשות לקידום תכניות כדי לשרת את הציבור, רוב הציבור שאנחנו עומדים לשירותו. אנחנו נתקלים בבעיה של החזר, כושר החזר. כאשר התאגיד שלנו הוקם, הוא הוקם עם תכנית עסקית גרעונית. הוא לא מאפשר לנו נטילת הלוואות. שום בנק, לא דקסיה, לא בנק מסחרי אחר, לא מעמיד לרשותנו הלוואה, כל עוד לא מאושר כושר ההחזר על ידי הממונה. אישורים כאלה לא מגיעים, לכן אנחנו נמצאים של – לצערי – גאז וניוטראל. אנחנו במקום דורכים, אנחנו רוצים לעבוד. יש לנו צוותים מיומנים. אויישו כל הצוותים, ואנחנו רוצים לקדם את הדברים. אבל לא הכל תלוי בנוי. אכן כך, מה שצוטט כאן, שיש דליפה בתחנות שאיבה. כל דו"ח, כל דליפה, אני בעצמי הנחיתי את המהנדס שלנו, את אנשי הצוות גם ליידע את המשרד לאיכות הסביבה. מיידעים אותם גם טלפונית.יש לנו גם מכתב של דו"ח פעולה של כל גלישה. שוב, בשישה חודשים כבר הספקתי לחטוף קנס. אני לא באתי כדי לחטוף קנסות, שאני אהיה שעיר לעזאזאל של כל המחדלים האלה שהיו. אם באתי לתרום, ועזבתי את כל העיסוקים הפרטיים שלי, אני חושב שלא מגיע לי. חרף הפגישות שהיו לי שם וההיכרות עם המשרד לאיכות הסביבה, אלא אני מכל אחד רוצה לבצע את תפקידו ואין לי טענות, אבל לא צריך למצוא מישהו שרוצה לקדם את המערכת קורבן שמוקרב עבור כל הדברים שהיו, או טעויות העבר.

אם אפשר לשאול, מה הקשר בין התאגיד שאתה מנהל לבין המת"ש או המינהלת?

אנחנו מכוח חוק ההתאגדות הועברו לנו כל זכויות המים והביוב של כל הרשויות. מאז החתימה, הרשות היתה מנועה מלעבוד במים וביוב. בין יתר הזכויות, היו מניות של החברה הזאת שמדבר עליה מר חוסיין סלימאן. אני דיווחתי לממונה. העברת זכויות ניחא, זה זכויות. אבל העברת חובות, אני מקבל מניות בחברה שהיא חייבת, ואני הופך להיות חייב באופן מיידי.


ביקשתי דיון, הדיון הזה יוזמן אצל הממונה על המחוז, מנכ"ל משרד הפנים. ביקשנו דיון כזה.

אז אתם אחד נגד השני, או אתם ביחד?

הוא לכאורה חברת בת שהחזיקו בה הרשויות. אני עוד לא קיבלתי את האחיות עליי לקבל את המניות האלה, הואיל והעברת המניות כרוכה בסגירת חובות.

אם הוא צריך לחיות, אז הוא צריך את התמיכה שלכם.

אוכל להיות אצלו צרכן או לקוח, ואוכל להיות בעלים. אבל אי אפשר להיות בעלים, כי אני נכנס לנעליו בחובות האלה. אני לא רוצה להתחיל עם תחילה ממינוס. להתחיל מחובות ולגרור חובות. או שאנחנו שנינו נתבע, או שאני אחליט שהוא יתבע לבד, זה העניין. אני לא מעוניין שלא הוא יתבע ולא שנינו נתבע. אני מעוניין ששנינו נצוף למעלה, ונשרוד את כל הגלים האלה.

אני מנהל אזור נצרת, יחידה סביבתית אזורית שכוללת את טורעאן, כפר כנא ומשהד ועוד 6 ישובים. אנחנו מתריעים על הנושא הזה כבר כמה שנים טובות. בוא נמקד את זה. אני לא רוצה להיכנס לחובות של החברה, טיפול מי קולחין, או לחובות של התאגיד וכמה התזרימים שלו.

יש לנו 2 קטנים חשובים שם. אני לא מדבר על 54 מליון שקלים. אני מדבר על שני קטעים. קו סליקה שמגיע מהתחנה המערבית של כפר כנא לכיוון שדה אילן, זה קטע של 2 קילומטר שצריך החלפה, או שידרוג מיידי. רק לסבר את האזניים. בשנה שעברה יותר מ-31 הצפות, כמעט 3 הצפות בחודש שכל הביוב של כפר כנא משהד זרם לנחל שם. לא יכול להיות דבר כזה. מדובר בנחל יפתח. שם, מכיוון שיש סגירות, ויש הרבה שלוליות מים, כל הביוב שם עומד, וזה מקום אידיאלי לדגירת יתושים. אנחנו גם גילינו את קדחת הנילוס המערבי.

הדבר השני, ההפעלה של המשאבות. משאבה צריכה כמו שסאלח אמר, צריכה גנרטור ושני מנועים. מנוע רזרבי במקרה שיש תקלה, זה לא קיים.

מה שאתה מתאר, כמובן עבודות תשתית, אבל הן עבודות תשתית יחסית זולות.

זולות – אני מדבר על הערכה של האזור הזה - 4 משאבות, ועוד קו סליקה, מדובר על 2.5 – 3 מליון שקלים. זה כבר מותרע מזמן, לא מהיום. אנחנו מתריעים. הנזק שנגרם שם, גם למי תהום, וגם למקום דגירת יתושים, היישובים האלה לא יכולים לחיות בלילה כבר כמה שנים טובות. כל קיץ אנחנו חוגגים את זה.

היום ביוזמתו של החברה לטיפול מי קולחין, אנחנו פותחים את ציר הנחל, על מנת שהמים של הביוב לא יעמדו, יישארו זורמות עם הגשם הזה, אני מקווה לטוב על מנת לחסל את מקומות דגירת יתושים. זה זורם בסופו של תהליך לציפורי, נחל ציפורי ולים בוודאי.

זה פוגע בקידוחי נטופה, אשכול הסוללים - - - אזור מוביל המים הארצי.

המוביל אטום פחות או יותר לנושא הזה. אבל לגבי הבארות – יש לי שם 6 בארות מים של נטופה 1, נטופה 2 וכנא 1, וכנא 2, שאנחנו שותים מהם. בשנה שעברה, בגלל ההצפות האלה, נסגרו 2 בארות מים על ידי משרד הבריאות, בבדיקה היתה כמות אדירה. אנחנו מבקשים כיחידה סביבתית גם למען התושבים, לטפל בשני הדברים האלה מיידית. זה קו הסליקה, לשדרג אותו, והמשאבות של 4 משאבות ביוב יש באזור הזה, שזה 2 משאבות בכפר כנא, ו-2 משאבות בטורען, שיהיה גנרטור, ויהיו 2 משאבות בכל תחנה שיהיו רזרבות, אז אנחנו פותרים את הבעיה. הלאה, שידרוג המת"ש זה עניין אחר. אבל 3 מליון להשיג היום זה צריך להיות - - -

הבדיקה הזאת של שידרוג המת"ש כרוכה בהשקעה – אני בדקתי את זה גם כלכלית. היתכנות כלכלית והשקעות של עלויות. העלויות שם בין 29 ל-36 מליון שקל. יש לי בדיקה מקצועית, בדקתי גם היתכנות כלכלית של חיבורי יישובים נוספים. 36 מליון שקלים שאין לי אותם. וכפי שאמרתי, אני אגלוש לנושא אחר, חוקי העזר ואגרות הביוב, אני חייבתי את התושבים חרף הצרכים, לא היה חוק עזר ואגרת ביוב. התושבים רוצים לשלם את המוטל עליהם, גם אגרת ביוב וגם היטל בצורת, זה ממש הוריד את הגבייה אחרי שצמחה ל-60% גבייה בתאגיד החדש הזה שבין 6-8 חודשים סך הכל, אחרי שיצרנו את האמון עם התושב, רואים את הביוב הזה. היטל בצורת הגיע, ואנשים הפסיקו לשלם. לא רק היטל הבצורת, אלא גם את חשבון המים.

אגב, זה לא רק אצלכם.

בסך הכל אין לי שומן, עוד לא צברתי שומן שאני יכול לספוג את החודש הזה. אם לא, אני לא אשלם למקורות, ואז ינתקו את המים, ואז שוב, זה בומרנג, ממש כמו כדור שלג.

חברים, כל הכבוד למה שדיברו פה לגבי התזרים והכסף, אבל כל זה לא מעניין את התושבים. אני מייצג את התושבים. אני יושב ראש הוועדה העממית בכפר כנא. אנחנו פנינו מספר פעמים גם לתאגיד המים, על מנת לפתור את הבעיה.

כמו שראיתם, היה צילום של מה שקורה שם, אני מבקש להציג את זה. יש לנו שם בריכות של ביוב שנמשך הרבה חודשים. היתושים וקדחת הנילוס וכל מה שמתרחש, זה רק בעקבות זה. יש נזילות של ביוב שלא מפסיקות מזה כבר שנים. לא מטופלות, וזה מה שמעניין אותנו. לא מעניין אותנו בכלל, כתושבים, כאנשים שסובלים מהעניין הזה, לא מעניין אותנו מאיפה בא התקציב, לא מעניין אותנו מי האחראי, מעניין אותנו טיפול מיידי בנושא. זה מה שאנחנו מבקשים, וזה צריך להיות מיידי, ממש מיידי, בלי שום דחייה. יש שם בעיה ספציפית שצריך לטפל בה, למנוע את הזרימה של הביוב, לסגור את הבורות שם, למנוע את הקדחת, ולמנוע את כל מה שמעבר לזה. יש גם תופעות לוואי שהם גם חודרות למי תהום, למים שאנחנו שותים, לבורות שלנו שזה נזק אדיר מאוד. אם זה לא מטופל, כמובן שזה יבוא.

יחד עם זאת, גם בשדות שם, אי אפשר לשתול שם. מזה שנתיים שאי אפשר לשתול באזור שם כלום, כי זה לא נובט שם כלום. בהקשר לדברים האלה, כבר פנינו עשרות פעמים. אני מבקש מכל האנשים שנוגעים בדבר, לטפל בנקודה הספציפית במיידי. כל השאר לגבי ההשלכות של שדרוג ולא שדרוג, זה כבר לא מעניין היום. מה שמעניין הוא שיש בעיה ספציפית שצריך לטפל בה.

תודה רבה.


משרד הבריאות.

אנחנו יותר נציגות של היתושים ושל הנגיפים. יש מערך ממשלתי שקשור למשרד להגנת הסביבה במשרד הבריאות שעוסק בדיגום של יתושים.

אתם ערים לסיפור הזה של קדחת הנילוס המערבי ביישובים האלה?

מבחינת תחלואה אנושית, חנה יכולה לדבר, מבחינת היתושים אורי מהמשרד להגנת הסביבה ואני נדבר.

על היתושים שאתם מייצגים אותם, אני חייב להגיד לכם, שכמי שביקר ביישובים האלה, אני לא גר שם. אני ביקרתי שם. אני יכול להעיד מעדות אישית שהעקיצות שאני קיבלתי שם, היו עקיצות מאוד מיוחדות. לא יודע איזה יתושים אלה, אבל הם היו יתושים מאוד עצבניים.

לעניין היתושים, אני יכולה להגיד משהו לעניין היתושים. יש שם 3 מינים של יתושים, הם כולם מאוד עוקצים. יש שם שני יתושי קולקס, שניהם הוקטורים העיקריים של נגיף קדחת הנילוס המערבי בארץ. המין השלישי, הוא אדס, שהוא עוקץ גם ביום והרבה אנשים מאוד רגישים לעקיצות שלו. אין לי ספק שעם גודל אוכלוסיות של האנשים שמיוצגות על ידי מה שנלכד, אז החיים שם מאוד קשים.

צר לשמוע.

אני מייצגת את המעבדה המרכזית לנגיפים. אנחנו בודקים את היתושים לנוכחות נגיפים שונים שמעבירים מחלות לבני אדם. יתושים זה שק של מחלות, הם יכולים להעביר כל מיני, כמובן, לפי הבדיקות שאנחנו עושים. מה שאנחנו מגלים מתחת לפנס. יש מערכת ניתור כבר משנת 2000, בקשר לקדחת מערב הנילוס. השנה, בניגוד לשנים קודמות, התחלואה בבני אדם התחילה באזור הצפון. בדרך כלל זה מתחיל באזור המרכז. זה דבר שעורר תמיהה מה פתאום מאזור הצפון. זה מאוד יכול להיות, שעניין של ריבוי היתושים באזור ההוא, יתושים הם לא נייחים, יש להם כנפיים, הם מתעופפים לכל מקום. וזה רק ציפורים נודדות, שמעבירות אותן ממקום למקום, יכול להיות שגרמו להתפשטות של יתושים נושאי מחלה. לאו דווקא מצאנו בטורעאן עצמה אנשים חולים, אבל הסכנה היא לא רק קדחת מערב הנילוס, יש הרבה דברים שאנחנו עדיין לא יודעים, שיודעים בעולם שהם מעבירים מחלות שונות נוספות, זה בהחלט מהווה מטרד לכל האזור ולכל הארץ גם.

איזה פעולות מיידיות אתם בתור משרד הבריאות יכולים לעשות, יש כמובן שאלות של תשתית ושל ביוב שדיברנו עליהם. אבל מה באופן מיידי אתם יכולים לעשות כדי לנסות להגן על האנשים מיתושים ובוודאי מיתושים שמפיצים – האם יש לכם איזשהו אמצעי לפעולה בעניין הזה? אדוני נציג משרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה הוא זה שמפקח על הרשויות המקומיות בנושא יתושים. הוא גם מפקח על הרשויות המקומיות בנושא של גלישות הביוב.

בנושא גלישות הביוב – אנחנו עובדים מול 2 הגופים, מול התאגיד ומול החברה. הפעילות שלנו מול התאגיד נענית בחיוב. תמיד הפניות שלנו נענות בחיוב, הפניות לחברה לא נענות. כתוצאה מכך, אחרי התרעות, המשרד פתח בחקירה נגד החברה שלא פועלת כראוי.

חברה, הכוונה אדון סלימאן.

כן. לגבי היתושים, אנחנו עורכים דיגומים של יתושים, ורואים אם יש או אין יתושים. כאשר יש יתושים, אנחנו פונים לדרישה להדברה. ואחרי שפנינו לתאגיד בדרישה להדברה, התאגיד ביצע את העבודה. יותר מאוחר, רצינו לדעת כמה היתושים האלה מסוכנים, ועשינו דיגום ושלחנו למעבדות את היתושים, ואכן, התברר שהיתושים האלה הם מסוכנים כי הם יכולים להעביר מחלה. בעקבות כך, גם העברנו את המידע לרשויות, הוצאנו הודעה לתקשורת, כדי שיינקטו באמצעים יותר חריפים. בקשר להדברה, נוקטים בהדברה, אבל זה כמובן לא מספיק, צריך פעולות מניעה. לפי דעת המשרד להגנת הסביבה, דעה אחידה, צריך שגוף אחד יטפל בכל בעיות המים של האזור. זה שיש גוף כזה וגוף כזה, שהם מטפלים באזור, זה מתכון לכישלון. לכן אנחנו מאוד ממליצים שיתקיים רק גוף אחד שיטפל בבעיה.

אני רק מבקש להוסיף. אנחנו סובלים מהתופעה הזאת שנים רבות. כל חבריי שדיברו לפניי צדקו בכל מה שאמרו, התושבים סובלים. והם הקורבן לכל מה שמתרחש שם. נכון שזה לא בעיה של התושבים. אבל הבעיה היא של הרשויות המקומיות שלא דואגות לטפל בכל הנושא התקציבי, והתשלומים שהם חייבים לתאגיד ולחברה.


לצערי הרב, כל השנים, לא עמדו בהתחייבויות שלהם. ואני, בכוחות עצמיים, ואני אומר את זה בפה מלא, ויעידו חבריי גם שנמצאים מכפר כנא, שבכוחות עצמיים של המועצה המקומית כפר כנא, אני דאגתי אישית לטפל בכל הנושא של הדברה במשך שנים רבות. אני אישית דאגתי ושלחתי אנשים ואני יכול לספק לכם גם מידע כמה ימי הדברה אני שלחתי את האנשים לשם, לודאי, לנחל יפתח אל, בגלל הבעיה שהצמחייה סבוכה שם, לא התאפשרה ההדברה המלאה. אנחנו בימים האחרונים, התחלנו לפתוח את הציר הזה, על מנת שהמים ומי הגשמים שבאו עלינו בברכה בימים האחרונים, שיגלשו כמו שצריך, או שיזרמו כמו שצריך.


אנחנו פתחנו חלק נכבד מהוואדי כרגע, ממשיכים הלאה, היום, מחר, מחרתיים, עד שאנחנו פותחים את כל הציר לזרימת מים מסודרת.


אני גם דיברתי עם סלאח נאסר שהוא מנכ"ל תאגיד המים, וגם עם חוסיין סולימאן. ביחד אנחנו עושים את המלאכה בשיתוף פעולה. אבל בלי קשר, המועצה המקומית כפר כנא, ואני אומר את זה באחריות מלאה, עשתה כל מה שהיא יכולה לעשות למען הגברת היתושים בשביל להתגבר על הבעיה. לצערי הרב, עד היום לא הצלחנו. אני מקווה שאם אנחנו פותחים את הציר, ומדבירים כמו שצריך אחרי שאנחנו פותחים את הציר, אני מאמין שהבעיה הזאת תרד או שתפחת.


בקשר ליתושים - - -

זה לא הפתרון.

הפתרון הוא בשידרוג הקו, ובמציאת פתרון לגלישות של התחנות שאיבה. סלאח נאסר דיבר על זה שאי אפשר לתחזק תחנה שאין לה גנרטור. ובצדק, הוא אומר את זה.

תודה.

יש משהו חשוב חסר, אני לא יודע למה לא נעשה בכפר כנא. התחלנו בזה בשנה שעברה. נחל יפתח אל הוא יובל חשוב לנחל ציפורי, שזה רשות נחל קישון. הם שייכים לשם. רק עם ידיים ועם הרבה מכתבים, כשפותים את הציר של הנחל, צריך תחזוקה מונעת. כל שנה בחודש אוקטובר, או ספטמבר אוקטובר, לפתוח את ציר הנחל כל הזמן שיהיה פתוח. זה אף פעם לא נעשה. היום, הרשויות המקומיות, הרשות, גם התאגיד וגם החברה לטיפול מי קולחין, פותחים את הציר, רשות נחל קישון שמקבלת תקציבים, דרך אגב, מכסות מהרשויות המקומיות, לא פותחת את זה צריך להיות לה הוראה חד משמעית שהציר הזה שיישאר פתוח.

בעל בריכת שחייה שהיא רק רחוקה עשרים מטר מהנחל. ממוקמת בדרך שעולה - - -


אנחנו נמצאים שם, וכמעט כל הילדים ברחו לנו. עשינו את הבריכה שם במצב שהיא תיהיה לכפר כנא לטורען, למשהד, שתהיה באמצע לכולם. היום, כמעט כל הילדים ברחו לנו, ובתי הספר לא יבואו אלינו. אני כל הזמן עם סלאח עבאס ומוחמד עבאס, יום ולילה אני רץ, מרסס איתם, פותח את הצירים, יש לי הצילומים. יום ולילה עושים בשביל העניין הזה.

אולי תשדרג את המת"ש...

לא יכולים לשבת שם בכלל, לא יום ולא לילה.

על פי החוק, הרשויות המקומיות הן אחראיות על האחזקה. הרשויות המקומיות נושאות באחריות על הדברת היתושים ללא כל ספק. הן אחריות לספק את הפתרון.

בקשר לריסוס, אנחנו מבקשים, לא יעזור מה שאנחנו עושים עם טנדר וריסוס קטן. אנחנו מבקשים משהו גדול שירסס את כל השדות שם.

גבירותיי ורבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון הזה כך. קודם כל אני רוצה להודות לחבר הכנסת חנא סוויד, שיזם את הדיון הזה. אני חייב לומר לכם, שבסיום הדיון הזה אני יוצא מפה מאוד מודאג. התמונה שמצטיירת קשה ומדאיגה. אנחנו חייבים לפעול בנושא הזה בשני כיוונים בצורה מאוד נמרצת ובמקביל.


שמענו בדאגה את הנתונים שהביאו אנשי משרד הבריאות. גם על היתושים וגם על פוטנציאל התחלואה. לפעמים אנשים מודאגים, אבל רשויות המדינה, משרד הבריאות או המשרד להגנת הסביבה, באים ומרגיעים ואומרים שאין סכנה. במקרה הזה אנחנו שומעים שמדובר אכן ביתושים מסוכנים, ובסכנה לבריאות האזרחים. זה מצב דברים שאי אפשר להשלים איתו, אי אפשר להשלים שכך אנשים ימשיכו לחיות. לכן צריך לפעול בנושא הזה בצורה מאוד נמרצת.


הפעולה שצריכה להיעשות לפי דעת הוועדה, צריכה להיות בשני מישורים. מישור אחד צריך להיות המישור של הפעולה המיידית. קודם כל הדברה אפקטיבית, זה בוודאי צריך להיעשות. אני בוודאי לא הייתי במקום, ולא הייתי בשטח, אבל אני שומע מהדברים שאתם אומרים שגם אם נעשית הדברה, היא כנראה לא מספקת אולי לא בהיקפים המתאימים, וזה צריך להיעשות באופן מיידי כדי להתמודד עם מה שניתן להתמודד.


אבל ברור, שגם כשאנחנו מדברים על המישור המיידי, הדברה לא יכולה להיות כל התשובה. יש פה כמה צעדים שאני חייב לומר לכם שאני די מזועזע, סכום כסף מאוד קטן. אנחנו מדברים – משהו שהוא פחות מ-3 מליון שקלים, שיכול, אולי לא לפתור את הבעיה האסטרטגית, אבל להקל על המצוקה המיידית. הסכום הזה אני יודע, שבשביל מועצה מקומית כמו כפר כנא וטורעאן יכול להיות סכום גדול אולי, כי אלה מועצות שיש להן קשיים, גם בשביל התאגיד שהתחיל את פעולתו במינוס וזה גם כן דבר שהוא מאוד מצער ומאוד מקומם, כי הבטיחו לנו כשהנושא נדון בכנסת, שברגע שיוקמו התאגידים, משרד האוצר, יעמוד מאחוריהם ויתמוך בהם וייתן תקציבים וכדומה.

דברים בעלמא.

אני רוצה לומר פה בצורה מאוד ברורה. הסכום הזה 3 מליון שקלים, שאולי הוא סכום גדול למועצה המקומית, הוא כסף מאוד קטן למשרד התשתיות. הנזקים שנגרמים אצלכם הם נזקים בהיקף מאוד גדול. אנחנו מדברים גם על נזקים סביבתיים, ומפגעים סביבתיים של ביוב. אנחנו מדברים על פגיעה באיכות החיים של האנשים שחיים שם. יותר מזה, אנחנו מדברים על סכנות לבריאות, על סכנות לתחלואה. אנחנו מדברים על פגיעה בנחל. אנחנו מדברים על פגיעה במי תהום, על סגירת בארות. לכל הדברים האלה יש משמעות חברתית גדולה, יש משמעות אנושית גדולה, ויש גם משמעות כלכלית גדולה. הרבה יותר גדולה מה-3 מליון שקלים.


לכן, הקריאה שלנו מהוועדה היא, ואנחנו בהמשך לדיון הזה נוציא מכתב גם לשר התשתיות, נספר לו את הדברים שהועלו כאן, ונבקש את התערבותו של משרד התשתיות כדי לפתור באופן מיידי, ולקחת על עצמו את האחריות לפתרון הזה של הבעיה המיידית, כי אני רואה שהגורמים שנמצאים בשטח, לא יכולים כרגע לפתור את הבעיה הזאת. ואם אנחנו פשוט נמשיך לגלגל את הכדור בין התאגיד לבין החברה לבין המועצות המקומיות, הוא ימשיך להסתובב, אבל פתרון לא יהיה.


מעבר לדברים האלה של הפתרון המיידי גם שיפור קו הסליקה, וגם שדרוג המשאבות, ברור צריך לעשות גם פתרון עומק. כאן אני מגיע למישור השני שצריך להתמודד איתו, הוא התמודדות עם כל תשתית הביוב המאוד לקויה שנמצאת בכפרים האלה.


אני חייב לומר לכם בצער, שזה לא תמונה ייחודית. אתם יכולים להסתובב בגליל, במיוחד ביישובים ערביים, כמעט בכל יישוב, אתם תראו בעיות מהסוג הזה.

אדוני נציג להגנת הסביבה, אתה צודק שמבחינת החוק האחריות היא על השלטון המקומי. הבעיה הגדולה היא שאנחנו עוסקים פה ברשויות מקומיות בדרך כלל מאוד עניות. אין להן אזורי תעסוקה, אין להן משאבים, אין להן יכולות. מצד שני, יש להן תשתיות מאוד לקויות. זה לא יישובים שנבנו מלכתחילה עם תשתיות טובות. לכן למרות שפורמלית, הרשות המקומית צריכה לתת את הפתרון, בפועל, היא לא מסוגלת לתת את הפתרון. לכן, אנחנו צריכים לחשוב על דרך אחרת של התמודדות עם העניין הזה.

אני חושב שהגישה שאומרת שהנושאים האלה צריכים התמודדות אזורית כוללת של שיתוף פעולה של כל הגורמים שנמצאים באזור, היא גישה נכונה. שמעתי בצער על הקשיים שנוצרו בשיתוף הפעולה שהיה צריך להיווצר עם עיריית נצרת עילית. בסופו של דבר הסביבה לא ניתנת לחלוקה. אם עיריית נצרת עילית לא תשתף פעולה בהתמודדות עם הבעיה, היא בעצמה והתושבים שלה יהיו גם כן קורבנות לאותם מפגעים סביבתיים בעתיד הקרוב.

לכן, הקריאה שלנו מהוועדה היא בהחלט לכל הגורמים שנמצאים, קודם כל באזור, לשתף פעולה באופן מאוד קונסטרוקטיבי עם הגורמים שמתחילים להתמודד עם העניין, ועם התאגיד שאנחנו מאחלים לו בהחלט הצלחה. מעבר לזה, אנחנו גם במישור זה לא מוציאים את המדינה מהאחריות. השאלות הן שאלות מקומיות ואזוריות, יש להן משמעות מעבר לאזור. לכן, מעורבות של משרד הגנת הסביבה, משרד התשתיות, כאשר מדובר בנושאים של ביוב, מאוד חיונית ומאוד מתבקשת.

אני מאוד מודה לכם על כך שהגעתם לירושלים והצגתם את הנתונים. הוועדה כמובן מסכמת את הדיון, והסיכום הזה של הדיון אנחנו נניח אותו בפני מליאת הכנסת ואני מקווה שעוד השבוע. בעקבות הדיון הזה אנחנו גם נפנה כמו שאמרתי למשרד התשתיות, אבל בכוונתנו להמשיך ולעקוב אחרי הפרשה הזאת. לכן, אם יש התפתחויות לטובה אני מקווה, אבל גם התפתחויות לרעה, אנא תעדכנו אותנו, את ועדת הפנים ואנחנו נשתדל לעזור ככל שנוכל.

אם יש הערה או תוספת, בבקשה.

אני רק רוצה להודות לכבודו וגם לחבר הכנסת חנא סוויד שיזם את הדיון הדחוף הזה. אנחנו מודים לכם על תשומת הלב שנתתם לנו.

תודה רבה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:30)