PAGE
9
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

02.11.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 112

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מיום שני, ט"ו בחשוון התש"ע ( 2 בנובמבר 2009), שעה: 12:15

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות

לתורם אבר), התשס"ט-2009, של חבר הכנסת אריה אלדד (פ/324)

חברי הוועדה: משה (מוץ) מטלון – מ"מ היו"ר

אריה אלדד

שלי יחימוביץ

יאיר זילברשטיין – רפרנט בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד טלי שטיין – ממונה על תחום בריאות, משרד המשפטים

שמחה רוטמן – מתמחה, משרד המשפטים

מאיר ברוד – משרד הבריאות

עו"ד נתן סמוך – משרד הבריאות

עו"ד רביב מייזל – ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

ד"ר בעז תדמור – מנהל בית החולים בילינסון, מרכז רבין

תלמה פרידברג – המוסד לביטוח לאומי

ז'ק בנדלק – המוסד לביטוח לאומי

אייל לב ארי

וילמה מאור

אושרה עצידה

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות

לתורם אבר), התשס"ט-2009, של חבר הכנסת אריה אלדד (פ/324)

אנחנו מבקשים להתחיל את הדיון. מונחת לפנינו הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי

(תיקון - פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לתורם אבר). מגיש את ההצעה חבר הכנסת אריה אלדד. חברת הכנסת שלי יחימוביץ ביקשה לומר את דבריה כי היא נאלצת לעזוב.

אני צריך להציג את החוק.

היא ביקשה רק להעיר הערה.

האם אני יכולה? אני צריכה לצאת לדיון אחר.

אבל, את לא תדעי על מה אני מדבר בכלל.

אני יודעת בדיוק על מה אתה מדבר. בילינו שעות ארוכות בדיונים על הדבר.

אני בטוח שהיא יודעת. בכל אופן, היא ביקשה, ואנחנו נכבד את בקשתך. חברת הכנסת יחימוביץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מבקשת להעיר כאן הערה, ובהמשך אני גם אגיש אותה כהסתייגות. אנחנו קיימנו דיונים ממושכים מאוד בוועדת המשנה שעמד בראשה חברי חבר הכנסת אריה אלדד בעניין הזה.


אני מתנגדת לתרומת אברים מן החי, נקודה. אני מסכימה לה כאשר היא נעשית ממניעים אלטרואיסטים. כלומר, בשעתו כאשר אחד מבניו של חבר הכנסת רביץ ז"ל תרם לו כליה, הרי היה ברור שמדובר במעשה משפחתי אלטרואיסטי ראוי. אני יודעת אפילו שהבנים התווכחו ביניהם כי כל אחד רצה להיות התורם. אני מאוד פוחדת מזליגה וממדרון חלקלק שבו אנשים שהם במצוקה כלכלית מאוד קשה יתפתו לעשות את הדברים האלה בגלל אינסנטיב כלכלי, ולא ממניעים אלטרואיסטים.


בהטבה הזאת יש משום פיתוי מאוד גדול. תחשוב על אדם שיש לו משפחה מרובת ילדים, ומהרגע שהוא יתרום אבר, הוא וילדיו מן הסתם, יהיו פטורים מתשלום ביטוח בריאות. מדובר כאן בהטבה מאוד משמעותית.

למה ילדיו?

כיוון שזה אוטומאטי, ככל שידוע לי.

עד גיל 18, כל עוד הם לא עובדים.

עד גיל 18, כן.

אם לאדם אין הורים והוא בן ארבע, מי משלם לו ביטוח בריאות ממלכתי?

זאת שאלה מאוד היפותטית.

אין הורים, הם נהרגו בתאונת דרכים. האם זה היפותטי במדינת ישראל?

אתה נותן מהדוגמה מהשוליים.

אז הדבר הזה לא רלוונטי, כי ההורים שלו לא יהיו לתרום איבר מגופם.

הפטור הוא לתורם.

אני חושבת שההצעה היא טובה, ואני חושבת שלמשל לאותו בן של חבר הכנסת רביץ ז"ל אכן היה ראוי לקבל את הפטור.

את אומרת, הוא לא עושה את זה משיקולים של הטבות כלכליות.

ולכן, אני מציעה לסייג את הצעת החוק הזאת לקרובי משפחה בלבד. אגב, בכל דרגה. לאו דווקא מדרגה ראשונה, כדי למנוע את האינטנסיב הכספי לאדם שנקלע למצוקה, והוא כך רוצה לחסוך כסף או להרוויח כסף.

תודה רבה. חבר הכנסת אלדד, בבקשה תציג לנו.

תודה, אדוני היושב ראש. בכנסת הקודמת באמת זכיתי לשמש כיושב ראש ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לעניין הצעת חוק ממשלתית – חוק השתלות אברים. החוק הזה היה חוק לא פשוט כי היו בו התנגשויות של אמונות ודעות, ותורמים ונתרמים, והלכה ואתיקה רפואית. בסופו של דבר, הגענו לאיזשהו עמק שווה, לאיזשהו שביל זהב, שאמר: אנחנו רוצים לקדם את השתלת האברים במדינת ישראל, ואנחנו רוצים לעזור לבני אדם לקבל את ההחלטה גם לתרום את אברי קרובי משפחתם לאחר שנפטרו, גם אדם לתרום את אבריו לאחר שמת, וגם לעודד תרומת אברים מן החי. בוודאי שהמקרה השכיח ביותר זה קרובי משפחה, והיו מקרים נדירים – נדמה לי שהציגו שניים או שלושה מקרים במדינת ישראל – של אנשים שתרמו לאנשים שאינם קרובי משפחתם, והיה צריך להתקיים בירור מעמיק אם לא מדובר פה בסחר באיברים או באמת בתרומה אלטרואיסטית.


הקו המנחה היה מתוך מגמה להילחם בסחר אברים בלתי חוקי, להילחם במצב שבו אנשים עניים ומוכי גורל שנמצאים במצוקה קשה מוכנים להעמיד את אברי גופם למכירה לכל המרבה במחיר. כדי להילחם בתופעה הזאת אמרנו שהתמריצים שניתן לא יהיו בגדר כסף מזומן שניתן לתורם, אלא רק במסגרת החזר הוצאות שיש לו על אובדן ימי עבודה, נסיעות, וכיוצא בזה. ואמרנו שאנחנו רוצים לתפור לתורם חליפת הגנה רפואית כדי לעזור לו לקבל את ההחלטה. הלוא אדם שתורם אבר חושש אולי הוא בעצמו ייפול למשכב כתוצאה מהתרומה, אולי הוא יחלה, אולי הוא יסבול מנכות כתוצאה מכך. אחד המרכיבים באותה חליפת הגנה שקבענו היתה שתורם אבר יקבל פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי לעצמו לתקופה מסוימת.


בוויכוחים לגבי גודלה של חליפת המגן והעובי שלה, והמרכיבים שלה, בזמנו משרד האוצר התנגד לסעיף הזה של פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי. הוגשה הסתייגות, וממש כשהנושא עלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית עברה הסתייגות האוצר שהסעיף הזה של פטור מביטוח בריאות ממלכתי נפל מהצעת החוק הממשלתית. עד כדי כך התרגזתי שאני הצבעתי נגד החוק שעבדתי עליו שנתיים. אבל, אני חושב שאפשר היום לתקן את התקלה הזאת.

האם האוצר הציע איזושהי חלופה?

האוצר הציע כל מיני חלופות במהלך הדיונים לפני שנה ושנתיים כשדנו. נדמה לי שההצעה הזאת שעולה היום, באה ואומרת שאנחנו גם לא מגדירים בחוק את משך הפטור. אנחנו רוצים ששר הבריאות כמי שמופקד על ביצועו של החוק, וכמי שרואה את התמונה הכללית של הצורך באיברים להשתלה מול ההיצע שיש, מול התופעות הפסולות שיש שאזרחים ישראלים נוסעים לחוץ לארץ ומעורבים לפעמים בעניינים לא חוקיים של סחר באיברים שלפעמים ניטלים שלא כדין, הוא זה שיוכל לקבוע איך אפשר לעודד ולתמרץ את תורמי האברים בעודם בחיים כדי שלתקופה שהשר יקבע בתקנות הם יקבלו פטור מביטוח בריאות ממלכתי.


נדמה לי שההצעה הזאת כפי שהיא מנוסחת היום, אין לה עלות תקציבית. ולכן, החוק יכול לעלות לקריאה ראשונה כחוק רגיל, ולא כחוק שדורש תמיכה של חמישים חברי כנסת.

אני רוצה רק שאלת הבנה, ברשותך חבר הכנסת אלדד. מעבר לפטור, האם עדיין מדובר על חליפת הגנה?

כן, יש מספר סעיפים בחוק השתלות איברים שאנחנו לא נוגעים בהם, הנחות ופטורים שלא נוגעים, רק הדבר הזה שהוצא מהחוק. אגב, היו שני סעיפים. היה שם 5 מיליון שקל למרכז הלאומי להשתלות כדי לקדם מסע הסברה על הצורך בתרומות איברים. זה נפל באותה הסתייגות של האוצר. אבל, אינני מבקש להחזיר את זה כי נאמר לי שהבעיה הזאת נפתרה, והמשרד יודע להקצות את הסכומים הדרושים. אינני נכנס לנהליה של הרשות המבצעת בעניין הזה. אבל, כאן כדי לתת פטור מביטוח בריאות ממלכתי יש צורך בחקיקה ראשית, ולכן את זה יש צורך לתקן.

נציג האוצר.

נתחיל מהסוף. למרות שהכסף הצבוע בחוק לקמפיין לעידוד תרומת אברים ירד בסופו של דבר מהחוק, הכסף כן ניתן במסגרת הסדרים תקציביים.

לכן, אמרתי שאני לא הכנסתי את הסעיף הזה.

הדבר הזה נפתר.


קודם כל, עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק כפוף לתיאום נוסח בין המשרדים. אבל, בכל זאת אני רוצה להביע את ההסתייגות שיש לנו מהנושא העקרוני שחבר הכנסת אלדד עמד עליו, אבל לנו הוא חשוב.


האבחנה שאנחנו עמדנו עליה היתה החזר הוצאות מלבד, ולא שיפוי כספי. אנחנו חושבים שהאבחנה הזאת היא חשובה, ואנחנו מבקשים כן לנסות גם במסגרת הצעת החוק הזאת לשמור על העיקרון הזה, גם מהטעם המוסרי שחברת הכנסת יחימוביץ ביטאה אותו. הפאן המוסרי והתקציבי משתלב, שזה בעצם הפרה של עיקרון. הפריצה של העיקרון הזה יכולה בסופו של דבר גם להביא לדברים אחרים כי אנחנו מפרים את העיקרון שזה לא החזר הוצאות.

אני מזכיר שהחזר ההוצאות נאמר רק לגבי הסכום במזומן שניתן לתורם. הוא יהיה רק לגבי החזר הוצאות. אבל, בנוסף על החזר הוצאות רצינו לתפור לו איזושהי חליפת מגן רחבה יותר.

בסדר, בכל מקרה אני כן הייתי רוצה להציע איזושהי הצעה שיכולה מבחינתנו לעבוד - גם ההצעה של חברת הכנסת יחימוביץ שכן מצמצמת את ההצעה, וכן שומרת על עיקרון כלשהו.

זה לא אומר שאנחנו מקבלים את ההצעה.

משרד הבריאות לא מקבל את ההצעה.

בכל מקרה, צריך גם תיאום נוסח עם משרד האוצר. משרד האוצר כן יקבל את ההצעה שחברת הכנסת יחימוביץ. אנחנו כן היינו רוצים לצמצם את ה- - -

אתה הצגת את ההצעה של חברת הכנסת לפני שר האוצר?

אני כרגע פה מייצג את משרד האוצר. אני יכול, אם הוועדה תרצה, לחזור לבקש את אישורו של האוצר אם הוא תומך בזה או לא. על פניו, - - -

קודם כל, אנחנו לא נחזור.

הצעה שנייה - אפשר לקבוע שפרק הזמן הזה ייקבע על-ידי שר הבריאות, ובלבד שהוא יהיה בתקופה שבה הכנסתו של הבן אדם לאחר התרומה תפחת מהכנסתו שלפני התרומה. במקרה כזה אפשר לתת את הפטור הזה, וההטבה הנוספת שתהיה. אבל, שוב, אנחנו פה שומרים על העיקרון של השבת המצב לקדמותו והחזר הוצאות. זה סוג של החזר הוצאות, ולא הטבה כספית לבן אדם. אם בעקבות התרומה לפרק זמן מסוים, או אפילו בקביעות - - -

אתה באמת רוצה שאנשים יתרמו פה אברים? במה שאתה אומר, בכל ההסתייגויות האלה, אתה תמנע את תרומת האברים במדינת ישראל. אתה תשאיר את המצב כפי שהוא היום.

שוב, כל מטרת החוק פה היא להסדיר ולעודד את המתן.

אבל, אתה לא מעודד. החוק בא לעודד, ואולי להסדיר, ומה שאתה מנסה לומר פה, וגם כשאתה מביע את דעותיך כשכנראה אתה כבר שמעת אותם עוד לפנינו לגבי ההסתייגות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, לפי תפיסתי, אתה לא תעודד. אתה תמנע.

שוב הפעם, המטרה היתה למצוא את האיזון הנכון בין עידוד והסדרה לבין העיקרון של אי תשלום כסף עבור התרומה הזאת, כי זו צריכה להיות תרומה ולא סחר. מבחינתנו, השינוי הזה מפר את העיקרון.

תאמין לי, בהבנה אני בסדר. תודה. משרד הבריאות, בבקשה.

אני מהמחלקה המשפטית במשרד הבריאות. קודם כל, חבר הכנסת פרופ' אלדד התעכב על הרקע, וצריך להבין את הרקע לחקיקת החוק.


נעשתה עבודה מאוד ממושכת ומפרכת בתוך הוועדה, בתוך ועדת המשנה בראשותו של פרופ' אלדד. בסופו של דבר, כל העקרונות נסקרו, ומאוד השתדלנו לתחום את עצמנו לתוך מסגרת שאני אגיד מה היו שני העקרונות שאליהם ניסינו להתיישר בבואנו להחליט איזה דברים ייכנסו לחוק, ואיזה דברים יישארו מחוצה לו. בסופו של דבר, באנו לכלל מסקנה שהדרך הנכונה למיין הטבות או החזר הוצאות לתורם אברים, צריכה לענות על שני תנאים. התנאי האחד הוא שמדובר בהסדר שלא יהיו בו כדי ליצור תמריץ כלכלי לשיפור מצוקה שקדמה לתרומת האברים. כלומר, שאדם לא ינסה לראות בתרומת האברים איזשהו מכשיר להיחלצות מאיזשהו מצב של מצוקה כלכלית כי זה לא העולם שבו אנחנו רוצים לחיות. הדבר השני הוא שרצינו לקשור בסופו של דבר בין ההטבה לבין התוצאות של התרומה כדי, כמו שאומר פרופ' אלדד, להחזיר באיזשהו אופן את המצב לקדמותו.


צריך לומר בכנות שהנושא של דמי ביטוח בריאות בתוך הסיפור הזה יש בו איזשהו אלמנט של גבוליות. להערכתנו, אין אף אדם שיתרום אברים בישראל בשביל לקבל פטור מדמי ביטוח בריאות. מצד שני, מבחינת הזיקה שלו למצבו של האדם, צריך לומר שמצד אחד זה נוגע לתחום של בריאות, דמי ביטוח בריאות אדם משלם אותם מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מצד שני, על פי תפיסת החוק תשלום דמי ביטוח בריאות הוא לא תנאי לקבלת זכויות על פי החוק.


בתוך הדקות הזאת אנחנו סברנו כאשר דנו כדי לתפור איזשהו סוג של מסגרת שתהיה מסוכמת על חברי הוועדה, תהיה קונצנזואלית ותשמור בסופו של דבר על העקרונות, ותוכל להביא את העבודה על הצעת החוק לידי גמר, שניתן להסכים למתן פטור מדמי ביטוח בריאות אכן לתקופה מוגדרת. כאן בהצעה מדובר על זה שזה יישמר לשיקול דעתו של שר הבריאות, ועם ההסכמה הזאת סיימנו את הדיונים.


כמו שאמר פה פרופ' חבר הכנסת אלדד, במסגרת ההעלאה לקריאה שנייה ושלישית התקבלו שתי הסתייגויות של שר האוצר. אנחנו כמשרד הבריאות לא תמכנו בהם. קודם כל, אנחנו חושבים שנכון היה לקיים את ההסכמה שהושגה בוועדה, ואני אומר את זה לפני כל דבר אחר. אני חושב שכאשר משרד ממשלתי, משרדי ממשלה, הממשלה כולה נמצאת בפני ועדה, מגיעה לאיזושהי הסכמה שמייצגת קונסנזוס בנושא כל כך רגיש, כאשר כל האלמנטים הערכיים נשקלים ומשוקללים, יש בזה לקח לא טוב ליכולתה של הממשלה לקדם גם להבא הסכמות והבנות בדברים שחשובים לה. לקח לא טוב שבא גורם ממשלתי נכבד ובכיר ככל שיהיה, וברגע האחרון שומט ולו חלק מההסכמה הזאת. ולו מסיבה זו בלבד, אנחנו חושבים – אחרי שכמובן אנחנו שקלנו ושיקללנו במהלך הדיונים אצל פרופ' אלדד - -

כמחוקק אני חייב להסכים איתך.

-- את ההסכמה, אנחנו חושבים, ולו מסיבה זאת, שנכון להצביע על הצעת החוק. מהשיקול הערכי הזה גם הצענו לסגן שר הבריאות לתמוך בהצעה שעלתה בוועדת שרים לחקיקה.


לגבי הצעתה של חברת הכנסת יחימוביץ, אני חייב לומר שלהצעה עצמה אנחנו מתנגדים משום שעולה ממנה אבק חשש שלגבי מי שאינם קרובי משפחה כן מדובר בסחר אברים, או בחשש ממשי לסחר אברים. פה חשוב להגיד שוועדת ההערכה המרכזית שהיא זאת שבאישורה תלויה תרומת אברים מן החי לגבי מי שאינם קרובי משפחה, הוועדה הזאת מוודאת – והדברים האלה כתובים במפורש בחוק – שהמניע של סחר אברים לא יהיה מניע שעמד ביסוד ההסכמה לתרומה. לכן, מראית העין שתיכנס לתוך הצעת החוק כאילו בקרובי משפחה אין ספק, ובאחרים יש ספק, אנחנו חושבים שזו מראית עין לא בריאה.


נכון הדבר שדובר על זה גם בוועדת שרים לחקיקה, כי זו היתה דרישת האוצר שיישקלו אלטרנטיבות. אני כרגע חייב להגיד, להצעה הראשונה אנחנו מתנגדים. להצעה השנייה - היא נראית לי טיפה לא ברורה. אני חושב שנכון הדבר שזה יאושר במסגרת קריאה ראשונה. אם משרד האוצר רוצה לשבת איתנו, ולנסות לגבש איזושהי אלטרנטיבה סבירה, אפשר לבחון אותה לקראת הבאת ההצעה לקריאה השנייה והשלישית. אנחנו כמובן נשב איתו כי זאת חובתנו, כי אנחנו חושבים שנכון לקיים דיון.

מר סמוך, תודה רבה.

צהרים טובים, אני מנהל בית חולים בילינסון, בית חולים שעושה את מרב ההשתלות במדינת ישראל.


השתלות מן החי היום היא מציאות רפואית, ומציאות של החיים היום-יומיים. בהיותי יושב-ראש ועדת ההשתלות של בית החולים, אני נחשף לזה מספר פעמים בשבוע. הדבר הזה מתבצע בעיקר בהשתלות כליה, מתבצע בהשתלות כבד - בדרך כלל, הורים שתורמים לילדיהם ואז הניתוח הוא בבית חולים שניידר - וזה התבצע פעם אחת בארץ בהשתלת ריאות.


אני חושב שבנושא הזה מצילים חיים, ואפשר להגיד את זה בצורה מאוד ברורה וחד משמעית. אנחנו רואים היום ירידה וגם נסיגה ברצון ובהבנה לסייע בהשתלת אברים. אני חושב שמה שדובר קודם לכן, אותו סכום שניתן כדי להתחיל בקמפיין מאוד גדול, הוא סכום חיוני, ואנחנו תומכים ומסייעים ככל שניתן.


אבל, במקרים שבהם שוכב לפנינו חולה שבו ניתן לעשות השתלה מן החי ולהציל את חייו - אני מדבר כרגע בעיקר בהשתלות כבד, בהשתלות כליה יש לנו את הפוטנציאל של דיאליזה שגם הוא פוגע באיכות החיים, ומקצר את תוחלת החיים - רוב הפעמים שאנחנו רואים את זה זה השתלות כליה של בני משפחה. אנחנו כוועדה ראשונה - ויש גם את הוועדה הראשית של משרד הבריאות – מנסים לבדוק ככל שניתן את האינסנטיב לתרום את הכליה. אפשר להגיד שלפחות בשנתיים שאני משמש כיושב ראש הוועדה לא נתקלנו ולו פעם אחת באינסנטיב שהוא שיפור המצב הכלכלי.


אני חייב גם להגיד שאותם אנשים שתורמים שאנחנו מחויבים להסביר להם מה יהיה מצבם הרפואי לאחר תרומת הכליה, הם משוכנעים שהמערכת הרפואית תדע לדאוג להם באשר הם כדי לתת להם את הסיכוי המיטבי להמשיך את חייהם ככל שניתן, כולל חייל עכשיו שהיה מועמד לתרום לאימו ששאל האם הוא יוכל לחזור ולשמש ביחידה מאוד קרבית. אנחנו ביררנו את הנושא הזה, ואם הוא חוזר למצבו הגופני השלם, הוא בהחלט יכול גם לחזור ליחידה קרבית. הרפואה היום יודעת לתת איכות רפואית טובה, ולשמר את האנשים האלה.


אני חושב שכל הצעה שתוצע שבה ניתן להרחיב את פוטנציאל התרומה מן החי כאשר יש לנו את אותם מקומות שאנחנו מסוגלים לעשות את הסינון הרלוונטי אם זה ברמת בית החולים, את אמות ההשתלה, אם זה ברמת הוועדה של בית החולים, אם זה ברמת הוועדה הלאומית, היא ראויה. אנחנו מצילים אנשים, ואנחנו עוזרים לאנשים. זה הרזון-ד'אטר שלנו גם כבתי חולים וגם כמערכת רפואית.


אני חושב שהסוגיה שהועלתה על-ידי חברת הכנסת יחימוביץ היא סוגיה שולית במרחב התוכן שאני מכיר. יש צורך אולי להתייחס אליה. אבל, בגדול היא סוגיה שולית. אני כמעט ולא רואה אותה מופיעה שוב לפניי. אני יודעת שהסוגיה הזאת עלתה במלוא עוזה בחוץ לארץ, במקומות שאליהם ישראלים נסעו להשתיל. לכן, היום ההשתלות נאסרו בסין ובמקומות אחרים, גם לישראלים וגם לאחרים.


שוב, מהמקום שאני בא, שאני רואה וחווה יום יום, אני חושב שההצעה הזאת היא הצעה בהחלט ראויה, ויש מקום לקחת אותה בחשבון.

אני מאוד מודה לך. אני מציע לקרוא את ההצעה.

"הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לתורם אבר), התשס"ט-2009

תיקון סעיף 14 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, בסעיף 14, אחרי סעיף קטן



(ז) יבוא:


"(ז1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), ובלי לגרוע מהוראות סעיף


קטן (ז), תורם כהגדרתו בחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008, שתרם

בישראל אבר, בחייו, לנתרם שהוא תושב ישראל, יהיה פטור מתשלום

דמי ביטוח בריאות, למשך תקופה שייקבע שר הבריאות."


לגבי העלות התקציבית – אנחנו צריכים לקבוע האם יש עלות תקציבית, ואם כן - - -

אמר האוצר שאין פה עלות תקציבית.

אין עלות תקציבית.

יש עלות, היא פוחתת מ-5 מיליון שקל.

והיא בכל מקרה תלויה בתקופה שייקבע השר. הלוא היא יכולה להיות כלום.

הממשלה תומכת בהצעה, ולכן זה לא - - -

זה לא משנה.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד- רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

"הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לתורם אבר), התשס"ט-2009, אושרה להעלאה לקריאה ראשונה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.