PAGE
19
ועדת הכלכלה

10.11.2009


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ג בחשוון התש"ע (10 בנובמבר 2009), שעה 10:00

השפעת האלכוהול על נהגים צעירים - יום המחויבות הלאומית לבטיחות בדרכים

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

זאב בילסקי

חמד עמאר

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ

תימור דיל, יועץ מקצועי לשר התחבורה והבטיחות בדרכים

עידו פרץ, יועץ לשר התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר זיוה פתיר, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

דוד עוזר, ממלא מקום מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד עמי רוטמן, היועץ המשפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

פרופ' דוד שנער, מנהל יחידת המדען, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

דרור שפירא, מנהל אגף נהגים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שרית לוי, מנהלת אגף מידע, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יצחק צליל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רינת צייג, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גיתית בר-און, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

דורית שמעוני, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ד"ר שלמה אלמוג, טקסולוג, בית החולים תל השומר, משרד הבריאות

רפ"ק רוני לוינגר, ראש חוליית תעבורה, המשרד לביטחון פנים

רחל רותם, מנהלת אגף זהירות בדרכים, משרד החינוך

מקס אבירם, מפקח ארצי, אגף זה"ב, משרד החינוך

עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית

עו"ד שי ישעיהו גלעד, לשכת עורכי הדין

עו"ד אלי אנושי, לשכת עורכי הדין

מוני בן-דוד, סגן יושב-ראש מועצת התלמידים ונוער ארצית

שמרית שרון, מועצת התלמידים ונוער ארצית

גבי בן-הרוש, יושב-ראש מועצת המובילים והמסיעים

דוד כוכבא, מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים

דן ארצי, קצין בטיחות ארצי, אגד

פרדי הרשקוביץ, בוחן תאונות ראשי, אגד

יהודה בר-אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי

אהרן כהן, סגן יו"ר איגוד המוניות הארצי

קרני צדקיהו, יו"ר ארגון מוניות ירושלים

אברהם פריד, יושב-ראש ארגון המוניות

ד"ר יעקב אדלר, יועץ לשר הבריאות, עמותת אנשים באדום

רוני קציר, הנהלת עמותת אנשים באדום

עו"ד יניב יעקב, מנהל תחום מדיניות ציבורית, עמותת אור ירוק

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

השפעת האלכוהול על נהגים צעירים –

יום המחויבות הלאומית לבטיחות בדרכים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו מקיימים היום רצף של ישיבות של ועדת הכלכלה לרגל יום המחויבות הלאומית לבטיחות בדרכים.


321, זה מספר ההרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה. המאבק להפחתת מספר הנפגעים, הפצועים וההרוגים בתאונות דרכים מעסיק באופן שוטף את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וכמובן את ועדת הכלכלה.


אני גם החלטתי, כפי שהודעתי לך כבוד שר התחבורה, להעלות את נושא התחבורה והבטיחות בדרכים לראש סדר העדיפויות של עבודת הוועדה הזאת והדבר מתקיים בהצעות חוק, בהתקנת תקנות ובהעלאת נושאים על סדר היום ובעצם גם לפתוח הרבה מאוד חסמים שנוצרו כדי לקדם את התחבורה. אמרתי כבר בפורומים אחרים שתחבורה טובה יותר, היא גם חברה טובה יותר.


אני רוצה לקוות ולאחל שבעקבות היום הזה כאן בכנסת – אגב, עוד ועדות עוסקות בנושא ולאחר מכן יתקיים אירוע גדול – תעלה רמת מודעות הציבור, כאשר גם לנבחרי הציבור יש אחריות לקידום המאבק בתאונות הדרכים ונמלא את חובתנו בעניין הזה כלפי הציבור.


אנחנו נדון בעיקר בהשפעות האלכוהול על נהגים צעירים. על פי נתוני משטרת ישראל עולה כי בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשיעור התאונות בהן סיבת התאונה המדווחת היא נהיגה בשכרות. כמו כן, על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעור צריכת האלכוהול בקרב בני הנוער בישראל נע בין 50 ל-60 אחוזים ובשנים האחרונות לדאבון הלב גם חלה עלייה בנתון הזה. המצב הזה שבו נהגים צעירים עולים על ההגה לאחר ששתו אלכוהול תוך סיכון משתמשים אחרים בדרך וסיכונם שלהם בראש ובראשונה, הוא בלתי מתקבל על הדעת ואנחנו נפעל לעצור את ההידרדרות בנושא הזה על ידי החמרת הענישה. כך אנחנו יכולים לעשות, אנחנו, המחוקקים או מתקינים תקנות ומחמירים ענישה. כמובן בעיניי הדבר שבסוף מגיע, מתכנסים בסוף גם להגברת האכיפה.


אלה שני הדברים. האכיפה היא כמובן בידי המשטרה, אבל היא אוכפת את מה שאנחנו מחוקקים ואת מה שאנחנו מתקינים.


אני רוצה לאחל שכל היום הזה יהיה יום מועיל ופורה. אני מבקש משר התחבורה לומר כמה מלים בעניין יום המחויבות הלאומית לבטיחות בדרכים. לאחר מכן גם נשמע את אנשי מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואת מי שירצה להתייחס.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. היום הזה הוא יום חשוב, הוא בא להגביר את המודעות למאבק כנגד תאונות הדרכים, יום המחויבות הלאומית לבטיחות בדרכים. אנחנו במדינת ישראל איבדנו 30,433 אנשים שנהרגו בתאונות דרכים, וזה נתון שגבוה בהרבה אפילו ממספר הנופלים במלחמות ישראל. מתוך הנתון הזה יש מספר בלתי נתפס של 4,819 ילדים ובני נוער שמצאו את מותם בכבישים. חיים שנגדעו באיבם.


השנה היום הזה אכן עומד בסימן הנהגים הצעירים. מספרם של הנהגים הצעירים מתוך כלל הנהגים הוא כ-15 אחוזים בעוד שמספרם בתאונות ובתאונות הקטלניות הוא כ-33 אחוזים. זה נתון מאוד מדאיג. אין ספק שאחת הסיבות המרכזיות הוא האלכוהול ועובדה שעיקר התאונות הן בסופי שבוע ובלילה. בהחלט צריך לפעול גם בתחום ההסברה והחינוך כאשר החינוך הוא הדבר העיקרי, אבל לעשות גם בתחום התשתיות, פיתוח תשתיות, דבר שאנחנו עוסקים בו, בתחום האכיפה, חיזוק כוחה של משטרת התנועה וגורמי האכיפה, והענישה. הכנסת תידרש בקרוב לאשר חקיקת חוקים ותקנות שיאפשרו להחמיר בענישה לגבי מי שיעבור עבירות מסוגים מסוימים. אנחנו חייבים להגיע למצב שאם ניקח למשל את תחום האלכוהול, לא לתת הנחות ולהתיר.

שמעתי באיזו תוכנית רדיו היום שמנסים לפתח גלולה אותה נוטלים אחרי שתיית האלכוהול והשפעת האלכוהול פגה. זה הדבר החמור ביותר ששמעתי עליו, ובמידה והוא יצליח, זה כאילו מתן היתר. האלכוהול בחברה הישראלית, במיוחד בקרב הצעירים, הוא בגדר מגפה שעולה בטור גיאומטרי בלתי פוסק, גם בתחומי האלימות וגם בתחומי האלימות בנהיגה. אם מדובר על תחום הנהיגה, אנחנו חייבים להוביל למצב – ישבה עכשיו ועדה בין-משרדית בראשות דוקטור שלמה אלמוג שהמליצה המלצות - שלקבוצות אוכלוסייה דוגמת נהגים צעירים, נהגים מקצועיים, לא תותר כל כמות אלכוהול בדם. צריך להגדיר מהו אלכוהול, כדי שלא יימצא שמי שלוגם בירה שחורה שאין לה השפעה, ייקבע שיש בדמו אלכוהול. כאשר מגדירים מה זה, אנחנו שואפים לאפס כמות אלכוהול. שיהיה ברור שאי אפשר גם לשתות וגם לנהוג.


יש את כל נושא גיל מתן הרשיון. מצד אחד היום הגיל הוא גיל 17 ויש מגמה לאפשר לנהוג כבר מגיל יותר צעיר. בישראל השירות הצבאי מהווה סימן דרך משמעותי שבמידה שלא יוציאו את הרשיון לפני השירות הצבאי, יהיה קשה להוציאו תוך כדי.

יש את נושא ליווי המבוגרים. אגב, לפי כל הבדיקות בשעה שיש ליווי של מבוגר, אחוז התאונות יורד בצורה דרמטית. לכן אנחנו רוצים גם במסגרת חקיקה שנקראת רשיון מדורג – אותה אנחנו כרגע מגבשים במשרד והיא בוודאי תבוא לוועדת הכלכלה – לקבוע ליווי אפקטיבי של מבוגרים. לא ליווי תיאורטי של חצי שנה אלא חיוב שבתוך התקופה הזאת יהיו כך וכך שעות ליווי בפועל, כך וכך שעות ליווי לילי במשך שעות הלילה. משיחות ומניסיון אישי אני יודע שכאשר נוהגים עם ליווי, זאת אחת הדרכים המרכזיות לנהגים הצעירים ללמוד מעבר למה שהם יכולים ללמוד בהליך הוצאת הרשיון.

לכמה זמן יהיה הליווי?

מדובר על חצי שנה, אבל חצי שנה אפקטיבית. מדובר באותו פרק זמן, אבל ליווי בפועל של כך וכך שעות במשך שעות היום וכך וכך ליווי במשך שעות הלילה. יידרשו לחתום או להצהיר – אנחנו נבדוק את הדרכים – כי היום אדם צעיר יכול שלא לנהוג במשך חצי שנה ולא לקבל ליווי מבוגר, ואחרי כן יש לו את ההיתר לנהוג. חייבים להפוך את זה לדבר מעשי.


כמו כן, כל הנושא של מרכזי לימוד והלימוד התיאורטי. היום אדם ניגש לבחינת תיאוריה בלי שום דרישה להכנה. אמנם אנחנו מטפלים בנושא הארגוני והמצב הוא טוב מאוד כאשר היום אדם יכול לגשת לבחינה תוך יום והבחינה נעשית באופן ממוחשב, אבל אנחנו מטפלים בשינוי נוסח השאלות והתאמתן לנדרש. מעבר לזה, מדובר בהקמת מרכזי למידה כאשר תהיה חובה ללמוד במשך עשרות שעות כדי שהנהג יהיה הרבה יותר מודע, מיומן ומכיר את הדברים. אחרי כן יבואו השיעורים המעשיים.


אחת הבעיות מעבר לנושא אלכוהול הוא הנושא של היעדר מיומנות של נהגים צעירים. היעדר מודעות והיעדר מיומנות. אנחנו מדינה צעירה, אין לנו מסורת של מאות שנות נהיגה ומאות שנות ליווי לימודי נהיגה, וזאת גם אחת הסיבות. אנחנו מדינת הגירה ומגיעים אלינו מכל המקומות ואנחנו חייבים להתמודד בצורה רצינית עם הנושא.


אני אומר יותר מזה. הפריבילגיה שיש לצעירים לנהוג מגיל 17 בליווי מבוגר היא פריבילגיה שלא תישאר בכל תנאי. אכן קיימת המגבלה של השירות הצבאי שאז קשה ללמוד נהיגה, אבל אם אנחנו נראה שהאמצעים שקיימים היום הם לא אפקטיביים, אני אשקול בצורה הכי רצינית להעלות את גיל הנהיגה המותר. זאת היא הדרך האחרונה ואני מקווה שלא נגיע אליה. אם היא תיושם, יהיו כאן שינויים דרמטיים. לא ינהגו עד גיל הרבה יותר מבוגר.

למשל?

גיל 19-20. אם זאת הסיבה שנהרגים בדרכים, היעדר הבשלות והמיומנות, לא ינהגו עד גיל 19-20. אם הדרכים האחרות לא יעבדו, אם זה יהיה מוות או מניעת פריבילגיה, תישלל הפריבילגיה הזאת. זה גם כן דבר שכדאי שיילקח בחשבון מבחינת כל מי שרוצה לקבל רשיון נהיגה. בסך הכל זאת פריבילגיה. אגב, יש מדינות שהגיל הוא יותר גבוה. כאן אומרים שאדם משרת בצבא, הוא נוהג, הוא נוהג על טנק.

אגב, יש נהגי טנקים שאין להם רשיון נהיגה. הכרתי כמה כאלה.

אני לא יודע. בכל מקרה, שם המסגרת היא אחרת.

אני מכיר נהג טנק שלא היה לו רשיון נהיגה והוא עשה את רשיון הנהיגה רק אחרי השחרור מהצבא.

אני לא מכיר ואני לא ממליץ על זה.

הוא היה די מוכשר.

אני מקווה שהוא לא נסע על הכבישים עם הטנק.


בכל מקרה, כאפשרות אחרונה, במידה שהדברים שאנחנו כרגע מתכננים, הוועדה תתכנן, ונבחרי הציבור והאזרחים מתכננים, במידה שהם לא יהיו אפקטיביים, אנחנו נעלה בצורה דרמטית את גיל ההיתר לנהוג, את גיל הוצאת הרשיון. אמרתי, אם זה מוות או פריבילגיה, אנחנו חד משמעית נעדיף את החיים.


יש נושא שהוא לא על סדר היום המרכזי, אבל צריך להזכיר אותו. יש נפגעים רבים בקרב הולכי רגל. אני ביקשתי כבר במשך חודשים לשים דגש בנושא הזה. אנחנו ירדנו כמעט בכל הפרמטרים בהיקף הנפגעים, בקרב ההרוגים, ואף פעם זה לא מספיק. הייתה ירידה של כ-20 אחוזים אבל דווקא בהיקף היחסי של הולכי רגל – למרות שירדנו – ירדנו פחות. אחוז הנפגעים כאן וההרוגים בתאונות בקרב הולכי הרגל הוא מהגבוהים במדינות המערב ואולי במקום הראשון או השני, וצריך לטפל גם בנושא הזה. יש מגזרים באוכלוסייה שגם שם התאונות מרובות ואני אומר את זה באופן מקצועי. בקרב המגזר הלא יהודי ובקרב הצעירים שם אחוז התאונות גבוה פי שניים מאשר בקרב הצעירים בכלל. צריך לטפל גם בנושא הזה גם באמצעות הסברה וחינוך.

והאכיפה.

כן.

אני ארצה לשמוע את המשטרה לגבי אכיפה. אני חוזר בסוף השבוע מכבישי הצפון, נוהג בזהירות המרבית ובמהירות המרבית, ונחתך מכל מקום ומכל עבר על ידי נהגים. לדאבון הלב אני מוכרח לומר שלא ראיתי נוכחות מסיבית של משטרה. אני חושב שנוכחות מסיבית של משטרה, היא חיונית. גם לא ראיתי נוכחות מינורית. שמעתי שאתה מעיר על המילה מסיבית, אבל גם לא ראיתי מינורית ומדובר בעיקר בכבישים בהם השר אמר ששם יש בעיה יותר גדולה.

מחולון עד לכנסת לא נתקלים אפילו בניידת משטרה אחת. זה אומר דרשני.

אני אישרתי תקציב למשטרת התנועה לתוספת של 85 ניידות וכמהלך ביניים שכירת 100 ניידות שכבר פועלות כתוספת למה שבעצם היה. אגב, משטרת התנועה עושה עבודה מצוינת וצריך לדמיין רק מה היה קורה אלמלא הפעילות שלה. קל לנו הרבה פעמים להטיל את האחריות עליה, אבל צריך לדעת את הדבר.

לא, לא, חלילה. לא הטלנו דבר. אגב, לדעתי מה שיותר אפקטיבי אלה ניידות אמיתיות ולא ניידות דמה שנוסעות ברכב שכור של אלבר או של חברה אחרת.

הכוונה לניידות עם כל הסממנים, המנורות והצבעים.

בדיוק. ברור.

בהמשך בטח יפרטו את הפעילות. אנחנו עוסקים בתחום התשתיות. כל פרוייקט חדש, ואנחנו עושים פרוייקטים במיליארדים, מוטמע בו נושא הבטיחות, מוטמע בו הנושא של מדיניות שאני מאוד מעודד אותה שהיא שבילי אופניים ודברים אחרים שגם מהווים אלטרנטיבות יותר בטוחות, ואנחנו מטפלים במאות מיליוני שקלים לשנה בפרוייקטים קיימים, בשיפור תשתיות קיימות. אחד הדברים שקל להצביע עליו הוא מעגלי תנועה במקומות שהיו בהם הרבה תאונות. ברגע שמקימים את מעגל התנועה, אני ראיתי בהרבה מאוד מקומות ירידה דרמטית, מ-30-40 מקרים של תאונות כמעט לאפס או אפס באותם מקומות. שוב, כל זה, הנושא של התשתיות, זאת לא אלטרנטיבה למודעות של הנהגים, לחינוך, להסברה ולמודעות העצמית כי הרבה מהתאונות הן כתוצאה מטעויות אנוש ומשגיאות אישיות, גם של הולכי רגל וגם של הנהגים. אנחנו בהחלט עושים את כל מה שמסביב.


אחד הדברים שאנחנו מעודדים הוא מעבר לתחבורה הציבורית ואנחנו גם דוחפים פרוייקטים. הרכבת היא האלטרנטיבה המעולה ביותר. מלבד זה שהיא ירוקה, מלבד זה שהיא מחברת וכל ההיבטים הכלכליים, החברתיים והלאומיים שלה, היא - מבחינת צמצום התאונות - כלי אפקטיבי במיוחד. ככל שייסעו ברכבות, פחות חשיפה לתאונות האלה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני השר שאתה כאן, ולברך אותך ואת משרד האוצר על ההחלטה משבוע שעבר. רצינו לקיים כאן דיון בעקבות איזושהי ידיעה בעיתון על עיכוב - ואגב, לא צריך את הידיעה בעיתון כי אנחנו מכירים את זה גם מחיינו – בבניית הקו בעיקר בפריפריה, אם אינני טועה אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים, באר-שבע. הדבר הזה היה תקוע זמן רב ואני מברך אותך שהגעתם להחלטה בעניין הזה.


אני חושב שההחלטה חשובה ביותר ובאמת יישר כוח. צריך לברך אותך וגם את אנשי האוצר בעניין הה.

עם כניסתי לתפקיד, גיליתי מציאות לפיה פרוייקטים של מסילות ורכבות, בעיקר באזורי הפריפריה, מוקפאים ולמעשה מבוטלים. אני מיד הוריתי לחדש את מה שיותר זמין כמו אשקלון-באר שבע ומיד להביא לרמה של ביצוע, ואחרי ויכוח שהיה, אני מאמין שצריכה להיות שם מסילה כחולה וליצור את התשתית למסילה כחולה שתשמש גם נוסעים וגם מטענים, כך שיקומו גם מפעלים והיא תחבר אותנו ברשת של מסילות. אותו הדבר אנחנו נעשה בצפון ונעבה במרכז.


נושא הרכבות הקלות. בירושלים הוא מקרטע, אנחנו יושבים על זה ויש תזוזה. אנחנו עומדים על כך שהרכבת תצא בזמן.

מבחינתנו סיימנו – אתה יודע ודאי ואנחנו גם העברנו בקריאה השנייה והשלישית – את הצעת החוק ואת התקנת התקנות להפעלת הפיילוט.

כן, אני יודע.

אגב, הם כבר יכולים להפעיל אם הם רוצים. אנחנו חוקקנו את נובמבר.

הם ייעזרו בחוק שחוקקתם במהירות.

אנחנו נשמח לראות את הרכבת הקלה בירושלים על הפסים. את הפיילוט בוודאי נשמח לראות.

היא תצא בזמן ואני מקווה שהבוררים לא ישנו את לוח הזמנים. אנחנו מבחינתנו נעמוד על זה. הרכבת הראשונה שתעבוד היא שם.


הרכבות בגוש דן תקועות וזאת שערורייה לאומית שחייבים לפתור אותה בדרך כזאת או אחרת. צריך להוציא לדרך בהדרגה את הקווים. שוב, כל החשיבות של זה ברורה וכאשר אנחנו מדברים על תאונות דרכים, זה דבר שמוריד את העקומה כי יש פחות רכבים על הכביש. אני בעד שיהיה לאנשים במדינה רכבים, אני לא מאמין בסנקציות והעלאות מסים כדי שלא יהיה רכב. אני חושב שצריכה להיות שוויוניות וכל אחד יוכל לרכוש רכב. אני גם בעד הורדת המיסוי, אחרי תקופת החירום שאנחנו עוברים בשנתיים האלה. אבל אלטרנטיבה נכונה מבחינת תחבורה ציבורית מובילה את מי שיש לו רכב לנסוע לעבודה בתשתית של התחבורה הציבורית. יש מוניות, יש אוטובוסים, יהיו אוטובוסים גדולים, המטרוניות, ה-BRT, רכבות קלות ורכבות. כך מקובל בעולם. בארצות הברית יש כ-800 כלי רכב בממוצע לאלף נפש, בישראל יש כ-300, אבל שם נוסעים לעבודה ברכבת ולא רק שם אלא גם בהרבה מדינות בעולם. זה קשור קשר ישיר בפיתוח של התשתיות, אבל כמו שאמרתי, אנחנו גם נחמיר את הענישה בנושא של היכולת להחרים כלי רכב, בנושא של עונשים ברורים על עבירות מסוימות, ללא שום התחשבות ורחמים כי אין כאן שום רחמים על סיכון חיים עצמיים וחיים של אחרים.


אני שמח שבנושא החינוך אנחנו מראש תקצבנו באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות וגם בקטע של משרד החינוך, בתיאום עם משרד ראש הממשלה, אני מבין שיימצא איזשהו פתרון שיעבירו גם את חלקם. חשוב מאוד הנושא הזה של חינוך, הטמעת נושא הנהיגה והבטיחות במערכת החינוך מהגיל הרך ועד גילאי התיכון. זה במסגרת המודעות ו המיומנות. המודעות, כמו שאמרתי, היא דבר שצריך להעלות אותו, אבל בסופו של דבר יש לנו מטרה, מעבר לזה שיש ירידה היום, והמטרה שלנו היא לצמצם למינימום את נושא תאונות הדרכים.

אם אנחנו נראה – שוב אני מדגיש את הנקודה הזאת – שהאמצעים האלה לא מספיקים ואחת הבעיות זה הגיל הצעיר והיעדר מיומנות, בגרות ובשלות של נהגים, אנחנו לא נהסס להעלות את גיל הוצאת הרשיון, את גיל ההיתר לנהוג, בצורה דרמטית במידה שיהיה צורך. אנחנו נעשה את הצעד הלא פופולרי הזה, אבל הוא מאוד פופולרי מבחינת מי שרוצה לשמור על חיים. אנחנו נחושים בכל מחיר לבלום ולשנות את המגמה, ולהאיץ את השינוי במגמה כפי שקיימת כיום. אנחנו נשמח לעבוד מול הוועדה, מול חברי הכנסת, גם שרים אחרים, וגם מול הציבור.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא הגוף שמוביל את המאבק הזה. הרשות היא רשות שהוקמה כדי לאגד, לאגם ולהוביל את הנושאים האלה ונציגיה בוודאי יפרטו גם את הדברים שהרשות עוסקת בהם. יש בכוונתנו להעניק תמיכה מחודשת לגוף הזה שזיוה פתיר עומדת בראשו. אנחנו כמשרד תחבורה ובטיחות בדרכים, עם כל הגופים שקשורים, נאגם ונרכז את כל המשאבים כדי להביא ליותר בטיחות בדרכים.

תודה רבה שר התחבורה והבטיחות בדרכים. יש לציין תמיד את השם המלא שאם אינני טועה בשנים האחרונות שונה.

צריך לשנות את השם של המשרד ולומר: משרד התחבורה, התעופה, הימייה והבטיחות.

זאת כבר החלטה של הממשלה. אנחנו לא מעורבים בעניין הזה אבל בכל שאר הדברים, אדוני השר, אני אחזור על כך עוד פעם, גם למי ששמע וגם למי שלא שמע, אני החלטתי כראש הוועדה להעלות את הנושא של התחבורה והבטיחות בדרכים לראש סדר העדיפויות. אני חושב שאנחנו פועלים ברוח הזאת. דלתנו כאן פתוחה ואני חושב שהמאמץ הוא מאמץ לאומי א-פוליטי, חוצה גבולות וחוצה רעיונות בכלל כי באמת הדבר הוא בנפשנו.


אני מודה לך אדוני. דוקטור זיוה פתיר היא יושבת-ראש מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומיד נשמע אותה. לאחר מכן חבר הכנסת חמד עמאר. לאחר מכן נשמע את פרופסור שנער ונחזור לחבר הכנסת בילסקי. זאת בדרך כלל השיטה בה אנחנו פועלים. אני מבקש לקצר בדברים ולהיות מאוד תמציתיים כי בהמשך היום יהיו עוד שתי ישיבות נוספות בעניין הזה ובסופו כולנו מתכנסים באודיטוריום לסכם את היום החשוב הזה.

תודה רבה שוועדת הכלכלה לקחה על עצמה לטפל בנושא תחבורה בכלל ובבטיחות בפרט. אני מודה לך חבר הכנסת אופיר אקוניס על קיום הדיון הזה ולשר על המחויבות המתמדת היום יומית. זאת מלחמה קשה. בטיחות היא בעיה אתית. היא חובה אתית של המדינה כלפי התושבים שלה. זה כמעט התחום היחיד בו טעות קטנה עולה לך בחיים. אין עוד תחום בו טעות אנוש עולה לך בחיים. לכן כל דבר שנעשה שימנע את זה, צריך להיעשות. התוצאות השנה הן תוצאות טובות, אבל כפי שאתם יודעים, מתאים לנו שיחשבו שהתוצאות רעות מכיוון שאם התוצאות טובות, אנשים מחליטים שזה מספיק טוב. תמיד יש עוד חודשיים שתאונה אחת גדולה יכולה לגרום למשהו. אם כן, התוצאות של מינוס 20 אחוזים הן תוצאה מהפכנית בקנה מידה בינלאומי. אנחנו בפועל נמצאים במקום לא רע בקרב המתוקנות שבמדינות העולם המערבי.


יחד עם זאת, יש כמה דברים מאוד בולטים אצלנו, ופרופסור שנער ירחיב עליהם, שאינם קיימים במקום אחר וזה בגלל תחבורה ציבורית ובגלל אלמנטים נוספים. יש לנו מעורבות מאוד גדולה של הולכי רגל, מעורבות חסרת תקדים, וכמובן מעורבות של צעירים.


אני רוצה להוסיף כמה דברים שעשה בשנה האחרונה משרד התחבורה עם הרשות ומוכרחים לציין אותם.


21 קווי לילה ב-25 ערים מובילים את הצעירים למקומות הבילוי בסופי השבוע וזה במחיר של כרטיס אוטובוס רגיל. ההורה יכול לומר שהוא לא נותן לילד את המפתחות של המכונית, הוא יכול לקחת אוטובוס הלוך וחזור. אתה לא צריך לקחת מונית אם אין לך כסף, אתה יכול לנסוע באוטובוס. זה ממש מהפך. חברות האוטובוסים נרתמו לזה. בינתיים זה עסק מפסיד לחלוטין, אבל אם תהיה הגברה של המודעות, אפשר לנסוע באוטובוס למקום הבילוי וזה בוודאי יותר בטוח. יותר תאונות נגרמות בסופי שבוע ויותר נגרמות בקיץ. יש את הנושא של הרכב הדו-גלגלי - לא הצלחנו למלא את האולם באותה מידה כמו כנראה שהוא מולא בדיון במיסוי על רכב דו-גלגלי – ואני חושבת שהעיסוק המסיבי בזה שצעירים נוהגים ברכב דו-גלגלי עם נפח יותר גדול, הם כבר מגדילים את ההסתברות שתהיה תאונה.


אני חוזרת ואומרת שהרשות הלאומית היא גורם מתכלל, היא גורם מתכלל את מגוון הפעילויות. מצד אחד את נושא המחקר ואין עבודה בלי מחקר מלווה, את הנושא של חינוך, מכיוון שיש בעצם ניתוח של הקשר הישיר בין החינוך לבין התוצאה, את הנושא ההסברה, קמפייני הסברה בהיקף שלא היה כמותו קודם לכן, וכמובן נושא האכיפה. אנחנו פונים אליכם להגברת החקיקה כדי לסגור את המעגל כי נדמה לי שאנחנו מאוד מאוד מוקירים את העבריינים ואת זכויות העבריינים, אבל פחות חושבים על זכויות הנפגעים.


אתמול התקיים אירוע קורע לב בו אולם מלא של הורים שכולים ובעיקר אחים שכולים – כיוון שהדגשנו השנה את נושא נהיגת הצעירים ואלכוהול – כאשר אחים עלו על הבמה ודיברו על האחים שלהם. קהל שלם של מאות אנשים בכה באולם מכיוון שזה באמת באמת קשה. כל אדם הוא עולם מלא. אין סטטיסטיקות של כמה אנשים מותר שימותו בכבישי ישראל. אנחנו רוצים לגעת באפס ולכן העיסוק המסיבי באותה קבוצה מיוחדת, שהיא קבוצת הצעירים שמעורבת פי 1,5 – תלוי אם מדובר בהרוגים או בתאונות – בצד הצורך לטפל בקלות הבלתי נסבלת של השגת אלכוהול.


חזרתי עכשיו מקנדה, שם בשעה 1:00 בלילה אסור למכור אלכוהול. לקחו ממני תעודת זהות, זה נשמע כמו בדיחה אבל מכולם מבקשים ובודקים תעודת זהות כדי לראות אם אתה יכול לשתות אלכוהול או לא.

ארבעה נוסעים במונית, עולה יותר זול מאשר לנסוע באוטובוס. את משמיצה את המוניות.

חלילה.

לא השמצתי.

לא השמצנו אף אחד. היא רק דיברה על קווי הלילה.

את התייחסת למוניות.

אתה לא ברשות דיבור. אנחנו נבקש להוציא אותך.

עם כל הכבוד לה, היא לא צריכה להשמיץ את המוניות. מה זה הקשקוש הזה?

בוועדה הזאת לא צועקים. אם אתה רוצה לדבר ולהביע את עמדתך, תירשם.

אני אשמח לענות על מה שהיא אמרה כאן.

אתה לא צריך לענות לה. מר פריד נרשם לרשות הדיבור והוא יתייחס. תודה. שמענו אותך.

אתה צריך לקרוא לה לסדר.

תודה רבה. אני מודה לך על העצות שלך. אני אתן למר פריד לייצג את ארגוני המוניות והוא יתייחס לדברים. אני לא חושב שמישהו הושמץ כאן. הגברת פתיר דיברה על קווי הלילה . היא לא השמיצה אף אחד ואנחנו ודאי לא נשמיץ אף אחד. אנחנו כאן עוסקים במארג תחבורתי שלם. לפני שבועיים קיימנו ישיבה עם שר התחבורה במשך שלוש שעות בעניין התחבורה ואני חושב שנציגי המוניות דיברו והתייחסו. כל הנציגים קיבלו את הזמן שלהם בצורה שווה. אני מניח שמר פריד ידבר בהמשך בשם ארגוני המוניות. תודה רבה לך.

ברשותך, אני רוצה להדגיש שמבחינתנו אסור לנהוג ולשתות אלכוהול. שייסעו במונית, שייסעו באוטובוס, שייסעו עם כל מי שהם רוצים ובלבד שלא ינהגו כשהם שותים.

לידיעתך, מונית זה אוטובוס.

תודה רבה גברת פתיר. אנחנו מודים לך.


הודעתי קודם שמר פריד מייצג את ארגוני המוניות והוא ידבר בשם כולם.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני אתחיל – וזה לא קשור למוניות או לאוטובוסים – ואומר שאם שותים, לא נוהגים. את זה צריך להכניס לתרבות שלנו.


אני אתחיל את דבריי בהתייחסות לנושא החינוך ואזכיר כתבה בה צפיתי בטלוויזיה לפני כשבועיים-שלושה. ילדים בכיתה ה', נכון שהם לא נוהגים עכשיו, אבל הם יושבים ושותים. אני חשבתי שזאת תופעה שקיימת באיזשהו ישוב, כאשר הולכים לגן הציבורי, יושבים ושותים, ואלה ילדים בכיתה ה' שזה אומר שאלה ילדים שהם מתחת לגיל 12. אנחנו רואים סקר שבוע לאחר מכן ומתברר שבין 15 ל-19 אחוזים מהילדים במדינת ישראל בגיל 12 שותים אלכוהול. ראינו עוד סקרים לפיהם אנחנו במקום השני בעולם. הלוואי שהיינו בכדורגל במקום השני בעולם. אנחנו במקום השני בעולם בשתיית אלכוהול בקרב הצעירים. אנחנו מגיעים למקום השני בעולם בשתיית אלכוהול בקרב הצעירים.


אם אנחנו מתחילים בתרבות של שתיית אלכוהול ועלייה על ההגה, זה לא רק שהנהג שעולה על ההגה הוא המסוכן, זאת לא רק סכנת חיים לנהג, אלא הוא מהווה סכנה לכל מי שנמצא על הכביש. אני לא אדבר על הצעת החוק שלי שתאסור שתיית אלכוהול לנהגים מקצועיים ונהגים צעירים, אלא אני אדבר על נהג צעיר שעולה על ההגה, הוא מסכן את כולם ולא רק את עצמו. הוא נוסע עם כלי שיכול לפגוע בעצמו ויכול לפגוע גם באחרים. לא כל אחד ששותה יודע את הכמות הנדרשת לגוף שלו, כי מדובר כאן בגיל, במין, במשקל וכולי. יש אנשים שיכולים להשתכר בשתיית חצי בקבוק בירה. יש אנשים שיכולים לשתות בקבוק בירה ולהשתכר. עד היום אין לנו הגדרה ברורה של כמות האלכוהול המותרת בדם. אין לנו הגדרה ברורה ואנשים לא יודעים ואין להם מודעות לכמות אותה הם יכולים לשתות. הסקרים מוכיחים ש-92 אחוזים מהצעירים שותים ועולים על ההגה ולא איכפת להם.


אדוני השר, אנחנו נחזור להכשרת נהגים. גם בסקרים מדברים על הכשרת נהגים. כמעט 50 אחוזים, תוך כדי ההכשרה, אף אחד לא דיבר אתם על השפעת האלכוהול בנהיגה. הם עולים על ההגה, הם לא יודעים, אחרי כן הם מקבלים את הרשיון ולא הוכשרו והם לא יודעים שאם הם שותים אלכוהול, זה יכול להשפיע עליהם. במערכת ההדרכה אין חובה על המורה הנהיגה ועל בית הספר לנהיגה להדריך את הנהגים שאסור להם לשתות אלכוהול ולאחר כמות מסוימת שהם שותים, הם לא נוהגים. אין הדרכה כזאת. לנהגים אין מודעות לגבי השפעת האלכוהול וזה אמור גם לגבי נהגים חדשים ונהגים שמקבלים את הרשיון. את זה לא מלמדים בבתי הספר לנהיגה והמורים לא מכשירים את הנהגים לכך.


כבוד השר דיבר על פי שתיים תאונות במגזר הלא יהודי. אני רוצה לשאול האם זה בגלל התשתיות. האם התאונות קורות בתוך הערים ואלה התשתיות שמשפיעות על כך?

לא.

האם זאת תרבות הנהיגה? אולי ההכשרה של הנהגים לא נכונה מההתחלה. האם נעשה איזשהו מחקר ואיזושהי בדיקה שתבדוק למה נהגים מהמגזר מעורבים פי שתיים בתאונות הדרכים? אני לא יודע אם נעשה מחקר כזה ואיזושהי בדיקה. משרד התחבורה בדק את זה? כאשר אנחנו אומרים פי שתיים, גם צעירים מעורבים פי שתיים בתאונות הדרכים, אצל מישהו זה צריך להדליק נורה אדומה. אם נדלקת נורה אדומה, צריך ללכת ולבדוק. כפי שאני מבין, לא נעשתה כל בדיקה כדי לדעת מה הסיבות שגורמות לתאונות האלה.

נסעת לאחרונה בכביש 65?

נסעתי לאחרונה בכביש 65.

נסעתי בו בסוף השבוע.

אני עובד מע"צ לשעבר ואני רוצה לציין גם לטובת השר שאני נוסע משפרעם, אני צריך לעבור דרך כביש 70, כביש 79, כביש 65, ובכולם עכשיו מתבצעת עבודת פיתוח.

זה נכון.

בכל הכבישים האלה מתבצעת עכשיו עבודת פיתוח והם עושים עבודה מעולה. אם אנחנו נדבר על תשתיות, אני אכנס למוקדי סיכון שמע"צ התחילה לעבוד על זה וכבוד השר מכיר את הנושא של מוקדי סיכון. אני לא יודע אם כבוד הישוב-ראש מכיר את נושא מוקדי הסיכון, אבל מע"צ החליטה למקד מוקדי סיכון בכל המדינה, לבדוק לפי מספר תאונות הדרכים שאירעו באותם מוקדים ולהשקיע כמעט 200 מיליון שקלים כל שנה כדי לפתור בעיות נקודתיות ובסכום של 10 מיליון שקלים, 15 מיליון שקלים, 12 מיליון שקלים יכולים לפתור בעיה שגורמת לתאונות דרכים רבות.


אני אתן לכם כדוגמה את כביש 66 שם בוצעה הפרדה. בעבר, כמעט כל שבוע הייתה שם תאונת דרכים קטלנית. כל חודש הייתה תאונה קטלנית. מע"צ החליטה לעשות שם הפרדה, זה מנע את תאונות הדרכים.


אני מקווה לקבל תשובה לגבי הדברים שאמרתי בקשר למגזר הערבי.

המדען הראשי יתייחס.

פרופסור דוד שנער, מנהל יחידת המדען ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.


אני מבקש לקצר כי אנחנו רוצים להתחיל להתכנס לסיכום הישיבה הזאת ולהמשך הישיבות שעוסקות בחקיקה ופעולה בנושאים עליהם דיברנו.

כבוד השר, כבוד היושב-ראש. אני רוצה לדבר על נהגים צעירים והכל הוא חלק מהמקשה של הבעיות של נהגים צעירים וזה חלק ממארג שלם שאי אפשר לנתק אותו.


ראשית, אני רוצה להגיב לדברים שאמר חבר הכנסת חמאד. הרשות מאוד פעילה ברשויות מקומיות כולל רשויות במגזר הערבי. אחד הדברים שהרשות עושה, זה לאתר מוקדי סיכון גם מבחינת מיקום, גם מבחינת אוכלוסיות.


בעיית הולכי הרגל, אנחנו מתמודדים אתה. הולכי רגל הם פגיעים בעיקר בקרב ילדים קטנים במגזר הערבי ובקרב קשישים.

השאלה שלי ברורה. האם תאונות הדרכים במגזר הערבי מתרחשות בתוך הישובים , זה אומר תשתיות, ואם התאונות מתרחשות בכבישים בין-עירוניים, זה מעיד על משהו אחר.

התשובה היא כן, בעיקר בתוך הישובים. אני לא בטוח לגבי המספרים. אנחנו עושים הרבה פעילויות. אלה לא רק תשתיות אלא בפירוש חלק מזה זאת הדרכה, עבודה דרך מנהיגי דעת קהל, דרך בתי ספר, דרך משפחות ותשתיות רכות, מעקות, מדרכות, סימון כבישים וכולי. אחת הבעיות שנפתרה במהלך העבודה שלנו כמעט לחלוטין הייתה תאונות חצר של פעוטים שמסתובבים בין כלי רכב בתוך החצרות. זאת הייתה בעיה שבלטה והיא כמעט נעלמה לחלוטין.


אני רוצה לחלק את הנושאים עליהם אני רוצה לדבר לשלושה. דבר ראשון, להגדיר את הבעיה והחומרה שלה כך שיהיה לנו בסיס מידע אחיד ונדע על מה אנחנו מדברים. דבר שני הוא מה הם גורמי הסיכון אצל הצעירים, וכפי שאמרתי אלכוהול הוא אחד מהם והוא חשוב. הדבר השלישי הוא מה אנחנו יכולים לעשות ומה עושה הרשות כדי להתמודד עם הנושא.


קצת בסיס מידע. אני אציף אתכם טיפה במספרים, אבל חשוב לדעת אותם כי הרבה פעמים אנחנו אומרים אמירות ללא ביסוס.


אלה נתונים כלל עולמיים. הסיבות למוות בגילאים שונים. אתם רואים את הקודקוד של המשולש הזה אצל הצעירים, כאשר הקודקוד האדום הזה אומר שסיבת המוות המובילה בעולם בקרב צעירים, אנחנו מדברים על קבוצת הגיל של הנהגים הצעירים, אלה תאונות הדרכים. זה יותר ממחלות, יותר מפעילויות פשע ויותר מכל דבר אחר.


אנחנו רואים שיותר מכל קבוצת גיל אחרת, נהגים צעירים פוגעים בעצמם ובמשתמשי דרך אחרים. נהגים צעירים מהווים כ-15 אחוזים מהאוכלוסייה אבל הם כפוגעים הם 33 אחוזים מהאוכלוסייה. זאת התמונה שאולי מבהירה את זה בצורה הכי ברורה. אגב, הרשות מפרסמת דוחות תקופתיים בנושאים שונים ועכשיו פרסמנו את מעורבות של נהגים צעירים. הגרף הזה מופיע שם. מה שאפשר לראות בבירור זה ממוצע בסיכום רב-שנתי 2004-2008, שסך כל נהגים צעירים מעורבים בהרבה יותר תאונות דרכים חמורות יותר מכל קבוצת גיל אחרת וזה לא בשיעור קטן אלא בשיעור מאוד גדול. אתם רוצים להסתכל על השיעור עצמו, פי שניים יחסית למספר שלהם בגיל. פי שניים, 14.1 לעומת הנהגים המבוגרים בגיל 45 ומעלה, שזה בסביבות 6-7 אחוזים. זאת אומרת, הסיכוי שלהם להיות מעורבים בתאונה חמורה הוא פי שניים.


היכן אנחנו בעולם. אין לנו נתונים שמשווים כל דבר שאנחנו רוצים. ישראל הצטרפה לארגון שאוסף נתוני תאונות דרכים על בסיס מדידה אחידה ברוב מדינות העולם. הרשות באופן ספציפי עכשיו חברה בארגון ונתוני הרשות ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפורסמים ביחד עם נתוני כלל המדינות. בנושא מעורבות של צעירים בגיל 17-24 בתאונות דרכים חמורות, ישראל צבועה בכחול. צריך להבין, אחת הסיבות שאנחנו נראים טוב, ששיעור המעורבות הוא נמוך, זה בגלל הסיבה שהשר הזכיר והיא סך כל כלי הרכב פר תושב שהוא יותר קטן. יש לנו ריבוי של ילדים קטנים, כך שפר תושבים אנחנו נראים טוב. נתונים לגבי נהגים, אין לנו נתונים משווים בעולם.


שוב, אם לוקחים את הנתונים מתוך העולם, אין לנו נתונים ישראליים שמשווים את המעורבות של נהגים יחסית לקילומטרג' שהם נוסעים. יחסית לנסועה, בולטת בצורה קיצונית ביותר המעורבות של נהג צעיר. נהג צעיר, כל קילומטר שלו על הכביש – ואני אומר נהג צעיר יותר מאשר נהגת צעירה – הרבה הרבה יותר מסוכן מאשר נהג מבוגר, כולל נהג קשיש.


מה שמאפיין את הצעירים זה לא רק שהם מעורבים בכל סוגי התאונות מכל הסיבות אלא סיבות ספציפיות בתאונות מסוג מסוים, ואם תסתכלו כאן, יש לכם פי שבעה יותר מעורבות של תאונות עצמיות. אני רוצה לקשור את זה לאלכוהול.


אנחנו לא מודדים בצורה אמינה ביותר את האלכוהול. רוב המדינות שיש להן בעיה של מדידת אלכוהול בצורה עקבית ושיטתית, אחד המדדים שמשמשים כחלופה לאלכוהול הוא אחוז תאונות לילה, במהירות גבוהה ותאונה עצמית. מאחורי הרבה תאונות עצמיות מסתתרות תאונות עם אלכוהול ואתם רואים את הצעירים, פי שבעה מאשר כלל האוכלוסייה בתאונות עצמיות.


אם מסתכלים על הסיבות לתאונות שהמשטרה מציינת, שימו לב, אצל הנהגים הצעירים עד גיל 24, הסיבה המובילה היא מהירות מופרזת, להבדיל מאשר אצל מבוגרים שאלה סיבות שיותר קשורות בקבלת החלטות אולי שגויות, בחוסר קשב, בהסחת הדעת, אבל לא נטילת סיכון מכוון. מהירות מופרזת היא נטילת סיכון מכוון.


מסתכלים הלאה על מתי קורות התאונות. אנחנו רואים שרוב התאונות אצל הצעירים קורות בסופי שבוע. ביום ראשון אחוז התאונות גבוה כי חלק מיום ראשון הוא בעצם מוצאי שבת. התאונות קורות בעיקר בלילה – 35 אחוזים מהתאונות החמורות קורות אצל הצעירים בלילה לעומת פחות מ-20 אחוזים אצל נהגים מבוגרים.


מה שאמרתי עד עכשיו, מסוכם כאן.


למה הנהגים הצעירים יותר מעורבים. לנהגים הצעירים יש כמה נקודות לרעתם. ראשית, חוסר בשלות. לא יעזור, את זה אנחנו לא יכולים לשנות כי זה בא עם הגיל. חוסר ניסיון, וכאן אנחנו כן יכולים להשפיע. יש להם קושי בעמידה בלחץ חברתי וזה מתקשר לנוסעים ברכב והם נוהגים בתנאי סיכון גבוה. חלק גדול מהנהגים הצעירים, אין להם את הרכב בשעות היום והם משתמשים בו בשעות הלילה ובסופי שבוע, נוהגים בחשכה, בתנאי עייפות ובשילוב עם אלכוהול, שזה שילוב קטלני שמאפיין את הנהיגה של הצעירים.


אני אתייחס לגורמים האלה אחד לאחד. קודם כל, איך אנחנו יודעים להפריד בין ניסיון לבין בשלות. כאן יש נתונים שלקוחים מארצות הברית לגבי המעורבות בתאונות בשנה הראשונה לרשיון, בשנה השנייה, ובשנה השלישית. אתם יכולים לראות שהשנה הראשונה, לא חשוב באיזה גיל אדם מתחיל, יש פער בין מעורבות בתאונות בשנה הראשונה לעומת השנה השנייה והשלישית. השנה הראשונה היא בעייתית.


הנתונים האלה מראים שיש לנו תרומה, ואנחנו יודעים מה התרומה היחסית, של בשלות וניסיון והניסיון הוא הקובע.


האלכוהול באופן ספציפי משפיע הרבה יותר על צעירים. זה ברמה המותרת בישראל וזה ברמה המותרת בארצות הברית ובאנגליה. אתם רואים שההבדל בין שני הגרפים הוא מידת ההשפעה של אלכוהול על תאונות אצל צעירים לעומת מבוגרים. צעירים הרבה יותר רגישים להשפעה של אלכוהול ולכן הדיון בנושא הזה והוא חשוב מאוד.


הנתונים שציטט חבר הכנסת עמאר לקוחים מסקר שפרסמה היום הרשות ואתם רואים שקיימת תופעה מוזרה. בציבור, גם אצל הצעירים, יש מודעות לבעיה של אלכוהול ונהיגה, חושבים שמי ששותה ונוהג יש לו סיכוי גבוה להיות מעורב בתאונות, אבל כמות האלכוהול שמותר להם לשתות בכלל לא מוערכת היטב כאשר חלק משמעותי מהאנשים מציינים שהם מחליטים אם הם שיכורים לפי ההרגשה שלהם. רבותיי, זה האינדיקטור הכי גרוע שקיים. אנחנו מדברים על רגישויות והתוקף של המכשירים המדעיים שיש לנו, אבל תאמינו לי שזה פי אלף יותר טוב מאשר התחושה של מתי אדם שתוי או לא שתוי. למרות הכל, 37 אחוזים מהאנשים ציינו שלפחות פעם אחת במהלך השנה הם שתו תחת נהיגה.


איך אנחנו יכולים לצמצם. להעלות את גיל הרישוי על מנת לטפל בחוסר בשלות, להאריך ולשפר את תהליך ההכשרה כדי לטפל בבעיית חוסר הניסיון, לאסור הסעת נוסעים צעירים כי למנוע לחץ חברתי, ולמזער חשיפה למצבי סיכון באמצעות ליווי, אי נהיגה בלילה, אפס סובלנות לאלכוהול. הפתרון המשולב, ואני לא אפרט כאן, הוא הרישוי המדורג שהרשות ומשרד התחבורה ועוד כמה משרדים עובדים עליו כמה שנים. תודה רבה.

תודה רבה.

תודה אדוני היושב-ראש. קודם כל הייתי רוצה פנייה אישית לשר. אל תעלה את הרעיון להוסיף את הימייה ואת האווירייה כי אנחנו רוצים את תאונות הדרכים שיהיו לבד אצלך. שר התחבורה והמאבק בתאונות דרכים.

זה לא עניין של להוסיף אלא שהשם יתאים.

נכון.


אני רוצה לומר שאני מאוד תומך בהצעת החוק של חבר הכנסת עמאר. אני מסתכל על היושב-ראש, יכול להיות שהוא גדל בתקופה שכאשר היה צעיר, אולי הוא שתה מדי פעם.

לא. לא במיוחד.

אני גדלתי בתקופה שלא שתיתי.

בתקופה שלך היו פחות מכוניות.

נכון, היו פחות מכוניות, לא שתיתי, לא התגלגלתי שיכור, לא חשבתי לנהוג, ולא קרה שום דבר. לא היו לי הצלחות גדולות בחיים בתחומים אחרים, אבל זאת בטח לא הייתה הסיבה לזה.

הדבר הכי חמור שדרשו ממני היה לשים את השלט נהג חדש שאם אינני טועה הוא נכנס ב-1991 וזאת השנה שקיבלתי את הרשיון. זה היה במלחמת המפרץ.

ברשותך אדוני היושב-ראש, הייתי רוצה לומר כמה מלים על הנושא של המודעות. אנחנו יושבים כאן היום אבל אני ישבתי באולם הזה כבר כל כך הרבה ישיבות – למשל בנושא של האופנוענים, או למשל בנושא מס בצורת - כאשר ישבו כאן לפחות 15-20 חברי כנסת אבל היום אנחנו נמצאים כאן היושב-ראש, השר ושני חברי כנסת.

אני מקווה שאתה משבח את כל מי שנמצא.

בהחלט אני משבח ואני גם רוצה לשבח את השר, ותכף אני אומר לך מה קורה כאן היום. קח את הנושא של חינוך תעבורתי. ישבה מועצת חכמים, ישב אדון שיינין, הכינו דוח, כל הכנסת כאן התעסקה עם זה ואמרו שנביא למערכת החינוך חינוך תעבורתי. והנה, הפלא ופלא, לפני מספר חודשים שמעתי את השר אומר שהוא לא קיבל את הכסף, לא יהיה חינוך תעבורתי. יותר חשוב לו כימיה ומורשת ומשהו אחר. אני הייתי המום.

איזה שר?

שר החינוך. חכה, תכף נדבר על שר התחבורה ועל המאבק בתאונות דרכים.


לכן אני אומר מה הבעיה שלנו. אם שר במדינת ישראל יכול לבוא ולומר שהנושא הזה הוא לא חשוב, יש לנו בעיה חמורה מאוד במודעות של האנשים לגבי הנושא בו אנחנו עוסקים.


לך אדוני השר, אני רוצה להודות לך. אילולא לא היית אתה שבאת ואמרת שקודם כל קחו את ההמחאה כדי שנוכל לפחות להמשיך ללמד, זה לא היה קורה. אבל זה לא המקום היחידי בו היית צריך להתערב. אנחנו כל הזמן מסתכלים על האלימות וכולי, אבל מאיפה היא באה? אצלנו הכל זה חרטה ברטה. למשל, חכמי הדור חשבו על נתיבי תחבורה ציבורית - מי שלא יודע, נת"צים – והלכו ושמו מסלול בו תיסע רק תחבורה ציבורית. אני הייתי בכמה מקומות בעולם ותאמינו לי שהיכן שכתוב תחבורה ציבורית, לא יעז מישהו שנוסע לבד להיכנס לשם. הוא אפילו לא יחשוב על זה. אצלנו התחבורה הציבורית שוקלת אם להיכנס או לא לאותו נתיב. עד שבא שר התחבורה, ובאמת יישר כוח לך, ומה הוא עשה? לקח המחאה מהמשרד, העביר למשטרה ואמר שמיום ראשון הוא רוצה שישמרו על הנת"צים. אל תשים תמרור, יותר טוב אם תבטל את זה.


דבר אחרון אדוני היושב-ראש. אנחנו יכולים לחוקק חוקים, אנחנו נעשה את הכל, אבל אם לא תהיה כאן אכיפה אנשים לא ילמדו. לא אנחנו המצאנו את זה. אני אומר לכם שמשטרת ישראל לא עושה את עבודתה. אני מלווה את הנושא הזה של מצלמות אלקטרוניות כבר עשר שנים. עשר שנים אני מלווה את זה ועד היום שמעתי תירוצים על תירוצים ומספרים לי על תקציב. אתם יודעים כמה מצלמה כזאת תעשה ביום? איך יכול להיות שיש כאן תקציב ואי אפשר לחבר את ההכנסות שהולכות לאוצר עם ההוצאות שיוצאות ממשרד אחר? זה כל כך מסובך? רוב התאונות נגרמות כתוצאה ממעבר ברמזור אדום. תחשבו על זה. אנשים נכנסים לרמזור אדום וזאת רולטה רוסית. תשים מצלמה שם, חצי מהם לא יעשו את זה. עשו את זה באוסטרליה והורידו ב-50 אחוזים את התאונות. מה מסובך כאן כל כך?


לכן אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות אליך אדוני השר ולומד לך בידידות רבה שאני אעמוד לצדך יחד עם חבריי על מנת שלא רק תפעל כשר התחבורה והמאבק בתאונות דרכים אלא גם כדי שתביא את כל אותם אנשים שעד היום לא מבינים, לא היו בבית לוינשטיין, לא היו בבתי העלמין, לא ראו 30 אלף משפחות ששילמו את המחיר היקר ביותר, בגלל שאנשים כאן עוסקים כל הזמן בבירוקרטיה ובדברים אחרים ולא בדברים בהם הם צריכים לעסוק. תודה רבה.

אני מודה לך חבר הכנסת בילסקי. כל עוד זה תלוי בשר התחבורה, אם אפשר לדבר בשמך אדוני השר, וביושב-ראש ועדת הכלכלה ובחברי ועדת הכלכלה הקבועים והאורחים, אנחנו מסירים את כל החסמים הבירוקרטיים ומפנים בעוצמה, אפילו על חשבון, לדאבון הלב, תלונות שאנחנו מקבלים מאחרים – שגם מקבלות זמן, אבל פחות – כי אנחנו העמדנו את הדבר בראש סדר העדיפויות שלנו וכך אנחנו פועלים. כבר עכשיו גזלנו זמן מהישיבה הבאה שעוסקת בהצעת חוק של חבר הכנסת חמד עמאר ובהתקנת התקנות של משרד התחבורה בנושאים האלה. אני מקווה שהרגעתי אותך קצת בעניין הזה.


מר אברהם פריד אחרון הדוברים כי אנחנו גולשים מהזמן.

תודה לך. אני קודם כל מברך על השילוב המוצלח מאוד בין שר התחבורה שמבין מה זאת תחבורה ורוצה בה, לבין יושב-ראש הוועדה שמוביל את הנושא. אני ותיק כאן ואני אומר לכם שהשילוב הזה הוא מתכון להצלחה ותבורכו על כך. באמת, מכל הלב.

תודה רבה. אנחנו מודים לכם.

לגבי הצעירים. זאת לא פרה קדושה אם תישקל אפשרות בדרכים שלכם שבסופי השבוע הם לא ינהגו. תבדקו את זה.

מקסימום ייסעו במוניות.

אני עוד אגיע למוניות. אדוני השר, אני אגיע למוניות. אגב, צדק ידידי קרני כאשר קפץ. גם אני רציתי לקפוץ, אבל התאפקתי. היום מחיר הנסיעה במונית שווה לכל נפש ולפעמים זולה יותר. כאן אני בא בהצעה נוספת. שמעתי את הגברת פתיר מדברת על כך שאישרו 21 קווי אוטובוס לנסיעות בסופי שבוע. תאשרו את כל המוניות שייסעו בסופי שבוע כמוניות שירות ותאמינו לי שזה יוזיל ויעיל. תאשרו באותה מידה גם את המוניות וזאת כדי שהצעירים לא ינהגו. יש לי נכד צעיר בן 20, שיהיה בריא, אני אשמח מאוד אם הוא לא ינהג בסופי שבוע. תודה רבה.

תודה. אני מאוד מודה לך.

אני מפנה שאלה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים. מוניות הן רכב ציבורי והן צריכות לנוע בנתיב תחבורה ציבורי. אתה נתת כסף למשטרה, אבל המשטרה לא אוכפת את החוק.

אם אתה רוצה, תפנה לשר התחבורה מיד אחרי הישיבה.

אני פונה גם אליך כיושב-ראש ועדת הכלכלה. המשטרה לא אוכפת את החוק ואני שוקל לפעמים אם לנסוע בתחבורה ציבורית או לא.

לפני שננעל את הישיבה, הייתה כאן התייחסות למשרד החינוך. רצית לתת תשובה בשם משרד החינוך, כי חבר הכנסת בילסקי התייחס למשרד. רחל רותם, מנהלת אגף זהירות בדרכים. בבקשה.

תודה רבה. שלושה דברים. קודם כל, לגבי החינוך לבטיחות בדרכים. חבר הכנסת בילסקי ידידנו הטוב, שר החינוך מעולם לא אמר שהחינוך לבטיחות בדרכים לא חשוב. החינוך לבטיחות בדרכים חשוב מאוד והוא נלמד במערכת החינוך מכיתה א' ועד כיתה י"ב ובמכללות להכשרת עובדי הוראה. הנושא משולב במקצועות הלימוד. כרגע יש אפילו טיפול בשילוב באזרחות, כולל בגרות. כלומר, הנושא נלמד. האם הוא נלמד מספיק? לא. הוא לא נלמד מספיק והוא צריך להילמד הרבה יותר.


לגבי אלכוהול. אנחנו פועלים בכמה מישורים בנושא. אגב, אלכוהול לא מסוכן רק לנהגים אלא הוא מסוכן להולכי רגל, מסוכן מאוד כאשר הולך רגל שיכור בדרך, אלכוהול מסוכן מאוד לנוסעים שיושבים עם הנהג ולכן אנחנו מטפלים בנושא האלכוהול גם דרך שפ"י, דרך כישורי חיים, דרך החינוך התעבורתי וזה הדבר האחרון עליו אני אדבר.


לגבי אלכוהול. קיבלתי אתמול הצעה באירוע המרגש שזיוה פתיר סיפרה עליו וההצעה הגיעה ממורה לנהיגה. לפי ההצעה מורים לנהיגה בדימוס, חברי אגד בדימוס, חברי דן בדימוס, נהגי מוניות בדימוס, יבואו למרכזי הבילוי ויעמדו שם וישכנעו את הילדים. ולא רק למרכזי הבילוי אלא גם לחתונות. הם יעמדו וישכנעו את האנשים שלא ינהגו שתויים. אני חושבת שיש כאן הרבה מקום לא רק למשטרה – נכון, יש הרבה עבודה למשטרה – אלא גם לאזרחים שיכולים לפעול. יש הרבה מאוד גופים מתנדבים ואני מציעה לטפח את זה.


לגבי החינוך התעבורתי. החינוך התעבורתי מכשיר את הנהג הצעיר, מדבר על אלכוהול, על לחץ חברתי, על שמירת חוק וכל הדברים האחרים שחשובים. יש לנו באמת בעיה תקציבית לגבי החינוך התעבורתי. ועדת שיינין הנכבדת – שגם אתה וגם אני היינו חברים בה – הציעה להקציב 50 מיליון שקלים לחינוך התעבורתי והיום החינוך התעבורתי מקבל 15 מיליון שקלים. אם כן, יש כאן בעיה תקציבית שצריך לפתור אותה. אני מאמינה שברצון טוב של כולנו אכן נפתור אותה.

המוניות עומדות במרכזי בילוי אבל המשטרה נותנת להם רפורטים.

אנחנו נשמע את המשטרה. קלעת לדעת גדולים. בדיון הזה התייחסנו למשטרה ולכן אני רוצה לשמוע את התייחסותם. רב-פקד לוינגר, התייחסנו למשטרה ולעומק האכיפה כי בסופו של דבר אנחנו נחוקק כאן חוקים ונתקין תקנות, ואנחנו רוצים לראות אכיפה כי אכיפה מוגברת היא באמת התשובה המיידית אולי להרבה מן הבעיות בתחום התחבורה והבטיחות בדרכים.

המשטרה נותנת כמיליון וחצי דוחות בשנה. כל שנה אגף התנועה הארצי יוצא בתוכנית אכיפה, במדיניות אכיפה שקובעת יעדים וקובעת עבירות המועדפות לאכיפה. העבירות נגזרות מניתוח התאונות והבעיות של השנה הקודמת. כל הנושאים שהועלו כאן בחדר הזה נמצאים בתוכנית האכיפה של 2009 וגם למיטב ידיעתי בשנת 2010. שיכרות, נהגים צעירים, אפילו הולכי רגל ודו-גלגלי, כל הנושאים שהועלו כאן, הם מקבוצות העבירות המועדפות לאכיפה ששוטרי התנועה ברמה הארצית מונחים לשים דגש ונקבעים יעדים כדי להעלות את האכיפה בנושאים הללו.


יותר מזה. המשטרה משתמשת בכל הסנקציות המינהליות, כולל פסילה מינהלית, כולל השבתה מינהלית, בכל הסנקציות שהחוק מאפשר לנו שמיושמות בנתונים הכי גבוהים בעבירות. העבירה שזוכה לשיעור גבוה של השבתה מינהלים, ואלה הם השיעורים הגבוהים ביותר, היא שיכרות. יש לנו עבירות של נהג חדש, נסיעה ללא מלווה או הסעת נוסעים יותר מהמותר ללא מלווה, וכל העבירות האלה מופיעות גם בתוספת הרביעית, גם בתוספת השביעית, ומבחינתנו אלה הן העבירות המועדפות לאכיפה.


אנחנו משתמשים ונהנים מתוספת כלי הרכב השכורים עליהם דיבר השר.

מספר הניידות שהוזכר כאן, 80 הניידות, אלה הן ניידות שפועלות?

התחלנו ב-100 ניידות שכורות.

בשבוע שעבר עשיתי בקרה בשתי תחנות כדי לראות את התפוקות של הרכב השכור, קציני המטה שלנו בודקים בכל הארץ, 100 כלי רכב שכורים מהווים תוספת משמעותית. מנפיקים מאות ואלפי דוחות במשך התקופה הקצרה. אנחנו נמצאים בפיילוט מתקדם לאכיפה אלקטרונית בנת"צים באמצעות מערכת של LPR ובכל הדברים האלה, ביחד עם הגופים שעוזרים ומסייעים לנו, אנחנו שמים דגש מרבי - באמצעים העומדים לרשותנו כמובן - ומשתדלים שהאכיפה תהיה מושכלת וממוקדת באותן עבירות שגורמות לתאונות דרכים.

אני רוצה להצטרף לברכות. יש מגמת שינוי. כאחד שמלווה את הנושא הרבה שנים, יש מגמת שינוי. הרשות הלאומית עושה דברים שלא היו קודם ואנחנו מרגישים את זה גם בענף הרכב הכבד כאשר מדובר בהשתלמויות וכולי.


לפתוח את החסמים בוועדת הכלכלה, אנחנו נשמח על כך כי אנחנו מתלוננים על הסיפור הזה כבר הרבה שנים. אותך השר, אני רוצה לברך על הדברים שאמרת ולהזכיר לכמה אנשים צעירים כמוני שהמגמה וההתנהגות של הנהגים הצעירים התחילה עוד בתקופה בה שינו את שעות הנהיגה, ואז מה שקרה היה שהבילוי במועדון היה משעה 1 ועד 5 לפנות בוקר כי הצעירים כביכול התאימו את עצמם.

אתה מדבר על איסור נסיעה משעה 1 עד 5 לפנות בוקר.

כן. ההתנהגות במועדונים השתנתה. אדוני השר, אני רוצה לומר לך שכל עם ישראל יברך אותך – ואני מדבר אתך כאב לשבעה ילדים והרבה לילות לא ישנתי – על העלאת גיל הנהיגה. הצעירים האלה, אין להם כל הבחנה. אחד גורר את השני. מבחינת התחבורה הציבורית, זה היינו הך כאשר מדובר במוניות ובאוטובוסים. רבותיי, אנחנו רואים אותם ואם אפשר לתגמל אותם, את קווי השירות האלה, רצוי לעשות זאת שעה אחת קודם. זה יוריד ב-50 אחוזים את התאונות. הענישה, רבותיי, מי שרוצה להיהרג, הוא לא מסתכל על תעריף. בואו נוריד את הצעירים האלה מהכביש ונעלה את גיל הנהיגה, ועל כך אני מברך אתכם. תודה.

בהרבה מקרים ניסינו לשלב את המוניות עם מרכזי בילוי ועם מינהל הבטיחות בדרכים בשנת 2007, אז גם עשינו מבצע והורדנו בלמעלה מ-10 אחוזים את מספר המשתמשים במונית. כמובן שעשינו זאת תוך כדי סבסוד כל נהג בעצמו. אני ממליץ על כך. כולם אמרו כאן דברים נכונים, והשר באמת רציני ואני יודע שהוא מטפל בזה אבל צריכים לתת לנו סבסוד על הלילות והשבתות. אנחנו נותנים שירות לילדים גם בחגים כי אנחנו לא רוצים שינהגו ולכן צריך לתת סבסוד גם לנהגים כדי שיהיה להם עידוד להוריד את מחירי הנסיעה ואז אפשר יהיה להסיע את הצעירים למרכזים במחיר נמוך יותר וכך נחסוך חיי אדם כי הצעירים לא יגיעו למרכזים ברכב של ההורים שלהם. אני קיבלתי הרבה מכתבי תודה מההורים שאמרו לי שבאמצעות המבצע שעשינו, הילד שלהם לא לקח את הרכב מהבית.

אני מודה לך.


נשמע את התלמידים ממועצת התלמידים הארצית.

אני סגן יושבת-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצי.

מאיפה אתם?

אני מהוד השרון.

אני מיבנה.


אנחנו חושבים שלהעלות את גיל הנהיגה, זאת בעצם בריחה מהבעיה כי לא מטפלים בבעיה עצמה אלא אנחנו בעצם אומרים להעלות את גיל הנהיגה. זה שנעלה את גיל הנהיגה, אם לא תהיה לנו למידה, זה לא יעזור. אנחנו מרגישים כבני נוער כאילו מפילים עלינו את כל הלחץ. בעצם מוותרים על תהליך ההכשרה והטיפול מהשורש, אם זה דרך פרסומות וכולי. זה שיעלו את גיל הנהיגה, זה לא יפתור את הבעיה.

ראינו בגרף שנהג חדש בכל גיל יש לו חוסר ניסיון והוא מעורב יותר בתאונות דרכים. זה לא אמור דווקא על נהגים צעירים בגיל שלנו. אנחנו מרגישים כאילו תולים בנהגים הצעירים את הבעיה ואנחנו חושבים שלא זאת הבעיה אלא הבעיה היא בהכשרה ובמודעות ובדברים האלה צריך לטפל.

תודה רבה.


רבותיי, אנחנו חייבים לסיים כדי לעבור לדיון הבא. אני מודה לכם. אנחנו מקדמים כאן בפועל את הנושאים הללו, כבוד השר, באמצעות התקנת תקנות וחקיקה בכל התחומים.


אני מבקש פשוט לנסוע בזהירות שזה הדבר הכי חשוב. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00